בקשה לי אלייך.

אולי תכתבי לי איך מכינים את האפונה והגזר... אני חייב לדעת איך מכינים את זה

ננסה את זה בהקדם.. נשמע משהו טובבב

עשיתם אותי רעב נורא

בס"ד

אנחנו לא שמים אותה על הפלטה....

אמא שלי קיבלה את זה פעם אז לפעמים אנחנו משתמשים בזה כדי להניח על זה אוכל חם שיצא מהתנור...

נראה מעולה!

לא שמעת על חמין ששמים בשקית? (שלא הכל יתערבב)

כנראה שקית מיוחדת..

אתה בן וזה אבל איך יכול להיות שאף פעם לא ראית שקית קוקי?

אותי מרתיע רק זה שמשאירים את השקית בשבת בתוך הסיר ואני לא מבין למה אין בזה איסור של הטמנה. 

אבל מסברה נראה לי שלא (וגם אף פעם לא ראיתי שעושים חור). חור לא הופך את זה לדבר אחד, הרי כל הסיבה ששמים את השקית היא כדי להפריד את התוכן שלה מהתבשיל.

חוץ מזה שאם זה תבשיל אחד אז בשבת כבר תהיה בעיה של ברירה ע''י כלי אם מוציאים את השקית.

יותר מזה - עיקר האיסור הוא ברירה מתוך כלי ע''י כלי.

כאן מדובר בשני סוגי אוכלים שמפרידים ביניהם ע''י כלי (השקית), אם הם באמת נחשבים מאכל אחד כמו שטוענים פה אז ההפרדה שלהם היא איסור בורר קלאסית ע''י כלי.

כאן בורר את האוכל שבתוך השקית (גריסם/אורז וכדו') משאר התבשיל על ידי השקית שמבדילה אותו מהשאר, אם אכן מדובר באותו התבשיל (ולכן לדבריכם אין הטמנה כי אין הטמנה באוכלין) הרי שיש כאן ברירה.

אלא פרט פרט מתוך הכלל שיש בו מינים שונים כולל מאותו המין. באמת אם מישהו בורר בצלחת ע''י מזלג שני מינים מעורבים עם מזלג זה בעייתי...

כמו קליפה ופרי, כך ע''פ רוב הפוסקים. איך זה קשור לדיון העקרוני?

וגם מזלג לא ממש קשור כי בו יש יותר צדדים להקל, העניין הוא שיש לך כלי (השקית) שנועד להפריד בין התבשילים שאתה טוען שהם מחוברים כרגע (בגלל ההטמנה) וכשאתה מוציא את השקית אתה מפריד ביניהם בפועל - למה זה לא ברירה ע''י כלי?

כלומר אפשר עקרונית לחלק כך, אבל בשביל זה צריך להסביר למה מעורב באופן חלקי יהיה נחשב מעורב לגבי הטמנה ונפרד לגבי איסור ברירה. בשביל זה יהיה צריך ללכת למקור האיסור, להבין את מהותו ולפי זה לחלק כנ''ל (במידה וזו האמת כמובן...).

עד אז ברירת המחדל היא שאין חילוק - התבשיל נחשב או מעורב או נפרד (כאמור כאן - זה נכון בעיקרון).

בשביל להגיד על דבר מסוים שלעניין אחד הוא X ולעניין אחר הוא Y צריך הסבר, ברירת המחדל היא עקביות.

