את הבחור שבאמצע הפגישה פשוט קם ואמר שהוא הולך, ומרגע זה ואילך לא הסתכל לכיווני ..

טוב אולי אני מגזימה, אולי זה היה עם קצת יותר טאקט...

להמשיך גם אם אין על ההתחלה מציאת חן..

בכל אופן, כן הוא פסל על זה.. וב"ה  

והיא מספיקה כדי לדעת אם הבחורה בסגנון שלך, 

מציאת חן וכאלה שזה לא רק מראה חיצוני, זה הכל:

הקול שלה, הבעות פנים, שפת גוף (כחלק מהבעות פנים), אפילו סגנון לבוש, צחוק שלה, וכמובן מראה חיצוני רגיל.. 

יש הבדל בין שהבין אדם לא מוצא חן בעינייך במהות, כלומר הכל בו לא ממש לטעמך,

לבין זה שיש בו הרבה דברים שאתה אוהב, הוא מעניין אותך,תקשורת זורמת ועמוקה, השקפה כמו שרצית וכו' אבל רק המראה קצת מפריע..

במקרה השני, בהחלט יש טעם לנסות ..

במקרה ה-1 אין טעם לנסות.

עם הבחור הזה ספציפית הרגשתי שאני לא מוצאת חן בעיניו משום בחינה, שהוא לא התלהב ממני, לא עניינתי אותי, הוא לא מצא בי איזה משהו שיגרום לו לרצות להעמיק את הקשר+ כמובן המראה..אבל מה, הוא כן רצה לנסות , כי *אולי* כל זה יתפתח לכיוון החיובי. הטענה שלי היא שאין ממש קסמים בדייטים מתקדמים.  בד"כ הרושם הראשוני אומר הרבה על ההמשך.. ובנוסף וכדי להעמיק קשר צריך שניים. אם זה מה שמשודר לי, שבאופן אוטומטית אני מרגישה סוג ב', אני לא אצליח בכלל להביא את עצמי בפגישה/להיפתח וכו'..

כאילו זה מאוד נחמד שאומרים שצריך לנסות כמה פגישות בלי לפסול, אבל יש כאן עוד צד , הצד שחווה את הדחיה של הצד השני. זה לא נעים בכלל!! וזה אפילו פוגע ומעצבן..

ואני לא נגד לנסות עוד פעם במקרה שהיו עוד דברים שהתאימו או מצאו חן ..  

זה לסיכום.. פשוט אני רואה שהנושא הזה חוזר על עצמו הרבה בפורום בלי קשר.. 

מתייגת

@ד.

@{ר}ציני

מסכים.

וגם מה שאני כתבתי, היה לגבי פגישה ראשונה-שניה. וגם זה לא במקרה שלחלוטין נראה לא שייך סובייקטיבית, אלא שיש סיכוי שמשהו יתפתח, וההנחה היא שהשני עוד לא ממש "הביא את עצמו" (יש בחורות שממש מבקשות שיתנו להן קצת זמן כדי להיות יכולות ליצור יאזושהי פתיחות מצידן).

ואם אדם לא מסוגל שלא לשדר שזה לא מתאים לו, אז באמת מה הענין... 

המצחיק שרוב הקשרים  שהחזיקו אצלי בינתיים היו כאלה שבהלך הפגישות הראשונת  תכננתי איך להרוג את השדכן/ית שגרם לי בכלל להגיע לסיטואציה הזאת...

האינטואיציה שלי יוצאת לנופש בפגישות ראשונות כנראה...

*להקשיב לאינטואיציות שלי*

אין אני צריכה להחליף מקצוע,

בזבוז של כישרון חח |מעיפה את הפוני|

עם ההשתתפות בצערך הספציפי.

אם אנשים לא "סגורים" ההיפך, אלא לא בטוחים אם הצד השני "לטעמם", אז אדרבה, יש מקום להיפגש עוד פעם ולראות, מתוך שמכירים טיפה יותר.

זה נכון שאי אפשר למשוך הרבה, בלי ליידע, כשיש התלבטות כזו.

1. ממש שמעתי מהקול שלו שהוא עושה את זה כדי לצאת ידי חובה, ובגישה כזו אי אפשר לפתח רגשות או חיבור.. 

2. אצל גברים העניין של מציאת חן הוא יותר ברור מאצל נשים.. ולכן אם לא היה את זה בהתחלה, אין טעם להמשיך לדעתי.. 

לגבי השני, זה לא ברור.

[רגע... כעת אני חושב שיכול להיות שלא הבנתי אותך מראש....

אני חשבתי ש"לטעמו" הכוונה לאדם, אַת, סגנון האישיות. כתבת "שאני לא לטעמו".. מה זה "אני", זה הבן אדם, הסגנון של האדם, לא החיצוניות.

כעת, אני מבין שאולי התכוונת "לא לטעמו" בחיצוניות, במראה.....

