אין בעיה הלכתית.

היום זה גם לא נחשב משהו שיפיל שידוך.

אצל דוסים יש רתיעה מסויימת, כחלק מיחס תרבותי. 

דעתי האישית היא שזה נובע ממקום שהוא לא בריא, לא מתוך הידבקות בדמויות צדיקות

וקדושות והידמות אליהן. אלא לדמויות אחרות.

אבל ברור שזה לא אסור ויש מקומות היום שזה מקובל בהם.

האמת

השאלה היא מאיפה מגיע הרצון הזה.

למה אנשים חושבים שזה יפה? איזה מודל יופי הם מחקים?

אז אין כרגע מודל אופנתי של רבניות ששמות עגיל באף.

אולי יהיה יום אחד, לא שולל, אבל כרגע זה בטוח לא זה.

מה שקורה זה כניסה והטמעה של תוכן מקולקל.

בנות שחשופות לעולם תרבותי מערבי(תוכן, לא צורה) מקבלות דוגמאות לנשים שמוגדרות

כ"יפות" עם נזם, וזה משפיע עליהן לתפוס את הנזם כדבר יפה.

לכן זו קבלה של תוכן- ולזה יש התנגדות.

א. זה לא סתם- זה מגיע משורש של חיקוי תרבות מקולקלת. גם אם זה חיקוי דור שלישי(מישהי עשתה כחיקוי של תרבות, מישהי חיקתה אותה, ומישהי שלישית חיקתה את השניה), עצם ראית

הנזם כדבר יפה מגיע מהשפעה תרבותית מערבית.

ב. לעשות דברים סתם זו בעיה בפני עצמה. בטח מעשה שמשנה את ההופעה החיצונית. ההופעה החיצונית של האדם היא הדרך שבה הוא מציג את עצמו. במקום של הגדרה אין סתם.

ג. זה עדיין לא מעשה שמגיע מתוך הגדרה של שייכות לקדושה והידמות לדמויות צדיקות.

יש שני מושגים של יופי
אובייקטיבי(ביולוגי) - קשור לחיתוך הזהב ולסימטריות, מתמטיקה כבדה קצת.

סובייקטיבי(תרבותי)- הוכח בעשרות מקרים כתלוי חברה ומקום.

אדם נע ביחס למודלים התרבותיים סביבו. כלומר בוחר איך להתייחס אליהם, חלק מאמץ,

חלק מתעלם, חלק מתנגד. 

נזם הוא לא מהלבוש של הדור הקודם אצל דתיים. גם לא של הדור הזה.

יש היום הרבה בנות ששמות נזם. יש הרבה דברים שקורים היום, וכמות של אנשים לא

הופכת את הדבר למשהו אחר. עד שהדוגמא למי שלובשת נזם לא תהיה מאוזנת לפחות,

אם לא מוטה לכיוון דמויות של צדיקות, הבחירה להשתייך לקבוצה שהדמויות המובילות בה

הן בעיקר לא מהצד של הקדושה, זו שיש לחשוב עליה.

גם אם האדם לא מודע לכל מה שמשפיע עליו, צריך לבחון את זה לעומק.

נ"ב - אם את מבינה במתמטיקה אז את מכירה את המודל של סימטרית חיתוך הזהב,

שלפיה מגדירים גם יופי אובייקטיבי. יש עוד כמה פרמטרים שקשורים לחיתוך הזהב בגוף האדם שמגדירים יופי ביולוגי. וכך גם בטבע, דברים יפים עונים על העיקרון של סימטריה וחיתוך הזהב. אין לי כוח לפרוש את כל המודל.

כל דעה סובייקטיבית מורכבת מסך כל החשיפה התרבותית שלי והיחס שלי אל כל חשיפה כזו.

הטעם האישי הוא חלק ממערכת של "בעד, מתעלם, נגד" ביחס למודלים שונים שפגשתי במהלך החיים.

