שרשור חדש
שאלה בעקרונות הלכהאנו_נימי (G+)

משנה ברורה על השו"ע או"ח סי' רע"ט סעיף א

 

(ג) לטלטלו ולהסתפק ממנו וכו' - דהואיל והוקצה בתחלת כניסת השבת דהיינו שבביה"ש כשהיה דולק היה אסור להסתפק ממנו דהמסתפק משמן שבנר חייב משום מכבה וכדלעיל ברסי' רס"ה איתקצאי לכולי יומא שלא להסתפק ממנו אף אחר שכבה וכיון שאסור ליהנות ממנו כל יום השבת ממילא אסור ג"כ לטלטלו דאינו ראוי לכלום ומלבד זה בטלטול גופא הוקצה בבין השמשות שנעשה הכל בסיס להשלהבת וכדלעיל בריש סק"א:

 

איזה סוג מוקצה היא השלהבת?

 

נ.ב. בביצה דף ל"ט ,אם איני טועה, כתוב במשנה שהשלהבת מותרת בטלטול והגחלת אסורה.

שלהבת אין בה ממש לכן היא לא מוקצהמושיקו
אבל היא מחוברת למשהו שהוא המוקצה..
לא ככה נראה מדברי המשנ"ב.אנו_נימי (G+)


שאלה טובה.רווק ב
עבר עריכה על ידי רווק ב בתאריך כ"ה באב תשע"ז 01:05

האחרונים מתלבטים מאוד מדוע שלהבת נחשבת מוקצה.

 

נדמה לי כי הגר"מ פיינשטיין סובר שהיות ואינה כלי הרי כמוקצה מחמת גופו.

יש שאמרו בנוסח קצת אחר, היות ואין בה ממשות.

 

ויש שאמרו שהיות ואין דרך לטלטלה.

 

למעשה אף סברה איננה מספקת דיה.

אתה צודקסתם 1...
לגבי ההפניה למסכת ביצה, אבל המקור למוקצה בשלהבת הוא במסכת שבת דף מז'.

שם רש"י מסביר למה שהשלהבת היא אסורה ומוקצה ואסור לטלטל את בסיסה.

בראשונים לא נכנסו לזה כל כך כי לט הייתה נ"מ כמו היום.
באחרונים יש כמה שיטות עיקריות.
החזון איש בקונטרס המוקצה, הרש"ז אויערבך, הגר"מ פיינשטיין.
אם אני זוכר נכון כולם מקבלים את רש"י שזה מוקצה ואסור אך מחפשים את הגדרת השלהבת וסוג המוקצה.
אחד הראשונים בביתה מתייחס לזה. אינני זוכר כרגע מיאניוהוא
נראה לי שיש הפניה בספר איזהו מקומן על המסכת
אני הבנתי מדברי הגמ' במסכת שבתחג'דומט

שזה דבר שמלאכתו לאיסור. לא כלי. 

אאל"ט ההגדרה הזאת מוזכרת במפורש בתוס'חג'דומט

בעניין חומרי בערה, כמו חתיכות עצים, וכו'

המשנה מדברת על זה.עברי אנכיאחרונה
אם אתה לא מבין תבדוק בקהתי. הוא מסביר טוב.
זה שם בביצה. אני גם זוכר שבשלהבת אין בה ממש, לכן זה ככה.
אם יש רבכאן לשאלה
שעשה את המבחנים של הרבנות ופוסק הלכה בטענה "גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה"
יש לזה תוקף?
מה הוא פוסק? אם זה דין שנפסק בעבר, אין לזה תוקףהדוכס מירוסלב

בית דין לא יכול לבטל פסק של בית דין חברו אלא בכמה תנאים (אם גדול ממנו בחכמה וכאלה).

בד"כ התנאי הזה לא קיים, אבל זה תלוי מי אמר מה.

 

בהתייחסות למבחנים של הרבנות - אין לזה יותר מדי משמעות בלי שימוש ת"ח...

לא יודעכאן לשאלה
שואל שאלה תיאורטית. הרי אפשר לקחת את הכלל הזה ולהתיר הרבה דברים..
אני מתכוון לפסיקות של דורנו, לא מה שנפסק בעבר.
זאת שאלה מורכבת ויש בה הרבה פרמטרים. אי אפשר להגיד את זההדוכס מירוסלב

על כל מקרה.

כי יש מקרים שאומרים עליהם שזאת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה (נניח החמרות חדשות שזה המקור לביטוי, או חומרא ישנה שפשוט לא עומדים בה ויש דעות שאפשר לסמוך עליהן וכו').

ויש מקרים שלא אומרים את זה בשום מחיר (דברי חז"ל ואין צריך לומר התורה, גזירות ותקנות מבתי דין קדומים מאחרי תקופת חז"ל וכו').

זה לא הטעם וזאת לא הסיבה, לא מביאים ראיה מתגובות בפורוםהדוכס מירוסלב

הטעם שהתירו שם הוא כי כולנו בגדר חולים וככה זה מופיע בשו"תים בני זמנינו...

לא שמענו על אף פוסק שאמר "זאת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה" או משהו כזה.

 

חוץ מזה כמה אנשים הולכים ביום יום לשמוע תזמורות?!

זה בדרך כלל תלוי בציבורשארקי
נגיד העניין של בשלוש שעות בין בשר לחלב.
זה לא כתוב לא אצל הרמ"א ולא אצל הבית יוסף, אבל בגלל שהציבור מאוד התחבר לזה, החליטו שזו הלכה.
עאלק התחברהשרוט
מנהג של לייטים
מנהג בקהילות ישראל במשך מאות שניםשארקי

לפני שהחרדלים המציאו את השם "לייטים" לאנשים יותר חכמים מהם.

זה לא מנהג תשאל אפילו את סתם 1...השרוט
אם זה היה מנהג אז זה היה מנהג שטות לפי ההלכה (ממש חכמים. בינתיים הם אלו שמדברים בבי"כ כל התפילה. מזל שהם באים רק יום אחד בשבוע)
מנהג זה דבר שנוהגיםשארקי

ואין ספק שנוהגים אותו

לגבי ההגדרה "מנהג של שטות" היא כמובן היא עניין של טעם.

אני עוד לא מיניתי את סתם1 לאורים ותומים

תפתח ספר ואח'כ תדבר.אניוהוא
ואל תכנה מנהגי ישראל קדומים בשם 'מנהג שטות'
חחחח תראה את התגובות של מי שהוא הגיב אליוהדוכס מירוסלב

ואז תבין למה הוא הגיב ככה

אתה בעצמך כתבת שזה מחלוקת ויצאה הלכה כזו בגרמניההשרוט
כך שזה לא מנהג. כתבתי *אם* זה מנהג אז זה מנהג שטות כי זה למעשה לשמור שלוש במקום שש (לולא לא היה פסק הלכה כזה בגרמניה).
תלמד הבנת הנקרא כדי שתוכל ללמוד יותר טוב תורה
אני מוחה בתוקף. הניק שהגבת לו הוא תלמיד חכם ויש להזהר בכבודוהדוכס מירוסלב


הוא טרול בדיוק כמוךברלנדאחרונה
אין פלא שאתה נזהר בכבודו
צודק שיש משקל למנהג שפשט בפסיקהסתם 1...
דרך הפוסקים לראות מה נהוג ולחפש לו טעם להיתר או לחיזוק, אם לא נמצא בו איסור.

זה לא המקרה בשלוש שעות
חח מצחיק לראות דיון "הלכתי" עם טעמים מומצאים הדוכס מירוסלב

לא הבנתי מאיפה הוא שלף את ההמצאה ששלוש שעות נפסק משום מנהג

אנשים טובים דחוףףףףףףףףףף!!!!!אוהב אותך ה

אני צריך אנשים שיקחו דפים במסכת פסחים מט' עד טו' לגמור היום חשוב!!!

