חבל  להסיק מסקנות מרחיקות לכת "מתוקף תפקידך כמאורסת" צעירה מאד.

גם בהודעה הקודמת היו טעויות. 

וכמו שכתבת לא כאן המקום להרחיב להסביר למה.

שכתבת מתוך התנשאות (איפה ראית דבר כזה?..).

ציטטתי מה שכתבת, שאת כותבת "מתוקף תפקידך כמאורסת" (מילים שלך) - ואמרתי שדברים אלו, שנכתבו מתוך חוסר התנסות בחיים - גם אם שמעת "הדרכה" כבר - וקל וחומר בשלב מאד צעיר בחיים (שזה כמובן לא דבר גרוע לכשלעצמו..) - הם מסקנות מרחיקות לכת ויש בהם טעויות.

ולא נכון ש"היית במקום הזה".. זה בדיוק מה שהסברתי, שלשמוע הדרכה כצעירה טרם נישואין - זה ממש לא להיות במקום הזה. אינך מאמינה? חכי שתתחתני - ותראי אם גם אז תגידי ש"היית במקום הזה" טרם נישואין. אם תחשבי כך גם אז, לא בטוח שזה כ"כ טוב.

המילים "מתוקף תפקידי", נכתבו על ידך.. אני ציטטתי מילה במילה. ולא כתבתי על עצמי כך. 

כל אדם יכול להבין שבנושאים מסויימים, כשכותבים עדיין תיאורטית ומתוך חוסר נסיון ובשלב צעיר - גם אם כביכול "מקבלים הדרכה" - יכולות להיות טעויות. אין בזה משהו "אישי".

ומאיפה לקחת כאילו מישהו "מרגיש קטן" מתגובותייך?....  חשבתי שמא את רוצה להאשים ההיפך.. אל דאגה, אין מה להרגיש מהם "קטן"..

לגבי מה שכתבת מקודם, מלבד מה שמקודם כתבת יותר קיצוני מאשר כעת ש"חשוב שיחשוב שאשתו יפה".. (שזה גם אני מסכים) - אבל בוודאי שאין לזה המשקל הכי חשוב בבית. ממש ממש לא.

ואיך גם בגלל זה הסקת על החשיבות ש"יימשך אליה" לפני כן.

זה לא היה קשה להבין, נכתב במפורש.

ואמרתי שהפרזת. גם אם "שמעת מנשואות".

זה שיש הרבה הלכות, זה מובן לגמרי. בגלל חומרת האיסור.עיקר ההלכות (גם מבחינת סימנים בשו"ע) הן סביב הזהירות מאיסור. ויש עוד מעבר לכך.

אף אחד לא השיג על כך שאת מקשיבה למה שנשים סביבך אומרות. זה דבר טבעי בשלב הזה של החיים.

אמרת שכמאורסת למדת, ויש לכך חשיבות "יותר מכל שאר הדברים האחרים"; וכמו כן, שבגלל זה "הם צודקים" (אלו שכלשון זו שהגבת עליה, "מייחסים ליופי משקל מכריע") - 

וכנ"ל, על דני הדברים הללו אמרתי שהפרזת.

הפרזת - זה לא אומר שאין בכך משהו (הרי גם אני חושב, וכתבתי, שחשוב שתהיה נאה בעיניו. ולא רק מסיבה זו. קודם כל, כדי שלא יהיה משהו שיגרום לפחות אהבה אליה. ואהבת לרעך כמוך). 

אבל בפרופורציות לדעתי אכן כן.

[אני מבין שאת חושבת ממה ששמעת מנשים, שזה לא כך. אז בסדר, לגיטימי. אני לא מסכים עם זה. גם חושב שמזיק מראש לגשת כך, לכן הערתי. לא בשבילך או כנגדך, אלא כי קוראים כאן עוד]

למה התורה בוחרת לפרט לנו כמה האימהות היו יפות?

למה חז"ל מרחיבים את הדיבור בנושא בכ"כ הרבה הזדמנויות?

למה לכל אורך הדורות כל הרבנים המליצו לחתנים למצוא אישה יפה בעיניהם?

לקחת פסוק אחד, שנכתב בספר מאוד מסויים אותו כתב החכם מכל אדם שגם כך התייחס לכל העולם כהבל הבלים, והפכת אותו למין כותרת כאילו זה יחס היהדות לנשים. טעות איומה.

בנות ישראל נאות הן, וזה מה שמרבית הבחורים מחפשים.

