מנהלת ביה"ס לא רוצה שאני אמשיך ללמד בשנה הבאה את הכיתה שחינכתי השנה (כיתת חנ"מ) מסיבותיה השונות.
רק שחוקית היא לא יכולה לפטר אותי כי אני עדיין בחופשת לידה. והיא רוצה שאני אודיע שאני לא ממשיכה בשנה הבאה...
להגיד שאני לא ממשיכה.... לנצל את החוק ובכוח להישאר..... 
מה??????????????לעשות????????? (היא רוצה תשובה...)
יש לך אפשרויות או אופציות אחרות במקום אחר?
כי להמשיך במקום שאת מרגישה שההנהלה לא מעוניינת בך זה לא הכי מוצלח (מעבר להרגשה האישית, ההנהלה מסוגלת גם לעשות חיים קשים למורה).כך שאם יש לך אופציה אחרת במקום אחר הייתי ממליצה לך לעזוב.במיוחד שאת אומרת שהיא רוצה שתעזבי.
גם אני שוקלת אם להתפשר ולהמשיך בכיתה אחרת ממה שרציתי (וזה משהו אחר משלך כי יש לי תנאים דומים, ולמרות החסרונות יש גם יתרונות בזה) או לנסות מקום אחר.
אז אני מבינה במיוחד את הלחץ הזה של להחליט (גם שם היא מחכה לתשובה אם אני מוכנה להמשיך או עוזבת)
אבל זה כנראה לטובה כי זו הייתה כיתה סופר קשה...
אולי אני בכלל אעבור מחוז ואעבוד ליד הבית... הלוואי ... אמן!
טוב מנסה לעודד את עצמי ולצאת מהבאסה.
מה שבטוח אני לא אמשיך לעבוד במקום שאמר לי במפורש שאני זה לא מי שהם חיפשו.
http://www.megavideo.com/?v=9MUDYS3W
http://www.veoh.com/browse/videos/category/news/watch/v18514242JhTsCW3d
היא התבקשה לעמוד באחד מהכללים הפשוטים של התנהגות בכיתה ולהפסיק להפריע לשיעור. ואז סרבה בחוצפה. דיברה בבוטות ובחוסר דרך ארץ.
אני דוגלת בשיטה של עונש חינוכי ומלמד. משהו שיוביל אותה דווקא לצמוח, להתחרט באמת וללמוד מזה למי יש רעיונות לעונש או דרך פעולה מתאימה?????????????
לדבר על רגשותייך: "זה ממש מעליב ופוגע ברגשות שלי" ולבקש ממנה לצאת: "ולכן אני מבקשת שתצאי, על מנת שלא תפגעי שוב ברגשותי"
למסור לפני הכתה 5 דקות ע"כ.
כמובן שזה תנאי לכניסתה לכתה, ובידיעת ההורים.
הרעיון לדבר על רגשותיה של המורה ולבקש שלא תפגע בהם מעמיד את המורה במקום של חולשה ומעניק לתלמידה כח רב.
האם אכן התלמידה אמורה לרחם על המורה ולכן לא להתחצף ולקוות שבפעם הבאה תזכה למורה יותר עמידה ופחות פגיעה?
החוצפה הנה מעשה שלילי בעצמותו. להערכתי אין מנוס מעונש - גם אם אינו עונה לע ההגדרה של עונש חינוכי ולהבהיר את חומרת המעשה - ולא ממקום של פגיעות, סערת רגשות אלא דווקא מתוך שליטה עצמית.
ועוד נקודה, בכיוון שונה לגמרי. לעתים התפרצות לש תלמידה הנה ביטוי למצוקה אחרת המוצאת את ביטויה באופן מקרי בכתה. יש לבדוק - אולי בשיחה ישירה עמה - ולא בפני הכתה - יתכן שהיא תוכל ותרצה להסביר את קשייה, לפני שיוצאים למאבק חזיתי.
אבל ממקום של כח ולשיטה!
(ולא אכפת לי להיות חנונה)
.
פסדר...אז לי זה טוב ולאחרים זה לא..סופשבוע מעשיר להורים של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD/ADD ולכל המתעניינים בנושא
בתאריך: 3-4/7/2009
סוף שבוע מפנק במלון "בלו ביי" נתניה, פנסיון מלא.
