בקשה לי אלייך.

אולי תכתבי לי איך מכינים את האפונה והגזר... אני חייב לדעת איך מכינים את זה

ננסה את זה בהקדם.. נשמע משהו טובבב

עשיתם אותי רעב נורא

בס"ד

אנחנו לא שמים אותה על הפלטה....

אמא שלי קיבלה את זה פעם אז לפעמים אנחנו משתמשים בזה כדי להניח על זה אוכל חם שיצא מהתנור...

נראה מעולה!

לא שמעת על חמין ששמים בשקית? (שלא הכל יתערבב)

כנראה שקית מיוחדת..

אתה בן וזה אבל איך יכול להיות שאף פעם לא ראית שקית קוקי?

אותי מרתיע רק זה שמשאירים את השקית בשבת בתוך הסיר ואני לא מבין למה אין בזה איסור של הטמנה. 

אבל מסברה נראה לי שלא (וגם אף פעם לא ראיתי שעושים חור). חור לא הופך את זה לדבר אחד, הרי כל הסיבה ששמים את השקית היא כדי להפריד את התוכן שלה מהתבשיל.

חוץ מזה שאם זה תבשיל אחד אז בשבת כבר תהיה בעיה של ברירה ע''י כלי אם מוציאים את השקית.

יותר מזה - עיקר האיסור הוא ברירה מתוך כלי ע''י כלי.

כאן מדובר בשני סוגי אוכלים שמפרידים ביניהם ע''י כלי (השקית), אם הם באמת נחשבים מאכל אחד כמו שטוענים פה אז ההפרדה שלהם היא איסור בורר קלאסית ע''י כלי.

כאן בורר את האוכל שבתוך השקית (גריסם/אורז וכדו') משאר התבשיל על ידי השקית שמבדילה אותו מהשאר, אם אכן מדובר באותו התבשיל (ולכן לדבריכם אין הטמנה כי אין הטמנה באוכלין) הרי שיש כאן ברירה.

אלא פרט פרט מתוך הכלל שיש בו מינים שונים כולל מאותו המין. באמת אם מישהו בורר בצלחת ע''י מזלג שני מינים מעורבים עם מזלג זה בעייתי...

כמו קליפה ופרי, כך ע''פ רוב הפוסקים. איך זה קשור לדיון העקרוני?

וגם מזלג לא ממש קשור כי בו יש יותר צדדים להקל, העניין הוא שיש לך כלי (השקית) שנועד להפריד בין התבשילים שאתה טוען שהם מחוברים כרגע (בגלל ההטמנה) וכשאתה מוציא את השקית אתה מפריד ביניהם בפועל - למה זה לא ברירה ע''י כלי?

כלומר אפשר עקרונית לחלק כך, אבל בשביל זה צריך להסביר למה מעורב באופן חלקי יהיה נחשב מעורב לגבי הטמנה ונפרד לגבי איסור ברירה. בשביל זה יהיה צריך ללכת למקור האיסור, להבין את מהותו ולפי זה לחלק כנ''ל (במידה וזו האמת כמובן...).

עד אז ברירת המחדל היא שאין חילוק - התבשיל נחשב או מעורב או נפרד (כאמור כאן - זה נכון בעיקרון).

בשביל להגיד על דבר מסוים שלעניין אחד הוא X ולעניין אחר הוא Y צריך הסבר, ברירת המחדל היא עקביות.

