שרשור חדש
גדול המצווה והעושהשירו למלך
למה חז"ל אמרו : "גדול המצווה והעושה ממי שאינו מצווה ועושה"?
 
הרי זה היה אמור להיות בדיוק הפוך..
כלומר שאם אני לא בקשו ממני משהו ועשיתי אז זה יותר טוב אם
אם עשיתי כי אמרו לי לעשות..
 
מישהו יכול להסביר לי אז מדוע חז"ל אמרו כך?
 
נסיון להסברזית שמן ודבש
אדם שלא מצווה- אין לו יצר הרע.
אדם שמצווה- יש לו יצר הרע ולכן קשה לו יותר ולכן הוא גדול מחבירו.
 
וכמו כן: כל הגדול מחבריו- חרב מחבירו וכל הגדול מחבירו- יש לו יצר הרע גדול יותר.!
הרבה יותר קל לעשות דברים שאנחנו לא חייבים בהם.בצי.ג
התשובה זה כמו שזית שמן ודבש אמר.יויו2
שאלה במקום לגמרי.
וכן,מי שמצווה, יש לו יצר הרע- לא לשבת בסוכה למשל..אבל מי שלא מצווה-אין לו!לכן...
בס"דאוסקר
המפרשים הסבירו שזה בגלל שמי שמצווה ועושה היצר תוקף אותו יותר אבל מי
שאינו מצווה הוא לא במתח מהיצר כי מתי שירצה יוכל להפסיק.
 
ונתנו דוגמא,מי שלא חייב לצום וצם,הצום עובר לו יותר קל כי הוא יודעשמתי שירצה
יוכל לאכול.
 
שיהיה כל טוב
הסבר יפה.עוזיה
כמדומני שזה מופיע בגמרא (קידושין, או ל. או לא.), או במפרשים על אתר.
 
 
אני אתן דוגמה קטנונית: אני מפסיק לאכול כשאני חצי שבע. למרולת שאני יודע שאני מסוגל לאכול עוד הרבה מאוד, אני מפסיק לאכול אחרי זמן קצר.
אם הייתי אדם שאוהב לאכול, או מישהו בדיאטה, אז יכולתי לומר שאני שובר את היצרים ועובד על מידותי.
אבל מה לעשות ואני בנאדם רזה, רבע עוף בקושי, שלהפסיק לאכול בשבילו זה הכי לא בעיה בעולם.
 
יישר כח על ההסבר שניתחתם אותו מכל כיוון אפשרי.אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
שמחה לדעת שיש לנו עם כזה צדיק.
שנאמר; "ועמך כולם צדיקים"
אשריכם ישראל.
מכיוון קצת אחרעוקר הריםאחרונה
אנחנו מקיימים מצוות לא מכיוון שזה עושה לנו טוב או שנראה לנו שככה צריך לעבוד את ה' אלא מכיוון שה' אמר שככה עובדים אותו ומילא זאת הדרך היחידה שאפשר להתקרב אליו.
אבל מכיוון שהתורה קדמה לעולם זה באמת גם במציאות שלנו הכי מתאים לעבוד ה' בצורה כזו. ולכן זה יגרום שהאדם הפרטי יהיה מתוקן על ידי זה. (קדשנו במצוותיו וצוונו)

לעומת זאת הפילוסוף מצד אחד עובד את הא-ל לא מכיוון שהא-ל רוצה אלא כי ככה האדם מגיע לשלמות, ומילא זו בעצם לא עבודת הא-ל אלא עבודת עצמי.
ומצד שני עובד עבודה זרה עובד את הא-ל כמו כספומט, תקריב את זה ירד גשם, תעשה ככה הא-ל לא יכעס תעשה אחרת הוא יכעס, ולכן גם עובד עבודה זרה  בעצם עובד את עצמו.

מכיוון שאנחנו עובדים את ה' כי ככה ה' צווה (כמו שאנחנו מברכים לפני כל מצווה) אז המעלה הכי גדולה היא לעשות את מה שה' צווה.
ההוספות שאנחנו מוסיפים הן חשובות מאד בגלל שעל ידן אנחנו מראים שאנחנו רוצים לעבוד את ה' ועושים את המצוות מאהבה אבל זה בא רק על בסיס זה שאנחנו עושים את המצוות כי ה' צווה.

ולכן כל אחד עיקר העבודה שלו זה במצוות שהוא מצווה בהן ולא ההוספות שהוא מוסיף.
הייתי מובן?
פסח-כנסו.=]אוסקר

בס"ד

 

ליל הסדר- הנהגות ביום יום:

 

*קדש- אנחנו צריכים לקדש את העיניים שלנו,לא להסתכל על דברים לא צנועים,אפילו אם רואים אישה לא צנועה לא להסתכל עליה "יצר הרע נכנס דרך העיניים", שרואים מראה לא צנועה תמונה לא צנועה ישר להסתובב ולקדש את עצמך.

 

*רחץ- להתפלל על זה שה' יתברך ירחץ אותנו מהעוונות שלנו,כמו מקווה טהרה, להגי דלה' שאנחנו יודעות שאנחנו מלאות בעוונות ובמעשים רעים ולהתפלל שיעזור לנו לרחוץ את עצמנו מכל העוונות.

 

*כרפס- מסמל את ההמנעות מתאוות ותענוגות העולם

עיקר התיקון של האדם זה במה שקשה לו בעבודת ה'.

כל אחד יחשוב על איזה משהו שקשה לו מאוד בעבודת ה' וידע שזה התיקון שלו בעולם ויעבוד על זה כמה שיותר.

 

*יחץ- כמו שחוצים את המצה- לחצות משלך לחברה, לא לחצות משלו לחברה.

אם היו נותנים לך 1000 ש"ח שתחלקי לצדקה- מן הסתם זה לא היה לך קשה.

אבל ברגע שמבקשים ממך לחלק משלך 1000 שח לצדקה זה כבר יותר קשה..

לדעת שהעיקר זה ממך,לתת משלך לחלק משלך.

 

*מגיד- והגדת לבנך- צריך לחזק כמה שיותר את הילדים ובאמונה ובטחון בה',להזכיר כל הזמן את ה' את הניסים  והנפלאות שלו. לדוגמא: שיש אוכל על השולחן אז להגיד לילד הקטן "תראה ה' הביא לנו כסף כדי שנוכל לקנות לך אוכל ולפנק אותך.." להזכיר את ה' תמיד.

 

*רחצה- להתפלל על זה שה' ירחץ אותנו מהמידות הרעות שלנו. למשל אדם שהולך לטיפול שיניים ועושים לו רק סתימות ולא מטפלים בשורש הרי זה לא פותר את הבעיה,לכן צריך לפנות לשורש הבעיה-המידות הרעות,ולטפל בהם ולעקור אותם וזאת ע"י התמדה בשיעורי תורה והתבטלות לצדיק.

 

*מוציא- להוציא צדקה בנדיבות לב לא להתקמצן מהכיס של הקב"ה,לדעת שמה שצריך לצאת מהממון שלך יצא בכל מקרה אז עדיף להוציא אותו על צדקות.

 

*מצה- כשם שהמצה היא דקה ואין בה כלום כך אנחנו צריכים להיות-שפלים עם נמיכות רוח,לעומת הלחם שזה שיא הגאווה שהוא תופח ותופח וגדל ונהיה מלא. כל מהות האדם זה עוונה ושפלות הרי רוב המידות הרעות כמו קנאה כעס לשון הרע- מגיעות מגאווה וחוסר אמונה.

צריך לשאוף להיות בענווה לא לתפוח ולהתנפח.

 

*מרור- למרר על העוונות שלנו, לבכות עליהם, לא להיות בעצב ח"ו אבל גם לא להגיד "בסדר חטאתי מה אני אעשה לא נורא" למרר על זה בבכי ומפה לעלות, זה ההבדל בין לב נשבר לעצבות- כשאתה עצוב אתה נופל אבל שאתה בלב נשבר על העוונות שלך אתה עולה מעלה ומפה מתקדם.

 

*כורך- זה אהבת ישראל והאחדות.

כולם ביחד לכרוך אחד את השני באהבה,היינו יכולים להגאל גם ללא תורה אם הייתה אחדות..

 

*שולחן ערוך- כמו שיש לנו ספר שולחן ערוך שהכל מסודר הלכה הלכה כך בעניין הקבלות שמקבלים על עצמנו, לא לקפוץ מדבר לדבר,לעשות הכל לאט ובהדרגה,קיבלת על עצמך דבר והתחזקת בו את עומדת בו תמשיכי הלאה כמובן שבהדרכה של רב.

 

*צפון- להצפין את המעשים הטובים שלנו.

אומרים שמי שעושה מצוות ומפרסם אותם מקבל שכר אבל מהמלאכים של הקב"ה, ואילו מי שעושה מצוות ולא מפרסם אותם מקבל שכר מהקב"ה בכבודו ובעצמו.

ומה אנחנו רוצות לעצמנו אם לא לקבל שכר ממלך מלכי המלכים?

נקודה למחשבה..

 

*ברך- להקפיד בברכות שלנו,לא למהר בברכה,לא לבלוע מילים,להגיד את הברכה במתינות,בכוונה, לא בוחטה השם, לא אמן חטופה. (שמעתי שמישהי אמרה פעם שמי שמברכת את השם ככה "בוחטה השם אלומלהעולם..." ככה השם יברך אותה "בוחטה תהיבתי" )

אבל מי שמבכרת את השם ככה " ב ר ו ך  א ת ה  ה ש ם  א ל ו ק י נ ו  מ ל ך  ה ע ו לם .."- ככה השם יברך אותה "בר ו כ ה  ת ה י    ב ת י  ל ה ש ם .."

 

*הלל-להלל את הקב"ה רגע רגע על כל החסדים והטובות שהוא גומל איתנו. להודות לו רגע רגע שאנחנו בריאות ושלמות ולא חסר לנו דבר ויש לנו הכל ב"ה בגדים בית רהיטים אוכל סלון חברים מדרשות ישיבות רבנים נעליים מיטה ארון מגירה חצאייות  גרביים מקלחת וילון ספה שמיכה סדין כרית ספרים אוכלמקרר איברים שלמים ב"ה שום חולי משפחה.. יש אנשים שנמצאים עכשיו בבתי חולים לא עלינו בטיפולים נמרצים בניתוחים נלחמים נגד המחלות שלהם לא יכולים לעשות צרכים לא יכולים לדבר לא לראות ואנחנו מה נגיד? נתלונן? אחח כמה צריך להודות לקב"ה...

 

*נרצה-לסיכומו של דבר: אם נזכה לעשות את כל הדברים הנ"ל נהייה רצויים בפני הקב"ה

 

 

*******************************

 

ולמי שיש עוד כוח..עוד משו אחרון... מי שאין לו כוח שיקרא מ"לסיכום":

 

עיקר פסח זה לבער את כל החמץ שנמצא ואפילו פירורים,ולמה? כי פירור ועוד פירור ועוד פירור הופך להיות ערימה..

החמץ הוא יצר הרע שבקרבנו. "לפתח חטאת רובץ" אפילו אם נשאיר פירור אחד של חמץ היצר הרע ישתלט. והוא נמצא במרתפים הכי קטנים שלב שלנו צריך לבער את החמץ מהלב שלנו את כל היצר הרע את כל המחשבות הרעות שמחכות להפיל אותנו.

וזה מה שעושים בפסח..מנקים את כל החמץ..ואיך מנקים חמץ? ע"י מים. והתורה היא שנמשלה למים לכן את היצר הרע אפשר לנקות אך ורק בעזרת תורה,ככל שאדם יכניס יותר מים ככה ינקה מהר יותר,ככל שאדם יכניס לעצמו יותר תורה הוא יתנקה יותר מהר.

 

קורבן פסח-זהו מסירות נפש! עם ישראל הקריב את קורבן פסח במסירות נפש של ממש!!

והקב"ה רצה ללכת אותנו במצווה את ז.כדי להיות יהודי אמיתי צריך למסור נפש! וכתוצאה מכך- אתם תהיו עם ותגאלו . בלי מסירות נפש לא נזכה לגאולה.

וככה זה בדור שלנו,היום כמה צריך למסור נפש,כל אחד בדרגה שלו,וזה מה שיהפוך אותו ליהודי אמיתי,ככה עולים בדרגה בעבודת השם. ככל שאדם מוסר יותר את הנפש הוא מרגיש יותר קרוב להשם.

 

מצה-מסמלת על זריזות,לא לשהות "חשתי ולא התמהמתי לשמור מצוותיך". לפעמים היצר הרע בא ואומר לך : רגע לאט לאט שלב שלב בהדרגה לא מהר במיתון אחרי הצבא אחרי הבית ספר אחרי שאני יחזור מאילת אחרי שאני יפרד מהחבר אחרי שאתחתן.." לא ולא!

"מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה" - להזדרז לחטוף כמה שיותר מצוות כמה שיותר שיעורי תורה לא לחכות לא לוותר להיות זריזים בעבודת השם. ומצד שני "אל תחמיצנה"-לא לעשות מצוות בפנים חמוצות,בלי חשק,כאילו זה עול,לשמוח במצוות לעשות מאהבה!! בהתלהבות!

 

מרור- מר, לפעמים קשה בעבודת ה',קשה לעשות את רצונו,ללכת נגד כל העולם,קשה לשנות הרגלים,קשה למסור נפש.. אבל מה שנדרש מאיתנו זה להראות נכונות לאכול את המרור הזה ואז כבר השם יתברך ידאג להמתיק לנו את המרירות עם ה"חרוסת" ונרגיש את מתיקות התורה!!

 

לסיכום:

3 מילים שאם לא אומרים אותם בפסח לא יצא ידי חובה:פסח מצה ומרור.

פסח-להיות מוכנים להשחט בשביל הקב"ה ולמסור את נפשנו.

מצה-להיות זריזים בעבודת השם ולעשות הכל בשמחה ולא בחמיצות פנים.

מרור-להיות מוכנים לאכול את המרור וע"י זה לזכות למתיקות.

 

 

פסח מלשון פה סח - שהפה שלנו יסיח את גבורת השם יתברך, לספר את גודל הניסים שלו להתפעל לשבח להלל להגדיל בעינינו ובעיני אחרים את השם!!

 

 

הזוהר הקדוש אומר: בשעה שקוראים את האדה מכנס הקב"ה את פמליה של מעלה ואומר להם : לכו ושמעו את בניי איך הם מספרים בשבחי למטה.

הולכים המלאכים ומקשיבים לכל המשפחות שקוראות ומגדלות את ה' ואומרים לקב"ה : איזה בנים מיוחדים יש לך שאפילו שעברו 3000 שנה מאז עדיין הם משפחים ומהללים אותך...

 

כל אחד שחזר בתשובה יכול להעיד בעצמו שהוא עבר מעין "יציאת מצרים"  "והוצאתי וגאלתי"- העולם בחוץ זה זוהמה אחת גדולה והקב"ה הוציא וגאל אותנו עם פינצטה מהעולם החיצוני מהחושךממצרים  ומהעבדות שהיינו נמצאים!

 

אשרינו שזכינווו להיות יהודים בנים של מלך מלכי המלכים ולעבוד את הקב"ה בשמחה ובטוב לבב!!

 

יהי רצון שנזכה לגאולה במהרה עוד בליל הפסח הזה שנת תש"ע!

 

חג פסח כשר ושמח!

 

 

שכוייח!אח..
קצת באיחור, אבל זה כי לא הייתי כאן קודם לכן. תמיד טוב משהו מאשר כלום.
 
 
חג שמח ומלא אור לכל עם ישראל!
בקשר לסוף דבריך על הפסח מצה ומרור:חילא דמשכנא
אנחנו לא מוכנים יותר לאכול מרור שה' מביא לנו כי אנחנו רוצים את הגאולה כבר ומי שמסכים לאכול מרור עלול להסתפק בזה בסופו של דבר ח"ו.
אבל כל דבר שקשה נחשב למרור..יעל =)
בע"ה

ומה לעשות שכיום קשה לקיים מצוות..
אז בגלל זה צריך להיות ערוכים לזה שלא הכל קל, ולדעת לקבל גם את הקושי..
ואם מדברים על הגאולה - גם לקראתה יש קשיים [כל נבואות הפורענות שיש בנביאים..] וצריך לדעת להתגבר עליהם. ברור שאנחנו לא רוצים שיווצר מצב שהנבואות האלו יתגשמו, אבל נראלי שצריך לדעת שיכול להיות שהן יקרו..
וואי שכוייח!!יעל =)
עברנו מספיק קשיים וגלויות 2000 שנה זה מספיק!חילא דמשכנא
ואו זה מעולה!!!-Rעות-
בס"ד
 
תודה רבה!!..
ואי, זה יפה! תודה!!חיוכיםאחרונה
בבקשה להתפלל לרפואת מרדכי בן רחל שרה.תהילה=]...
חשוב מאוד.
תזכו למצוות.
מועדים לשמחה, שאלות שעלו בליל הסדר...אנונימי (פותח)
אשמח אם מי שיודע יענה...
 
1. מי קבע את סימני ליל הסדר? ע"פ מה? [קדש, ורחץ וכו']
 
2. איך יכול להיות שבדרך ממצרים עד סוכות המצות לא החמיצו? על שכמיהם, בחום של מצרים...
    יש תשובה שזה היה נס, אבל עוד לא היה ציווי לא לאכול חמץ, אז למה היה צריך אותו?
 
3. מה משמעות התשובה לבן שאינו יודע לשאול?
 
4. מי חיבר את השירים שבנרצה?
 
5. למה היה צריך את הקטע של "יכול מראש חודש"? מה הוא בא להגיד?
 
6. למה היה צריך הסימנים של רבי יהודה? מה רבי יהודה חידש בהם?
 
7. יש עוד תשובה למה כל החכמים הסבו בבני- ברק ולא עם משפחתם לקיים "והגדת לבנך", חוץ מכך שהיה מרד ברומאים 
   והם תכננו תוכניות לחימה?
 
8. מה העניין עם ברי רבי אלעזר בן עזריה על יצ"מ בימים ובלילות?
 
תודה רבה ותזכו למצוות
תשובות חלקיות:חילא דמשכנא
6.הסימנים של ר' יהודה הם מחלקים את עשרת המכות לשלושה חלקים - החלוקה הידועה..

7.יש סברה האומרת שכשהם היו מסובים בבני ברק זה בכלל לא היה בחג הפח אלא בסתם יום אחר.

8.המחלוקת היא האם בגאולה יסופר על יציאת מצרים או לא - "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" וכו' אאל"ט בן זומא אומר שבגאולה יהיה אור כ"כ גדול, הרבה יותר ממה שהיה ביציאת מצרים עד כדי כך גדול שיציאת מצרים לא תסופר בכלל לעומת העוצמה המדהימה של הגאולה העתידית שבה לילה כיום יאיר וכו' ולעומתו חכמים אומרים שכן יסופר סיפור יציאת מצרים משום שכתוב "ביום צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (הציטוט לא כ"כ מדוייק כי זה מהזיכרון...) מפרשים שאראנו נפלאות זה מדובר על נפלאות הגאולה העתידית ששורשה טמון ביציאת מצרים שהיא שורש כל הגאולות ולכן בגאולה העתידית יספרו על יציאת מצרים כי היא שורש הגאולה הנוכחית.

מקווה שלא סילפתי את דברי אף אחד כי הכל ממה שזכור לי שאמרו בשולחן הסדר וזה היה אחרי כוס ראשונה של יין...  
תודהאנונימי (פותח)
כתבתי תגובה מושקעת ונמחקה לי. אענה שוב בצי.ג
תשובות חלקיות:
2. ממתי מאפה שנאפה מחמיץ (במיוחד אם אין בו שמרים ותוספות)? לפי מה שאני יודעת, המצות של בנ"י ניצלו בשמש כשהם יצאו ממצרים
3. "ושאינו יודע לשאול- את פתח לו שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" מי שאינו יודע לשאול- אתה הוא זה שצריך לגרום לו להתעניין ולשאול ("אם לא תשאל איך תדע?" שם, שם) כמו שכתוב "והגדת לבנך". (ככה אני מבינה את התשובה, אני מתארת לעצמי שיש פירושים נוספים)
5. בקטע הזה שואלים ממתי המצווה של "והגדת לבנך ביום ההוא" ומגיעים למסקנה שרק בליל הסדר זה קיים. (ניקדתי את זה כדי שיהיה מובן "יכול מראש חודש?" - תלמוד לומר ביום ההוא.
"אי [אם זה-] ביום ההוא יכול מבעוד יום [ערב פסח]? -תלמוד לומר בעבור זה. בעבור זה= לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.
אני מקווה שאמרתי דברים נכונים ושלא סילפתי את מה שאמרו אצלנו..
חג שמח!!
לגבי 2-הסנה-בוער
בס"ד
כשאתה שם מצה היום בשמש היא מחמיצה? לא, היא כבר אפויה, היא רק מתחממת- לא תופחת.
ד"א, הציווי על המצות היה עוד בכלל לפני שבנ"י יצאו ממצרים [בפסח מצרים- ז"א, לפני שהלחם שלהם לא הספיק לתפוח וכו']
זה גם מה שאני אמרתיבצי.ג
יש לי עוד תשובות- ל1 ול4:בצי.גאחרונה
סימני הסדר:
"הסימן החרוזי הזה יסד רבינו שמואל מפלייזא, אחד מבעלי התוספות, חבירו של רבינו בעל הסמ"ג ושל רבינו יחיאל מפריז (...) וכן הביאו רבותינו הקדמונים עוד הרבה סימנים לסדור המסיבה בליל התקדש החג, ראה בספר "הפרדס" לרש"י (...)בהגהות מיימונית לנוסח ההגדה של הרמב"ם, הובא הסימן של מהר"ם מרוטנבורג, ב"מחזור ויטרי" עמוד רצד, מסורת סימן מטעם ר' יוסי הגדול. (...) [מתוך הגדה של פסח מאת הרב ראובן מרגליות]
פיוטי 'נרצה':
ובכן ויהי בחצי הלילה (זה לא בנרצה, לפחות לפי חלק מההגדות, אבל בכ"ז..)- פיוט לשבת הגדול שכתב הפייטן יינאי, שהיה רבו של ר' אליעזר הקליר [אם זה אומר לך משהו..] כתוב פה עוד כל מיני דברים על מה כתבו את הפיוט וכו', אבל לא נראה לי שזה מעניין במיוחד.
חסל סידור פסח- ר' יוסף טוב עלם.
אדיר הוא- פיוט ממחזור אוניון.
אחד מי יודע ו'חד גדיא'- לא נודע לנו מחברם.
[גם- ע"פ ההגדה של הרב ראובן מרגליות]
 
אני מקווה שזה עזר במשהו- לא הכל מובן ומוכר, אבל לפחות רואים שיש מי שמבין ושיש מקורות..
 
שאלה...יויו2
סתם משו שחשבתי עליו..
מה הגישה של החילונים לגוף ונשמה?..הם מאמינים שיש דבר כזה נשמה?..
אם מישו יודע..
שבוע טוב!
בס"ד!אוסקר
חלק מאמינים שיש נשמה אבל לא חושבים שצריך לקיים תורה,
וחלק שנקראים מטריאליסטים מאמינים שיש רק חומר ואין דבר כזה רוח.
 
בברכה
נראלי שהם חושבים שיש מימד של רוח..יעל =)
בע"ה

אבל הם לא חושבים ממש על המושג 'נשמה'..
הם פשוט מאמינים שיש משהו מעבר לגוף..
ממש בקצרה -אוסנתאחרונה
זאת מחלוקת מפורסמת בין הפילוסופים.
פרויד הידוע (ואחרים בעקבותיו) אומר שאין - האדם הוא יצרים ודחפים נטו. כל המחשבות הגדולות והרצונות הן תולדות של אותם הדחפים.
פילוסופים רבים אחרים חלקו עליו (שפינוזה, אריסטו, דקארט), אך התפלמסו איך בדיוק עובד הקשר בין שניהם, בין הגוף לנשמה.
בימינו, יש שתי גישות מרכזיות:
א. יש רוח. אדם שמוחזק בחיים באמצעות מכונות - אינו "אדם", כי רוחו אינה באה לידי ביטוי.
ב. הרוח היא תהליכים ביולוגיים ופיזים המתרחשים בתאי המוח (כשמשתחרר חומר מסוים במוח, אתה חש עצבני וכדו').
אולי בעתיד לא נצטרך פסיכולוגים, רק נוירולוגים...
 
אני נוטה לחשוב שיש צדק בסעיף ב', ולא רואה בו סתירה ליהדות.
 
הרחבות:
 
רבותי מה לעשות עם ההתנוונות במדינה?זית שמן ודבש
שבוע טוב!
לפי מה שאני רואה יש התנוונות במדינה- מה אפשר לעשות? איך לעורר את העם?
בסיעתא דישמיא!מלמעלה אלוקים
כשאתה נמצא עם חברה חילונים תהיה משהוא לדוגמא תראה להם מה זה להאמין -להיות 
"יותר טוב" בהכל ובלי להיות "מוזר" וזה אפשרי!
תסביר להם הלכות ודברים ותראה להם שזה לא סתם ואנחנו לא ישנים ומרובעים של פעם שלא מתחדשים עם העולם...
מניסיון... זה עובד... במעגל הקרוב... וגם במעגל הרחוק בהתנהגות באוטובוסים- אמירת שלום ובוקר טוב וחיוכים וכו'...
מפה מתחיל השינוי...
אם כל אחד מאיתנו יעשה את זה...
אנחנו ממש צמודים לסיום התהליך הזה- מרחק יריקה...