העובדה היא שלרוב שינו מרכז כובד מסוים שסביבו אנחנו מתלבשים, כשיש קשר ישיר בין מרידה לחברה ובין כמות הפריטים שהם "טעם אישי" לעומתה.

או במילים אחרות- גם הטעם האישי שהוא נוגד את המודל התרבותי הוא מושפע מהמודל רק לשלילה.

בדיוק באותו מנגנון שאדם ששונא קבוצת כדורגל נמנע מללבוש את צבעי הקבוצה הזו ולעומתו אוהד הקבוצה מחפש בגדים בצבע הקבוצה.

באותה צורה ניתן לנתח את כל עולם היופי החיצוני שלנו.

נניח לרגע שאנחנו מניחים שכל אחד מאיתנו נחשף רק לשלושה מודלים של יופי-

חרדי, דתי לאומי ומערבי. 
היחס לכל אחד מהמודלים יגדיר את הטעם האישי שלנו בבגדים.

במקום שבו אנחנו מאוד מרגישים שייכות ורצון לשייכות נקבל הרבה בגדים ששייכים למודל ומעט בגדים שלא. במקום שנייטרלי- לא תהיה התייחסות כלל, ובמקום המנתגד והמתבדל נמצא בגדים דווקא להפך.

בסופו של דבר הכל נבנה ממודלים שנחשפנו אליהם.

הנפש מתבטאת ביחס שלה למודלים שאיתם היא נפגשת.

יש אדם שיש לו נטיה נפשית כזו או אחרת. אבל הצורה שבה הנטיה תופיע

מושפעת מהמודלים שהיא תפגוש. להופעה של הנטיות הנפשיות, אנחנו קוראים אופי.

אם היו לוקחים אותך ומגדלים אותך במקום אחר היית בעלת אופי דומה, אולי, אך

בעלת טעם שונה.

אופי הוא עניין של מיזוג המידות. אדם מרדן יהיה מרדן ביחס למה שהוא פוגש.

כלומר- אדם בעל אופי מרדני שחי בחברה X ימרוד בX בעוד אדם כזה שחי בחברה Y ימרוד בY. התגובה מגיעה מהנטיה הנפשית למרדנות אצלו- אבל מתבטאת רק כאשר היא מתייחסת למודל מסויים.

אז ברור שיש לנפש השפעה. אבל ההשפעה חייבת להתייחס למודלים אותם היא פוגשת. אין "יש מאין". את לא יכולה לאהוב פטוצ'ילי פטריות אם לא אכלת אף פעם פטוצ'ילי פטריות.

הנפש מתייחסת למודלים. ביחס למודלים נבנה יחס גם למה שהמודלים מייצגים.

היית הולכת עם צלב קרס? אני מניח שלא. גם אם היית מאוד אוהבת תכשיטים לא היית מאמצת תכשיט בצורה של צלב קרס. באותה צורה אם היה תכשיט שמסמל תרבות נאצית לא היית מאמצת אותו. 

הטעם האישי שלנו הוא פרמטר של היחס שלנו למודלים אותם אנחנו פוגשים(היחס שלנו למודלים נקבע ע"י הנפש- וכאן המקום לשוני בין אנשים).

גם בחורה שאוהבת בגדים ססגוניים לא הייתה הולכת עם בגדים ססגוניים שמתחברים בעיניה לחברה מקולקלת.

כולם מסכימים שזה מותר. 

השאלה היא האם זו התנהלות חיובית או לא.

בעיני היא לא חיובית. לא בגלל שהתכשיט הגיע מחוץ לעם ישראל, או לא מדמה לגדולות

הרבניות. אם זה היה המקרה לא היה דיון.

הדיון הוא על תכשיט שהגיע מתרבות מקולקלת ומדמה להתנהלות של חברה של פריצות.

פה יש מה לדון.

ואלו לא ערכים שהמצאתי. אלו ערכים שקיימים מאז ומעולם. את מי אתה מחקה זו שאלה

חשובה.

