את הבחור שבאמצע הפגישה פשוט קם ואמר שהוא הולך, ומרגע זה ואילך לא הסתכל לכיווני ..

טוב אולי אני מגזימה, אולי זה היה עם קצת יותר טאקט...

להמשיך גם אם אין על ההתחלה מציאת חן..

בכל אופן, כן הוא פסל על זה.. וב"ה  

והיא מספיקה כדי לדעת אם הבחורה בסגנון שלך, 

מציאת חן וכאלה שזה לא רק מראה חיצוני, זה הכל:

הקול שלה, הבעות פנים, שפת גוף (כחלק מהבעות פנים), אפילו סגנון לבוש, צחוק שלה, וכמובן מראה חיצוני רגיל.. 

יש הבדל בין שהבין אדם לא מוצא חן בעינייך במהות, כלומר הכל בו לא ממש לטעמך,

לבין זה שיש בו הרבה דברים שאתה אוהב, הוא מעניין אותך,תקשורת זורמת ועמוקה, השקפה כמו שרצית וכו' אבל רק המראה קצת מפריע..

במקרה השני, בהחלט יש טעם לנסות ..

במקרה ה-1 אין טעם לנסות.

עם הבחור הזה ספציפית הרגשתי שאני לא מוצאת חן בעיניו משום בחינה, שהוא לא התלהב ממני, לא עניינתי אותי, הוא לא מצא בי איזה משהו שיגרום לו לרצות להעמיק את הקשר+ כמובן המראה..אבל מה, הוא כן רצה לנסות , כי *אולי* כל זה יתפתח לכיוון החיובי. הטענה שלי היא שאין ממש קסמים בדייטים מתקדמים.  בד"כ הרושם הראשוני אומר הרבה על ההמשך.. ובנוסף וכדי להעמיק קשר צריך שניים. אם זה מה שמשודר לי, שבאופן אוטומטית אני מרגישה סוג ב', אני לא אצליח בכלל להביא את עצמי בפגישה/להיפתח וכו'..

כאילו זה מאוד נחמד שאומרים שצריך לנסות כמה פגישות בלי לפסול, אבל יש כאן עוד צד , הצד שחווה את הדחיה של הצד השני. זה לא נעים בכלל!! וזה אפילו פוגע ומעצבן..

ואני לא נגד לנסות עוד פעם במקרה שהיו עוד דברים שהתאימו או מצאו חן ..  

זה לסיכום.. פשוט אני רואה שהנושא הזה חוזר על עצמו הרבה בפורום בלי קשר.. 

מתייגת

@ד.

@{ר}ציני

מסכים.

וגם מה שאני כתבתי, היה לגבי פגישה ראשונה-שניה. וגם זה לא במקרה שלחלוטין נראה לא שייך סובייקטיבית, אלא שיש סיכוי שמשהו יתפתח, וההנחה היא שהשני עוד לא ממש "הביא את עצמו" (יש בחורות שממש מבקשות שיתנו להן קצת זמן כדי להיות יכולות ליצור יאזושהי פתיחות מצידן).

ואם אדם לא מסוגל שלא לשדר שזה לא מתאים לו, אז באמת מה הענין... 

המצחיק שרוב הקשרים  שהחזיקו אצלי בינתיים היו כאלה שבהלך הפגישות הראשונת  תכננתי איך להרוג את השדכן/ית שגרם לי בכלל להגיע לסיטואציה הזאת...

האינטואיציה שלי יוצאת לנופש בפגישות ראשונות כנראה...

*להקשיב לאינטואיציות שלי*

אין אני צריכה להחליף מקצוע,

בזבוז של כישרון חח |מעיפה את הפוני|

עם ההשתתפות בצערך הספציפי.

אם אנשים לא "סגורים" ההיפך, אלא לא בטוחים אם הצד השני "לטעמם", אז אדרבה, יש מקום להיפגש עוד פעם ולראות, מתוך שמכירים טיפה יותר.

זה נכון שאי אפשר למשוך הרבה, בלי ליידע, כשיש התלבטות כזו.

1. ממש שמעתי מהקול שלו שהוא עושה את זה כדי לצאת ידי חובה, ובגישה כזו אי אפשר לפתח רגשות או חיבור.. 

2. אצל גברים העניין של מציאת חן הוא יותר ברור מאצל נשים.. ולכן אם לא היה את זה בהתחלה, אין טעם להמשיך לדעתי.. 