עכשיו לגבי החלוקה ההגיונית שכתבת - זה ייתכן, אישית עם החלק הראשון אני מסכים אבל השני נראה לי דחוק ומאולץ. חוץ מזה שכאמור, כדי לחלק באמת צריך לעשות את זה מתוך המקורות ומתוך הבנה של מהות האיסור ולא רק מלשון הכותרת של האיסור [לצורך הדוגמה - יש מחלוקת ראשונים אם הטמנה בדבר המוסיף אסורה משום חשש שמא יחתה בגחלים כדי לחמם את הקדרה בשבת ויעבור על מבעיר, או שמא האיסור הוא משום חשש שמא יוציא ויחזיר את התבשיל המוטמן בשבת ובזה יעבור על איסור בישול. לפי השיטה הראשונה אפשר לומר שבמקרה הנידון אכן אין נחשב הכל לתבשיל אחד שכן אי אפשר להבעיר רק בשביל התבשיל שבתוך התבשיל אלא רק בשביל שניהם יחד, אבל לפי השיטה השנייה זה כן ייחשב הטמנה שכן גם פה אפשר להוציא ולהכניס את השקית לפי הצורך בדיוק כמו תבשיל בהטמנה קלאסית].

מנהג הוא לא שיקול בסברה, הוא אולי שיקול הלכתי ברמת הפסיקה (זה תלוי בהשקפה ההלכתית, להשקפתי לא אבל אני מקבל שלאחרים כן) אבל חשוב לשים לב להבדל - גם אם זה שיקול הוא לא שיקול לוגי...

תודה על הסייפא, מאוד ענייני ותורם לדיון.

ולכן אני טוען שיש הטמנה. הטענה שלי הייתה שמי שטוען שזה תבשיל אחד ולכן אין הטמנה תהיה לו בעיה עם ברירה.

היה אפשר לומר שיש טעמים וגדרים שונים לשני האיסורים, אבל אם הטענה בהטמנה נכנסת לגדרי עירוב (שהתבשיל מעורב ונחשב אחד) אז בהכרח יש פה עירוב עם גדרי בורר - אי אפשר לומר שהוא נחשב מעורב מצד ולכן אין כאן הטמנה אחד ומצד שני הוא שני דברים שונים ולכן אין כאן ברירה. זה תרתי דסתרי.

שיהיה כמו הדין במקוואות, ברח לי השם שלו, של רוחב שתי אצבעות

בכל מקרה, פרט לתגובה של יוני, זה לא בורר גם כי אתה מוצא את האוכל מהאוכל ולא פסולת מאוכל

וככה בוררים על ידה את האוכל שבתוכה משאר התבשיל = ברירה ע''י כלי.

אאתגר אותך - תמצא לי מקור אחד שמופיע בו הכלל כזה ואני אמצא לך 5 מקורות הפוכים, הולך?

חוץ מזה שהכלל שהמצאת בכלל לא רלוונטי כי מה שנברר פה זה האוכל שבשקית מתוך הואכל שבסיר, אם הם נחשבים אחד כמו שטענו פה אז ההפרדה שלהם היא ברירה.

והנקודה היא שאני טוען שאין ולו אחד כזה.

והטעמים לאיסור או להיתר בה שונים לגמרי.

המתירים הטמנה בכלים מתירים בגלל שיש בהם חלל ולכן אין זו הטמנה, המתירים בתבשיל מתירים בגלל שהתבשיל מעורב (הדוגמא היא מים מבושלים בתוך חמין, בלי כלי) ו"בדבר המעורב לא שייך הטמנה" (הר''ן שם).

יוני התייחס להערה שלי "חוץ מזה שאם זה תבשיל אחד אז בשבת כבר תהיה בעיה של ברירה ע''י כלי אם מוציאים את השקית", כלומר על נושא הברירה ולא ההטמנה.

(לא זלזלתי, על עניין ההטמנה הגבתי בענף אחר לשאלה של @ברגוע! כאן למטה ואליה הפניתי)

השאלה היא איזה סוג הטמנה, להבנתי אתה מבלבל בין ההיתרים ואסביר: 

היית צריך לטעון (כמו שעשו או שללו הרב מלמד המנו''א וכו') ש'אין הטמנה באוכלין' כי התבשיל בשקית בטל לתבשיל שמחוצה לו, במקום לטעון 'אין הטמנה בכלים' שבעצם בטענה הזו כלולה הטענה הקודמת שהתבשיל בטל לתבשיל וגם שהחמין לא מוטמן כי 'אין הטמה בכלים' - על זה כמובן לא חלקתי אבל אין קשר למושג 'אין הטמנה בכלים' כי הוא מתייחס לכלי שמוטמן בתוך כלי ריק ולא לסתם תבשיל בתוך סיר.

