פורום בית המדרש (עמוד 49)

את הרד"ק ומסביר אותו שזה שיעור הזמן מהבוקר עד שעת האכילה- אי אפשר אומנם לדייק, אבל ככל הנראה- באיזור השלוש- ארבע שעות...
כמה בן אדם הולך שלוש ארבע שעות? אני מניח שבערך 15- 20 ק"מ....

רד"ק מפרש את המונח כברת ארץ כמיל, אפשר לומר שזו כוונתו גם בבראשית?

כי בבראשית הוא מציין בפירוש שאין הכוונה מיל.

כי הוא כותב שם
"זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה"

משמע שהוא הבין ממנו שהמרחק הרבה יותר גדול

בגמ' פסחים (צד.) מבואר ששיעור מהלך אדם בינוני ביום (מהזריחה עד השקיעה) בינוני הוא 30 מילין. הוי אומר שבכל שעה הוא הולך 1.5 מיל.

ובגמ' שבת (י.) מבואר שמאכל כל אדם הוא בד' שעות ביום, ע"ש.

וא"כ לפי חשבון זה יוצא ששיעור כברת ארץ הוא 6 מיל.

כי כך חווים את ההארה יותר בפנים

 

 

 

ובתורה כתוב "הסתר אסתיר פני"

פעמיים הסתר

הסתר של ההסתר

 

אז המודעות מפסיקה הסתר

ויש מגילת \ גילוי אסתר

 

אז המודעות מפסיקה הסתר

ויש מגילת \ גילוי אסתר

 

אכן, העדיפות היא קודם כל להכיר את היסודות בגמרא וההוראות המעשיות להלכה מספרים רבים שבידינו שפוסקים הלכה למעשה. אין סיבה ללמוד דווקא ט"ז ומג"א, אם אין לך מספיק זמן. ספרי הלכה (כמו שאתה מציין - משנ"ב, ילקוט יוסף, ואחרים) בהחלט נותנים בסיס רחב מאד. שמעתי פעם שרבנים בדקו את השאלות ההלכתיות שנשאלו במהלך מבצע צבאי כלשהו - ומצאו שלגבי 80% מהן היו הכרעות מפורשות של המשנ"ב. 

שימוש במקורות, כמו מג"א/ט"ז - ובמקורות שלהם... - הוא אמנם רצוי וחשוב ומצוה גדולה, אבל מבחינת ידיעת ההלכה למעשה באמת ברוב המקרים לא תצטרך את זה.

 

לגבי ספרי הרב קוק באמת שאינני רואה את עצמי כאדם שיכול להשיב לך.

 

לגבי ספרים בני דורנו שעונים על שאלות בנות דורנו - לדעתי גם ספרים שנכתבו לפני מאות שנים יכולים לענות על הרבה שאלות שעלולות להטריד אותך, וזאת מהסיבה הפשוטה שיכולת השאלה של האנשים היא לא יצירתית כל כך ודי מוצתה במהלך השנים. לפעמים תידרש התאמה, אבל אחרי התאמה תוכל למצוא הרבה תשובות או שתראה שהשאלות לא מטרידות כל כך.

יש הרבה רבנים בני דורנו שכתבו, אבל הבחירה בספר מסוים תהיה - בין השאר - לפי התשובות לשאלות האלה: 1 על אילו שאלות הוא עונה ואילו שאלות מטרידות אותך 2 מה ההשקפה שאליה הוא חותר. יש רבנים שהתשובות שלהם לא יהיו מקובלות על רבנים אחרים 3 האם התשובות משכנעות אותך

ממליץ מאוד על הביאור של הרב אבינר. פירוש בהיר בסגנון שטיינזלץ/שוטנשטיין, ובהערות הרחבות מאוד רציניות, מרחיב גם על התנועות והגישות הפילוסופיות והתקופות ההיסטוריות שהרב התייחס אליהם.

ממליץ על השיעורים של הרב קשתיאל.

אם אתה בישיבה אז אולי ללמוד עם חברותא בוגר.

בנוסף לשפה של הרב צריך להתרגל ולכן אין תחליף אלא ללמוד הרבה. לאט לאט מבחנים יותר.