לגבי השני, זה לא ברור.

[רגע... כעת אני חושב שיכול להיות שלא הבנתי אותך מראש....

אני חשבתי ש"לטעמו" הכוונה לאדם, אַת, סגנון האישיות. כתבת "שאני לא לטעמו".. מה זה "אני", זה הבן אדם, הסגנון של האדם, לא החיצוניות.

כעת, אני מבין שאולי התכוונת "לא לטעמו" בחיצוניות, במראה.....

נו... אם כך - אז קודם כל, "את", זה לא המראה החיצוני שלך. אל תלכי שולל אחרי אחרים, ואל תזהי את עצמך עם המראה החיצוני. קודם את, אח"כ המראה...

דבר שני, גם בענין זה, לא תמיד זה ממש כך. לפעמים, אחרי שֶטיפה מכירים, כבר הכל נראה טוב ומתאים. גם אצל בנים... אלא אם כן נראה ממש לא שייך]

שיש טעות בדרך.. 

אני גם תמיד נתתי צ'אנס. ואף פעם זה לא עבד.

מה המסקנה? לא נותנים צ'אנס..

מן הסתם שלא.. 

פשוט הרגשתי שהוא עושה לי טובה,

ודווקא יש לו מידות מעולות!

ותדעי לך שבאמת שקלתי אם להגיד לו..

דווקא הייתי יותר מעריכה אותו אם הוא היה אומר לי שמשהו מפריע לו , אבל הוא בכל זאת רוצה לנסות שוב.

במקום זה הוא משחק אותה שהכל סבבה ויאלה ניפגש שוב. ואני מרגישה שלא הכל סבבה.. 

יצאתי עם המון בנות שהן "לא הטעם שלי" ולפעמים הן היו יפות הרבה יותר מבנות שכן היו...

זה כזה מושג מוזר וחסר משמעות, באמת.

אני חושב גם שטעית כשהוצאת את זה ממנו. בשביל מה? מה הרווחת?

ולגבי החן שבא אח"כ, את חולקת על חכמים... "אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו" (סוטה מ"ז ע"א).

רש"י שם - “חן אשה תמיד על בעלה ואפילו היא מכוערת נושאת חן בעיניו”.

הדגשתי לטובת מי שחושב שהעצה הזאת באה בקלות ראש וחוסר מציאותיות.

הוא אמר שהוא יחשוב על זה, ובסוף החזיר תשובה שלילית.

אם הוא היה רוצה הוא היה מנסה עוד פגישה נכון?

ולא ראיתי שהוא ראה בי משהו ששווה להמשיך בשבילו.. תכונות, אופי וכו'.. כנראה שזה לא היה רק מראה חיצוני או מראה בכלל..

אישית אני חושב שאם מישהי הייתה לוחצת עלי להגיד דבר כזה הייתי חותך מרוב מבוכה, ואולי גם הייתי חושב שהיא קשוחה מדי...

יתכן שאת צודקת וסתם לא התאים לו, אבל אל תשליכי מזה על כל בחור אחר. ובטח שלא על העובדה שאשתו של אדם מוצאת חן בעינייו (כל עוד הוא בריא בשכלו ונפשו)

וכן יכול להיות שהוא חתך כי אני קשוחה, אני באמת יכולה להיות קשוחה לפעמים... 

לגרום לך לשנות את דעתך לגבי העניין של המציאת חן ה"משתכללת". לא רק שזאת עובדה, זה מאמר חז"ל. וכידוע מאמר חז"ל יותר קובע מהמציאות

אם את באמת קשוחה, אני מציע קצת להוריד את הלהבות, זה מבהיל אנשים לפעמים, בעיקר גברברים עדיני נפש

ההפך.. 

ולא יודעת מה חז"ל אמרו, אני יודעת שכשגבר מעוניין בך, הוא מראה/משדר את זה. כנ"ל לגבי הבחורה.

ודיי זהו לא רוצה לדון בזה יותר.. 

את כנראה לא מבינה שגבר לא נבהל וצורח בזעקות שבר...

איך לא הבנת מה חז"ל אמרו?!? כתבתי את זה במפורש כאן לא מסכים איתך! ו"לא הטעם שלו" לא אומר שאת לא נאה בעיניו - לקראת נישואין וזוגיות

ולגבי ה"משדר" את טועה ברמות שאת לא מבינה!! לא כל הגברים אותו הדבר, די לשיח המגדרי המוזר הזה.