הרצאות וסדנאות על נושא הפרעות קשב וריכוז עם מיטב המומחים בישראל.
פעילות מהנה לילדים ע"י מדריכים מנוסים (בזמן שההורים בהרצאות)
הצגה מרגשת ומצחיקה מחוויותיו של ילד עם הפרעות קשב.
אוירה דתית סעודות שבת ותפילות משותפות
במלון "בלו ביי" בנתניה על חוף הים ונוף מרהיב. באירוח מפנק ובאווירה דתית , (פתוח לקהל הרחב)
במהלך השבת נפעיל הרצאות וסדנאות אשר יעסקו בהפרעת קשב וריכוז ובדרכי טיפול מהיבטים: ההתנהגותי, החברתי,
הלימודי והרפואי.
את ההרצאות והסדנאות יעבירו:
דר' איריס מנור, פסיכיאטרית מומחית לילד ולמתבגר, מנהלת המרכז לקשב וריכוז, בית החולים גהה.
דר' שמחה (סטיוארט) צ'סנר, פסיכולוג קליני מנהל ישיבה תיכונית ניסויית "בני חיל" בית ספר הראשון בארץ לנערים עם הפרעות קשב.
נעמי רביד, פסיכותרפיסטית, מאמנת ומדריכה, מנהלת מכון רביד.
גיל מאור, דוקטורנט, יועץ להפרעות קשב וריכוז והפרעות התנהגות, מנהל מכון דר' קשב.
הצגת יחיד של אושי גרוס הבדרן במופע שמסביר, מניסיון אישי, מדוע אין כזה דבר ילד רע,
בסיום ההרצאות יתקיים פאנל מומחים אשר ישיב לשאלות הקהל.
מחירים:
1,380 ₪ לזוג.
תוספת עבור ילד 390 ש"ח,
לפרטים והרשמה: חוי ארנפלד, יזמות בשיתוף עם "תור פלוס" תיירות נופש ואירועים
טל: 0526-609698
אבל בכל אופן מה שאני מייעצת מניסיון (לא של מורים למת' אלא של בת שרות לשעבר)
זה להתחיל איתה מהבסיס ממש, אבל ממש! לתת לה פול תרגילים ולפתור איתה קודם שהיא תבין, ולא לוותר! ואז כשהיא הבינה לגמרי לעבור לשלב הבא.
נגיד, אני לימדתי מישהי בגיל חטיבה שברים פשוטים.והתחלתי איתה מחיבור וחיסור (חומר של כיתה ד או ה) ופתרתי איתה ביחד תרגילים עד שהיא הבינה את העיקרון, נתתי לה דף עם הוראות איך לפתור את התרגיל והבאתי לה מלאאאאא דפי עבודה ותרגילים! מלא! עד שזה היה טבעי, ואז עברתי איתה לשלב של כפל בשברים... ואז לחילוק וכו' וכו' את כל התהליך
הכי חשוב זה לא להתייאש!
ולא משנה אם יש מבחנים.. ללכת לאט אבל בטוח!
מה שאת מתארת כאן לפי הנשמע מדברייך זה בעיות בריכוז, כדאי להכניס לתמונה את האם, לבדוק האם היו לה בעבר בעיות בריכוז, או האם קרה משהו לאחרונה שיכול להיות שמפריע לה רגשית, (בת כמה היא?)
אחרי כל זה, ניתן ללכת דרך קופת חולים לשיטה חדשה לאבחון בעיות בריכוז, עד היום היה את אבחון "טובה" (אם ככה כותבים א זה), והוא איתר רק בעיות בריכוז מולדות ובולטות, כעת יש שיטה חדשה, אני לא מצליחה כרגע להזכר בשמה, וזאת השיטה שאני ממליצה עליה-לפרטים במסר אישי...(אם מישו יודע את השם של האבחון-זה שרואים אותיות באנגלית על מסך שחור וצריך ללחוץ אחרי כל אות חוץ מעל האקסים..)
יכול להיות שיש לה קושי בקליטת המושגים המתמטיים.
יש כאלה שזה קיים אצלם בגיל צעיר ויש כאלה שלא. יש כאלה שיש להם דיקלקוליה- שזה קושי למידה במתמטיקה.