בעז"ה תפקיד קשה קיבלו! ולקחנו על עצמנו! אבל לא להתייאש...
רח חזק ואמץ! שיר-חיים.
אם תוכל בבקשה להסביר,אמת מארץ
בס"ד

מה הכוונה ב"התנוונות"...
אנשים שחושבים שכבר גמרנו הכל ואפשר לטייל כל היוםזית שמן ודבש
שחושבים שהמצב במדינה הוא טוב.
 
בעזרתו! וגם לגבי החברה שלנו-מלמעלה אלוקיםאחרונה
צודק- וצריך ממש להראות דוגמא אישית על עוד כמה עבודה יש וכמה זה כייף יפה מעניין אמיתי ומדהים לעשות אותה!
להרבות בדברים על חשיבות האדם בעולמו ו"בשבילי נברא העולם" ו"רבה אמונתך" וכו' ואנשים לאט לאט יתעוררו וכמו שנאמר- "הגיע זמן הגאולה!"
בברכת "חזק ואמץ אחי, רק חזק ואמץ"
ברגשי ידידות, אהבה והערכה שיר חיים.
חלב נכרישמחה ואמונה
איזה רבנים מתירים חלב נכרי?
המציאות השתנתה ואף אחד פה לא מתייחס לזהעוקר הרים
כיום מעבר לכל הדיונים על חלב עכו"ם יש בעיה רצינית של חלב טריפות.
ד"ת מחכים + סיפור נחמד לפרשה... אח..
'והעיקר והעיקר' בשירה חסידית, ככה שרו כולם אצלינו אחרי ליל הסדר בקטע של 'חופשי לשיר'.
ואז פתאום שזה נגמר, כ-ו-ל-ם מתחילים ביחד - "בכל מקום, כל הזמן, יש לכולנו מגדול ועד קטן. ימים יפים"... 
אהה, תאמינו לי, אנשים גנובים...
                                                                         
                                                                 
אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא, לָכֶם
וְאֶת הַשָּׁפָן, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לא יַפְרִיס טָמֵא הוּא, לָכֶם.
וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא, לָכֶם.
 
 
שימו לב לדבר יפה:
לגבי סמני הטהרה - הכל כתוב רק בהווה. 'מעלה גרה', כתוב בכולם.
לעומת זאת, סמני הטומאה - 'פרסה', כתובים שלושת הזמנים. עבר, הווה, עתיד.
מה פשר הדבר? מה זה בא לרמוז לנו?
שכשאנחנו הולכים 'לטמא' אדם, בל נמהר לעשות את זה ולהוציא אותו מהציבור.
אל נגיד ש'הנה הוא בהווה חוטא' ולכן הוא בחוץ. לא! בשביל לטמא, צריך להסתכל על כל הזמנים שלאדם.
אולי העבר שלו היה טוב ורק עכשיו הוא מעד ונפל? או אפילו אם העבר גם היה לא טוב, אולי הוא משתדל והעתיד
שלו יהיה טוב? לכן, בל נהר להוציא אדם מהחברה כ"כ מהר. בשביל 'לטמא' אדם צריך לבדוק את כל הזמנים של חייו -
רומזת לנו התורה: את העבר, את ההווה ואת העתיד. ורק אז אם התברר מעל לכל ספק שאין מצב, רק אז צריכים להוציא אותו מהציבור שלא יהרוס מבפנים. אבל אל נמהר לפסול, לטמא.
לעומת זאת - ואת זה לא ראיתי כתוב אבל זה מה שעולה מהדברים - אדם שחזר בתשובה, שמשתדל עכשיו - לא נזכור לו את העבר שלו! שחוזרים בתשובה, נהפכים לאישיות אחרת! העבר נמחק. מסתכלים על ההווה הטהור.
לכן התורה כותבת לגבי סמני טהרה בלשון הווה...
[הרב יצחק ניסנבוים]                                                    
                                                                     
 
ו - סיפור קצרצר.
פעם הגיע יהודי אחד שפרש מהתורה לר' דב סולוביצ'יק ואמר לו בצורה 'רגועה' שהוא עשה את כל העברות וגם הוא אפילו אכל חזיר. אמר לו הרב: פשש, אז אתה יותר גדול מהרמב"ם!
אה? - התפלא הכופר שלא הבין איך דברי הרב קשורים למה שאמר. ענה לו הרב:
שהרמב"ם פירש את טעמי המצוות, שהגיע לסיבה שאסור לאכול חזיר, הוא לא ידע את הטעם. ואילו אתה עכשיו העדת בפני שאתה יודע את הטעם של חזיר...
 
 
                                                                      
 
 
אין עוד מקום לעוד ד"ת חמוד...?
טוב, נסתפק בזה בנתיים.
חבר'ה, אפילו תכתבו נקודה - רק בשביל שהשרשור ישמר בזכותכם למעלה.
 
 
 
וואו, אז שבעז"ה נזכה לחיות 'לך נא ראה את שלום אחיך', להסתכל בהם את הצד השלם, וכך, בעז"ה על ידי השתדלות להתקרב ולקרב את בניו של ה' אליו באהבה, כך בעז"ה נזכה לגאולה השלימה.
שבת שלום ומבורכת! חג מלא שמחה!
א-מ-ן!
זכיתי להיות ראשונה?!..=]שמחה ואמונה
יפה מאוד!! חג שמח!נעמונת!!!
מקסים=]אוסקר
אופס, היה בלבול 'קטן' במחשבה... ;)אח..אחרונה
מה בא אחרי פרשת צו? שמיני, לא?! ככה חשבתי. אבל...
מסתבר ש...ל-א. 'שבת חול המועד פסח'
כלומר שהד"ת הזה למעלה הוא רק לשבת הבאה. אבל עדיין, המסר שם מתוק תמיד ומתאים גם עכשיו...
קיצור, התבלבתי בין הפרשיות. קיצור: צריך ד"ת אחר לפרשת השבוע...
                                                               
קיצור: 
השבת נקרא בפרשת 'כי תשא', אחרי שבנ"י עושים את העגל. אז, אומר משה לה':
"הודעני נא את דרכך", ובגמרא הסבירו שמשה שאל בעצם את שאלה: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
ובאמת, זו שאלה שמציקה או שהציקה לכולנו איפשהו בציר החיים שלנו.
אז מה באמת התשובה על זה? מה, יוצא איך סדר בעולם?
הסביר זאת החפץ חיים במשל יפה:
אורח בא להתארח באחת מבתי הכנסיות בעיר. ואז הוא רואה דבר משונה שהגבאי מזמין את שבעת עולים לתורה
ממקומות שונים בבית הכנסת. שאל האורח את הגבאי מדוע הוא לא מזמין את כולם משורה אחת? איפה הסדר??
ענה לו הגבאי - דע לך, שכל העולים לספר תורה עולים ע"פ סדר. הכל פה מסודר לפי כללים. אלא שאתה כאן רק אורח. באת להתארח פה שבת אחת, לכן אתה שרואה את הדברים, אתה חושב שאין כאן סדר והכל לא ע"פ כללים כאן, שהרי זה עולה מכאן וזה העולה בכלל יושב בסוף הבית כנסת...
בדיוק כך אנחנו בעולם - אמר החפץ חיים - אורחים בעולם. יש דברים נסתרים לא נבין ולא נדע. לא בגלל שהם לא מסודרים - אלא, יש דין ויש דיין. אז למה לא אנחנו מבינים? בגלל שאנחנו לא יכולים להבין כל דבר אם אנחנו רק אורחים. בעז"ה, לעתיד לבוא, בעולם הבא, שנהיה כבר אכשהו בגדר 'קבע', אז, נבין יותר דברים ונראה בעצם כמה הדברים בעולם היה מסודר ומדויק...
                                                                 
                                                             
חח טוב, מצטער על הבלבול ההוא. לא נורא, הרווחנו עוד ד"ת ככה בחינם...
קיצור, שבעז"ה נזכה כולנו לחיות ולנשום את אויר האמונה. "שמור על האמונה, היא תשמור עליך ער". אמת.
שבת חול המועד שמחה ומלא כיף לכל עם ישראל!
א-מ-ן!
וורטים. דברי תורה קצרים. חוכמה לחיים. הכל פה!אוהבת את אבא
בס"ד לק"י

מכירים את זה שפתאום באים אליכם ואומרים "יאללה, בוא תגיד איזה וורט"?
או, שאתה נקלע עם חבר בצרה, ובא לך להגיד לו עד כמה החיים באמת יפים, ונתקעות לך המילים? 
או שאפילו, סתם רוצה לפעמים להגיד "משהו חכם" "מוסר השכל" חזק?
יאללה, בואו פשוט נלקט הכל לכאן.
אז, השירשור הזה מיועד לכל אלה שיש משהו להגיד לאומה, וורט, דבר תורה קצר, או סתם משו חכם.

איך נעשה את זה בצורה מסודרת?
פשוט מאוד.
עם שיתוף פעולה שלכם, זה יכול להיות שירשור ע-נ-ק ומדהים!
אז ככה,
בנושא השירשור כתבו את נושאו.
ובגוף ההודעה, את השאר.
לדוג':
נושא: "החג נגמר או שאנחנו נגמרנו?"
הודעה: מה שרצינו להגיד.

מקווה שהשירשור ילך טוב, באמת שזה יכול להיות דבר מטורף.
שנזכה לזכות את האחרים

אל תתקן את כל העולם! תשנה קודם- את עצמך!אוהבת את אבא
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"ז ניסן תש"ע 18:56
בס"ד לק"י

זה מוכר, אבל תמיד טוב לקרוא את זה שוב

פרופסור אחד נותן לבנו "פזל" של מפת העולם, בכדי שינסה להרכיבו.
הבן הסתבך לגמרי! איך אפשר להרכיב גלובוס ענק ומורכב שכזה?
אך למרבית הפלא', לאחר כמה דקות רץ הבן לאביו ובישר לו:
"הצלחתי!"
"מה?" קרא האב בתדהמה. זה לא יתכן! אני לא מאמין..איך הצלחת להרכיב כ"כ מהר?
 "נכון" השיב האב. "את מפת העולם לא יכולתי להרכיב בכזו מהירות, אלא שאז נזכרתי, שמצידה 
השני של המפה, ישנה תמונה של אדם! אז הפכתי את המפה והרכבתי את חלקי האדם, וכך הצלחתי להרכיב
בכך גם את תמונת העולם!"

"אתה רואה?" חייך אליו האב הפרופסור. 

אם האדם יודע לתקן ולהשלים את עצמו- ממילא גם העולם מסביב- יהיה מתוקן!

הסוד הזה כ"כ פשוט. ב"הצלחה לכולנו.

עכשיו, תורכם

(כנראה שמה שאת מתארת קורה לנו עכשיו..)בצי.גאחרונה
שאלה - ראש השנה.יורבית
[הבטחתי לחברה שלי תשובה.. סומכת עליכם.]
 
למה את השנה אנחנו מתחילים לספור מתשרי דווקא - ולא מניסן, כמו שהתורה סופרת?
אנחנו לא אמורים ללכת לפי הציווי בתורה- "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"?
 
תודה מראש וחג שמח!
====אוסקר
בס"ד
 
השנה מתחילה מתשרי,כמפורש בתורה "וחג האסיף בצאת השנה".
את החודשים מונים מניסן זכר ליציאת מצרים.
תעייני ברמב"ן שמות י"ב פס' א'  שמסביר את זה היטב.
 
וכמו שאמרתי,
הפס' שאמרת הוא ראשון למנין החודשים אבל לא ראש השנה.ראש השנה העברי מתחיל באחד לחודש השביעי.
עייני ברמב"ן שם.
 
שיהיה כל טוב.
אכןאלעד
תשרי הוא הראשון לחודשים.
ולפי אחת הדעות בתשרי נברא העולם
בס"דמלמעלה אלוקים
ולפי הדעה השניה- בניסן נברא העולם...
ובכוונה לא הוכרעה המחלוקת- כי "זה וזה דברי אלוקים חיים"! ושניהם האמת! העולם נברא גם בתשרי וגם בניסן!
תשרי- דין, ניסן-חסד. חשוב להפנים את זה כל חודש לפי המיוחדות שלו...
כתבתי פה משהו קטן באחת התגובות- חשוב לקרוא ולהפנים...
לא ממש הבנתי מה אתם אומרים--יורבית
את הימים מתחילים לספור מתשרי, ואת החודשים מניסן?
ולפי מה ששיר-חיים אמר- זה כדי לא לבטל אף אחת מהדעות?
אז ככה:חילא דמשכנא
מבחינת הטבע הכי מתאים שהשנה תתחיל בתשרי מפני שזו התקופה שבה זורעים את התבואה (וכל הטבע סובב סביב מזון כמוצר בסיסי אז הכי מאים שיספרו את השנה מתי שמחילים לדאוג לדבר הכי בסיסי בטבע)

לעומת זאת להתחיל את השנה בניסן זה מעשה אלוקי לחלוטין לעומת הטבע.