 

תכתוב גם בצמ"ע. בהצלחה!נפש חיה.אחרונה
שאלה -סנדל המסומר בשבתמבקש אמונה

האם שחקן כדורגל שמשחק בשבת עובר גם על גזירת "סנדל המסומר"  בעקבות הנעליים המיוחדות למשחק בדשא?

מעניין... 

 

יש בזה מסמרים אמתיות?ארץ השוקולד
כמה שידוע לי כן.מבקש אמונה

ראיתי במשחק שהם לפעמים מחזקים את האום של המסמר (או בורג)

אני אוהב את ההסתכלות והשאלות שלך! סתם 1...
חח אז יאללה תענה משהו מבקש אמונה


ובכןסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ"ט באב תשע"ז 15:49
זו תקנת חכמים שנתקנה בגלל מקרה מצער.
עולה השאלה הכללית האם כיום כיוון שהתנאים השתנו יש עדיין מקום לתקנה הזו.

בקשר לנוי בסנדל, ופה זה לא סנדל, היו חכמים שהתירו חמישה מסמרים, היו כאלו שיותר והמקל ביותר התיר 13. ככה שלגבי התמונה הנ"ל אין בעיה.

האמת שאפשר לומר גם פנים חדשות באו לכאן.

ובכל אופן "בסנדל גזרו ביה רבנן במנעל לא גזרו ביה רבנן "
ממ תשובה מעניינת..מבקש אמונה

טוב אין לי ידע בנושא אז לא אוכל להקשות חח

אפשר ללמוד יחד. מה לא מובן?סתם 1...
אממ.. אוקיי אזמבקש אמונה

לא למדתי את הנושא כדי שאוכל לשאול משהו רציני אבל בכל זאת..

 

אם הגזרה היה בגלל התאונה המצערת באותה מערה

אז למה לחלק בין סנדל לנעל? מה ההבדל?

 

והבנתי שהגזרה המשיכה למרות שהשתנה המצב.. אולי אני טועה.

 

תודה

בעיקרוןסתם 1...אחרונה
כל תקנת חז"ל היא מדויקת.
חכמים לא מחפשים להחמיר ולאסור סתם. אז האיסור הוא רק על סנדל.

לגבי גזרות. השאלה הקלאסית היא האם כשבטלים הסיבות אז בטלה הגזרה.
כמה שידוע לי?ארץ השוקולד
השאלה בעצם לא מעשית?
אוקיי בדקתי שוב.. וכן, זה מסמרים ממתכתמבקש אמונה


אבל למה זה אכפת לך?ארץ השוקולד
מה גרם לך לשאול?
סתם עלה לי לראש.. למה מה רע בזה?מבקש אמונה

אתה יודע מה,

בוא נגיד שחבר שלי בשבת אומר לי ללכת איתם.. סתם בשביל הקטע

השאלה היא האם אתה בא רק כדי להוכיח לאחרארץ השוקולד
שהוא עושה איסור?
ואם כן, אין צורך להוסיף קטגוריה
ממש לא. סתם שאלתימבקש אמונה


סבבה, אשריךארץ השוקולד
אני לא בקי בנעל ובדיני גזירות בעקבות מעשים שהיו ודיני סנדל המסומר
זו שאלה מעניינת..דור =)
ייהרג ובל יעבור - חילוניאנוניקי

שלום,

אם מכרחים מישהו או להיות חילוני או למות.

ז"א כנראה נכון לעכשיו כל חייו הוא יחיה באורך חיים חילוני. (ייתכן שיחזור בתשובה) אבל הוא לא כופר או משהו.

האם הוא חייב למות ולא להיות חילוני. או לא?

 

ובמדרגה קצת יותר גבוהה,

אם מישהו נמצא עכשיו במקום שלא מתאים לו מבחינה רוחנית, ואם הוא ימשיך שם הוא כנראה יסיים מסורתי+ דתי לייט-. עדיין קיימת חובה לכך? זה בגדר שייהרג ובל יעבור?

 

מה אתם חושבים?

 

 

איך אפשר להכריח מישהו להיות חילוני?הדוכס מירוסלב


לא קריטי... נניח יהפנטו אותו. [נניח שאפשר]אנוניקי


לא יודע אם במקרה כזה אפשר להגיד שזה תלוי בוהדוכס מירוסלב

אתה מתכוון שהם נותנים לו בחירה?

זה מאוד תלוי על מה הוא יעבור כ"חילוני".

רוב החילונים, ב"ה, לא עוברים על עבירות של יהרג ובל יעבור (אני מקווה לפחות חחח)

כן או לעבור הפנוט או למות.אנוניקי

לא יודע על מה הוא יעבור. אבל גם את ה' אלקי ישראל הוא לא יזכור.

 

ימות או יהופנט?

שאלה טובה, האם כפירה היא ביהרג ואל יעבור?הדוכס מירוסלב

גם לזה אין לי תשובה.

בכל אופן, אם דורשים ממנו לעבור על אחת מ3 העבירות הידועות (עבודה זרה, שפיכות דמים ועריות) הוא צריך למות.

ואם זה בשעת השמד, אז על כל עבירה הוא צריך למות.

 

אם זה על דברים אחרים, כנראה שלא...

עבודה זרה איננה כפירה?סתם 1...
לא יודע, לא מכיר את הסוגיההדוכס מירוסלב

לא בטוח שעבודה זרה שיש בה מעשה שווה לכפירה שאין בה מעשה

באמת מענייןסתם 1...
האם כפירה בלי מעשה מה גדרה
אפיקורסות. גמניאחרונה
כל הסברא ב'יהרג ואל יעבור היא מצד 'וחי בהם'אניוהוא
יחטא עכשיו וימשיך לחיות בהם' אבל אם לא יעשה כלוםצ' למה שיחיה?
לא הבנתי...הדוכס מירוסלב

זאת לא הסברה של פיקוח נפש?

ביהרג ואל יעבור נאמר שאפילו אם יעבור פעם אחת וימשיך אח"כ להיות שומר תורה ומצוות עדיין הוא חייב לההרג, ופה אין את הסברה הזאת

מה שאמרת זה בג' עברות או בשעת שמדאניוהוא
אבל סתם עבירה - לאכול חזיר לדוג'- מותר מפני פיקוח נפש כדי שיוכל להמשיך אח''כ לשמור תו'מ
אבל אם הוא יהופנט ולא ישמור אולי הדין ישתנה?
אבל הוא בגדר אנוס ומאידך מי יערב לנו שההפנוט לא יתבטל בעתידהדוכס מירוסלב

והוא יחזור? על ספק כזה ודאי שייך להציל את הנפש.

מה גם שאפשר להוסיף עוד סברה לגדר אנוס שאת העבירות שלו לא יחשבו לו בשמים כי הוא בגדר אנוס, ואת המצוות שהוא ודאי יעשה, גם אם בלי כוונה, יחשבו לו (מלאים מצוות כרימון)

אין דבר כזה חילוני בהלכה. יש עבירות. על ג עבירות נהרגיםחליל הרועים
על השאר לא אלא אם בפרהסיה ושעת השמד
זה בדיוק השאלה שלי...אנוניקי

עבירה לענ"ד זה דבר הרבה יותר קל מאורח חיים חילוני לגמרי. שזה כבר שינוי מוחלט בגברא.

 

אורח חיים מורכב מהרבה מעשיםחליל הרועים
דנים על המעשה
השאלה אם הניתוק הלבבי אין בו מעשה הכי גדולאנוניקי

הרי גוי שמקיים מצווה ללא כוונה הוא כמדומני לא נקרא שקיים מצווה.