אני אישית לא מראה שאני בעניין מטבעי והרבה בנות חתכו כי הן חשבו כמוך. וגם כאלה שאמרו שכן נראיתי בעניין פיתחו עם הזמן חוסרי ביטחון עצמי. יש אנשים (גם נשים!) כאלה. ולא אני לא יוצא דופן ומשוגע.

אז כן, את יכולה לרצות דווקא מישהו שמשדר, אבל קחי בחשבון שבדייטים הם נדירים, כי זה שלב מאוד מוקדם וכולם חוששים ומעדיפים לשמור על הקלפים קרוב לחזה.

אני לא פוסלת בחורים על זה שהם לא משדרים לי שהם לא מעוניינים.. מקסימום אני אפתח את זה אתם אם בשלב מתקדם זה לא מגיע.. (לא קרה)

ואין לי כח להיכנס למקרה הספציפי הזה, למה ראיתי לנכון לעשות כך. 

ולגבי מה שחז"ל קבעו, צריך רק להבין איך זה בא לידי ביטוי בעולם השידוכים היום. כי אתה מבין שבחור לא יתחתן היום עם בחורה שהוא חושב שהיא מכוערת על סמך משפט חז"ל הזה. אולי יש מישהו מיוחד שכן , בכל אופן הרבנים שאני שמעתי מהם או שדברתי איתם לא ממליצים לזה.

כתוב שם "אפילו מכוערת".

כשהיא לא מעלפת על-חלל, זה בסדר גמור.

אבל הרבה גברים ונשים מדומיינים בגלל האידאל של היופי שיש בדור שלנו, ולהם ממליצים לרדת מהעץ ולסמוך על חז"ל.

שונאת שמאשימים את תרבות המערב או הסרטים והסדרות..

וגם אם תרבות המערב באמת אשמה,

אז זהו לאדם אין תקווה למצוא את שאהבה ליבו?

אדם עשה תשובה, לא מתקרב לכל השטויות האלו, התנקה.. 

למה שזה עדיין יפריע?

ואף אחד- פשוט אף אחד במגזר שלנו לא מתחתן על סמך ההמלצה הזאת של חז"ל. תרד לקרקע.. 

וגם הרבנים בעצם לא ממליצים על זה.. 

מה שהוא הביא ש"חן אישה תמיד על בעלה וכו'"?

מדובר על בעל ואישה.. לא מדובר שם על שניים שיוצאים לדייט ראשון..

איך יגיעו למצב שחן אישה על בעלה, גם אם היא מכוערת, אם הוא חותך אותה על דייט ראשון?

אתה לא רואה את הכשל הלוגי פה?

תזכר בחלק מסיפורי השידוכים בגמרא ובמקרא, אתה תבין לבד שלא תמיד השידוך היה נסגר במבט כדי לצאת ידי חובת "עד שיראנה"

היו רואים את הבחורה, והכירו אותה כנראה יותר מהחסידים באשכנז, וגם אז אמרו את זה.

אני לא יודע איזה רבנים את מכירה בעולם שלנו, אבל בתור מישהו שגדל בישיבות, לא שמעתי מישהו שאומר אחרת. כמו שאמרתי, ונראה לי שכתבתי את זה פה כמה פעמים, ההמלצה היחידה היא לא ללכת עם מישהי שסולדים ממנה (אלא אם יש איזו סיבה הזויה שהבחור רוצה להתעקש).

חז"ל אמרו, זאת האמת.

לא שמעתי אנשים שעושים את זה. הפוך שמעתי כאלו שהתגרשו מזה..

ושמעתי על הרבה שהודו על זה במפורש.

לא יודע כמה העובדה שאני או את שמענו מעידה על משהו.

בכל אופן, חז"ל > מציאות.

תתחתן עם מישהי שלא דוחה אותך, ותספר לנו אח"כ מנסיון שלך..

*שונאת שנותנים עצות על סמך כלום*

אז אין לנו על מה לדון בעצם.

אמרתי שאתה לוקח אמרה של חז"ל ומפרש אותה לפי ראות עינך ,

אני מפרשת את זה שלאחר שאדם בחר להתחתן עם אישה שמוצאת חן בעיניו מאוד, הקב"ה מוסיף לה חן מיוחד לאחר הנישואין שלהם.

