אבל ממתי זה שייך?

הם גם יכולים לקפוץ...... .יש המון משחקים לפגישות שיכולות לקרב ולפתח אווירה נעימה ואפילו כימיה לא פחות ואולי יותר מאשר ללכת ביחד לחדר בריחה או משהו כזה... וכמו שאמרתי הבילויים האלה לא תמיד מובילות לנישואים וזה לא שיייך כל העניין..רק שזה ממש בקשר חזק שמוביל אפשרי לנישואים אפשר לעשות איזה בילוי או שתיים חוץ מזה למה דווקא לשבת? אפשר לעשות הליכה קצרה ונעימה בשעת בין הערביים וכוווו 

את הטלית בשביל שירקוד בשמחת תורה בפגישה.

כל קירוב דעות שהוא לא לצורך הוא אסור.

שאל רבנים, תראה אם יתירו...

קירוב דעות זה בדוחק בגלל שככה פני הדור (בגלל זה לא כולם מתירים ולא בכל הקהלים).

טלית, שאין בה צורך, זה קירוב דעות קטן - ולכן היה יותר מקום להתיר.

ללכת לשחק משחקים, זה קירוב דעות גדול - ולכן ההיתר יותר דחוק (ודאי שיש מקום להתיר בדור כמו שלנו).

צריך לתת את הדעת על הטעם כדי שלא להפוך את השיטה

והסיבה שהתירו היא כנ"ל וכו'.

אני צריך להראות לך? פתח כל פוסק בהלכות שידוכים.

יש שכותבים שאפילו להתבדח בטלפון אסור, כן, גם בימינו.

שאלתי באתר ישיבה, נראה מה יגידו

אילו מילים ניתן לומר בזמן הפגישות ולאחר האירוסין

התשובה הנ"ל מלאה מקורות

ראיתי עכשיו איזה ספר, לא התעמקתי בו, שמסביר במפורט את כל מה ששייך לפגישות (בין השאר)

http://www.ateret4u.com/online/f_01827.html#HtmpReportNum0005_L4

בהצלחה!

יש שם איסור להביע חיבה מילולית ששייכת בין איש לאישתו.

בקשר לספרים- לומדים מסופרים ולא מספרים.

אתה מוזמן לפתוח מחדש את הסוגיה.

אולי יש מי שחולק, אבל כך מקובל.

בקשר לסופרים - נראה לי שאתה חי לפני כמה מאות שנים.

אתה יודע למה אין דין רב מובהק היום? ודי לחכימא.

מי שחושב שלומדים מספרים סופו שיהיה חמור נושא ספרים.

תורת ישראל היא תורה שבע"פ.

תורת חיים לומדים מסופרים ולא מספרים. 

ואסורה לשם הנאה גם בשידוך.

אין לזה שום קשר לקלות ראש.

פתח שו"ע אבן העזר בס' כ"א.

ברור שאסורה לשם הנאה סתם.

מי שחושב שהוא מכיר את החיים מתוך הספרים לא מבין הלכה ולא מבין תורה.

תורה היא דבר חי, והיא הולכת על פי רבנים שקיבלו מרבותיהם ואלו משלהם וכן הלאה.

לנסות להבין שו"ע בלי ללמוד אצל רב שבקיא בשו"ע- זו טעות חמורה.

חצורך שידוכים הרבה פעמים צריך ונכון לעשות משהו שהוא לא רק ישיבה על ספסל.

ככה החיים עובדים, קשר בין שני אנשים, במיוחד קשר זוגי הוא לא קשר של הסכמה כללית

על רעיונות. הוא קשר של חברות, שנבנה ע"י חוויות משותפות, זה נותן לו את החוסן ואת התוכן

שאין לקשר שכלי\דיבורי בלבד.
כמו שאי אפשר להשתדך עם בחורה דרך הפורום רק ע"י הודעות ותמונה אחת, אי אפשר

ולא נכון להשתדך אם אין חיבה ונעימות שנבנו. כמובן שדברים צריכים להיעשות ע"פ הדינים

הפסוקים לנו- בצניעות, תוך שמירה על כבוד הצדדים והזולת. 

אתה חושב שאפשר להתחתן בלי שהזוג יצחק בפגישות(לא ישחק כנגדן שם,שם)- אי אפשר,

כי אם אין צחוק ואין נעימות, אין קשר זוגי ולא יתפתח.

