שלום אנשים, אני די חדשה פה..ויש לי שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן. זה הולך ככה- העולם הזה ממש מלא סבל ורוע,אז בשביל מה ללדת אליו ילדים? אני יודעת שזה נשמע קצת מטורף,אבל אני בקושי מסתדרת עם העולם ולפעמים אני שואלת את עצמי-בשביל מה צריך ילדים? זה ממש אגואיסטי ללדת! זה טוב לי,כי יהיה לי טוב עם הילדים שלי בעז"ה,אבל בכלל ללדת אותם זה כמו לזרוק אותם למקום נוראי! נכון שיהיו להם גם רגעים טובים,הם יכירו גם אנשים טובים,יהיו להם גם רגעים שמחים,אבל בכללי-העולם רע,אז בשביל מה???
אנחנו וגם הילדים שלנו בע"ה באים בדיוק בשביל זהחילא דמשכנא
לעשות את העולם הזה טוב יותר, קדוש יותר וקרוב יותר לה' יתברך.
ובשביל זה שווה שיוולדו לנו ילדים וגם שווה שאנחנו נסבול את התלאות והקושי שיש בעולם הזה.
ובשביל זה שווה שיוולדו לנו ילדים וגם שווה שאנחנו נסבול את התלאות והקושי שיש בעולם הזה.
היי היי, את זה א-ת אמרת!אח..
תראי, ת'אמת - שאם אין לך מטרה בעולם, אז באמת אני יש צד לחשוב כמוך, למה להביא ילדים שיסבלו כאן?!
חוץ מזה, שנראה שהרבה אנשים 'מתים' לחיות למרות שכואב להם.
הוכחה?
עייני בית חולים אסף הרופא. מליונים נשפכים על חיים...
ככה שמסתבר שהילדים שלך כבר עכשיו צועקים - 'אמא, יהיה לנו קשה, אבל בכל זאת אנחנו רוצים חיים'...
תחשבי על זה. זה גם אם אין מטרה בעולם...
אבל --->
העניין בכלל לא מתחיל. למה? כי יש בורא לעולם - אומרים הדוסים. שזה אומר במילים אחרות:
שת'כלס, את לא בידיים שלך. גם להתאבד אסור לך כי את 'רכוש הקב"ה'.
והוא, אותו אחד, אמר לך: את חייבת להביא ילדים לעולם. למה? 'לא תהו ברא, לשבת יצרה', ה' ברא את העולם בכדי שיהיו בו חיים, ואת חלק מהתהליך הזה. אז שאלת למה? ת'כלס - כי ה' אמר.
עכשיו, אחרי שהבנו שיש לנו תירוץ אמיתי והחלטי - עכשיו אפשר לנסות להכנס לטעמים.
דבר ראשון - העולם, צריך להגיע לידי תיקון. ואת זה, אנחנו נצליח לעשות! ואם את לא מאמינה בזה, אז את מאמינה בשקר - כי שיש תיקון ואנחנו צריכים לעשות אותו - אמר שיא האמת, אמר בורא (!) העולם שיודע בדיוק איך העולם אמור להתנהל. זו התפקיד שלנו בעולם 'לתקן עולם במלכות ש-די'. זה תפקיד שיכול להתבצע בין היתר ע"י זה שכולנו נמשיך את הדורות ונביא ילדים - המשך לעולם.
אגב, ה' לא מבקש ממך 100% לתקן את העולם. אולי את ואפילו הילדים שלך לא יצליחו לעשות את זה, אבל הוא מבקש ממך השתדלות של 100% בשביל לתקן את העולם. לזה, את מחוייבת.
דבר שני - אם הילדים שלך יסבלו או לא, זה הרבה גם ביידים שלך. לדוגמא, אם תחנכי אותם בחינוך לא טוב, לא רק שאת תסבלי - אלא גם הם יסבלו. אבל אם תחנכי אותם בחינוך טוב, הם יזכו ואת תזכי. רוב החיים שלהם - מסתבר, יהיו טובים ומלאי שמחה.
דבר שלישי - תחשבי על זה ת'כלס. לפעמים יש לנו רגעים של חולשה, אבל בכללי - היינו אני ואת מוותרים על החיים שלנו?! הרי במליון דולר אנחנו לא נמכור אותם, אז לוותר עליהם?!
אז עכשיו נראה לי ש --->
זה ממש אגואיסטי לא ללדת ילדים לעולם!
אגב, לפני שאת נכנסת לכזו שאלה, תבדקי אם השאלה הזו לא נובעת משאלות אחרות שמציקות לך.
וכן - מותר ורצוי - שתשאלי שאלות שמציקות לך. כדאי לסדר את החיים עם סדר של תשובות אמיתיות.
בקיצור, למה?
כי ה' אמר. וזה, דבריו - מוכחים כדברים הכי אמיתיים בעולם.
עכשיו טעמים, להטעים את הדברים?
יש הרבה. מאוד.
מקוה שהובנתי. אם יש צורך, אשמח להרחיב.
שבוע מבורך ופסח כשר ושמח!
שבוע מבורך ופסח כשר ושמח!
כל התקדמות קטנה שנזיז בעולם שווה את כל החיים פהחילא דמשכנא
עם כל הקושי הכרוך בזה.
וחוצמזה שידוע שכל תזוזה קטנה בעולם הזה מזיזה המון בכל העולמות.
וחוצמזה שידוע שכל תזוזה קטנה בעולם הזה מזיזה המון בכל העולמות.
...אנונימי (פותח)
אתה צודק בזה שאנשים נלחמים על החיים,אבל זה לא אומר שיש להם מטרה.הם פשוט כבר ממילא נולדו,אז הם מפחדים למות, אבל אם היית מציב להם עכשיו את הבררה אם להוולד בכלל-לא כזה בטוח שכולם היו רוצים.המלחמה על החיים לא תמיד נובעת ממטרה שרוצים להגשים או מאהבה של העולם והחיים.לפעמים זה פשוט הפחד מהמוות ויצר החיים שמוטבע בכולנו.והתינוקות שנולדים-הם לא באמת בוחרים את זה! הרי אלה האמהות שלהם שיולדות אותם!
אמרת ש:"ככה שמסתבר שהילדים שלך כבר עכשיו צועקים - 'אמא, יהיה לנו קשה, אבל בכל זאת אנחנו רוצים חיים'..."
אתה לא מכיר את המשפטים של:"טוב לא לאדם שלא נברא משנברא", המדרש שאומר שהקב"ה מכריח את הנשמה לרדת לגוף כשהאדם נולד, עוד מדרש שאומר שהנשמה קופצת לגיהנום בשמחה כי למרות שהגיהנום נורא-הוא הרבה יותר טוב מהעוה"ז..??ומן הסתם יש עוד הרבה, אני לא כל כך מכירה..
אז נכון,אסור לי להתאבד, ואני גם לא הייתי מוכרת את חיי בעד שום הון שבעולם, אבל שוב-אני כבר נולדתי, אז יש בי יצר חיים ואני מפחדת מהמוות. אבל אם הייתי צריכה להחליט אם להוולד בכלל..דוגרי? הייתי מבקשת לא להוולד.
וכן די יש לי מטרה, מין מטרה כזאת שעובדים עליה כל החיים,אבל זה לא גורם לי להרגיש טוב יותר או קשורה יותר לעולם..
והאמת-כן זה נובע ממליון שאלות אחרות, אבל כבר התייאשתי מלקבל עליהם תשובה, אז אני רק מחפשת תשובה לשאלה הזאת,כי בתכל'ס עם השאלות האחרות עוד אפשר איכשהו לחיות, אבל עם זאת לא כל כך..
בכוונה הוספתי ת'שורות האחרונות -->אח..אחרונה
בקיצור, למה?
כי ה' אמר. וזה, דבריו - מוכחים כדברים הכי אמיתיים בעולם.
עכשיו טעמים, להטעים את הדברים?
יש הרבה. מאוד.
על טעמים אפשר להתווכח, אבל על אמת, א"א.
ואם זה אמת, אז זו המציאות.
ועכשיו נחדד את הדברים. מוכרים כל המדרשים שהאדם לא בדיוק רצה לרדת לעולם וכו'.
אבל ה' אמר שיש מטרה לעולם. ובשביל שהיא תתקיים - צריך להביא ילדים לעולם.
טעם א'. זה בעצם, הטעם העיקרי שיש. כי יש לעולם מטרה, והבאת הילדים, היא חלק מהתגשמותה.
-----
על הטעמים האחרים אפשר הרבה להתווכח. ת'כלס, תחשבי שיש עכשיו נשמה למעלה.
את יכולה להוריד אותה או לא. אם תורידי אותה - היא תזכה לטוב, גם לסבל, אבל בסוף טוב.
אם לא תורידי אותה, אז את גורמת שהיא לא תזכה לטוב. עכשיו תגידי, מי בדיוק אגואיסט??
הנה, עוד טעם. היה טעם על 'תיקון העולם', וזה טעם על 'תיקון האדם'.
אגב, לא אמרתי שהיא לא תסבול, היא תסבול בודאי! 'בזיעת אפיך תאכל לחם' וכדו', אבל ת'כלס בעולם הבא יהיה לה טוב כי היא עשתה בעולם הזה.
--
אחרי זה אני בא ואומר: נו באמת, ת'כלס, כולנו שמחים שנולדנו. לפעמים יש קשיים. בהחלט.
אבל ברוב החיים, טוב לנו. וגם אם לא רוב, אז הרבה.
היית מוכנה עכשיו להיות 'כלום', יענו: 'לא להיות'?! את מבינה בכלל מזה?! כאילו, אין לך מחשבה, אין לך חיים, אין לך כלום כלום כלום - גם בשיא רגעי המשבר שאני אבקש ממך לחשוב שנייה ולענות לי על השאלה הזו:
היית מעדיפה להיות כלום?! כלומר - אשכרה, במלוא מובן המילה - לא להיות?!
אגלה לך סוד, את לא באמת היית מעדיפה את זה. כי אם לא היית - אז לא היה לך לחשוב שום דבר. לא היה לך לא טוב, וגם לא רע. לא היה לך כלום. לא היה את בכלל. לא היה לך צורת העדפה. אין - 'מעדיף שלא להיות', כי זו לא העדפה. יש: 'מעדיף שלא להיות פה', כלומר: להיות שם. אבל 'מעדיף שלא להיות בכלל, כלום', תחשבי על זה עמוק, אין כזה באמת משפט. גם אם האקדמיה ללשון מאשרת אותו - אני ואת, השכל שלנו שומע פה משפט טפשי ביותר ושלול מעיקרו.
---
בל נשכח, שהתשובה הנצחית לשאלה: אז בשביל מה ללדת אליו ילדים?
כי ה' אמר.
למה ה' אמר?
אז קודם כל נזכור שאם ה' זה אמת, גם בלי להבין את דבריו, אנחנו מחוייבים אליו.
או במילים אחרות: 'טעמי המצוות זה לא (בדיוק רק) סיבות של המצוות אלא להטעים את המצוות...'.