מפה ועד להגיד שאפשר להתחתן עם מינימום משיכה/ מציאת חן.. זה כבר פרשנות שלך נטו.. 

אני אישית שמעתי מרב שאמר שאם אין משיכה, אם בכלל על מה לדבר להמשיך את השידוך..

ואני חושבת שבגלל שהדור שלנו פרוץ במיוחד, אדם דווקא צריך לקחת מישהי שמאוד מוצאת חן בעיניו, שאין לו על זה שום ספק או פקפוק.. 

אגיב בקצרה. כתבת במפורש שזה כלום. מה שכתבתי הוא פשט דברי חז"ל.

אני מעדיף לא להמשיך להגיב כבר...

@לב אוהב, רואה שכנראה אני מכיר את ההדרכה בישיבות יותר טוב?

אני כן הרבה פעמים ממשיכה לעוד פגישה, זה לא קשור.. 

אולי לא אמרתי, אבל ברור שלפעמים אני כן ממשיכה לעוד פגישה.

ויש לי הרבה נסיון, אף פעם לא קרה שהשתנו דברים לצערי (או לא לצערי..)

יש מקרים קיצוניים שזה באמת לא שייך, ואז באמת אין טעם לעשות עוד פגישה.. 

כי לי אישית, בתור אחד עם המון וותק, זה קרה בלי סוף. אף פעם לא קרה שזה לא קרה.

וזה קרה גם לעשרות אנשים ונשים שבאים להתייעץ איתי בנושא

אני ספציפית עם מודעות מאוד גבוהה ורגישות כלפי עצמי, 

אז אני יודעת לזהות למה אני מתחברת דיי מהר.. 

אינטואיציה טובה , זה הכל.. 

גם אם את לא רגישה בדדרך כלל. יש שם כלים שיועילו.

יוגה

מדיטציה

תפילה

התבודדות

ספורט

מתיחות

שתיית מים

כדורים

מוזיקה

טיולים

מזגן

חיבוק

שוקולד

שיחה עם חברים

פסיכולוג

כתיבת יומן

תרגילי נשימות

מקלחת

צריך להיות חתונה אבל לא לחוצה

קיים אצלנו כבני אדם משולש של שינה - בריאות נפש - עיכול,

שכל אחד מהם משפיע על השניים האחרים.

* אם את לא ישנה טוב/ מספיק/ טוב מספיק - זה הדבר הראשון לעבוד עליו. אבל לא להיכנס ללופ של מתחים שרק ימנע ממך להירדם.

* מלבד זאת - להשתדל לאכול בריא  - מנסיון אישי (וגם מחקרים) זה מחולל פלאים בכל מה שקשור לסטרס.

המיקרוביום, בפרט של מערכת העיכול - משפיע גם על המוח שלנו, לא סתם יש כמות רבה כל כך של נוירוטרנסמיטורים במערכת העיכול. מה שמשמח את חיידקי המעיים שלנו - גורם לנו לשמוח, ומה משמח אותם? מזון בריא, עתיר סיבים תזונתיים.

* פעילות גופנית, בפרט כזו שנעשית מחוץ לבית - עוד דרך עוצמתית מאין כמוה להפחתת סטרס.

* מדיטציה/נשימות/ קביעת זמנים פשוט ולחשוב רק על דברים טובים ומרגיעים. אם את מתחברת לקונספט.

* תפילות ותהלים

* להשליך את הכל על ה' יתברך. גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה:

[פירוש הרד"ק: "גול על יי דרכיך" - כל צרכך השלך וגלול עליו. "ובטח עליו" - לא על אחר , כי הוא יעשה וישלים הכל.]

בפרט בתחום של פגישות והחלטות, לזכור שה' הוא המזווג זיווגים, ובעניין זה יחס ההשתדלות - ביטחון נוטה יותר לכיוון הביטחון הרבה יותר משאר נושאים.

בהצלחה לך!

חוץ מזה שזה מעולה, אם את נוסעת למקום שאת יודעת שאת תהיי בו לחוצה. לא לנהוג לשם. לקחת אוטובוס, לרדת 2 תחנות לפני וללכת ברגל. זה לבד ישרוף את הסטרס בזמן אמת לפני הפגישה.

במרכז באמת פחות כדאי.

ממליץ לשקול צומות יזומים - הימנעות רק מאוכל לא משתיית מים/ תה ללא סוכר, לכמה שעות או אפילו יום עד יומיים. לי ולהרבה אחרים עוזר מאד עם עניינים שקשורים לבחילות ועיכול.