הרב המשיב הוא הרב נריה גוטל

שאלה:

מתוך דיון עם חברים הגענו למחשבה על מה מותר לעשות בדייטים. האם כל הדייטים חייבים להיות על ספספל ורק שיחות? יש מי שרוצה לעשות כל מני פעילויות- לשחק באולינג, ללכת לחדר בריחה, לעשות סדנת יצירה? האם זה מותר או אסור, זה משנה מה השלב של הדייטים?

תשובה:

ב"ה, שלו', זו שאלה מאוד מורכבת. לצורך הענין נשתמש בהבחנה שבין 'הלכה' ובין 'מנהג', בין 'דת משה' ובין 'דת יהודית' וכדו'; עוד הבחנה שתסייע - הלכות צניעות. כלומר, יש הלכות שהן חד משמעיות, לכל יהודי, בכל הגלובוס, ויש שלא. לדוגמה: בהיכל ישיבה לא יעלה על הדעת שש"ץ יעבור לפני התיבה במכנסיים קצרים ובסנדלים, והדבר אסור הלכתית - מה שעשוי לא פעם להיות מותר, הלכתית, בקיבוץ ובמושב. כך גם לבוש אישה, עלול להיות ,פרוץ" במקום אחד, ולגיטימי הלכתית במקום אחר. כך גם הכריע הישכיל עבדי שלא תהא עילה לגירושין במי שמהלכת ללא כיסוי ראש, בימינו, אם כי יתכן שבמקומות מסויימים תהא זו פריצת גדר גמורה, על כל המשתמע. וכן הלאה ועוד על זו הדרך. ומכאן לענייננו: ככלל, אין לנהוג קלות ראש וליצנות ב"דייט" - זהו כלל ברור והחלטי. במקביל, יש בהחלט מקום, ואף צורך, שבני הזוג יכירו זה את זה. בין שני הקטבים - קיים מירווח של עולם ומלואו, וגם על זה נכון לומר "כשם שאין פרצופיהם שווים וכו' כך גם אין דעותיהם", ואין דין חברה אחת כחברה אחרת. "והחכם עיניו בראשו". מעשית, כדאי ונכון להיוועץ באדם "מבין" - גם חברתית אך גם הלכתית - שמכיר היטב את האוכלוסיה בה מדובר. ברכה והצלחה

אני רואה שכיוונתי לדעת גדולים

ההפך. הטעם הוא שלא לגרום לקירוב דעות. מה שהתירו היום - לקראת נישואין וזוגיות

הייתי כותב את המקבילות הלשוניות, אבל זה מיותר.

אם אתה בכל זאת חושב שכתבתי אחרת, אולי אני אידיוט שלא יודע להתנסח

עד כמה שאני יודע, אני מבין את עצמי טוב.

כמו שכתבתי לך בתגובה שהעתקתי לכאן, במפורש:

"ללכת לשחק משחקים, זה קירוב דעות גדול - ולכן ההיתר יותר דחוק".

כמדומני שהמילה היתר משמעה שמותר לא שאסור 

עשה חיל בעה"י.

באולינג זה "שחוק וקלות ראש" וגו'. אם אתה לא חושב ככה,

וגם הביטוי היתר- היתר הוא במקום שיש איסור, כמו ההיתר לעשות החייאה על אישה למרות

האיסור בנגיעה.

כלומר, מכלל לאו אתה שומע הן שאתה אומר שיש פה איסור רק שמצדדים מסויימים מתירים

לעבור עליו.

ולא היא, אלא שבכהאי גוונא אין איסור כלל.

וכמובן שבכל מקרה אין מקום לקלות ראש וליצנות. אבל זה גם אין מקום בין חברים שהרי

"קלות ראש מרגילה את האדם לערווה" ו"כת ליצנים אינה רואה פני שכינה".

הרי מובן שמה שמותר לעשות עם חברים מצד משחק ושמחה, הוא לא קלות ראש ולא ליצנות.

בשו"ע כתוב ש"וְאָסוּר לִשְׂחֹק עִמָּהּ, לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגְדָּהּ"

ואתה כתבת שבאולינג זה קלות ראש.