לא מלכת היופי ולא הוליווד אלא אחת שתמצא חן בעיניהם.

וזהו.

אבל אין קשר בין להבין בנות או לא להבין בנות לנקודת ההנחה שלך שעליה ביססת את המסקנה ש"הבנים" כאלה וכאלה

אני לא מחפשת דוגמן ושובר לבבות, אני מחפשת מציאת חן, תחושת שלווה כשאני מסתכלת עליו ולא רתיעה או דחייה. עם האהבה שמתגבשת, כך אני מאמינה, גם הבחור הממוצע ביותר בעולם ייהפך בעיניי לחתיך הורס

זה לא העיקר.

ומה ששלמה המלך אמר, זה לא משהו "צדדי", גם הוא ידע שכתוב בחומש על "יפת תואר ויפת מראה". 

אלא נתן פרופורציות. שהחן והיופי מצד עצמם, שקר. העיקר "אשה יראת ה' " - ואומר הגר"א, "היא תתהלל" בחן וביופי. לה נאה להתהלל בכך, כי אצלה זה מופיע את הפנימיות שלה. ולא "נזם זהב באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם". 

על כן, קודם כל, לגמרי, האופי, היראת שמיים, המידות. על גבי זה, יש חשיבות שתישא חן בעיניו גם מבחינה חיצונית. למה? לא כי זה עיקרי - אלא לטובתה. זו ההגדרה ההלכתית. "לא ישא אשה עד שיראנה" - שמא תתגנה בעיניו, ואז הוא עובר על "ואהבת לרעך כמוך"; לא יתייחס אליה כראוי חלילה.

ו"יראנה", זה סובייקטיבי. ובוודא לא קריטריונים ראשוניים של "צבע שערות ועיניים". והמרב"ם כותב, באותה הלכה שצריך לראות אותה מקודם, "אבל לא יסתכל בה דרך זנות"... מה שחושבים שזו "משיכה".. אשה זה לא "סחורה". 

ועיקר הרצון בקרבה, בא מקרבת הלב. אל כך צריך להוסיף מה שיכול לעזור לזה, ומה שמונע "חסימה" סובייקטיבית.

וגם חכמים הורו "לעולם ישא אדם בת ת"ח" וכו'.. (והט"ז כתב שאם לימדה את עצמה, אז תלוי במעלתה האישית). למה לא כתבו "לעולם ישא מישהי יפה"?...

אז אכן, זה לא העיקר. אלא צריך לראות שזה לא יהיה גורם מפריע. כל אחד לפי עניינו. ומי שישים לב בעיקר אל האופי והטוב, אז כל מיני "פרמטרים" שנחשבים בעולם החיצוני - ומחזיקים מעמד בערך כמו עוד דברים שם.. - לא הם יקבעו לו גם בנושא נקודתי זה, אלא איך הוא חש איתה בכללית. טובה בעיניך? נאה בעיניך? אין "חסימה"?...

יש חשיבות גדולה לעובדה שבחורים מחפשים מישהי שתיהיה יפה בעיניהם.
אני לא חושב שדווקא תמונה היא זו שתגאל את אותם בחורים, אבל אני מבין את הבחורים

שמבקשים תמונה, כי נמאס להם לצאת לדייטים שמהרגע הראשון הם יודעים לאן זה ילך.

אתן יכולות לכעוס עלינו הגברים. אבל יופי הוא אולי לא הדבר הכי חשוב בזוגיות. אבל הוא בסיסי 

בשביל שתהיה אחת.

וזה שתדעו- גם מחפש מישהי שתהיה יפה בעיניו כי אם היא לא יפה בעיניו- הוא לא מעוניין בה. היא יכול

להיות צדיקה ויראת שמים, בעלת מידות תרומיות ועם נדוניה ששווה שליש מירושלים בנדל"ן- אם היא לא נראית

טוב בעיני הבחור- הוא לא יהיה מעוניין. בלי הבסיס הזה- אין זוגיות.

ומהצד השני- אם הבעל מעריך את אישתו מאוד בהרבה תחומים אבל חושב שהיא נראית מזעזע- איך היא תרגיש?

גם אם הוא מתאמץ לא לתת לה את התחושה הזו- זה בלתי אפשרי, היא תיפגע וזה יוביל בסופו של דבר למקום אחד

בלבד- גירושין.

עכשיו- מה אפשר לעשות? אפשר לדעת שמה' אישה לאיש. ואת לא צריכה שבחורי ישיבה יצאו איתך, את צריכה

בחור אחד. מה בחורי ישיבה הם בעלי סטנדרטים נמוכים? מגיעות להם נשים שהיופי מהן והלאה? הם עיוורים?