ובכל זאת, להטעים? לחשוב קצת?
ובכל זאת, להטעים? לחשוב קצת?
יש בזה הרבה מאוד הגיון. בין אם זה 'תיקון העולם', בין אם זה 'תיקון האדם' וכדו'.
אם יש דבר להרחיב, באמת בשמחה. יישר כח על השאלות.
שבת שלום ומבורכת וחג שמח לכל עם ישראל!
הנחת היסוד מוטעיתדני-יהונתן
וודאי שהעולם הזה יגיע לשלמות!!! כל כתבי הרמח"ל מלאים מזה!! וודאי שנצליח!!! כל הנשמות ארוגות יחד.! כאן צריך בטחון בד' ואמונה בטוב המוחלט של ד' למרות כל מה שנראה לעיניים. (יש שיחות מומלצות של הרב יהושע שפירא שנקראות "אל ה' ואל טובו")
(מעלה גיחוך) ושאף אחד לא יחשוב שהוא הבין למה.בצי.ג
(מוריה, זה היה בשבילך.)
כי הקב"ה ציווה אותנו....יהודי מרמ"ג
נאתווה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים ואם לא נלד ילדים לא יהיו פה "תחתונים" שתהיה לו בהם דירה.
למה רק רע???נח"תיסטית
אומנם אני חדשה פה אבל...
העולם שלנו מלא במה שאת בוחרת להסתכל.
יש רוע וסבל בעולם אבל יש המון המון נקודות של אור המון טוב בעולם שהקב"ה ברא לנו.
ואני אתן לך דוגמא קטנה... כל העזרה ההדדית של עם ישראל אחד לשני. את יכולה להסתכל ולהגיד כמה עוני כמה אנשים מסכנים ואת יכולה להגיד איזה מדהים אנשים נותנים מעצמם לאחרים דואגים אחד לשני....
וחוץ מזה אנחנו מאמינים שבעזת ה' יתברך יבוא משיח צדקנו ויבנה לנו את בית הבחירה בקרוב ואז יהיה רק טוב ושפע בעולם...
עבד ה' הוא לבדו חופשי?!? [ד"ת פסח ופרשה]אח..
היי, השבוע הזה הולך להיות מלא בוורטים, רצוי לתפוס כמה בכיס... 
פרשת 'צו'.
קבלו דין פשוט ביותר:
אדם טהור שנוגע בדבר טמא - נטמא.
אדם טמא שנוגע בדבר טהור - ל-א נטהר.
והשאלה זועקת עד לב השמיים: למה?! למה הטמא שנוגע בטהור לא נטהר?!
התשובה היא - אומר הקוצקצר -
דבר טמא, הוא ודאי (!) טמא. לכן טהור שנוגע בו, נטמא.
אבל דבר טהור, הוא לא ודאי (!) טהור. אדם יכול להעיד על עצמו שהוא ודאי טהור שאפילו שלא בכוונה הוא לא נטמא?! לא. לכן, הודאי טמא - מטמא. אבל הספק טהור, לא יכול לטהר...
אבל דבר טהור, הוא לא ודאי (!) טהור. אדם יכול להעיד על עצמו שהוא ודאי טהור שאפילו שלא בכוונה הוא לא נטמא?! לא. לכן, הודאי טמא - מטמא. אבל הספק טהור, לא יכול לטהר...
אה, תשובה קוצקרית... 
פסח. אנחנו כבר לא עבדים.
'עבד ה' הוא לבדו חופשי',
אומר ריה"ל. ותמיד היה לי עמוק בלב:
אומר ריה"ל. ותמיד היה לי עמוק בלב:
למי אתם מנסים למכור את זה?! שומר תורה ומצוות נקרא חופשי?! עא-לק. באמת, איך אתם אומרים כזה דבר...?!
עד ששמעתי את ההסבר הבא. אגב, אולי זה לא יכנס תוך שנייה, אבל תחשבו על זה...
הנשמה היא חלק מהעליונים. נשמע מפוצץ? הנשמה היא רוחנית, נקרא לזה ככה. 'צלם אלוקים'.
ידוע לכולנו שאנחנו - אני אתה ואת - זה הנשמה שלנו ולא הגוף. (הוכחה קטנה: תצבוט אדם מת, הוא ירגיש משהו?!)
קיצור: אם הנשמה היא מלמעלה, אז היא בעצם רוחנית. היא 'אוכלת' אוכל רוחני = תורה מהשמיים, תורה ומצוות.
יוצא לנו כזה דבר --> שבאמת הנשמה שבתוכינו, היא רוצה ר-ק להתקרב לה' ולעשות את רצונו, וזה, ההתקרבות הזו לה', זה הרצון האמיתי של הנשמה. יוצא, שהנשמה = אנחנו, בתוך תוכינו, האמת הפנימית הנקייה ביותר שלנו רוצה לעשות את רצון ה' כלומר: להיות עבד לה'.
מכאן מוכח ש: עבד ה' = הוא לבדו חופשי. באמת.
מ.ש.ל 
אגב, אם נשמע למישהו - כמו בדיוק שזה נשמע לי בהתחלה - כמו איזה 'רעיון רוחני' נשגב, אז תראו משהו יפה:
"לפיכך מי שאינו רוצה לגרש -- מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא (הנשמה שלו) לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות; ויצרו הוא שתקפו.
וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני -- כבר גירש לרצונו"
וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני -- כבר גירש לרצונו"
אדם שלא רוצה לתת גט - ויש דין שהגט ינתן לרצון האיש - כופין אותו עד שהוא אומר רוצה אני. זה לרצונו של הבעל?! נו באמת...!
כן - אומר הרמב"ם - זה ש-י-א הרצון האמיתי של הבעל. מי שחונק, כופה, מעביד, מגביל וכדו' את הבעל, זה היצר הרע. הוא שבוי בידי היצר הרע, ואז שאנחנו כופים אותו לעשות את רצון ה', אנחנו בעצם מכניסים ליצר הרע נבוט בראש! אנחנו בעצם משחררים את הבעל לחופשי באמת! אז, זה לא 'רעיון רוחני גבוה גבוה', אלא זה ממש יורד לרמה המעשית של ההלכה...
עשו מצוה, ותקפיצו ת'שרשור הזה למעלה. 
(אגב מי שלא יודע, כולם מוזמנים לקבוצה שלנו בפייס'...)
פססט, שבעז"ה נזכה לכולנו להיות חופשיים באמת ולעשות את רצון ה', את רצונינו - בכיף ובהרבה מאוד שמחה.
חג גאולה כשר ושמח. שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
א-מ-ן! 
שכוייח! חיזקת!יורביתאחרונה
הראשון- היה טיפה מסובך, אבל בסוף הבנתי.
השני- שנזכה להבין את זה באמת בכל רגע ובכל ניסיון!
תודה רבה!!
משהו שלא ממש מסתדר לי..הסנה-בוער
בס"ד 
לגבי הרמב"ם-
מצד אחד, ב13 עיקרי האמונה הוא הכניס את זה שהתורה לא תשתנה בשום זמן ח"ו, שהתורה היא נצחית.
מצד שני, הוא מדבר על כך שהקורבנות היו צורך הדורות ההם, ואין להן מטרה בפני עצמן.
איך זה כתוב ברמב"ם?רציתי
מחלוקת רמב"ם ורמבן עם הקורבנותב.ש.
סוגיה בפני עצמה אם תרצו אני אביא בלי נדר את כל המהלך של הסוגיה.
ודרך אגב-בסופו של דבר מובן שגם לרמב"ם יש מטרה לקורבנות.
אם אתה רוצה פירוט ארוך יותר - תגיד.
[כן, כן! (אני בת!)]הסנה-בוער
ופעם היו שורפים את הספרים של הרמבם.לוטמניה
זה נכון שהרמב"ם כותבשיראל.
שזה היה לצורך הדורות הללו,אבל זה רק תירוץ.
הוא מוסיף שיש טעם פנימי ועמוק,אבל למיטב ידיעתי לא כותב מהו.
(למדנו את זה השנה כי אנחנו בחומש ויקרא-בעניין הקורבנות,אם את רוצה אני יביא ת'דף עם הפירוט ויעלה לכאן בלנ"ד מחר).
אחד הרמזים לכך הואדני-יהונתן
שבמצוות לחם הפנים כותב הרמב"ם במורה נבוכים שהוא לא יודע מה הטעם. ולכאורה, מה כל כך קשה היה לרמב"ם למוצא טעם פשוט על הדבר הזה? ופלא הוא שבכתבי האר"י ז"ל הוא כותב שגם הוא לא יודע מה הטעם של מצוות לחם הפנים וזה יתגלה לעתיד לבוא.
תשובה...Talrats
1) יש כל מיני סוגים של קרבנות שלכל אחד מטרה שונה (המטרה הכללית היא כמובן לעקור ע"ז).
2) לא נסתלקה ע"ז כך שבאופן כללי לקרבנות יש צורך גם בימינו.
3) לקרבנות אין מטרה בפני עצמן וזו שאלה בפני עצמה שאותה רבינו הרמב"ם מבאר במו"נ ח"ג פרק ל"ב.
4) אני אמקד את שאלתך (תקני אותי אם לא לכך התכוונת) למה צריך לקיים מצווה שהושגה מטרתה?
ועל כך אפשר לענות שע"י עשיית המצווה כל הזמן מובטח שלא תשתכח מטרתה, ועוד יכול להיות שיש טעמים נוספים
שאנו לא יודעים אותם ועייני במקרה של שלמה המלך בעניין לקיחת נשים רבות.
אז..הסנה-בוער
בס"ד
יש המון דברים כשיבוא המשיח, אני חושבת שהם לא יוכלו פשוט להתקיים, הציבור לא יעמוד בזה, או שזה יסתור את רוח העולם.
[סתם דוגמא הזויה שעולה לי, בואו לא נכנס לזה- שאשה פסולה לעדות וכו'].
אם אנחנו נחשוב שזה ישתנה, זה סותר את יג עיקרי אמונה?
וגם אם אנחנו לא הולכים לפי הרמבם בעיקרי אמונה, זה אומר שהתורה היא אנושית, מוגבלת- ולא נצחית?
====אוסקר
בס"ד
לא הסתכלתי בתשובות למעלה אז סלחו לי.
אכן לפי הרמב"ם הקרבנות הם דבר נצחי, והנימוק הזה שכתבת שמופיע בספר מורה נבוכים אינו עיקרי בשיטתו, אלא רק תשובה לנבוכים שאינם מסוגלים להבין את מעלתם של הקרבנות.
וההוכחה לכך היא שהרמב"ם בספר ההלכה שלו הביא את כל דיני הקרבנות, כי באמת הקרבנות יחזרו בעזרת ה'.
כך הוכיח הרב ישראל אריאל שליט"א, ועייני על כך באריכות באתר מכון המקדש.
כל טוב
אבל ענו לך למה זה הגיוני..שיראל.