וכך גם לישראל מסתמ' יש כוונה אבל לחילוני מהיכי תיתי לומר שיש כוונה?!

 

כאשר קיים הניתוק בין הבן אדם לבוראו הוא כבר הופקע ממעשה.

ועל הנק' הזה אני שואל.

 

אין בזה מעשה, וגם בביטול מעשה אין מעשההדוכס מירוסלב

השאלה איך דנים כפירה... אפשר להסתכל בחושן משפט בסוגיה של מורידין ולא מעלין.

בכל מקרה כמו שכתבתי למעלה לא נראה לי ששייכת מציאות כזאת כי את הלב אי אפשר להכריח, ולו יצוייר שזה בהיפנוזה וכו' רחמנא אונס פטריה ונראה לי שהוא יהיה בגדר שוטה

שאלהכהנא צדק!
יש חובה הלכתית לקיים את כל מה שהרב של הישוב פוסק בנוגע לדברים בישוב? לדוגמא המרא דאתרא קבע שאסור לסוע עם רכב בלי טסט, יש חובה להקשיב לו? האם יש הבדל בין פרהסיה לצנעה בנוגע להקשיב לו?
אפשר מקורות בפוסקים?
בעיקרון בדין מרא דאתרא זה כמו שאמרת, אבל זה לא תקף היוםהדוכס מירוסלב

כמו פעם, כל אחד בארץ מוצאו ולפני כן בתקופה היותר אחידה.

 

כל מה שאני כותב להלן הוא לא להלכה, כי נכתב מהזיכרון, אז לא לתפוס אותי בקטנות 

 

בדברים שהם ציבוריים ורואים אותם, אכן יש בזה בעיה, ותראה שאפילו גדולי ישראל הקפידו לכבד את המרא דאתרא במקום שבו היו גם אם לא הגיע לקרסוליים שלהם... לא יודע אם זאת חובה, אבל לכל הפחות משום כבוד התורה יש בעיה.

אבל בדברים שהם הנהגה פרטית ו/או קיום מסורת אבות, בוודאי שאין חובה להשמע למרא דאתרא.

הרעיון הוא שלפני המרא דאתרא לכל אדם יש את ה"מרא דאתרא" של העדה/מוצא/מנהג שלו...

 

אין לי כרגע מקורות, זוכר ככה בגדול מכמה וכמה מקרים וסיפורים על ת"ח וגדולי שנתקלתי בהם.

אסור לפרוש מהציבוראנו_נימי (G+)

פעמים רבות ראינו שהבא למקום בו נוהגים כך-ילך כך ובצנעה יכול לעשות כהרגלו(לפעמים).

אם רוב הישוב הולך לפי פסיקות אלו בעניינים כליים ובפרהסיא-יש ללכת אחרי פסקיו בגלוי.

זה כל עוד הוא לא רבך שאתה למד ממנו.

אבל ליסוע עם רכב סלי טסטים חי מיה"ך

זה נראה לי עניין של דינא דמלכותא ו"ונשמרתם"

זאת סתם דוגמא.כהנא צדק!אחרונה
וודאי שאין ונשמרתם.
איך בוחרים רב?עם הנצחח
כתוב בגמרא: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהוהדוכס מירוסלבאחרונה

לאו אל יבקשו תורה מפיהו" (חגיגה ט"ו ע"ב, מועד קטן י"ז ע"א).

בהלכה בשו"ע (רמ"ו סימן ח'*) נפסק שאם הרב ידוע בזה שהוא עושה דברים לא טובים ולא חזר בתשובה שלמה אז אסור ללמוד ממנו.

אבל זה סימן קצת בעייתי כי רוב הנוכלים מסתירים את עצמם.

אז נתנו בזה כמה סימנים לדעת מי הוא באמת ראוי ומי לא.

 

דוגמא אחת היא דעת אחד האדמו"רים, ושמעתי גם בשם הכתב סופר, שאם הוא מוותר על ההתקדמות האישית שלו בשביל אחרים, סימן שהוא כמו מלאך.

דעה אחרת שראיתי בדף על הדף על אתר בחגיגה, שאם הוא גם מצד אחד עושה מופתים ומצד שני גם פרוש מתאוות העולם, ראוי ללמוד ממנו.

 

* לשון השו"ע:

"ח הָרַב שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וְכָל הָעָם צְרִיכִים לוֹ, אֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּחֲזֹר (ד) לְמוּטָב.

 

 באר היטב  (ד) למוטב. כתב הש''ך דבש''ס אמרינן ור''מ היאך למד תורה מאחר והאמר רבב''ח מאי דכתיב שפתי כהן וכו' ומחלק הש''ס בין גדול לקטן וא''כ ה''ל להרמב''ם וסייעתו ג''כ לחלק בענין זה וי''ל דס''ל כמ''ש התוס' שם וז''ל דבמ''ק דשמתוהו וכו' איכא למימר דקטנים הוי דגרסי קמיה וחיישי דילמא ממשכי ע''כ א''כ חזינן דאף בימי הש''ס היו קטנים וכ''ש בזה''ז שכולם נחשבים קטנים כמ''ש אם ראשונים בני אדם וכו' וא''כ בזה''ז אין חילוק. והגאון אמ''ו ז''ל תירץ דס''ל מדקאמרי בש''ס ר''מ קרא אשכח ודרש משמע ר''מ ס''ל הכי ואנן לא קיי''ל כותיה וכה''ג כתבו הפוסקים גבי ר''מ לא אכיל בישרא וכו' ע''ש עכ''ל:"

אוכל שצריך בישול - איזה מוקצה זה?ים חי מיה"ך

כתוב בהלכה שזה "מוקצה מחמת גופו"

אבל אני שואל שלמה שזה לא יהיה "כלי שמלאכתו לאיסור"?

הרי יש לזה "הזמנה" (ולמעשה מרגע הזריעה והקצירה זה מוזמן) ורק מחוסר מלאכת בישול, שזה "שימושו", ואף אחד לא "מקצה את זה מדעתו"?

ישר כח על ההרחבההדוכס מירוסלב


השבוע לפני שנה

למה בפשט הפרשה משמע שרחל ולאהקעלעברימבאר

נלחמות אחת עם השניה על הקשר עם יעקב (למעט זה שלאה קוראת לביתה דינה, משמע על שם שה' שפט אותה שלא יהיה לה בן אלא בת, לטובת רחל. כלומר היא הפסידה במשפט ה' מול רחל), ואילו המדרש מדבר על כך שהן מוותרות אחת לשניה על הקשר?

נראה שיעקב ורחל כבר היו מאורשים מתחילת ה7 שנים,קעלעברימבאר

ולכן כבר רחל היתה מאורשה ליעקב לפני החתונה. כי יעקב אומר "הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה" כלומר הבה את אשתי (שכבר קניתי אותה באירושין עוד לפני זה) ועכשיו אני רוצה לשאת אותה על ידי ביאה (כי בתקופתם ביאה עשתה נישואין, לא חופה.

 

זה בהקשר לטענתך שיעקב ורחל לא היו נשואים כשהיא מסרה את הסימנים

יש קשר בין המזמור שאומרים בשיר של יום לבין אותו היום?אליקאליק

בס"ד

יש למישהו ידיעות או מקורות בעניין?

רעיון שליים חי מיה"ך

יום ראשון - מי יעלה בהר ה'

יום שני - חובה לעלות להר ה'!

יום שלישי - הר ה' הר ה' - העיקר לשפוט צדק

יום רביעי - הקב"ה יודע היטב האם נעשה צדק או שמא לא, ויגיב בהתאם...

