פורום בית המדרש (עמוד 113)

מצווה כללית שמרוממת את כל עשיית המצוות . והרמב"ם לא מונה מצוות כלליות כמו :ושמרתם את כל מצוותי".

או שהוא כלל זאת במצוות מינוי מלך ( שאם יש מלך, אז כנראה שיש לו ממלכה בארץ).

או שזה כלול במצוות מחיית 7 עממים( כך נראה שהבין הרמב"ן ברמב"ם שכתב  "אל תטעה שזו מצוות מחית 7 עממים". כי 7 העמים אם ישלימו עם ישראל, הרי שאין להרגם, אבל הארץ לא נניח אותה ביד זולתנו מן האומות.

יש עוד אפשרויות שכתובות נדמה לי בספר נחלת יעקב על מצוות ישוב הארץ (יש 2 כרכים).

יש להעיר שהרמב"ם כתב בהלכות שמותר לשכון בכל מקום חוץ מארץ מצרים. משמע שאין איסור לגור בחו"ל, ורק יש הדרכה לגור בארץ (הרמב"ם הביא "כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלו--ה".)

אבל להלכה הפתחי תשובה כתב באבן העזר שהראשונים ואחרונים פסקו כרמב"ן. וזה גם פשט התורה.

ונראה לי שזה מסתבך וצריכים גט...

וזאת הדעה שם בהלכות אישות כמדומני, לא זוכר

מעתיק:

ד. קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה אָדָם פּוֹגֵעַ אִשָּׁה בַּשּׁוּק אִם רָצָה הוּא וְהִיא נוֹתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ וּבוֹעֵל אוֹתָהּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְהוֹלֵךְ. וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת קְדֵשָׁה. מִשֶּׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה נֶאֶסְרָה הַקְּדֵשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג-יח) 'לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל'. לְפִיכָךְ כָּל הַבּוֹעֵל אִשָּׁה לְשֵׁם זְנוּת בְּלֹא קִדּוּשִׁין לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁבָּעַל קְדֵשָׁה:

 ההראב"ד   קודם מ''ת וכו'. כתב הראב''ד ז''ל אין קדשה אלא מזומנת והיא המופקרת לכל אדם אבל המייחדת עצמה לאיש אחד אין בה לא מלקות ולא איסור לאו והיא הפילגש הכתובה בפסוק ובעלי הלשון דורשין פילגש מלה הפוכה ומורכבת פי שגל עומדת לפרקים למשגל ולשמש את הבית ופעמים למשכב. וי''ס שכתוב בהם פילגשים בלי קידושין עכ''ל:

כלומר או שזה לאו דאורייתא או שיש לו בה צד קידושין וזה מסבך את העתיד וממזרויות וכו'.

אפשר לראות את הדיון לגבי ההגדרה של ה"זונה" כאן אם זה כפשוטו שפוסל אותה מכהונה בלחם משנה שם

"אפשר לראות את הדיון לגבי ההגדרה של ה"זונה" כאן אם זה כפשוטו שפוסל אותה מכהונה בלחם משנה שם".

כולם קוראים לקדשה זונה (זאת המשמעות המילולית).

אתה אולי מתכוון לשאלה האם היא נפסלת לכהן וכו', וזה דיון שם בלחם משנה.

אבל כולם כותבים עליה שהיא זונה שם.

ככה הוא כותב בסוף הדיון:
"וכתב רבינו ז''ל בפרק שבעה עשר מהלכות איסורי ביאה דעשאה זונה אלא ודאי שאני התם דלא עשאה זונה אלא מדרבנן. אבל הכא הוי פסול מן התורה כדפרישית".

הוא אומר שהיא גם זונה לפסול מכהן (לא עיינתי לגמרי אליבא דמאן הוא, אבל לפחות הלחם משנה סובר כך).

בכל מקרה או שזה לאו דאורייתא או שזה מסבך אותך להיות בעלה חח

און בן פלת – ויקישיבה

מה הם הרוויחו?
נראה לי שכלום, אבל בגלל שהם היו ממנהיגי העם- והגיוני שכשהמנהיג עושה משהו העם הולך אחריו- הכח שלהם היה גדול ולכן קורח הלך לעשות "חוגי בית" נגד משה רבנו- והלך גם למנהיגים ממחשבה שהם יסחפו את העם.
הם הלכו אחריו. 
אגב- יש מקום שאומר שמישהו מהם היה בן דוד של משה רבנו [לא רק קורח אם אינני טועה] כככה שכביכול אולי היה לו עניין לומר- שהוא יוצא נגד משה- ומי רואה אותו ואינו יוצא גם
http://skamigdaloz.org/show.asp?id=45633

לא הרוויח כלום לכן אשתו הצליחה לשכנע אותו שלא ילך בסוף...