הרב זצ"ל אומר שלעתיד לבוא -ii
לא יקריבו קרבנות, רק יביאו מנחות.
"וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים"
(אכן בחזון הצמחונות והשלום.)
האדם 'ירד' לדרגה כזו שהוא אוכל חיות - רק כי הוא לא הצליח להישאר בדרגה העליונה שהוא היה בה - לפני המבול האדם התנהג כמו חיה (מעשי דור המבול למיניהם...) - ולכן ה' התיר להם לאכול חיות - כדי שירגישו וידעו שהם עליונים עליהם.
אך האידאל - אינו כך.
ולעתיד לבוא - זה לא יהיה כך.
(לא הבנתי למה זה אומר שהוא סותר את עצמו?בצי.ג
אולי באמת הציווי של הקורבנות היה רק בתק' המדבר?
>>רציתי
אם הצווי על הקבנות היה רק בתקופת המדבר, למה המשיכו עם המנהג הזה גם כשנכנסו לא"י?
תשובהאחד מאלף
בס"ד
בואו נתחיל כמו שצריך.
הרמב"ם (הלכות יסודי התורה פרק ט' הלכה א') כותב כך:
"דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצווה עומדת לעולם ולעולמי עולמים. אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת" (השוו פירוש המשניות לרמב"ם סנהדרין פ"י, והלכות מלכים ומלחמותיהם פי"א הלכה ו')
בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ח' כותב הרמב"ם: "שלשה הן הכופרים בתורה.. והאומר שהבורא החליץ מצווה זו במצווה אחרת וכבר בטלה תורה זו וכו'".
יסוד דבריו של הרמב"ם מבוסס על המדרש בדברים רבה (פ"ח ו'), והוא מסביר את הטעם בכך במורה נבוכים ח"ב פרק ל"ט. (בקצרה, דבר מושלם, לא ייתכן שני לו. התורה אלוקית, מושלמת, ולא ייתכן דבר השווה לה, הוא חייב להיות שונה ממנה)
עכשיו, לגבי טעמי המצוות. ישנה מחלוקת ידועה על טעמי המצוות. יש שאמרו שאין לנו שום השגה בטעמם של המצוות, ומשום כך- חל עלינו איסור לחפש כאלה (לדוגמא: "מורה נבוכים" ח"ג כ"ו). לעומתם, היו שסברו שאע"פ שבטעמם הפנימי של המצוות אין לנו השגה, על האדם לחפש ולמצוא טעמים למצוות, וכך גם קיום המצוות שלו יהיה שלם יותר (לדוגמא "ספר החינוך" בהקדמתו). הבנת הטעם של המצווה מביאה את האדם להשלמה עם המעשה ולחיבור אליו, וממקמת את האדם במשבצת של "עושה מאהבה" והבנה, ולא מחובה ויראה.
כשהרמב"ם כותב את הטעמים למצווה, אין הוא מדבר על הטעם האלוקי. "כשאר גבהו שמיים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם", אין לנו שום השגה בטעמי המצוות, ובסיבותיו של בורא עולם: "היכן היית בייסדי ארץ" שואל ה' את איוב.
אלא מה, שצריך לקרב את המצוות אל שכלנו, וזה מה שעשו נותני הטעם למצוות. העניקו לנו זווית רחבה של הסתכלות על מצוות התורה.
כשהרמב"ם מביא את הטעם לקורבנות כהתמודדות עם צרכי הדור, אין הוא אומר שזה הטעם היחידי, ואף לא הטעם העמוק מכולם, כי אם הטעם המתאים לשיטת הפירוש והביאור של הרמב"ם בכל ספריו. לרמב"ם ישנה מסכת שלימה של ביאורים המקיפים את כל התורה כולה, וע"פ הסבר מקיף, שיטתי ועמוק זה, מסביר הרמב"ם אף את הקורבנות בצורה כזו.
כמו שהביאו קודם, אני ממליץ ללמוד את המאמר של הרב קוק זצ"ל על "חזון הצמחונות והשלום" - המסביר ומעמיק את עניין הקרובנות ואכילת בשר חיה.
"הסנה בוער" - מי ישום פה לאדם? או מי ישום אילם וכו'.... מה הכוונה? מי שנתן את המצוות, גם ידאג לכך שכשיגיע הזמן, נהיה ראויים אליהם ומבינים אותם. ולכל מי ששאל: מדוע את בית המקדש: הנה התשובה...
הרמב"ם גם כותב שהקרבת הקורבנות היא אחת ה-מצוות שאיבצי.ג
הרמב"ם גם כותב שהקרבת הקורבנות היא אחת ה-מצוות שאינן מובנות.
אם יהיה לי כח אני אעלה לכאן משהו מהגדת המקדש בנושא הזה.
אזמה,אם אין לזה טעם אז לא עושים?באג2000
אופס..נשלח באמצע-באג2000
שוב..באג2000
בכל מקרה- יכול להיות שמצוות הקרבנות עצמה ניתנה בגלל שהדור ההוא היה צריך אותה,אבל היא לא תשתנה כי כבר התקבל אצלנו שככה אנחנו עובדים את ה'.
נשמע קצת מוזר הטענה הזו^.בצי.ג
הרב קוק מדבר על נושא קשור בעין אי"העוקר הריםאחרונה
בשבת פרק שני ד"ה וכי נר חנוכה קדושה יש בו
אין לי פה עכשיו את הספר אבל אני אכתוב מהזיכרון את תמצית הדברים מומלץ להסתכל אחרי זה במקור.
שם הגמ' אומרת שאסור להשתמש בנר חנוכה, ומקשה וכי נר חנוכה קדושה יש בו ומתרצת שכמו כיסוי הדם שמכסה ביד ולא ברגל כך כאן אסור להשתמש כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו.
הרב קוק מחלק שם בין קודש לדבר שמוביל לתכלית קדושה אבל הוא אינו קודש.
התורה היא קדושה מצד עצמה (הרצון הא-לוקי, מחבק את המלך בלבושיו, סדר העולם, מדבר עם המלך ואכמ"ל)
המצוות לעומת זאת מתקנות את האדם כדי שכל כוחותיו יהיו שלמים לעבודת ה' (באריכות במהר"ל נתיב התורה פרק א')
ולכן מצד אחד המצוות הן לא קודש, אבל מצד שני אסור שיהיו מצוות בזויות עליו, ז"א זה שהמצוות הן לתכלית מסוימת לא בא להנמיך אותן ולאמר שאפשר להסתדר בלעדיהן.
לדוגמא מצוות כיסוי הדם, טעמה לכאורה כדי שאדם לא יהיה ברברי באופן מיוחד שאוכל את בשר הבהמה על דמה, לכאורה כיום אין סיכוי שנגיע לכזאת פראות, אבל המצווה באה לעקור נטיות כאלה בנפש האדם שתמיד קיימות (אולי לעתיד לבוא לא).
עוד דוגמא לעניין הרב קוק מביא את עניין הלאומיות בעם ישראל שאסור להפוך אותה לעניין בפני עצמו אבל כל שלמות האומה באה על ידה.
בנוסף הרב חרל"פ מסביר (ביאור לשמונה פרקים נראה לי בפרק ה' בעניין אפשי לאכול חזיר) שכל הטעמים שהרמב"ם מביא למצוות אין כוונתו לאמר שזהו הטעם היחיד של המצווה (זה גם יוצא מדברי הרמב"ם בכמה מקומות)
אז למה להביא טעם חיצוני? (בכלל שאלה על הסברות חיצוניות בכל דבר)
כדי להראות שהתורה יורדת גם לעולם הזה, גם בעולם הזה אפשר לראות את הדרישה למצוות התורה.
(דברי הרב חרל"פ הם יסוד עמוק מאד וחשוב בכל התורה, הסברה יותר חיצונית מביאה את דברי התורה לרובד נוסף.
כדאי תמיד ככה להסתכל על הדברים, לא לזלזל בהסברות פשוטות [חוץ מזה שמה שלפעמים נראה כפשוט יש בו עומק עצום] ולזכור שהם אמת לאמיתה, אבל לזכור שיש עוד הרבה רבדים מעל.
המטרה בסופו של דבר להבין איך הרעיונות הגדולים מתלבשים בדברים הפשוטים ביותר.)
בנוגע לקרבנות אפשר להבין בפשטות שהכוונה היא רק לעקור עבודה זרה, שאנחנו לא כל כך צריכים את זה בימינו ואפשר להבין שמטרת הקרבנות היא ייחוד העבודה לרבש"ע שבזה יש לנו הרבה מה להשתפר.
(זוהי במיוחד העבודה של קרבן פסח עיין מהר"ל גבורות ה' ל"ח)
מישהו יודע אם<<(=א.ש=)
בר -בצק זה חמץ???
למה לא?669
זהו שזה שאלה!!!(=א.ש=)
כן-כי זה נראלי עשוי מקמח!!!
ולא- כי זה לא למאכל ! (אלא אם כן יש ילדים שאוכלים את זה..
מאכל..669
זה תלוי במאכל כלב לא אדם. וכלב בכיף אוכל את זה..
הייתי זורקת..בצי.ג
אמא שלי לפעמים מכינה לנו וזה מקמח. (סתם לידע כללי- אפשר להכין בקלות בבית.)
בהחלט חמץ לדעת כל השיטות מלמעלה אלוקים
השאלה היא לגבי פלסטלינה...
אם תשאלו- נשתדל לענות מה שיודעים
***אוסקראחרונה
בס"ד
מותר להשאיר בבית אבל לא לשחק בו בפסח.
שאלה..שירס
למישהו אולי יש מןשג למה ברכת שהכל מתחילה בגוף שני ומסתיימת בשלישי
תשובה מהגר"אדני-יהונתן
כתב הגר"א (אדרת אליהו דברים א ו) כי ה' הוא נסתר מצד עצמותו ונגלה מצד מעשיו. לכן אנו אומרים בכל ברכה לשון נגלה ונסתר. ושם הוי"ה ברך הוא הוא מורה על עצמותו יתברך, ואלוקים הוא מורה על השגחתו על בריותיו, ... ולכן אומרים בכל ברכה "ה' אלוהינו מלך העולם" דהיינו ה' מצד הנעלם ואלוהינו מצד שהוא משגיח בפרטית, ו"מלך העולם" - שאף על פי שמשגיח עלינו בפרטות- משגיח גם כן על כל העולם כולו בכללות ומושל עליהם". עיין שם.
מה הכוונה עצמותו?שירס
הכוונה במילה עצמותו...דני-יהונתן
זה משל. זאת אומרת, כמו שיש לי את עצמותי - הגוף שלי לשם הדוגמא (ויש שיגידו הנשמה), ויש לי את בגדי. הבגדים שלי הם בבחינת הגילויים שלי. בגדים קצרים לשם פעילות ספורטיבית. בגדים מכובדים לשם פגישת עסקים וכן על זה הדרך. הקב"ה נגלה אלינו רק דרך הפעולות שלו: שהן, בריאת העולם, הנהגת העולם וכו'. אבל אין לנו פגישה ישירה עם עצמותו ומהותו שנשגבה מבינתנו. אמנם, זה לא אומר שה' הוא רק הפעולות שנגלות לעינינו. אם כן, במילה עצמות אנו מתכוונים לכל הדברים בהם אסור לנו לדבר ואין לנו תפיסה בהם כמו שכתוב במשנה בחגיגה שהאומר "מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור ראוי לו שלא בא לעולם". ודווקא אמרו "לעולם" כי העולם הוא מלשון העלם. העולם הוא נסתר. לא הכל ברור וידוע.(אפילו בגילוי של ה').