יום חמישי - אז למה עדיין הקב"ה לא דאג לעשוקים? תשובה: לו עמי שומע לי - כמעט אויביהם אכניע

יום שישי - בסופו של דבר איך שלא יהיה מוכרח להגיע יום ה', יום שבו "ה' מלך גאות לבש"

שבת - כשיגיע יום ה' - אז תהיה שמחה לעולם ועד לצדיקים "כי שמחתני ה' בפעלך... מה גדלו מעשיך ה'", ומאידך מי שלא שומע - תהיה ניכרת טעותו "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון להישמדם עדי עד" אבל הצדיקים "עוד ינובון בשיבה"

ויקישיבה.רווק ב

במסכת ראש השנה מבארת הגמרא את הטעם לאמרית אלו המזמורים [2]: "תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים? "לה' הארץ ומלואה" [3], על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו.

בשני מה היו אומרים? "גדול ה' ומהלל מאד" [4], על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן.

בשלישי היו אומרים: "אלהים נצב בעדת א-ל" [5], על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו,

ברביעי היו אומרים: "א-ל נקמות ה'" [6] על שם שברא חמה ולבנה, ועתיד ליפרע מעובדיהן.

בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו [7] - על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו.

בששי היו אומרים: "ה' מלך גאות לבש" [8] על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן.

בשביעי היו אומרים: "מזמור שיר ליום השבת" [9]- ליום שכולו שבת.

אמר רבי נחמיה: מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו? אלא: בראשון - שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני - שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי - שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי - שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי - שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי - על שם ששבת".

תעיין במשנה בתמיד 'שיר שהלווים היו אומרים בבית המקדש'אניוהואאחרונה
התפא'י על המשנה.
למה בנות לפני חתונה לא מחויבות בכיסוי ראש?תכלית הכוסף


הבאתי אותם למטהארץ השוקולד
דיון הלכתי: גיוס נשים לצבא, אם אפשר בעדינותהדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך י"ח באב תשע"ז 20:05

פותח את השרשור כדי לא להרוס שרשור אחר, מבקש מכולם להתחשב.

@חלל הפנוי, תמשיך לכתוב כאן במקום שם.

 

אשמח לשמוע דעות של רבנים בפורמט הבא:

שם הרב, דעתו, ומקור לפסק הלכה מנומק.

אשמח גם לראות מאמרים שנכתבו ע"י רבנים שמרכזים דעות של רבנים אחרים וסוקרים אותם.

 

אם אפשר, נא להמנע משו"תים אונליין של רבנים לא מפורסמים, לא מזלזול חס ושלום, זה פשוט לא תורם לדיון בית מדרשי... ואשמח מאוד לא להגיב דברים שהם שמועות לא מבוססות.

 

מתחיל

דעת הרב מלמד שאסור, יא – נשים בצבא | פניני הלכה

מאמר של מכון התורה והארץ שמעלה לאסור,  לשאלת גיוס בנות לצה"ל | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

מאמר של מכון צומת שמעלה לאסור, מאמרי רבנים שונים

 

בהצלחה ובע"ה שנזכה בדרכי נועם (מכוון על עצמי )

 

מתייג ניקים שנראה לי רלוונטיים,

@אניוהוא שקצת נעדר מכאן

@ארץ השוקולד

@סתם 1...

@ימ"ל

אכן, שאלה מעניינתארץ השוקולד
אני גם לא מבין את החילוק.
תמונות זוועה או שיחזור מיתות בית דין?מושיקו

הלכות סנהדרין פרק טו

טו,א  כיצד מצות הנסקלין:  רחוק מבית הסקילה ארבע אמות, מפשיטין את המחוייב סקילה בגדיו, ומכסין ערוותו מלפניו; ואין האישה נסקלת ערומה, אלא בחלוק אחד.

טו,ב  ובית הסקילה, גבוה שתי קומות; עולה לשם הוא ועדיו, וידיו אסורות, ואחד מן העדים דוחפו על מותניו מאחוריו, והוא נהפך ונופל על ליבו לארץ.  אם מת בה--יצא, שהרי נאמר "סקול ייסקל או ירה יירה" (שמות יט,יג):  הנה השווה הנסקל שנפל האבן עליו, עם הנדחף שנפל הוא בעצמו על הארץ.

טו,ג  ואם לא מת מדחיפה זו--מגביהין העדים אבן שהייתה מונחת שם, משא שני בני אדם, והעד השני מרפה ידיו, ומשליך את האבן על ליבו.  אם מת בה, יצא; ואם לאו--רגימתו בכל ישראל, שנאמר "יד העדים תהיה בו בראשונה, להמיתו, ויד כל העם, באחרונה" (דברים יז,ז).

-----------

 

תמונות הזוועה של דאע"ש

הארגון הרצחני דאע"ש פרסם תמונות בהן נראה גבר  מושלך מגג בניין ונסקל באבנים בידי קהל של פעילי דעא"ש.

 

דאע"ש פועלים לחידוש הסנהדרין? הדוכס מירוסלב


יש מעט הבדלאניוהוא
סנהדרין שהרגה פעם ב70 שנה - נקראת קטלנית.
ויש להם מצווה 'והצילו העדה'

וחוץ מזה - כמדומני שלא היו מפרסמים את ההרג ומביאים את כל העולם לצפות בהרג
הסנהדרין לא נהנו או רצו להרוג וניסו כל דרך אפשרית להמנע מכךאלעד

זה הבדל מרכזי, ממש שמים וארץ בין האכזריות שלהם לביננו

זאת ועוד שהדינים של ההריגה בתורה הם רחוקים מאוד מהמציאותהדוכס מירוסלב

כלומר מי שמוצא להורג הוא בד"כ רשע ברמה של פסיכופת

לפורום או''חימ''לאחרונה

ממש 'ברור לו מיתה יפה'...

כמה זה חשוב שהציצית תהיה בצבע של הבגד?מבקש אמונה


אני חושב שזאת שיטה של אשכנזיםהדוכס מירוסלב

בכל אופן יש אפשרות לעשות את הריבוע של החיזוק בצבע לבן ואז הבעיה פחות חמורה

יש מצב אתה בודק לי את זה?מבקש אמונה


אוקיי תודה.. אז אםמבקש אמונה

אני רוצה לקחת חולצה צבעונית ולעשות ממנה ציצית..  

זה כאילו יהיה רק בדיעבד?

שמעתי שאתה יכול לעשות את הריבועים שהציצית אחוזה בהםהדוכס מירוסלב

בצבע לבן ואז זה יותר קל.

בכל אופן זה לא הכי לכתחילה.

אבל, אם תעשה חולצה צבעונית ויהיו לה ארבע כנפות היא תהיה חייבת בציצית.

לכן זה לא ממש בדיעבד... השאלה רק איזה צבע יהיה לפתילים.

בגלל זה אני חושב, שוב, שכדאי שהריבועים שהפתילים אחוזים בהם יהיו בצבע לבן

הבנתי. אז מה פעם היו עושים?מבקש אמונה

היו צובעים את הפתילות?  

כי מן הסתם לא היו מסתובבים כל הזמן עם לבן..

ממה שראיתי מעדויות ארכאולוגיות היו עושים כדעת הרמ"אהדוכס מירוסלב

אבל לא חקרתי את זה מספיק... היסטורית אני חושב שזה ככה.

אם תרצה אוכל לבדוק עם מישהו שעוסק בארכאולוגיה.

 

(על דרך הפלפול, נראה לי שדעת השו"ע שם היא סוג-של חידוש והחמרה אבל אל תתפוס אותי במילה לא למדתי את הב"י שם)

למה לא. יהיה נחמד לדעתמבקש אמונה


תזכיר לי במסר בערבהדוכס מירוסלבאחרונה

רציתי לברר איתו עוד כמה סוגיות זה יועיל

שאלה לדיון ואולי אינה כל כך ראויה לזה הפורום.אנו_נימי (G+)

במקרה שבימי סכלותו של אדם(דהיינו בהיותו חילוני אינו שומר תו"מ ואינ ירא ה') מסר זרעו (בעוברו על האיסור הנורא של הוצאת זק"ל) לבנק הזרע ונפטר,האם הבן שייולד (אם יגלה דרכו לדרך האמת) יהיה יתום מראשיתו? והאם יהיה ממזר ר"ל?  

