מפתיע קצת הנתון. מסקרן אותי מה יגידו על זה החברים פה 
אגב, למישהו יש מושג למה רק גברים נאסרים על סירוב מתן גט ונשים לא?
מפתיע קצת הנתון. מסקרן אותי מה יגידו על זה החברים פה 
אגב, למישהו יש מושג למה רק גברים נאסרים על סירוב מתן גט ונשים לא?
ואם היא לא רוצה לקנות לא יעזור "זכין לו" או "חצר קונה" או "ד' אמות של אדם קונות לו" וכו' כי היא פירשה דעתה
יכול להיות שבמקרים כאלה הב"ד פשוט יתיר לבעל לשאת עוד אישה.
זה נגד חוקי המדינה שמכפיפים את כולם למנהג אשכנז.
רק במקרים מאוד יוצאי דופן מתירים ככה.
כי בד"כ האישה פחות מפסידה בגירושים בגלל חזקת גיל הרך והקטע של ממונות... איזה אינטרס יש לאישה לעגן? אהבה וכאלה?
באמת מסקרן
האישה לא מפסידה - אבל נגיד והיא רוצה הרבה יותר , למשל "אני לא אקבל גט עד שלא תחתום לי על הסכם שבו אתה מוותר לטובתי על כל הרכוש...וכ"ד".
ומלבישים את זה במשחקי כוחות ילדותיים.
ולדעתי רשעות של עו"ד מסויימים משחקת הרבה בזה, שהם מחטיאים את הרבים.
אכזרי לעגן בעל או אישה, הצד השני לדעתי ברוב המקרים עושה את זה מכאב וקושי ולא מרשעות.
לא חושב שיש בזה מניע של רוע טהור...
ברור שיש כאלה, אבל אותם/ן ה' יחזיר בתשובה במהרה!
נראה
צקון לחש
אז מי המתבלח פה?....|בורחת|נפש חיה.שאי אפשר לגרש את האישה נגד רצונה.
בכל הקהילות שלא מגרשים שלא מדעתה
כי מהנסיונות שלי למצוא מקורות רציניים לגבי כל שאר התקנות (פרט לאישה שניה), לא הצלחתי למצוא משהו ודאי שמראה שזה רבנו גרשום ולא רק מיוחס אליו
אחר המסורת המקובלת, אבל זה ברור שאין לאף אחד ראיה ברורה שכל התקנות המיוחסות לרבנו גרשום באו ממנו (כלומר מהאסיפה שהוא יזם).
"ועוד תיקן, שלא יגרש אדם את אשתו בלא הסכמתה"
ניסיתי לעשות פעם בנושא הזה סדר לעניין מסויים, ולא הצלחתי.
יש בתיעוד של התקנות שיצאו מאותה אסיפה המון בלאגן.
במקום להפוך את זה לויכוח אתם מוזמנים להציע מקורות ותעודות לנ"ל. זה לתועלת הרבים בע"ה.
סדר בדברים לצורך רבים.
זה לא קשור לשרשור הזה, סתם עניין מהצד
על הצד ההיסטורי והמחקרי? כי אני לא צריך את זה להלכה, זה לענייני חקר.
כי כל המקורות שאני רואה מביאים דברים מפוזרים לתקנות כאלה ואחרות ומייחסים את זה לרבנו גרשום...
עוד לא ראיתי מקור שעושה סדר בכל העניין הזה.
יש כמה תקנות שמיוחסות לחרד"ג שהתפשטו בכל ישראל (כמו המכתב וכו').
ויש כאלה שלא (ראיתי במקום אחד שרק הלא לשאת שתי נשים לא התקבל, מדעת הרב עובדיה ובמפורש בלשון הרב עוזיאל)
ויש בחלק מהמקומות שכתבו עליהם אי התאמה ברשימה של התקנות.
יש קצת חוסר בעניין הזה. אני מניח שבין הגניזות האחרונות שהתגלו (מהעשורים האחרונים) יהיו אוצרות שיגלו לנו המון על הנ"ל.
אבל העניין לא ודאי בכלל, זה רק מיוחס לרבנו גרשום עד כמה שאני זוכר.
תראה פה
ב"ד." בדבריו
העניין הוא שלסרבן גט, חז"ל תיקנו שבמצבים מסויימים כופין אותו עד שאומר "רוצה אני".
ולעומת זאת אישה, בגלל שבתקופת חז"ל היא הייתה מגורשת בע"כ, אז אין תקנות לסרבניות גט..
ומצד שני, לגבר קיימת אפשרות להיתר מאה רבנים לשאת אישה שניה, מה שלא מתאפשר לאישה.
הבעיה שבגללה לא משתמשים בזה שזה כביכול פוגם בייחוס של הילדים, כי זה אומר שהאישה לא הייתה נשואה מלכתחילה!
בגלל זה לא משתמשים בזה.
וזאת הדין שהגיע לבית הדין הגדול שבג"ץ ברוב חוצפתם מנסים להתערב בו.
אם הסיבה שאתה אומר הייתה קיימת, תוך שניה היו מתירים את כל הממזרות!
עושים את ההפקעת קידושין רק בנסיבות מאד ספציפיות, שחז"ל הגדירו אותן מראש.
אל תשכח שני דברים, א' ממזר זה חמור מאוד. ב' אישה רווקה שטבלה וכו' הפגם הוא לא כזה שמונע חיתון וכו'.
לא יכול כרגע להשוות בין הדינים, דעתי הלכה לטייל.
