פורום בית המדרש (עמוד 114)

היא אמרה פשוט שהיא התכוונה למהדורה שאין

אבל לא משנה כבר חח

יש על זה מאמר מצויין של הרייצ (נראה לי).

וגם השכל הפשוט אומר את זה..

הכוונה שה' לא יבוא בטרוניה על מישהו שלא עמד במה שלא יכל לעמוד.

וגם, חסידות איזביצה מסביר את זה על זימרי.

אתה בעצם אומר שהוא מעמיד, אבל 'לא מתפלא' אם הבנאדם אכן לא עומד בו.

הגעת לניסיון - זה אומר שיש לך כוח לעמוד בו.

תרגום - לפי כוח הגמל, כך המעמסה.

בע"פ אני זוכר שזה נאמר על דוד המלך.

בס"ד

אם נעבעך חושש שאפי' את זה הוא עלול לקחת למקומות בעיתיים שיעשה לעצמו גדר. לא עלינו מוטל לגדור את כולם בשבילו.

לפעמים אני באמת מפחד לקרוא את זה... 

רב ייתן מענה גם הלכתית- מותר/ אסור
וגם מענה או הבנה לקושי הזה.

אם לא רב אז מישהו אחר שכן יכול לעזור.

ובהחלט הקדמת הרב קוק נותנת פן מעניין על היצירה בכללה
ועל היחס הנכון לשיה"ש.

יש הרבה שיעורים יפים על זה. לדוגמא-

זה שיר אהבה נפלא

שמתאר את הקשר בין ישראל לקדוש ברוך הוא

יש מין החכמים בעיקר אצל חכמי ימי הביניים שפירשו את שיר השירים בכיוון יותר פילוסופי...

לדוגמא,הרלב"ג... לשיטתו, שיר השירים כתוב כמחזה שמשתתפות בו שלוש ישויות בשתי שיחות. דו שיח אחד בין השכל ההיולי לבין כוחות הנפש, ודו שיח שני בין השכל ההיולי לשכל הפועל...

לי שאסור.

לא בטוח.. אבל נראה לי שאם זה באמצע ברכה יש בעיה לחזור.

הוא נסמך על איזו שהיא תשובה באגרות משה לא יודע בדיוק איזו

אבל יש הרבה שמתירים (כנראה-עובדה שהרבה רבנים חוזרים)

בס"ד

בעיקרון ברוב המקרים קשה לאסור, אבל יש הסתייגות.

שזה בדיוק ההבדל בין עבודת ד' לשמה - ואהבת

ועבודת ד' שלא לשמה- והיה אם שמוע

עבודת ד' לקבלת שכר או עבודת ד' לשמה.

יפה ששמת לב, זה באמת נקודה שצריך להתעכב עליה. בכל מקרה שתי השיטות לגיטימיות לא כל אחד הוא אברהם אבינו....

חידוש יפה מאד!!    קטונתי מלתת אישור כמובן אבל אהבתי..

בכללי, ההבדל בין פרשת "שמע" ל"והיה אם שמע" מוזכר במשנה בברכות ב:

"אמר רבי יהושע בן קרחה

למה קדמה "שמע" ל"והיה אם שמוע?

אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה (שזו פרשת "שמע")

ואחר כך יקבל עליו עול מצות  (שזו פרשת "והיה אם שמוע")

תסתכל בנפש החיים שער א' סביבות פרקים ז' ח' לא זוכר בדיוק שמסביר ע"פ המחלוקת בין רשב"י לר' ישמעאל האם צריך גם ללמוד תורה וגם לעבוד

בערב י"ט-חייב. בי"ט עצמו-אני חושב שלא חייב אבל אני בספק.

ב.-כמובן.רק אם כיוון לפטור.

ליתר פירוט, ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן קפח.

[אא"כ נזכרים לפני שהתחילו את הברכה הרביעית של ברכת המזון, שאז יש ברכה מיוחדת שמוסיפים שם, גם זה מופיע באותו סימן בשו"ע].

מקור שיטת הרמא שמספיק להמתין שעה אחרי בשר;

חולין קה "אמר מר עוקבא אנא חלא בר חמרא..לסעודא אחריתא אכילנא".