אפשר גם להחליט על חלונות אכילה לפי שעות ביום, כמו להימנע לחלוטין מאכילה בלילה.

נשמע אולי קשוח, אך עשוי מאד לעזור לאפס את הגוף.

התחלת לצאת רק עכשיו?

לפני הפעם הראשונה שיצאתי לא הצלחתי להירדם כל הלילה

היום אני מתגעגעת להתרגשות שהיתה בי...

עזוב, גם בחורים יפים לא מרגשים אותי כיום

יותר מידי שחוקה 🥲

אבל עם דברים אחרים שמתלבטת עליהם...

אבל ללבטים האלו אני כבר אפתח פצל"ש ואפתח שרשור חדש

שה' יעזור לי...

כבר נמאס להתלבט על בחורים

ואבן (Vaben) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

וכמובן צריך מרשם רופא 😬

מדובר בתרופות שללא ספק מפחיתות תחושות חרדה, אך יש להן מחיר משמעותי של תופעות לוואי ופוטנציאל משמעותי לשימוש 'לא תקין', או שימוש לרעה.

בכללי, הרמב"ם (בכובע של הרופא/ אתיקאי) אומר קודם לנסוץ את התרופות הפחות 'חריפות'

ורק אם אלה לא עובדות, להתקדם לכיוון תרופות יותר ויותר 'חריפות' - (במובן של יעילות יותר אך עם פוטנציאל גדול יותר לתופעות לוואי). ואת זה הוא כותב על צמחי מרפא, תרופות כימיות שעובדות תוך הפרה מכוונת של מאזני הגוף והמוח על אחת כמה וכמה!

רק העליתי כאפשרות...

ב. לא הבנתי את החלוקה בין צמחי מרפא לתרופות כימיות, כי:

1. כל חומר הוא כימי, גם צמחים.

2. יש צמחים עם השפעה הרבה יותר גדולה מאשר תרופות מסונטזות (חלק גדול מאוד מהסמים הכי ממכרים, משני תודעה ואסורים - הם צמחים)

3. חלק גדול מאוד מהתרופות, לרבות תרופות נוגדות חרדה, לא ''מפרות בצורה מכוונת את מאזני הגוף והמוח'' אלא בדיוק להפך, מרגיעות סערה שקיימת שם ומחזירות למצב נורמלי.

ושוב, אין כאן המלצה אישית לאף אחד לקחת או לא לקחת תרופה כלשהי. 

לפחות לא בהקשר של תרופות פסיכיאטריות.

אני לא אומר לאף אחד להפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות שהם נוטלים, והן בהחלט יכולות לעזור לעתים. אך ככלל, לא הן לא 'מחזירות למצב נורמלי' שום דבר, אלא מתערבות בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ולא מרפאות כלום, לפחות לא במובן שורשי ואמיתי. הן גם לא נועדו לכך, אלא לטפל בתסמינים, בעיקר על ידי 'השתקתם', ואולי בעזרת התרופות יוכל האדם לסבב לעצמו רפואה, כשהמצוקה הנפשית מתמתנת הודות להן.

כמובן שבהקשרים רפואיים שונים לחלוטין, תרופות כימיות - לא פסיכיאטריות - יכולות אשכרה לרפא בעיות.

וגם אם חלקן לא מרפאות, אז מה?

גם אינסולין לא מרפא חולה סוכרת, אבל הוא מחקה את פעולת הלבלב ומאפשר לאדם סוכרתי לחיות עשרות שנים במקום חודשים/שנים ספורות, מה רע בזה?

ולא הבנתי את הסתירה בין להחזיר למצב נורמלי, לבין להתערב בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם אנטיביוטיקה מחזירה את הריאות או הגרון וכו' למצב נורמלי, למרות שהיא מתערבת בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם טיפולים כימותרפיים, אגב, מתערבים בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם. גם טיפולי פוריות מתערבים במנגנונים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ובזכותם נולדו עשרות/מאות אלפי יהודים חמודים.

בורא עולם ציווה עלינו לא להסתמך על המנגנונים הפיזיולוגיים שתוכננו היטב על ידו, אנחנו לא אוכלים חיטה אלא לחם (מכיר את המדרש על רבי עקיבא?), אנחנו נותנים לתינוקות חיסונים וברזל וויטמין D...