צריך משהו שיסביר לה באופן יותר מוחשי דברים כדי שהזיכרון שלה יעבוד בזה יותר טוב. ולא להתייאש. צריך רק למצוא מורה טוב להוראה מתקנת, או משהו שיודע להסביר טוב מתמטיקה. אל תתיאשו מתלמידים.
אני גרועה בחשבון רק בגלל שמעולם לא היה משהו שיעזור לחשוב נכון.
גם לי היה קשה להאמין לסיפור, ובכל זאת, זה מה שאחייניתי סיפרה לי בשבת:
כיתתה מתארגנת למדורה כיתתית, וכולם אוספים עצים. כולם, אמרנו? לא. בפועל רק הבנות אוספות. הבנים הודיעו ש"זה קשה להם". מדובר בכתה ד' בבי"ס ממלכתי עם כיוון מסורתי בי-ם.
הייתי די המומה לשמוע. כשאני הייתי בבני עקיבא, באמת כולנו אספנו, בנים ובנות. וברור שהבנים אספו יותר. כך צריך להיות. יש להם יותר כוח פיזי והם יכולים להגיע למקומות שלבנות יותר קשה, מבחינת צניעות ועוד סיבות. אבל בזמן שאנחנו הבנות אספנו, לא גנבנו, עצים, עשינו את זה מכל הלב ובהצלחה רבה. אבל שרק הבנות אוספות?! דבר כזה בחיים שלי עוד לא שמעתי. אם זה בי"ס תורני נפרד, או עזרא ואריאל, אז ברור שהמדורות נפרדות ואוספים לחוד.
אבל זה בי"ס ממלכתי מעורב רגיל! איזה בנים עלובים ועצלנים. שאלתי אותה: "ומה המחנכת שלכם אומרת?" והיא ענתה: "המורה אמרה ש"אין כזה דבר, כולם אוספים." יפה מאוד וכל הכבוד למורה הפמיניסטית שיודעת להכריז הכרזות מרוממות, ובכל זאת, עדיין רק הבנות אוספות.
ניסיתי לחשוב מה הבנות בכיתה של אחייניתי החמודה יכולות לעשות כדי לשנות את המצב ולא בא לי רעיון. מה אפשר לעשות, לא לתת להם תפו"א מהמדורה? נו באמת. גם לא בא לי רעיון מה הן יכולות לעשות בליל ל"ג בעומר עצמו כדי להציג לבנים ראי אמיתי של עצמם.
אז מה אתם אומרים? יש לכם הצעות איך לגרום לבנים להזיז את עצמם, במחילה מכבודם?
הפלאפון היה על שולחני בכתה. תלמידי כיתתי יצאו לשיעור ספורט.
קבוצת תלמידים מכיתה אחרת נכנסו לכיתתי לקבלת תגבור ע"י מורה אחרת.
ישבתי בצד ועשיתי את עבודתי, הפלאפון שלי נעלם!
קבוצת התלמידים הכחישה מכל וכל.
???
קרה לי פעם סיפור דומה רק שהייתי בצד השני.
זה ממש לא היה נכון ובסוף גילו את האמת.
אמנם זה קשה לא לחשוד... אבל כדאי..
פרופ' ליבוביץ והגנב - ספור חובה .
פרופ' ליבוביץ והגנב .
בסמינר למורים וגננות בירושלים היתה שלווה והרווחה
כל אחד תלמיד ומורה יכל להניח את חפציו באין רואה ומפריע .
שנים על גבי שנים
איש לא נגע במה שאינו שלו
והיה הדבר ידוע בסמינר הזה אין גניבות
וממילא אין גנבים .
יום אחד השכים תלמיד וגילה ששעו נו נעלם
שאל חפש וחקר , אין זאת אלא ששכחת אותו באיזה מגרש אמרו לו חבריו
שבוע חלף ותלמיד שני התלונן שמשהו נעלם מחפציו
ושוב אמרו לו ידידיו אין זאת אלא שר של שכחה עליך רכב ואבדת בעצמך משהו
ואל תתן דופי במישהו אחר .
פעם פעמיים ושלוש
וכאשר שוב היתה חזקה שלישית הבינו הכל כי
יש גנב בפנימיה .