כן, אני בדרך כלל משתדל למחול.רווק ב

אך נראה לי שזה היה יותר בכיוון של מחמאות, מאשר עקיצות.

 

 

נ.ב. אני יעיין שוב בדברים.

סמיכה ביהדותעין לא ראתה
שלום
שמעתי על רב מסויים שהוא מאוד מקל ולא צריך לשמוע בקולו. ושכל אחד יכול להיות רב אם הוא עובר את המבחנים של הרבנות.
איך אפשר לדעת על רב אם הוא מוסמך?
האם הסמיכה תקפה גם להיום? ישנה סמיכה אחרת?
ייתכן שרב שיש מסביבו קהל רב - זה נחשב לסמיכה?
תודה מראש
אין לי קשר אליהםהדוכס מירוסלב


סקר - קונסרבטיבים או אורתודקסים רשעים. מה אתם הייתם עושים?די"מ
נניח ואתה מוצא את עצמך בשבת בעיירה קטנה בחו"ל. יש שני מניינים - אחד שוויוני (נגיד קונסרבטיבי), ואחד חרדי אבל שייך לישיבה שמנוהלת על ידי פושעים מורשעים. היפותטי אבל מציאותי. האם אתה
א - מתפלל עם הקונסרבטיבים
ב - מתפלל עם העבריינים
ג - מתפלל לבד
בהנחה שזה לא לשון הרע וזאת האמת בבירור? מתפלל לבדהדוכס מירוסלב

למרות שאפשר להגיד שהמנהלים רשעים ומסתמא התלמידים לא קשורים לעניין אז אולי עדיף להתפלל בישיבה.

 

להתפלל עם הקונסרבטיבים בוודאי לא, הם מראש פויישיעיים גווייאלאללעד

אם התלמידים לא רשעים אז מה השאלה?בחורצ'יק

קונסרבטיבים שהם רשעים מזדון או תינוקות שנישבו נניח,

או תלמידים לא רשעים שמנהל הישיבה רשע- אין ספק עם התלמידים.

ואם חלילה כולם רשעים שלא מצטרפים אז לבד כי אין מניין

אלמלא די''מ אתהימ''ל

הייתי נועל את השרשור, מאחר שאני יודע בך שאתה שואל בשביל לקבל תשובה ולא (רק ) כדי לעורר פרובוקציה אני משאיר פתוח (אני מעיר את זה כאן מראש לטובת אלו שמתכוונים לדווח...).

 

לשאלתך - הדוגמה היפותטית והמציאות בה לא ברורה דיה לכן אין לי תשובה מוחלטת (סביר שג') אבל:

 

א. ההתלבטות, אם היתה, היא בין המניין האורתודוכסי לתפילת יחיד.

ב. 'פושע מורשע' הכוונה בדיני תורה (או הערכים שלה לצורך העניין)? זה המדד בעיניי.

ג. המניין נשפט ע''פ מעשי המתפללים בו ולא ע''פ הרב שלהם, גם אם הם עצמם טועים בו (מסכים שיש צד של לא לחזק ידי עוברי עבירה בלא ללכת לישיבה של רשע, זו אכן שאלה חשובה אבל לא נוגעת לתפילה עצמה בניגוד למניין רפורמי).

אני יעדיף לא להתפלל עם בעלי תשובה או חרדליםקלוד
כל היתר די בסדר
מתפלל עם היהודים(ב)מושיקואחרונה
ה' שוכן איתם בתוך טומאתם.
ובמקום שיש 10 יהודים שורה שכינה.

בקשר לאפשרות א. כך או כך ה' לא שם,כי גם אם הוא שורה שם הם מגרשים אותו
מה ההבדל בין 'דתיה' שלא שמה כיסוי ראש לרפורמית?גמני
דקדוק בהלכהזוהרת בטורקיז

שלום

אשמח לשמוע/לראות מקורות או בפשוט להבין למה זה חשוב לדקדק בהלכה.

 

נניח, בכדי לעשות הפרשת חלה צריך 1.6 קילו קמח,ניתקלנו בסיטואציה שהיה 1.450 אמרתי לבנות שאי אפשר לעשות על זה הפרשת חלה.

 

תשובתן:ה' יכעס שהפרשנו חלה קצת פחות מהכמות שמותר?(בציניות כן?)

ומה ענית?מאיר.
הדוגמא שהבאת היא לדקדוק בהלכה?הדוכס מירוסלב

זה לא נקרא דקדוק בהלכה, אם ההלכה אומרת שאתה לא מחוייב.

 

דוגמא יותר טובה היא אדם שמכין חלה שמשקלה הכולל נניח 2 ק"ג והוא בכוונה מכין במקום זה 2 חלות של קילו כל אחת רק כדי לחסוך הפרשת חלה.

 

אבל זה גם לא ממש דקדוק בהלכה, זה אולי קצת חוסר באהבת המצוות

עולם הפוךקמנו ונתעודד

בס"ד

 

אנחנו רוצים להפריש חלה, והקב"ה אומר לנו שאסור, כי לא הכנו מספיק בצק...

 

 

על זה עוד לא שמעתי.

הוא לא אומר שאסור!זוהרת בטורקיז

פשוט בשביל לקיים את הברכה יש צורך בכמות קמח מסוימת..

מזתומרת?קמנו ונתעודד

בס"ד

 

אין חובה להפריש, אין ציווי, אז להגיד "ציוונו להפריש חלה" יהיה שקר. לא איזו מערכת מטאפיזית עמוקה שתלויה במילירגמים.

לא.הוא לא יכעסאנו_נימי (G+)

אבל לא תיהיה לו נחת רוח מזה.

ה' ציווה שדווקא מהשיעור הנ"ל צריך להפריש-לא פחות מכן-כל דבר אחר הוא לא דרוש או רצוי(ומתוך כן,אין לברך עליו).

אם הבנתיברגוע

העיקרון הוא קודם כל שאנחנו מקיימים את המצוות כי ככה ה' ציוה.

על 1.6 קילו יש מצווה ועל 1.45 אין.

אם מתחילים לחשוב למה ה' ציוה אותנו את המצווה אז אפשר להגיע למחשבות כאלה

(אז התפללתי שחרית אחרי חצות, מה הבעייה?)

 

 

כמובן שאפשר ללמוד את טעמי המצוות, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו מקיימים כי ככה ה' ציוה.

העיקרון הוא..חג'דומט

שכמה שכלל יותר משמעותי ומציאותי הוא יורד יותר לקצוות, כמו הדם בגוף, שבמצב התקין מגיע עד הציפורן של הרגל. הדם שמחיה את הציפורן של הרגל, זה הדם שיצא מהלב, צריך לזכור את זה.

 

אנחנו יכולים לראות בדקדוקי ההלכה כמה אמון יש לנו בחיים לכל פרטיהם. אנחנו מאמינים שאפשר לרומם את החיים כולם.

 

אנחנו רואים את קדושת הבית הישראלי במצוות הפרשת חלה, וזה נוכח כ"כ במציאות הריאלית עד כדי כך שזה מדוייק מאד. כמו תרופה מדוייקת, שצריכה להיות בדיוק בדיוק דווקא כי היא כל כך מציאותית.

