הרשה לי להזכיר לך שלפי הסקרים רה"מ היא ציפי.בריטניה הצביעה בעד השארות באיחוד האירופי.ונשיאת ארה"ב היא לא אחרת מאשר הילארי קלינטון

אז.. .

רגב, איך אתה בדיוק "דואג" שלשני אלו לא יהי יותר מידי כוח? עובר מבית לבית ומשכנע אנשים שלא להצביע להם? וואלה, מעניין. ספר לי עוד...

ד"ר מינה צמח היא אשת הסקרים האגדית של חדשות ערוץ 2. היא סיקרה כמה וכמה מערכות בחירות שונות. ובחלקם, תיתפלאו, או שלא, היא צדקה.

חדשות ערוץ 10 החליפו לא פעם סוקרים. כרגע הם עובדים עם ד"ר אריאל איילון ומכון "סטאט- נט" בראשותו של הד"ר יוסף מקלאדה. 

כך שלא כל כך מעניין את ערוצי החדשות הגדולים ממכון "סמית". ואני לא בא לזלזל במכון הנ"ל אך פשוט זו המציאות. 

והגוש של נתניהו - בית - שס - ג גדול יותר מגוש המרכז - שמאל...

בנט מחזיק את קלפיו קרוב לחזה. בגלל יחסיו הקרובים עם לפיד אני מהמר שכבר סגרו ביניהם דיל, שמצד אחד לפיד יוכתר לראש הממשלה, ומצד שני בנט מספר 2, ויקבל את תיק הבטחון, וגם ממלא מקום ראש הממשלה.

כי אצל נתניהו גם יעשה שמיניות באויר, על יותר משר חינוך הוא יכול רק לחלום.

לא סתם לפיד נזהר מאוד במסריו ובהצהרותיו, ומקפיד שיהיו קרובים כמה שיותר לאלה של מפלגות הימין.  

כאמור, הקלפים אצל בנט, והגיוני שירצה להפיל את הממשלה הנוכחית על רקע אידיאולוגי, הצעת החוק לסיפוח מעלה אדומים למשל, מה שיוסיף לו מנדטים בקלפי. 

לפני שנתניהו יאלץ לפזר אותה אם יתבססו החשדות נגדו.

את הסיכוי הלא רע שלו להיות ראש ממשלה בעתיד ,בתור מנהיג המחנה הלאומי. לכן אין הגיון שהוא יעשה כך.

בסופו של יום יש פה עננה של הצהרות לתקשורת שצריך להתמודד איתה.

גם במו"מ מול נתניהו, למפלגות החרדיות יש פחות שיניים במצב מיקוח שבו

נתניהו הוא הברירה היחידה שלהן, וממילא נתניהו בטוח מקים ממשלה

(כי הם שרפו את הברירה השניה - של לפיד)

האינטרס שלהן הוא שלפיד יהיה רלוונטי ויוכל ללכת לקראתן יותר רחוק מביבי

כדי שהן יאפשרו לו הרכבת ממשלה.

בבחירות האחרונות כל זה לא היה רלוונטי - היינו אחרי שנתיים של

ממשלת גזירות לפיד, וללפיד עצמו לא היה עדיין האינטרס למתג מחדש

כי אז הוא לכל היותר מאפשר קואליציה בראשות המחנה הציוני

כשהוא יושב יחד עם החרדים - והרצוג בונה עצמו כמנהיג השמאל-מרכז.

עכשיו, כשהמחנה הציוני התפורר בתהומות האופוזיציה, לפיד השקיע

מאמצים בבניה מחדש של המותג שלו וזה הצליח - ממתקפה כלפי החרדים

הוא התחיל לקרוץ להם, הוא עושה הכול כדי להיות ביבי יותר מביבי,

ואת הפירות אנחנו רואים בסקרים, כלומר כל הסקרים.

גם לפיד וגם המפלגות החרדיות בהחלט זקוקים לטפח את האופציה

לשיתוף פעולה ביניהם, גם אם זה לא משתקף כלפי חוץ אין ספק שבבוא

עת ההסכמים הקואליציוניים זה יהיה חשוב.

האתגר עצום, כמו שאמרתי כי לפיד מותג בתור "המן המודרני" אבל

בסופו של דבר זה אתגר ולא בלתי אפשרי. יכול להיות שיצליחו בזה ויכול

להיות שלא יצליחו.

ככל שלפיד הניח מאחוריו את אג'נדת המלחמה בחרדים

ואפילו קרץ לעברם (וספג ביקורת) - כוחו עלה.

מאוד סביר שאם לא היה זונח את המתקפה הזאת

הוא לא היה היום בעמדת הזינוק לראשות הממשלה.