הרמבם והרא"ש למדו שהכוונה שש שעות או מצד בשר בין השיניים או מצד הטעם שנשאר בפה .

התוספות למדו שהוא בסמיכות אבל סעודה אחרת (סילוק שולחן וברכה אחרונה)

אחד מהבדלים (נפקא מינה)בין הדעות הוא;

האם דברי מר עוקבא הם רק בין בשר לחלב או גם בין חלב לבשר,  האם האיסור הוא לאכול חלב אם טעם בשר בפה, וממילא טעם וממשות נשארים רק אחרי בשר, או שהאיסור הוא לאכול בשר וחלב באותה סעודה וממילא לא משנה הסדר.

השו"ע פסק כהרמבם והרא"ש .

הרמא קיבל את המנהג להמתין שעה וביאר שהוא לפי דעת התוספות ,וחייב לברך ברכת המזון ביניהם.

וכתב הפמ"ג שאין הפרש בין ברכת המזון לברכה אחרונה. 

נמצאנו למדים הזוהר והתוספות דעה אחת הם.

היוצא מהאמור שלפוסקים כהרמא אסור לפטור בברכת חלבי בשרי, ויתרה מזו אפשר שאינו יכול לפטור שהרי מחויב לברך ביניהם ברכה אחרונה וכו.

הזוהר למד את הדין כמו מר עוקבא כפירוש התוספות

כמובן שכל הנאמר הוא בדרך אפשר לעניות דעתי

הרמא תכנית מדבר  בשר אחרי חלב וכן התוספות (כך מששמע בפשטות לשון הסוגיא)

אמנם המעיין  בטעם האיסור יראה כפי שהארכתי:  כל הסיבה להפרש אם אוכל קודם בשר הוא מצד הבשר שבין השיניים או משיכת טעם בפה. 

התוספות שאינו חושש לכך , מה כן האיסור-החשש?

והתשובה היא איסור אכילתם בסעודה אחת וממילא אין משנה הסדר. 

(אף שבספרי הסיכומים אין מסדרים את השיטות כן , כל אחד יעיין בסוגיא וישפוט כהבנתו)

עיין כעין זה שפתי דעת ה-ו

כבר כתבתי לעיל שתכ נית הרמא מדבר על חלב אחרי בשר...  

הנידון היא מה סברת התוספות , והם לא פירשו טעמם כלל רק כתבו שהיא סעודה אחת . (ולא באו לסתום אלא לפרש שזהו כל טעמם)

מקביל לגמרי להגדרת הזוהר סעודה אחת , אלא שהוסיף תוצאות וטעמים בנסתר.

שפ"ד ד לא כתב שטעמם הוא משיכת טעם , הוא דן האם שעה מחליף חיוב קינוח.

 והיינו בגמרא יש שתי מימרות א. רב חסדא -קינוח. ב. מר עוקבא ,לרמבם- המתנה שש שעות, ולתוספות- סילוק וברכת המזון .

ומחדש הפמ"ג ששעה מחליף קינוח אבל עדין בעינן סילוק וכו

בנוגע לשפ"ד ו כתבתי לעיל כעיין זה. 

בס"ד

א. אין בעיה בטומאה, ולא זו הסיבה לפרישה.

ב. לשיטת הסוברים שבני יעקב נידונים כבני נח, אליבא דרשב"י שלא מטמאים באוהל. (ק"ק מה היה עושה בעת המשא, שבמשא לכ"ע מטמא, וי"ל מכך שאומרים עה"פ "ויהי אנשים" שהיו נושאי ארונו של יוסף, שאה"נ משה לא נשא את הארון).

ג. פותח טפח בגג הארון ושאר פטנטים שלפחות מדאורייתא יחצצו בפני הטומאה. ויל"ע מה בדיוק יעזור לפי כל שיטה, אני לא זוכר ומעולם לא התעמקתי, אבל תוכל לעיין בסוגיית "א"ר צדוק מדלגים היינו לראות מלכי גויים" ובסוגיית הטומאות שנזיר מגלח עליהן.