מה זו הלכה?סתם 1...
שאלה נפלאהימ''ל

חלק גדול מהעניין בקיום ההלכה הוא עצם הדקדוק בה, לה' לא באמת משנה אם הפרשנו חלה או לא או אם שמרנו שבת או לא - מה שכן חשוב זה הרצון לעשות מה שהוא אמר, וזה העניין בדקדוק בהלכה - הרצון לעשות  ב ד י ו ק   מה שהוא אמר.

 

 

אם להתייחס ספציפית לדוגמה שהבאת אז:

 

הערה א: באמת הדקדוק בשיעורים הוא פחות משמעותי, לא כי בתחום הזה ההלכה פחות חשובה אלא כי מלכתחילה שיעורים כשמם כן הם - נמדדים בהשערה (הכמויות המדיוקות שמנסים לתת להם היום הם כדי להתאים את הערך לכמויות שלנו).

 

הערה ב: זה נראה שהחברות שלך כביכול החמירו ואמרו שמה יקרה אם נפריש למרות שאנחנו לא חייבות, אבל צריך לשים לב לזה שלפעמים חומרה נעשית קולה - למשל לברך על הפרשה כשלא חייבים בה זה איסור חמור של ברכה לבטלה...

 

הערה ג: כל העניין של הפרשת חלה יצא לגמרי מפרופורציה, גם לדעות שאין בעיה בלעשות הפרשת חלה.

יש הלכה ויש הלכהתקוות עולמים

יש הלכה, אבל לא על כולם היא משפיעה באותו הצורה, ולא כולם צריכים לשמור הלכות מסוימות, פשוט כי אין בזה שום תועלת עבורם.

 

הלכה זה עניין של רגישות ושל הבנה, האדם צריך להבין ולראות מה פוגם בו מבחינה רוחנית ומה מוציא אותו מאיזון נפשי, ולהתרחק מזה.

 

זה ידוע שכל דבר שיש בו רצון ה' הוא נקרא 'מצוה'. והרצון של אלוהים מכל אחד הוא שונה , לכל אחד יש תפקיד וייעוד מסוים, ואלוהים לא רוצה ולא מצפה מכולם לאותם הדברים.

 

יש כל מיני עניינים בחסידות ובקבלה על אדם שדבוק ב'נועם העליון' ואז כבר אין לו צורך בתפילה וכאלה.

בפשטות, אדם בעל הבנה יכול להיות קרוב וקשור לאלוהים, ואז פולחן דתי זה כבר עניין של טעם. אחד שם אוזניות ושומע מוזיקה ומטייל בשמש, אחד מעלה קטורת לבודהה, אחד אומר תהילים. זה עניין של טעם, כל אחד והדרך שלו להתחבר לאלוהים.

 

תפילה, פולחן דתי, זה בסך הכל מוסיף עניין לעבודת האלוהים, אפשר להתקיים גם בלי זה. אלוהים לא צריך את התפילות שלנו.

 

אלוהים הוא אוניברסלי, וכולם יכולים להיות קרובים וקשורים אליו, זה עניין של עבודות, וגם של מזל.

 

כולם צריכים לשמור על כל ההלכות שנוגעות אליהםהדוכס מירוסלב


זה בדיוק מה שאמרתיתקוות עולמים

שכל אחד צריך לשמור מה שנוגע אליו.

 

הבעיה מתחילה בזה שאנשים לא יודעים מה נוגע אליהם או מה זו הלכה בכלל.

 

לנוצרים יש הלכה משלהם, ולמוסלמים הלכה משלהם, ואם היית נולד בתור מוסלמי או נוצרי היית טוען שכל אחד צריך לשמור את ההלכה שלהם, כי האמת היא שאין לזה קשר לאלוהים, אלו סתם התניות חברתיות וסביבתיות.

 

אז עכשיו תבוא ותגיד 'אבל התורה היא אמת ואיך זה יכול להיות , ומשה עמד על הר סיני וקיבל תורה והיא עברה מאב לבן ומרב לרב וכו' ו'בלה בלה בלה, אבל האמת היא שאפילו בתוך היהדות היו כאלו שהיו מעלים אותך על המוקד על אורח החיים הדתי שלך, והיו אומרים שאתה לא מקיים את ההלכה כמו שצריך.

 

הלכה זה עניין של מודעות, של הגינות, של לעשות את הדבר הנכון.

 

ועד דבר, אנשים צריכים להבין שלחז"ל הייתה אחריות חברתית ומה שהם עשו ותיקנו היה גם כדי לחזק ולגבש קהילה יהודית ולבנות חברה דתית עם טכסים דתיים ופולחן דתי משלה. וכן, היו לזה גם סיבות פוליטיות, מטבע הדברים.

 

אלוהים משתנה , החיים ממשיכים ומשתנים ללא הרף, ואדם פשוט צריך להיות זמין ומוכן לאלוהים ולחיים , זה הכל. אין נכון ולא נכון, אין מותר ואסור, אין שום גבולות וכללים. יש רק זמינות ופתיחות לאלוהים.

 

הבעיה היא שאנשים לא רוצים לחיות, הם מעדיפים שיתנו להם משהו מוכן מראש. אני עובד כרגע במכירות, ואני רואה את התופעה הזאת כמעט בכל יום. אנשים כמעט רוצים שישקרו להם ויוליכו אותם שולל. אם אתה קצת מהוסס או שזה נראה להם שאתה קצת לא בטוח בעצמך, הם מאד כועסים.  זה לא משנה אם אתה צודק או אומר דברים נכונים.

 

אתה יכול לדבר שטויות , וכל עד אתה אומר את זה בבטחון ובסמכותיות, הם מאמינים לך. ככה זה , אנשים לא רוצים להיות צרכנים חכמים, הם לא רוצים לבדוק, לחפש, לשאול. הם רוצים להסיר מעצמם אחריות, הם מחפשים משהו מוכן מראש.

 

אותו הדבר בדת. אין שום הבטחות, אין שום דבר בטוח. אבל אנשים רוצים משהו בטוח, משהו מוכן, משהו שלפיו הם יכולים לחיות את החיים שלהם בצורה מכנית וקבועה. ככה זה קל יותר ונוח יותר, ככה הם מסירים מעצמם אחריות.

צריך לשמור את כל השו"ע לפי מנהגי המקום עם כל הדקדוקיםהדוכס מירוסלב

לכל הפחות מעיקר הדין

בעעעע מ
תראה.יחידי
עכשיו... אני חושביחידי
שהעובדה שלנוצרים ולמוסלמים ולכל קהילת ברית אחרת יש הווי דתי מחייב שונה לא צריכה להשפיע על מידת המחוייבות שלי להלכה במצבה הנוכחי.
עוד בעיה היא לדעתי, שהפסקנו להאמין בהתגלות - התוקף המוחלט של הופעתה של התורה, התפתחותה וגילויה עד היום.

ברור שכשחז"ל מיסדו וגיבשו את ההלכה, תהליך שקורה עד היום, היו להם הרבה שיקולים. אתה חושב שהשיקולים החברתיים והכלכליים שוללים או פוסלים את אמיתות ההלכה וההצדקה שלה. לי ברור שזה חלק מהמהות שלה ושזו התפתחות הכרחית ונכונה. ופה חשובה המשנה "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה..." - עד ימינו. לחז"ל ולתלמידי חכמים ניתנה סמכות מהקב"ה ללמוד, ללמד ולדון בכל דור ע"פ כל השיקולים. מה שהם מורים לנו, זהו דבר ה'. לכן גם אין בעיה בפוליטיקה שהייתה חלק משמעותי בזמן חז"ל והשפיעה על העיצוב והגיבוש.

אולי לפני שמונה מאות או אלף ארבע מאות שנים לא היו אוהבים את ההלכה כפי שנראית היום, אבל גם בתקופת בתי המקדש לא בטוח שהיו אוהבים את ההלכה שבזמן הגאונים. זה חלק מתהליך שקיים עד היום.