בהחלט ידע רחב מוסיף הרבה. ידע בתורה בשיטות השונות, רמחל ,חסידות, התנגדות, קבלה,ראשונים-רמבן רמב״ם ועוד עוד.
גן ידע היסטורי על התקופה בה חי הרב ועל אילו תופעות הוא דיבר מוסיף עוד נופך.
אבל אין לדבר סוף זה בדיוק כמו כל לימוד אחר. אינו דומה מי שלומד דף גמרא פעם ראשונה למי שידוע ש"ס ראשונים ואחרונים הלימוד שלו ברמה אחרת.

אינ ב"ה לומד המון הרב.
התחלתי ללמוד עם פירושים, ומשהו קצת היה חסר לי
אז עברתי ללמוד בלי פירושים

לי לפחות, זה מוסיף המון נופח לדברים.

ממליץ להתחיל עם הספרים שמבינים (בפרט עין איה ברכות א') ולאט לאט לעבור לספרים יותר פנימיים

הרב אבינר הרב בזק הרב קשתיאל הרב סדן הרב וולנסקי הרב לבנון (בעיקר הרב יעקב אבל גם הרב אליקים) הרב צוקרמן הרב לוינשטיין. חוץ מהשניים הראשונים לכולם אין ספרים על תורת הרב אבל הרבה שיעורים.

הריטב"א כותב שלא צריך.

דעת הרמב"ם להחמיר ואכן ידוע שיש תלמידי בריסק למיניהם שמחמירים בזה

אם זה מנהג אבותינו אז למה לא כל ישראל יחגגו זאת ללא קשר גאוגרפי.
ואם הטעם שלשמו חגגו זאת לא רלבנטי היום כלומר יש לנו נוסחה קבועה לימות השנה אז למה יש צורך ביום טוב שני בכלל.
ראוי לציין שיום טוב שני מלה ברכות ויש חשש חלילה לברכה לבטלה.

ברכה לבטלה זה לא שיקול כשרוצים להחליט אם מנהג חל. אם המנהג חל, יש חיוב לברך.

 

יש כאלה שגרים בחו"ל ושוהים בארץ, שבגלל מחלוקת הפוסקים אם הם חייבים ביו"ט שני הם נוהגים להניח תפילין בלי ברכה, והם כנראה גם חוששים לברכות לבטלה.

....ועדין מקיימים מקיימים מנהג זה בארץ ישראל  אז למה לא לקיים מנהג זה בארץ ישראל?

 

דווקא יש חוקרים שטוענים שמקורו בארץ ישראל.

 

אבל יום טוב שני, המנהג התחיל בחו"ל בגלל שהוא חו"ל. זה לא היה במקרה. המנהג היה שבחו"ל כן ובארץ ישראל (שגם שם היו יהודים) לא.

 

בנוסף, יכול להיות שבאמת "מנהג אבותיכם" הכוונה שכל קהילה - קהילת חו"ל וקהילת ארץ ישראל - תשמור על מנהגיה. ומי שעולה לארץ מטצרף לקהילת ארץ ישראל

...אלה עד מרחק 15 יום הליכה מגבולות הארץ.

לא טרחתי להיכנס לרזולוציה הזאת

כנראה שהשיקול של ארץ ישראל והגלות הוא לא הסיבה אלה זמן הגעת השליחים. עובדה שלפני שהכותים בלבלו אותנו כאשר ההודעה עברה דרך משואות המושג יום שני של גלויות לא היה קיים.
למרות זאת אנו ממשיכים לחגוג יום טוב שני על פי מנהג אבותינו כמובן כי אין סנהדרין שתבטל זאת אבל השיקול של אבותינו היה שונה ולכן אני לא רואה שום סיבה מדוע תושבי ארץ ישראל פטורים ממנהג זה.

