1.נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן
2.מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם
1.נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן
2.מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם
1.חיים נחמן ביאלק
עַל הַשְּׁחִיטָה
שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!
אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –
וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו –
הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!
אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,
וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד –
עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי?
הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!
עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם,
וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –
וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!
דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,
דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ –
וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.
וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!
אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –
יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!
וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;
אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה
וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.
וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –
וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!
יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם
כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.
אייר, תרס"ג.
avid; font-size:120%;">2. "והיינו דאמר רב חנינא: הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן" (מסכת תענית, דף ז', ע"א)
1. המשורר חיים נחמן ביאליק עשה שימוש במושג זה בשירו "על השחיטה" מאייר תרס"ג, שנכתב לאחר פוגרום. שם הוא כותב את המשפט המפורסם: "נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן". (זה מתוך ויקיפדיה..)
2.
1. מסכת תענית דף ז/א
אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינודאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן
2. תהלים פרק קיט צט:
"מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי"
3. מסכת אבות פרק ד משנה א
בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט), מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי.
מקווה שעזרתי
שבוע טוב,בשורות טובות בע"ה.
בסיעתא דשמייא!!

אני חושבת שלכולנו יצא לשאול בשבועות האחורנים מה אנחנו - נוער, שלא יכול לקום ולהילחם בערבים, ששומע על הפיגועים והגראדים דרך התקשורת - יכולים לעשות עכשיו כדי שהמצב ישתפר?!
איך אנחנו יכולים להפסיק את כל הצרות, לגרום לזה שהמצב יהיה טוב?
אני בטוחה שכולכם מכירים את השיר הזה:
"והיא שעמדה לאבותינו, שלא אחד בלבד ע(ו)מד עלינו לכלותינו,
והקב"ה מצילנו מידם".
חשבתם פעם מזה אומר 'והיא שעמדה'?
כאילו, מי זאת ה-'והיא' הזאת?!
לפי השיר 'אחד מי יודע', האותיות של 'והיא' שוות ל..
ו = שישה סדרי משנה.
ה = חמישה חומשי תורה.
י = עשרת הדיברות.
א = אלוקינו.
כלומר >>
עכשיו, כשיש כ"כ הרבה צרות לעמ"י, כשמדברים על אינתיפאדה (ח"ו!!), מה יוכל לעמוד לנו?! מה יוכל לעזור לנו שבעז"ה הכל יהיה טוב?!
התשובה היא - 'והיא'.
אנחנו צריכים לזכור שכל מה שקורה עכשיו מגיע מהקב"ה,
שבתכל'ס לא הערבים אשמים בפיגועים ובגראדים -
אלא אבאל'ה שבשמים גורם להכל לקרות, ומשתמש בערבים כדי שיפגעו בנו.
ולכן, אם באמת ובתמים נבטח בקב"ה שיציל אותנו מידי "הקמים עלינו לכלותינו", נקיים מצוות ונלמד תורה --> הקב"ה יצילנו מידם.
בצבא יש גם ת'חיילים שבתכל'ס נלחמים עם האייבים, וגם את החיילים שמגבים אותם, שלא יוצאים בפועל להילחם - אבל בלעדיהם הצבא פשוט לא יכול לתפקד [כמו חיל תקשוב וכדו'..].
גם אנחנו יכולים להיות חיל בצבא, שלא נלחם בפועל, אבל עוזר לעמ"י לנצח בהכל.
ואפילו אנחנו יכולים לעשות את זה בלי לצאת מהבית.
עכשיו, יותר מתמיד, עמ"י צריך הרבה תפילות והרבה מעשים טובים בשביל שבעז"ה תגיע הגאולה, וכל היסורים שלנו ייפסקו.
ולכן, אני בעד שנקים 'חיל חיזוק'.
ז'תומרת שכל אחד מאיתנו ישתדל באמת להתחזק במצווה מסוימת, בשביל הצלחת עמ"י.
כי גם אם יהיה לנו את הצבא הכי חזק והכי טוב בעולם, אם ה' לא יהיה איתנו - שומדבר לא יוכל לעזור לנו לנצח.
אפילו מעשה קטן שאנחנו מקבלים על עצמנו בשביל שבעז"ה כל הצרות ייפסקו ותגיע הגאולה - יכול ממש לעזור לעמ"י.
אחותי - אם את תקבלי על עצמך לקום כל בוקר לתפילת שחרית, למרות שהלכת לישון אתמול מאוחר ואת ממש עייפה - בזכותך, בזכות זה שאת מראה לקב"ה שאת באמת רוצה לקיים את המצוות ובוטחת בו, הקב"ה יציל את כל עמ"י!!
אח שלו - אם תקבל על עצמך באמת ובתמים ללמוד כל יום שעה תורה - למרות שמזה אין לך כוח, חזרת הביתה מאוחר וכל מה שאתה רוצה זה לישון - אין עליך! אתה פשוט המושיע של עמ"י!!
באמת שיש כוח לכל מעשה קטן שלנו.
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להציל את עמ"י מכל-כך הרבה צרות.
חבל לנו להפסיד את זה.
אז מה אתם אומרים? הולך? 
שבעז"ה נשמע ר-ק בשורות טובות, ויהיה לכל עמ"י רק טוב.
א-מ-ן!