משמע שאמרת שאסור ללכת לבאולינג.

אתה כנראה לא יודע מה אתה כותב... 

ולא הבנת בהרבה מקומות מכיוון שלא פיסקתי נכון, אבל עקרונותי ומחשבתי נשארו כשהיו..

יש דברים שכאשר בן אדם הולך לפי הפופיק וחושב שהוא ע"פ התורה (נבל ברשות התורה) צריך להעמידו על טעותו ןלא כוונתי לאנשים פה דווקא מהפורום, אלא באופן כללי כל מיני דעות חסרי בסיס ומלאות בשטויות ששמעתי מכל מיני אנשים בחיי.

את הסימנים בשו"ע אני מכיר.

נכון שצריך להתרחק מאד מאד. אבל אם יתרחק איך יתחתן? 

מי אמר שכשהולכים לבאולינג(לא יושבים על ספסל, לדוג') אז הוא קורץ בידיו, רגליו או עיניו?

להקל ראש אסור גם בין גברים(כפי שהבאתי בהודעה לפלוני, שהרי קלות ראש מרגילה את האדם

לערווה)... 

וכל השאר גם כשיושבים על ספסל יש את אותם דברים בדיוק שצריך להימנע מהם, לא משנה

אם זה בבאולינג או בספסל. אז מה הרווחת מדברי השו"ע והרמב"ם?

בגבול חד וחלק, ובכל הפגישות במקומות ממקומות שונים מנפצים את כל הגבול הזה, עוקרים אותוובונים במקומו דרך מהירה וקצרה לעבור על איסורי עריות (כפי שברמבם כותב)

ועוד פעם לא משהו אישי נגד אף אחד אלא דברים עקרונייןם נגד שיטות עקומות שונות.

והענין הוא שצריך כמו שאמרת לא ללכת עם הפופיק וללמוד מה זה קלות ראש,

ולא להמציא דברים מהפופיק(כדבריך)

 אני לא מתעסקת בזה ולא לוקחת את קשה בכלל אבל מעניין אותי לדעת מה הקטע...אגב

גם אם את לא אחותי את יכולה להגיד לי מה שאת רוצה

רק שהקשר מבוסס עם יצבות וכיוון מחשבתי אפשרי לחתונה..לא סתם ככה על כל בחור\ה שרואים

שיש המון כאלה שמבלים אם בחורים\בחורות שאין בכלל בסיס אמיתי 

מסתכלת בשירשורים של רעיונות לאיפה אפשר לצאת בדייטים

זה לא חייב לעניין אותך מאיפה אני יודעת העיקר שאני יודעת עכשיו אני רוצה תשובות..יש כמה דברים שהציבור הדתי לאומי מידרדר 

אני לא יבוא לחברות שלי ויגיד להם אך להתנהל אני לא מורה ולא אמא ולא בורא עולם כל אחד\ת זה היא והקב"ה אבל זה תופעה שמאפיינת מגזר ואני רוצה להבין למה אתם חושבים שזה טוב זה הכל..אני לא באתי להאשים אולי זה נראה ככה אבל מאחורי המקלדת יש ילדה עדינה ולא דווקא ילדה שמנסה

לשפוט ולהאשים..כל עוד זה פורום שאפשר לנהל בו דיונים בעדינות אני פה אז מה הבעיה שלך?

יש לך יכולת התבטאות מפליאה.. במיוחד ביחס לגילך.

מגיע לך וואו אמיתי..

לעניין שאלתך- בדיקת התאמה לא נעשית רק בשכל.

חתונה זה לא כמו לקנות חצאית בחנות..

זה מורכב מהמון רבדים ומקומות בנפש, ובנוסף- זו החלטה לכל שאר החיים (בעז"ה).

ובנוסף למקום השכלי, יש גם התאמה רגשית.

והתאמה רגשית ותחושה של חיבור לא באות תמיד רק מפטפוטים על ספסל..

בד"כ צריך לצבור חוויות ודברים משותפים כדי לפתח את הרגש והחיבור.

ולפעמים כבר אחרי שניים-שלושה דייטים מרגישים איזה רצון לקדם את הקשר והחיבור, גם אם עדיין לא ברור שזה לכיוון של חתונה..

ולכן יש חוויות ודברים משותפים.