למה הם צריכים להתפשר על יופי? למה הם צריכים לא להחשיב את היסוד לקשר הזוגי?
מי מהם שעושה את זה הוא פושע שישלם על זה את הדין.

אישה צריכה שבעלה יאהב את איך שהיא נראית. לכל אחת יש את האחד הזה. כמובן שעדיף וכדאי לטפח את עצמנו, גם הגברים וגם הנשים.

וכן- יש דגש גדול על הצד החיצוני שהוא קצת מקולקל. אבל מכאן ועד האמירות הקשות שלך על בחורי הישיבות,
זו קפיצת מדרגה גדולה.

אז אולי יופי הוא לא העיקר, אבל הוא יסודי מאוד.

לא ראיתי שבחורים נמנעים מלצאת עם בנות שנראות נעים, יש מקרים מסויימים שדברים מסויימים מפריעים להם.

וכל אחד וטעמו הוא.

מי שאני מכיר- לא מחפשים אישה בתור תכשיט. כמובן, שהם רוצים להרגיש בנוח ללכת איתה ברחוב.

גם בנות רוצות בחור שהן לא "מתפדחות" ללכת איתו ברחוב. לא כי אנחנו דפוקים אלא כי זה חלק

מלהיות יצור חברתי- כמו שאני לא אלך בצורה לא ראויה ברחוב גם אם נראה לי שזה יפה.

לא חושב שזה מהמקום של אישה\בעל בתור אביזר או סמל יופי.

תרצי או לא- יסוד הקשר של גבר אלייך יהיה יופי. זה יסוד שבלעדיו אי אפשר. כלומר- אם הוא לא נמשך

ליופי שלך- הוא לא ימשך לחכמה, שנינות, הומור, צדיקות וכו' שאת מציעה.

לכן היופי תמיד יהיה בבסיס. הוא כמובן לא עיקר הקשר.

יש טעם אישי. ורוב מי שאני פוגש- מדבר על טעם אישי. נכון שהוא מושפע. אבל תמיד יופי הוא דבר חברתי.

מושגי היופי שלנו לא כאלו מעוותים- אולי ההפך, אצל בנות יש מושגי יופי הזויים. אני לא מכיר גבר אחד שאוהב

מראה על גבולה האנורקסי. רק בנות יכולות לחשוב שיש בזה משהו יפה. רוב הבנים שאני מכיר לא אוהבים

איפור בטח לא חזק. בנות מתאפרות בשביל להיות יפות בעיני חברותיהן יותר מאשר בעיני בנים.

לגבר יש טעם שלו, שמושפע גם, אבל לא ראיתי הרבה שאצלם זה ממש מוגזם והם פוסלים על דברים

שטותיים. 

הערכה לאדם משנה את הצורה שבה אתה מסתכל עליו.
זה נכון עד גבול מסויים. אבל זה לא יכול להפוך מאיסה למשיכה.

שגם אם היא "יפה בעיניו" מבחוץ,

אבל אין לה מידות ופנימיות וכו' - 

אז היופי הזה עצמו, עוד יותר מבמקרה ההפוך,

עלול כמעט בוודאות להפוך לרועץ. ועלולה להימאס לגמרי.

אז אכן, יש פרופורציות..

" כמובן שעדיף וכדאי לטפח את עצמנו, גם הגברים וגם הנשים."

שצריך לתת מקום למראה חיצוני, אבל הדבר היותר בסיסי זה היראת שמים והמידות.

בגלל אנשים שנותנים ליופי יותר מדי מקום - השרשור הזה נפתח.

לדעתי הבסיס הוא החיבור העמוק- הקשר הנפשי שיש בין בני זוג,

שבונים אותו בעיקר על גבי התאמה תורנית, יראת שמיים ומידות.

מציאת חן חיצוני זה דבר כ"כ פחות חשוב וגם כ"כ משתנה.

מה יקרה בהריון שכל הגוף שלה ישתנה

או אחרי כמה שנים שהיא תתבגר/תזדקן?

כל הבסיס הקשר שלהם יעלם פתאום?

ממש טעויות לדעתי:

האחת - חס ושלום הבסיס אינו החיבור החיצוני.

ב. החיבור החיצוני הוא ח"ו לא העיקר.

ו"מציאת החן" זה בכלל לא דבר חיצוני.

