
מרגישה שאנחנו חיים בעולם שיש עצלות מחשבה, אנשים לא חושבים באמת על החיים שלהם, מה הם עושים וכו..
כיוון שלא חושבים על איך הם מנהלים את חייהם, הם חיים לפי לחץ חברתי ומה שכולם עושים.. הבעיה היא שאפילו הם לא מודעים לכך..
לומדים מקצוע מסויים, למה דווקא אותו(במקרה הזה הוראה)?
התשובה הרשמית והגלויה(שיכול להיות שהן גם אומרות אותה לעצמן בראש) זה-כי זה מלא אידיאלים, משפיע, להציל נשמות, מתאים לאמהות וכו וכו..
אך אני חושבת שיש כאן הרבה מאוד סיסמאות ואי הסתכלות על עצמך..
זה נכון מאוד כל הטיעונים האלה והוראה זה מקצוע חשוב מאוד..אבל האם חשבת לרגע האם זה מתאים *לך*?! האם זה נכון *לך*? הרי לא הגיוני שלכולן מתאים להיות מורות..נכון? אז ממה זה נובע?
ככה חיים חיים שלמים שפשוט עוברים בלי טיפת מחשבה מה תפקידי באמת בעולם, בלי בירור עצמי..
"כל אדם צריך לדעת שקרוי הוא לעבוד על פי שורש נשמתו" -יש לנו תפקיד פה בעולם..זה לא מפחיד אתכם לפספס אותו ולפספס את תפקידכם האמיתי בעולם כי לא חשבתם מספיק ולא עשיתם בירור אמיתי מי אתם ובמה כוחכם?
יש קטע של יוני נתניהו על הנמלה שחיה חיים קצרים ועובדת כל הזמן,ואנו מסתכלים עליה וחושבים שיש לנו פה 120 שנה לחיות ומתנהגים בשאננות.. לא!יש לנו פה חיים גדולים וחשובים,תתחילו לחשוב על מה אנחנו עושים איתם..