האמת ש.. רוב הברכות ככה.הסנה-בוער
בס"ד
יפה ששמת לב
יש מאמר יפה של יוני לביא בנושא "לעצור את הטייס האוטומטי", מומלץ לקרוא.
סמן את התשובה הנכונה מלמעלה אלוקיםאחרונה
1. ת'אמת כל הברכות הם ככה
2. יש בחינה שצריך משחקי קרבה וריחוק כלפי הקב"ה שלא תרגיש יותר מדי קרוב ולא יותר מדי רחוק. (בולט באשר יצר)
3. אחרי שאתה מדבר ישר אליו אתה קולט למי אתה מדבר ואתה מדבר עליו בגוף שלישי מהיראה.
4. קבלה- אחרי כל ברכה שאנחנו מברכים אותו דבר שבקשנו או אמרנו או שבחנו- מתגשם בפועל במציאות בסופו של דבר- הכיצד? יש מס' כלשהו של צינורות של שפע של טוב (לא משנה כמה) שהקב"ה כל הזמן מוריד לעולם הזה אבל בעוונותינו ובעוון שאר העולם אנו סותמים אותם ומה שאנו מקבלים זה טפטוף... אבל כל פעם שאנו מברכים אנו בעצם "פותחים" את הצינורות ומורידים קצת לעולם (ברכה- כשמה כן היא- ירידה לדוג'- "ויברך את הגמלים" הכוונה היא שהגמלים ירדו על ברכיהם) ולכן זה גם מסביר את זה שכל הברכות הם בלשום רבים וסיומם הוא בלשון רבים זה לא צינור פרטי לאדם אחד אלא צינור כללי ל-ע-ו-ל-ם כולו!
דוג' לעניין- "ראה נא בעניינו ורבה רבנו... ברוך אתה ה' גואל ישראל" חונן הדעת, רופא חולים וכו'...
דוג' לעניין- "ראה נא בעניינו ורבה רבנו... ברוך אתה ה' גואל ישראל" חונן הדעת, רופא חולים וכו'...
5. כל התשובות נכונות וכנראה שאפילו יש עוד
[אם תשאלו אותי התשובה היא 5 וזה מה שאני ממש משתדל להרגיש כל פעם לפעמים אנשים שמסתכלים עלי בתפילה לא מבינים למה אני פתאום באמצע מקבל חיוך ענק על הפרצוף- מה שהם לא יודעים זה שאני עם הקטנות שלי הורדתי שפע כלשהו לעולם אייך אי אפשר לא לקבל חיוך?]
מקווה שעניתי...
שיר-חיים.
הקרבה. ד"ת לפרשת ויקרא...אח..
'אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן'
עזבו את זה שהמיקוד השנה 'על הפנים', אבל ת'בסיס. בואנה, הבסיס...
בשפה פשוטה, מה שכתוב למעלה זה = 'אדם מהחבר'ה שלכם שרוצה להקריב'.
אז יוצא ת'כלס שהמילה 'מכם' = מהחבר'ה. אז למה היא לא מופיעה ישר אחרי המילה אדם?!
קיצור: למה לא כתוב 'אדם מכם כי יקריב'?! נשמע יותר טוב! יותר מדויק! (שאלו אפילו את אבשלום...)
)אלא - שהפירוש לפסוק הוא אחר:
אדם כי יקריב מכם = אדם שיקריב מעצמו. מתוכו. מאישייותו. מעצמייותו. מחייו. מרצונותיו.
ו - הנה לנו יסוד בחיים.
לפעמים, האדם צריך להקריב מעצמו - אל ה'...
לפעמים זה מתבטא בלהקריב ת'פוך לאבאל'ה שם למעלה ולקום לתפילה. לפעמים זה ללמוד עוד כמה דקות למרות שממש אין לנו חשק. לפעמים זה לעזור לחברה שלך אפילו שאת שפוכה מעייפות, ו - לפעמים זה...
לפעמים זה - להקריב את כישרון השירה. עכשיו גם תבינו איך בחור כמוני מתקשר לכוכב נולד. [בצחוק, כן?...]
]ו - ברצינות. לפעמים העניין הזה של 'קול אישה' באמת מעצבן. יש לך קול מהמם ואת מתה לשיר אותו עכשיו מול הקהל המדהים הזה או סתם ליד שולחן שבת מול כל המשפחה, ואז יקום הדוס הזה שבתוכך ויצעק - 'קול אישה. אסור'...
אז נכון שאני לא אשה ואף פעם לא אהיה. אולי תוכלו להגיד שאני לא מבין בזה. אבל עם היסוד הזה כולנו נפגשים - בנים ובנות - יום יום - בין אם זה לקום כל יום לתפילה או לא לדבר לשון הרע, ובין אם זה ללכת בצניעות או לא לשיר מול גברים, כולנו שותפים למצב הזה שנקרא 'הקרבה'.
אדם כי יקריב מכם = לפעמים, האדם צריך להקריב גם מהכישורים שלו...
אז נכון שאני לא אשה ואף פעם לא אהיה. אולי תוכלו להגיד שאני לא מבין בזה. אבל עם היסוד הזה כולנו נפגשים - בנים ובנות - יום יום - בין אם זה לקום כל יום לתפילה או לא לדבר לשון הרע, ובין אם זה ללכת בצניעות או לא לשיר מול גברים, כולנו שותפים למצב הזה שנקרא 'הקרבה'.
אדם כי יקריב מכם = לפעמים, האדם צריך להקריב גם מהכישורים שלו...
ובשביל שיהיה לנו יותר קל להקריב - אז נבין, להקריב את זה לה'?
למה שאני אעשה את זה?
למה שאני אעשה את זה?
'תן לו משלו, שאתה ושלך שלו'.
אגב, אם השאלה הבאה שלך תהיה 'אם ככה אז למה הוא נותן לי את הכישורים האלה', אז סתם שתדעי, בקצרה, שאם קבלת קול מהמם - אז ה' רוצה שתפתחי אותו. ואם לא תפתחי אותו - אולי אפילו תתבעי על זה בשמיים שקבלת כישורים ולא פתחת אותם...
מי שיכול להקפיץ, תודה רבה.
פתחנו כאן נושא ממש לא קצר, בקצרה. ככה שאם יש שאלות/תמיהות/הערות וכדו', בשמחה. לא מומלץ להשאיר בלב.
שתהיה בעז"ה שבת שלום לכל עם ישראל. שבת מלאה אור שמחה והרבה הצלחה!
א-מ-ן!
לא הבנתי..669
בס"ד
איך מכם= מעצמו..?
תודה ויישר כח!
מכם = מתוככם.אח..אחרונה
מכל אחד ואחד. מתוך תוכו.
שזה אומר - מעצמו. מאישייותו וכדו'.
אם יש צורך להרחיב, בשמחה.
שבת שלום ומבורכת!
אני לומדת עכשיו את הרמב"ן עלאורושקוש
על חטא משה ואהרון במי מריבה.
והיה לי משו שהפריע לי שם- כדרכו, הוא הביא כמה פירושים סתר אותם ואמר את דעתו. בין השאר הוא הביא גם את הרמב"ם וכשהתחיל לסתור אותו כתב-הוסיף הבל על הבלים. לא יודעת, לי זה הפריע, אחרי שהגעתי לזה היה לי קשה להמשיך. כאילו כשהוא אומר הבל, אז בסדר נגיד ש.. הוא חושב שזה שטויות..אבל כשהוא כותב הבל על הבלים.. זה כנראה לי קצת מוגזם..
ולא יודעת חשבתי על זה המון ומאוד קשה לי עם זה.. בכלל לפעמים קשה לי לקרוא אותו כשהוא סותר ושולל לגמרי פירוש של מישו אחר..
תלמדי אתאליסף ט
תורת הבית של הרשב"א
ואיך הוא והרא"ה כמעט הולכים שם מכות
ו"הוסיף הבל על הבלים" יראה לך דווקא דיבור מנומס מאוד...
נו, שוין.עוזיה
ואיך השיב הרז"ה לראב"ד בסוף ההתכתבות מלאת החירופים שלהם? לא נהגת בי מנהג הספרדים אלא מנהג הסרפדים.
ומילא כשהרמב"ן משיג על בעל המאור ומכנה אותו בכינויים שונים, שזו כל מטרתו - אבל זה בהחלט מעורר תחושות לא נעימות לקרוא התבטאויות חריפות של חכמי התורה זה על זה. העובדה שהרמב"ן העריץ את הרמב"ם אינה מוסיפה כהוא זה אלא אפילו גורעת.
אם מביניםאליסף ט
שההתבטאויות נובעות מכך שבאמת כאב להם על הסטיה מאמיתה של תורה לדעתם, דווקא מתפעלים מזה.
סטיה מאמיתה של התורה?אורושקוש
אני מקבלת את זה שהרמב"ן אומר את דעתו אבל למה לשלול לגמרי פירוש של מישו אחר שבמקרה פה הוא הרמב"ן.
תגיד את דעתך,בסדר אבל לא לשלול.
והמורה שלי גם אמרה שבאיזה שהוא מקום יש כאן גם קצת תחרות סמויה בין הרמב"ן לרמב"ם שחיו באותה תקופה.
המורה שלך בלבלנית.שיראל.
איזה דיבורים!
"באיזה שהוא מקום יש כאן גם קצת תחרות סמויה בין הרמב"ן לרמב"ם שחיו באותה תקופה"-
תחרות סמויה?
קצת כבוד! הם גדולי תורה ותלמידי חכמים עצומים!
לא מומלץ להסתמך על מה שמורה לתנ"ך אמרה לך.לוטמניה
לעיתים קרובות הדרך שבא לומדים תנ"ך בתיכון הפוכה מהאמת.
הי! לא לדבר ככה על המורה שלי..אורושקוש
אני אולי לא כתבתי את זה נכון. בגלל ששניהם היו בחיים הויכוחים הם יותר חזקים. זאת אומרת אומנם הרמב"ם לא קרא את פירושי הרמב"ן אבל בכל זאת כשמי שאתה לא מסכים עם דעתו בחיים זה קצת אחרת..לא ממש הצלחתי להסביר אבל בכל זאת..
כןאליסף ט
אני לא מתייחס דווקא למחלוקת רמב":ן רמב"ם או מחלוקת ספציפית אחרת,אלא בכלל להתבטאויות כאלה של גדולי ישראל, כאשר הם האמינו שבאמת הם אומרים משהו שהוא לאמיתה של תורה ודבר אחר סותר,וזה חרה להם כך שהם התבטאו בצורה שקשה לנו להבנה.