סתם דוגמא- בתקופת יוון היה נהוג שגברים מגלחים את בתי השחי, הדבר השפיע גם על המתיוונים בארץ. יש ירושלמי על אדם שהתחייב מלקות בבית דין וכשהפשיטו אותו ראו שהוא לא מגלח את בתי השחי ועזבו אותו ממלקות. רואים ששמירה מלחקות תרבויות מקולקלות 

זו מעלה.

אם היה משהו באיזה תרבות שאפשר להגיד עליה "מקולקלת".

משהו יפה, והוא עבר הלאה והלאה ועכשיו עושים אותו מכל מיני סיבות, נגיד למשל יופי, נזם.

האם זה משנה איך זה התחיל?

למשל הפסוק "איש אל רעהו יאמר חזק" בסוף לקחו את הפסוק והפכו את המשמעות..

לדעתי אין שום בעיה לעשות כזה דבר, כל עוד האדם לעצמו יודע מה המקור של זה, או לפחות לא בא להביע משהו שלילי. כמו פה, היא לובשת נזם, למה? היא חושבת שזה יפה. 

איך זה התחיל?

מה השורש הרוחני לנזם?

מה הוא בא להביע?

מה שורש הוויה המתגלמת מתוך שורש הנזם המתגלה אלינו? (אליה הוא לא מתגלה כי קשה להסתכל על התחתית של האף(עכשיו ניסתי)

לא יודע, לא אכפת לי, לא מעסיק אותי, מעניין לי את הסבתא (כי סבתא יכול להיות יודעת איך התחיל הנזם ומה הוא בא להביע בתקופתה והיא משועממת ומחפשת מה הנכדה שלה לא בסדר).

עכשיו גם אם זה בא ממקום שלילי, זה לא איזה סיבה לפסול. 

כל אחד עושה דברים שלילים ואפילו במודע לגמרי. יש לנו רצונות, צרכים, דברים שהשפיעו עלינו, סריטות מהילדות שעוד לא התבגרנו עליהם...

אני אישית מזה לוקח דבר כזה בהבנה...

חוסר היכולת שלך להגיד על תרבות שהיא "מקולקלת" הוא בעיה, התרבות המערבית מקולקלת, בפריצות, בתאוותנות, באנוכיות. יש בה גם צדדים טובים, אבל היא תרבות מקולקלת.

האם משנה איך דבר התחיל. כן. מי שמחפש אמת, מחפש את שורש הדבר, ואת שורש המעשה.

מי שעושה דברים שליליים במודע לגמרי וגם סבבה עם זה הוא אדם שאני לא מעוניין לחיות

איתו. מי שחלק מההגדרה העצמית שלו הוא מעשה שלילי, זה בעייתי בעיניי.

כשהייתי בישיבה תיכונית, אמרתי בפה מלא על תרבות המערב שהיא מקולקלת.

כשהייתי בישיבה תיכונית, אמרתי בפה מלא שאני לא מעוניין לחיות עם אדם שעושה מעשה שלילים.

חשבתי שההגדרה העצמית שלי חיובית

ואז התבגרתי, התחלתי לשים לב לבעיות, התחלתי לשים לב שיש לי סריטות ודברים שלילים מאוד שורשיים בי שאני צריך לעבוד עליהם לאט לאט, ועבודה קשה של שנים תעזור לי לתקן את עצמי. 

התבגרתי, הבנתי שיש מצבים נפשיים לא טובים בהם אדם עושה מעשים שלילים מסוימים, וצריך לעבוד עליהם לאט, צריך להתקדם, צריך לתקן. וזה בסדר גמור, ככה העולם מתנהל

התבגרתי, הבנתי שבתרבות המערב יש דברים נפלאים, יש דברים שאני צריך להידבק בהם.

התבגרתי, הבנתי שאני רוצה לבוא לכל תרבות עם מאור פנים ורצון ללמוד ולהחכים.