עכשיו לגבי החלוקה ההגיונית שכתבת - זה ייתכן, אישית עם החלק הראשון אני מסכים אבל השני נראה לי דחוק ומאולץ. חוץ מזה שכאמור, כדי לחלק באמת צריך לעשות את זה מתוך המקורות ומתוך הבנה של מהות האיסור ולא רק מלשון הכותרת של האיסור [לצורך הדוגמה - יש מחלוקת ראשונים אם הטמנה בדבר המוסיף אסורה משום חשש שמא יחתה בגחלים כדי לחמם את הקדרה בשבת ויעבור על מבעיר, או שמא האיסור הוא משום חשש שמא יוציא ויחזיר את התבשיל המוטמן בשבת ובזה יעבור על איסור בישול. לפי השיטה הראשונה אפשר לומר שבמקרה הנידון אכן אין נחשב הכל לתבשיל אחד שכן אי אפשר להבעיר רק בשביל התבשיל שבתוך התבשיל אלא רק בשביל שניהם יחד, אבל לפי השיטה השנייה זה כן ייחשב הטמנה שכן גם פה אפשר להוציא ולהכניס את השקית לפי הצורך בדיוק כמו תבשיל בהטמנה קלאסית].

מנהג הוא לא שיקול בסברה, הוא אולי שיקול הלכתי ברמת הפסיקה (זה תלוי בהשקפה ההלכתית, להשקפתי לא אבל אני מקבל שלאחרים כן) אבל חשוב לשים לב להבדל - גם אם זה שיקול הוא לא שיקול לוגי...

תודה על הסייפא, מאוד ענייני ותורם לדיון.

ולכן אני טוען שיש הטמנה. הטענה שלי הייתה שמי שטוען שזה תבשיל אחד ולכן אין הטמנה תהיה לו בעיה עם ברירה.

היה אפשר לומר שיש טעמים וגדרים שונים לשני האיסורים, אבל אם הטענה בהטמנה נכנסת לגדרי עירוב (שהתבשיל מעורב ונחשב אחד) אז בהכרח יש פה עירוב עם גדרי בורר - אי אפשר לומר שהוא נחשב מעורב מצד ולכן אין כאן הטמנה אחד ומצד שני הוא שני דברים שונים ולכן אין כאן ברירה. זה תרתי דסתרי.

שיהיה כמו הדין במקוואות, ברח לי השם שלו, של רוחב שתי אצבעות

בכל מקרה, פרט לתגובה של יוני, זה לא בורר גם כי אתה מוצא את האוכל מהאוכל ולא פסולת מאוכל

וככה בוררים על ידה את האוכל שבתוכה משאר התבשיל = ברירה ע''י כלי.

אאתגר אותך - תמצא לי מקור אחד שמופיע בו הכלל כזה ואני אמצא לך 5 מקורות הפוכים, הולך?

חוץ מזה שהכלל שהמצאת בכלל לא רלוונטי כי מה שנברר פה זה האוכל שבשקית מתוך הואכל שבסיר, אם הם נחשבים אחד כמו שטענו פה אז ההפרדה שלהם היא ברירה.

והנקודה היא שאני טוען שאין ולו אחד כזה.

והטעמים לאיסור או להיתר בה שונים לגמרי.

המתירים הטמנה בכלים מתירים בגלל שיש בהם חלל ולכן אין זו הטמנה, המתירים בתבשיל מתירים בגלל שהתבשיל מעורב (הדוגמא היא מים מבושלים בתוך חמין, בלי כלי) ו"בדבר המעורב לא שייך הטמנה" (הר''ן שם).

יוני התייחס להערה שלי "חוץ מזה שאם זה תבשיל אחד אז בשבת כבר תהיה בעיה של ברירה ע''י כלי אם מוציאים את השקית", כלומר על נושא הברירה ולא ההטמנה.

(לא זלזלתי, על עניין ההטמנה הגבתי בענף אחר לשאלה של @ברגוע! כאן למטה ואליה הפניתי)

השאלה היא איזה סוג הטמנה, להבנתי אתה מבלבל בין ההיתרים ואסביר: 

היית צריך לטעון (כמו שעשו או שללו הרב מלמד המנו''א וכו') ש'אין הטמנה באוכלין' כי התבשיל בשקית בטל לתבשיל שמחוצה לו, במקום לטעון 'אין הטמנה בכלים' שבעצם בטענה הזו כלולה הטענה הקודמת שהתבשיל בטל לתבשיל וגם שהחמין לא מוטמן כי 'אין הטמה בכלים' - על זה כמובן לא חלקתי אבל אין קשר למושג 'אין הטמנה בכלים' כי הוא מתייחס לכלי שמוטמן בתוך כלי ריק ולא לסתם תבשיל בתוך סיר.