אני לא מקבל את השטות הזו של תחרות בין הרמב"ן לרמב"ם. אם היתה תחרות ברור שהיא לא אישית על ענייני כבוד אלא מחלוקות תורניות.
הרמבם היה לפני הרמבןעוד מישהו
שלום..,אוסקר
בס"ד
מאוד הבנתי אותך, שגם אני נפגשתי עם לשונות מאוד חריפות ביחס לדברי גדולי ישראל, שגדול אחד השתמש בלשון חריפה נגד דבריו של גדול אחר, והיה לי מאוד קשה עם זה.
במשך הזמן למדתי להבין שהם הגדולים היו נקיים מכל נגיעה אישית, ולכן כאשר הם שללו משהו, הם פשוט עסקו בבירור האמת, בלי להתייחס למי שאמר אותה.
הרמב"ן מעולם לא שלל את הרמב"ם, ואף יתר מכך הוא מאוד העריך את הרמב"ם, אך יחד עם זה האמת של התורה כל כך הייתה חשובה לו, שהוא לפעמים סתר פירושים אחרים, כדי שיהיה מובן למה חייבים להגיד את הפירוש שהוא אומר.
כך היא הדרך של בירור התורה, שלא נושאים פנים לאדם, אלא דנים בתוכן עצמו. לנו הקטנים לפעמים קשה לנתק בין הדברים, בין ההתנגדות לפירוש שנאמר, לבין ההתנגדות לאומר הפירוש, אך להרמב"ן לא היה את הקושי הזה, והוא אמר אותו ממש בנקיות מידותית גדולה מאוד.
הביטויים החריפים שהשתמש הרמב"ן ועוד יש להם תפקיד, והוא שאנשים לא יתרגלו שיש פירושים שונים, ואז לאסוף רשימת פירושים, אלא לברור שאנו עוסקים בתורת אמת, תורה שצריכה להתברר ולהתלבן. זה יותר קשה, וזה דורש הרבה יותר, אבל זה אפשרי וחשוב מאוד.
שיהיה כל טוב
אכן יש ביקרות מאוד לא נעימותשלומי20104
לקרוא את השגות הראב"ד זה ממש לא נעים והמשפט של הרמב"ן על הממאור ועוד'.
צריך להבין שזה מלחמה של תורה.
אני לא זוכר את המקור אבל יש גמרא בענין:
"את והב בסופה" נלחמים ממש מלחמה ואחרי שלמדו הם
חברים ממש טובים.
יפה אמרת אחי.אח..
אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר; "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה", אל תקרי בְּסוּפָה, אלא בְּסוֹפָהּ.
כך היא דרכה של תורה.
מחלוקת - לשם שמיים. לחתירת האמת.
'איחוד הלבבות ופירוד הדעות'. (משהו שלצערינו בדור שלנו קצת חסר, לכן גם לע"ד לא פשוט 'לצאת' על מישהו גם אם זה בתורה, וגם אם זה מלב שלם של אהבה, כי אחרים רואים, ולא תמיד משתמשים בזה באמת...)
הרחבה:
ובכללי, מאוד כדאי ללמוד על הנושא יותר בהרחבה.
יישר כח על השאלה, ובהצלחה!
אמנם את ונב בסופה, אך לא תמיד.עוזיה
למשל מחלוקת הראב"ד והרז"ה.
תודה רבה לכולם!!אורושקושאחרונה
עכשיו הרבה יותר קל לי לקבל את זה..
דברי תורה פרשת ויקרא.אחד מאלף
בס"ד
דבר תורה נקודתי
השבת אנו קוראים את פרשת ויקרא, המתחילה לעסוק בענייני הקורבנות. התורה מלמדת אותנו מהי הסיבה להבאת כל קורבן, החל מקורבנות הבאים על שמחה שהתרחשה לאדם, דרך קורבנות פחות שמחים, ועד קורבנות שמביא האדם בכדי לכפר על חטאיו. כשמתארת התורה את קורבנות ה"חטאת" – הקורבנות שמביא האדם שחטא, משתמשת התורה בלשון "וכי" או בלשון "ואם": "ואם נפש אחת תחטא" "נפש כי תחטא בשגגה" וכו'. אולם, כאשר מגיעה התורה לפרשה המדברת על מצב בו חוטא הנשיא, חורגת התורה ממנהגה, ומשתמשת בלשון "אשר נשיא יחטא". חכמינו ז"ל מסבירים לנו שהמילה "אשר" היא מלשון "אשרי". אשרי נשיא המוכן להודות קבל עם ועולם – שהוא חטא.
כל אחד מאתנו הוא נשיא. לכל אחד מאתנו יש גאווה או שררה מסוימים, והיכולת שלנו להודות בטעות, היא הכרחית כדי להתקדם הלאה, לתקן את מעשינו, להתקדם ולהשתפר. ואם נעשה כן, אשרינו!
שבת שלום!
דבר תורה מעמיק
השבת אנו קוראים את פרשת "ויקרא", הפרשיה המתחילה את החומש. כבר הזכרנו בעבר, שלשם הפרשה ישנו משמעות עליונה, ולא בכדי נבחר שם זה דווקא כדי להוות "הכותרת" של פרשה זו. כאשר מדובר במילה שהיא גם שמו של ספר, וגם שמו של חומש – בוודאי ישנו עניין רב במילה זו.
אם נתבונן במילה זו בצורה שהיא כתובה בספר תורה, נגלה תופעה מעניינת – האות א', המסיימת את המילה ויקרא, כתובה בכתב קטן יותר משאר האותיות המרכיבות את המילה. לצורת כתיבה זו ישנה חשיבות עליונה, עד כדי כך שייתכן שספר תורה בו האות א' במילה ויקרא נכתבה כרגיל – יהיה פסול. מקרה זה הנו חלק ממספר מצומצם של מילים בהם אותיות מסוימות נכתבות גדולות או קטנות מהרגיל. צורת כתיבה זו התקבלה מאת בורא עולם כחלק ממתן תורה, והיא מרמזת לסודות העמוקים ביותר והכמוסים ביותר בעולם התורה.
גדולי התורה שבכל הדורות הסבירו לנו כי צורת כתיבה מיוחדת זו מביעה על שני רבדים של קריאת המילה. כאשר הרובד הגלוי יותר הוא קריאת המילה בשלמותה, והרובד הנסתר הוא הגדלת/הקטנת האות השונה.
"ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו". כאמור, האות א' המסיימת את המילה "ויקרא" היא א' זעירא, כלומר א' קטנה. המדרש מגלה לנו את הסוד הגדול מאחורי א' זעירא זו. ישנו כלל ידוע כי כל הנביאים התנבאו ב"מקרה". לנביאים לא הייתה יכולת "לזמן לעצמם נבואה". כאשר היה מגיע רגע מסוים, הם היו חווים חוויה מדהימה ומקבלים נבואה, אולם לאף אחד מהם לא הייתה יכולת לדבר עם ה' ולקבל תשובה בדרך הנבואה בכך עת שיחפוץ. משה רבנו, גדול הנביאים – אשר לא היה כמוהו ולא יהיה כמותו, אינו כן. "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו, במראה ולא בחידות". משה, שהגיע לדרגה הכי גבוהה שבן אדם יכול להגיע עדיה, היה מקבל נבואה בכל עת שיחפוץ.
משה כתב את ספר התורה הראשון מפי ה' ישירות. כאשר הגיעו ה' ומשה למילה "ויקרא", ביקש משה מבורא עולם לכתוב את המילה "ויקר" מלשון מקרה, לשון בו התורה משתמשת כשהיא מדברת על בלעם. משה רבנו, העניו מכל אדם, האיש השפל בעיניו – לא רצה שיראו עד כמה מדרגתו הייתה גבוהה מעל שאר בני האדם עשרות מונים, ואף מעל שאר הנביאים. משה חפץ היה שייכתב "ויקר" כדי לומר שה' דיבר אליו במקרה, ובכדי להבליט את המרחק הגדול בין ה' לבני האדם. משה עם כל גדלותו ידע את אפסותו לעומת ה' יתברך, ורצה להדגיש הבדל זה.
אולם בורא עולם לא הסכים. מעלתו של משה חייבת להיכתב, למען דעת כל עמי הארץ כי תורת משה אין לה הפסק. משה העביר את כל דברי הבורא אלינו בשלמות, לא החסיר דבר ולא הותיר. יסוד גדול זה של האמונה בה' ובמשה עבדו הוא אחד מי"ג עקרי האמונה המרכיבים את היהדות, ובין החשובים והמוכרחים שביניהם. אולם ה' קיבל את בקשת משה בצורה חלקית, ואת האות א' הורה לכתוב בכתב קטן.
לקח גדול ועצום למדים אנו מפרשה מדהימה זו. לקח הכולל שני רבדים: רובד גלוי ורובד נסתר. הלקח הראשון הוא הכרה בערך עצמנו. הידיעה בגודל מעלתנו וביכולת וחובת ההשפעה שלנו אל מציאותנו וסביבתנו, ומצד שני – הידיעה הברורה באפסות שלנו כבני אדם, ובמרחק האינסופי בינינו לבין השלמות והטוב האלוקי המוחלט.
לקחים אלו נבחרו, בתור ה"כותרת" לפרשה ולחומש המדברים על ענייני הקורבנות. עבודת האדם את ה' בעולם, עבודה שבאה לידי ביטוי בעבר ע"י עבודת הקורבנות, ואנו מקווים שתשוב ותחודש במהרה בימנו – מתבססת על עקרונות אלו, מצד אחד הידיעה הברורה באפסותנו, ומצד שני ההכרה ביכולת ובמחויבות שלנו להשפיע ולשנות את העולם. לקחים אלו חייב כל אחת ואחד מאתנו לקחת עימו כצידה לדרך. צידה שתשמש אותנו לאורכו של חומש ויקרא, ותהווה נכס צאן ברזל למסע חיינו כולו.
שבת שלום!
אנו מתחילים חומש חדש, ומתחדשים..
כולם מוזמנים להגיב ולהביע דעה:
http://www.facebook.com/topic.php?topic=13157&uid=160950736023
אשריך..669אחרונה
מלח זה למאכל כלב?קוגל ירושלמי
הממ..לא נראה לי..הוא ימות בדיוק כמונו אם יאכל יותרשיראל.
מדי..
השאלה באיזה הקשר.
הכלב שלי רעב...קוגל ירושלמי
סתם...
אני לא יודעת אם לזרוק מלח צבועני מכוער שנמצא בתוך זכוכית כזאת...
זה לא חמץ, נכון?
לא נראלי..כמו שלאף אחד עד היום לא התחשק לאכול אתשיראל.
זה,גם בפסח מין הסתם אף אחד לא ירצה (במיוחד שמעל כזית מלח-מתים..).