מי שמחפש אמת, מחפש אצל כל אדם ואדם מה הוא, בלי להכליל, בלי לשבץ, בעין טובה, להקשיב לו, להבין. והאדם עצמו (אלא אם כן הוא לא מודע לעצמו, שזה כבר סיפור אחר) יודע למה הוא שם נזם, מה שורשו של הנזם הזה, ואם היא אומרת שהיא רוצה להיות יפה, אחלה =)

זה חשוב שהתבגרת.

החברה המערבית היא חברה מקולקלת.

יש בה גם דברים טובים שצריך לקחת.

צ'ה גווארה היה אדם מקולקל. מאוד. יש הרבה דברים טובים לקחת ממנו? כן.

מי שלא מסוגל להגיד על מציאות מקולקלת שהיא מקולקלת- נמצא בבעיה.

לכולנו יש עבודה גדולה. צריך להתקדם לאט וזה בסדר גמור.

יש לצורה שבה אני מציג את עצמי השלכות משמעותיות. מי שמציג את עצמו

עם חלקים שליליים מעיד על עצמו שהוא אדם שלילי. לא אדם שמתבייש במקומות

השליליים שבו ומתקן אותם.

אני לא רוצה לבוא לכל תרבות במאור פנים. אני רוצה לקחת את שורש האמת שנפל

לשם ולרומם אותו. זה דבר אחרת לגמרי.

מי שמחפש אמת מחפש אותה בכל מקום. גם בהכללה, גם בשיבוץ.

אין קשר לעין טובה- אם כבר זו רמיזה כלפי, ואז זו עין רעה שלך כלפי.

האדם בד"כ לא מודע לעומק הדחפים שלו. הטענה "אני רוצה להיות יפה" היא בסדר.

השאלה היא עמוקה יותר- למה זה יפה בעיניה? מאיפה הגיעה אליה המחשבה שזה יפה? וזה מה שאני מחפש- זה חיפוש של מניע אמיתי.

כל מציאות צריכה תיקון. כל מציאות.

גם התרבות הדתית צריכה תיקון, גם התרבות הדוסית צריכה תיקון, (ואפילו התרבות ההר המורניקית)

ולכן אני שונא את הביטוי תרבות מקולקלת. 

מי שמציג את עצמו עם חלקים משלילים, מציג את האמת. אני לא מתבייש באמת. אין לי שום סיבה להתבייש באמת. האם אני אספר את האמת לכל אחד? לא. אני רוצה לשמור דברים לעצמי (אגב, גם דברים טובים וגם רעים)

אני כן רוצה לבוא לכל תרבות במאור פנים, לבוא לכל אדם במאור פנים, אולי פה נקודת המחלוקת בנינו, ויש קשר לעין טובה. 

נכון יש אמת בהכללה ובשיבוץ, כל כך קשה לעלות עליה... לפחות מהנסיון חיים שלי, כשאני מכליל וכשאני נפגש עם מישהו מכליל, זה גיבוב של דיבורי לשון הרע אם יעני סיבה מוצדקת. 

אחד הדברים שלדעתי הכי חשובים בתור אדם בוגר זה להיות מודע לצרכים שלי. וזה הדבר שאני הכי מחפש בהתחלה בהכרות עם מישהי.

למה זה יפה בעייניה? כל אחת תגיד משהו אחר. יש כאלה שיגידו מסרטים אמריקאים, ויש כאלה שיגידו בגלל שהבנות במדרשה הולכות ככה. 

חיפוש של מניע אמיתי... המניע האמיתי הוא יופי. רצון להיות יפה. ואולי אחרת. לכן צריך לדבר.

ברור שכל המציאות צריכה תיקון.

לא אמרתי שיש תרבות מושלמת. אבל יש תרבויות מקולקלות. תרבות סדום, לדוגמא.

תרבות עמלק לדוגמא. תרבות יון לדוגמא. ותרבות המערב.

זה שאין כסא מושלם לא אומר שאין כסא שבור.

מי שב"כרטיס הביקור" שלו מביע את הצדדים השליליים שלו- מעיד שהוא לא חושב שהם שליליים.