השאלה היא בסוף איך אנחנו מקבלים את זה.





מה?יחידי
אתה ככה מבטל במחי יד את כל הרעיון של המחוייבות ההלכתית? זהו? אין ציווים שחלים על כל איש ישראל?
המשך...יחידי
"...ואלוהים לא רוצה ולא מצפה מכולם לאותם הדברים". אפשר מקור לזה?

"תפילה, פולחן דתי, זה בסך הכל מוסיף עניין לעבודת האלוהים, אפשר להתקיים גם בלי זה. אלוהים לא צריך את התפילות שלנו". גם לזה יש לך מקור? הקב"ה לא צריך את התפילות? בטח שהוא צריך. הוא גרם לזה שהוא יהיה צריך. אתה הופך את הקב"ה, א-ל חי, לאל מת, אלוהים של פילוסופים.
כך כתב על זה הלל צייטלין:

"ואלהי הפילוסופים? – ריקים הם אלהים אלה. מילים הם, מושגים הם, חזון-לב הם ולא כּל-יכוֹל. אלהיהם מתים או שבויים. אם יאמרו הפילוסופים אלהים ל"שכל העולם", ל"רצון העולם", ל"אני", ל"טוב העולמי", ל"מוסר העולמי" – פרי-רוח הם, הפשטות, הכללות, מקומם במוח ולא מחוץ למוח, בלב ולא מחוץ ללב. קשורים הם בנצח במידה שהאדם עצמו הוא פרי הנצח. אבל אם כן, גם הרע והכעור והטומאה והעוון וההשחתה והכיליון גם הם אלהים הם, שהרי גם הם מושגי האדם – והאדם הוא פרי הנצח. ואולם האדם הוא רק הופעה אחת קטנה של האין-סוף.  האדם הוא עלה אחד קל על אילן הנצח וכל מושגיו הם צבע אחד זְמַנִי של העלה ההוא. איזה צבע ארעי של איזה עלה קל איננו עוד האילן עצמו…" (הצמאון - חזון לב).

האמירה "אלוהים הוא אוניברסלי" ע"פ הקונטקסט נשמעת לי כאמירה שלא הכי מסתדרת עם הקשר שאנחנו מאמינים שיש לא-לוהים לעם ישראל ולתורה.
אצטט את ה'העמק דבר' על פרשת עקב. "ונבא לפי סדר הכתוב, ראשיכם שבטיכם, שהם הראשים מנהיגי הדור, והם הנקראים עוסקים בצרכי ציבור, שהם אינם רשאים להבטל מזה לא לעסוק באהבה ודביקות, שהרי הזה לא תהיה שקידתו בעבודת הצבור תמה, ואמרו בשבת פ' מפנין (קכ"ז א') גדול הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה שנא' אל נא תעבור מעל עבדך, ואין הפי' שמי זכה להקביל פני שכינה אינו דומה לזה המעלה של המכניס אורח, אלא שזו המצווה גדולה מזו, והיא נדחית ממנו כמו שעשה אברהם אבינו בשעה שעמד לפני ה' כדכתיב "וירא אליו ה' וגו', וכאשר ראה האורחים ביקש מה' שיסור ממנו ולא יעבר לגמרי אלא ימתין עליו עד שיעשה עם האורחים כראוי להם... שגדולה מצוה זו לדחות מצות אהבה ודביקות שנדחית מפני מצות מעשיות". (העמק דבר, דברים י, יב, ד"ה "כי אם ליראה").
זה קטע חד ומדוייק של הנצי"ב על המחוייבות (כנראה שבמקור יש פה איזושהי התקפה על החסידים).
בקשר למה שאומרים בחסידות. על פי הבנתי הבעש"ט אמר ההפך. הוא דיבר על הרתיעה מהמחשבה שהקב"ה רוצה את התפילות או מקשיב להן וניסה להפיץ את הרעיון שיש משמעות לעבודה ולתפילה.
ו..יחידי
אם הייתי צריך מדי, אני מתנצל
תקיף*יחידי
אין מה להתנצלה' חייני כדברך
על אפיקורסות מגיבים בדיוק ככה. אשריך
למה על הוראות יצרן אחרות לא שואלים את זה?אניוהוא
אולי נשים חצי כף אבקת כביסה ולא שלמה?
(הכביסה תצא לא נקיה)

אולי בעוגה נשים פחות ביצים?
(העוגה לא תצא טוב).

וכו'.
אותו דבר הלכה.
יש יצרן - והוא נתן הוראות . פועלים לפי מה שהוא אמר ולא לפי השכל שלנו.


מחילה אבל זה לא מדויק ...ההסתכלות הזאת היא לא מראה עלאוהב אותך ה

אורח חיים ה' אמר שזה הדרך הנכונה לחיות וזה רצונו לא כי אם לא אז משהוא יתקלקל

 

בעין אדם כלום לא יתקלקל. אבל בעין האמת הכל מתקלקלאניוהוא
ההלכה היא בדיוק בשביל השכל שלנו.LightStar


העקרונות אולי פחות LightStar


מי שיש לו שכל של הלכה הוא פוסקהדוכס מירוסלב

לא נראה שכל עם ישראל מתקרבים להגדרה הזאת, לוואי ויהיה!

ההלכה היא לפי השכל שלנו ע''פ כללי התורהאניוהוא
אבל אם אני ישיג בשכל שלי עמידה על הראש 5 דק' ביום זה חלק מההלכה- ברור שזו שטות.

הדוגמא הכי טובה לזה היא הכרובים- זו העבודת ה' הקדושה ביותר והמסמלת על האהבה בין ה' לעמו
אבל אם אני אעשה כרובים עכשיו - זה ע'ז.
למה?
כי זה מה שה ציווה.
אם מדובר בבריאות הגוף והנפש, לכאורה כן, וברור שזאת לא שטותLightStarאחרונה

בס"ד

 

מצד שני אפשר לבטל את זה כי זה לא מספיק רציני.

אין דבר כזה דקדוק בהלכה!!! **את יוצאת מנקודות הנחה מסויימות.פיזיקה
1. יש קובץ מסויים של טקסטים שנקרא הלכה.
2. אני רואה את עצמי מחוייבת לקובץ הזה.

אני כופר במושג "דקדוק בהלכה".
או שאני מקיים אותה..
או שאני כופר בה..
ואני אסביר

כדי לקיים את ההלכה - צריך לדעת את הקובץ טקסטים ההלכתי בצורה טובה. ולראות את עצמי מחוייב לו.

אין בור ירא חטא - "עמארצות" בלשון הישיבות איננה נובעת רק מכך שאני לא יודע את הטקסטים ההלכתיים ובגלל זה אני מיקל. אלא גם אם אני לא יודע את הטקסטיים ההלכתיים ובגלל זה אני מחמיר.

באותה מידה יש "עמארצות" סמויה, אני יכול לדעת את כל הטקסטים ההלכתיים שיש, ועדין להשאר עם הארץ! - עם הארץ סמוי...

איך זה קורה?

זה קורה כשאת רואה את עצמך מחוייבת לטקסטים הקנונים ההלכתיים, אבל המניעים למחוייבות הם מניעים על "עמהארץ" של "בור" - לעשות כי כולם עושים בלי להבין את המשמעות שמאחורי זה, או לתת למצוות משמעות סגולית או אטופית, (אם אני אשים מזוזה קמע ציצית וכ'ו אני אקבל שמירה מאלוהים ואם אעשה כך אקבל יולם הבא) או מניעים של פחד (פחד מעונש, מהחברה).

המניעים האמיתיים הם מניעים שמגיעים מהמצוות עצמם.