כלומר המחשבה כאילו אם כך ה' ברא אותנו אז זה סימן שזה מה שטוב לנו ולא כדאי לנו לשנות זאת - פשוט לא מסתדרת עם המציאות ועם היהדות.

ספציפית אגב הכדור שאליו קישרתי, הוא לא משנה תודעה כמו סמים או אלכוהול, הוא רק מחליש את ההשפעה של החרדה על הגוף, כלומר האדם החרד ירגיש פחות השפעות פיזיולוגיות כמו דופק גבוה, לחץ דם גבוה, בחילות, הקאות, כאבי בטן, הפרעות שינה...

כמובן חוסר שינה ודופק גבוה רק מלחיצים עוד יותר את המוח, גורמים להפרשת אדרנלין נוספת, מה ששוב מעלה את הדופק ועושה בחילות ולא מאפשר לישון... הכדור פשוט עוצר את מעגל האימה הזה.

מה זה אם לא להחזיר את הגוף למצב נורמלי?

כמו שאחרי טיפול שיניים, כדור נגד כאבים לא משנה את המציאות בתוך הפה, הפצע הוא עדיין פצע, אלא הוא מחליש את ההשפעה של הפצע הזה על התחושה הפיזית בגוף.

לא אמרתי שצריך להימנע מלהשתמש בתרופות מסונטזות, אלא להכיר בכך שכלל הן לא משיבות את הגוף למצב טבעי ובריא, וזה גם לא ייעודן.

דוגמתך מעולה: אנטיביוטיקה - היא לא מרפאה את הגוף, זה לא עניינה, היא קוטלת חיידקים, תוך כדי שהיא זורעת הרס במארג האקולוגי של הגוף, ולאחר מכן, הגוף יכול לרפא את עצמו, מה שלעתים לא היה מצליח לעשות לולא האנטיביוטיקה.

תרופות טבעיות פועלות בצורה אחרת (בהכללה גסה כמובן).

מאוחר לי, ואין לי זמן וכח כרגע להרחיב מעצמי בהיבט התיאולוגי, המרתק(!) שנוגע לעניינו, לכן רק אעתיק את מה שהרב זצ"ל כותב בתחילת אורות התשובה, ותבין לבד את הכיוון אליו אני חותר.

"את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות : א) תשובה טבעית, ב) תשובה אמונית, ג) תשובה שכלית.

בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע. שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו - הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם.

המדיצינה עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית, עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכחותיו. וכפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא, בקשר חזק, ביתר חלקי התשובה הרוחנית-הטבעית, האמונית והשכלית."

1. כמובן נכון.

2. בוודאי, אך צמחי מרפא, ובכלל תרופות טבעיות, לרבות מאכלים בריאים - פועלות לעתים בצורה מערכתית/ הוליסטית, ומסונכרנות עם סדרי הגוף הטבעיים. בניגוד אליהן תרופות כימיות, או 'מסונטזות' כפי שהיטבת להגדיר - ככלל לא פועלות כך, אלא בצורה ממוקדת מאד שמתעלמת מאיזונים של הגוף ולעתים מפרה אותם לחלוטין. אם כי זה לא אומר שאין להן מקום.

בוודאי שיש צמחים עוצמתיים/מסוכנים. העובדה שמשהו טבעי אינו ערובה לכך שהוא בטוח לשימוש.

אחר כל האמור, כשיש שתי אפשרויות - תרופה טבעית לעומת תרופה כימית - העדפתי היא להתחיל מהטבעית.

ואבן הוא כמו משאף אסתמה:

לוקחים אותו כשיש התקף חריף והוא משפיע תוך דקות, הוא לא מיועד לשימוש ארוך טווח או כתרופה מונעת.

אם אני לא טועה, גם לפי המחקרים התומכים בתכשירים שהצעת, זה לא מרגיע התקף חרדה חריף שמתרחש בזה הרגע, אלא יותר מיועד לשימוש קבוע כדי להפחית באופן כללי את החרדה.

כמו שלא תתן לאדם שחווה התקף לב, כדור שיעזור לו לרדת במשקל. הוא כבר עכשיו חווה התקף, כרגע הדבר הכי חשוב זה להציל אותו, על ירידה במשקל יהיה אפשרי לדבר אחרי שהוא יעבור את ההתקף הנוכחי...

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )