אני מחפשת חומר- ספרים, מאמרים וכו' בנושא של בניין מתוך הרס ביהדות (גלות וגאולה, עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע, שבירת הכלים...)
אשמח לרעיונות!
תודה רבה!
אני מחפשת חומר- ספרים, מאמרים וכו' בנושא של בניין מתוך הרס ביהדות (גלות וגאולה, עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע, שבירת הכלים...)
אשמח לרעיונות!
תודה רבה!
למען האמת חשבתי על עין איה אבל אני לא מספיק בקיאה ואין לי ממש זמן לשבת ולעבור על כל הכרכים... אפילו לא ברמת התקצירים שבהתחלה. אז אם יש רעיונות לפסקאות ספציפיות בחלקים ספציפיים אני אשמח.
תודה!
(אה, ובפעם האחרונה שבדקתי באקדמיה, המילה "מחפשת" היתה בלשון נקבה. אבל אולי אני סתם לא מעודכן
)
אולי בהמשך יהיה לי זמן לחפש.
שבת א' -דף יז (או משו כזה..) "שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה וגזר טומאה על כלי מתכות. - כלי מתכות דאורייתא נינהו, דכתיב "אך את הזהב וגו'"! לא נצרכה אלא לטומאה ישנה... מאי טעמא? משום גדר מי חטאת נגעו בה." - הפסקה מדברת על איך מתמודדים עם מצב לא מתוקן, ואיך בונים את המצב השלם מתוכו דווקא.
וכן בדף לג - סוגיית רשב"י -פסקאות רעא' - רעח' - שמסבירות גם על ההשקפה הנכונה על הרשעה בעולם, מה רשב"י חשב בהתחלה ומה השתנה אצלו.
מומלץ בשני סוגיות אלו ללמוד גם את 'לאמונת עתנו' עליהם שמסביר את זה מצויין.
לא נפיק נהורא אלא מגו חושכא, (לא יוצא האור אלא מתוך החושך)
יש את הפסוק על אחרית הימים: וכתתו חרבותם לאתים וחניותיהם למזמרות וכו'
שבע יפול צדיק וקם
הוא מדבר על זה רבות עם המון מקורות.
"תראה את דוד הזה, כל היום לומד תורה ואז פוגע בחברים שלו."
"תראי את נעמי הזו, מתלבשת כ"כ צנוע... אבל אז מדברת לשון הרע."
"הוא לא יותר מדי חזק בקשר שלו עם רבש"ע, אבל הוא בסה"כ אדם טוב. מתנהג בסדר, לא פוגע באף אחד."

לפעמים אנחנו פוגשים כל מיני אנשים שהם במצוות של בין אדם למקום מחמירים מאוד: אין הידור בכשרות שהם שוכחים. אין שום נקודה ולו הקטנה ביותר על האתרוג שלהם. ממש מחמירים. אלא מה? הם לא מחמירים בהלכות לשון הרע, בלשון המעטה. בין מנחה לערבית הם לומדים דף יומי בקביעות ובהתמדה עצומה, אבל אחרי ערבית... הם יושבים עם כל החבר'ה ויורדים על אחד החברים שנמצאים שם, או סתם מדברים לשה"ר.
לפעמים אנחנו פוגשים אנשים הפוכים. מידות טובות, דרך ארץ, נימוס ואהבת הבריות - אבל בתפילות... פעמיים בשבוע יוצא להם לבקר בדוכנו של החב"דניק בשכונה ולהניח תפילין. לא יותר מזה. אנשים כאלה, הם בעלי "כיפות שקופות". אתה רואה אותם ואומר לעצמך: הם כ"כ נחמדים, כ"כ אוהבים ואהובים - איך הם לא שומרי מצוות?!
בפרשה שלנו (ואתחנן) אנחנו רואים את הציווי "ואהבת את ד' א-לקיך". חכמי המסורה מציינים שבכל התורה יש שלוש פעמים את המילה "ואהבת": א. "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), שזו הפעם הראשונה; ב. "ואהבת לו (=לגר בארץ) כמוך" (שם, לד), שזו הפעם השנייה; ג. "ואהבת את ד' א-לקיך". זו הפעם האחרונה.
עובדה היא שבסדר הכרונולוגי קודמות אהבת הרע והגר לאהבת ד'.
התורה אומרת לנו פה בעצם, שאהבת ד', עם כל הכבוד לחשיבות העצומה שלה, היא אחרונה בסדר האהבות. לפניה מגיעות אהבת הרע והגר (עניי ביתך, הרעים, קודמים לעניי עירך, הגרים). התורה אומרת לנו, שקודם כל דרושה אהבת ישראל. רק אז אהבת ד'. לא ניתן לאהוב את ד' ללא לאהוב את בניו הקדושים.
האר"י בכוונותיו כותב שיש לקבל לפני התפילה מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", ויכוון לאהוב כל אחד בנפשו. למה? ע"פ מה שאמרנו קודם, ניתן להסביר שזה מכיוון שהתפילה, כמפגש ומפגן אהבה בינינו לבין ד', לא קודמת לקבלת האהבה לרעים שאנחנו חייבים בה עוד לפני אהבת ד'.
יהי רצון שנזכה לאהבת ישראל, אהבת התורה (וכך גם נאחל "חזק ואמץ" למסיימי הש"ס) ואהבת ד', כמאמר חז"ל: "ישראל, קודשא בריך הוא ואורייתא - חד הם". שב"ש. 
הד"ת לע"נ סבי סעדיה בן רומיה הכ"מ.
הסנה-בועראחרונה
בסיעתא דשמייא!!
יואו, מה אכפת לה' אם אני נועלת קודם את נעל ימין או את נעל שמאל?!
ומה אכפת לו בכלל אם אני הקטנה מדליקה אור בשבת?!
כאילו, בואנ'ה, לא קצת הגזמנו עם כל הקטע הזה של המצוות?!
למה זה נכנס לי לכל דבר בחיים?!..

--
בפרשת השבוע שלנו [עקב] כתוב:
"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם -
ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"
שואלים על הפסוק הזה - למה כתוב דווקא 'עקב תשמעון'?
למה לא כתוב נגיד 'והיה אם תשמעון'?!
אלא שחז"ל עונים על השאלה הזאת שכתוב דווקא עקב, כי מדובר כאן על המצוות שהאדם 'דש בעקביו'.
ז'תומרת מצוות שבד"כ אנחנו מחפפים בהן, לא ממש מתייחסים אליהן.
אבל דווקא אם נשמור את המצוות האלה - ה' ייתן לנו את כל הברכות שמתוארות בפסוקים.
אבל כאן אנחנו חוזרים שוב לשאלה שאמרנו בהתחלה -
בינינו - מה אכפת לה' מכל מה שאני עושה?!
יאללה, למה התורה נכנסת לנו לכל פרט הכי קטן בחיים?!
כאילו, זה באמת משנה לה' אם אני כרגע מדברת לשון הרע או לא?
זה באמת משנה לו אם אני קושרת קודם את נעל ימין או את נעל שמאל?!
תחשבו שנייה מה היה קורה אם בכביש לא היו חוקים. לא היו תמרורים, רמזורים, מעברי חצייה והכל -
אלא רק היו אומרים לנו 'סעו בזהירות ושימו לב למה שקורה סביבכם',
נראלכם שזה היה מחזיק מעמד?!
בטוח שהיו פי אלף יותר תאונות דרכים ממה שיש היום, ושהכביש היה מקום הרבה יותר מסוכן.
אבל רגע, למה זה ככה?!
הרי יש כלל שממש מקיף את כל מה שצריך להיות כדי שלא יהיו תאונות!
אלא שבני אדם לא יכולים להסתדר רק עם חוקים בסיסיים והנחיות כלליות.
אנחנו צריכים שממש יפרטו לנו מה צריך לעשות.
כמו שאי אפשר לנסוע בכביש בלי חוקים - ככה גם אי אפשר לחיות בלי ממש חוקים ברורים.
אחרת, אנחנו לא נוכל לחיות בצורה שהכי נכונה והכי טובה לנו.
ועכשיו, מה זה משנה לה' אם אני הקטנה מדליקה אור בשבת!?
הרי הוא כ"כ גדול וכ"כ עצום שזה לא צריך להפריע לו שאדם כ"כ קטן, מסכן וחסר חשיבות [לכאורה] יעשה איזו עבירה קטנה.
א-ב-ל >>
כמו שלהבדיל הגדולה של האדם נמדדת דווקא באיך שהוא מתייחס לאנשים שפחות 'נחשבים' ממנו -
ככה אנחנו רואים שהגדלות של ה' היא דווקא זה שאכפת לו באמת מכל אדם בעולם שלו.
הגדלות של ה' היא דווקא שהוא מתייחס לכל מעשה הכי קטן שלנו ומייחס לו חשיבות.
אז עכשיו אפשר להבין למה באמת ה' נותן שכר כ"כ גדול למי שדווקא מקיים את המצוות הקטנות האלה, שנראות כ"כ חסרות חשיבות -
כי אדם שהוא באמת גדול, יקיים גם את המצוות הקטנות האלה, שבד"כ לא מתייחסים אליהן.
ודווקא לאדם כזה מגיעות כל הברכות שמופיעות בפסוקים - כי הוא באמת שם לב גם לדברים הקטנים, ומנסה כמה שיותר להידמות לבורא עולם.
יש משפט של הרב קוק, שממש מסכם את כל הקטע הזה -
"האנשים הגדולים ביותר, באים למבוקש הקטן ביותר בדרכים של גדלות".
אז אחים שלי,
פעם הבאה שאתם באים להתחמק מאיזשהי מצווה -
תחשבו קצת על הקטע הזה, ועל זה שדווקא לפרטים הקטנים יש חשיבות כ"כ גדולה.
אחח.. שנזכה בעז"ה באמת להיות מהאנשים הגדולים האלה 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
בס"ד
מה ההגדרה של הרהור עברה? זה רק בין איש ואישה או גם לגבי עברות נוספות?
אם נגיד אני מדמין ניסיון לפרוץ לבנק בצורה ממש מפורטת בדמיון שלי ואחרי זה אני יחליט שזה יכול להיות רעיון מציון לסרט, זה הופך את ההרהור שהיה לי קודם לבסדר? כי אם זה חלק מסרט אז לא באמת גונבים משהו כי הכל שיך לבמאים.
נ.ב: אין לי הרהורים על גנבות אבל יש לי הרהורים על נושאים אחרים אז אם תכלו לפרט בתשובה מה הוביל למה שאתם עונים זה היה נחמד
בס"ד
תודה, אבל עדין לא הבנתי... הבעיה עם הרהורי עברה זה רק על נושאים הקשורים לאישות?
רוב הרהורי עבירה הם בזה.
אבל זה תקף בכל דבר.
כל הבעיה בהרהור עבירה זה רק כי זה יכול להביא לידי חטא...
לא נראה לי שהרהור על שוד בנק עלול לגרום לחטא.
יש דעות רציניות בהלכה שאומרות שגם להרהור עצמו יש משקל כמו לעבירה(כשגם בתוך העבירה עצמה יש
"רמות").
האיסור הוא רק על אישות,
בגלל שכידוע לי הלימוד לאיסור הרהורים הוא בק"ש "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עניכם אשר אתם זונים אחריהם" וכמובן שמדובר על אישות אבל יש ענין של" והייתם קדושים" שנראה לי שזה גם מדבר על מחשבה של יהודי!!!!
אני יהודי פשוט וקטן בלי יכולת להעביד הלאה מסר חשוב למנהיגי העדות השונות במגזר הדתי בעם ישראל שאתם יכולים לנצל ע"י הערוץ שלכם: עם ישראל עומד להכנס לתהליך הטהרות קשה ומעמיקה על מנת להיות זכאי ומוכן לקבל את המשיח וכניסת השבת הנצחית, אך לדעבוננו הרב בית ישראל אינו מוכן כלל לזכות בכך כעת אך טרם החלו חבלי משיח הקשים עדיין נותן לנו הקב"ה עוד הזדמנות לתקון זאת מרצון ולזכות בכך לביטול הגזרות עלינו ובמקומן לזכות לברכות והשגחה פרטית מוחשית לראות כיצד עושה הקב"ה שפטים בגויי העולם.
כל זאת ניתן להשיג אך על מנת שיהיה באופן דחוף ומהיר יותר חייב להעישות אך ורק ע"י ההנהגה אחראית שתחדול לרדוף תקציבים הבלים ולמשוך את האמת לחצרו, צריכים המנהיגים יחד למצוא נוסחא למען הכלל ולצעוד יחד ולהוביל את העם להכנה הדרושה כי המשיח אינו יבוא לעשות סדר בתוך עם ישראל אלא למלוך על העם כשניהיה זכאים לכך לעשות סדר באומות העולם.
לכן על עם ישראל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו לנהוג כבוגרים ולעשות את רצון בוראינו וזהו רצונו ואין חולקים על כך: עם ישראל חייב להיות כאיש אחד ולפעול כגוף אחד ולא לפני כך נזכה לגאולה השלימה ולביאת המשיח.
ומה בקשתי מכם? להפיץ זאת בקרב ההנהגה ובקרב הציבור כי זו מצוות הדור הזה, אל נא נכשל במשימה האחרונה וחלילה נהפוך לבושה וחרפה בפני אומות העולם ביום הדין על כי התעלמנו חלילה ממשימה החשובה ביותר.
וכי אנו יכולים "לזרז" את ביאת המשיח וזו הדרך לעשות זאת וזה שווה כל מאמץ כולל נטישת האגו האישי מצד כל האומרים "הם טועים והם לא רוצים" ולרדוף שלום בין עם ישראל על מנת לתפקד נכון ולהיות ראוים להקרא בית ישראל ובני אלוקים אנו.
ועד כמה לא,
ולא יודעת כמה זה רלוונטי לנסות לשנות את השלטון.
האנשים שנמצאים למעלה נמצאים היום תחת מתקפה מטורפת מכל הכיוונים, מבית ומחוץ.
והם לא פנויים להקשיב ולשנות, כי הם בעמדת התגוננות.
לדעתי התפקיד שלנו הוא לא לנסות לשנות אותם, אלא להיות אנחנו כאלה,
ז"א- כל שאר העם, לאהוב אחד את השני, ולפעול יחד באמת,
כי בסופו של דבר לא השלטון הוא המשפיע על רמת האהבה שלנו אחד כלפי השני.
ובקרב הציבור- בהחלט צודק ומתחברת. צריך להפיץ את הקריאה הנ"ל...
למרות שהאמת שכבר יש הרבה התקדמות בנושא הזה.
רוצה רק להוסיף נקודה למחשבה (מהרב יצחק דור)-
כולנו יודעים לגנות את סיפור קמצא ובר קמצא,
אבל אם נחשוב לרגע-
האם יכול להיות שחכמי ישראל שהיו וראו- לא גינו מעשה חסר טעם שכזה???
אלא שכנראה גם הם חשבו שיש צורך לגנות אותו...
בר קמצא הוא דמות שנח לה שלא להיות מוערכת ע"י חכמי ישראל.
בר קמצא היה כנראה יהודי שתמך בדרכי השלטון הרומאי,
עובדה שהשלטון הרומאי כיבד אותו. (סתם אדם הרי לא יכול היה להכנס אל הקיסר כרצונו...)
כמו שהיום...
יש יהודים התומכים בדרכי השלטון האמריקאי... חושבים שאולי עלינו להקשיב לדעתם...
האם אנחנו, שידענו לגנות את הסיפור הנ"ל,
יודעים גם לגנות את עצמנו על יחסנו כלפי אותם אנשים??
האם כבר חזרנו בתשובה על אותו החטא?
האם אנחנו יודעים לראות גם באנשים כאלה את החלק שלנו עצמנו?
או שזו אותה גברת בשינוי אדרת... ואנחנו כולם צדיקים..?
המגזר הדתי המשנן ומשתדל לקיום מצוות ה' אמורים להיות ולנהוג בהתאם לבר חכמה ובכך לראות את הנולד.
הרי ידוע שחבלי משיח עלולים להיות קשים כמו כל האסונות שחוינו לאורך כל ההיסטוריה מחוברים יחד ועצם החומרה דוקא כי הנסיון כבר רשום וחרוט בנו ולמרות זאת נוהגים בכלליות כאילו אין השבת עומדת בפתח, כאילו אין זו שעת הדחק ויותר גרוע, כאילו אומרים כל יום ומיחלים לביאת המשיח משיניים החוצה ולא מכל הלב רחמנא ליצלאן.
אלו הם ימים שההנהגה הדתית חייבת לזעוק בקול אחד וללמד אותנו כיצד מקיימים את האהבה האמיתית כלפי יהודים וזה חייב לבוא דוקא מלמעלה, אמנם כל אחד מאיתנו חייב גם לעשות השתדלות אישית לשיפור מתמיד אך הלימוד הלכה למעשה נעשה כשהם יראו במעשים כיצד לעשות זאת.
כל עוד כל אחד מהמנהיגים יושב בחצרו ודורש אם בנעימות או בתקיפות אך רק ב"טיאוריה" אין זה יכול להממש במעשים בדרגות שלנו (היהודים הקטנים)
השיטה של: השתדלות אישית בלבד תוכל לתרום אך זה לטווח ארוך מאד ולצערינו הרב זה בדיוק מה שאין, זמן. כניסת השבת אינה ניתנת לדחייה חלילה ואנו חיים כיום בתוך הדקות האחרונות ובתוך שעת הדחק וכך חייבים לפעול, זהו הזמן בו צריכים להתארגן לשבת בבהילות הראויה, תארו לעצמיכם שבבית יהודי שומר תורה ומצוות ושום דבר בבית מוכן לשבת, לא מאכלים, לא חלות, לא בגדים נקיים, לא בית נקי וערוך, וחייבים להספיק ככל הניתן לערוך הכל לקראתה... מה עושים? האם יושבים בחיבוק ידיים ועושים השתדלות רגילה כאילו עדיין יש הרבה זמן? או שמא אב הבית יחלק תפקידים לכל בני הבית ויראה אחריות הראויה להכין את כולם במעט הזמן שנותר?
אמנם כיום התרגלנו לצערינו הרב למחשבה שדי בהשתדלות אישית "וה' יעזור"... אוי לנו, העם בעל הנסיון של אלפי שנים שלא למד שום לקח ומטיל תלות שה' והמשיח יעשו לנו את כל התהליך הזה עבורנו בלי השתדלות אמיתית, בלי להתנער מהמוקצה ובלי להמשיך בתלות הבצע שממילא אין צורך בכסף כי השבת כבר בפתח.
שוב, המשיח אינו יבוא לעשות סדר בתוך עם ישראל, הוא לא יופיע אלא עד אשר העם יהיה מאוחד בין ברצון או חלילה בעל כורחנו, בלחץ אדיר כגודל שאננותנו, במחיר כבד ככל שנבזבז יותר זמן יקר לשינוי. המצווה של הדור הזה דוקא להיות מוכן לקראת המשיח ולהתפלל שנזכה לבואו אך במעשים ולא רק ביחולים ריקים חלילה, מתוך הרגל כבר עושים זאת, ממשיכים שבוע אחר שבוע כאילו הזמן לגאולה עדיין רחוק. אוי לעם ישראל וביחוד ליודעי דבר, המגזר הדתי בכל החצרות עלול דוקא זה שישלם מחיר הרבה יותר כבד כי זהו החלק של העם שאמור להיות מודע לכך וממשיך בשיטתיות להתעלם מהמציאות, והראיה לכך היא שכל אחד מהמנהיגים ממשיך להתעטף בפאר וכבוד במקום לצעוק וללמד במעשים מוחשים כיצד נוהגים בשעת הדחק, איפה הבהילות שאמורים להפגין?
רוב היהודים שומרי תורה ומצוות משתדלים לקבל שבתות מבעוד מועד, זהו מנהג יפה וכל כך נעימה הציפיה הזאת עוד מצהרי יום השישי יש הרבה יהודים מוכנים ומתענגים לקראתה... על אחת כמה וכמה השבת שתיכף נכנסת כבר הינו אמורים להיות כאיש אחד וכגוף אחד ערוכים ומוכנים, לכן הקריאה הזאת, לכן הדחיפות להתעורר מהר ככל האפשר ולהתנער מהחומר החובק את כולנו כולל את הגדולים.
לצערינו הם עטופים ביהודים המונעים מהלך חשוב זה אך לא מבין כיצד הם מרשים לעצמם להמשיך כך כי הרי הם לעניות דעתי חכמים עצומים, אז אולי כפי שהם בכל זאת בשר ודם הם מפספסים נקודה זאת ורק צריכים מישהו מבחוץ שיעיר אותם לפעול למען כלל ישראל ולא רק לדאוג לחצר הפרטית.
בסיעתא דשמייא!!
את נמצאת בבייביסיטר, הילד לא רוצה להיכנס למיטה, והאמא לא אמרה לך מתי הוא צריך לישון.
מה את אומרת? את תשאירי אותו ער עד 1:00 רק כי 'האמא לא אמרה', או שתקחי אחריות ותגררי אותו למיטה בשעה נורמלית?!..
אתה מצליח להתעורר בבוקר לתפילה בישיבה, עוד חצי שעה שיעור ראשון - כל החברים שלך בחדר ישנים.
אתה תעיר אותם כדי שגם הם יקומו, או שתלך בלי להגיד להם מילה, כי הרי 'הם לא ביקשו ממני להעיר אותם'.
--
בפרשת השבוע שלנו [מטות] כתוב:
"ויקצוף משה על פקודי החיל.. החיתם כל נקבה"
אבל פוס רגע. לא היה שום ציווי להרוג את הנקבות!
אז איך זה שמשה כועס עליהם, אם הוא בכלל לא ציווה אותם לעשות את זה?!..
הופה, שימו לב לאחד היסודות הא-ד-י-ר-י-ם, שצריכים ללוות אותנו כל החיים >>
השל"ה הקדוש אומר כאן, שבעצם זה היה ברור שהיה צריך להרוג גם את הנקבות.
אבל מה?! פקודי החיל לא עשו את זה רק בגלל שלא היה ציווי מפורש לעשות את זה.
ז'תומרת שבמקום לקחת אחריות, ולעשות מה שנכון לעשות -
הם העדיפו 'להקטין ראש', ולא להרוג את הנשים.
ולכן משה כועס עליהם.

איך כל זה קשור לחיים שלנו?!..
אחי, ה' הביא לך שכל. אז יאללה, תתחיל לנצל אותו!
אין שום קטע להיות 'ראש קטן', לא לקחת אחריות על כלום, לא לעשות שומדבר מעבר למה שאמרו לך.
הגיע הזמן שתתחיל לחשוב. שתתחיל להגדיל ראש.
זה נכון בכל תחום בחיים -
גם בבית - כשאתה רואה שלאמא קשה עם כל העבודה ויש הר של כלים בכיור -
יאללה, תקח יוזמה ותתחיל לשטוף. לא צריך לחכות עד שיבקשו ממך.
גם בעבודה - אל תחכה רק להוראות מפורשות. אתה רואה שצריך לעשות משהו - קום ותעשה.
וגם עם החבר'ה - את רואה שלחברה שלך קצת קשה בזמן האחרון -
אז לכי אליה, תשאלי מה העניינים. תתענייני. אל 'תקטיני ראש' ותחכי שהיא תפנה אלייך - אלא תראי לה שאת שם בשבילה. תעזרי לה.
אחים שלי,
במיוחד בחופש, שב"ה יש לנו כ"כ הרבה זמן פנוי -
הגיע הזמן שנתחיל לחשוב קצת מעבר לעצמנו. הגיע הזמן שנתחיל לקחת אחריות גם על הסביבה שלנו ולתרום לה.
ככה נוכל בעז"ה להפוך את העולם הזה למקום שטוב יותר לחיות בו 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכ--ל עמ"י!!
ישנו שיר חילוני עם המילים "גם אם אשתה את כל הים הוא לא ירווה את צמאוני..."- מי ים לא מרווים צמא... הם רק מגבירים אותו... זה הבעיה בחילונים, יש להם צמא לקשר עם ה' אך הם מנסים למלא אותו עם רוחניות מזויפת. זה באמת לא ירווה את צמאונם. עד שיתפקחו.
נראה לי שהגיע הזמן להפסיק לתמוך בצורת המבט שלנו,
ובמקום "זה הבעיה בחילונים" (<ציטטתי)
להתחיל להגיד "זו הבעיה שלנו"
(ואם קשה להסתכל על החילונים ועלינו כ"אנחנו"
אז לפחות על המגזר אליו את/ה משתייכת, או לפחות על עצמך..)
ויש בנו בעיות, ב"ה.
כעם, כמגזר.. (<עצם המגזר..)
נוח מאוד לבקר אחרים. (למרות שכשמבקרים חלקים מעמ"י לא מבקרים אחרים..)
אבל מועיל הרבה יותר לבקר בעיות שבאפשרותך להועיל להן.
את השאר פשוט לשתוק.
בטח אם אומרים אותן כבר הרבה אחרים.
בכל אופן (לסיום..)
אהבתי את דבריך.
אם צמאוננו לתורה רק יגבר ויגבר הרי שבקרוב מאד נשוב אליה לחלוטין, כולנו.
ואם זה המצב- הלוואי שגם המגזר שלנו היה שותה מהים,
כי בנקודה זאת יש בנו הרבה גאווה. (במובנה השלילי)
חפרתי...
כיוון ש"הנפש לא תימלא" (קוהלת)
דבקות איננה דווקא דרך "ידע" והרוחניות החילונית מביאה איתה משהו חדש שלא הכרנו, רוחניות גם של נפש ולא רק של שכל.
ועל כך כבר רמוז על ימות המשיח ממש באותן מילים: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" - המים אף פעם לא יכולים לכסות. יש כ"כ הרבה מים, כ"כ ספרים בספריה, כ"כ הרבה "ידע", אבל האלוהות היא לא בידע, הידע הוא רק אמצעי טוב ואמר החכם: "תכלית הידיעה - שלא נדע" (ר' ידעיה הפניני ספר בחינות עולם)
זה דווקא יכולה להיות אמרה מאוד חזקה
אין מים אלא תורה
שדות האמונהבס"ד בר"ה
מישו יודע מה דינם של כספי מעשרות?
לאיזה מטרה מותר להשתמש בהם?? ספרי קודש? חייב שיהיו להנאת הציבור או שאפשר לקנות משו פרטי בשבילי? אפשר להשתמש לכרטיס לאומן (בלי לפתוח דיון בבקשה אם זה טוב או לא)? מותר לתרום למשפחות נזקקות?
אם תוכלו לתת מקור, או קישור להלכות בענין, אשמח מאוד...
אשריכם ישראל, ושבוע טוב 
אין להשתמש לנסיעה לאומן.
כן- לעניים ולצדקה.
עיין שם בפירוט.
הכי טוב- לשאול את הרב [אמיתי שלך, לא "הרב גוגל!!!"]
>כספי מעשר זה מנהג טוב לא חובה ממש. לכן כדאי לאמר בלי נדר..... כי אם יהיה קושי כלכלי ח"ו פעם ולא תוכלי לתת מעשר כספים, אז לא היה בעיות של התרת נדרים.
>לאומן מותר ככה צדקים בברסלב אומרים.
>להפצות, מאבק על ארץ ישראל, למשפחות נזקקות ברור שכן!
(אם למישהו יש בדיוק כסף אני זקוק בשביל הפצות אשמח שתפנו באישי.)
כל השיעות ושבוע טוב!!!
---אוסקרבס"ד
א. עיקר מצות מעשר כספים הוא לתתו לעמלי תורה ההוגים בתורת ה׳ .ותורתם אומנותם
ב. וכן לצדקה לעניים, לפדיון שבויים, הכנסת אורחים, לחולים, ליתומים, לגמילות חסדים, הצלת ילדים ממיםיון וחינוכם לתורה, להכנסת חתן .וכלה לחופה.
ז. לקנות ספרים ולתתם לבני חבורה העוסקים בתורה או להאכיל בני החבורה מממונו ולשלם עבור החשמל ושירותים אחרים הדרושים להם .ללימוד תורה, רשאי להוציא ממעות מעשר.
ח. לקנות ספרים ללמוד בהם הוא בעצמו ולהשאילם לאחרים, אם אין יכולת בידו ולא היה קונה אלמלא. כסף המעשר רשאי להוציא ממעות מעשר, ובלבד שישאילם לאחרים, וגם יכתוב עליהם שהם מהמעשר בכדי שלאחר פטירתו לא יחזיקום יורשיו לעצמם.
טז. אינו רשאי לשלם דמי הנסיעה לארץ ישראל כדי לבקר במקומות הקדושים או להשתטח על קברות הצדיקים ממעות המעשר, אבל . הנדבות שמנדב בא״י לעניים יכול לתתם מהמעשר [ולפי זה הוא הדין לאומאן אסור, אבל חסידי ברסלב ורבניהם מחשיבים את זה מצווה עצומה ומתירים בזה].
מקורות: http://maasrot.org/ArticlePage.aspx?Article=14
זה מתוך ספר דיני ממונות של הרב עזרא בצרי, מגדולי הדיינים בירושלים. תוכלי לקרוא שם הלכות נוספות.
http://www.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=21103
כאן ההיתר של הרב ארוש מרבני ברסלב.
הצלחה
אני נוראאאא מתלבטת כל חודש לאן להפריש מעשר כספים:
אני קבוע מפרישה חלק ל"משכן אהוד". כי הלב שלי נמשך לשם... מאז הפיגוע...
אבל אני רוצה גם כן להפריש ל"בית התבשיל" (נגע לליבי) ואני גם יודעת שמובחר לתרום לנזקקים ממש. וזאת הכתובת.
מצד שני, יש גם התרמות ספציפיות, לכלה חולה וכו' (מה שמשמיעים ב"קול חי" כל הזמן)
אני ממש מתלבטת לאן לתרום!!!
כי במשכן אהוד , למשל, רק משפצים ועושים פינישים עכשיו. האם זה יותר חשוב מלתרום לכלה חולה? או לעניים רעבים...?
שיעור דף היומי בגילה א בסמוך לכביש המנהרות.
שיעור דף היומי בבית הכנסת חזון נחום בגילה א רחוב המור.מתחילים מאחרי טו באב
בקיץ:שעה וקצת לפני מנחה(15 לפני השקיעה)
בחורף:שעה וקצת אחרי ערבית(נגמר 10 דקות אחרי צאת הכוכבים)
מראשון עד חמישי
כדאי מאוד,מגיד שיעור פה מפיק מרגליות
לפרטים 0528995761
בסיעתא דשמייא!!


בסיעתא דשמייא!!!
ברגע שאתה מסיט את עינייך מהמטרה. [הנרי פורד]
קרה לך פעם שהסתכלת באמת לעומק על הלכות שבת וחשבת לעצמך: 'איך אפשר לקיים את כל ההלכות האלה?! זה פוווול!! אין מצב שאני אצליח!'
או שעכשיו בחופש - גילית שאת צריכה לקרוא 2 ספרים שלמים באנגלית (!!), והקצב קריאה שלך באנגלית זה משהו כמו 3 עמודים בשעה -
ופשוט אין לך מושג איך תצליחי לעשות את זה?!
--
בפרשת השבוע שלנו [דברים] כתוב:
"רב לכם שבת בהר הזה, פנו וסעו לכם"
ה'מאור ושמש' דורש על הפסוק הזה ש..
לפעמים יש דברים בחיים שאנחנו מרגישים שהם פשוט גדולים עלינו ואין סיכוי שאנחנו הולכים לעבור אותם,
ובגלל זה אנחנו פשוט מחליטים לוותר לעצמנו מראש.
אבל בדיוק בגלל זה אבאל'ה שבשמים אומר לנו פה >>
"רב לכם שבת בהר הזה" - תפסיקו לחשוב על מה שעומד מולכם כמו איזה הר ענקי, שאין מצב שתצליחו לטפס עליו אף פעם.
"פנו וסעו לכם" - פשוט צאו לדרך ותאמינו בה' ובעצמכם.
זה כמו שלפני ששמתחילים מסלול בטיול חושבים שוואלה, אין מצב בעולם שנצליח להגיע לראש ההר הזה!
אבל אם פשוט יוצאים לדרך - מצליחים להגיע למעלה.
ככה גם בכל תחום בחיים - גם בעבודת ה' וגם בגשמיות:
אם נפחד אפילו לנסות להתגבר על המכשולים שיש לנו בחיים, ונתייחס אליהם כמו על איזה הר מפחיד -
אין מצב שנצליח לעבור אותם.
אבל אם למרות הכל נתמקד במטרה ונאמין בה' - נצליח להתגבר על כל מכשול.
אז שנזכה בעז"ה לא לפחד מהמכשולים האלה שיש לנו בדרך,
ולהצליח להתמקד במטרות שלנו ולהגשים אותן.
שבע"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
ותודה רבה רבה רבה.
יש הרבה מה לקחת מכל ד"ת שלך לחיים.
שבת שלום לכולם.
כולם מכירים את הסיפור של גוש קטיף, כולם קראו על כך בעיתונים, או צפו בטלוויזיה ועקבו בדריכות אחרי הסיפור הכואב הזה שהסעיר מדינה שלמה.
כולם אולי מכירים את הסיפור אבל רק מעטים מכירים אותו מקרוב.
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לעמוד החדש של מרכז גוש קטיף ולקחת חלק בהפצת הסיפור של אנשי גוש קטיף - סיפור של אנשים שבחרו להפריח את השממה ולהתיישב בחבל ארץ מיוחד מתוך שליחות ציונית ואהבת הארץ
https://www.facebook.com/GushkatifCenter
תודה גדולה על העזרה
כולם מכירים את הסיפור של גוש קטיף, כולם קראו על כך בעיתונים, או צפו בטלוויזיה ועקבו בדריכות אחרי הסיפור הכואב הזה שהסעיר מדינה שלמה.
כולם אולי מכירים את הסיפור אבל רק מעטים מכירים אותו מקרוב.
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לעמוד החדש של מרכז גוש קטיף ולקחת חלק בהפצת הסיפור של אנשי גוש קטיף - סיפור של אנשים שבחרו להפריח את השממה ולהתיישב בחבל ארץ מיוחד מתוך שליחות ציונית ואהבת הארץ
https://www.facebook.com/GushkatifCenter
תודה גדולה על העזרה
בעצם לא
מותר לבקש מגוי לכבס/לגהץ? [לא הספקנו לגהץ...
]
בס"ד
השנה שתשעה באב חל במוצאי שבת אין לספרדים דיני שבוע שחל בו תשעה באב, מותר לכבס, לגהץ, להתרחץ כרגיל. רק בשר לא אוכלים.
לגוי אסור לכבס עבור יהודי, אבל ליהודי מותר לכבס לגוי.
באסה.
לא רק לגהץ ולכבס אלא גם ללבוש מכובס ומגוהץ
אז לא יועיל לא ע"י גוי ולהבדיל טריליוני הבדלות
גם לא ע"י ספרדי נחמד
היום יום הולדת ל-


סוג'וק!!
הרבה ברכות, שמחה ונחת. 
בהצלחה בכל אשר תעשה ותפנה,
ושהחיוך
לא ירד אף פעם!! 
אושר ותקווה בריאות ועשייה, עד 120! 
בהערכה רבה!
[אני ממש לא טובה בזה, קבל בהבנה..
]
איזה מה(יי)לך על העניין הזה..הרי לא ייתכן שסתם נכתב בתנ"ך לפעמים עם י' ולפעמים בלי..
הלוואי
תודה!
אם הבנתי את השאלה נכון אז..
* לאחר גילגול מהיר בווקפדיה-
משמעות השם יהונתן היא "יהו-נתן", כלומר ה' נתן, כדרכם של שמות מקראיים רבים המשלבים בתוכם את שם ה'. ייתכן ששמו מוסב על הולדתו, וייתכן שהוא קרוי על מאורע אישי או היסטורי.
שמו של יהונתן משתנה לאורך הסיפור מיונתן ליהונתן. כאשר הקו התוחם שממנו הוא מתחיל להקרא יהונתן הוא בפרק י"ח פסוק א': "וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד, וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ", דבר שהרד"ק עומד עליו במקום. כמעט כל הפעמים שבהן מופיע השם 'יהונתן' עם האות ה' הן לאחר פגישתו עם דוד. הוספת האות ה' לשמם של אנשים היא מאורע החוזר על עצמו במספר מקומות בתנ"ך, כמו בשינוי שמותיהם של אברהם (אברם) ושרה (שרי), אך מה שמיוחד אצל יהונתן הוא ששמו משתנה וחוזר, שכן במקרים שמדובר על יהונתן בהקשר של ה' ורוחניות, או שה' עמו ועוזר לו נוספה האות ה', אך במקרים שלא, היא מושמטת.
ניסיתי..
לא לוקחת אחריות על כך 
אמונה אמונה- גם לפני יח' א' מוזכר יונתן עם ה' פעמיים: ביד', ו'. יד', ח'. השאלה שלי היא למה?למה דווקא בפעמיים האלה?
אולי, כלומר אני נותנת השערה כן זה לא שמעתי מאף אחד ולא קראתי
בשום מקום אז קח את זה בעירבון מצומצם מאד-
שכמו שיש שמות בתנ"ך שהם פעם עם סיומת ה' רגילה ופעם עם תוספת ו'
כמו (
)עתליה-עתליהו שמופיע באותו הפרק פעם ככה פעם ככה.
כמו חזקיה-חזקיהו, ירמיה-ירמיהו ועוד הרבה כאלה עם סיומת ה' ולפעמים סיומת ו'
ככה גם יונתן-יהונתן אז יש את יוזבד-יהוזבד ואני לא זוכרת עוד..
כלומר נראה לי זה סוג של כתיב חסר\מלא.
אבל עכשיו אני חושבת שבעצם אין שום דבר מיותר בתורה, אז בטח יש למיקום של ההוספות האלא- הקשר הנושא שאמרו את זה בקיצור התשובה שחשבתי עליה לא נכונה.
סליחה על הבילבולי שכל
הסיומת עם הוי"ו פשוט הייתה נפוצה מאד באותה תקופה.
לדוגמה: אליה ואליהו
אליה כתוב 5 פעמים בכל התנך וכל השאר אליהו
ואם תבדקי יעקוב כתוב גם כן 5 פעמים וכל השאר יעקב
מפרשים חכמינו שנטל יעקב ה -ו' של אליהו כערבון לכך שיבוא ויגאל בניו.
לגבי למה זה 5 פעמים עוד לא העמקתי בנושא אבל בטוחני שגם לכך משמעות.
ויהונתן בהקשר של דוד.
בעצם יהונתן הוא בסיס למלוכת דוד יהונתן יש בו את תחילת שם ה'
ודוד הוא בעצם המלכות ולפי הקבלה ה' האחרונה בשם ה' היא המלכות
ולכן השלמת שניהם ביחד נותנת את התגלות ה'.
יונתן שלא בהקשר דוד. (במלחמה וכו' כתוב יונתן)
ויהונתן בהקשר דוד. (בהקשרו כמו בברית או בסימן החיצים או כשהם מדברים או ששאול מדבר על דוד גם נכתב יהונתן)
אז "נתן" = בגימ' כמו "המלכות" וכן כמו "צבאות" וכן כמו "אילת חן" שכולם ביטויים לשכינה ולמלכות.
החיבור לשם מתבטא אצל יהונתן, גם ואולי במיוחד כשבט בנימין שהוא בחינת המלכות ובחלקו השכינה
(יוסף הוא היסוד והמלכות עוברת ליהודה דרך בנימין).
לכן אצל יהונתן גילוי מלכות בית דוד
ויש עוד רמזים שם..

ן..
וממליץ על הספר "עוז מלך"- של הרב יגאל אריאל, עיונים בספר שמואל. מתוך סדרה של עיונים בחלק מספרי התנך, נותן מבט כולל על דמויות ומקרים בתנ"ך בשילוב הקדמות, מפות, תמונות, ועיונים בדברי חז"ל.
ואני לא מקבל אחוזים
ויאמר יונתן - נראה שמסר נפשו, כי הוא היסב הצרה בהכותו את נציב פלשתים, ובטח בה' שיושיעהו שלא כדרך הטבע, ולכן לא התייעץ באביו. ויאמר יהונתן - לרוב בטחונו הוסיף לו כאן ה"א על שמו. (שמואל א יד א וו)
אנסה לחפש. הוא משווה וחוקר זאת לעומק ועושה על זה מיילכים רציניים.
[אני מוכרח לסייג ולומר שאני סבור שהוא טועה, ושאין משמעות לעניין. התופעה מצויה גם בשמות שבקושי מסופר עליהם משהו]
לכולנו קורה לפעמים שאנחנו מקיימים מצוות שלא לשם שמיים באמת.
אנחנו באים למניין בנוסח שלנו כי הוא יותר מאוחר.
אנחנו מביאים לחבר שנייה לפני המבחן עט כדי שבפעם הבאה הוא יתן לנו.
וכו' וכו' וכו'...
כמה פעמים יצא לנו לקיים מצוה לשם שמיים באמת?

אנחנו קוראים בפרשה (מטות) דבר תמוה: "כאשר צוה ד' את משה, כן עשו בנות צלפחד" (לו, י).
התמיהה היא מה עניין הפסוק הזה, והרי לאחר מכן כתוב במפורש: "ותהיינה... בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים" (שם, יא). תזכורת קטנה משבוע שעבר: בנות צלפחד רצו שנחלת אביהן לא תעבור לשבט אחר מכיוון שאין לו בנים, ורק בנים יורשים. לכן משה אומר להן להתחתן עם בני דודיהן כדי שvנחלה תישאר באותו שבט. אם כן, הפסוק הזה לא מחדש שום דבר, הן התחתנו עם בנות דודיהן!
הספורנו עונה: התורה באה להדגיש לנו שבנות צלפחד התחתנו עם בני דודיהן לשם שמיים. הן לא התחתנו עם בני דודיהן משום שיש להם כסף או אפילו מידות טובות להבדיל, אלא גרידא מפני שכך צוה ד' את משה! הן עשו הכל ללא פניות ורק לשם שמיים.
הד"ת לע"נ סבי סעדיה בן רומיה הרי כפרת משכבו. שבת שלום ושנתבשר רק בשורות טובות!
ממליץ מאוד לקרוא בעיון 
מאמר -
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=10808971
אנחנו לקראת הגאולה, חשוב להתחזק בעניין הזה.
ניתן גם לראות את שאר הקישורים בפורום פה:
יום טוב