אולי כדאי לפרסם את זה גם בעוד פורומים.
בס"ד!
אממ...
הייתי אמורה להיות היום בירושלים, וכנראה שאם הייתי נוסעת הייתי איפה שהיה הפיגוע בזמן הפיגוע... (יש לי עוד מסלול אבל מוארך, ולא נראה לי שהייתי בוחרת בו).
בגלל כמה אנשים לא נסעתי.
בכו"א, כמה אנשים אמרו לי שאני אמורה לברך הגומל. לא נראה לי, אבל אני צריכה לדעת.
אז אם מישהו יכול לברר לי עם רב פוסק (אין לי ממש מושג למי לפנות, רק לרב אחד שאני מתפדחת ממנו) זה ממש יעזור לי...
תודה רבה!
אם היית במקום הפיגוע והיית ניצלת היית צריכה לברך אך על זה שלא היית בכלל באזור אין צורך לברך.
זה מזכיר בדיחה בהקשר זה על הרשלה - פעם הוא בירך הגומל בשבת בבית הכנסת ואז כולם שאלו אותו מה קרה. אז הוא ענה נעשה לי נס גדול - אימי כיבסה את החולצה שלי בנהר ואח"כ סחטה אותה ורק בנס לא הייתי בתוך החולצה בזמן שזה קרה.....
אז אין צורך 
אפילו לי שהייתי שם ממש ממש דקה לפני, אמרו שאין צורך.
אח..ילדון חמוד התחפש לרב עובדיה יוסף שליט"א. מגניב!
חמודי - אני אומר מחייך - אפשר ברכה?
הוא מסתובב אלי, "ברוך תהיה", אומר בקול ספרדי, עם מבט רציני.
נראה שהוא עשה על זה חזרות. הרבה, על המבטא הכבד הזה...
'לא לא, אני רוצה משהו יותר קרוב', אני מתקרב אליו, 'ברכה אישית'.
"שתזכה לאשה יפה השנה". חח יאאא, איזה חמוווווווווווווווווד!
אני לא מספיק להרים את הראש, עד שאני חוטף וואחד סתירה לפנים.
א-ו-ו-'-ץ, מה זה צריך להיות?!..
'מה, אני הרב עובדיה', הוא עונה במבט תמים. 'ככה עושים'...
לכו תבינו. ביום אחד, כ-ל עם ישראל נהיים סוג של 'משוגעים'.
לטובה, אבל בכל מקרה, מה עובר פה על החג הזה?! וואלה, לא מובן.
מישהו פה יודע למה מתחפשים? מה הקטע? מה..? מה עובר...?
בואו, שתי דקות נעשה סדר, נקבל יסוד מתוק לכל החיים, ו -
תכינו ת'ממתקים, פותחים שולחן, קיצור, נעשה שמח גדול בעז"ה.
בכל מקרה, עכשיו רגע לסוד המגילה שלנו >>>
הקב"ה - לא מוזכר במגילה. ב-כ-ל-ל. כלום כלום.
הסיבה? "מגילת אסתר", דומה מאוד למילה 'הסתר'....
המגילה בעצם באה להגיד לנו - העולם הזה, כולנו מעלים.
את מי? את הקב"ה. לכל מציאות, אפשר למצוא 'תירוצים', שזה 'טבעי'.
ברור - אפשר להגיד - הרי אחשורוש היה אדיוט, המן בכלל משוגע - אין פלא שעם ישראל ניצח..
א-ב-ל, לא! אומר לנו הקב"ה - 'ה-ס-ת-ר', וואו, תתבוננו, אני מסתתר במציאות.
תמצאו אותי, תדעו שזה אני שם שמסובב הכל מאחורי הקלעים.
פיגועים, צונאמי, גזירות, שואה - ה-כ-ל, אפשר להסביר בהסברים 'שכליים',
שהאמת, דווקא נשמעים לא רעים. אבל שמחברים הכל, שלוקחים את כל התמונה,
שמבטים בכל המציאות, רואים שאין כזה דבר 'מקרה', אלא - ממש אותם אותיות,
רק בסדר שונה - 'רק מה'', או אם תרצו, רואים ש - 'ה' רקם' במציאות, הכל.
אז כן - בפורים, הקב"ה התחפש, הסתתר, במגילה. אז הנה אנחנו,
היום, בפורים - מתחפשים גם, לזכור שבעצם כל המציאות הזו, מחופשת.
רק שאלה קטנה נשאר לנו להשלים, משהו שתמיד הפריע לי בלב.
אם בעצם ה-כ-ל הקב"ה קובע פה בעולם, אז איפה ה - 'בחירה החופשית' של האדם?!
המן רוצה, הקב"ה מבטל. פרעה רוצה, הקב"ה מבטל. אובמה רוצה, הקב"ה מבטל.
הרוצח רוצה, הקב"ה מבטל. חמאס רוצה, הקב"ה מבטל..
מה זה?! אם הכל הוא מחליט, על מה בדיוק יש לנו בעולם שכר או עונש?!...
התשובה, נמצאת בדיוק בשאלה. ה-ב-ח-י-ר-ה החופשית, היא ר-ק על ה-ר-צ-ו-ן.
אתה, תקבל עונש, על זה שרצית רע. תקבל שכר, על זה שרצית טוב.
מה יהיה במציאות? מה יהיה בפועל? האם תצליח לממש את הרצון שבקשת לעשות?
מממ, מי יודע. כאן אין לך כבר שום שליטה, פה ה-כ-ל שייך לקב"ה, הוא היחיד שפועל בעולם.
נסיים בדברי הרמב"ן, דברים מדהימים שקשורים בדיוק לזמן הזה -
"שאין לו לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שידע ויאמין שכל דברינו ומקרינו - ניסים,
ואין בהם טבע ומנהגו של עולם".
מ-א-ח-ו-ר-י כל דבר, הקב"ה נמצא, מעדיף להנהיג את העולם ע"פ הטבע,
אבל אין כזה שום כח עצמאי שנקרא 'טבע'. כלום. הכל, הקב"ה עושה בעולם.
יאלה יאלה, לתחפושות. ו - נזכור, שהעיקר בפורים - זה לגלות את ההסתר, שבחיים.
ע"י כוח האמונה, לדעת, שסה"כ, ר-ק הקב"ה הוא המנהיג של העולם.
כולם האלה שנראה שיש להם כוח? רק שחקנים כמו ב - 'שח'. יש רץ, יש חייל,
יש סוס, ואפילו יש מלך, אבל הם כולם נאדה, אלא רק המושך בחוטים מחליט ממש הכל...
ממילא -
פני 'דור 3 ' כפני הכלב!
וואי, אני חייב לזוז. מה בקשר לממתקים?
מממ, תשאירו ליד הדלת.
חח, חמודים אתם. לא, זה לא 'בל תשחית'.
האממ, לפחות לא כשאני כאן...
פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווורים שמח בעז"ה לכל עם ישראל,
א---------------מ--------------ן----------------!
ברוח פורימית כמובן...
שיכול להתאים במכתב לחברה טובה במשלוח מנות..
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" - וכי עלה על דעתנו שמא אולי לא להרבות בשמחה ?!
בוודאי! כשעם ישראל מוקף בצרות ואיננו במצבו האידיאלי בא"י וקל וחומר בגלות- מה הסיבה לשמוח על הצלה זמנית אם עדיין נשארנו עבדי אחשורוש?!
משל לאדם ששהה בבור ובזמן שהותו בבור גם ניצל מחיה רעה, - כשיוצא מן הבור האם הוא עושה יום שמחה על אותו יום שניצל מחיה רעה ?! הוא שמח על היציאה מן הבור וכל מה שזה כולל.
כך נס פורים הוא רק אור שמאיר בחושך גדול , אלא שסיבת הריבוי בשמחה היא על נצח ישראל, שאף שהגענו לשפלות וכמעט לאבדון מוחלט, נצח ישראל תמיד עולה ומאיר. עם ישראל ניצח , ממשיך וימשיך לנצח וכעם הנצח שהניצחון מובטח לו , גם זמנים של שפל וסתר המדרגה בסופו של דבר מתהפכים לטובה , מאפלה לאורה, מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב !
(הרעיון בשם הב שרקי)
שנה בששה ימים
חכמי ישראל אמרו שזמן העולם – המציאות הנוכחית, הוא 6 אלפי שנים. השתלמות הבריאה נערכת 6 אלפי שנים כנגד 6 ימי הבריאה שלאחריה יום שכולו שבת ומנוחה. כל יום מששת ימי בראשית מקביל לאלף שנים, ככתוב בתהלים: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" – 'יומו של הקב"ה אלף שנים'.
- באלף הראשון, כמו ביום הראשון, מתחילה המציאות ההיסטורית הנוכחית עם אור וחושך – אמונה ובלבול.
- ביום השני הבורא מבדיל בין מים למים וכך באלף השני מתרחשים המבול ושטפונות עולמיים שמבדילים את שושלת נח, שם ועבר, עד אברהם ומשפחתו בדיוק בסוף האלף השני.
- ביום השלישי מתגלה היבשה ומתחילה הצמיחה העולמית, כמו צמיחתה של משפחת אברהם וזרעו אשר הולכים לשנות את פני המציאות. כאלף שנים נמשכות תלאות הדרך – עם ישראל מתהווה במצרים וחוזר לארץ ישראל עד שמירושלים צומחים ועולים מלכות ישראל והמקדש ומאירים לעולם כולו.
- כמו התהוות המאורות ביום הרביעי לבריאה, כך באלף הרביעי מאירים שני בתי המקדש – הראשון מאיר כחמה, עם נבואה וגילוי א-לוהות בעולם, והשני מאיר כלבנה בלילה, לאחר שכבר החלה גלות ישראל. בנוסף, מאיר בר כוכב לכמה שנים בודדות אחר החורבן.
- אח"כ מעמיקה הגלות לאלף שנים שוממות בין חיות מגוונות כמו ביום החמישי לבריאה, עד שמתחילה לצמוח דמותו וצלם א-להים של האדם -נזר הבריאה.
- במקביל לאלף הששי מתחילים ישראל לחזור לארצם, העולם מתפתח בצעדי ענק בכל התחומים ומתחילים להרגיש את השבת הקרבה ובאה בתוך ההמולה העולמית והסידורים האחרונים.
מה הקשר לפורים?
נס פורים מתרחש בסביבות שנת 3500 לבריאה שזהו בדיוק הזמן המקביל לאמצע ימי הבריאה – תחילת היום הרביעי לבריאה לאחר שלושה ימים שלמים וליל רביעי, אז מתחילים סדרי הארה ותנועה עולמית מחזורית חיה.