לא מדובר על מפגש עומק, אלא על "כרטיס הביקור" של האדם. שם אין עניין להציג צדדים שליליים, אלא להפך, יש עניין להציג דברים חיוביים. 
 

זה שאתה רוצה לבוא לכל תרבות במאור פנים זו בעיה שלך. אין כאן קשר לעין טובה,

עין טובה רואה את הטוב שבמציאות. אבל היא לא מתעלמת מהרע. ומאור פנים לא צריך לכל תרבות. צריך לכל אדם. אסור לערבב בין אדם לבין תרבות.

מצחיק שבמשפט שבו אתה מנסה לצאת נגד הכללה, אתה גם מכליל וגם מוציא שם רע.

אי אפשר להתייחס ליופי בלי מודל המקור שלו, כי היופי המחקה צריך מודל לחיקוי והוא מקבל את התוכן שלו מהמודל אותו הוא מחקה. המניע האמיתי הוא לא יופי, כי היופי הזה הוא מקרי ולא עצמי. אם אותה בחורה הייתה חיה בתרבות אחרת היא הייתה רוצה להיות יפה על ידי אמצעים אחרים ולא על ידי הנזם. מה גורם לנזם להיות יפה? חיקוי של מודל המקור של הבחורה. ומודל המקור הוא לא מעולם של צניעות וטהרה.

דע לך שלא קורא לי שבדיון עם בן אדם יורדים לפסים אישיים, זה רק איתך.

תרבות המערב איננה תרבות סדום. 

המראה החיצוני משקף את המציאות הפנימית. וזה יפה מאוד אם מישהו לא מתבייש במציאות הפנימית שלו. היא לא משקפת את הצדדים השליליים שלה בשביל העניין, אלא כי זה מי שהיא וככה היא מרגישה טוב עם עצמה.

אחי אתה רואה את הרע במציאות, אתה מסתכל על בחורה עם נזם ורואה רע. אתה מסתכל על מה שאני כותב ותוקף... תוקף מי שהעז לחשוב שתרבות המערב איננה מקולקלת ומי שלובשת נזם היא בסדר.

עוד דוגמה של עין רעה, אני כותב שמהנסיון שלי, על עצמי ועל מי שדיברתי איתו, אני לא מכליל שום דבר, אני רק כותב מהנסיון שלי על עצמי ועל מי שהכרתי! אני מדבר על עצמי, על החטאים שלי, על איך המוח שלי עובד. מהמשפט שלי מודגש שאני לא בה להגיד כלל קבוע בסלע, אלא את דעתי האישית שנובעת מההכרות שלי עם עצמי ועם מי שדיברתי איתו ברמה הזו.

למה יופי מחקה???? למה אתה מחליט שהיא מחקה? למה אתה נכנס לה בנבכי הנשמה? מה קרה? מה הסיפור? שחרר ממנה... 

"היופי הזה הוא מקרי ולא עצמי" למה מי אתה שתחליט?!?! 

חיה בתרבות אחרת? תרבויות? מודל החיקוי??? מי אתה שתגיד לה מאיפה היא חושבת שזה יפה? ואם זה מהמדרשה והיא צדיקה?

אתה קובע שבחורה מחקה את תרבות המערב, על סמך קשקושים ששמת לעצמך במוח. 

לא אמרתי שתרבות המערב היא תרבות סדום. אמרתי שיש תרבויות מקולקלות,

כנגד הטענה שלך שאין דבר כזה, וכמו שתרבות סדום תרבות מקולקלת כך גם תרבות

המערב מקולקלת, לא באותם קיקולים בדיוק, אבל מקולקלת.

המראה החיצוני משקף את המציאות הפנימית ולכן חשוב לברר מה הוא משקף.

אם אדם משקף שהוא מחקה תרבות מקולקלת זה דבר שלילי- זה מעיד על היחס שלו לכל התרבות הזו. ובדיוק כאן נכנס המקום להגיד המעשה הזה מחקה תרבות X שהיא

תרבות מקולקלת ולכן זה מעשה שמבטא חיבור לתרבות מקולקלת.