חוץ מזה שערערתי על עצם ההיתר כמו שכתבתי כאן שתי תשובות אבל כמובן שיש על מי לסמוך.

לגבי ברירה עניתי לך שם.

אחרי הודעה כזאת - יש לך כובע? הייתי בטוח שאתה לפחות חושב שמצאת. ידידי, כבר נאמר אל יתהלל חוגר כמפתח...

אני אעזור לך - הראשון שאמר את זה הוא האור שמח על הרמב''ם, אבל גם הוא לא אומר את זה ככלל גורף אלא דווקא כשהכלי בתוך הכלי, וגם זה רק כשהם משמשים בנפרד מה שלא נכון בנדון דידן, וגם ובעיקר - אין לו מקור אלא הוא אומר את זה מסברה.

אם זה אומר שניפגש על כוס משקה אני מוכן לאכול אפילו שני כובעים.

כשכתבת 'אין ברירה בכלים' הבנתי כפשוטו, שהתכוונת לומר שאין דין ברירה בכלים. כמו הכלל של 'אין בניין בכלים' או 'אין טוחן אלא בגידולי קרקע' או 'אין בישול אחר בישול' וכו'. 

כלי מתוך כלי זה כבר לא קשור לזה שמדובר בכלים אלא לזה שהם לא מעורבים, לצורך העניין היה יכול להיות גם בגד בתוך בגד או פרי בתוך כלי וכן הלאה - שזה עניין שונה לחלוטין ובוודאי שלא יוצא מזה כלל 'אין ברירה בכלים'. 

בקיצור - אין כלל כזה.

איזה מצחיק אני שלא הבנתי שהכוונה שלך במשפט 'אין בורר בכלים' היא 'כשיש כלי בתוך כלי להוציא את הפנימי זה לא ברירה', אה? איך חשבתי לעצמי שהכוונה היא שאין דין בורר בכלים? 

אז מה אם בכלל לא הופיע כלל כזה בשום מקום בחז''ל או בפוסקים? אז מה אם זה דומה לשונית לכלל המפורסם 'אין בניין בכלים'? הייתי צריך לנחש, מצחיק שכמוני... 

יודע מה? אני חושב שאני גם קשה הבנה וגם ליצן  

זה לא מה שאמרת אבל לא משנה, עכשיו הבהרת למה התכוונת אז גם לזה אני לא מסכים -

יכול להיות שאין ברירה של כלי מתוך כלי, אבל פה הטענה היא שלא בוררים כלי מתוך כלי אלא את התבשיל שבתוך הכלי מתוך התבשיל שמחוץ לו.

שים לב שאת הטענה שאתה טוען - שמדובר בשני דברים נפרדים ולכן אין כאן בורר - אני טענתי בעצמי, את הטענה שיש כאן ברירה אמרתי רק לפי הטענה שאומרת שהגריסים מעורבים עם התבשיל שמחוץ לשקית והם נחשבים אחד.

אתה מוציא שקית תה מהכוס בשבת כמו ביום חול?

אלא שאני לא אומר מה שאתה אומר כי אני לא חושב שהאמת בכיס שלי ואם השני חושב אחרת ממני זה כי הוא מתעקש...

צר לי אבל צורת הדיון האישית הזאת לא מוכרת לי מבתי המדרש מהם באתי, אתה יכול לפקפק ביושר או במניעים שלי (לא יודע איזה אינטרס אתה חושב שיכול להיות לי אבל שיהיה ) ואני לא מתכוון להיות חלק ממנה.