6,000 שנה ביום אחד!
במבט נוסף ניתן לראות את כל תהליך 6 אלפי שנים גם כיום אחד שלם , כך שבאמצעו מתרחש נס פורים, כפי שאמרו חכמי ישראל שכשם שהשחר הוא סוף הלילה – כך אסתר סוף כל הנסים. מהתקופה ההיא מתחיל תהליך דינמי של שכלול כל מרחבי הגלובוס והארה אוניברסלית. 'אסתר' פירושו ירח-לבנה, – הלבנה המסמלת את עם ישראל גולה לבין האומות ולראשונה בהיסטוריה עולה בת ישראל למלכות זרה ומשפיעה מרחוק ובהסתר. כבר אין צורך בנסים גלויים, כעת יש לגלות את ההסתר ולראות את ההשגחה שבכל "מקרה".
עד היציאה לגלות בחורבן בית המקדש הראשון, האירה הסגולה האנושית במסגרות קטנות, כשם שבלילה מאירה הלבנה אבל ללא הארה כוללת.
התמצית המובחרת של האנושות עוברת אצל יחידי סגולה, החל מאדם וחווה, דרך נח, שם ועבר ועד שאברהם מקבל את היעוד ההיסטורי "ונברכו בך כל משפחות האדמה" – דרך המשפחה של אברהם צומחת הברכה לעולם כולו.
עם ישראל יוצא ממצרים ונבנית האומה הנבחרת להשפעת הברכה הא-לוהית לכל האומות. הלבנה מתמלאת ומאירה במלואה בימי דוד ושלמה בבניין מלכות ישראל ובית המקדש, בדיוק 15 דורות מאברהם – כנגד 15 ימי התמלאות הלבנה. משם והלאה יורדת עוצמת הלבנה – גם כן 15 דורות, עד החורבן הראשון. נגמרת תקופת הלילה והנסים הגלויים והעולם פונה לקראת הארה אחרת.
אז, בשיא החושך, באיילת השחר, מתחילה החמה להאיר לאט לאט ממזרח, מכיוון מלכות פרס השולטת מהודו ועד כוש. בדיוק אז, כשעם ישראל מפוזר ומפורד בין העמים וכמעט מגיע לאבדון, בשיא החושך שלפני השחר כשאין כבר אור לבנה, מתחיל האור לזרוח על העולם כולו, מתרחש נס פורים בדרכים נסתרות ומתחילות מגמות כוללות של הארה א-לוהית רחבה על כל המציאות העולמית. עצם המצאותם של ישראל בין האומות בכל פינה נידחת, מביאה ברכה לעולם כולו, עד שהגויים עצמם מכירים בסגולת ישראל ומשתפים פעולה ואף עוזרים לישראל לחזור לארצם בימי כורש, להקים את המקדש והמלכות.
פורים – 'פרומו' לימות המשיח
אמנם לא הגיע זמן התיקון השלם לאחר נס פורים, אבל המהלכים העולמיים המשיכו להתקדם ולזרוח, למרות שלא הושפעו ע"י עם ישראל בצורה גלויה, כשם שהלבנה לא נראית ברוב שעות היום. לאחר מחצית היסטורית של תרבויות המזרח – בבל, מצרים, אשור, פרס, המזרח הרחוק וכו', משתכללת התרבות לכיוון מערב – יוון, רומא, טורקיה, אירופה ואמריקה. באמצע, בין מזרח למערב – ארץ ישראל שמקבצת לתוכה מכל העולם כמו בית אוצר, סגולה מכל העמים, ים העמים הסוער למערבה ומדבר השקט למזרחה.
לקראת ערב – בדורותינו, שוב חוזר עם ישראל לארצו, יחד עם השתכללות הבריאה ועם היחלשות שמש העמים שוב עולה גם הלבנה – המגמות הישראליות והעולמיות מתעלות גם יחד, "והיה אור הלבנה כאור החמה..."
לוח השנה היהודי משלב את מחזורי הירח ושנת השמש ודווקא שילוב ואיחוד שתי המגמות נותן כח לחכמי ישראל לקבוע את זמני הלוח – מה שמשפיע על קביעת המועדים וכל סדרי הזמנים והטבע (וכפי שכותב החתם סופר שבשנה מעוברת אין צורך בקריאה נוספת של פרשת זכור למרות שהיא חיוב מהתורה, כיוון שבשנה מעוברת כח הזכרון נמשך חודש נוסף משנה רגילה).
החודש שנכפל כדי למלא את חסרון שנת הלבנה הוא חודש אדר – החודש של פורים. 'אדר' מלשון חוזק וכח, כמו 'אדיר', – כח סגולת ישראל מארצם נמשך והולך ואפילו מכפיל עצמו לכח כפול ומתמשך ונסי נסים עד רבדים רחוקים ונמוכים ובמהלכים הטבעיים לכאורה, עד מגילת ההסתר באחרית – עת מתגלה ההשגחה בתוך ההסתר, כפי שהאיר הנס בימי מרדכי ואסתר, ונשלמת השמחה בגאולה השלמה של עם עולם.
הארת פורים היא מהארת ימות המשיח שמגיעה למרחקים גאוגרפיים ומטאפיזיים. באחרית הימים מתגלה ההשגחה הפועלת והמאירה גם דרך הסיבוכים, המורכביות וההסתרים, גם במקומות נידחים ובמהלכים עולמיים ומהפכניים, שכולם מובילים לגילוי הטובה השלמה לישראל ולעולם כולו !
