עבר עריכה על ידי צריך עיון בתאריך י"ז באדר תשע"ז 22:59
היי אשמח אם תוכלו לעזור.. התחלתי לצאת לפני חודשיים וחצי עם מישהי והכל הולך ממש מקסים. אני מרגיש שממש מצאתי את מה שחיפשתי.. מאוד כיף לי איתה, יש בינינו הבנה וממש נקשרנו.
יש לה מידות מאוד טובות והיא ממש עדינה..
היא עשתה שנת שירות לאומי ולומדת כעת במדרשה בשנה השלישית. אני לומד כרגע בישיבה.
בזמן האחרון הקשר שלנו התקדם יותר,
והיא סיפרה לי משהו מזמן שקרה לה בעבר..
מקרה שהיה לפני שנים.
מקרה שהיה בבני עקיבא בסיירים.
היא אמרה לי את זה בפגישה האחרונה שנפגשנו.
זה היה לילה אחד, שהם היו במחנה. הבנים באו למאהל של הבנות.
הם החליטו שהם רוצים לעשות סיבוב והלכו למקום אחר שהיה בו מאהל של קבוצות אחרות לא מבני עקיבא. המקום הזה היה שומם ולא היה בו אף אחד והם ישבו ודיברו שם. חברה שלה אמרה לה שיש מישהו מסניף אחר שרצה להכיר אותה, היא הסכימה והם סידרו שידברו. הם הלכו לאחד האוהלים ודיברו בערך שלוש שעות.
שהם סיימו היא הלכה לשירותים שהיו שם והוא המתין לה. שהיא יצאה הוא בא ללוות אותה מהשירותים, והם המשיכו לדבר שם. ולא היה באיזור אף אחד. הם נפלו בביאה.
עכשיו אני שואל את עצמי.
מה אני אמור לחשוב במצב כזה. שזה מה שקרה.
הרי, היא ממש לא אחת כזאת. בכלל. לא האופי שלה, הדברים נוגדים למעשה באופן מוחלט את המציאות.
האם זה פיתוי שהיא לא עמדה בו? האם יכול להיות באמת כזה דבר שבחורה צדיקה ממשפחה טובה שלמדה באולפנה וכעת לומדת במדרשה תעשה דבר כזה? איך הם איבדו שליטה??
היא הסבירה לי בצורה קצת הססנית אבל מאוד ברורה, שזה מה שקרה. היא הסבירה לי את זה כמה פעמים. אני הבנתי את זה טוב מאוד.
מה עליי לעשות? אני חושב על זה ואני מתלבט כל הזמן על כל מיני דברים שלא חשבתי עליהם אף פעם. אני חושב על זה ונורא כואב לי. עוד לא מעכל.
