הגדרת תינוק שנשבה ע"פ הרמב"ם הלכות ממרים ג, ג.
"אבל בני אותם הטועים, ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותם עליה- הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים, וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס...
שו"ת "יהודה יעלה" חלק א, יורה דעה סימן נ:
"ומה גם כעת היום בזמנינו (הרב נפטר יהודה בן ישראל אסאד בשנת 1866) שהדור פרוץ מרובה- אין להרחיקם כל כך ולדחותם בשתי ידיים חלילה, שלא יתפקר טפי...שגם בעל נפש אין צריך להחמיר על עצמו מלשתות יין שנגעו בו מחללי שבתות כאלו שבזמן הזה, שלא העידו עליהם בפניהם בפני בית דין שחיללו בפני עשרה מישראל כנזכר לעייל..."
שו"ת "בניין ציון" החדשות סימן כג
"אבל לפושעי ישראל שבזמנינו- לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונותינו פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חילול שבת נעשה כהיתר...ולכן לעניות דעתי, המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם- תבוא עליו הברכה.
אכן גם למקילים יש להם על מה שיסמכו, אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת, ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד, שזה כמומר גמור, ונגיעת יינו אסור."
שבט הלוי חלק ב יו"ד סימן נ"א
"אשר שאל לעניין יין מבושל כל דהו אם יש לסמוך ע"ז שלא יאסר ע"י נגיעת יין של מחללי שבת בזה"ז...י"א דמחללי שבת בזמנינו קילא קצת כמש"כ בתשובת בניין ציון ח"ב ס' כג...אעפ"י שאין הסכמת רבותינו כקולא זאת של הבניין ציון ואין עסקיני כאן להכריע בזה, מכל מקום די בכל הנ"ל לאצטרופי להקל לעניין בישול כשיטת המחבר דדי שירתיח פעם אחת ויחול עליו שם בישול וכלשון הרשב"א דקבלת הגאונים תורה היא"
שו"ת "משנה הלכות" חלק ה סימן קעט
"הנה בתשובתי אחת כתבתי, דרוב הפוסקים סבירא להו, דמחללי שבת קודש בזמנינו דומין לתינוקות שנשבו..."
ילקוט יוסף קשו"ע הלכות יין נסך סעיף י
"ואמנם יש אומרים, שאם הוא מתפלל בשבת, ומקדש על היין בשבת, ואומר זכר למעשה בראשית, אף על פי שהוא מחלל שבת בפרהסיא - אינו מנסך את היין, ויש חולקים, והמקילים בזה- יש להם על מה שיסמוכו, ובפרט בדיעבד שעבר ומזג היין."
שו"ת "תשובות והנהגות" חלק ב סימן ת
"אבל אם טעם הדין שנאסר פיתו ויינו כדי שנתרחק ממנו, אם כן אפילו אינו אשם יש לאסור, כיוון שסוף כל סוך על ידי הקירוב עימו יבואו להתרחק מדרך התורה והמצוות, שהוא אינו שומרם, ואדרבה- עליו לגזור יותר מאשר מי שעובר ובמעל, כיוון שמתעטף בטלית שהוא אנוס...יש חשש יותר שילמדו מדרכיו, ומסוכן יותר...ולפי דרכנו, במחללי שבת בזמן הזה-קשה להקל ביינם מטעם שהם כאנוסים, דאדקבה ראי להחמיר בהם יותר...וכמדומני שכן המנהג הפשוט, לאסור אם נגע מחלל שבת בפרהסיא, ונזהרים מאוד מנגיעתו.
ספר "יין מלכות" פ"ג ו.
והמחלל שבת בפרהסיא בפני עשרה מישראל דינו כגוי גמור, אבל מ"מ אינו אוסר את היין במגעו בהנאה אלא בשתיה, וע"כ אם נגע ביין ע"י דבר אחר אינו אוסר את היין אפילו בשתיה, וכן "כחו" אינו אוסר את היין אפילו בשתיה...וכן אינו אוסר את היין, אם נגע ביין בשעה שהיה טרוד באחד מהטרדות המבוארות לקמן כגון מדידה הצלה וכדומה.
ספר "הכשרות" פרק יט סעיף סח
מחללי שבת בפרהסיה, המתקרבים לחיי תורה ומצוות, ועוסקים בלימודי היהדות לשם שמים ובכוונה כנה ואמיתית- שוב אין מגעם ביין אוסרו.
בכלל זה, אורחים שעדיין אינם שומרי כל המצוות, אך חוזרים ומתארחים, והולכים ומתחזקים בדרך האמת.
ותודה לספרי "צורבא מרבנן" ולאתר "עולמות".