אם הוא היה יושב עם החרדים שניה אחרי שלחם נגדם

זה באמת היה גורם למשבר אמון בינו לבין קהל הבוחרים.

הוא העדיף לקחת זמן לעצב מחדש מסרים באופן מאסיבי

והוא ניצל ביעילות את הזמן הזה.

בסופו של דבר שותפות עם החרדים הוא צריך לקיים רק

אחרי הבחירות. לא ברור כמה קהלים יחושו נבגדים מהצעד

הזה, אבל אז הוא יהיה בעמדת ראש ממשלה בישראל

שהיא הזדמנות בפני עצמה לפוליטיקאים.

ביבי לחץ את היד לערפאת, מסר את חברון, הצביע בעד

ההתנתקות, הקפיא את ההתיישבות במשך חודשים ארוכים,

ניהל מו"מ מול הפלסטינאים, מינה את לבני לשרת משפטים

למרות התחייבות מפורשת לפני הבחירות, שיחרר אלף מחבלים

ונכנע לחמאס בעסקת שליט, הכריז על מדינה פלסטינית בנאום

בר אילן, הבטיח שוב ושוב לפני המבצעים בקיץ להביס את

החמאס בעזה ולא קיים, הבטיח שוב ושוב בראיונות מול כל

מצלמה ותחת כל עץ רענן לפני הבחירות שלא יפעל לכינון

ממשלת אחדות - ובהחלט פעל בכיוון.

איך אחרי כל זה ^^ ביבי הגיע להיות הבן-גוריון של המחנה

הלאומי? את זה לפיד שואל, ולנו נשאר לראות האם לפיד

הצליח להבין את התשובה הנכונה.

כפי שהוא העניק מנדטים לכחלון ולפופוליסטים אחרים.

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

תפיצו, תתרמו, זה לא "עוד קמפיין" זה מאורע היסטורי של ניתוק גוש שכם-ג'נין וגוש רמאללה-סלפית.

תהיו חלק!

מי נותן 150₪ ומשלים לי יעד? יאללה תתרמו, קחו חלק במהלך האדיר הזה שקורה פה!

גואלים את גוש קנה - Givechak - אברהם ידידיה

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

שמפקד הבסיג' הורה על תקיפת שלוש ספינות אמריקאיות במיצר הורמוז בזמן השיחות. הוא עשה זאת לפי הטענה, בלי לעדכן את הנשיא שוודאי היה נגד אבל גם את משמרות המהפכה וכך השיחות פוצצו. בעיקרון משמרות המהפכה היו כנראה בעד ההסכם. הדינמיקה שנוצרה מאז גרמה להם לאבד אמון במהלך הזה מול האמריקאים.

המנהיגים בהחלט עשויים להאמין (ויתכן שגם בצדק) שעוד טיפת כבוד זה מה שימנע מהם ליפול סופית,

ושאם הם יראו חולשה קטנה - העם יקום וזה יהיה הסוף שלהם

האינטריגה הגלובלית נחשפת: האם נבואת חז"ל על סחרור המעצמות מתממשת לנגד עינינו?

התערערות היציבות העולמית מעוררת תחושה עמוקה שאירוע היסטורי עומד להתרחש. מדרש רבי יצחק חוזה בדיוק את הדרמה הזו: "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה". במוקד, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, וזה האחרון פונה למלך אדום ליטול עצה בברית פוליטית מבוהלת.

בזירה המודרנית, מלכות פרס מתאפיינת בעורמה ובסבלנות אסטרטגית המצריכות דריכות מצד המערב וממשל טראמפ. על פי המדרש, המהלך מוביל לטלטלה שמותירה את ישראל מפוחדים ואובדי עצות: "להיכן נבוא ונלך?". דווקא בשיא הסערה נשמע קולו המרגיע של הבורא: "בני, אל תתיראו! כל מה שעשיתי – לא עשיתי אלא בשבילכם!".

יד ה' תיפרע מאחראי הטבח, כנבואת זכריה: "קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַיִם... וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשּׁאֲנัנִּים". הטלטלה הנוכחית היא שעון מעורר המזכיר כי מפלת האויב היא רק חצי מהמשוואה; הגאולה תלויה בשיבת כל אחד מאיתנו לשורשיו הרוחניים.

במקום לשקוע בוויכוחים ובניכור, עלינו לבחור באמונה ובאחדות מתוך הבנה ש"כל ישראל ערבים זה בזה". המגן האמיתי שלנו הוא החזרה לשורשים העוצמתיים והמוצקים של ימי מתן תורה. התעוררות פנימית זו תביא לקריסת האויב ולשלווה נצחית, כהבטחה: "שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ". העולם אולי מתרעש, אך עבורנו זו קריאת השכמה, כי "ישועת ה' כהרף עין".