יהודים סופרים את החודשים עפ"י הטבע ואת השנים עפ"י האלוקות (אאל"ט) כדי לשלב בין התערותא דלעילא להתערותא דלתתא (בין עשייה מלמעלה לעשייה מלמטה {תרגום חופשי ולא מדוייק})

זה מה שאני שמעתי.
בס"דמלמעלה אלוקים
את החודשים מונים מניסן, והשנה מתחילה מתשרי- להתחיל לתת סיבות זה הרבה ואנחנו לא מספיק יודעים אבל-
תשרי הזכרתי זה דין וניסן חסד אנחנו צריכים להבין ולחבר בין שניהם זה לא שהעולם נברא באחד מהם אלא הוא נברא בשניהם!
יש גם עוד בחינה להתחיל ממתי שזורעים את הדברים (תשרי) או מתי שכבר אוספים את התבואה (ניסן)
אז צריכים להבין שאי אפשר למנות את הימים לפי מתי שקוטפים את הפירות אלא לפני זה מתי שהכל מתחיל- כשזורעים אותם... [הזורעים בדימעה- ברינה יקצורו... (ורק אם הם זורעים בדמעה- עמל!!!) ]
זהוא אז זה השילוב ויש עוד הרבה בחינות שנובעות עקב זה שזה חסד וזה דין ולכן כל דבר זה משהו אחר...

רק שנחייה את השילוב הזה בין חסד ודין- וזה אפשרי!
שיר-חיים.
חילא-הפוך.סופרים חודשים ע"פ אלוקות ושנים ע"פבצי.ג
כן הבנתי שהתבלבלתי עפ"י ההודעה של מלמעלה אלוקיםחילא דמשכנא
אני חושבת שבעיקרון ראש השנה -נושי104
אני חושבת שבעיקרון ראש השנה אמור להיות בתשרי ( בגלל בראית העולם וכ'ו...)
אבל...
אבל אני חושבת שחודש ניסן הוא ראש השנה לפי התורה בגלל  שבנ"י יצאו ממצריים, וזה בעיקרון חג הגאולה, אז זה כאילו התחלה, ( גם של השנה...)

^אז לפי זה למה כתוב בתורה ציווי על ר"ה בא' תשרי?בצי.ג
אאל"ט, לא כתוב שזה צריך להיות ר"ה.יורבית
רק שזה 'יום טוב'..
 
תודה ממש על התשובות! עזרתם ממש!
יכול מאוד להיות שאת צודקת:בצי.גאחרונה
בתורה:
"כג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  כד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ.  כה כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה."
(ויקרא, פרק כ"ג)
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ  יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם.  ב וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.  ג וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן  שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל.  ד וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.  ה וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.  ו מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם  לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה."
(במדבר כ"ט)
וכתוב על א' ניסן:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.  הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"
(שמות, י"ב)
ועוד על ראשי שנים:
"ניסן ראש השנה למלכים ולרגלים [לחדשים] ולתרומת שקלים ויש אומרים אף לשכירות בתים כיצד למלכים מת באדר ועמד אחר תחתיו [באדר] מונין שנה לזה ולזה [מת] בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן מונין שנה לזה ולזה מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן הראשונה נמנית לראשון והשניה נמנית לשני."
 
"ארבעה ראשי שנים הם:  באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים.  באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי.  באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות.  באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, בחמישה עשר בו."
 
ותראו מה כתוב פה על א' תשרי:
"בארבעה פרקים העולם נידון:  בפסח, על התבואה.  בעצרת, על פירות האילן.  בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר "היוצר יחד, ליבם; המבין, אל כל מעשיהם" (תהילים לג,טו).  ובחג, נידונים על המים."
(מסכת ר"ה, פרק א')
 
לפי זה, אחרי כל החיפושים הגעתי למסקנה הבאה: בגמרא אומרים על החודשים והשנים, ובתורה לא.
שאלה- הרב אבינרשמחה ואמונה
פעם קראתי בשו"ת בעולם קטן, שמשהי שאלה את הרב אבינר אם היא צריכה לסמוך על ה' או לעשות אחת שתיים שלוש[לא זוכרת באיזה נושא דובר] קיצור והרב ענה לה שכל עוד ה' לא הבטיח לה את זה היא לא יכולה לסמוך עליו.
 
ואני לא מבינה... אם ככה אז אני לא יכולה בכלל ואף פעם כמעט בשום נושא לסמוך על ה'...? כי ה' לא הבטיח לי כלום חוץ מגאולה.. אהה טוב אז אני אסמוך עליו שהוא יביא לי גאולה. זה בטחון בה'?.
מקווה שהייתי מובנת..
תודה לכל העונים=]
ה'אמר לך שהוא אבא שלך ומתוקף 'תפקידו'חילא דמשכנא
הוא 'אמור' כביכול לשמור עלייך ולדאוג לכל מחסורך וחוצמזה שכשאת מקיימת את המצוות אז יש התחייבות של ה' על מי שמקיים מצוות "והיה אם שמוע" וכו'...
קודם כל לפני הכל -אח..
ה - 'אחת שתיים שלוש' שכתבת, לזכרוני מאוד משמעותי למדובר. (אולי המדובר שם היה מקור הפרנסה אם לא עובדים שה' ידאג?)
[וכמובן שהכי טוב שתשאלי אותו. אני מאמין שהוא יענה לך בשמחה.]
 
אבל בכללי > חובה עלינו לעשות את ההשתדלות שמוטלת עלינו.
ג-ם בנושא הגאולה. 'בעיתה' - 'אחישנה', היא יכולה להיות גם היום -
אם שמוע תשמעו = תעשו השתדלות ללכת בדרך ה'.
 
 
את לא יכולה לסמוך על ה' אם את לא עושה את מה שהוא אומר לך לעשות.
והוא - אותו ה' - אמר לך לעשות השתדלות. (כמה? זה כבר נושא אחר.)
 
הבטחון זה להאמין שמה שה' עושה הכל לטובה, הכל מחושב. לאו דוקא שיהיה לי מזה עכשיו משהו טוב.
 
 
 
מקוה שהובנתי. אם יש צורך להרחיב, בשמחה.
מועדים לשמחה לכל עם ישראל!
מה? אני לא מבינה..שמחה ואמונה
ביטחון לא אמור להיות משהו מוחלט?.. [כאילו לי החרדים אמרו משהו אחר..]
 
אני אמורה לסמוך על ה' רק אחרי המעשה שאני עושה?..
ברור שצריך השתדלות.. אבל יש מקרים שבהם לא עושים השתדלות, ואז אני לא יכולה לסמוך על ה'?..
אם ה' אמר (!) לא לעשות השתדלות -אח..
אז לא צריך לעשות השתדלות.
אבל בודדים לעניות דעתי המקרים שה' אמר לא לעשות השתדלות.
בודדים?! אם בכלל...
 
------
 
בטחון אין פירושו להיות טיפש ולחשוב שה' הוא מכונה שלך.
אלא, להאמין שמה שה' עושה הכל זה ע"פ האמת וטוב לאדם.
(וכמדומני אף שזה לאו דוקא לחשוב שה' יציל אותך במקרה שנקלעת לצרה...)
 
אתה תתן - ה' יתן - כמובן לפי השיקולים שלו.
אתה לא תעשה כלום - אם ה' אמר לעשות - ה' יתן.
 
לא לעשות כלום = לסמוך על הנס, זה לא בטחון. לפחות לא של רוב רובם של בני האדם.
 
אם לא תעשי השתדלות וה' אמר לעשות, אז לסמוך על ה'?!
תנסי, אבל הוא אמר שתעשי אחרת...
קיצור: לא זו הדרך שה' רוצה.
 
 
 
 
אבל ה' לא הבטיח לנו כלוםשמחה ואמונה
ז"א שאנחנו לא נסמוך עליו בכלום. חוץ מלקבל את התוצאה באמונה..
סליחה?!אח..
ה' הבטיח הרבה מאוד במיוחד בעולם הזה, במפורש בתורה.
עוד יותר שכר בעולם הבא. זה גם הוא הבטיח.
 
-------------
 
עייני בכל ההבטחות שיהיה אם נעשה טוב בתורה. במיוחד בק"ש שאנחנו קוראים.
עייני בתלמוד בכל ההבטות שלומדים מן הפסוקים שה' הבטיח לנו.
עייני בכל התנ"ך בהבטחות שנמסרו לנו ע"י נביאים מה'.
 
----
 
קיצור: גם לימוד תורה שבע"פ - זה מה'. גם דבר הנביאים - זה מה'.
וכדו'. ועייני שם כמה ה' הבטיח לנו הרבה מאוד.
 
אגב, בל נשכח שה' גם אמר שהוא מנהיג את העולם לפי דרך הטבע. (עולם מלשון 'העלם' שמעלים את ריבונו של עולם)
כלומר: שאנחנו צריכים לפעול כדרך הטבע ו - עם זאת, שיהיה לנו בטחון בה'.
 
וכמובן, לא להגזים בהשתדלות. לא לכאן ולא לכאן. כן להגזים לעשות השתדלות 100% כמו שה' (!) רוצה.
וכן להגזים בבטחון = כלומר: שיהיה לנו בטחון הכי גדול על ה'.
ולא, זה לא אומר שלא נצטרך להשתדל. לבטוח בה' כמו שהוא (!) רוצה שנבטח בו.
ולכל אחד דרגת השתדלות ובטחון שונה. כל אחד לפי מדרגתו הוא.
 
עוד דבר, 'ארורה האדם בעבורך וכו''. אל תשכחי שגם נגזרה על האדם 'גזירת ההשתדלות'.
שניהשמחה ואמונה
 
 
1- מכיר את הספר "נר לרגלי"?[של הרב לוגסי?]
 
 
לא.אח..
א-ב-ל, אולי תקשי משם דברים וכדו', אז לפני זה, קודם כל מאוד מומלץ שגם אני אלך לבדוק את הסוגייה בצורה טובה מבפנים, וגם את תלמדי את הסוגיה מבפנים. אישית אמרתי למעלה דברים כלליים שנראה לי מוסכמים על כולם. אבל כמובן שכדאי ללמוד את הסוגייה מבפנים.
 
עכשיו, מה כתוב שם?
מזה אומר ללמוד את את הסוגייה מבפנים?.איך?שמחה ואמונה
אני לא זוכרת מדוייק אז אני לא רוצה לומר סתם מה כתוב שם..
לפתוח ספרים (מקורות) שמדברים על הנושא הזה.אח..
במיוחד תלמוד (גמרא) - ראשונים, ספרי מחשבה וכדו'.
עד שמגיעים לספרים של האחרונים שמדברים על זה.
שהאחרונים מביאים מול את דברי הראשונים ודנים בהם ומוציאים מהם מחשבות וכדו'.
 
אפשר לחפש באינטרנט על הנושא, רק לשים לב שזה ממישהו שמקורו ביהדות.
ועוד, חשוב שאת גם תחשבי הרבה על הדברים איפה ההגיון בהם, תחפשי, ובעז"ה להגיע לנקודת האמת.
 
---
 
אגב, גם בדברים האלה יכול להיות מחלוקת בין גדולי הראשונים וכדו'.
אבל זה בד"כ בין הגדולים של פעם. וגם - יש דברים שמוסכמים על כולם.
מה שאמרתי למעלה שיש חובת השתדלות ואיפה שה' (!) אמר לעשות השתדלות אז צריך
לעשות ואין מה להגיד לה' - 'אני סומך עליך' ולכן לא לעשות השתדלות כי הוא אמר לעשות -
נראה לי שזה מוסכם על כולם. אבל בכל זאת, צרייך לעיין בפנים וללמוד את הסוגיה.
וללמוד זה ממש להתעמק בפנים במקורות. שזה דורש זמן והרבה מחשבה.
 
 
 
* כן.אח..אחרונה
לא ידעתי איפה ספר שלו אני מכיר, בסוף מתברר שזה הספר המדובר.
רשע?ב4 הבנים.צ.מ.צ
בס"ד

נכון הרשע ב4 הבנים נקרא רשע כי הוא אומר "מה העבודה הזות לכם"? אבל גם החכם אומר בסוף השאלה 'המפולפלת' שלו אומר 'לכם', אז למה אלו לא באם בטענות?
"ציווה אתכם"ii
שמעתי על זה תשובה מהמהר"ל:חילא דמשכנא
'אתכם' הכוונה לעם היוצא ממצרים והעובדה שהוא אומר ה' אלוקינו מוכיחה שהוא באמת כן חכם.
(אותי אישית זה לא סיפק כי אם הוא כ"כ מבין בתורה ויודע שי 'עדות חוקים ומשפטים' אז איך הוא לא יודע ש"בכל דור ודולרחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" ואם כך אז גם הוא היה ביציאת מצרים..?)
משה כינס רק את הגברים....יהודי מרמ"ג
ולכן הילד שואל "אתכם"...
*^*^*אוסקר
בס"ד
 
הרשע קורא לזה "עבודה". מראה שזה נטל שהוא לא מעוניין ליטול חלק בו.
 