אדר חזק ומתחזק ופורים שמח 


אני בקושי רואה את המסך בגלל דמעות.
אתמול אחרי סעודת ערב שבת, פתאום, אני מבטיח,
פתאום ממש עלה בי הרצון לשיר שיר נשמה -
"יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך,
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה,
והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני".
בשבת?! שיר כזה...?! לא מתאים. לא בדיוק הבנתי למה.
עכשיו, אחרי הכותרת "חמישה בני משפחה נרצחו בערב שבת",
אני קצת..
"אח"כ שיספו את גרונו של הילד בן 11 שישב וקרא ספר במיטתו",
....
5 יהודים נרצחו. לא במאה התשיעית, אלא ממש לפני יממה.
הורים, ילד בן 11, פעוט בן שלוש ו - תינוקות.
זה לא איזה...
אלא נ-ר-צ-ח-ו. הדם עדיין מבעבע, חם, רותח.
רק צמרמורת שעולה מתוך הדמעות.
אין שום מילה להוסיף.
אבל בכל זאת אני חייב ללחוש משהו קטן.
אותם הדמעות - הכ"כ יקרות על נשמות כ"כ קדושות,
אנחנו חייבים להוסיף בהם, לדעת מה יש בהם.
תרשו לי רגע משהו לכאורה לא קשור.
אבל רק לכאורה.
עוד לא עברתי קורס טייס וגם את האמת שלא בקרוב, אבל הנה כמה דברים על המושג ששמו 'טיסה'.
טיסה רגילה = טיסה שבה הטייס רואה את השטח בו הוא טס, והוא מכוון את עצמו ע"פ הראייה.
אבל מה קורה כאשר יש חושך? כאשר יש ערפל? הרי הוא לא יכול לראות לאן הוא טס.
הוא יראה אורות של בתים ויחשוב שאלו הכוכבים. בו ברגע, הוא ירצה להרים גובה, אבל בום. הוא יתרסק באדמה.
לכן, ישנה מערכת במטוס שנקראת 'טיסת מכשירים'. מה הפירוש? אז ככה, זו מערכת שבה הטייס צריך שלא להסתמך על הראייה שלו, אלא - על מיכשור המטוס בלבד. וככה הוא מנווט את עצמו ע"פ המכשירים.
אחת הבעיות הגדולות בטיסה שכזו היא שלפעמים, האדם בטוח שהוא רואה את מה שהוא חושב, אבל המכשיר מראה לו אחרת. הטייס רואה שלמטה ממנו זה שמיים, אבל המכשיר מראה שזה ים. לא! אבל הוא בטוח שזה שמיים. הנה, זה בצבע השמיים. ככה לא נראה ים. אין, זה חייב להיות שמיים! אבל לא! המכשיר מראה אחרת. תראי לעצמך שאת נכנסת לסיטואציה כזו. וואו. מה את היית עושה. את בטוחה שאת צודקת, אבל מצד שני - מה?! המכשירים יטעו?! אבל רגע, אני אטעה?! מה אני חסרת שכל?! ככה נראים בדיוק השמיים! אבל המכשירים מראים אחרת. ואז עולה המחשבה - רגע? מי אמר שהמכשירים לא טועים?! אולי לא תכנתו אותם טוב?! ובל נשכח, שמדובר פה במצב כזה: או שהוא מתרסק, או שהוא חי. אחד מהשניים, בלי שום אפשרות אחרת. לכן, הטייסים עוברים כל מיני דברים שבהם מלמדים אותם - לסמוך על המכשירים. נקודה. בלי שום ספק. בלי שום 'אולי'. ככה לעשות.
אנחנו - אני, את, הוא והיא - טייסים. במקום שנקרא 'החיים'. "על אמת" כמו שאומרים.
רוב הפעמים קורה שאנחנו מסתכלים ורואים לאן אנחנו טסים. אנחנו, ממש, במו ידינו מכוונים את המטוס של החיים. הנה: כאן יש קושי - נעבור אותו מימין. לפעמים גם אנחנו מחליטים לעשות 'לופ' בחיים, כי שם לא טוב להיות. שם יש הרבה רוע. לפעמים אנחנו מחליטים לנחות קצת בשביל למלא דלק, הרי צריך לנוח לפעמים שיהיה כוח. אוו, זה מובן. לפעמים קצת כואב ומידי פעם גם הרבה מאוד כואב, אבל מובן. הגיוני לגמרי. כאן לשבור ימינה, כאן שמאלה ועוברים. ממשיכים את החיים. אבל --- לפעמים קורה שהכל חושך. שלא רואים את האור שתמיד אמרו לנו שהוא נמצא בקצה המנהרה. אין! רואים אפור. החיים לא טובים. זה לא הגיוני. איך זה קורה?! משהו כאן לא נורמלי. לפעמים אנחנו מצליחים להגיע עד למקום שבו כבר אין תקוה. די! מי שזה אתה שנמצא שם למעלה, לא אכפת לנו מי אתה, אבל שחרר אותנו. די! באמת! כמה אפשר לסבול. כמה?! עוד תביא לנו מכות?! תגיד אתה שם למעלה, משעמם לך?! מה נראה לך שאנחנו?! שקי חבטה?! ועוד אח"כ תגיד שאנחנו העם הנבחר. די! תשחרר אותנו. תפסיק. אנחנו לא מסוגלים. חושך. ערפל. לא רואים כלום. מספיק עם הכאב!