אממ.. לא נראלי שדזה חמץ- כי זה דקורטיבי..נדנדה כתומה.אחרונה
כמו שיש לנו בבית שיבולים לקישוט, שצבענו בספריי>> והן לא חמצ..
אבל>> אם זה מכןער אז למה את שומרתץ את זה??
הרצל הוא משיח בן יוסף?שמחה ואמונה
המורה שלי באולפנה אמר שהרב קוק אמר שהרצל הוא משיח בן יוסף, אבל אחר אמר לי שהוא אף פעם לא אמר את זה..אתם יודעים אולי?.. ואם אפשר מקור. תודה
דעתו של 'מרן' נשיא ברזיל:ההוא מהנוף
מי יקרא לבנו ע"ש הרצל ??....?אסף ט
לתלמידה שהמורה שלה לימדה אותה שהרצל היה משיח, שתגיד למורה שלה שתקרא לבן שלה על שמו, וכן תעלה לקברו להתפלל ש....ש... ה' ירחם מדעות כוזבות ומטופשות.
טוב אני אגיד.. בלנ"דשמחה ואמונה
קפץשמחה ואמונה
רק אל תסחף..
הוא ממש לא נסחף..נצח לנצח!!!
הודעה הזו ממש חסרת תכלית.הסנה-בוער
מאוד קשור לפורום..אוהבת את אבאאחרונה
עלייה לקברות צדיקיםגבר מגן עדן
שלום,
אמא שלי רוצה ללכת לטיול של קברות צדיקים.
הבעיה היא שהטיול הוא יוצא ב א' בניסן, אמא שלי שמעה מרב אחד שאסור לעלות לקברות צדיקים כל חודש ניסן.
לסיכום:
1. והאם בכלל לאשא מותר לעלות לקברות צדיקים?
2. האם מותר לעלות ספציפי ב א' בניסן לקברות צדיקים?
אני צריך תשובה דחופה חברים,
דביר.
אמא שלי רוצה ללכת לטיול של קברות צדיקים.
הבעיה היא שהטיול הוא יוצא ב א' בניסן, אמא שלי שמעה מרב אחד שאסור לעלות לקברות צדיקים כל חודש ניסן.
לסיכום:
1. והאם בכלל לאשא מותר לעלות לקברות צדיקים?
2. האם מותר לעלות ספציפי ב א' בניסן לקברות צדיקים?
אני צריך תשובה דחופה חברים,
דביר.
מה לדעתכם תפקיד/מקום הבנות בפורים יהודי(!)חילא דמשכנא
אין כזה דבר "רגש עליון".אוסנת
אבל סחטיין על המקוריות...
"שכל עליון" זאת אלוקות. אני יכולה לנסות להסביר את זה טיפה-טיפה, אבל באמת המושג הזה הרבה יותר רחב, ואני - קטונתי.
הקב"ה מנהל את העולם במעין 'הגיון' אלוקי. יש סדר לבריאה, יש הנהגה מסודרת, יש מהלכים ויש דרך ברורה שבה העולם הולך.
אבל ההגיון הזה, אינו מסתדר תמיד עם ההגיון שלנו. אנחנו חיים במציאות המצומצמת שלנו, וחושבים בעיניים הריאליות שלנו. ואז קצת קשה לנו להפנים שה' הוא לא מוגבל וב'הגיון' שלו הכל יכול להשתנות כנגד סיכויי ההגיון שלנו...
וזה נקרא - להתחבר ל"שכל העליון".
להתחבר להנהגה האלוקית שמתרחשת מעל המציאות, אבל יחד איתה.
לבנות זה מאוד קל.
לבנים לא ממש, הם הרבה יותר שכליים.
ואין מושג כזה "רגש עליון"...
["את השיבוש הזה שאמונה היא רגש, יש לעקור מן השורש...אמונה היא דבר שבשכל, היא השכל היותר גדול, האמיתי ביותר, שכל אלוקי, דעת אלוקים..." הרצי"ה]
מותר לשמוע שידור חוזר בשבת עצמה?אח..
אז למה משמיעים לנו אותו?! ועוד בבית הכנסת?!
אוי! שומו שמיים!!
תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל פקודי (השבת הבאה) - רוב רוב התוכן שבפרשיות האלה - עוסק בדבר אחד: במשכן.
עכשיו זה מזה מרגיז! אתה כזה שואל את עצמך, איפה אקשן? משהו? מלחמה? סיפור? מצוה מגניבה? מכות? התחדשות?
אבל...לא. מספרים לנו על המשכן, ו...שוב, על המשכן. ו...שוב על המשכן.
ו - וואו! תעצרו רגע על המשכן הזה, מה יש לכם?!
קצת נתונים:
בנושא בריאת העולם, נכתב בתורה 34 פסוקים. על המשכן, נכתב בסביבות 450 (!!) פסוקים.
בואנה, הזוי מאוד! על בריאת בעולם, 'שיא השיאים', כותבת התורה כולה עשרות פסוקים - בעוד שעל איזה צריף קטן - שאם
לא היו מעבדים ת'עורות שם זה היה בין המקומות הכי מסריחים בעולם, על זה כותבים מאות פסוקים?! אה?!
לא היו מעבדים ת'עורות שם זה היה בין המקומות הכי מסריחים בעולם, על זה כותבים מאות פסוקים?! אה?!
יודעים ת'תשובה? התשובה היא, שכל דבר בעולם, אם הוא בלי השראת שכינה - הוא חסר משמעות. העולם - מדהים ככל שיהיה - בבריאתו, לא הייתה בו השארת שכינה. לכן התורה לא סיפרה לנו עליו הרבה.
אבל המשכן - למרות שהוא איזה אוהל מוזר שתקוע באיזה חור מרוחק במדבר - הואיל והוא מקום להשארת השכינה, אז הוא בעל משמעות. ולכן התורה גם מרחיבה עליו ומספרת לנו עליו הרבה מאוד ואפילו יותר מאשר בריאת העולם...
המסר בשבילנו?
1) כדאי שנחזור ונשנן לנו שוב פעם בלב, שעולם בלי משכן - זה בעצם עולם חוסר. וכן - אנחנו באמת רוצים מקדש! מפחדים מה יהיה מהלא נודע? אז קודם כן, אם ה' אמר שיהיה אז שיא הכיף וההנאה - מותר לנו לעצום ת'עיינים ולומר: אבאל'ה, אמרת? סומכים עליך. דבר שני, בדיוק זה הזמן לשבת וללמוד על עניין המשכן, מה כל כך מיוחד בתוכו...
2) אמרנו השראת שכינה? אז זה לאו דוקא צריך להיות שנלך עם ציציות בחוץ או עם חצאית ארוכה עד הריצפה. זה מתחיל דוקא מהדברים הקטנים. כן - מהאוכל הטעים. מהמשחק עם החבר'ה בשכונה. שחנ"ש עם החברה. לכוון אז - גם אם אנחנו לא תמיד באמת עושים את זה רק בגלל זה, אבל הכוונה משפיעה הרבה - לכוון בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע, שאנחנו אוכלים - בכדי שיהיה לנו יותר כח לעבוד את ה'. שאנחנו נחים, כי אנחנו צריכים את זה שנוכל אח"כ להתחבר יותר טוב לה'. שאנחנו עוזרים לחבר - כי זה מה שה' רוצה שנעשה. להכניס בכל מעשה - ואפילו הקטן ביותר - את השכינה. זה יהפוך את המעשים שלנו מכמעט כלום, להרבה מאוד...
נו, אז זה לא אומר שלא נישן בקריאת התורה (הבנים, אני מדבר אלינו . למה נראה לי הבנות או ישנות בין כה וכה בבית - ואם הן כבר באות לבית הכנסת, זה (רק?) נראה שהם מזה מתפללות בדבקות...) אם נהייה עייפים, אבל לפחות שנדע - השידור חוזר, הוא בעצם שידור חי. עם עומקים אחרים...
. למה נראה לי הבנות או ישנות בין כה וכה בבית - ואם הן כבר באות לבית הכנסת, זה (רק?) נראה שהם מזה מתפללות בדבקות...) אם נהייה עייפים, אבל לפחות שנדע - השידור חוזר, הוא בעצם שידור חי. עם עומקים אחרים... מי שיכול להקפיץ, יעשה הרבה עזרה.
יאלה, שתהיה בעז"ה שבת מבורכת ומלא אור של שמחה! 
א-מ-ן!
חזק לחלוטין!-Rעות-
מקסים! הפצצת!שיראל.
מקסים ממש!אורושקושאחרונה
תוכנה לניהול מעשר כספים .אנונימי (פותח)
ב"ה בניתי תוכנה (אקסל) שעוזרת לנהל את המעשר הכספים החודשי
מזינים את נתוני ההכנסות,הוצאות מוכרות,אחוז למעשר, תרומות למוסדות
והתוכנה תתן את כל המידע שצריכים :כמה צריך לעשר, כמה תרמת עד עכשיו ועוד כמה נשאר לך לעשר עד סוף החודש.
כתובת האתר: http://sites.google.com/site/maaserk להורדת התוכנה
מזינים את נתוני ההכנסות,הוצאות מוכרות,אחוז למעשר, תרומות למוסדות
והתוכנה תתן את כל המידע שצריכים :כמה צריך לעשר, כמה תרמת עד עכשיו ועוד כמה נשאר לך לעשר עד סוף החודש.
כתובת האתר: http://sites.google.com/site/maaserk להורדת התוכנה
אוףף!!! אני ממש רוצה לעבוד את ה' אבל----------מתו"ש
בס"ד
לא, עמוק בפנים אני מרגישה שהכלל לטובה, וש-ה' הוא הכי טוב שיש, ושהאו מסתכל עלי ואוהב אותי, ושהוא האמת וזה....אבלל..........לא, זה לא יצר הרע או משהו כזה, אלא זה אני פשוט פוחדת, פוחדת להיות קרובה אליו, כי אז הוא ינסה אותי...פוחדת להשען עליו, כי פעם נשענתי והוא העלים את המשענת ונפלתי חזק חזק אחורה......(פוסט טראומטית)
)יש למישו המלצות תגובות וכדומה?.......הובנתי בכלל??
אחד מגדולי החסידות אמרדני-יהונתן
אפשר להיות נגד ה'. אפשר להיות בעד ה'. אבל אי אפשר להיות מבלעדי ה'.
אם את מאמינה, ה' הוא קרוב אליך כל הזמן. השאלה היא אם את מגלה את הנתיב הזה ואת הצינור הזה.
ה' מנסה את כולם- דתיים וחילוניים. גויים ויהודים. אי אפשר לצאת מזה.
כמובן, שצריך להבין ולברר את מושג הבטחון בה' שלא סותר ואף מעודד את ההשתדלות האנושית. בטחון בה' לא אומר לסמוך על ה' שיעשה מה שנראה לי טוב.
מקווה שהבנתי.
בהצלחה
רחלי...אוסנת
אולי השאלה היא - מה יותר חשוב.
שיהיה קל ונוח בחיים, או לעבוד את ה'.