(בהנחה שעברנו את השלב שהבנו שהם בעלי מימד אלוהי ותוצאה של נבואה, ובהנחה שהבנו שאלוהים לא זקוק לקיום המצוות שלך "כי מי יאמר לך מה תעשה, ואם יצדק (האדם) מה יתן לך" (איזה תועלת תקבל מזה) -תפילת נעילה יום כיפור) ),

מה הפירוש מהמצוות עצמן?
לראות מחוייבות בגלל ה"נכון" "והצדק" והמוסרי והתועלת הרוחנית של המצוות. צריך להתבונן על היופי והחכמה שיש במצוות, ולא רק ללמוד אותן ולעשות כמו תוכי..
יש אימרה של ניטשה - מי שיש לו את ה"למה" שלמענו יחיה יוכל לשאת כל איך" מי שיש לו מניעים נכונים שום דבר לא יזיז אותו.




התשובה לדעתי היא שהדיוק בהלכה בא כי צריך להתמודד עם המציאותLightStar

בס"ד

 

לכן ההבדל בגרם בין כמות אחת לשניה ככ משנה.
אתה צריך לחיות בעולם, ולכן אתה הופך את רצון ה' לספר חוקים.
לא רואה ערך במשמעות בין כזית לבין כזית וגרם, לא מבחינתי ולא מבחינת אלוהים, אבל אנחנו בני אדם וצריך למסגר דברים בשביל לחיות.

האם מותר בכללאריק מהדרום
לשאול שאלה בהלכה על גבי פורום?
אז למה ענית?אריק מהדרום
ונ"לרווק ב

השאלה הייתה האם מתר לשאול שאלה, לא האם מתר לענות תשובה.

 

אתה "אסור" לך לשאול כשאתה לא יודע מיהו העונה, אך אם יש מאן דהו שחושב כי הוא יודע את התשובה בבחינת "אמור לחכמה אחותי את" לא רואה כל בעיה.

 

נ.ב. אני לכשעצמי לא יודע מהו מקורו של איסור זה.

זה נשמע כמו קטעים מפרוייקט השטו"ת....אנו_נימי (G+)


לא הבנתי מה כוונתך.רווק ב


מה הכוונה ב"על גבי פורום"? דיבור עם נשים?אנו_נימי (G+)


ההלכה נקבעת על ידי מנהג אבות או הרב המקומיאריק מהדרום
אם יש לאדם שאלה בהלכה עליו לשאול את הוריו מה נהגו במשפחה או את הרב המקומי שלו.
שאלת הלכה באינטרנט או דרך מדיה היא מאוד בעייתית, לא ברור אם יש לה תוקף בכלל או אם מותר לשאול רבנים דרך תוכניות רדיו, אינטרנט או אסמס.
שאלה..פצלשש!
איך מוסיפים יראת שמיים?
אני מתכוונת חוצ מלהתפלל על זה כמובן..
מסתבר שהכל בסדר הדוכס מירוסלב


נטילת ידיים אחרי יציאה מחדר שירותיםפה לקצת
נכנסתי כדי לקחת טישו, מגב, נטלה או כל דבר אחר שנמצא שם ויצאתי
יש מקור לצורך ליטול ידיים אח"כ או שזאת סתם החמרה שאנשים לקחו על עצמם?
אני תמיד שומעת על זה אבל אף פעם לא ראיתי את זה כתוב
זה לא עונה על השאלה שליפה לקצת
זה עונה על שאלה אם מותר בפנים ידיים
אני שואלת אם ביציאה משירותים צריך, גם כשנכנסים רק לקחת משהו ולא להתפנות.

(רק עכשיו אני רואה את התגובה משום מה. תודה!)
ההלכה היא שצריך, התשובה היא גם מהנ"ל כי הסיבה היא אותה סיבההדוכס מירוסלב

כשיש שם רוח טומאה צריך נ"י בחוץ ואי אפשר ליטול בפנים

זאת הסקת מסקנות, לא בטוח שזאת ההלכה היבשהפה לקצת
זאת לא, זה המקור שמצאתי בשלוף. כשיוצאים משירותים בלי להשתמשהדוכס מירוסלב

בהם צריך לשטוף ידיים (בכל מידי דמנקי לפחות), לאו דווקא נטילה.

לגבי מה שכתבו למטה יש חילוק בין מי שמדבר על רוח טומאה ומי שמדבר על נקיות, כמדומני.

 

מעיקר הדין בכלל אפשר גם לשפשף את הידיים בכל דבר שמנקה, אבל לא נוהגים ככה אלא אם אין ברירה.

 

עד כמה שאני יודע ועד כמה שלמדתי מגיל קטן ועד כמה שלמדתי בעצמי בגיל גדול, שוטפים לכל הפחות את הידיים, ויש שמחמירים ליטול, גם בסתם נטילה.

מסכים עם הסוף(פסקה 2-3) ולגבי ההתחלה אמרתי שיש מקיליםרועי11


אשריך צדיקהדוכס מירוסלב

לא אמרתי שאני חולק עליך

הלכה ששמעתי מרברועי11

לכאורה ע"פ השולחן ערוך והסבר המשנה ברורה בסימן ג' או ד'(לא זוכר) צריך ליטול מפני שזה חדר עם טינופת ושיש בו רוח רעה  אמנם ראיתי רב  שנכנס לכבות את האור בשירותים ולא שטף ידיים אחרי כן שאלתי אותו למה והוא אמר שכיום שהשירותים נקיים לא צריך לפי זה אולי אפשר להקל

אמנם בשירותים מלוכלכים יכול להיות שצריך ליטול

אז לא ליטול זאת הקלה? בעיקרון כן צריךפה לקצת
בעקרון צריךרועי11

אבל יש סברה להקל כי השירותים היום זה לא השירותים של פעם אין כאן בעיה של נקיות כי לא נגעת בכלום אלא רק מצד רוח טומאה לפי מה שאני יודע. 

לפי הספר אורות ההלכה צריך.לב סדוק

אפשר נראה לי להקל אם השירותים עצמו סגור.

הרב זכריה שליט"א מחבר הספררועי11

שאלתי אותו בע"פ ואמר שלא צריך משני סיבות:

 

הסיבה העיקרית - 1. בתי הכסא שלנו נקיים

הסיבה השנייה -   2. גם בבית כסא מטונף זה לא מוסכם על כל השיטות שאם נכנס על מנת שלא לעשות צרכיו שצריך ליטול.                            

לפי השו"ע צריךdavid7031

השו"ע (או"ח ד,יח) כותב

אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא – תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו.

 

אבל מובא בשם הרב אויערבך (נראה לי בהליכות שלמה תפילה ) שכיום בתי הכסא נקיים ולא צריך לטול על עצם השהייה בהם

סתם החמרהetamary
בלשון הגמ' נקראים השירותים שלנו "פרסאי" כלומר שירותים פרסיים ולפי ההלכה אלו פתורים מנטילת ידיים בכניסה.
הרב עובדיה סבור שהשירותים שלנו לא נחשביםה' חייני כדברךאחרונה
בית כסא פרסיי, בגלל שהצרכים נשארים שם זמן מסוים ולא ישר עפים החוצה כמו בבתי הכסא הנ"ל שמוזכרים בגמרא. זכור לי שגם הגרב"צ אבא שאול סובר כך, ועוד פוסקים.
תגובה במין הלצהאנו_נימי (G+)

והמחמיר תע"ב

מחלוקת:dvirm1

יש אומרים, שאם החדר נקי - אין צורך ליטול אם לא נכנס להיפנות.

ויש אומרים, שבכל מקרה כיוון ששורה שם רוח רעה, צריך ליטול גם אם לא נכנס להיפנות.

 

נראלי שדעת רוב הפוסקים כמו דעה ראשונה , שאין צורך ליטול

 

מקווה שעזרתי