החכם שואל מה העדות והחוקים אשר ציווה ה' אתכם. דהיינו שהוא פונה לדור הקודם שקיבל תורה
ורוצה ללמוד מה שקיבלו בסיני.
 
כל טוב
כן אבל אמרנו ש"לכם" זה:יהודי מרמ"ג
קפץיהודי מרמ"ג
,לכם" ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל.
 
תסתכל במקור בתנ"ךgross
השאלה היותר קשה היא אחרת:עוזיה
מדוע התורה כן עונה לבן הרשע, ואילו בהגדה אנו מקהים את שיניו?
$$$אוסקר
וואוו.שאלה טובה,
 
יש מלא תשובות באוצר מפרשי ההגדה.
 
התשובה הכי פשוטה זה של הריטב"א.
 
הוא כותב שהתורה מדברת על הרשע בתקופת יציאת מצרים שהוא לא כל כך אשם כי הרגע
 יצא מעבדות.
אבל בהגדה מדובר על רשע אחרי מתן תורה שאז מקהים את שיניו.
 
שיהיה כל טוב.
נכון!עוזיה
למרות שנשארת השאלה מדוע אומרים "דיברה תורה" - אם בעצם יוצא שהתורה לא דיברה.
תהיתי האם הרב מלמד יזכיר את זה במשהו, אבל הוא התעלם באלגנטיות מהבעיה...
בספר "בית דוד" הוא מיישב:אנונימי (פותח)
שאת התשובה לבן הרשע אומרים לבן שאינו יודע לשאול (" בעבור זה עשה ד' לי כו'" ).

מצד אחד לא צריך לענות לרשע. מצד שני אי אפשר להשאיר אותו ללא תשובה לכך כשעונים לבן שאינו יודע לשאול מכוונים שגם הבן הרשע ישמע.
אבל לבן שאינו יודע לשאול יש תשובה אחרת.עוזיה
 
שמעתי פירוש יפה--יורבית
"מה העבודה הזאת לכם?
לכם ולא לו. אילו היה שם, לא היה נגאל."
 
מה שהרשע שואל בעצם זה -- אתם בפסח, ממלאים ת'בטן שלכם בבשר, נהנים..
העבודה הזאת- של קרבן הפסח- היא בשבילכם! אתם נהנים ממנה! "ולא לו"- לא בשביל הקב"ה!
 
החכם לעומת זאת שואל "מהם העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' א-לוקינו אתכם"
הוא שואל על התורה, הוא באמת רוצה להבין מהי התורה, ולמה צריך אותה.
וכמו שכבר אמרו פה, הוא אומר "ה' א-לוקינו". ומכאן מובן שהוא רואה את עצמו כחלק מהכלל.
תודהצ.מ.צ
נראה לי שעניתם על השאלה שלי.
עוזיה - כן עונים לרשע אבל התשובה מקה את שיניו. (לפחות ככה אני הבנתי)
אני חושב שההבנה של כל הסיפור עם הבנים היא אחרתהרועה
המטרה בפסח היא לקיים את מצוות והיגדת לבנך, האפשרות לקיים את המצווה תלויה במי הבן שלך.

חכם- (חכמולוג?) כבר יודע הכל ובשאלה שלו הוא כבר רומז שהוא יודע הכל ואין מה ללמד אותו. (אגב אם אני זוכר נכון יש כתבי יד שכתוב בהם אותנו).

רשע- מתריס אותי זה לא מעניין השטויות שלכם וההתמודדות איתו זה הפחדה (סטייל אמנון יצחק) ואחרי שהוא מפחד הוא הוא הוריד את החסימה ויכול להקשיב.

תם- שואל ונענה.

ושאינו יודע לשאול- אין התעניינות מצידו וצריך לספר.

אין שום טענות לבן הרשע, כזה הוא. ועליך מוטלת החובה ללמדו.
עוזיה,אוסקר
בס"ד
 
מתוך הפסוקים רואים שהתורה התייחסה ל4 סוגי בנים.רק התשובות להם
בהגדה שונות מבתורה בהתאם לשינוי הזמנים.
 
בברכה.
כי החכם אומר: "אשר ציווה אלוקינו" הוא כאילו אנושי104אחרונה
גם האלוקים שלי,
(שלנו = (גם ) שלי...)
בסיעתא דישמיא!מלמעלה אלוקים
עוד משהוא "קטן וטוב" לפני פסח-

הראשונים מלמדים אותנו שאין דבר כזה מילים נרדפות בתנ"ך- לכל מילה משמעות בפני עצמה!
לפי זה יש הבדל בין "הגדה" "סיפור" "אמירה" "דיבור" וכו'...
אאל"ט ר' צדוק הכהן מלובלין- מלמד אותנו שבכל מקום שרוצים לחפש את המשמעות של המילה תחפש במקום הראשון שהיא מופיעה בתנ"ך.
במקרה שלנו המילה להגיד- בשורש שלה מופיעה בפעם הראשונה בפרשית אדם הראשון (בראשית, ג', י'א)-
"ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ אשר צויתך לבלתי אכל-ממנו אכלת"
אם נביט קצת מעבר על הפסוק וננסה להבין יותר מה זה אומר המילה הזאת לפי ההקשר פה-
הקב"ה שואל את אדם הראשון- "מי חידש לך את הדבר הזה? אתה לא ידעת את זה קודם! מי גילה לך על העץ?"
לפי זה אנחנו בעצם מבינים עכשיו שהמילה "להגיד" "הגדה" וכו' פירושה להגיד משהו חדש- משהו שלא היה קודם- כשאני "מגיד" משהו למישהו- אז אני מחדש לו משהוא שהוא לא ידע קודם.
(עוד דוגמא לפסוק- "השמים מספרים כבוד אל. ומעשה ידיו מגיד הרקיע" - יש פרוש אבל לא לעכשיו...)

לפי זה אנחנו לומדים משהו חשוב מאוד לגבי ההגדה שלנו- לא סתם קוראים לה הגדה! מטרת ההגדה היא שנתחדש! כל שנה מחדש! שננקה את עצמנו מכל כיוון (יש מקור לנקיונות המטורפים של פסח ) שנמצא את מי שאנחנו הכי באמת בלי החמץ- רק קמח ומים! חוזרים למקוריות!
לא רק אנחנו... כל העולם מתחדש ברגעים אלו- בכל חודש ניסן- האביב כל הבריאה חוזרת לעצמה למקוריות שלה- המעגל מתחיל מחדש! הכל פורח רענן וירוק! אין דבר שלא חוזר למקוריות שלו. (חג הקציר/האביב/החירות)
לכן גם התורה מצווה אותנו- "בחודש האביב" והאביב דווקא! כי זה הזמן! לכל חג יש את הזמן שלו...
לפי זה אנחנו גם יכולים להבין מהיא החירות האמתית מה זה "חופש" למה זה "חג החירות"- כי כאן, ודווקא כאן אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בצורה הכי טובה להיות הכי חופשיים באמת! כשאנחנו רק אנחנו בעצמנו- בלי תוספות למיניהם בלי עוד כל מיני חומרים בלחם- לפני שאנחנו מספקים להגדיל את עצמנו ולהתחשב בחברה ובכל השאר- קודם כל אנחנו!-הנשמה שלנו- "נשמה שנתת בי טהורה היא!" ותאמינו לי אי אפשר להיות יותר חופשי מאשר לגלות את עצמך באמת לראות מה הם הדברים שמפריעים לך להתקדם הלאה במעלה הנסיעה- לנקות את כל המניעות (אפילו אם אלה החברים שלך או הישיבה שלך- תמצא את המקום שלך! - "קנה לך חבר" "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ") לא לפחד אתם רק תשמחו- תרגישו אמיתיים וחופשיים!
אחד הדברים המיוחדים בשלושת הרגלים ואין בשאר החגים- אתה יכול לקחת את הכח מהם לכל השנה- זה לא כמו חנוכה ופורים שזה משהו זמני- אלו חגים של חירות (פסח) ואז תורה (שבועות)  ואז שמחה (סוכות) ומהם אנחנו צריכים לקחת כוחות שיש באותו החג ל-כ-ל השנה! בניגוד לשאר החגים שזה חד פעמי ולא נשאר- החגים האלה נשארים איתנו לכל שאר השנה כולה!
ועכשיו כשהכל מתחדש והכל ברמה של חסד ולא דין (אסור להתענות בכל ניסן) אנחנו צריכים לנקות את עצמנו ולהשאיר רק את מי שאנחנו הכי באמת ללא מניעות הכי חופשיים שבעולם! (חברה לחפש מה מפריע לכם! כל דבר יכול להיות כיסוי! באמת תחפשו!)

זהו... נסחפתי קצת... נראה אם אני יזכה ואנשים יקראו (ויפנימו!) את זה עד הסוף...

זה שילוב של חצי מהשיעורים בערך ששמעתי בזמן האחרון (חוץ מ- "מה משמעות ההסבה- זה רק מכביד!" וכו'...)
מקווה שתמצתי מספיק טוב והבנתם...
אוהב, מעריך ומצפה לגאולה הקרובה מ-א-ו-ד- שיר-חיים תעסה.

בס"דאוסקר
משמעות ההסבה-בזמנם כך אכלו השרים והמלכים ולכן תיקנו חז"ל לאכול
כך בליל הסדר.דרך חירות.
היום המנהג השתנה אבל תקנת חז"ל נשארה.
 
בברכה.
בסיעתא דישמיא!מלמעלה אלוקים
הכרחת אותי אז נכתוב את סיבת ההסבה שטיפה יותר לעומק
מה שאמרת זה ברור וזה נכון- בערך...
אני תסלחי לי אבל לא מאמין ולא חושב גם שזה נכון שאנחנו צריכים לסבול כי בעבר המלכים הסבו על צד שמאל בשכיבה... לי זה לא נוח וגם לא לאף אחד אחר... ואני ממש לא מרגיש יותר מדי כמו בן חורין...
לכל תקנה יש את הסיבה החיצונית ויש עוד כמה סיבות-

אני יעלה כמה שאלות תביני למה הכוונה-
  1. למה איטר (בן אדם שהיד החזקה שלו היא יד שמאל) גם חייב להסב על יד שמאל? (אחרי מחלוקת קטנה זאת ההלכה!) זה משתק לו את היד הוא לא יכול לאכול עם יד ימין ה-ו-א למשל ממש לא מרגיש בן חורין!
  2. ולמה אני צריך לסבול בגלל פעם? לי זה לא נוח! יש דרכים אחרות להרגיש בן חורין!
  3. גם פעם לא שכבו כך יותר מ-רבע שעה גג... היד נרדמת, הגב נתפס וכו'...
אנחנו צריכים להבין שיש עוד סיבה, זה אפילו יענה פה על עוד כמה שאלות...
אחת מהסיבות חוץ מזה שאנחנו צריכים להרגיש בן חורין (בטח יש עוד סיבות בעולמות עליונים יותר שאנחנו לא מבינים בהם) זה-
אנחנו צריכים לשתק את יד שמאל! לשתק באמת בשביל שנוכל להיות רק עם יד ימין! שמאל מסמל את הדבר הרע את הדבר הבעייתי והפחות טוב ("אורך ימין בימינה, בשמאלה עושר וכבוד") וע"מ לחזור למי שאנחנו באמת- לצאת ממצרים, להגיע לחירות נפשית אמיתית אנחנו צריכים ללמוד לשתק את יד שמאל את כל הצד הרע והחיצוני אלינו- את כל מי שלא אנחנו ולהשאיר רק את יד ימין!
זאתי גם אחת מהסיבות שבגללם אנחנו קושרים קודם את נעל שמאל ואח"כ את נעל ימין- קודם כל לרסן את החלק השמאלי ורק אח"כ את הימני- וכן אח"כ להתיר קודם את הצד הימני ורק אח"כ את השמאלי! 