חוץ מזה שערערתי על עצם ההיתר כמו שכתבתי כאן שתי תשובות אבל כמובן שיש על מי לסמוך.

לגבי ברירה עניתי לך שם.

אחרי הודעה כזאת - יש לך כובע? הייתי בטוח שאתה לפחות חושב שמצאת. ידידי, כבר נאמר אל יתהלל חוגר כמפתח...

אני אעזור לך - הראשון שאמר את זה הוא האור שמח על הרמב''ם, אבל גם הוא לא אומר את זה ככלל גורף אלא דווקא כשהכלי בתוך הכלי, וגם זה רק כשהם משמשים בנפרד מה שלא נכון בנדון דידן, וגם ובעיקר - אין לו מקור אלא הוא אומר את זה מסברה.

אם זה אומר שניפגש על כוס משקה אני מוכן לאכול אפילו שני כובעים.

כשכתבת 'אין ברירה בכלים' הבנתי כפשוטו, שהתכוונת לומר שאין דין ברירה בכלים. כמו הכלל של 'אין בניין בכלים' או 'אין טוחן אלא בגידולי קרקע' או 'אין בישול אחר בישול' וכו'. 

כלי מתוך כלי זה כבר לא קשור לזה שמדובר בכלים אלא לזה שהם לא מעורבים, לצורך העניין היה יכול להיות גם בגד בתוך בגד או פרי בתוך כלי וכן הלאה - שזה עניין שונה לחלוטין ובוודאי שלא יוצא מזה כלל 'אין ברירה בכלים'. 

בקיצור - אין כלל כזה.

איזה מצחיק אני שלא הבנתי שהכוונה שלך במשפט 'אין בורר בכלים' היא 'כשיש כלי בתוך כלי להוציא את הפנימי זה לא ברירה', אה? איך חשבתי לעצמי שהכוונה היא שאין דין בורר בכלים? 

אז מה אם בכלל לא הופיע כלל כזה בשום מקום בחז''ל או בפוסקים? אז מה אם זה דומה לשונית לכלל המפורסם 'אין בניין בכלים'? הייתי צריך לנחש, מצחיק שכמוני... 

יודע מה? אני חושב שאני גם קשה הבנה וגם ליצן  

זה לא מה שאמרת אבל לא משנה, עכשיו הבהרת למה התכוונת אז גם לזה אני לא מסכים -

יכול להיות שאין ברירה של כלי מתוך כלי, אבל פה הטענה היא שלא בוררים כלי מתוך כלי אלא את התבשיל שבתוך הכלי מתוך התבשיל שמחוץ לו.

שים לב שאת הטענה שאתה טוען - שמדובר בשני דברים נפרדים ולכן אין כאן בורר - אני טענתי בעצמי, את הטענה שיש כאן ברירה אמרתי רק לפי הטענה שאומרת שהגריסים מעורבים עם התבשיל שמחוץ לשקית והם נחשבים אחד.

אתה מוציא שקית תה מהכוס בשבת כמו ביום חול?

אלא שאני לא אומר מה שאתה אומר כי אני לא חושב שהאמת בכיס שלי ואם השני חושב אחרת ממני זה כי הוא מתעקש...

צר לי אבל צורת הדיון האישית הזאת לא מוכרת לי מבתי המדרש מהם באתי, אתה יכול לפקפק ביושר או במניעים שלי (לא יודע איזה אינטרס אתה חושב שיכול להיות לי אבל שיהיה ) ואני לא מתכוון להיות חלק ממנה.

