"לחכות עוד שנתיים"...

[גם שנה וחצי עד כה, זה לא דבר שראוי לכתחילה. מכירים לקראת נישואין. אבל לא מדברים על מה  שהיה]

אז צריך לראות: או שמפסיקים, וחוזרים לבדוק כשמגיע זמן שנראה לכם מתאים - או, אם אתם בטוחים שאישית אתם בשלים לנישואין, ורוצים זה בזה, אז להתחיל להזיז את העניינים, בהתחשבות בזמן המתאים תוך-כדי.

כי גם במלחמת חובה/מצווה, מדובר שהם יהיו תומכי לחימה ולא קרביים.

אז איך יש אנשים שלא בצבא?
כלומר - לא כזה פשוט להגיד ש"מלחמת מצווה" וזהו.

זה חילוק שלא מופיע בפוסקים. זה חילוק שעושים היום ולכן ההגדרה של "מלחמת מצווה" שדוחה לאו של "לא יצא" לא תופסת כלפי

אדם פרטי, כי לא צריך אותו באופן ספציפי, כמו שלא צריך הרבה אחרים.

כתוב במשנה שהכל יוצאים למלחמת מצווה, אפילו חתן.
ז"א שבמלחמת מצווה אין את המצווה "נקי.."

כתוב הכל - ולכן, מלחמת מצווה מחייבת את כל עם ישראל לצאת למלחמה.
אם תגדיר את המצב כרגע כמלחמת מצווה- כולם צריכים לקום ולהיכנס לצבא.
 

אז יש שתי אפשרויות של פוסקי דורנו.
או גישה שאומרת שזו מלחמת מצווה, אלא שלא כולם צריכים להתחייל כי לא צריך את כולם ואפשר באחרים שנמצאים כרגע בצבא,
ואז אותו בחור הוא גם לא נצרך בדווקא להיות בצבא, הרי הצבא יסתדר גם בלעדיו כמו שהסתדר עד עכשיו, וחזר הדין של "נקי".

או גישה שאומרת שזו לא מלחמת מצווה באופן כללי, כי המלחמה מתנהלת כמלחמת בט"ש, וזה לא נכנס להגדרה של מלחמה כלל.

לפי כל הגישות ברור ש"כולם" לא הכוונה שכולם חייבים להלחם,

גם בכניסה לארץ ובמלחמת עמלק לא כולם נלחמו.

המשנה שם היא בהמשך למשנה הקודמת, שהשוטרים מדברים אל העם- "הירא ורך הלבב",

ומחלקים שזה רק במלחמת רשות, אבל במלחמת מצווה הכל יוצאים- אפילו חתן

ז"א שחתן שיוצא למלחמת מצווה אין עליו איסור של "לא יצא בצבא".

הוא לא חייב להתגייס אם יש אחרים, אבל אם התגייס לא עבר על איסור.

לפי כל הגישות ברור שכולם זה כולם בלי יוצא מן הכלל. 
זה לא המלצה לצאת, זו חובה דאורייתא על כל אדם ואדם ולכן יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
אלא שלא כל אחד יכול להיות בחזית- נכון, יש מי שיושב על הכלים. וכך גם כלה יוצאת כי היא יוצאת להיות חלק מהמערך התומך,
אבל זו לא שאלה של רצון או צורך ואף אחד לא חילק. 
כי פעם באמת לא היה חילוק כזה, או שכולם נלחמים או שזה לא מלחמה.
זה אומר שיציאה למלחמת מצווה דוחה "נקי יהיה", בתורת דוחה ולא בתורת ביטול.

אז אין היתר לאף אחד ללמוד בישיבה ולא להתגייס?

לפחות חלק מהדעות חולקות על מה שכתבת, ולא מהסיבה שהיום לא נחשב מלחמת מצווה.

בכל מבצע בעזה כל עמ"י צריך להתגייס?

ומעניין מאיפה הבאת שכולם נלחמו פעם בכל מלחמה.

בפשט, אם תגדיר את המצב כיום "מלחמת מצווה"- אין היתר לאף אחד שלא להתגייס.

איזה חלק מהדעות חולקות על מה שכתבתי.
הסברתי שיש בפוסקי ימינו שתי גישות-
אחת שזו לא מלחמת מצווה.
והשנייה, שיש לחלק בין מי שנצרך למי שאינו נצרך.

ולשתי השיטות אפשר לומר שלומדי תורה או נשואים לא יתחייבו.

גם "מבצע" בעזה לא בטוח שנקרא מלחמה... אבל באופן עקרוני כן, אם זו מלחמת מצווה.

אתה מכיר מלחמות של פעם? גם בפסוקים מובא כמה פעמים שקוראים לכל העם או לחילופין ביקורת על שבטים או קבוצות שלא

השתתפו בקרבות(אהמ הפטרת שבת שירה)

וגם מבחינה היסטורית, כדי שהתקלות כוחות תיקרא מלחמה היא צריכה להיות יותר ממאבק משטרתי בכנופיה.
 