[יש עוד כמה בחינות לשמאל בקבלה- גם של דברים "טובים" לדוגמא- ב"קרא זה אל זה ואמר" וב-"עושה שלום במרומיו" אנחנו קודם כל קדים לצד שמאל ורק אח"כ לצד ימין ואז לאמצע- זה תמיד העסיק אותי ולא הבנתי למה ואפילו החלפתי צדדים! (לא ידעתי את ההלכה) והשנה בישיבה שאלתי את הרב והוא הסביר שיש גם לשמאל עוד חשיבות- שמאל זה לכאורה בדימוי- הימין של השכינה... אז קודם כל אתה קד לימין של הקבה ואומר "עושה שלום במרומיו" ואז קד לצד ימין ואומר "הוא יעשה שלום עלינו" ואז קד לאמצע ואומר "הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל" מובן למה- "שמאל של הקב"ה" ואז ימין שלנו ואז על הכל... זה היה בונוס קטן... ]

אחרי שקצת קצת הבנו למה אנחנו מסיבים על צד שמאל נגיד גם את ההלכה כדי שיהיה לנו יותר טוב וקל- (אני עדיין זוכר את הרב מסביר לנו את זה- מצחיק )
ישבן באמצע הכיסא וגוף מוטה לצד שמאל... זאת ההלכה וככה זה נוח וכיף ומשתקים את צד שמאל!

זהו שנזכה!
שנזכה לצאת כל אחד מאיתנו לחירות אמיתית לא להיות משועבדים לא לחברה לא ליצריות ולא לעצלנות!
באמת רק לחזור לעצמנו למי שאנחנו הכי באמת! לעשות ניקיון רציני בתוכנו!
אוהב ומעריך, שיר חיים.

וואו ממש תודה! על שני'הם!יורבית
את הראשון אפילו אמרתי בליל-הסדר
והשני- באמת ממש תהיתי בעניין הזה! כי מישהו שאל- "למה בכלל מסבים?" "בגלל שככה המלכים הרומאיים היו עושים."
וזה היה לי ממש מוזר שרק בגלל זה, אז תודה שהבאת לנו את העומק של הדברים.
 
מועדים לשמחה!!
בעזרת ה'!מלמעלה אלוקיםאחרונה
ב"ה! בשמחה!
וזאתי כל המטרה שלנו בחג לשאול שאלות ללמוד לשאול שאלות הגמרא התורה מתייחסת לבן שאינו יודע לשאול בצורה הכי גרועה! עלינו לשאול אם יש שאלות ומשהו לא מובן ולא נוח! חייבים לשאול ויכול להיות שלא תקבל תשובה! העיקר זה השאלה! אתה מבין שאין דבר כזה "סתם"... לא יכול שאנחנו עושים משהו סתם! זאת לא היהדות!
זה הכח המיוחד שיש לנו! השאלות- הדיבור! זה מה שמפריד אותנו מהחיות! זה הכח הכי עליון של האדם וזה עוול שלא מתיחסים בצורה הכי טובה לילדים וגורמים להם לשאול ומגרים אותם להמשיך לשאול, מה שקורה היום זה שהילד מקבל אווירה שמי ששואל הוא שואל בגלל שהוא לא מבין וזה אומר שהוא טיפש- ובגלל זה לא שואלים והוא מנסה להבין לבד מתוך מה שאומרים! וזה עוול אדיר אנחנו צריכים להרגיל לשאלות ולעודד לשאלות גם אנחנו "בנים"
 כולנו בנים להורים שלנו- הציווי הוא גם עלינו לחדש ולשאול ולהוסיף!

הרב קוק זצ"ל מבאר את זה-
בארץ ישראל חיים את את ה"כלל" מיד ופחות שמים לב לפרטים וכשיצאנו לגלות הפרטים הלכו והתרבו וכל ההלכות המשיכו והסתעפו להם עד לפרטי הפרטים והורידו ממש את ה"כללים" למציאות של הדברים הכי חומריים וקטנים שיש, ועכשיו כשאנחנו חוזרים לארצנו הקדושה "אווירא דארץ ישראל מחכים" אנחנו מתחילים לשאול שאלות ולא לעשות כמו תוכים את כל מה שבד"כ עושים- רוצים להבין את המעבר! כל האנשים שעזבו את הדת מהחלוצים של פעם עד לימינו עזבו בגלל שהם לא קבלו תשובות לשאלות וכל פעם שהם רצו לצאת מהמסגרת עכבו אותם ולא הבינו שהגיע זמן הגאולה! והפרטים מתחברים עם הכללים ביחד! אין רק פרטים, ולמה- כך! הכל הוא מעבר עם עומק ופה בא"י אפשר להבין ולגלות את זה!
זה גם ההבדל בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי (הבבלי נכתב בבל והירושלמי בירושליים- א"י)
הבבלי מלא הלכות ופרטי פרטים ולוקח זמן עד שמגיעים למסקנה הסופית לעומת הירושלמי שהכלל מראש ברור לא וההלכות מתוך כך נובעות לו והכל שמה קצר הרבה יותר ומתומצת (מאוד קשה להבין תלמוד ירושלמי!)
ולכן גם הם קראו להם "בבלאי טיפשאי" והבבלים התייחסו אותו דבר לחכמי א"י רבי זירא עלה לארץ מבבל וישב להשכיח את התלמוד שלו של בבל 10 שנים! ואז התחיל ללמוד את הכל מההתחלה בא"י כי הוא לא יכל להכיל את האור הגדול הזה סתם ככה! (בעז"ה אני יביא יותר מאוחר איפה זה מופיע בגמרא - פרח מזכרוני)
הנצי"ב מוולוז'ין מסביר את זה מאוד יפה דרך משל- 
בן אדם נכנס לחדר- הכל חשוך- לא רואה כלום והוא לא יודע כלום והוא מתחיל למשש ולמשש מרגיש רגל ועוד רגל- 4 רגליים חושב אולי זה מיטה? ואז הוא רואה שלמעלה זה נוקשה, אז אולי זה שולחן? ואז הוא רואה שיש משענת ואז הוא מבין שזה כסא.
לעומת זה בן אדם שנכנס לאותו חדר והאור דלוק הכל ברור לא והוא רואה ששם יש שולחן ושם כסאות וש מדף עם ספרים אבל מה החסרון הוא לא יודע ומכיר את החדר כמו השני שמכיר אותו על פרטיו הקטנים ביותר ועל הגבשושיות הקטנות ביותר!

הרב קוק מבאר שאחרי כל ריבוי הפרטים הגיע הגאולה ואנחנו מתחילים לשאול שאלות ועולים לא"י ומתחילים לקבל תשובות ומחברים את הפרט עם הכלל ומקבלים ומגיעים לאורות הכי גבוהים והכי מדהימים שיכולים לדמיין- ואז בסוף כל התהליך הזה כולם יהיו כמובן דתיים ואף אחד כמובן לא יעזוב את הדת כשיראו את כל היופי הזה ואז כמובן יבוא המשיח ויבנה המקדש וכו'...
(עוד על ההבדלים שבין תורת א"י לחו"ל באגרת צ"ו או צ"ז לא בטוח...)

זהו קצת ארוך אבל חשוב!
שנזכה לחבר את הפרטים עם הכלים בקרוב ולשאול שאלות על כל דבר ולא להניח לשום דבר להיות "סתם ככה" ולהקטין את התורה לכזאת רמה...
אוהב ומעריך באמת מכל הלב!  שיר חיים.
שמח לעזור תמיד!
ייש כח! יפה ממששושנהא
סרוגיםליברלית
יש לי שאלה למי שצופה או צפה בסדרה "סרוגים"...
 
האם לדעתכם הסדרה משקפת באמת את הדתיים הלאומים הרוקיים?
 
תראי,עוזיה
אם להתחשב בעובדה שטווח הגילאים כאן נע בין 12 ל22, אני לא חושב שיש כאן מישהו שיכול לענות לך באמת.
מאמר בנושא..אחד מאלף
/Blogs/Message.aspx/481
כתובת לא חוקיתאנונימי (פותח)
הקישור שאחד מאלף התכוון:אוהבת את אבא
"מאמר" - לא הייתי נסחף.עוזיה
מעניין מה גילו של הכותב.
חדשה פהשושנהאאחרונה
בתור רווקה שכן בגילאים הרלוונטים אני יוכלה להגיד שאותי זה לא משקף אבל יש דברים שמסתבר שהם נכונים. ראיתי 2 פרקים סה"כ אבל אני יוכלה להגיד שיש בעקרון דברים זהים בכל תופעת הרווקות. בדידות, כמיהה לקשר וכו. זה מתבטא ששונה בזרמים השונים....
שנזכה לגאולה פרטית וכללית בחג הזה!
חג שמח
 
וכמו שעוזיה אמר,אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
אין כאן ממש אנשים בגדר "רווקים" המחפשים שידוך לכן תשובה, לא חושבת שתמצאי פה.
אך, למרות זאת,
ראיתי את הסדרה, לפי מה שאני מכירה, חברות וכאלה, בחלק מן הדברים כן, זה משקף.
ובחלק זה אפילו מסלף את הדתיים הלאומיים. 
[גם בדברים הרעים וגם בטובים]

שומר נפשו ירחקמשה
ואין הכוונה לסידרה עצמה (שראיתי עד שבשלב מסויים אמרתי - די! יש גבול), אלא לכל הסביבה הרדודה שיש שם.
 
צריך לעשות הכל כדי להתמודד איתה.
הפיוטים "ויהי בחצי הלילה" ו "ואמרתם זבחלהיות לאם
אני ממש מחפשת את הפירוש לפיוטים.
 
כלומר כל שורה בפיוטים האלו מתייחסת למאורע מסוים ואני מחפשת את הפירוש שיסביר לי מה כל שורה אומרת.
 
אם תוכלו לעזור לי אני ממש אשמח.
 
תודה.
 
ואל תגידו גוגל כי פשוט לא מצאתי שם.
אה, וגם את "תנו תנו רבנן"להיות לאם
ברח...להיות לאם
שזה "אחד מי יודע?" של המשנה אז אני מחפשת גם את הנוסח שלו.
בבקשה:אחד מאלף
בס"ד

אני כותב מהזכרון, אז סליחה מראש:

"תנו תנו רבנן, רבנן בבריתא, בריך הוא רחמנא, יהיב לנו אורייתא.
אחד מי יודע? אחד אני יודע, אחד חופר ברות, שיחין ומערות.
שנים מי יודע? שניים אני יודע, שנים אוחזין בטלית, אחד...
שלושה מי יודע? שלושה... שלושה שאכלו כאחד, שנים..אחד...
ארבעה מי יודע? ארבעה.. ארבע אבות נזקין...
חמישה מי יודע? חמישה... חמישה תמין ומועדין.
שישה מי יודע? שישה.. שש מעלות במקוואות.
שבעה מי יודע? שבעה... שבעה דרכים בודקין את הזב.
שמונה מי יודע? שמונה.. שמונה שרצים האמורים בתורה
תשעה מי יודע. תשעה... תשעה חנויות מוכרות בשר.
עשרה מי יודע? עשרה... עשרה ניסיות נתנסה אברהם.

מה עם 11,12,13?יורבית
וזה לא- "שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם"?
אני לא מכיראחד מאלףאחרונה
בס"ד

מעל 10..

ואת 7, יכול להיות שהחליפו, כי זב זה פחות נעים..
אידיאליזציה לאנשי התנ"ך בפירוש חז"ל~א.ל
מה דעתכם על זה?
 
האם מנהיג אמיתי הוא כזה ש"לא חטא" כפי שמשתמע מפירוש חז"ל על הכתוב?
 
 
חג שמח!
מי לא חטא?אח..
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"א ניסן תש"ע 17:59
'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה', זה גם - המשפט עצמו - אומר 'דרשני'.
עייני 'שיחות לספר בראשית' (של הרב נבנצל שליט"א, ספר שבכללי - מאוד מאוד מומלץ!),
בשתי שיחות האחרונות כמדומני שהוא מסביר את זה.
 
זה לא 'ראיית דבר כמושלם' שהוא לא מושלם. אלא, זה הסבר המציאות לעומקה. האמיתית.
 
משתמע מחז"ל דוקא אחרת כמדומני, שמנהיג אמיתי הוא זה שאומר:
חטאתי! ולא מנסה לתרץ את חטאו אם חטא.
 
 
בודאי שמנהיג צריך להשתדל כמה שיותר לא לחטוא וכדו', אבל גם מי שחטא -
יכול להיות מנהיג. עייני לכל אורך ההסטוריה של עמ"י.
 
ותזכרי דבר חשוב, המילה הזו שאמרת למעלה - אידיאליזציה - לא שייך בזה -
'מה דעתכם על זה' בנושא הזה. זה לא איזה לוקש שמוכרים לנו באמונת חכמים, אלא זו המציאות שהייתה!
אם, ורק אם, מסתכלים לעומק. זו שיא המציאות. זו האמת.
 
 
 
אם יש דבר להרחיב, בשמחה רבה.
שבת שלום וחג מלא שמחה!
תחילת דברייך לא תואמים את ההמשך...~א.ל
כי אם מנהיג אמיתי הוא זה שאומר חטאתי מדוע המגמה היא לטעון שכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה?
 