זו "טביעת עין" לגבי מכלול האישיות ביחס אליו. כמו שמחזירים אבידה ב"טבעית עין" לת"ח.

הבסיס הוא הירא"ש, המידו, האישיות  וההתאמה הסובייקטיבית שהיא נשיאת החן. גם מישהי שכאילו לא "יפה" חיצונית, יכולה לשאת חן מאד בעיני מי שלו היא מתאימה. ועל כן גם לא תיראה כעורה בעיניו.

כמו שאמר הרבי מלובאוויטש זצ"ל, אם הלב נמשך להצעה.. תחושת הלב זה משהו כולל ביחס לאדם, קשה להגדרה לזולת.

ואדרבה, מי שמתרגל ללכת אחרי החיצוניות, עלול לאבד את זה.

כך כתוב אצל ר"י החסיד, שמישהו נשא אשה שלא היתה מתאימה לו. אמר לו: בגלל שהיית צופה בנשים..

להבנתי, איבד כך מהחוש הפנימי,  של טביעת העין על האדם.

אם אתה מתכוין "בסיס", במובן של משהו התחלי, שיהיה אפשר להמשיך יותר לעומק - 

אז אכן, אם מישהו רואה מישהי שהוא מרגיש מיד "דחיה" ממנה, לא משנה מאיזו סיבה, גאוותנית, יופי מתייהר, מראה שאינו מתאים לו כלל - אז אכן.

אבל "בסיס" במובן מה הכי חשוב, מה היסוד האיכותי שעליו הכל נבנה, וביחוד עם הזמן, כל הקשר והיכולת לקשר,

זו האישיות, הערכיות, "נאה במעשים" כל' חז"ל, ההתאמה האישית הסובייקטיבית.

מציאת חן היא דבר הכרחי

אבל לא חושב שהמילה בסיס היא הגדרה נכונה.

בסיס הקשר זה משהו שכל הקשר בנוי עליו,

משהו שחוזרים אליו ושואבים ממנו כוחות בשעת קושי.

מציאת חן היא אהבה שאינה תלויה בדבר.
היא יסוד הקשר הפנימי שהוא ללא סיבות- חן מלשון חנם.

הוא תפוס בעולם החיצוני כי כך העולם בנוי- הדברים הפנימיים ביותר מוחבאים בצדדים

החיצוניים ביותר. 

זה המקום שעליו מבוסס הקשר. יש לו שתי פנים- האחת עליונה והשניה נמוכה. ושתיהן הן

הבסיס לקשר.

מתוך מציאת החן הנמוכה, אנחנו יכולים להתחיל להעמיק ולגלות את אותו כח פנימי, זה נעשה בעבודה גדולה שמצריכה יא"ש ומידות מתוקנות, שהן עיקר הקשר.
כמו בקידוח נפט- מה הבסיס- הנפט, מה העיקר- המקדחה. בלי שיהיה נפט אין בשביל מה לשים

מקדחה. אבל בלי מקדחה לא נוכל להגיע לנפט. 
מציאת החן החיצונית היא ה"גלאי" נפט שלנו.

אם מחפשים יפה במיוחד, או שפשוט תיהיה יפה בעיניהם

או אם נמשכים רק לבנות יפות מאוד (שזה מוזר לי) או גם לבנות יפות במידה ממוצעת

כי יש כאלה שנראה שמחפשים רק יפות מאוד שסה"כ יש הרבה בנות יפות והם כאילו לא רואים אותן

מי שמחפש רק "יפה מאד", ורק זה מה שתופס אותו, כלומר שזה כבר קריטריון עיקרי אצלו - 

לא בטוח שגם מישהי כזו, אם היא גם בעלת אישיות, תרצה בו..

[ומה לדעתו אם אחרי שני הריונות היא כבר לא תהיה "יפה מאד" אלא יפה סתם בלבד...]

אבל זה יכול לפגוע בדימוי העצמי של הרבה בנות שסה"כ יפות ולא צריכה להיות שום בעיה מבחינת מראה.

הרוב הגדול יפות ופוסלים על תמונה

מה שקרה לך, זה עוד לא "סטיטסטיקה".

וגם "בחורי ישיבות" זו הגדרה מאד כוללנית - הרי הרבה בחורים דתיים, הולכים, ב"ה, לישיבת הסדר וכד' לפני הצבא, וזה עוד לא עושה את כולם ל"בחורי ישיבות" במובן שממנו את דורשת.