שם, דוקא שם הגיע הזמן שנדליק את 'טיסת המכשירים' של החיים שלנו. אבל עד הסוף. באמת. בלי שום פקפוק. כי אנחנו יודעים ובטוחים שהמכשיר הזה לפני שעולה על המטוס עובר מאות בדיקות שבטוח מאה אחוז שהוא תקין. אין מצב שהוא מקולקל. זה לא בן אדם שיכול לשנות החלטות, זה מכשיר, שעובד ע"פ פקודות 'יבשות'. לכן, הוא צודק. המכשיר. הולכים אחריו. קשה להאמין שהמכשיר צודק. זה מאוד קשה. איך יכול להיות?! מה?! הרי השמיים למעלה! למה הוא מראה אותם למטה?! הרי שם זה הדרך למקום הישר, למקום הצדק, לאן הוא לוקח אותנו?! בדיוק כמו במטוס, בשביל שלא נתרסק, צריך להאמין במכשיר. כי זו התקוה היחידה שלנו שלא נתרסק. אחרת, אנחנו קבורים באדמה. ומשם, מאוד קשה לצאת, אם בכלל. וזה לא שזה 'לוקש' המכשיר הזה, זה אמת. לגמרי. הגיוני גם. מאוד. אלא, שהמחשבות שלנו לפעמים צפות ורוצות לצוף מעל פני המים. שם, בדיוק במקום הזה, צריך להרים ידיים ולומר: לא יודע. אמנם אני רואה ההפך, אבל...לא. אני טועה. יש חושך. ובחושך - סומכים על המכשירים בעיניים עצומות. כי זו הדרך היחידה להנצל. בחיים שלנו, לפעמים אנחנו חייבים לעבור ל'טיסת מכשירים'. לא הכל אנחנו מבינים. אנחנו מוגבלים, זו עובדה. התשובה 'לא יודעת' - לפעמים זו היא התשובה הנכונה. רק משום שמאחוריה, עומד מי שמתכנן את המערכת. ועליו את סומכת. אז את יודעת בהחלט. לא מבינה כל דבר בדיוק כמו שהטייס לא מבין איך המכשיר מראה שהשמיים זה למטה, הרי זה למעלה! אבל כן. כמו שהטייס יודע שהוא חייב להאמין למכשיר, כך גם אנחנו, חייבים להאמין. אצלינו, זה עוד הרבה יותר עוצמתי. כי זה לא להאמין למכשיר שיש סיכוי אחד למליון או לא יודע כמה שהוא טועה, אלא - זה להאמין לבורא העולם. רגע, שוב, 'בורא העולם'. שגם עכשיו, הוא רואה אותנו. שבכל שנייה, הוא איתנו. הוא שומר עליו. הוא אוהב אותנו. לעצום את העיניים ולומר 'אבאל'ה, תקשיב לי רגע. אני באמת לא מבינה מה עשית כאן. בראייה שלי - זה אפילו נראה עוול מה שעשית. אי צדק! אבל... אני סומכת עליך בעיניים עצומות. מאמינה בך שאתה רק מטיב לנו וזה לטובתינו. מאמינה לעולם' - זה, הרבה יותר עוצמתי מהמכשיר שם במטוס. זה במאת האחוזים בלי שום פקפוק, אמיתי. רק לנו נשאר העבודה הזו, לזכור תמיד, כל הזמן שיהיה נגד עינינו: גם אם נראה הכל לא צודק, לא אמיתי, לא נכון - אנחנו מאמינים. עוצמים את העיינים ואומרים: 'אבאל'ה, אנחנו איתך. לעולמים'.
==
כן - לבכות, מותר, גם אם 'הכל לטובה'.
לבכות, מתוך אמונה. אי אי כמה שזה פנימי. דמעות שאמורות להיות מרות, מגיעות ונותנות הרגשה של אחרת, של נשמה של חיבור, בתוך הלב. במיוחד שהנשמות שנקטפו היו קדושות, אז - אנחנו באמת, בוכים רק על עצמינו. הוא עכשיו כבר נהנה ונולד לעולם האמת. אז כן, נבכה, נוציא דמעות. אבל יודע מה נעשה איתם? במקום סתם לתת להם להמשיך מהלחי שלנו לריצפה - נתכופף קצת, נרכין את הראש קדימה לכיוון מטה, נראה הכנעה לאבאל'ה שם למעלה, ונתן לדמעות לנוח, על ליבנו. על מקור הרגש, בשיא האמונה. דווקא משם, מהדמעות - שמוציאות אל החוץ מה שקשה להוציא מתוך הפנים, משם, נוציא אמונה, משם, ננשום התבטלות, משם, נקח את עצמינו בידיים שהקב"ה יודע בדיוק מה הוא עושה, משם, נקבל התחברות לבורא העולם, לנשמות הקדושות, משם נחייה - אמונה, שמחברת הכי בעולם, לנשמה.
הדמעות - מוציאות מבפנים, מה שהלב מתקשה לתפוס באמת.
וכשהן מלאות אמונה הדמעות האלה, הן גם מבינות, מאוד.