נו... אם כך - אז קודם כל, "את", זה לא המראה החיצוני שלך. אל תלכי שולל אחרי אחרים, ואל תזהי את עצמך עם המראה החיצוני. קודם את, אח"כ המראה...

דבר שני, גם בענין זה, לא תמיד זה ממש כך. לפעמים, אחרי שֶטיפה מכירים, כבר הכל נראה טוב ומתאים. גם אצל בנים... אלא אם כן נראה ממש לא שייך]

שיש טעות בדרך.. 

אני גם תמיד נתתי צ'אנס. ואף פעם זה לא עבד.

מה המסקנה? לא נותנים צ'אנס..

מן הסתם שלא.. 

פשוט הרגשתי שהוא עושה לי טובה,

ודווקא יש לו מידות מעולות!

ותדעי לך שבאמת שקלתי אם להגיד לו..

דווקא הייתי יותר מעריכה אותו אם הוא היה אומר לי שמשהו מפריע לו , אבל הוא בכל זאת רוצה לנסות שוב.

במקום זה הוא משחק אותה שהכל סבבה ויאלה ניפגש שוב. ואני מרגישה שלא הכל סבבה.. 

יצאתי עם המון בנות שהן "לא הטעם שלי" ולפעמים הן היו יפות הרבה יותר מבנות שכן היו...

זה כזה מושג מוזר וחסר משמעות, באמת.

אני חושב גם שטעית כשהוצאת את זה ממנו. בשביל מה? מה הרווחת?

ולגבי החן שבא אח"כ, את חולקת על חכמים... "אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו" (סוטה מ"ז ע"א).

רש"י שם - “חן אשה תמיד על בעלה ואפילו היא מכוערת נושאת חן בעיניו”.

הדגשתי לטובת מי שחושב שהעצה הזאת באה בקלות ראש וחוסר מציאותיות.

הוא אמר שהוא יחשוב על זה, ובסוף החזיר תשובה שלילית.

אם הוא היה רוצה הוא היה מנסה עוד פגישה נכון?

ולא ראיתי שהוא ראה בי משהו ששווה להמשיך בשבילו.. תכונות, אופי וכו'.. כנראה שזה לא היה רק מראה חיצוני או מראה בכלל..

אישית אני חושב שאם מישהי הייתה לוחצת עלי להגיד דבר כזה הייתי חותך מרוב מבוכה, ואולי גם הייתי חושב שהיא קשוחה מדי...

יתכן שאת צודקת וסתם לא התאים לו, אבל אל תשליכי מזה על כל בחור אחר. ובטח שלא על העובדה שאשתו של אדם מוצאת חן בעינייו (כל עוד הוא בריא בשכלו ונפשו)

וכן יכול להיות שהוא חתך כי אני קשוחה, אני באמת יכולה להיות קשוחה לפעמים... 

לגרום לך לשנות את דעתך לגבי העניין של המציאת חן ה"משתכללת". לא רק שזאת עובדה, זה מאמר חז"ל. וכידוע מאמר חז"ל יותר קובע מהמציאות

אם את באמת קשוחה, אני מציע קצת להוריד את הלהבות, זה מבהיל אנשים לפעמים, בעיקר גברברים עדיני נפש

ההפך.. 

ולא יודעת מה חז"ל אמרו, אני יודעת שכשגבר מעוניין בך, הוא מראה/משדר את זה. כנ"ל לגבי הבחורה.

ודיי זהו לא רוצה לדון בזה יותר.. 

את כנראה לא מבינה שגבר לא נבהל וצורח בזעקות שבר...

איך לא הבנת מה חז"ל אמרו?!? כתבתי את זה במפורש כאן לא מסכים איתך! ו"לא הטעם שלו" לא אומר שאת לא נאה בעיניו - לקראת נישואין וזוגיות

ולגבי ה"משדר" את טועה ברמות שאת לא מבינה!! לא כל הגברים אותו הדבר, די לשיח המגדרי המוזר הזה.

אני אישית לא מראה שאני בעניין מטבעי והרבה בנות חתכו כי הן חשבו כמוך. וגם כאלה שאמרו שכן נראיתי בעניין פיתחו עם הזמן חוסרי ביטחון עצמי. יש אנשים (גם נשים!) כאלה. ולא אני לא יוצא דופן ומשוגע.

אז כן, את יכולה לרצות דווקא מישהו שמשדר, אבל קחי בחשבון שבדייטים הם נדירים, כי זה שלב מאוד מוקדם וכולם חוששים ומעדיפים לשמור על הקלפים קרוב לחזה.

אני לא פוסלת בחורים על זה שהם לא משדרים לי שהם לא מעוניינים.. מקסימום אני אפתח את זה אתם אם בשלב מתקדם זה לא מגיע.. (לא קרה)

ואין לי כח להיכנס למקרה הספציפי הזה, למה ראיתי לנכון לעשות כך. 