לא נעים ואפילו עצוב
והכי כואב שיש כאן גנב דבר שלא היה מעולם אצלנו .
מנהל הסמינר הזמין שוטר מומחה
והנ'ל הגיע לסמינר לפי תנאי שהתנה מראש שכל התלמידים והמורים והצוות יהיו באותו המעמד.
בדק המנהל והגיע למסקנה שהשיעור היחידי שמרתק את כולם
הוא שיעורה השבועי בתנ'ך של פרופ' ליבוביץ
המתקיים ביום שישי .
נחמה ליבוביץ מוסרת שיעור והנה נכנס שוטר רחב שפם גדול קומה
המעיד על חשיבותו והדרו .
אמר השוטר לנוכחים באולם ההרצאות ,
זה לי עשרים שנה שהנני מומחה לגניבות ומקרי שוד ופריצה
ראיתי מה שלא ראו שוטרים רבים , ויתר מכולם הנני בקי בכל
סוגי הגניבות למיניהן .
אודה ולא אבוש כי היום קרה לי דבר שלא היה לי זמן רב
בדקתי וראיתי כי יש לכם גנב מומחה עולמי
שאין כמותו בכל הארץ .
נוכחתי גם לדעת שהגנב הוא אחד מן החבורה
ולכן ברור לי שהוא יושב בקהל .
ומעתה אבקש מכל מי שלא גנב שלא יקשיב לי
ורק אתה ידידי הגנב שמע לאשר אני אומר לך :
לפי הסימנים שיש בידי פיתחת שיטת גניבה מעולה
אפילו אני אינני יודע מי אתה .
דרך העושר המהירה והקלה פתוחה לפניך
חבריך ילמדו קשה ויעבדו קשה
וירויחו פת לחם בזיעה רבה .
ואתה בלילה אחד תרויח כמה וכמה עשרות מונים יותר מהם .
הם ילכו ברגל ואתה תהיה עם מכונית נהדרת
והעיקר מלבד חיי עושר תהיה גם רגוע
כי איש לא יתפוס אותך בגניבה לעולם .
והאמן לי ולנסיוני הרב
שאין מי שימצא אותך ויתפוס אותך .
וזכור כי מסלול העושר הפתוח לרגלך יהיה מבטיח
וטוב ואשריך שהגעת למלכות
לא יחסר לך דבר ולא יהיה משהו
שתרצה ותבקש ולא יהיה לך .
אלא שיש דבר אחד שלא תוכל להתעלם ממנו
אתה תישן במיטה עם גנב
ותקום גנב
ותאכל גנב
ולעולם תהיה גנב
איש לא ידע זאת רק אתה
אבל תמיד תהיה גנב .
אם זה מוצא חן בעיניך שיהיה לך בהצלחה
ואל תשמע לי יותר .
עצר השוטר את דיבורו
גלגל עשן מהמקטרת כדרך מגלגלי העשן הסמיך העולה אל על
והתלמידים בוהים ותוהים ולא יודעים מה יהיה עכשיו .
וחזר והוסיף ואמר ,
בשקט ובקול חרישי
ואם זה לא מתאים לך ואינך רוצה את התואר הזה
שמע והקשב לי
עבר השוטר לדבר בקול רועם
היום בשעה שתים בצהריים
איש לא יהיה כאן
ואתה תשיב את הגזילה
ואם לא תשמע לי ולא תעשה רצוני
דע שלא תפסיק לעולם לגנוב ואיש לא ירפא את מחלתך
היום או לעולם לא , זכור .
נטל השוטר את תיקו ויצא
וכל התלמידים עזבו את המקום בשקט ובמורא .
יצאה נחמה לכוון תחנת האוטובוס ושאלה את השוטר
אתה חושב שהוא יחזיר?
נתן בה השוטר שתי עיניים גדולות
ואמר לה גברתי , כמה שנים את עובדת במשטרה ???
הדברים פעלו
הגזל הושב
והפנימיה שקטה ארבעים שנה .
חלפו כמה שנים מאז
וקמה מדינת ישראל .
אחד משידורי הרדיו הוקדש לשיחות של אנשים על אנשים גדולים שהם הכירו לפני קום המדינה
נחמה ליבוביץ הוזמנה והיא בחרה לספר על
איש החינוך הדגול בעיניה הלא הוא השוטר .