שם זאת ההשפעה וההתגלמות בארץ, כמו אתה קדוש ושמך קדוש, ו זה יכול להיות חלקי, כשאתה כותב שם זה אות אחר אות, אבך גם ש זה שלום וגם של ושלו וגו', זה הכל בדרך,

חותם זה בבת אחת, אחדותי, ד' אחד, ו גם אמת, ברגע שמחולקת אפילו קצת זאת כבר לא אמת,

רב חיים מביא שההבדל בין בין שלום לאמת הוא שבשביל שלום אפשר ולפעמים צריך להתפשר, שמו של הקב"ה נמחה וגו, אבל בשביל אמת לא, כמו שאומר הרב כהנא ש99% אמת זה מאה אחוז שקר, כי, זה לא זה,

אצל בני אדם לא יכול להיות גם שלום וגם אמת, אנשי אמת מתפשרים על השלום, אנשי שלום מתפשרים על האמת, מכאן ההבדל בין הרב כהנא היד ושלום עכשיו, מה העיקר, רק אצל ד' זה יכול לבוא ביחד.

"חותמך ופתילך ומטך"- הכוונה טבעת חותם. בשל יהודה למשל היה מצויר אריה (לא זוכר איפה ראיתי ). אז החותם זה לאו דווקא השם. והתכוונו שבחותמו של הקב"ה חקוקה המילה אמת.

מצד שני זכור לי שכל מידה מ13 המידות היא שם של הקב"ה כגון "רחום" "חנון" וכו', ואחת המידות היא "ואמת".- אז אולי זה כן אחד משמותיו...

(בכל מקרה, ברור שהמדרש מדבר על משהו עליון ונשגב, וודאי לא כל רצונו זה לומר שאמת זה אחד משמותיו )

אז הפוסקים כבר היו מציינים שאסור לומר את המילה הזאת בשירותים. לא ? 

פרק א' אומר:
"אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין שלמעלן."

זה לאו דווקא השם, אלא מבוא לאישיות, סימן ורושם שמותיר החותֵם שמרמז על מה שקרוב לליבו ומוביל אליו.

כמו שמצאנו בגיטין (לו.): רב צייר כורא, ור' חנינא צייר חרותא, רב חסדא סמך וכו', ע"ש.

אמנם החותַם יכול להיות גם השם, אבל השם אז משמש כסימן.

צריך עוד לחשוב על זה. 

אבל הוא לא פה בפורומים...
יש לי את האימייל שלו...

אני אנחש שכוונת השאלה היא יכול להיות שה' משנה את דעתו, הרי הוא אמור לחשוב מראש על כל הנימוקים? אם כן אז זו שאלה כללית הנוגעת לעוד מקומות (בנות צלופחד, פסח שני).

שניהם על אותו עיקרון אני חושבת

אז יש תשובה כללית גם כן?

שעם ישראל לא יושמד כי זה חילול ה', ומתפלל מתוך רצון זה, הוא מתעלה ומעלה את עם ישראל יחד איתו (בכח ולאו דווקא בפועל), למקום נפשי/אמוני בו הם ראויים שהתפילה תתקבל.
כלומר עצם זה שיש למשה אכפתיות אמיתית ומורגשת על חילול ה' (וממילא תפילה על זה) עושה אותנו ראויים להינצל.
זה לא שה' משתכנע או שמתחדש לו משהו מסויים, אלא זה השינוי שחל בנו (זה הסבר ידוע על התפילה).

תשובה ממש יפה..

בבקשה

כשאמר לו "הרף ממני ואשמידם וגו'", חז"ל אומרים שמשה הבין שהקב"ה רומז לו שיש פתח, שאם לא ירפה - תפילתו תתקבל.

באותה דרך הוא מבין גם כאן, שגם כשיש גזירה, יש מקום לתפילה שתשנה את הגזירה. לא כי ח"ו הקב"ה מושפע רגשית. אלא כי הקב"ה עצמו קבע שתפילה פועלת ומעלה את המתפלל ואת אותם שמתפללים עליהם למקום יותר גבוה, שבו לא נגזרה הגזירה.