יעיז מי שיגיד לנו לחנוק את הדמעות.
אנחנו נבכה, כי משם אנחנו יונקים, חיים של אמונה.
אודי, רות, יואב, אלעד, הדס,
ה' יקום דמם.
בסיעתא דשמייא!!
כדאי לכולם לקרוא ולשאוב כוחות, אחרי הפיגוע הנוראי הזה..
שבעז"ה נשמע רק בשורות טובות! אמן.
מצאתי וידואו מרגש וקולע: לצפיה בוידאו
ביום חמישי, ב' אדר ראשון תשנ"ב, נרצחה בקראון הייטס האשה הצדקנית מרת פעשא לאה לאפיין הי"ד, שנהרגה על קידוש ה'. בשבוע שלאחר מכן נשא הרבי מלך המשיח שיחת קודש בה זעק "למה עשה ה' ככה?!... ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באשה צעירה, אמא לילדים קטנים שצריכים לאמם ויתגעגעו אחריה'...". לאחר מכן הסביר הרבי את גודל הענין דקידוש ה' שבמאורע באופן נפלא ואמר "אבל לאחרי כל העילויים וההפלאות שבקידוש השם ברבים . . זועקים בני ישראל להקב"ה: עד מתי?!... היתכן שלאחרי אריכות הגלות המר זקוקים עדיין למסירות נפש על קידוש השם של אשה צעירה אמא לילדים קטנים?!...● כעת, בעקבות המאורע המחריד בבומביי, הוציא לאור מכון 'לראות את מלכנו' את השיחה עם תרגום ללשון הקודש לתועלת אנ"ש והתמימים ● לצפיה בוידאו
ריעב"ץ מביא בסידורו בית יעקב מהזוהר, שמהיום- ז' אדר- יום הולדת משה מושיען של ישראל, מתחילים 3 חודשי נסים - אדר ניסן אייר, עד מתן תורה בסיוון. ב3 חודשים אלו היה משה מוצפן בבית.
אחד מגדולי האדמורים בעל מי השילוח כותב ש"נס" מורכב מנ' וס' - נפילה וסמיכה - תכף לנפילה יש סמיכה "סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים".
חלילה לנו ליפול ברוחנו יותר ממה שאויבנו מנסים להפילנו. "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות"
שמתי לב שכשאני מסתכל על משהו בעין טובה ורואה את הצדדים הטובים שלו זה ממש ככה ואני רוצה בדבר הזה אבל לפעמים אותו הדבר ממש רק לנגד עייני כל הדברים הרעים ואני כ"כ לא רוצה בו.
בשני המצבים זו ממש בחירה איך להסתכל על הדבר.
לא תמיד זה בדברים שממש מובהק אם הם טובים או רעים. קשה לי לתת דוגמא ספצפית.
בשני המצבים זו הבנה שכלית (?) שזו ממש המציאות ממש.
אז איפה האמת?
איפה צריך להשתמש בעין טובה כדי לראות את המציאות ואיפה זה סתם ליפות מציאות שקרית וצריך להתרחק.
אם הכל היה שחור לבן זה היה פשוט אבל יש הרבה אפור, איך מיישמים שם את הדברים הנכונים?
תודה צדיקים!
אתה ענית לעצמך - זה מתחיל מתוכך. אם אתה (כדבריך) במצב של עין טובה ותדר חיובי אז אתה תמצא את הטוב וכך הוא יהיה באמת, אפילו באותו דבר בדיוק שבמצב של "תדר שלילי" יראה אחרת ויתגלה כשונה. כיוון שהכל מתחיל מבפנוכו.
מעין זה אמר חכם אחד על מה שתלוי בנו: "אם אתה חושב כך או חושב אחרת - אתה תמיד צודק"..
ביום ראשון, 13\3, ב- 17:00 עמידה בצמתים בכל הארץ
.לאות הזדהות עם החלוצים, מתיישבי יהודה ושומרון
.יש להצטייד בדגלי ישראל..ללא אלימות, ללא חסימת כבישים. פשוט אוהבים את המתיישבים
מוקד מידע לקבוצות מאורגנות 052-5665052
עדכונים כל הזמן בפייסבוק של ישראל שלי
ובאתר http://www.myisrel.org.il/action/
דרום - צומת בילו נילי 057-4867514
צפון - צומת צבר בקריות מיכל מנין 054-446337
ת"א -צומת עזראלי שקד איילת 052-4233659
ת"א- רכבת ארלוזרוב עינב 050-5912376
כניסה לעיר ירושלים חגי 054-8431605
צומת חורב חיפה מחפשים רכז
צומת רעננה מחפשים רכז
צומת הכניסה לנתניה בקניון חיון אלדו 054-4261575
צומת חדרה הדר 054-9821763
צומת אל-על גלעד 052-4333284
צומת שילת 050-4241521
כניסה צפונית לקרית גת מוריה 050-2283434
צומת דימונה טומי 057-7713127
צומת קרני שומרון קומונרית 052-3662871
צומת שילה 052-7966622
בעזרת ה', נפגש.
שבוע טוב.
אני שומע את הנפצים ביישוב שלי ואני מבקש: תאמרו לאחים הקטנים שלכם שלא יתעסקו בנפצים. זאת לא רוח היהדות
מתוק מדבשלילה טוב
תודה על ההשקעה שלכם![]()
מתוק מדבשבס"ד לק"י
אבל כמו שעוזיה אמר לפני, תלוי באיזה עניין.