למרות שעניתי תשובות על כל הטענות שלך אחזור עליהן שוב:

אין הטמנה עם חור ויש עירוב בין התבשילים. (העירוב הוא לעניין הטמנה ולאו דווקא לברירה). - אתה טוען שהתבשילים מעורבים לעניין אחד ונפרדים לעניין אחר, יש פה תרתי דסתרי. עכשיו כבר כתבתי שזה אפשרי עקרונית ואני יכול לקבל חלוקה כזאת, אבל בשביל זה צריך הסבר טוב ולא סופק אחד כזה (את צודקת ברמת העיקרון, כי חילוק זה חידוש ובשביל לחדש צריך סיבה).

לגבי ברירה. גושים גדולים. - כבר שאלתי - למה אתה קורא לגריסים ואורז 'גושים גדולים' (וגם לו היו גושים גדולים - גם בפירות וכדו' יש ברירה, כל עוד מדובר בשני מינים)?

זה אוכל וזה אוכל. - כבר אמרתי, יש איסור בורר באוכל מתוך אוכל ע''י כלי כך פסק הרמב''ם וכן השו''ע (וזכור לי שגם אתה הסכמת על זה...). אצטט את ההלכה ברמב''ם לצורך העניין: "הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלין ובירר מין ממין אחר בנפה ובכברה חייב, בקנון או בתמחוי פטור, ואם בירר בידו לאכול לאלתר מותר".

לא פסולת מאוכל ולהפך. - כנ''ל.

אין כאן ברירה בכלי שנועד לברור, כמו נפה או תמחוי. - על כלי שנועד לברור כמו נפה וכברה חייבים, על כלי שלא נועד לפרור כמו קנון ותמחוי לא חייבים אבל זה אסור (ראה בהלכה הנ''ל).

יש הפרדה של מונע ולא ברירה. - עניתי לעייל.

כל דבר שבא לעזור לאדם במאכלו הוא כיד ארוכה ולא כלי כמו כף מזלג, מצקת והשקית הנ"ל יכולה להיכנס לגדר הזה. - כאמור,ברירה ע''י קנון ותמחוי אסורה, על כלי אכילה פשוטים מקלים יותר אבל גם לא באופן של ברירת שני מינים אלא בדרך אכילה לאלתר.

נראה לי שמיצינו.

מה זה אם לא לברור?

זה מה שטענתי מלכתחילה, ההערה שלי הייתה כלפי הטענה שהתבשיל שבשקית ושבחוץ כן מעורבים - במקרה כזה הוצאה של השקית מפרידה ביניהם...

וגם זו מחלוקת גדולה אם מ4 רוחות ולא למעלה לא נחשב הטמנה.

לפחות לפי חלק מהדעות

כב – כללי הטמנה | פניני הלכה

(בסוף)

א. ההיתר הזה לא מרווח כלל - הוא מתבסס על דעה שמביא הר''ן (דף ל''ט ע''א) שהוא עצמו לא פוסק כך ועל מקור די רעוע (גם השש''כ שהרב מלמד מביא כמתיר בסופו של דבר לא מתיר).

ב. ההיתר הוא לא בגלל שמותר להטמין באוכל אלא בגלל שכשאוכל מוטמן באוכל הכל מעורב ונחשב אחד ולכן אין כלל הטמנה, כאן זה לא אוכל המוטמן באוכל אלא אוכל בכלי (השקית) המוטמן באוכל, כל הדיון כאן הוא אם זה נחשב מעורב מלכתחילה. כך שלדברי שזה לא מעורב לא רלוונטי אם מדובר בהטמנה בחמין (צ'ונט) או סתם מים חמים.

ועדיין תורה היא וללמוד אני צריך. רק הערתי שאני לא מבין את ההיתר וגם הסברתי למה (הקביעה הזו ש'הטמנה לא נאסרה באוכל' לא מדויק כלל...).

בס"ד

הייתי אצל חברה (מאוד דוסית) והם הכינו שקשוקה לסעד"ש- ומשם היה הרעיון גם להכין...

למרות שגם בסוף לא היה לי כוח.. אז הכנתי משהו אחר...

בס"ד

אז לא טעיתי ב"ה

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.