משום שגם אם זו גזירה עדיין אין טיעונים נגד הקב"ה שפתאום יהיה שינוי...
אפשר להגיד, אך זה עדיין קצת קשה...
או שאפשר לשלב את זה עם "הנסתרות לה' א-לוקינו" או, לפי דעתי, אפשר להגיד שהקב"ה לא באמת רצה להשמיד את עם ישראל אלא רצה לנסות את משה רבינו ולראות האם הוא נלחם על עם ישראל ומנסה להציל אותם או שלא, ואפשר להגיד שאולי זה גם קשור לעם ישראל האם הוא ראוי להצלה, שאם יש מישהו מעם ישראל ברמה רוחנית גבוהה שלא חטא והוא אינו מוותר על עם ישראל, זה גם אומר משהו על עם ישראל עצמו...
מקווה שהיה מובן, אשמח להארות/הערות, אם יש...

שע"פ האו"ח מתורצים שניהם. עיין בפירושו.

אני חושב שקצת קשה לומר ש"לחרבה" הכוונה שהמים העמוקים שבים קפאו.
וראיתו מ"קפאו תהומות בלב ים" אינה מוכרחת לענד (מי אמר שתהומות זה מי הים העמוקים ולא תהומות ממש שהיו בים מתחת לקרקעית).

2. הפסוק כותב קודם את מה שממוקד לים סוף שזה "וישם את הים לחרבה" והביטוי הכללי של "ויבקעו המים" שזה כללי על כל מים שבעולם כותבים את זה אחר כך.

לגבי ענני הכבוד (שהיו מכל הצדדים)- לפי"ז אין צורך לעשות פעולה מיוחדת כדי שהמים ישובו על מצרים. זה אמור לקרות אוטומטית כי ענני הכבוד חוסמים גם את הרוח ואם כן המים שמאחורי העננים בצדדים אמורים לחזור למקומם (לעם ישראל היו ענני כבוד גם מהצד שהגנו עליהם מפני זה).

2. לדעתך המדרש הזה הוא הפשט של הפסוק?

זה האר"י או מישהו גדול אחר
או מסורת של משרד התיירות?

בעיקר בצפון גם האר"י הקדוש גילה..
יש קברים מסויימים שנראה היו להם סיפורים, אבל לא בטוחה לגביי השבטים

לפי הפשט במצרים

מזה אתכם"- "למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עמהם שנאמר: אִתְּכֶם."
כשגדלתי ראיתי שזה מבוסס על חז"ל.

לא יודעים בדיוק איפה הקבר שלהם, אבל זה בארץ ישראל.

בנימין קבור בכניסה הצפונית של כפר סבא 

שמעון קבור יחסית קרוב אליו מרחק 10 דקות נסיעה צפונה ליד כביש 6

יהודה קבור באור יהודה

 

שמעתי כמה על תאוריה ייחוס נוסף לשמעון ראובן לוי ודינה שקבורים בהר ארבל

חוץ מזה אני לא יודע

 

כמדומני שהאר"י לא אימת את הקברים שציינתי

ויש באתר שלהם כל מיני מבצעים.

 

כדאי לבדוק אם יש שם את מה שאת מחפשת..

 

"מיכה שנתמכמך בבניין" בפירוש הראשון ברש"י שם ("כדמפרש באגדה").

ואמרו לי בשם הרב נבנצל שעל בייגלה (hard pretzels) לא מברכים, כי אין לזה תואר לחם. נראה לי פשוט שדגני בוקר זה עוד פחות.

שמעתי לאחרונה בשם כמה רבנים חידוש מעניין. - בית המדרש

 

זה תלוי בהגדרת פת הבאה בכיסנין.

הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד אמרו שקובעים על זה סעודה וצריך ליטול ידיים. אמנם הם חלקו מהי הכמות של 'קביעת סעודה' הרב יעקב אריאל פסק שלא כהמשנ"ב שכבר אם אכל 4 ביצים חשיב קביעת סעודה (והמשנ"ב רק כתב דעה זו לחומרא, שיש לחשוש לה, אך לא להלכה) והרב אליעזר פסק כהמשנ"ב.

 

הרב ליאור והרב יוסף צבי רימון פסקו שלא ליטול על זה ידיים, הרב ליאור אמר שאין לזה 'צוריתא דנהמא'.