ואם מגיעים למסקנה שצריך לעבוד את ה', אז מתבטלים כלפיו ומבינים ש-כמו שאמרת- "הכלל לטובה וה' הוא הכי טוב שיש".
מקווה מאוד מאוד שתזכי להתקרב לה' בדרכים הנעימות והנוחות, ושהדרך הקשה כבר מאחוריך...
זה לא או שיהיה קל ונוח או לעבוד את ה',מתו"ש
בס"ד
אלא מה יותר חשוב לי, אני או ה'-וברור שאני
את צריכה להביןנועמיק
שה' לא ממלא את הפקודות שלך.
אם את 'נשענת' ומתפללת שמישהו לא ימות,זה לא שעכשיו ה' "מוכרח" שלא להמית אותו.
נפלת חזק חזק אחורה,בגלל שעברת משהו קשה.אם לא היית נשענת,אולי היית נופלת חזק יותר.
אין לי זמן כרגע,אז אני אכתוב עוד מאוחר יותר,או אם את רוצה באישי.
אם את 'נשענת' ומתפללת שמישהו לא ימות,זה לא שעכשיו ה' "מוכרח" שלא להמית אותו.
נפלת חזק חזק אחורה,בגלל שעברת משהו קשה.אם לא היית נשענת,אולי היית נופלת חזק יותר.
אין לי זמן כרגע,אז אני אכתוב עוד מאוחר יותר,או אם את רוצה באישי.
אש מחממת או שורפת?אחד מאלף
בס"ד
"כי ה' אלוקיך... אש אוכלה הוא"
לאש יש 2 תכונות:
אש יכולה לחמם, ואש יכולה לשרוף.
אז, אש היא טובה או רעה?
תשובה פשוטה, לשאלה פשוטה: תלוי באדם.
אם תתנהג בהתאם לאש, אם תלך ע"פ הכללים - האש תחמם. אם לא - היא תשרוף.. וואי וואי איך היא תשרוף...
רחלי, טוב ה' לכל!!!
לה-כ-ל!
ה' הוא טוב, ה' הוא טוב, ה' הוא טוב.
וכן.. הקירבה לה' היא טובה.. היא מחממת.. היא מלטפת.. מעניקה כוחות ותומכת.
ה' הוא טוב.
הוא ינסה אותך?!
"נס" זו מילה נרדפת לדגל.
"נתת ליראך נס להתנוסס". כל ניסיון מרים את האדם, מגדל אותו, עושה אותו קרוב יותר לעצמו..
עשרה נסיונות נתנסה אברהם.. תראי איזה נסיונות קשים.. תראי לאן הגיע...
והקשר עם ה' הוא טוב, מניסיון
יש לנו אבא רחמן בשמיים.
וגם כשהוא מייסר אותנו: "כאשר ייסר איש את בנו, ה' אלוקיך מייסרך". הכל באהבה. הכל בדאגה. הכל בטובה.
הוא הוא טוב, אמרתי כבר?
את בדרך הנכונה.
תמשיכי הלאה.
תעמיקי. תתקדמי. תלמדי. תשמרי. תשתפרי.
יש אור, לאורך כל המנהרה..
אור מחמם, לא אור שורף...
ב"הצלחה
התחלת לכתוב כמו אח.. |משועשע|פגזניקית גאה!אחרונה
2 קצרצרים ו - איך עמ"י חטא בחטא העגל??אח..
פרשת 'כי תשא'.
תסתכלו ממש בפתיחת הפרשה, מוזכרות שתי המילים הבאות --->
1) המילה --->
>> ו נ ת נ ו <<
אפשר לקרוא את המילה משני הצדדים.
מלמד: שמי שנותן - מקבל הכל בחזרה.
'עשר בשביל שתתעשר'
2) המילה 'מחצית' ---> מ ח צ י ת
צ = צדקה
מי שנותן צדקה - מי שקרוב אליה - חי.
מי שלא נותן צדקה - מי שרחוק ממנה - מת.
'צדקה תציל ממות'
אישית, אהבתי. חמוד (וקצר) ביותר.
אם הגעתם לפה - בבקשה תקפיצו את זה לטובת כולם.
להגיד לכם ת'אמת? הייתי משאיר עכשיו את הד"ת כמו שהוא למעלה, שניים קצרים ומתוקים ו - זהו.
אבל - ברור שלא...
מספיק הפרשה הזו מלא ד"ת חמודים ביותר, אבל יש נקודה שאני חייב לגעת בה, תתנו לי?!
וואי, מזה תודה. אשתדל לעשות אותה ממש קצרה.
וואי, מזה תודה. אשתדל לעשות אותה ממש קצרה.
חטא העגל. 'איך יכול להיות שבנ"י אחרי שיצאו לפני כמה זמן ממצרים וקבלו את התורה - דברו עם ה', איך יכול להיות שהם עושים עגל?' - את מי פה לא הטרידה השאלה הזו שירים את היד! אין, שאלה קשה בהחלט.
למה עמ"י עשו את העגל? אם כי באמת חשבו שהעגל אלוקים שלהם - אז הם אשכרה טפשים, כי מי יאמין שמה שנוצר עכשיו הוא האלוקים שלו והוא הוציא אותו ממצרים?! רק טפש. ואם הם טפשים, ה' לא היה צריך להעניש אותם בכלל!
אלא מה? משה מת - כך הם חשבו. ומי היה זה ששרתה עליו השכינה עד עכשיו? משה. הוא זה ששידך בניהם לבין הקב"ה. ו - עכשיו, אין משה. מת. אז מה כן הם רצו לעשות?! לעשות דמות שעליה תשרה השכינה. הם ממשיכים להאמין בה' האמתי שהוא זה שגאל ומחייה אותם! אבל חסר להם את 'משה', אז צריך לעשות משהו אחר בשביל שעליו תשרה השכינה - עגל (פני עגל הם ראו במעשה מרכבה כמדומני). הם לא האמינו בעגל שהוא אלוקים - שהרי הם יצרו אותו עכשיו, אלא רצו שישמש להם 'כמו' משה רבינו - שתשרה עליו השכינה.
והאמת? הם לא היו רחוקים מהאמת. אכן אחרי כמה זמן נבנה המשכן - שהכרובים - פני תינוק - מציאותם מאפשרת השראת שכינה במשכן. אז כך רצו לעשות בנ"י רק עם העגל.
אם הבנו כ"כ את הרצון הטוב שלהם - אז מה בעצם החטא כאן? א. הם לא שאלו (אלא אמרו להם) את גדולי הדור - שמשה אמר לשאול אותם בכל בעיה. ב. אתם אל תכתיבו לה' על מה תשרה השכינה. הוא יחליט.
זה, על קצה המזלג - 'חטא העגל', בצורה הרבה יותר מובנת.
להרחבה - הרב נבנצל שליט"א: http://www3.hakotel.org.il/sites/hakotel.org.il/files/shiurim/20145.pdf
אגב, מאוד מומלץ השיחות שלו כל שבוע. אני חותם לכם - 'בומבה' של שיחות. הנאה ממש.
וואו, יש עוד כמה דברים חמודים על פרשת השבוע. מי שרוצה - שישלח לי מסר (עדיף מסר, כי כנראה לא אהיה כאן מספיק זמן לפני שבת בשביל שאני אכתוב ואתם תחפשו ותקראו...) ואני בלנ"ד אשתדל להוסיף עוד איזה שני ד"ת מזה חמודים!
אגב, יש מישהו שלא איתנו בקבוצה בפייסבוק?!
חבר'ה, מאוד מומלץ. 'מתוק מדבש' - תרתי משמע.
אהה ואל תשכחו לומר לפחות ת'ד"ת הקצרים על שולחן השבת...
שתהיה בעז"ה שבת מבורכת ומלאה שמחה ואור!
שתהיה בעז"ה שבת מבורכת ומלאה שמחה ואור!
א-מ-ן!
בראש יהודי?! ;)אח..
קראנו בנוג"ה..שיראל.
ואו מקסים..יפה מאוד שכוייח!!.-Rעות-
בס"ד
שבת שלוווום..
יפה מאוד. קבל ח"ח.אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
שבת שלום.
כן כןתהילה=]...אחרונה
בדיוק כמו שאמרת, לא שכחתי לומר אתזה בשולחן שבת....
ומזה התלהבו על הרעיונות האלוו....
דחוווףףף!!>> איסור נגיעה -מאיזה גיל...נדנדה כתומה.
האם מותר לי לגעית בילד בכתה ב' שאני מעבירה לו שיעור פרטי??
האם מותר שיהיה דלת סגורה בזמן השיעור??
(אני בת 13 וחצי...)
תודה..
זה דחוף למחר, אזז...
בין כמה הוא?אח..
ייחוד -
כמובן שעדיף שתשאלי את הרב שאתם הולכים ע"פ.
בהצלחה! יישר כל על המודעות.
בשורות טובות.
אם אני לא טועהנועמיק
מתחת גיל 9,אין בעיה לא של נגיעה ולא של ייחוד.
אלא אם כן את מרגישה שזה גורם לך לדברים לא טובים,שאז כדאי להחמיר גם מתחת גיל 9.
אלא אם כן את מרגישה שזה גורם לך לדברים לא טובים,שאז כדאי להחמיר גם מתחת גיל 9.
יש לי עוד שאלה.. שנובעת>>נצח לנצח!!!
מה עם חניכים עם פיגור?
רק נגיעה של חיבה אסורהנועמיק
לכן,אם את בטוחה שזו לא נגיעה של חיבה,זה מותר.
בכל מקרה,עדיף שבן יעשה את זה,כי הגבולות די מטושטשים וקל מאד להדרדר ולהחליט על כל מגע שהוא לא של חיבה.
בכל מקרה,עדיף שבן יעשה את זה,כי הגבולות די מטושטשים וקל מאד להדרדר ולהחליט על כל מגע שהוא לא של חיבה.
לא נכון.golani
עדיף לשאול פוסק הלכה.
כן נכון.נועמיק
תקרא את השרשור הנעוץ השלישי.אני לא מתיימר לפסוק.גם אני חושב שעדיף לשאול פוסק הלכה.
ודרך אגב,יש לך איזו סיבה למה זה לא נכון?(או שאתה פוסק לפי מה שנראה לך?)
ודרך אגב,יש לך איזו סיבה למה זה לא נכון?(או שאתה פוסק לפי מה שנראה לך?)
לפי תשובתו של הרב אבינרgolani
שלי השתמע ממנה כך.
נגיעהאחד מאלףאחרונה
בס"ד
נצח - לגבי ילדים עם פיגור, עייני בספרו החדש של הרב יעקב אריאל. להלכה- יש לשאול רב על כל מקרה לגופו.
אני לומדת עכשיו בכתהאורושקוש
את פרשת חקת. על מי מריבה..
עכשיו-משו קשה לי בעונש שמשה קיבל... החטא היה כ"כ נורא שה' היה חייב להעניש כ"כ חזק???
בנות זרקו את המשפט-"ה' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.."