באופן כללי, הפקעת קידושין זה דבר שלא בא בחשבון, אא"כ מדובר על מקרה מאד ספציפי שחז"ל הגדירו אותו מראש.
הנסיבות לא קשורות לרמת המסכנות של האישה, הבעל או הילדים אלא לסיבוכים הלכתיים אחרים.
אמרת שלא מפקיעים קידושין, רק כדי שלא יהיה פגם בייחוס.
אני הבאתי לך מקרה חמור יותר של ממזרות, שלכאורה לפי שיטתך צריך להפקיע קידושין כדי למנוע את הפגם בייחוס.
תיובתא!
נראה לי שנניח את זה לעת עתה בצ"ע, לא רוצה לעשות פלפולי סרק.
לפעמים לא כיף להיות חלק מהסטטיסטיקה.
ומחילה אם ציערתי בגלל השרשור
חס ושלום - לא ציערת.
הנושא מכל כיוון אפשרי
מבחינה הלכתית. כלומר אסור להם רק מצד החוק וכו' 
צקון לחש
ימ''ל
לא תקבל מהמדינה זכיות של נשוי..
בג"ץ הבוס פה גם לענייני הלכה... כמו שגילינו לאחרונה ![]()
בהרבה מדינות בעולם "הכירו בנישואים חד מיניים,
בארץ ב"ה לא.
ברבנים ועוד ב"טיעונים תורניים"??!!? ועוד שופט ערבי מעביר ביקורת על רב לגבי פסק הלכה?!?! זה לא מספיק בושה וחרפה?
אבל בתכל'ס בגדול הרבנות שולטת היום במוסד הנישואים, ובגץ לא מתערב.
ימ''ל
בתורה כן מתבטלים.
מה שחולק על מנהג העדה וכו' לא קיבלו.
למשל התימנים, שגדולי הדור בני העדה היו קשורים אל הרב קוק וקראו לו "מרן" ו"גדול הדור" ו"מרא דאתרא" (הרשימה בויקיפדיה, ביטויים שלא השתמשו לאף רב אחר) וכו', לא התבטלו לרבנות בעניין הזה וכיוצא בו.
שששמעתי עליהם עשו את זה בכלא היום... ![]()
מזכיר לי קצת מדינות עם שנאת יהודים. ליהודים אסור, לכל השאר מותר ![]()
אלא שלא רק שהם מתערבים לנו, הם גם לא מעזים להתערב להם.
בטח שזה צריך לעניין אותך!
שלגבי גבר סרבן יש תקנות של חז"ל, ש'כופין אותו עד שאומר "רוצה אני!"'
לגבי אישה, אין שום תקנה שמאפשרת לכפות אותה.
ואז, כל עוד היא לא אומרת מרצונה החופשי שהיא מוכנה להתגרש - אז חדר"ג תקף!
אתה טועה בעניין הפקעת הקידושין!
אז גם אם אתה צודק לגבי הפקעת קידושין (לא יכול להכנס לזה כרגע), עדיין יש פתרון אחר.
תסתכל על התגובה של ימ"ל ולמעלה על
לפי מה שראיתי שם ובעוד מקום- - צעירים מעל עשרים
כי במפורש הרבנות עושה משהו נגד הנשים הסרבניות, פשוט פתרון יותר יעיל מכלא.
דבר ראשון, מבחינה הלכתית.
יש אפשרות להתיר חרם באמצעות היתר של מאה רבנים.
למה הרבנות מעדיפה לעשות את ההיתר לגבי נשיאת אישה שניה ולא לגבי כפיית גט? - צריך לבדוק את זה..
בפועל רואים שהם לא נותנים לכפות גט, וגם אין מה לגרום לה להגיד 'רוצה אני'.
דבר שני, אתה רואה שמבינה סטטיסטית הם עושים את זה רק לעיתים נדירות,
וגם זה ברוב הפעמים מדובר על מקרים שהאישה בתרדמת או 'צמח', ולא בסרבנות אקטיבית.
כך שהם לא באמת פותרים את הבעיה.
ולא בסרבנות "אקטיבית" כדבריך?
ואם אתה צודק, חזרה השאלה שלי למקומה מלכתחילה - למה עושים איפה ואיפה.
ובכלל השאלה למה לא מבטלים את הדין שאין כופים אישה לתת גט, שאלה טובה מאוד. למרותפ שצריך לשאול דיין אם לא עושים את זה באמת.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
א. זה די בסדר שלכל אחד יש סיבה להעדיף את הרב שלו, וגם שהוא יודע להצדיק אותו, זה אולי אפילו חלק מעבודת ה' של כל אחד. אני בעיקר תופס אותך על לשונות פה ושם שהם יותר עסוקים בלפסול את האחר באופן שלילי מלהעדיף את שלך בחיובי. למשל כאן כתבת "שלפחות ידע לחזור בו אחרי שטעה" - יש בניסוח כזה האשמה בוטה מידי כלפי גדולי ישראל האחרים. צריך לדעת כבד.
ב. הכוונה שלי היא שייתכן ויש גדולים שסברו אז שיש צדדים לכאן ולכאן. רבין לא היה שמאל כמו אלה של היום, הוא באמת האמין שיש סיכוי להשיג ביטחון באמצעות שלום (ולא סתם חשב שכיבוש זה "לא מוסרי" כמו השמאל העיוור של היום). והוא לא היה היחיד. יכול להיות שחלק מהגדולים ראו שאין בזה הכרעה לכאן ולכאן ודברים כאלה בד"כ מנוהלים מלמעלה ומתפתחים באופנים בלתי צפויים, ולכן בירכו את המהלך.
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.