הוא היה כסיל?

זה נשמע כאילו התורה גזענית ומפלה לרעה סתם ככה(וגם אם זה עם אינטרסים זה לא נשמע ממש נחמד)

מה כבר עשה ראובן שצריך כל כך להכפיש אותו?

לפני גלות עשרת השבטים, הייתה יכולה להיות טענה שהשלטון מגיע לשבט ראובן כי ראובן הבכור.

לכן יש צורך לפגוע בלגיטמיות של הבכורה של ראובן.

כיוון שיש צורך להגן על השלטון.

ד"א , יש מדרש שאומר שהמילים "פחז כמים אל תותר" , פירושן שיעקב מדיח את ראובן מלהיות הבכור וזה תואם את האינטרס של שבט יהודה.

אפריים לא צריך את המדרשים האלו כדי לבסס את זכותו לשלטון על ממלכת ישראל, כי המקרא כבר מעניק לו יתרון על מנשה.

אבל ראובן נשאר בעיה, כי הוא בכור גם לאביו וגם לאמו.

זאת אומרת, שגם אם יעקב ידיח אותו מהבכורה, הוא עדיין ביתרון על יהודה.

לכן חייבים למצוא כל דרך שבעולם כדי להפחית מחשיבותו של ראובן.

גם המיתוס על ישמעל ועשיו מסייע כאן.

שניהם היו בכורים ושניהם התגלו כלא ראויים להמשיך במורשת.

את רצון השם אף אחד לא יודע.

20170622220120.docx

פרשת קורח

איבוד תקווה - שורש הפורענות

"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר... וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה"[1].

מה הקשר בין המקרה הזה של קורח לבין חטא המרגלים בפרשה הקודמת?

מסביר הרב משה צבי נריה[2] שכל זמן שרעיון העלייה לארץ ישראל היה בלבבות עם ישראל – היו כל לבבות העם מופנות לעבר העתיד. תכניות העלייה לארץ וכיבושה היו במרכז ההתעניינות. ההווה במדבר נראה כעניין של מצב זמני ולא היה הלב פנוי לטפל בבעיות ההווה.

לא כן אחרי חטא המרגלים ועונשם, אחרי גזירת "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם"[3]. יום לשנה יום לשנה הפכה השהות במדבר לקביעות. המחשבות על העלייה לארץ התרחקו, והשהיה במדבר הפכה להיות תופעה של קבע. או אז נבעו פרצות בחונת האחדות, ופרצה מחלוקת.

Users\User\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.gif" />

קרח לא לקח את בחינת ה"עקב" מיעקב

"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי..."[4].

ואמרו חז"ל במסכת סנהדרין[5] "שלא הזכיר את יעקב וכו'".

ומסביר ר' מרדכי מלכוביץ' זצ"ל[6]:

קורח לקח לעצמו את כל הבחינות של קדושה השייכים לשורש נשמתו מיצהר, קהת ולוי, אבל את המידה של יעקב דהיינו שפלות (יעקב מלשון "עקב") לא לקח, ועל ידי זה נפל ונכשל בגיאות, ונפל גם מכל המדרגות שזכה בהן כבר.

Users\User\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.gif" />

קורח – לגלוג וליצנות

"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי..."[7]

אמר הרב מרדכי אליהו זצ"ל[8]:

כל מהותו של קורח – לגלוג וליצנות. דרך המלגלגים, שבתחילה הם מלגלגים על משיחי ה', עד שהם מגיעים לכפירה בעיקר.

כך גם קורח, הוא התחיל בלגלוג על משה, ובסופו של דבר הגיע לכפירה בריבוש"ע.

כך טען כלפיו משה רבינו: "לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה'"[9], וכך ביאר גם רש"י על הפסוק: "...הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם..."[10], "החטאים האלה בנפשותם. שנעשו פושעים בנפשותם שנחלקו על הקדוש ברוך הוא".

דבר דומה אירע גם למרגלים: בתחילה דיברו רק נגד משה ואהרון, ולבסוף אמרו: "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"[11], וכתב שם רש"י: "כביכול כלפי מעלה אמרו".

Users\User\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.gif" />

סופם של בני קורח

עולה השאלה, מה היה לבסוף עם בני עדת קורח?

כותבת הגמרא במסכת סנהדרין[12]:

"אמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך. אמר לי סוחר ישמעאלי אחד: בא ואראה לך את בלועי קורח (בני עדת קורח, שנבלעו באדמה בימי משה).

הלך וראה שני בקיעים באדמה שעשן יוצא מהם. לקחת גיזת צמר, הטביל אותה במים ושם אותה בראש רמחו והכניסם לשם (למעמקי האדמה, שעלה משם עשן.) – ונחרכה. אמר לי: הקשב, מה אתה שומע? ושמעתי שהם אומרים כך: "משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאים.