אז נגיד שאני מסתכלת על זה מכיוון של כמה פרשנים-שבכלל לא היה כאן לא חטא ולא עונש. אלא שמשה עד עכשיו היה באמת צריך להכות את הסלע...אבל עכשיו כבר יש דור אחר שצריך בדיבור ולא במכות.. אז הוא לא יכול להמשיך איתם.
אבל המשפט ההוא "שה' מדקדק עם צדיקים.." קשה לי איתו.
זה להגיד כאילו תהיו צדיקים יש הרבה זכויות וכו',וכו'.. אבל אם תעשו משו אחד קטן, זהו הלך עליך. זה כאילו מפחיד כזה. זה נותן הרגשה ש-בעצם למה שאני יהיה צדיק? בשביל שאם אני אחטא חטא קטן יענישו אותי בחומרה?
אני מקווה שזאת לא שאלה כופרת מדי..אבל זה מפריע לי.
זה דבר הגיוני מאד. -otk100
בדיוק כמו שאני יכעס על חבר טוב שלי אם הוא יעצבן אותי, הרבה יותר מאשר על סתם איזה אחד שאני מכיר. ולמרות זאת אני ירצה שהחבר שלי יהיה חבר טוב שלי למרות שאני יכעס עליו יותר מאשר על אחר
ככה המלך הרבה יותר יכעס ויעניש (בעוה"ז) צדיקים שהרבה יותר קרובים אליו מאשר על יהודים טובים אחרים שיותר רחוקים ממנו. ולמרות זאת רבינו של עולם מעדיף שהם יהיו צדיקים וקרובים עליו למרעות שהוא יכעס עליהם יותר מאשר על אחרים..
מקווה שהובנתי.
ככה המלך הרבה יותר יכעס ויעניש (בעוה"ז) צדיקים שהרבה יותר קרובים אליו מאשר על יהודים טובים אחרים שיותר רחוקים ממנו. ולמרות זאת רבינו של עולם מעדיף שהם יהיו צדיקים וקרובים עליו למרעות שהוא יכעס עליהם יותר מאשר על אחרים..
מקווה שהובנתי.
כן..אבל יש כאן באיזה שהוא מקוםאורושקוש
משו לא פיר..כי הוא עושה הרבה יותר מכל אחד אחר וככה מענישים אותו על דברים קטנים..
זה דווקא לטובתם!נועמיקאחרונה
תחשבי על כביש ליד הבית,שצריך ליישר.אם תהיה בליטה בגובה 2 מטר,זה מאד יפריע וניישר אותה.לבליטה של 5 ס"מ לא נתייחס בכלל.
בכביש מהיר, כל בליטה כזאת תסולק מיד.רק משהו של 1-2 ס"מ ישאר.
במסלול המראה,לא תמצאי בכלל בליטות.
מכיוון שהדוגמא שלי לא מי יודע מה,הנה עוד אחת:
בציור של אחותי הקטנה,אני לא אשקיע לתקן טעויות.
אבל אם על הציור של פיקאסו,תשפך טיפת צבע,מיד כל ציירי העולם,ינסו לתקן.
בקיצור,אצל צדיקים(שאהובים על הקב"ה) ה' רוצה לכפר להם גם על החטאים הכי קטנים.ושלא ישאר מהחטא כלום.אז הוא לא משתמש בסתם סבון.הוא משתמש במסיר שומנים חריף ביותר,ומעניש בעונש שנראה לא פרופורציונלי יחסית לבני אדם רגילים.
כופרת מידי?!אח..
אם זה מפריע לך - שואלים. היהדות זו דת מאוד מיוחדת, כי שם - מותר לשאול שאלות בהגיון. כל מה שתרצי, את מוזמנת לשאול. ושאלה כמו זו, זה לימוד תורה ממש שאת מקבלת עליו שכר - אז איך הגעת לכופרת?!
מי שאומר שאת כופרת - טועה. אם זו שאלה כמו זו - אל תתיחסי אפילו אם זה אדם מבוגר אומר לך שאת כופרת.
שאלת שאלה טובה. אבל לפני שנענה עליה - קודם נבין את היחס של ה' אלינו.
ה' לא מבין לנו מכות עם שוט בכדי להכאיב לנו סתם כי בא לו כי לא שמענו לו. ממש לא.
אלא זה עובד כמשל כמשהו כזה:
עבירה - פירושה = לעשות כתם מעל הנשמה.
עבירה - פירושה = לעשות כתם מעל הנשמה.
חולצה נקייה ולבנה מאוד - כל כתם קטן עליה נראה. אפילו אם הוא ממש זעיר.
בשביל לנקות כתם על חולצה לבנה מאוד, זה דורש הרבה שפשוף. אפילו שהכתם הזה על חולצה פחות לבנה לא היה נראה כלל - הואיל והחולצה המדוברת היא מאוד מאוד לבנה, הכתם הפיצי הזה מאוד נראה.
"צדיקים, הקב"ה מדקדק איתם כחוט השערה", כי עליה - גם 'שערה' נראית כמלכלך אותם.
למה? משום שהם שיא הטהורים - שיא הלבנים = צדיקים.
אז אולי בעצם לא כדאי להיות צדיק?
אשאל אותך שאלה -
נגיד שמישי היום מתחתנת. היא באה עם השמלת כלה - מוכנה עלייה. שמלה לבנה ו...
מרהיבה ביופיה. אך ש - פתאום - היא מרגישה כאב ברגל. אוווך. דווקא עכשיו?!
היא מורידה את הנעליים ו...רואה שנכנס לך לנעל נעץ וזה פגע לה קצת ברגל. איי. זה כואב.
באים אלייה - ואומרים לך - תקשיבי , שני אפשרויות עומדות מולך:
א) אנחנו מוצאים לך את הנעץ עכשיו - שמים תחבושת עם חומר מחטה - ו...הופ! תוך שבועיים את כמו חדשה!
אבל - את לא תוכלי לרקוד היום! מצטערים, אבל זה המצב.
ב) או שאנחנו מוצאים את הנצץ -אבל לא חובשים את המקום - אבל תדעי לך - אם לא חובשים את
המקום עכשיו - הזיהום תוך כמה שעות מתפתח והואיל והנעץ היה מלוכלך ומזוהם - יתכן ויצטרכו לכרות לך את הרגל.
מה היא תעדיף?
לסבול עכשיו - ובהמשך יהיה לה טוב - או שיהיה לה טוב עכשיו - אבל אחר כך....??
אני מאמין שאת יודעת את התשובה טוב טוב.
נגיד שמישי היום מתחתנת. היא באה עם השמלת כלה - מוכנה עלייה. שמלה לבנה ו...
מרהיבה ביופיה. אך ש - פתאום - היא מרגישה כאב ברגל. אוווך. דווקא עכשיו?!
היא מורידה את הנעליים ו...רואה שנכנס לך לנעל נעץ וזה פגע לה קצת ברגל. איי. זה כואב.
באים אלייה - ואומרים לך - תקשיבי , שני אפשרויות עומדות מולך:
א) אנחנו מוצאים לך את הנעץ עכשיו - שמים תחבושת עם חומר מחטה - ו...הופ! תוך שבועיים את כמו חדשה!
אבל - את לא תוכלי לרקוד היום! מצטערים, אבל זה המצב.
ב) או שאנחנו מוצאים את הנצץ -אבל לא חובשים את המקום - אבל תדעי לך - אם לא חובשים את
המקום עכשיו - הזיהום תוך כמה שעות מתפתח והואיל והנעץ היה מלוכלך ומזוהם - יתכן ויצטרכו לכרות לך את הרגל.
מה היא תעדיף?
לסבול עכשיו - ובהמשך יהיה לה טוב - או שיהיה לה טוב עכשיו - אבל אחר כך....??
אני מאמין שאת יודעת את התשובה טוב טוב.
אדם נכנס לניתוח - "האאא?" הוא צועק.
"מה אתם משוגעים?! אתם רוצים לחתוך לי את הבטן?!"
"כן". אומרים לו - "איש, אם לא נחתוך, המחלה תגמור עלייך סופית".
יכאב עכשיו - רק בשביל שאחר תהיה - ב-ר-י-א.
"מה אתם משוגעים?! אתם רוצים לחתוך לי את הבטן?!"
"כן". אומרים לו - "איש, אם לא נחתוך, המחלה תגמור עלייך סופית".
יכאב עכשיו - רק בשביל שאחר תהיה - ב-ר-י-א.
האלה שפחות צדיקים - לא יצליחו לברוח מהעונש, פשוט יצליחו 'לרקוד' פה בעולם הזה, אבל שם, יכאב...
הצדיקים, כאן יתנקו מאוד. יהיו לבנים - ולנצח נצחים, הם יהיו טהורים ולבנים...
מקוה שהובנתי. אם יש דבר להרחיב, בשמחה.
יישר כח על השאלה - למדת תורה ממש וזכית בשכר. את בדיוק ההפך מכופרת.
שבוע טוב ומבורך!
כנסו! כבר שאלו שאלה זו מס' פעמים פה בפורומים.ב.ש.
השאלה:
אחשורוש מצווה להביא אליו את כל הבתולות טובות המראה..
אז אם אסתר היתה נשוא למרדכי היא לא היתה בתולה..אז למה היא באה?
תשובה:
קודם כל למי ששואל אז כן. אסתר היתה נשואה למרדכי. המדרש לומד זאת מהכתוב "ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת" אל תקרי לבת אלא לבית ובית זה אשה. גם הלשון "לקחה" זה קניה. קנה אותה. אז את כל זה באמת המדרש אומר לנו כאילו בשקט בשקט. אולם לכולם היה ברי שאותו מרדכי היהודי שיושב בשער המלך אימץ את אסתר לאחר שמתו אביה ואמה בהיותה קטנה ולכן שליחי המלך הביאו אותה מתוך הנחה שהיא בתולה. וזהו פשט הכתוב "לקחה מרדכי לו לבת". דרך אגב, על מה שכתוב בהמשך המגילה "ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי" למה כתובה המילה "דוד" ללא ו'? אומר המדרש: דד = שד. מלמד שנעשה נס וגדלו למרדכי דדים כדי שיוכל להאכיל את אסתר. בכולופן אפילו אם תרצו להגיד שהעם ידע שמרדכי ואסתר נשואים, אם כן מהי כוונת הכתוב "לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה"? הרי ברור לכולם שאם היא נשואה למרדכי אז היא יהודיה או לפחות התגירה. ועוד: כתוב בהמשך המגילה "ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה" קרי: אמרה שהוא קשור אליה בקשר של בעל ואישה. ואם היה ידוע עד עכשיו שהם נשואים אז מה חידשה כאן אסתר?
א פרייעלכן פורים!
בהתחלה אחשוורוש ציווה להביא את הבתולות ורק אח"כotk100אחרונה
גם את הנשואות ולומדים את זה מהפסוק - "ויאהב המלך אחשוורוש את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות..." - ומפרש רש"י במקום - " מכל הנשים - הבעולות שאף נשים הבעולות קבץ "