ולגבי מה שחז"ל קבעו, צריך רק להבין איך זה בא לידי ביטוי בעולם השידוכים היום. כי אתה מבין שבחור לא יתחתן היום עם בחורה שהוא חושב שהיא מכוערת על סמך משפט חז"ל הזה. אולי יש מישהו מיוחד שכן , בכל אופן הרבנים שאני שמעתי מהם או שדברתי איתם לא ממליצים לזה.

כתוב שם "אפילו מכוערת".

כשהיא לא מעלפת על-חלל, זה בסדר גמור.

אבל הרבה גברים ונשים מדומיינים בגלל האידאל של היופי שיש בדור שלנו, ולהם ממליצים לרדת מהעץ ולסמוך על חז"ל.

שונאת שמאשימים את תרבות המערב או הסרטים והסדרות..

וגם אם תרבות המערב באמת אשמה,

אז זהו לאדם אין תקווה למצוא את שאהבה ליבו?

אדם עשה תשובה, לא מתקרב לכל השטויות האלו, התנקה.. 

למה שזה עדיין יפריע?

ואף אחד- פשוט אף אחד במגזר שלנו לא מתחתן על סמך ההמלצה הזאת של חז"ל. תרד לקרקע.. 

וגם הרבנים בעצם לא ממליצים על זה.. 

מה שהוא הביא ש"חן אישה תמיד על בעלה וכו'"?

מדובר על בעל ואישה.. לא מדובר שם על שניים שיוצאים לדייט ראשון..

איך יגיעו למצב שחן אישה על בעלה, גם אם היא מכוערת, אם הוא חותך אותה על דייט ראשון?

אתה לא רואה את הכשל הלוגי פה?

תזכר בחלק מסיפורי השידוכים בגמרא ובמקרא, אתה תבין לבד שלא תמיד השידוך היה נסגר במבט כדי לצאת ידי חובת "עד שיראנה"

היו רואים את הבחורה, והכירו אותה כנראה יותר מהחסידים באשכנז, וגם אז אמרו את זה.

אני לא יודע איזה רבנים את מכירה בעולם שלנו, אבל בתור מישהו שגדל בישיבות, לא שמעתי מישהו שאומר אחרת. כמו שאמרתי, ונראה לי שכתבתי את זה פה כמה פעמים, ההמלצה היחידה היא לא ללכת עם מישהי שסולדים ממנה (אלא אם יש איזו סיבה הזויה שהבחור רוצה להתעקש).

חז"ל אמרו, זאת האמת.

לא שמעתי אנשים שעושים את זה. הפוך שמעתי כאלו שהתגרשו מזה..

ושמעתי על הרבה שהודו על זה במפורש.

לא יודע כמה העובדה שאני או את שמענו מעידה על משהו.

בכל אופן, חז"ל > מציאות.

תתחתן עם מישהי שלא דוחה אותך, ותספר לנו אח"כ מנסיון שלך..

*שונאת שנותנים עצות על סמך כלום*

אז אין לנו על מה לדון בעצם.

אמרתי שאתה לוקח אמרה של חז"ל ומפרש אותה לפי ראות עינך ,

אני מפרשת את זה שלאחר שאדם בחר להתחתן עם אישה שמוצאת חן בעיניו מאוד, הקב"ה מוסיף לה חן מיוחד לאחר הנישואין שלהם.

מפה ועד להגיד שאפשר להתחתן עם מינימום משיכה/ מציאת חן.. זה כבר פרשנות שלך נטו.. 

אני אישית שמעתי מרב שאמר שאם אין משיכה, אם בכלל על מה לדבר להמשיך את השידוך..

ואני חושבת שבגלל שהדור שלנו פרוץ במיוחד, אדם דווקא צריך לקחת מישהי שמאוד מוצאת חן בעיניו, שאין לו על זה שום ספק או פקפוק.. 

אגיב בקצרה. כתבת במפורש שזה כלום. מה שכתבתי הוא פשט דברי חז"ל.

אני מעדיף לא להמשיך להגיב כבר...

@לב אוהב, רואה שכנראה אני מכיר את ההדרכה בישיבות יותר טוב?

אני כן הרבה פעמים ממשיכה לעוד פגישה, זה לא קשור.. 

אולי לא אמרתי, אבל ברור שלפעמים אני כן ממשיכה לעוד פגישה.

ויש לי הרבה נסיון, אף פעם לא קרה שהשתנו דברים לצערי (או לא לצערי..)

יש מקרים קיצוניים שזה באמת לא שייך, ואז באמת אין טעם לעשות עוד פגישה.. 

כי לי אישית, בתור אחד עם המון וותק, זה קרה בלי סוף. אף פעם לא קרה שזה לא קרה.

וזה קרה גם לעשרות אנשים ונשים שבאים להתייעץ איתי בנושא

אני ספציפית עם מודעות מאוד גבוהה ורגישות כלפי עצמי, 

אז אני יודעת לזהות למה אני מתחברת דיי מהר.. 

אינטואיציה טובה , זה הכל.. 

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.