לא לגמרי ברור לי מה הכוונה 'צוריתא דנהמא', זה מושג די נזיל ונתון לפירוש עצמאי... אם למישהו ידוע הגדרה ברורה, אני אשמח לשמוע.

 

נ.ב.

שאלתי בעבר הרבה מאוד רבנים על זה לצערי אני לא זוכר את כולם...

בנוסף, את כל הנ"ל שמעתי לפני כמה שנים, אז יכולים להיות טעויות.

בתלמוד כתוב שלחם שנימוח ברכתו המוציא רק אם יש לו 'תורתיא דנהמא' - תואר מראית הלחם (רש'י).

זה באמת לא הגדרה חותכת אבל די ברור מה הכוונה. דגני בוקר או חטיפי ביגלה - לכאורה לא עונים על הגדרה זו.

אלא שלאב רור האם הגדרה זו נצרכת גם לשם דין קביעות סעודה, ולהבנתי בזה תלויה מחלוקת האחרונים

אלא כטעימה לתת לו כח לצאת לעבוד או ללמוד, והוא יותר קובע את סעודתו בצהריים ובערב ובפרט לדעת השבולי הלקט והאשכול ודעת הגר"א בשולחן ערוך שצריך סעודה עם כמות גדולה יותר מבד"כ אוכלים בדגני בוקר.

נראה לי שדין פת הבאה בכיסנין הוא אחד הדינים עם הכי הרבה מחלוקות הלכתיות...

מדף ד ואילך

 

למה אני לא משקיע בלימוד סדר קדשים? (מעבר לדף יומי)

כי יש הרבה דברים חשובים בחיים. כל אחד צריך לבחור את המלחמה שלו

דברים שצריך ללמוד.
מוסר. אמונה. גמרא בעיון. ללמוד תוספות כמו שצריך. ללמוד ראשונים אחרונים.. הלכה. טור בית יוסף שולחן ערוך. משניות. דף יומי.. דרשו.. יש המון מה ללמוד ואי אפשר להספיק הכול אז כל אחד מנסה לבחור לעצמו מה שהוא יכול מסוגל וחפץ.

וכנראה שלמרות המעלה של קדשים בשל בזמן המצומצם מעדיפים את מועד שיחסית קל או את נשים ונזיקין שלומדים בישיבות.

אני שאלתי שאת הלימוד גמרא והמשנה שכבר אתם לומדים תלמדו בקדשים במקום בשאר סדרים (משניות, דף יומי, ראשונים ואחרונים)

לכמעט כל נושא אפשר למצוא סיבות למה לעסוק דווקא בו. אפשר גם למצוא מעלות בלהקיף כמה שיותר נושאים, ולא להצטמצם בנושא אחד

לכן כל אחד מוצא את הנישה שמושכת אותו

ההקדמה של החפץ חיים לספר "אסיפת זקנים"

יש התייחסות מסוימת לזה בתפארת ישראל (מהר"ל)

ובאופן כללי במפרשים על אגדתא על האמירה "חכמה זה סדר קדשים"

 

ואם החלטת שאני לא משקיע בזה, אז אולי אתה גם יודע למה

אבל מתרגלים

"אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם" (מגילה לא ע"ב)

"ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי... אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי (עיין רש"י בבא מציעא קיד ע"א שזה נאמר על סדר קדשים)... לעולם זאת על ישראל א"ר גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם... רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם." (מנחות קי ע"א)

"דקדק לומר העוסקים ולא הלומדים או הקוראים, אלא ביגיעה ועמל להעלות הלכה על מתכונתה" (הרב קוק בהסכמה האדר"ת ללקוטי הלכות).