יש להניח, שבחור תורני עם מידות טובות, מחפש קודם כל מישהי עם מידות טובות, שנמצאת ב"שדה החיפושים" שלו, מבחנת איכפתיות תורנית ויר"ש וכו'. וגם מתאימה לו באופי.

אם על גבי זה, חשוב לו גם המראה, אי אפשר לגנות על זה. אע"פ שבווודאי לא זה העיקר. ואכן, אם מגזימים בנושא, זו כבר לא תופעה רצויה. אבל במובן שלא ירגיש שמראה מסויים "חוסם אותו", זה סביר.

אבל האמת, שבחורה שהטוב שבה נובע מהליכותיה ושיחתה, לא פעם תיראה מאד "יפה" בעיני מי שייקשר בה, אע"פ שזה לא נכנס ב"פרמטרים" החיצוניים... חוכמת אדם תאיר פניו. וכן להיפך - מי שמשדרת ריקנות, ה"יופי" הנוצץ לא יטעה לזמן רב את מי שמחפש משהו מעבר לזה..

שבחברה נפרדת מאוד הוא כמעט ולא רואה בנות נורמטיביות ביום יום

ורואה דוגמניות בפרסומות פה ושם

אפילו הדוגמניות בעצמן לא נראות כמו בתמונות ביום יום, שלא לדבר על פוטושופ

כי נקודת המבט שלך מאד טובה ואמיתית.

אלא לצרף אליה, כנספח, גם את הצד הזה, שיכול לסייע ל"חלות" של היחס הטוב אלייך בגלל אופייך.

אנחנו בעולם לא שפוי. ברחובות הן מסתובבות בקושי עם חצי בגד, שלא נדבר על הפרסומות ועל השלטי חוצות...

ואת,אני, ודי כולם כאן-נמצאים במקומות האלה. מוציאים את הראש. לא משאירים אותו בתוך הספר.

זה נכון/לא נכון? שאלה גדולה. אני נוטה להסכים שאולי היה כבר עדיף להישאר בתוך הספר.

אבל בדיעבד,אחרי שהביינישים הצדיקים האלו, היו בתיכון...וראו מה שראו. היו ברחוב...וראו מה שראו. או כל דבר אחר..

את היית רוצה שבעלך לא יימשך אלייך? היית רוצה שהוא לא יחשוב שאת יפה? היית רוצה בעל שלא מסתכל לכיוונך, אלא רק מדבר אל השכל שלך? קשה לי להאמין. וזה העולם שלנו. 

וכן,גם הביינישים,רובם לפחות,חיים בעולם הזה, גם אם יש להם פלאפון כשר/נוקיה C2. היצר חזק מההבנה הזו, שיופי הוא שקר, וחן הוא הבל.

היצר בסוף  מנצח על הרגש.

תביני...בדיעבד,זו המציאות לכתחילה.

אישה צריכה להיראות טוב בעיני בעלה, לא רק כי ראה דברים אחרים.

והברירה אינה בין "מדבר אל השכל שלך" לבין "היצר מנצח"..

לא כך. כשיש רגש טוב אל האישיות ומידותיה וקרבת הלב, ואין חסימה - זה מה שמנצח. 

ומי שרצונו בקרבת זו שתתחתן אתו, יבוא רק בגלל שהיא "מתחרה" טוב עם כל מיני גועל ברחוב, זה עלול להיגמר די מהר.

שתבין איפה היא חיה. ברור שאפשר לחיות חיים של קדושה, ב"ה יש הרבה מחוזות שבהם היצר עוד לא השיג אותנו(וגם לא ישיג בעז"ה ) 

אבל אם היא שואלת למה ביינישים מחפשים יופי,אז הנה התשובה-את חיה בעולם מעוות.זה הסיפור

יש המון מקום ליופי גם בלי העולם המעוות. מסכים עם כל מילה! 

רק נראה לי שהיא מדברת על מקרים אחרים. סתם חיפוש אחר יופי..בלי המשמעות הזאת שאת מביאה. וזה לא אידאלי...

יש דבר שהרבה צעירים לא חושבים עליו.

להחזיק אישה מטופחת עולה הרבה כסף.  הרבה מאוד פעמים לפני החתונה הוא התלהב מאיך שהיא נראית, ואחרי החתונה הוא גילה כמה עולים כל הקרמים והסבונים והבשמים ועכשיו הוא חושב שצריך להשקיע בדברים יותר חשובים (ממ, ניירות ערך?).