אמר לי הישמעאלי: כל שלושים יום מחזירה אותם הגיהנום לכאן כבשר בתוך הקלחת, ואומרים כך: משה ותורתו אמת ואנחנו בדאים."

Users\User\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.gif" />

עד היכן צריך לפסוע אחורה למען השלום?

הגאון ר' חיים מוולוז'ין השקיע פעם מאמצים רבים כדי להשלים בין שני יהודים פשוטים שהסתכסכו ביניהם. העירו לו מקורביו, שאין זה לפי כבודו של הרב להשפיל עצמו כל כך ולהקדיש מזמנו היקר בהתעסקות עם אנשים בורים ועמי הארצות, הרבים ביניהם על עניינים של מה בכך.

השיב הגאון למקורביו: שנינו במסכת יומא[13]: "המתפלל – צריך שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו, ואח כך יתן שלום". נמצאנו איפה למדים. שבגלל השלום צריכים לפסוע לפעמים כמה וכמה פסיעות אחרונית...[14]

Users\User\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.gif" />

שבת שלום ומבורך!

תבקש ממישהו שיסביר לך

@אניוהוא

מצד אחד,ע"פ פסיקת הרמב"ם והרע"ב(פסיקה של הטור או שו"ע אין כי הם לא עוסקים בעניינים האלה.) קרוב רואה בנגעים.הכוונה יכול לראות בקרובי אחיו אביו וכו'.הפסיקה בעניין נגעי קרובו בנגעים היא כת"ק במשנה שם(כמדומני משנה ב') כיוון שאין הלכה לעולם כר"מ.

הקרבן אהרן על הספרי דן באריכות בעניין ולא ממש הבנתי אותו עד הסוף כי הוא דן לגבי שני עניינים בו זמנית.

הוא מביא רעיון מסויים שהוקשו נגעים לריבים. הרשב"ם בב"ב מסביר למה קרוב לא יכול להעיד,שכן הוא נקרא כחלק מגופו של העד השני,שהוא קרובו ולכן העדות נחשבת כעדות האחת[לא נפסק והוכרע כרשב"ם]-מכאן הסברה לאסור קרוב בראית נגעי קרובו שכן אין אדם רואה נגעי עצמו.

ע"פ פשט המדרש ו(לענ"ד)מה שיוצא מדברי הקרבן אהרן, אהרן למד שאין אדם רואה בנגעי קרובו ולכן לא משה ולא בני אהרון יכולים לראות את נגעי מרים. לעומת זאת כולם מסכים שלפנחס היה מותר לראות כיוון שהוא דור שלישי אך מתרצים שעניין פנחס קרה אחר כך ולכן לא היה יכול לראות.

נראה שמשה הסכים עימו שכן הוא הקשיב לעצת אהרן והתפלל על מרים.

אין יתכן שאנו פוסקים שקרוב רואה בנגעים לעומת מעשי אהרן ומשה שנראה ע"פ הספרי שלמדו שאין קרוב רואה?

@אניוהוא(מצטער על כל האיזכורים...)

@קן ציפור

רש"י מביא אותו ועוד כהסבר אחרון..חוץ מזה,מדרש חולק על משנה?כוונתך מה היא?

ויש תירוץ מדהים לקושיא...

וזה נחמד לצטט את הגמ' בלי להסביר איך זה מתרץ..

חיפשתי ומצאתי:

ידוע כי אין הלכה לעולם כר"מ כיוון שאיננו עומדים על דעתו וטעמו.

בנגעים ר"מ הוא הסובר שאין קרוב רואה. ת"ק חולק עליו והלכה כמותו.

משה ואהרן, שהיו הקרובים ביותר למתן,ידעו את התורה על בוריה על כל טעם וזיז שעתיד תלמיד לחדש. הם הבינו את טעמו של ר"מ(שכן כמדומני שלעתיד לבוא הלכה כמותו) ופסקו כמוהו.

אבל אנן אין לנו אלא דברי ת"ק.

ישנם כמה מקרים כאלה.

סתם משנה כרבי מאיר.

הלכה כרבי מאיר לפעמים.

הכלל הוא שאין הלכה כרבי מאיר מחבריו, שלא עמדו על טעמיו.

תנא קמא אינו ר"מ בנגעים שכן במפורש חולק ר"מ על ת"ק.

ובכול מקרה פסקו רמב"ם ורע"ב כת"ק.

כלומר סתם משנה כשרבי מאיר לא מוזכר הוא רבי מאיר.

וגם אחרים, יש סברא שזה רבי מאיר

מותר לשחק ב"ספינר" בשבת?

http://www.bhol.co.il/118880/הרבנים-פירקו-את-הספינר-מותר-להשתמש-בו-בשבת.html

שו"ת: האם מותר לסובב ספינר בשבת? -

האם ספינר הוא מוקצה בשבת?

זה לא מסתובב כראוי כשזה לא בפנים.

לא בקיא בהלכות שבת, אבל לכר ריק מותר להכניס מוכין?

השאלה אם כולם משחקים כמו הבן שלך, בכל אופן לא נראה לי שזה אמור לעבוד בלי איזון במשקולות, זה חלק מהפטנט בספינר

נדמה לי שאינו דומה.

להכניס מוכין לכר חדש הכוונה היא ליצור כרית חדשה דהיינו לכניס נוצות לציפה ואסור משום שכעת יוצר את הכלי.

אך אם כבר הוכנס פעם אחת, כבר שם כר עליו ואין איסור.

מאידך הספינר מלאכתו נגמרה והושלמה במפעל ולכן גם אם יצא בפעם הראשונה דינו ככלי ישן.

אך אפשר שיש לאסור משום מתקן מנא, 

אולי יש לדמותו למנורה של פרקים וכסא טרסקל, אם כי כסא טרסקל כך היא שימושו בפירוק והרכבה להבדיל מהספינר שאין דרך שימושו בפירוק והרכבה, אני לא כל כך מכיר את המשחק הזה. 

לגבי מוקצה אני לא מבין למה אתה חושב שנחשב שלא לצורך, מאי שנא מכל משחק?

ולעניין כדור נראה פשוט שאין לדמות וכמו שכתבת. יש אחרונים שרוצים לומר שכדור של ימינו גם השו"ע מודה שמותר, וכי הוא דיבר בכדור של זמנו שהיה עשוי מבלויי סחבות והיה מאוס, אך בכדור של ימינו שיוצר במיוחד לשם משחק והוא אינו מאוס שם כלי עליו.

כי לרוב מה ששמעתי מרבנים שזה בעייתי..

לגבי מה שכתבת על מוקצה מחמת גופו...  

חייל של משחק  (שזה בעצם סתם חתיכת פלסטיק)  נחשב משחק או שהוא בגדר מוקצה..

ידוע לך?

כשזה אמת זה נקרא לשון הרע

תעודת כשרות היא עניין פורמאלי, אין לה בסיס הלכתי.

ההלכה לא מחייבת תעודת כשרות, בשום נסיבה שהיא.

זה שיש אנשים אנשים שמקפידים לאכול רק במקום עם תעודה, זו החלטה שלהם והיא החלטה פוליטית, בתכלס, היא אפילו לא החמרה, כי למעשה הם מורידים מעצמם אחריות ומגלגלים אותה על מישהו שזה בסדר , אבל זה לא אומר שהוא מקפיד יותר מהם, אלא ההפך.

דברים דוחים וגם הראיתי אותם בעיניים לאנשים שחשבו כמוך.

כל זה בלי להיות מומחה ובלי ללמוד מאף אחד, פשוט עם סיעתא דשמיא שלא אוכל תולעים וחרקים.

לסמוך על כושרות בזה וכדאי ללמוד את הנושא.

פשוט הייתי צריך ראיות מהירות באמצע חג או שבת עם אנשים שהתווכחו איתי וה' סייע בידי

ממה שאני מכיר הספרדים אוכלים כל מה שבבד"צ כלשהו (עם שטיפה כמובן).

נוסיף שכל הירקות כולל המושגחים צריכים שטיפה, שלא יטעו פה מרוב הילולים חח.

מי שרוצה לאכול מהירקות הלא מושגחים, שיבדוק איך שוטפים אותם עד שלא ישאר חרק. אני בטוח שהוא יתיאש ויעדיף להוציא עוד קצת כסף...

מי שאוכל רק בגלל שיש תעודת כשרות הוא באמת טיפש, אבל בנאדם שבאמת אכפת לו מכשרות בודק גם מי המשגיח וכמה תקפה בגלל ההשגחה שלו...

אבל אם אין לאדם תעודת כשרות לפי מה תדע שהוא באמת מקפיד? ועוד שהוא נגוע בדבר

כדאי שתאכל בבית או שתאכל לפחות דברים שאין בהם בעיה (נגיד מאפה בחנות של רק יהודים עם תעודת כשרות בתוקף).

אני אישית כמעט לא אוכל בחוץ כי אין לי כוח להתרוצץ אחרי המשגיחים. יש לי חברים שעושים א תזה

כמו שאמר צריך עיון

יש מישהו שיודע מה הפירוש.?

פשוט שיהיה קרוב לשם מלמטה ועם טיפה אורך כדי שישאר יפה

קיצור תפילין של ראש | שאלות ותשובות

מאשר קצת מעל הטבור (אני נוהג ככה אגב).