"וכן אמר [רב] שמואל בר אבא: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שבית המקדש עתיד ליחרב והקורבנות בטלין, לא תשכחו עצמכם לסדר הקורבנות, אלא היזהרו לקרות בהן ולשנות בהן.ואם תעסקו בהן, אני מעלה עליכם כאלו בקורבנות אתם עוסקים... אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית." (תנחומא צו, יד)

"מפני מה מתחילין בתינוקות בקרבנות? כדי שידעו סדרי הקרבנות וכל העבודות, כדנ שתבוא גאולה בימיהן ויעלו ויקריבו כסדר." (מדרש הגדול ויקרא ו, ב)

הקדמת הסמ"ג למצוות עשה:
"ויש מהמון עם שאומרין מה לנו ולמצות סדר קדשים קל וחומר למצות סדר זרעים ולמצות סדר טהרות ולדברים שאין נוהגין בזמן הזה אל יאמר אדם כן כי המצות אשר צוה אדון העולם יש לידע יסודותיהם אף על פי שאינם צריכין עתה כי על כל המצות נצטוינו ולמדתם אותם ."

החפץ חיים מרחיב על חשיבות לימוד קדשים בקונטרס 'תורה אור' שמובא כהקדמה ל'אסיפת זקנים'.

שנגזר מ"לא תקרבו לגלות ערווה" או איסור חכמים

נגיעה שלא דרך תאווה | שאל את הרב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

הרמב"ם שמביאים שם הוא קריטי לסוגיה והוא בהלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ו

בגדול, גם זה שויתרו על לימוד ביאור הלכה וגם זה שויתרו על לימוד עיון בסימנים המרכזיים (בישול, מוקצה, מלאכות וכו') - מאוד משונה.

לגבי שאלות חדשות - תלוי מה זה בדיוק שאלה חדשה. בגדול, כל אדם עניו, יבין שבמקום שדורש דימוי מילתא למילתא, מעבר לשאלות הרגילות - צריך לפנות, או לפחות לקבל הסכמה של גדולי הפוסקים. הנוב"י כתב זאת כמה פעמים ומובא בפת"ש בהלכות נידה, על דברים שהוא לא מרחיב עליהם - כי הם לא מסורים לכל רב ומורה הוראה.

מה היה קודם לכך? @ק"ש
והיום עדיין לומדים בית יוסף. (האם לפני כן היה חייב להכיר את הגמ' והראשונים בפנים.??)

לא היתה שאלה בנוסח "מה דעת הרשב"א בסוגיא?", אבל בהחלט היה צריך להכיר בהן מבפנים את סוגיות הגמ' המרכזית וגם את המו"מ בנושאים הללו בכל הדורות, כולל בפוסקי דורינו. בוודאי ט"ז, הערות של רע"א ועוד על הדף - גם אם לא נכנסו למשנ"ב, מי שרצה להצטיין, היה חייב לשבת על כל ביאורי הגר"א.

כמובן, היה אי אפשר לצפות שנבחן יכיר בפנים כל שו"ת שהוא - אבל בהחלט בשאלה על פלטה - נבחן היה חייב לדעת שיש שלוש שיטות מרכזיות בפוסקים היום ואת עיקרי הצדדים לכאן ולכאן וההשלכות שלהם. כנ"ל בשאלה על דוד שמש או מוקצה בחיות מחמד.

היום בפשטות, נבחן יכול לענות שלדעתו פלטה היא ..., ולענות רק לפי זה. לא יוכלו לטעון כלפיו שהתשובה חסרה - כי מה שלא כתוב במשנ"ב לא בחומר. לא יוכלו לטעון כלפיו שאין לו סברא ישרה - כי יש שיטה כזאת בפוסקים.

עצם זה שהיה צריך לדעת בבקיאות את כל כרך ג' של המשנ"ב מכריכה לכריכה, כולל הערות מהבה"ט ושע"ת שלא נכנסו, כולל באורי הלכה (שמידי פעם מבארים נוסעים יסודיים, שכלל לא הוזכרו/הוזכרו בקיצור נמרץ בטור-ב"י-שו"ע ונו"כ) העלתה מאוד את הידע בכל הלכות שבת, למרות שבסימנים שאינם 'ליבה', לא נדרש לדעת טור, ב"י ומג"א.

האם רמת הבקיאות הנצרכת היא גם לזכור באיזה דף במסכת נכתב הדין ובאיזה סעיף קטן במשנה ברורה נכתב הדין. ובאיזה ד"ה התוס' או בביאור הלכה כתבו?