את יכולה להביא את השאלה והתשובה? אפשר גם בפרטי 

(גם לי יש קרוהן)

ההלכה אומרת שאסור לראות את השוק

לכן חייבים ללבוש חצאית ארוכה או לגרוב גרביים

דעת המשנה ברורה היא שהשוק זה החלק שמעל הברך אבל זו דעה יחיד

ולפום צערא אגרא

מקומות שאסורים בהסתכלות אצל האשה. אחד מהם הוא "שוק". 

ההגדרה של "שוק" בתנ"ך ומחז"ל מאד ברורה. מהקרסול עד הברך. מעל הברך נקרא "ירך".

כך מבואר במשנה במסכת אהלות, וגם בכמה גמרות, למשל בעניין חליצה, שחולצים בקשירה של הסנדל שקשורה על השוק. גם ברמב"ם זה מפורש.

להלכה כך כתבו כמעט כל הפוסקים, למשל: בעל התניא, חתם סופר, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב אליהו זצ"ל בדרכי טהרה, הרב זילבר זצ"ל, הרב ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי, הרב שמואל טל בשו"ת טל חיים ועוד .

המשנה ברורה כתב שעד הברך במקום שנהגו לגלות- מותר.  זה נגד כל המקורות, והוא הסתמך על פרוש ה"פרי מגדים" שהסתפק בזה. למעשה גם הפרי מגדים שו"ת שלו כתב שהשוק מתחת לברך, כך שאין מקור להקל. 

אני יודע שהרבה מקלות, כי היצר הרע אומר שה מותר, אבל במקורות ובפוסקים ברור שכל הרגל צריכה כיסוי.

יש לי עוד פרוט של המקורות ,אם רוצים. 

בכל מקרה , ממש מעריך את כל מי שמקפידה בזה!

אלא עד הקרסול. כמו שגם לך מובן שמעל המרפק אינו תלוי ב"דרך".

לברך הוא מקום צנוע. לכן זה מוחלט , ולא תלוי מנהג.  

דרך אגב, בציבור החרדי מקובל ללכת עם גרביים, ולא לגלות את השוק.  

לכן זה לא שהמנהג להקל בדווקא.

עד הקרסול. ככה גם פוסקים הרבה פוסקים חשובים כמו הרב אליהו זצ"ל, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב ואזנר זצ"ל.  המקלות נסמכות על המשנה ברורה.

לדעתי עיקר ההלכה צריך לכסות עד הקרסול או קרוב לשם. תהיה בשאיפה לעשות כך. 

לדעתי גם הרבה יותר יפה ומכובד ללכת צנועה. 

יעויין בהפניה הבאה בנוגע למנהג בנות ישראל ללכת עם שמלות ארוכות, שהוא כפי ההלכה המסורה והמקובלת, ואף דעת המשנה ברורה היא כן, שלא כמו שטעו רבים בהבנת דעתו:

http://www.ateret4u.com/online/f_01943.html#HtmpReportNum0033_L2

והחטאת הרבים שנגרמת מזה-לחומרא גם אם אין פסק(ויש!!).אם הרוב התרגלו זו לא הוכחה.

וזה לא מיועד לכל אחד

אם זה לא הובן זה היה בציניות גמורה.

לפעמים מבינים את הנזק מאוחר מדי... ובמקרים כאלה זה נזק בלתי הפיך

אם כי לא בטוח שהכל על הסדר 

אולי יש גם בישיבה של הרב גנץ וחלק מסויים מהשיעורים בישיבות 'הקו' למיניהן לדוגמה מצפה ...אתה תמיד יכול לבקש מחבר קוניק שיעביר לך מהMP שלו גם 

אם תרצה אני אבדוק פרטים 

אבל גם לפני זה .זה בירושלים אפשר פשוט להגיע.אני לא יודע איפה אתה גר או לומד אבל אם זה בירושלים או שאתה מידי פעם בירושלים זה לא בעיה.

וכן אני אשמח אם תוכל לבדוק פרטים

והכהנים והלויים לא היו שם אלא אם היו במשמר