בכ"מ, אני בטוחה שלא שאלת אותו איזה צבע חולצה ללבוש על הבוקר או משהו כזה.
תשאל את עצמך אם שאלת שאלה כדי שיחווה את דעתו או כדי שיפסוק.
כך תדע האם להרגיש יסורי מצפון או לא.
בהצלחה.
אם את חוזרת בך ואת אומרת לו את זה, ומבחניתו אין לו בעיה אז זה נראה לי תופס לא?..
אני לא יודעת אני משערת..
שאלנו רב אחד באזשהו עניין. הוא אמר לנו כן.
ואז התלבטנו אם לשאול עוד רב, שידוע שהוא יותר מחמיר, כדי שגם "תלמידי הרב השני" יקשיבו לנו.
פחדנו שהוא יגיד לא,ואז נסתבך- כי הרב הקודם אמר כן, ועכשיו אומרים לנו לא.
אז לא שאלנו אותו.
זה היה נכון לעשות??
אם היינו שואלות, והוא באמת היה אומר לנו לא- מה היינו אמורות לעשות?
עלה עם אחיו לארץ שנהים למדו אצל הסטיפלר(הרב קניבסקי האבא) מגדול הרבנים אז.
שנהם ידו שהוא נגד העליה לארץ(זה היה לפני השואה אחרי זה הרב עלה בעצמו ופתח פה סניף של הישיבה)
אחיו בכל זאת אמר שהוא לא עולה בלי לשאול וסבא שלי אמר א לא מתכוונים לעשות לא שואלים!!!
(אחרי זה היו לאחיו הרבה יסורים ותמיד סבא שלי אמר לו שזה בגלל שהוא שאל..)
צריך להבין לא חייבים לשאול(לא חייבים על כל דבר!!!) אבל שאלת תעשה!!!
במקרה הזה אפשר להגיד שהשתנתה המציאות אבל אם את לא בטוחה שתעשי מה שהוא אמר אל(!!!) תחזרי אליו.
דבר ראשון-
אם שואלים רב- לפני זה צריך לקחת בחשבון את כל התושובת שיענה,
מתשובה שרוצים לשמוע ועד תשובה שהכי לא היינו רוצים לשמוע.
אבל לא לשמוע- ואח"כ להחליט לפי מה שרוצים-
אל תשאלו אם מלכתחילה לא מקובל עליכם סמכות הרב!
2) לא שואלים 2 רבנים אותה שאלה- בשביל לבחור מה הכי מתאים לי ולפי זה לעשות.
"עשה לך רב" לא רבנים..
3) אפשר להציג שאלה אחת ל2 רבנים בתנאי שרוצים להציג תשובות שונות לקהל יעד,
לדוגמא:האם מותר שבת תלבש את הבובות הגדולות כשהם עם מכנסיים?
הרב שמואל אליהו- כן
הרב אבינר- לא
ואז מציגים את התשובות- וכל אחד הולך לפי הרב שלו..
אגב- אני חושבת שממש חשוב להצמד לרב לעניינים כאלה ואחרים,
לא סתם רב- אלא גדול תורה, רואים רק ברכה בחיים!!!
מנסיון
שבוע טוב ובשורות טובות
בעניין של הלכה, זה הלכה ואז באמת צריך לעשות מה שהרב אמר, או לשאול רב אחר ולהגיד לו מה הרב ההוא אמר, או לשאול את הרב אם זו ההלכה או שיש כאלה שסוברים אחרת.
כי זו הלכה.
אבל פה זה היה עניין של התייעצות..
ואל תגידו לא שואלים כי שאלתי.
ו"המציאות השתנתה" - מבחינתי, זה לא שבאמת משהו פה קרה בפועל.. יותר בסדר המחשבתי שלי.. אם אפשר להגדיר את זה ככה.
בס"ד
העניין של ה"לא תסור מדבריהם" זה כדי שלא תעשה התורה לכמה תורות. ולכן בפסקי הלכה חובה לציית לרב, וזה בעייתי לשאול מספר רבנים.
אך התייעצות אישית היא התייעצות בלבד ולענ"ד אין בה התחייבות להשמע לדעת הרב.
אם אני שואלת רב לאיזה מפלגה להצביע או אם ללכת להדריך במקום מסויים מותר לי לנהוג אחרת! אני רוצה לשמוע דעת תורה, אבל אולי אני אחליט שאני לא מסכימה עם הדעה של הרב.
בסופו של דבר כולנו קיבלנו ביחד תורה בהר סיני. הרב אמנם הרבה יותר חכם ממני, אבל ההחלטה היא שלי. (בטח שבמקרה שהשתנו נתונים..)
מה שכן אפשר, זה ללכת להתייעץ שוב עם אותו רב, לספר לו שאתה הולך לעשות הפוך ולהסביר למה. תראה, אולי יהיו לו דברים נוספים לחדש לך..
ב"הצלחה!
_ _
אבל למה לשאול מחסוי????
לילה טוב
תודה על ההשקעה שלכם![]()
באג2000
אם אני אני מפני שאתה אתה, ואתה אתה מפני שאני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. עם זאת, אם אני אני מפני שאני אני, ואתה אתה מפני שאתה אתה, אזי אני באמת אני ואתה באמת אתה. – רבי מנחם מענדל מקוצק.