איך אפשר לזכור??
(אמנם אני לא מתכנן לגשת אך אבל זה מטורף..)

אם אתה זוכר נכון את הדין ומה שמוזכר בפוסקים - זה מספיק.

וחדש אסור מן התורה בהשקפה החרדית.
מבחינתם מהדורה היא לא רק טיפוגרפיה אלא גם פרשנות.
ואין רבותא מבחינתם שרק במקרה ההבנה ההשקפתית הזו הופיעה דווקא אחרי שהודפסו מהדורות וילנא ומשפחת ראם ובכך העבירה את הההדרה הספציפית הזו קאנוניזציה.
מובן שההבנה ההשקפתית הזו לא עומדת במבחן המימון הכספי במקרה שוטנשטיין.

את קהתי לא החרימו, (@ניק כמעט בלי ראש!)

וההתנגדות לשטיינזלץ היא בגלל ההוספות שלו, למיניהן ולסוגיהן.

מבלי להיכנס אם זה מוצדק או לא - אבל היו כאן סיבות רלוונטיות בלי קשר ל"חדש"

והסיבות האלו לא קיימות אצל שוטנשטיין.

 

יש בערך מליארד ושלוש מאות אלף דברים שאני לא מסכים עם הרב שך,

אבל להוציא עליו שם רע כל כך גדול - שויתר על עמדות לפי כסף, ולחם באנשים שלא היה להם מימון, - זה לא.

סטופ.

עדיין צריך לזכור שזה המקרה הגדול של השפעה אמריקאית - מאוד מאוד מאוד משופעת כסף, ושהגיעה אפילו למוזרויות כגון יחסי ציבור של שחקן כדורסל אפריקאי אמריקאי סלבריטאי מקליפורניה, ולא פחות מאשר בעניין לימוד ישיבתי של התלמוד הבבלי - על החרדיות הישראלית, שבוודאי לא עושה שום שימוש אחר ביום יום בתוצרי ארטסקרול של אחינו האורתודוכסיים מעבר לים.
ולא ברור לי מה ההבדל בין מה שבעצמך תיארת - "ההוספות... למיניהן ולסוגיהן", למה שאני עצמי ציינתי - העיקרון של "חדש אסור".
מה היתה הטענה, שהרב הביא דברי מחשבה אסורים?
שהוא ערך את הדפים מחדש כדי לייצר אקרוסטיכון כפרני?
או שהוא בעצם קיומו היווה את הפשע הנורא מכולם, של ליובאוויטשער שמעז ללמד גמרא את הליטאים?

לגבי כל השאר - יש מכתבים של הרב שך ב"מכתבים ומאמרים" שלו, ותראה שם.

( נראלי בעונה 2) רואים במשרד של שולם פניני הלכה..

וואלה לא מתאים להם ליפול ככה

נערך...

(לפחות בינתיים) שמתקרב אליו.
שוטנשטיין הוא פירוש יותר טוב משטיינזלץ. לפחות בהסבר של הגמרא עצמה.

והרב שך אמר עוד לפני שהיה שוטנשטיין שאסור ללמוד בשטיינזלץ.

וזה נכון, שלא כדאי להתרגל לאינסטנט, ללמוד הכל בהגשה.. גמרא עם ניקוד...

 

אגבל להחרים לא מחרימים, לא את קהתי ולא את שוטנשטיין, הרב שך החרים את שטיינזלץ וזה מהסיבות שרשמתי

במחשבה שניה, ממתי זה?

אם מהשנים האחרונות - בטח בכלל לא ראה מה זה...

ואם מלפני"כ - צ"ל () שזה כי זה "מזרוחניק"..

ההתכתבות בפורום בקישור ששלחתי הייתה ב-2018, אבל אולי הרב קנייבסקי כתב את זה לפני כן...

צ"ע

ואפשר גם לראות בתשובות באתרים די חרדים שזו הגישה-

מה לומדים לעילוי נשמת נפטר | דין - שאל את הרב

 

לימוד משניות עם פירוש קהתי

 

"דין" הוא אתר של מכון התורה והארץ של הרב יעקב אריאל.