אבל קודם כל את חייבת להסכים שהמציאות של הדור שלנו משפיע גם על הנשים,

שהן בעצמם נותנות לפעמים יותר מידי חשיבות ליופי וחיצוניות (גם בלבוש וכו' של עצמן, וגם לא חסר בנות שפוסלות בנים על חצוניות), גם בלי שום דרישה אצל הבחורים.

וברור שהתורה משפיע על היחס שנותנים לחיצוניות, "הדרישות" שדיברו עליהם פה בשרשור לא מתקרב למה שהולך אצל אנשים פחות תורניים.

יש כנראה לאן עוד להתקדם, אבל ב"ה יש גם הרבה שמתייחסים לחיצוניות באופן הנכון.

לא ייפתי דבר מדבריהם.

יש מי שאוהב להאשים את הפריצות. זה קל ונוח וחוסך לעמיק את תורת ה' שלנו.

אני אוכיח שהטענה והמחשבה שדרישות היופי עולות בעקבות הפריצות שגויה.

הטענה הזו אומרת למעשה- בגלל שבנים רואים בנות יפות, החוש הפנימי שלהם מתקלקל,

הם בונים לעצמם מודל נשי של אישה יפה בצורה מסויימת והם שמים את עיקר הקשר על היופי.

לפי הטענה הזו, היינו צריכים לראות שבנות יפות מתחתנות בקלות מאלו שאינן יפות. למעשה

היינו צריכים לראות שבאופן מובהק, יש הצלחה בחתונה לבנות יפות על פי המודל הזה מאשר לאלו

שלא.

המציאות בעיני מכחישה את המצב הזה מכל וכל. הבנות שמתחנות בקלות אינן דווקא היפות, יופי

הוא לא המדד המרכזי, ומודל היופי המערבי הוא לא מוצלח יותר לחתונה מאשר אף מודל יופי אחר.

לא מעט פעמים בחור או בחורה שאינם נמנים על היפים- הם אלו שמתחתנים קודם.

האם יש קלות מסויימת ליפים להתחתן, לא בטוח, אבל למי שלא יפה יש קושי מסויים- כן. אבל לא

בשום צורה שונה מדורות אחרים. אפילו בדורות האמוראים והתנאים זה היה עניין ויש כמה וכמה סיפורים

סביב הנושא הזה.

לכן הטענה הזו אינה נכונה.(דוגמא לשימוש באד אבסורדום @עוגי פלצת @נפש חיה.) 

לדעתי אנחנו אוהבים להשמיץ את הדור הזה ולהסתכל בעין רעה על המציאות, כפי שאמרו חז"ל שנס

היה בירושלים ש"מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים", ויש שפירשו- שעיקר הנס היה

שלא אמר...  קשה עבודת המידות וקשה עבודת ה'- והאמונה מאין תמצא. אם כבר, כל העניין של

התקדמות בנושא מציאת החן הוא אך ורק עניין של התקדמות הדורות שאפשר לתקן את "יפת אלוקים

ליפת וישכון באהלי שם" ולגאול את התפיסה שלנו בנוגע ליופי.

אין הברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו.

זה יותר בטוח מניירות ערך 

אתה לא אמור להחזיק אותה.

יש דבר שהרבה צעירים לא חושבים עליו.

להחזיק בבית אשה נאה יכול לעלות ביוקר. הרבה מאוד פעמים לפני החתונה הוא התלהב מאיך שהיא נראית, ואחרי החתונה הוא גילה כמה עולים כל הדרישות והטענות שלה בגלל שהיופי שלה עולה לה לראש והיא חושבת שהיא מושלמת ומגיע לה הכל.

אישה יפה זו צרה צרורה! גורו לכם בחורי ישראל התמימים...!

והנה דוגמה ממקורותינו:

"כך למד הנסיך הקטן להכיר שהשושנה איננה צנועה כלל ועיקר. אבל כל כך מרגשת!

'נדמה לי שזה זמן לארוחת בוקר'. אמרה, 'אם תהיה כה אדיב ותדאג לצרכי...'

והנסיך הקטן, מבולבל, הלך להביא משפך עם מים טריים...

במהרה החלה גאוותנותה לייסר אותו"

בעז"ה

לא צריך לייחס חשיבות מכרעת לכך ולא לאותם אנשים שמייחסים לכך
ובכל זאת זה דבר הגיוני 
"ת"ר יפיפיות שבהן, מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלא ליופי , מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכםלמשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם  לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים" (תענית ל"א.).

ההיגיון טוען שקיימת יותר מתבנית אחת של בחור חילוני.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?