פשוט בתגובה שלפני כתבת- "זו לא שאלה של רצון או צורך ואף אחד לא חילק"

אז לא הבנתי למה אין חילוק..

דבורה כעסה שלא שלחו נציגים מהשבטים ההם, לא שכל השבט צריך להצטרף.

במקום להמשיך להתווכח תראה תשובות של הרב ליאור:

השאלה נכונה, אבל ההסבר פשוט: הדין הזה, שמי שנשא אישה משחררים אותו ודינים נוספים, אמורים במלחמת רשות אבל לא במלחמת מצוה. פה אנחנו נמצאים במצב שהרשעים האלה מתנכלים לישובים שלנו בדרום, והיו מוכרחים לצאת כדי לבער את הרשעות הזו. זו מלחמת מצוה כמו שהרמב"ם אומר: "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". לגבי מלחמת מצוה יש ביטוי בחז"ל: "הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". הפטור לחתן הוא רק במלחמת רשות.

שאלה:
בתי מתעתדת להינשא לבחור מישיבת הסדר, שסיים את חלקו בצבא. הוא רוצה לעשות קורס קצינים במשך תשעה חודשים, שבמהלכו יגיע הביתה כל שבועיים, ולאחר מכן יהיה מחויב לשנה כקצין קרבי. האם בריא להתחיל כך נישואין?

תשובה:
לכתחילה לא הייתי ממליץ לעשות היכרות בשלב כזה, כי זה מקשה על האשה. אולם במקרה זה, כיוון שכבר הכירו, עדיף שיתחתנו עכשיו מאשר שימשכו את ההיכרות ללא חתונה זמן כל כך רב.

הרב יעקב אריאל:

אם האימון נחוץ לכוננות מלחמה אין לפטור את החייל מהאימון 
במלחמת מצוה יוצא חתן אפילו מחופתו

בשאלה הראשונה שאלו את הרב ליאור ספציפית על המבצע בעזה ולכן ענה כך, אבל הוא בהחלט סובר שכל הבט"ש הוא מלחמת מצווה.

בתשובה השנייה- אם זה היה אסור הוא היה כותב. אתה לא חושב?

(והשאלה שם היא בדיוק השאלה של בשרשור).

תראה מה שאלו את הרב אריאל (הבאתי קודם רק את התשובה)

שאלה:
שלום, 
אני מ"מ בגדוד מילואים קרבי,
יש לנו אימון קצר בקרוב (של 5 ימים),
האם יש עניין לשחרר מהאימון חייל שהתחתן בשנה האחרונה מבחינת ההלכה?
יש לציין שאמנם רק חייל אחד ביקש (כרגע), אך ישנם מספ’ חיילים במחלקה שהתחתנו בחודשים האחרונים.

ז"א שאין שום עניין לשחרר אפילו מאימון.

כ"ש לבט"ש.

תראה עוד תשובה של הרב אריאל:

שאלה:
לכבוד הרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א שלום רב!
הרמב"ם פוסק בפשטות שבמלחמת מצווה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה ורציתי לשאול את הרב לגבי המצב שאנחנו נמצאים בו היום, שמצד אחד אנחנו לא נמצאים בפיקוח נפש מיידי, ומצד שני הצבא מגן על עם ישראל- מהו הגדר ההלכתי של המצב הזה? אם מדובר על מלחמת מצווה, לכאורה צריכים לגייס את כולם, והרי אנו רואים שהצבא אינו זקוק לכולם.
בנוסף לשאלה זו, רציתי לדעת האם חתן פטור משנה הראשונה במילואים בימינו (בהנחה שזו אינה מלחמת מצווה)? והאם יש חילוק בין אימון הכרחי לבין תעסוקה מבצעית- שלא זקוקים דווקא לחייל ספיציפי. והאם גם תלמידי ישיבה יהיו פטורים מצד שהם עוסקים במצוות תלמוד תורה, או שלחתן יש דין מיוחד? 
תודה רבה מראש

תשובה:
שירות המילואים מוגדר כעזרת ישראל מיד צר, 
אין מלחמה ממש כי ההרתעה היא המונעת זאת 
ההרתעה היא היא המלחמה.

שאלו אותו פה במפורש על בט"ש כשאין צורך ספציפי בחייל.

מה פירוש 'הטענה שלי על הצורך'?

כתבתי שהאימרה ש"הכל יוצאים למלחמה" לא באה לומר שכולם חייבים להתייצב בכל מלחמה, אלא שבמלחמת מצווה אין את האיסור "לא יצא בצבא".

ולכן חתן בשנתו הראשונה שהולך לצבא לא עובר על איסור.

ואם היה צורך בכולם, כולם היו חייבים להתייצב.