ורק להבהרה, חלילה לי מלומר שזה "לוקש שמוכרים לנו חכמים". אני גם לא חושבת שזה מה שהצגתי.
אני שואלת מתוך בירור. מעניין אותי לדעת מה המגמה שמסתתרת מאחורי זה ולקחתי את זה למקום רחב יותר: האם מציאות של מנהיג שלא טעה/חטא היא היא המציאות האידיאלית.
 
 
הדברים לא נמצאים לפניי, אבל אחת המגמות של אונקלוס למשל, זה להציג את אנשי התנ"ך אחרת..
מוזמן לעיין
 
כי זו הייתה המציאות.אח..
האא, אז את שואלת 'אז למה בכל זאת דוד אומר שהוא חטא'?
בשמחה הייתי מרחיב בנושא, אבל מי שעשה את זה טוב מאוד הרי הוא הרב נבנצל שליט"א.
תסתכלי בשיחה שלו, תאמיני לי, אתה יוצא עם חיוך על הפנים ועם שמחה מד"ת.
בקצרה לעניות זכרוני ודעתי: החטא היה דקיק ולא מה שכולם חושבים.
דוד חטא באשת איש? 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה'.
אז למה דוד אומר סליחה שהוא חטא וכו' במזמורי התהילים? כי הוא חטא חטא דקיק מאוד.
ועל זה, הוא מבקש מה' סליחה.
ואני מזכיר שוב, מאוד, אבל מאוד כדאי לקרוא את השיחה של הרב נבנצל שליט"א בעניין הזה. (כתבתי איפה היא מופיעה)
 
 
להציג את אנשי התנ"ך אחרת?
לא יודע למה התכוונת ואשמח אם תפרטי או תגידי מקור.
 
 
המגמה של חז"ל היא להראות מה היא המציאות המדויקת כמו שהיא.
למה זה בא בצורה יותר רחבה על חכמים/גדולים/מנהיגים ולא גם על פשוטי עם?
 
כי 'חטא', זה דבר לא טוב.
אז אם נגיד יהודי טוב לא חטא, אז אפילו אם יחשבו שהוא חטא, זה לא כ-ז-ה יזיק...
לעומת זאת, אם מנהיג (!) לא חטא, ויחשבו שהוא חטא, זה עלול להזיק מאוד.
לאיש הפרטי. למנהיג. לכל העם. וכדו'.
 
 
אם אני אגיד לי ש - 'משה אהרון יפרח' חטא, זה לא יעשה לך משהו בלב. נו, חטא...
אבל שחס ושלום הרב עובדיה חטא?! שהרב אליהו חטא?!
אם זה לא כך - אז השקר הזה - עלול לחלול הרס בכל המישורים.
 
רוצים להראות את המציאות כמו שהיא.
במיוחד, כשמדובר במנהיגים או אנשים גדולים.
 
 
אז ברור שהמציאות האדיאלית היא שאף אחד לא יחטא.
אבל זה לא אומר שמנהיג הוא אחד כזה. עובדה: דוד, שאול וכדו'. (כמובן שהחטא שלהם היה דק מן הדקים וכו')
יש עוד הרבה כאלה עובדות. בהסטוריה של עמ"י.
מה שכן - מנהיג צריך כוח לקום ולהגיד 'טעיתי'. (זה כמדומני אחד ההסברים למה ה' לא רצה ששאול ימשיך להיות מלך)
ומכאן, זה מתחבר לתגובה למעלה.
 
 
 
מקוה שהובנתי. תודה רבה על ההארות שעזרו לחדד את הדברים.
שבוע מבורך וחג מלא שמחה לכל עם ישראל!
 
 
כשרואים את הגדלות של דוד המלך:אנונימי (פותח)
בכל מהלך חייו. וכשרואים איך הקב"ה מתייחס עליו ("דוד עבדי" וכדומ'). מתוך הראיה הכוללת על האדם לא רק מצד נקודה ספציפית יודעים שודאי דוד לא חטא בחטא של אשת איש ושזהו חטא הרבה יותר דק.
את רומזתאוסנת
לתנ"ך בגובה העיניים?
 
(כבר כמה זמן שאני מתלבטת לאן השאלה שלך מובילה. דעתי בהתאם...)
אני לא רומזת לכלום. אני שואלת מתוך רצון לברר~א.ל
מה מסתתר מאחורי המגמה הזו?
למה לא פשוט להציג דברים כמו שהם?
ז-ה, הדברים, הם ממש כמו שהם.אח..
אני לא מבין - ואשמח אם תסבירי - למה את חושבת שחז"ל מנסים להסתיר משהו.
למה לא להבין את זה בדרך האמיתית והפשוטה ביותר?
את התשובה שלך קיבלתי עניתי כי נשאלתי..~א.ל
בס"דאוסקר
לא הסתכלתי בתשובות.מצטערת.
 
ליטל,
 
להיפך.חז"ל לא עושים אידאליזציה אלא בוחנים את דמויות התנ"ך בזכוכית מגדלת ומוצאים בהם פגמים דקים לפי מדרגתם.
למשל על אברהם שאמר "במה אדע כי אירשנה" אמרו חז"ל שבגלל זה נאמר לו "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך במצרים" 400 שנה.
בעיננו זו שאלה תמימה אבל חז"ל ראו זאת כפגם דק באמונה מצד אברהם.
ויש עוד המון דוגמאות כאלה.
 
בהצלחה
אז את כן בכיוון...אוסנתאחרונה
(כנראה בלי להתכוון )
 
אני לא אגיד בשם חז"ל מדוע ולמה הם פירשו בצורה מסוימת, מכיון שאולי יהיו פה אנשים שיחלקו עלי (=תנ"ך בגובה העיניים).
אבל לענ"ד, גדולי ישראל שמופיעים בתנ"ך, אינם במדרגה שלנו. אם אנחנו ננסה להבין כל חטא שלהם, סיפור או מקרה, בעיניים הקטנות שלנו, על בסיס העולם שאנחנו מכירים - אנחנו נוריד ממעלתם.
וכמובן, זאת לא תהיה האמת, משום שאין בידנו להבין את התקופה, הגדלות, המעשה, רוח הקודש.
לכן באים חז"ל ומסבירים לך ולי, הקטנות, את המציאות כפי שהיא היתה. כך הכתוב לא נתון לפרשנות שלנו, שהיא מאוד סובייקטיבית.
 
עם זאת, לדעתי אין כל פסול להבין שגם גדולים ורמים עשויים לחטוא (אם כי "ה' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה" - וככה גם חז"ל מראים לנו. שמה שלנו נראה חטא גדול מאוד, בעצם יש לו מניעים של קודש. גם אם דוד חטא - הוא עדיין היה במעלה גדולה משלנו). "אין אפוטרופס לעריות", וגם צדיק גדול צריך לחזור בתשובה לפני ר"ה.
משו יפה!נצח לנצח!!!
אוקי.. זה משו שביררתי עליו שנה שעברה..
ורציתי השנה לשתף.. כי זה באמת יפה
 
שאלה-
כל  מקור שנאמר בו "תגיד" או כל מילה בשורש נ.ג.ד אז זה "מלשון קשה" 
לדוגמא: "כה תאמר לבית יעקוב ותגיד לבני ישראל"
עכשיו בפסח בדיוק המילה הגדה-קפצה! מכיון שהיא בשורש נג"ד 
אבל אין בה "לשון קשה" 
אז מדוע קוראים לה הגדה??
 
 תשובה-
נאמר "והגדת לבנך"..
אדם צריך ללמד את בניו על יציאת מצרים.. 
וכשהוא לבד עליו לשנן את עצמו.. ולשאול שאלות-- ולענות.. 
מטבע האדם, כאשר הוא נפגש עם שאלות פנימיות.. קשה לו יותר..
ז"א- כשאדם עונה לאחרים הרבה יותר קל לו.. הוא מוכיח את דבריו ומראה כמה דעתו צודקת..
לעומת זאת כשהוא נפגש עם שאלות פנימיות של עצמו.. לפעמים אין לו תשובות.. והאמת לא כ"כ ברורה לו.. 
ואז זה 'מלשון קשה..'
 
אני ממש התחברתי
 
חג פסח שמח!!!
חבר'ה בעז"ה נפגש ליד לשכת הגזית..
כל מי שמכיר אותי שמרו לי מקום אם תגיעו לפני..
חג של גאולה שלימה!
תודה, זה יפה חיוכים
פששש. מאוד יפה! אח..
יישר כח!
שנזכה בעז"ה - גם בזכות הוורט הזה - לגאולה שלימה במהרה.
אמן!
יפה מאוד!ב.ש.
איזו השגחה! בדיוק למדתי את זה עם החברותא.אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
בספר "בלבבי משכן אבנה". 
אשרייך!
בעזרתו!מלמעלה אלוקים
ממש יפה...

ואם כבר התחלת- נמשיך...
הראשונים מלמדים אותנו שאין דבר כזה מילים נרדפות בתנ"ך- לכל מילה משמעות בפני עצמה!
אאל"ט ר' צדוק הכהן מלובלין- מלמד אותנו שבכל מקום שרוצים לחפש את המשמעות של המילה תחפש במקום הראשון שהיא מופיעה בתנ"ך.
לפי זה יש הבדל בין "הגדה" "סיפור" "אמירה" "דיבור" וכו'...
במקרה שלנו המילה להגיד- בשורש שלה מופיעה בפעם הראשונה בפרשית אדם הראשון (בראשית, ג', י'א)-
"ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ אשר צויתך לבלתי אכל-ממנו אכלת"
אם נביט קצת מעבר על הפסוק וננסה להבין יותר מה זה אומר המילה הזאת לפי ההקשר פה-
הקב"ה שואל את אדם הראשון- "מי חידש לך את הדבר הזה? אתה לא ידעת את זה קודם! מי גילה לך על העץ?"
לפי זה אנחנו בעצם מבינים עכשיו שהמילה "להגיד" "הגדה" וכו' פירושה להגיד משהו חדש- משהו שלא היה קודם- כשאני "מגיד" משהו למישהוא- אז אני מחדש לו משהוא שהוא לא ידע קודם.
(עוד דוגמא לפסוק- "השמים מספרים כבוד אל. ומעשה ידיו מגיד הרקיע" - יש פרוש אבל לא לעכשיו...)

לפי זה אנחנו לומדים משהו חשוב מאוד לגבי ההגדה שלנו- לא סתם קוראים לה הגדה! מטרת ההגדה היא שנתחדש! כל שנה מחדש! שננקה את עצמנו מכל כיוון (יש מקור לנקיונות המטורפים של פסח ) שנמצא את מי שאנחנו הכי באמת בלי החמץ- רק קמח ומים! חוזרים למקוריות!
לא רק אנחנו... כל העולם מתחדש ברגעים אלו- בכל חודש ניסן- האביב כל הבריאה חוזרת לעצמה למקוריות שלה- המעגל מתחיל מחדש! הכל פורח רענן וירוק! אין דבר שלא חוזר למקוריות שלו. (חג הקציר/האביב/החירות)
לכן גם התורה מצווה אותנו- "בחודש האביב" והאביב דווקא! כי זה הזמן! לכל חג יש את הזמן שלו...
לפי זה אנחנו גם יכולים להבין מהיא החירות האמתית מה זה "חופש" למה זה "חג החירות"- כי כאן! ודווקא כאן אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בצורה הכי טובה להיות הכי חופשיים באמת! כשאנחנו רק אנחנו בעצמנו- בלי תוספות למיניהם בלי עוד כל מיני חומרים בלחם לפני שאנחנו מספקים להגדיל את עצמנו ולהתחשב בחברה ובכל השאר- קודם כל אנחנו!-הנשמה שלנו- "נשמה שנתת בי טהורה היא!" ותאמינו לי אי אפשר להיות יותר חופשי מאשר לגלות את עצמך באמת לראות מה הם הדברים שמפריעים לך להתקדם הלאה במעלה הנסיעה- לנקות את כל המניעות (אפילו אם אלה החברים שלך או הישיבה שלך- תמצא את המקום שלך- "קנה לך חבר" "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ") לא לפחד אתם רק תשמחו- תרגישו אמיתיים וחופשיים!
אחד הדברים המיוחדים בשלושת הרגלים ואין בשאר החגים- אתה יכול לקחת את הכח מהם לכל השנה- זה לא כמו חנוכה ופורים שזה משהו זמני- אלו חגים של חירות (פסח) ואז תורה (שבועות)  ואז שמחה (סוכות) ומהם אנחנו צריכים לקחת כוחות שיש באותו החג ל-כ-ל השנה! בניגוד לשאר החגים שזה חד פעמי ולא נשאר- החגים האלה נשארים איתנו לכל שאר השנה כולה!
ועכשיו כשהכל מתחדש והכל ברמה של חסד ולא דין (אסור להתענות בכל ניסן) אנחנו צריכים לנקות את עצמנו ולהשאיר רק את מי שאנחנו הכי באמת ללא מניעות ולא הכי חופשיים שבעולם! (חברה לחפש מה מפריע לכם! כל דבר יכול להיות כיסוי! באמת תחפשו!)