בעז"ה בקרוב אצלך.. ;)

אבל יש המון כאלו שעל המפגש השני יוצאים ואני לא מבינה למה...לאן אתם ממהרים?אם זה בחור שיש התאמה מסוימת קליק כזה וניצוץ איפשהו אז למה לא..אבל יש כאלה שעל השני יוצאים לבילוי וגם שתדעו שהכל לדעתי צריך ליהות בהדרגה לא לקפוץ למים עמוקים ישר..ככל שהבהירות של הבחור נחפשת יותר ומתאימה יותר אז מעלים את היחס לפגישות ובהתאם למקומם

יש לי שני עולמות בכל מקום בחיים אני בוחרת להראות את העולם שיתאים לאופי של האנשים ושל המקום העולם שלי בפורומים כאלו הוא קצת אחר מהעולם השני שמלא בשמחת חיים של ילדות אז סבבה..תודה על התגובות שלך זה לא בפירוש מודה ועוזב ירוחם כי יש כמה דברים שעדיין אני חולקת עליהם אבל הכל טוב

הילכתי ואף אחד לא ציטט או הביא פסק שמתיר או על מי יש לו לסמוך.

בפיזיקה ודברים טכנים לבן דברים נפשיים מהחיים ורמה שיכלית שדנה בדיונים אישיים ולא טכנים 

במקומות שהלב ניפתח נגיד ליד הים ליד מעיין מול נוף מדהיים כלשהו וכו..מי אמר שזה מותר לבלות עם

מישהו\י שיש סיכויים שלא יצא מזה נישואים?? ניפגשים בשביל לראות אם זה מתאים לא בשביל לבלות 

כי אולי זה יפתח משהו

לשידוכים. רוב המקומות שאסור ללכת אליהם לבד אסור גם בשידוך.

ויש מקרים שגורמים לקירוב, ואליהם אסור ללכת בשידוכים.

למה צריך להסחף ולכתוב דברים כמו פח זבל?

תפתחו קצת את הראש.

יש שכל ישר כשיודעים הלכה, אין שכל ישר כשלא יודעים הלכה.

כי זה לא משנה איפה את יושב אבל סתאם ללכת לפעילות ביחד כמו ליצור כדים ביחד או משהו כזה נשמע לא משהו

ומי שרוצה ילך יפתח קצת ספרים

אלא אם כן אנחנו דוגלים בלהיות חמורים נושאי ספרים... 

אתה כותב שטויות מוזרות עד אין קץ.

מה גם שלא נעים לי שאתה מנסה לקרוא לי ברמיזות חמור נושא ספרים

תלמד תורה קצת. זה יעזור לך לפתוח את הראש.

תורת ישראל היא תורה שבע"פ. נזקים גדולים קורים כשאנשים מחליפים תורה שבע"פ וחונקים אותה

אל הכתב. תורה של חיים מקיפה את כל החיים כולם ולכן לא יכולה להכתב כי כל מקרה נידון לגופו

בשקלול המלא שלו.

לא קראתי לך בשום רמז, כתבתי שגישה מסויימת גורמת לדברים מסויימים.
לי לא נעים שאתה כותב בריש גלי שאני כותב שטויות... 
קשוט עצמך... 

כדי לדעת תורה צריך ללמוד תורה מרב. כמו שכתוב בגמ'-
כמה טיפשי שאר אינשי דקימי מקמי ספר תורה ולא קימי מקמי גברא רבה

הדברים שאמרתי נאמרו אחרי לימוד של הסוגיה כראוי ולמידה מכמה וכמה ת"ח פוסקים אחד אחד.

לא יודע מי זה "הפוסק" הזה שאמר לך כנ"ל, אבל דרך ארץ כנראה הוא לא לימד אותך.

לפי אך שאתם שואלים את זה ולפי אך ששמתי לב זה לא שני בילויים זה הרבה יותר

ראה אצל החרדים... ולא רק, כל בחור ובחורה תורניים וירא"ש בד"כ הפגישות נשארות בגדר ספסל ודיבורים. 

ואפשר לחוות רגש במציאות כזאת, מנסיון  

אם יש כימיה טובה, אז מספיק רגש ושכל במידה מסויימת... 

זה חתיכת שיעמום הלימודים האלה..............לא ביצפר..זה דיון 

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.