אני רואה את המציאות, יש בה רע ויש בה טוב. אני לא מסתכל על בחורה עם נזם ורואה רע, אני מסתכל עליה ורואה חיבור לתרבות מקולקלת. היא לא רעה בגלל זה

היא מושפעת מתרבות מסויימת והיא מציגה את זה. אני לא רואה רע, אני רואה אותה כפי שהיא, יש בה הרבה טוב ויש בה גם רע מסויים.

אני לא תוקף, אני מביע את דעתי. דעתי היא שמי שלא רואה בחברה שמעודדת פריצות

ואנוכיות חברה מקולקלת הוא בבעיה. אסור לי להיות בעל דעה? לא אמרתי שאין דברים טובים בכלל בחברה הזו- רק שהיא מקולקלת.

מה שטענת היה שמהניסיון חיים שלך מי שמכליל זה אוסף של גיבובי לשון הרע.

למה טענת את זה? מה זה הוסיף לדיון? אם לא ביקשת להוציא מזה כלל- אז

למה הבאת את פריט המידע הזה? במה זה אמור היה לתרום לדיון?
אם זה אמור היה להגיד לי תיזהר כשמכלילים עלולים להגיע למקום כזה-

ביצעת הכללה על סמך ניסיון החיים שלך. 

אם זה לא אמור להגיד כלום? למה הבאת את זה?

למה יופי מחקה? תלמד את המושג יופי ואיך הוא מתפתח, מה גורם לאדם לחשוב 

שמשהו יפה.יש על זה הרבה מחקרים בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. יופי מבוסס על חיקוי של דמויות שנתפסות בעיננו כיפות. 

כשאנחנו מרגישים שאנחנו מדמים להם אנחנו מרגישים יפים. זה עובד כי גם אחרים

בחברה הם בעלי אותו מודל ואז כשאנחנו דומים למודל אנחנו נחשבים יפים.

למה אני נכנס לה לנשמה? כי זה הדיון- מה מבטא המעשה שלה. בשביל זה צריך להיכנס לנשמה ולבדוק.

למעשה אנחנו פה בפורום שעוסק בשידוכים- וזה בדיוק מה שרצוי לעשות כשרואים

דברים- לבדוק מה הם מעידים על האדם שעומד מולי.

אתה שואל למה היופי מקרי ולא עצמי. זה בסיסו של המושג יופי. לא אני מחליט, האמת מחליטה והאמת מראה שיופי עצמי יש רק לדברים בעלי בסיס מתמטי וביולוגי. כל השאר- תלוי בחברה בה חיים. באפריקה יש מודל יופי שונה בתכלית מבחברה המערבית, ולחרדים יש מודל יופי שונה מאשר לחילונים.

אני זה שחוקר את האמת, ולכן אני בוחן את הדברים לעומק, אם היא תראה לי מערכת שלמה שעונה לדרישות של המושג יופי אני אשמח.

כבר כתבתי מקודם- שאם זה היה משהו שמחקה אנשים של קדושה, זה היה אחרת,

אבל כל עוד זה לא, מודל החיקוי הוא אחר.

טוב, אם אתה רוצה לרדת לרמת העלבונות זו בחירה שלך, בהצלחה, זה לא משרת אף מטרה.

אחד הדיונים המסריחים שהיו לי

את הפסוק "נזם זהב באף חזיר"

לא אוהב בלשון המעטה, אולי כי בכללי אני פחות בעד תפאורה מלאכותית יתר על המידה

כמו שכתבו פה, זה קשור לעולם הפנימי.

אם היא שמה נזם כדי לזרוק על הקדושה בצורה מותרת, אבל להרגיש שהיא זורקת, או כל מיני סיבות לא כל כך חיוביות, זה לרעתה

אם היא אומרת, אני חושבת שזה יפה, אני מרגישה יותר טוב עם זה, יאללה לכי על זה =)

אגב לדעתי נזם באף זה ממש יפה

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף