ב"ה
מנקודת השקפתי, כך-
הסדר:
יתרונות-
בד"כ מערכת יותר מסודרת מבחינת בנייה- אתה שם לחמש שנים, אז כל ההסתכלות היא דרך המשקפת הזו.
שירות צבאי כחלק מקבוצה שמגיעה מראש כקבוצה, מאוד משמעותי בצבא, אבל גם מאוד תלוי תפקיד.
שירות צבאי עם "גב" חזק, יש לך "קשרים" למעלה ואתה "מסומן" מבחינת הצבא כ"דוס" על כל מה שזה אומר מבחינת
נהלים וחוקים.
אחרי חמש שנים אתה בחוץ, חופשי להתחיל לבנות את חייך בעולם הגדול, או להישאר ללמוד, אבל אין לצבא דריסה בכך.
אם אתה מתחתן במהלך ההסדר, אתה יכול להיות זכאי לתשלומים מהצבא כחייל נשוי(המכונים תשמ"ש)
חסרונות-
פחות זמן לשבת ללמוד תורה לפני הצבא, עם הפסקה באמצע, ולא דומות שלוש שלוש וחצי שנים ברצף לשלוש וחצי שנים בלי רצף.
הסינון של החברה פחות חזק, יש גם כאלו שבאו "לעקוץ", תלוי מאוד איפה, אבל יש מקומות שהם כמעט על טהרת ה"עוקץ".
אחרי חמש שנים אתה מחוץ למסגרת, אם יש כולל אפשר להמשיך אליו, אבל לפעמים תצטרך לחפש מקום אחר.
גבוהה:
יתרונות-
אתה יכול ללמוד ולדחות גם שבע או עשר שנים עד הגיוס ולהתמלא בתורה
אתה תתגייס כשתרצה, בלי קשר למסגרת שתחייב אותך לצאת ולהתגייס
החברה בדרך כלל יותר רצינית, יותר מתמקדת בלימוד, לא מוחלט, אבל נחשב יותר "דוסי" ולכן אנשים שמרגישים קשורים לזה
ילכו לשם.
חסרונות-
שירות צבאי רגיל, קרי- אתה לבד יחסית מול הצבא.
הלימוד פחות מוכוון ומכוון, תשב תלמד.
מתגייסים בד"כ בגיל מאוחר, תלוי בך, אבל זה יכול לחסום תפקידים מסויימים.
אלה בעיקר יתרונות וחסרונות "פרקטיים", רווח מול הפסד, וגם לא דנתי פה במשמעות השירות המקוצר ואם הוא טוב או רע.
יש עוד שאלות מהותיות- אתה מסוגל לשבת ללמוד בידיעה שזה מה שתעשה גם בעוד שמונה שנים? שעכשיו שמונה שנים אתה
נכנס לבית המדרש? אם כן אשרייך, אם לא, זה רק יזיק לך. איך תענה על זה במשבר חנוכה? אם המשבר בראשון יוציא אותך
החוצה אז חבל. יש אנשים רציניים ומדהימים, שאם היית אומר להם שהם לומדים עוד שמונה שנים היו מתרסקים, אבל ללמוד
עוד שנה וחצי עד הגיוס הם יכולים. צריך מאוד מאוד להתייעץ עם רבנים באופן אישי, מה יותר נכון לי. ויכול להיות שיש ישיבות
שיתאימו לאדם באופן ספציפי למרות שיותר נכון לו ללכת בדרך השנייה, אבל בישיבה הזאת יהיה לו יותר טוב למרות שבכללי
הדרך הזו "לא מתאימה לו".
וחשוב מאוד לזכור - מה שאני רואה כחיסרון\יתרון יכול להראות לאדם אחר בדיוק ההפך.