למרות שעניתי תשובות על כל הטענות שלך אחזור עליהן שוב:

אין הטמנה עם חור ויש עירוב בין התבשילים. (העירוב הוא לעניין הטמנה ולאו דווקא לברירה). - אתה טוען שהתבשילים מעורבים לעניין אחד ונפרדים לעניין אחר, יש פה תרתי דסתרי. עכשיו כבר כתבתי שזה אפשרי עקרונית ואני יכול לקבל חלוקה כזאת, אבל בשביל זה צריך הסבר טוב ולא סופק אחד כזה (את צודקת ברמת העיקרון, כי חילוק זה חידוש ובשביל לחדש צריך סיבה).

לגבי ברירה. גושים גדולים. - כבר שאלתי - למה אתה קורא לגריסים ואורז 'גושים גדולים' (וגם לו היו גושים גדולים - גם בפירות וכדו' יש ברירה, כל עוד מדובר בשני מינים)?

זה אוכל וזה אוכל. - כבר אמרתי, יש איסור בורר באוכל מתוך אוכל ע''י כלי כך פסק הרמב''ם וכן השו''ע (וזכור לי שגם אתה הסכמת על זה...). אצטט את ההלכה ברמב''ם לצורך העניין: "הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלין ובירר מין ממין אחר בנפה ובכברה חייב, בקנון או בתמחוי פטור, ואם בירר בידו לאכול לאלתר מותר".

לא פסולת מאוכל ולהפך. - כנ''ל.

אין כאן ברירה בכלי שנועד לברור, כמו נפה או תמחוי. - על כלי שנועד לברור כמו נפה וכברה חייבים, על כלי שלא נועד לפרור כמו קנון ותמחוי לא חייבים אבל זה אסור (ראה בהלכה הנ''ל).

יש הפרדה של מונע ולא ברירה. - עניתי לעייל.

כל דבר שבא לעזור לאדם במאכלו הוא כיד ארוכה ולא כלי כמו כף מזלג, מצקת והשקית הנ"ל יכולה להיכנס לגדר הזה. - כאמור,ברירה ע''י קנון ותמחוי אסורה, על כלי אכילה פשוטים מקלים יותר אבל גם לא באופן של ברירת שני מינים אלא בדרך אכילה לאלתר.

נראה לי שמיצינו.

מה זה אם לא לברור?

זה מה שטענתי מלכתחילה, ההערה שלי הייתה כלפי הטענה שהתבשיל שבשקית ושבחוץ כן מעורבים - במקרה כזה הוצאה של השקית מפרידה ביניהם...

וגם זו מחלוקת גדולה אם מ4 רוחות ולא למעלה לא נחשב הטמנה.

לפחות לפי חלק מהדעות

כב – כללי הטמנה | פניני הלכה

(בסוף)

א. ההיתר הזה לא מרווח כלל - הוא מתבסס על דעה שמביא הר''ן (דף ל''ט ע''א) שהוא עצמו לא פוסק כך ועל מקור די רעוע (גם השש''כ שהרב מלמד מביא כמתיר בסופו של דבר לא מתיר).

ב. ההיתר הוא לא בגלל שמותר להטמין באוכל אלא בגלל שכשאוכל מוטמן באוכל הכל מעורב ונחשב אחד ולכן אין כלל הטמנה, כאן זה לא אוכל המוטמן באוכל אלא אוכל בכלי (השקית) המוטמן באוכל, כל הדיון כאן הוא אם זה נחשב מעורב מלכתחילה. כך שלדברי שזה לא מעורב לא רלוונטי אם מדובר בהטמנה בחמין (צ'ונט) או סתם מים חמים.

ועדיין תורה היא וללמוד אני צריך. רק הערתי שאני לא מבין את ההיתר וגם הסברתי למה (הקביעה הזו ש'הטמנה לא נאסרה באוכל' לא מדויק כלל...).

בס"ד

הייתי אצל חברה (מאוד דוסית) והם הכינו שקשוקה לסעד"ש- ומשם היה הרעיון גם להכין...

למרות שגם בסוף לא היה לי כוח.. אז הכנתי משהו אחר...

בס"ד

אז לא טעיתי ב"ה

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.