הרב ליאור אכן לא כתב שם שכל בט"ש הוא מלחמת מצווה, אבל ברור לי שהוא סובר כך.

מי שמתגייס במקום ללמוד תורה לא עובר על איסור, כי זו מלחמת מצווה.

אבל עדיין לא אומר שכולם חייבים להתגייס.

אם היה צורך בכולם, כולם היו חייבים.

הגישה שלי לא שונה מהרב ליאור והרב אריאל.

אם נכנסים לשיקולי צורך צבאי- אין צורך בדווקא בחייל פלוני או אלמוני ולכן אין חלות

של "מלחמת מצווה" על אותו אדם.

האימרה של "הכל יוצאים למלחמה" זה לחלוטין אמירה של הכללת הקבוצה הגדולה ביותר.
זו לשון חכמים ולא עוד אלא ש"הכל" זו אמירה שבאה לרבות אפילו מי שהייתה הווה אמינא שלא יצא, אז כל שכן מי שאין סיבה שלא.

מלחמת מצווה אמיתית אכן דוחה לאו של לא יצא בצבא.

להגיד את זה להלכה היום בצורה פשוטה- זה כמו להגיד ש"חלב נכרי אסור" כי כתוב בגמרא שאסרו חלב גויים. זה לא נכון ולא מדוייק. ההלכה יותר מורכבת מציטוט במשנה.

זה שברור לך שמישהו סובר משהו זה לא מעלה ולא מוריד שום דבר.
ברור לי שהוא לא. ברור לי שהרב מתייחס באופן מאוד מדוייק למהי מלחמת מצווה, בגלל שבתשובות שלו הוא חוזר ומשתמש במושגים של פיקוח נפש ולא במושגים של מלחמת מצווה, לא באופן חד פעמי כפי שהבאת בתשובה ההיא על מבצע ספציפי, אלא בשאלות על גיוס הטענות של הרב עוסקות בפיקוח נפש ולא במלחמת מצווה.

מי שמפסיק מלימודו שלא לצורך, ואפילו בתוך הצבא כפי שאמר המלאך ליהושע בן נון,
אסור להפסיק ללמוד שלא לצורך.

שיטתך לכל הפחות שונה משיטת הרב דוב ליאור. 
וגם משיטת הרב אריאל ששיטתו היא שיטת ההסדר כפי שכתבתי למעלה, שעוסקת במכשירי מצווה ולא במצווה עצמה.

ולכן טענתך על "צורך" או "חוסר צורך" של הצבא - לא רלוונטית.

זאת משנה מפורשת- אפילו חתן מחדרו.

הרמבם מדבר פה על הפטור של ערוכי המלחמה,

ובהלכה ד' כותב: "בד"א שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה."

וכל הפעילויות של צהל מוגדרות מצווה- עזרת ישראל מיד צר.

אם היה צורך גם בבנות אני בעד שיגייסו אותן.

הרמב"ם כותב בהלכה י' שהחוזרים מערוכי המלחמה נשארים לעזור בעורף,

אבל מי שנשוי לא צריך לעזור אפילו בעורף.

אבל הוא כותב במפורש לפני שכל די ערוכי מלחמה היא במלחמת רשות,

"אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו", איך אתה מסביר את ההלכה הזאת?

הרמבם לא הבין את המשנה בתור משל.

ופוסקי זממנו כותבים שכל בט"ש הוא בגדר מלחמת מצווה.

התחתנו לקראת סיום השירות שלו וזה מבחינתי היה טראומה...

זה לא מתאים לכל אחת...

הייתי אחרי שמינית ואחרי שיצאנו שנה וחצי.

היה ברור שאי אפשר למשוך עוד.

בשבת שבע ברכות שלנו הודיעו לו שבגלל טעות פקידותית מאריכים לו את השירות בעוד חודשיים.

עשינו שבתות וחגים בבסיס וגם כשרצו לעזור לנו עם השיחרורים לא יכלו בגלל שלא היו מספיק חיילים שיחליפו אותו...

הוא אפילו נאלץ לעלות לשמירה עם דלקת חריפה בשן כי לא היה לו תחליף...

היחס קצת התמתן רק אחרי שפרצתי בבכי סמוך למ"פ...

בפועל כל זמן שהוא היה בצבא אני הייתי עם "בית על הגב", גרתי אצל אחותי ביומיום ובשבתות נפגשנו בבית שלנו/ אצל ההורים/ בבסיס עד שהוא השתחרר.

עד היום המילה "צבא" מוציאה אותי מדעתי...ואני שונאאאאאת(!) כשהוא יוצא למילואים!!!!

והשיא היה כשהתפוצץ לו מחבל במחסום....

לעומתי היו בנות שנישאו לחיילים קרביים יותר ונראה על פניו שהסתדרו יופי...

בקיצור, לא לבעלות לב חלש...

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.