והנה שמעו דבר פלא
שספרה לי נחמה בעצמה כששאלתיה על אמיתות הסיפור
ושאלה אותי מנין שמעתיו –
שמע אמרה לי , מאז אותו שידור
כל כמה שנים אני מקבלת מכתב ממוסד חינוכי אחר
ששמע על השיטה , אימץ אותה והצליח
ונחמה הראתה לי כמה מכתבים בחליפות השנים .
ועכשיו כאן באלף ספורי סבא וסבתא
אם יש מחנך שנתקל בבעיה כזאת
אנא ישתמש בפטנט
ויספר לנו כאן על תוצאותיו .
את הסיפור הזה מוכרחים להפיץ
מדור לדור.
ושמעתי על מקום שנלקח מהמורה כסף שאספה לטיול...
היא פנתה אל התלמידות ואמרה כמובן שיש גנבים שלעלולם לא יתפסו אותם... ועכשיו היא הצליחה אבל היא גנבת וכו......
המורה חילקה לכל התלמידות מעטפות ריקות ולמחרת אספה אותן ובאחת המעטפות היה את סכום הכסף....
כמובן זה לא הסיפור המורחב ואני מכירה אותו בכלל על פנמייה ולא סמינר מורים אבל העיקר העיקרון!
בהצלחה רבה!
שלום רב!
בעידן שבו נשמעות טענות רבות על החינוך, אני רוצה להביא דוגמא קצת אחרת;
חברת קליל מטפחת תעשיינים צעירים מכתות ג' בבית הספר שז"ר בעכו. במסגרת הפעילות המשותפת נולד המיזם "יש לי חבר בתעשיה".
תלמידי כיתות ג' מבי"ס שז"ר- בי"ס לחשיבה וליזמות טכנולוגית בעכו ביקרו במפעל קליל בכרמיאל.
הביקור היווה חלק מתחילת תהליך ספירלי חינוכי ופדגוגי המשותף לקליל ולביה"ס.
בי"ס שז"ר הינו בי"ס לחשיבה וליזמות טכנולוגית, בו נלמדת תוכנית למודים ייחודית העוסקת בתעשייה.
במסגרת לימודי התוכנית מושם דגש על חשיבה ליזמות, אשר חושפת את התלמיד לעולם של טכנולוגיות עדכניות, עולם של קידמה, לעולם של מושגים הקשורים בתעשייה , ומאפשרת הסתכלות קהילתית ואיזורית על התעשיה. בנוסף מקבלים התלמידים הזדמנות ייחודית להיכרות אישית עם התעשיינים.
תהליך של למידה משותף "בתחום העצמה הניהולית" הביא להיכרות ייחודית בין מנכ"ל קליל כרמיאל מר אריה(ריצ'י ) ריכטמן לבין מנהלת בי"ס שז"ר הגב' דליה פיירמן. מתוך כך נבנתה תוכנית משותפת אשר מהווה נדבך לתוכנית ביה"ס.
אילן גרין, סויסה- עובד המפעל ותעשיין מתנדב בקהילה מונה לאיש הקשר בין המפעל לביה"ס.
תערוכה הוקמה בביה"ס שכללה הצבת דגם המפעל, תהליכי יצור, חומרי הגלם, תמונות ומוצגים ממוצרי המפעל.
שכבת כתות ג' הלומדות את הנושא "מחומר הגלם אל המוצר המוגמר", זכו לביקור מיוחד בהובלתו של אילן גרין סויסה ושיתוף הפעולה של כל המנהלים והעובדים. בקליל התקיימה הרצאה בלווי מצגת על תהליכי הייצור בקליל, תוך מתן דגש על חשיבות כחול –לבן ועל היבטיי שמירת איכות הסביבה שקליל מובילה.
6 תלמידי כתות ה' מצטיינים הוצמדו לעובדי החברה והתנסו בתפקידם.
הביקור נשא אופי חינוכי וחוויתי והוכתר בהצלחה רבה.
אריה ריכטמן מנכ"ל קליל מסר כי קליל תמיד פועלת וקרובה למען הקהילה ותמשיך לפעול לקידום החינוך לתעשייה.