זהו... נסחפתי קצת... נראה אם אני יזכה ואנשים יקראו (ויפנימו!) את זה עד הסוף...

זה שילוב של חצי מהשיעורים בערך ששמעתי בזמן האחרון (חוץ מ- "מה משמעות ההסבה- זה רק מכביד!" וכו'...)
מקווה שתמצתי מספיק טוב והבנתם...
אוהב, מעריך ומצפה לגאולה הקרובה מ-א-ו-ד- שיר-חיים תעסה.
בס"דמלמעלה אלוקיםאחרונה
מי שרוצה מוזמן להעתיק את זה ולשים בתור שרשור נפרד אני זז לי...
חג של חירות אמיתית מלא שמחה ותורה.
ונשמתנו תתמלא מצברים לעוד שנה בעבודת ה' בחסד!
מעריך! שיר-חיים!
קרבן פסח תש"ע!!צחקן
בעז"ה
 
 
לפרטים והרשמה
 
אזהרה: האתר של מכון המקדש לא מאובטח בSSL עם אישור בתוקף; אנא עשו זאת בטלפון.
 
אני רשמתי אותי ואת כל בני ביתי.
 
יצחק.
תענית בכורות- שאלות.נעמה*
בס"ד
 
כל שנה אני מסתבכת עם זה מחדש-
א. בנות גם חייבות בתענית?
ב. אם כן- לסיום מסכת- מותר לסיים גם מסכת במשנה? [לדוג'- מסכת אבות?]
 
אני אשמח לקבל מקורות..
 
תודה רבה!
ככל הידוע לי בנות לא חייבות..אורושקוש
במצרים רק הבכורים מתו לא הבכורות..
גם אני שמעתי ככה,נעמה*
עד שאחותי למדה הלכות פסח ואמרה לי שצריך..

אז מה לעשות?
תשובות:אח..
א. בנוגע לבנות, המחבר בשלחן ערוך שיש מי שכותב שגם נשים צמות. והרמ"א כותב שהמנהג אינו כך.
הרב עובדיה יוסף כותב
שבנות יכול לפטור את עמצן על ידי אכילת מאכלים מסעודת הסיום שהביאו הביתה, גם אם לא נכחה בסיום עצמו.
מועתק מכאן:
http://www.kipa.co.il/ask/show/60702
(לא כתוב שם במיוחד לעניין 'תענית בכורות', לכן מומלץ לשאול את הרב שלכם)
 
 
וכמובן, בכללי: כדאי לשאול את השאלות האלה ואחרות הלכתיות את הרב שלכם.
 
 
מקוה שקצת עזרתי. בעז"ה שתבוא הגאולה.
שבוע מבורך וחג מלא שמחה לכל עם ישראל!
תשובות מספר מקראי קודש לרב הרריעוקר הרים
בספר מקראי קודש כותב שגם ספרדיות המנהג לא לצום (הלכות ליל הסדר פרק א' הלכה כ"ד).
ושם בהערה ל"ה הוא אומר שהוא דיבר עם הרב עובדיה והא אמר לו שראוי שהבת תשתתף בסעודת מצווה אם היא יכולה אבל אם היא לא יכולה מותר לה לאכול בלי סיום.
ולגבי המנהג להביא שאריות מסעודת מצווה כתב הרב עובדיה ביביע אומר חלק ד' סימן מ"ב ג' שאינו אלא דרך חיבוב מצווה בעלמא (דהיינו זה לא מועיל).

כך שלמסקנה אם את אשכנזיה את יכולה לאכול בלי בעיות. ואם את ספרדיה אז לפי החיד"א ולכך החיים את יכולה לאכול בלי בעיות ולפי הרב עובדיה אם את יכולה להשתתף בסעודת סיום מסכת מה טוב, ואם לא את יכולה לאכול.

ולגבי סיום מסכת אחת במשנה, בספר מקראי קודש פ"א הלכה ל"א ובהערה מ"ו כתב שיש מתירים (שו"ת בית ישראל, שו"ת אפרקסתא דעניא, שו"ת בניין שלמה, ושו"ת בית אבי [אך הזכיר שלא ראה שנהגו כן וכן כתב בבית ישראל]).
ויש שהתירו רק אם הלומד הוא ת"ח וכשלומד את המשנה בעמל נזכר אף בגמ' (שו"ת פרי השדה).

אז אם את פוסקת לפי הרב עובדיה ואת לא יכולה להשתתף בסעודת סיום מסכת אולי מן הראוי שתסיימי מסכת במשנה.
הבן איש חי גם כותב שבנות לא מתענותעוקר הרים
קישור להלכה בויקיטקסט
http://he.wikisource.org/wiki/בא"ח_שנה_ראשונה_צו#.D7.94.D7.9C.D7.9B.D7.95.D7.AA_.D7.A4.D7.A1.D7.97
שנה ראשונה פרשת צו הלכות פסח הלכה כ"ה
שימו לבאחד מאלף
בס"ד

הרב אוירבך התיר לשמוע סיום מסכת לבכורות בטלפון.

לנשים שנוהגות כן להקפיד על תענית בכורות, ניתן להקל ודאי.
וואו..טוב ששאלת.. אף פעם לא שמעתי שזה לא כ"כאורושקושאחרונה
שנשים לא חייבות..
 
תזכורת חשובה מאוד. חובה ממש לקרוא!!!אחד מאלף
בס"ד

חברים וחברות יקרים,
חג הפסח עומד בפתחנו, ומביא עמו עשרות שאלות הלכתיות.
להזכירכם, חמץ זהו עוון שעונשו כרת: "כל אוכל מחמצת, ונכרתה הנפש".
מצד שני, לפעמים בחומרה יש סכנות גדולות מאוד. ואין כאן המקום להרחיב.

לכן, אין לענות על שום שאלה הלכתית בפורום ללא הבאת מקור מפורש מרב פוסק המוכר לציבור.
היתרים חריגים יינתנו ע"י מנהלות הפורום.

פורום זה נועד כקבוצת דיון, כמקום בו ניתן לשאול שאלות ביהדות על כל חלקיה, אולם פסיקה - רק ע"י רב.
משפט זה נכון גם לגבי שאלות באמונה, חבר'ה- אל תמציאו!!! בבקשה לענות רק תשובות נכונות, ולא לשלוף מהמותן. אפשר לומר "נראה לי" או "יכול להיות ש..." אבל לא לענות בצורה מוכרחת דבר שהמצאתם לפני שניה ושליש.

חברות וחברים,
מי שלא ינהג ע"פ הוראה זו - יחטיא את הציבור פשוטו כמשמעו!!!
כמו כן, ייתכן שאף נצטרך לבקש ממנו שיפסיק לנהוג כך.

מצורף קישור מלפי כמעט שנה, בו התרענו על עניין זה:

בברכת, האמת והשלום אהבו
"אוהבת את אבא", "Rעות" ו"אחד מאלף".
וגם אני הקטן, מצטרף לקריאה זו!זית שמן ודבשאחרונה
עיברות שם משפחהאנונימי (פותח)
מה אתם אומרים על לעברת (= לשנות שם משפחה מלועזי לעברי), כדאי? חייבים? לא?
אני חושבת שמאוד כדאי.אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
עברית. יהודים. אתה יודע, שפת הקודש.
עברי דבר עברית?פגזניקית גאה!
זו לא חובה. זו זכות.דני-יהונתן
תלוי באופי, ובתגובת ההורים.עוזיה
שם משפחה לא אומר הרבה..669
בס"ד
כל שזלא משנה מהו, אם הוא יפה תשאירי ואם לא אז תחליפי..
 
אם את בת-זה לא משנהנועמיק
אם אתה בן,תחשוב על זה שההורים שלך יכולים לראות בזה כאילו אתה מנסה להתנתק מהם.
אני כעקרון ממש בדעה לשנות...מלמעלה אלוקים
גם לשם עם משמעות שאתה תאהב אבל יש דברים קודם לכן כמו כיבוד אב ואם...

למשל אצלי אני גם הייתי שמח לשנות לשם משפחה עם משמעות אבל יכול להיות שמור אבי יעלב או לא יאהב...
אייך אומרים- בעיתו ובזמנו...

אני גם מצטרף לקדם את הגאולה בעוד שני צעדים קדימה
בהצלחה!

אוהב- שיר-חיים.
&&&אוסקר
בס"ד
 
אין צורך לשנות.
לא הכל זה הלכה...מלמעלה אלוקים
בסיעתא דישמיא!

האם חובה לשנות או אסור...
יש דברים שמהם נובעת ההלכה וזה רוח היהדות...

ברור שאין חובה... אבל זאתי באמת זכות גדולה לעשות את זה...
זה מה שהרב זצ"ל מבאר לנו על חשיבות לשון הקודש לעומת שאר השפות (ולא רק הרב, גם כל הגמרא מלאה בזה ויחס התורה לאותיות וכו'...)
יש חשיבות לשפת הקודש [ולכן אסור לדבר בשפת הקודש בשירותים]  ויש גם חשיבות מדהימה לשמות ואפשר לראות את זה בכל התנ"ך, אז נכון, לשמות משפחה פחות אבל בהחלט זוהי זכות לשנות את השמות משפחה מלשון טמאה לשפת הקודש...
כשרק קצת שומעים על האותיות ומשמעותן ולראות את אייך שהם פועלות בכל התורה זה פשוט מדהים...
הנה דוגמא מפסח- מה ההבדל בין להגיד לבין לאמר לבין לדבר לבין לספר?
יש שינוי ענק והראשונים מבארים שאין דבר כזה מלה נרדפת בתורה לכל מילה יש משמעות וזה שלהגדה קוראים הגדה- יש לזה עיניין מיוחד! וזה ממש לא סתם! אין דבר כזה סתם, או כי כך זה הכי מסתדר- אלו דברי אלוקים חיים! שמתחדשים מרגע לרגע!
אולי בעזרת ה' אם יהיה לי זמן מחר אני ישתדל לבאר מה שאני בקטנותי יודעלגבי פסח אם יהיה זמן בכל מקרה נראה שיש כאן עוד מס' אנשים שקצת למדו ויודעים אשמח אם הם ישתפו את כולנו בזה...
את האמת אני אפילו ישמח להציע פתיחת שרשור מיוחד לפסח כשכל אחד יכתוב ויוסיף על עד כמה הוא יודע מה היא מטרת פסח ומה זה אומר וכל מיני "וורטים" וכו'...

זהו... נסחפתי מעט...
בכל מקרה אוסקר- התגובה היא לא אישית... לצערי הרבה אנשים טיפה חושבים שהלכה ואגדה הם שני ענינים שונים וקשה להפנים שהכל מאיתו ביחד שהוא עצמו אחד וכל מה שנובע ממנו זה אחד והכל מתקשר באור חזק של הבורא שזורח בכל הודו ותפארתו בכל רגע ורגע!

בעז"ה שנזכה להפנים ולחזק ולחיות את זה...

אוהב ומעריך, שיר-חיים
***אוסקר
בס"ד
 
לפי השאלה זה לא כ"כ ברור מאליו שכולם יודעים שאין חובה לשנות.
 
לא הסתכלתי בתשובות ויכול להיות מאוד שעניתם לו יפה וברור.
 
בתשובה שלי אין פסיקת הלכה, רשמתי שאין צורך.
 
כל טוב.
לא אמרתי שענית בפסיקת הלכה...מלמעלה אלוקים
בסיעתא דישמיא!

רק ענית בהלכה- שאין צורך...
ורציתי להגיד שאני לא חושב שזה מן הראוי לענות כך... יש דברים שהם גם מעבר ל"צורך"...
וצריכים להסביר למה...

ושוב כל מה שכתבתי הוא ממש כללי ולא כלפי אף אחד אישי...

מוקיר ברגשי אהבה וכבוד- שיר חיים.
999אוסקר
בס"ד
 
עניתי רק לשאלה אם חייבים.אולי הייתי צריכה לפרט יותר.
 
בהצלחה רבה.
בסיעתא דישמיא!מלמעלה אלוקים
רק חשוב לי שאת התגובה שכתבתי לך הרבה אנשים ידעו ויפנימו...
תודה רבה וחג שמח!
מעריך! שיר חיים.
נראה לי שכדאי לחשוב על עוד צדאנונימי (פותח)אחרונה
עם כל מה ששם המשפחה הוא לועזי לסבא שלך היה את השם משפחה ולסבא של סבא של סבא שלך היה את השם משפחה הזה. השם משפחה יכול לחזק את ההרגשה של הקשר לדורות הקודמים. (לא סתם בציבור החרדי הרבה ישיבות נקראות על שם ישיבות שהיו בחו"ל).
לכך נראה לי שכדאי להכניס גם את זה לשיקולים (כל מקרה לגופו).