וגם "הידברות" הוא לא אתר חרדי רגיל...

 

לכאורה הרבנים (הליטאים. לא מזרחים כמו הידברות) אוסרים ללמוד בקהתי, אבל באמת נראה שיש הרבה בציבור החרדי שכן לומדים איתו...

אתה מתבלבל בין 'למעשה', לבין 'דין'.

דין הם חרדים, אפילו אשכנזים. [להבנתי יש להם נטייה פתוחה יותר, אהל הם שייכים לגופים מוכרים ולגיטימיים בציבור החרדי]. 

 מוזר שהרב קנייבסקי אמר שאסור ובכל זאת לומדים...

 

אבל.. מוזר.. - בית המדרש

נניח, דעתו של הרב קנייבסקי על גילוח, בעקבות דעת החזו"א, ידועה. אבל מבחינת הציבור הליטאי, המעמד של גדול הדור שקיבל הרב קנייבסקי, לא יכריע את המחלוקת הישנה הזו, וכל אחד ממשיך כפי שנהגו בחוג שאליו הוא משתייך.

מי שקצת מכיר את הציבור החרדי - יודע שזה כ"כ כ"כ לא מוזר...

שהרב קנייבסקי כפוסק עליון זה רק כשזה משמש לפוליטיקה.

 

הרב קנייבסקי הוא כבר עשרות שנים דמות נערצת בציבור החרדי, ובפרט הבני ברקי, הרבה לפני שהיה לו קשר ממשי לפוליטיקה. המונים פנו אליו לשאלות וברכות, [ומילאו מהן (מהשאלות, לא מהתשובות..) ספרים] , וספרי 'דרך אמונה' נמצאים בשימוש רב בקרב לומדי המצוות התלויות בארץ. 

ההא הוא שנים, וגם משמש בתור אוצר החכמה מהלך

אבל לשמוע לו - רק בפוליטיקה.

כי הוא מאסף את השיטות השונות בצורה ברורה.
לא תמיד צריך להתעמק בכל מה שמביא, אם המטרה זה גירסה אבל הוא ממש מבאר את המשנה באופן עקיף ומדוייק.

הבעיה בשטיינזלץ בראייה שלי שבמקומות שונים הוא מדי שטחי, אפילו למי שרוצה לרכוש רק בקיאות, אבל בכללי הוא גם טוב.

לא אומרים "משניות הרב קהתי" או "פירוש הרב שטיינזלץ", אלא "משניות קהתי" ו"פירוש שטיינזלץ".

כמובן שאם הייתי כותב עליהם, הייתי כותב את המילה "רב".

מה שאני מבין, מבחינת טענות ענייניות - פירוש הרב שטיינזלץ זה לא צורת הדף. גם מבחינת מסורת, וגם יתכן שמקשה לדעת ללמוד באופן עצמאי. בעבר באמת היו שהחרימו את הספרים, וכתבו נגדו דברים קשים.. אבל הוא הלך לרבי מלובביץ', והוא חיזק אותו שימשיך ולא יתייחס. שמעתי את זה בראיון שעשו איתו.
היום נראה שגם מי שלא לא משתמש, אבל לא ברמה של להחרים.
פירוש הרב קהתי, גם חרדים משתמשים. אולי יש מקומות יותר שמרנים שלא, או בישיבות, בשביל העמל תורה, אבל הם לא מחרימים אותו, לפי מה שידוע לי.

סיפור מעניין שקראתי השבוע - בסידרת 'אביהם של ישראל' - סיפורים על הבבא סאלי מפי הרב אליהו. - שהבבא סאלי היה לומד המון משנה. והוא היה לומד עם פירוש קהתי...
(בכללי הבבא סאלי הסתיר את גדלותו בתורה.) בכל אופן, מישהו שאל אותו - מה הרב לומד עם זה? אז הוא ענה לו - קהתי הוא אדם דתי?.. אז אני יכול ללמוד בזה.. והסביר לו שזה פירוש מצויין, שיש בו את כל השיטות בצורה בהירה וכו'.