שרשור חדש
ספר 'תוספות על הש"ס'דנון

היום בחנות הספרים ראיתי ספר הנקרא כך,

והוא בעצם ספר שיש בו את כל דיבורי התוספות על המסכת,

והתועלות שבו הן אלו

 

א. כתב גדול יותר.

ב. כתב מרובע ולא כתב רש"י.

ג. מפוסק.

 

אין לי בעיה עם השתים האחרונים ואני צריך את הספר יותר בשביל הכתב הקצת יותר גדול

(שהרבה יותר בריא לעיניים כידוע ופשוט, וכן בדקתי וחקרתי את זה עם רופאים)

 

מצאתי שם רק על מסכת בבא קמא ועל המסכת שאני בה לא מצאתי,

והמוכר ענה בשלילה שהוא לא רשם ממי הוא הזמין את זה (שמא זה פשוט לא מצוי ונצרך לקונים..)

 

לכן אני מבקש ממכם בכל לב אנא עיזרו לי למצוא את אשר אנכי מבקש, כי נפשי בשאלתי ממש,

ועד היום התוספותים שהייתי לומד היה מתוך הכתב הגדול של המתיבתא.

 

 

אולי כדאי לחזור לחנות ולהסתכל בעמוד הראשון?טיפות של אור

בדרך כלל כתוב שם מי המוציא לאור...

הלכתי עד לבית שלהם ואין את זה יותר והם אפילו לא הפיצו את זהדנון

טוב נו לפחות ביררתי קצת ניצוצי קדושה

רק להעיר שאני חושב שיש ערך בלקרוא כתב קטן, כי כשאתהחסדי הים
מתפנק על כתב גדול, אתה מתרגל לכך שקשה לך לקרוא כתב קטן ואז כשמזדמן לך ספר שהוא עדיין בדפוס קטן אתה לא טורח לקרוא אותו.
רש"י יספיק? ורוב כתבי היהדות לא יותר קטנים מכתב תוספותדנון

אא"כ מדובר בהוצאות קטנות של ש"ס ושולחן ערוך

לי יש בית יוסף קטן. פמ"ג. כל מיני ספרים שאתה יכול למצואחסדי הים
בהיברובוקס ובספריה הלאומית.
לא חסר ספרים כאלו.
אני יודע, רק חשוב שתדע שהעין מתאמצת 'ביותר' שהכתב קטןדנון

על הרב אלישיב ע"ה סופר שבאחד הלילות כשנפסק החשמל בשכונתו הוא למד בע"פ וכשרצה להתאמץ לקרוא לאור הנר העמום הנכד שלו הפציר בו שזה לא בריא לעיניו והפסיק ולמד בעל פה עד הבוקר.

 

לא יודע עד כמה זה בעיתי ללמוד בכתב קטן כל עוד זה לא בקביעות

נדמה לי זה מפורש בקיצור שולחן ערוך לא ללמוד עם אורחסדי הים
מעומעם.
מצד שני יש הרבה סיפורים על גדולים בהיסטוריה שלמדו לאור הנר.
זה גם משנה מפורשת בשבת שאסור לקרוא שמא יטה אבל היו בד"כ רגילים.
ויש חלק בין כמה אור בוקע מהנר.
אני לא לומד את הכל בכתב קטן אבל אם מזדמן לידי ספר עם כתב קטן אני לא נמנע לקרוא ולעיין בו ובכוונה אני לא מחפש דפוס גדול.

עוד דבר שלגבי תוספות אני חושב שברגע שעושים את זה ספר נוסף ולא על דף הגמרא, זה גורע בהרגשה שצריכה להיות שתוספות הוא חלק מהותי מהלימוד הגמרא.
אני לא אומר שאני מעיין ממש בכל תוספות, אבל הוא שם על הדף כדי לענות על שאלות שיש לי ולהציץ בו כשאני מרגיש סתירות ממקורות אחרים.
האמת שאתה צודק, אבל כשזה בספר נפרד שמתי לבדנון

שמתי לב שזה הרבה יותר מסודר לי, זה כמו ללמוד רשב"א על הסדר.

זה לא מבולגן לי עם הגמרא והרש"י ז"ל

 

עושה לי סדר בראש.

מי שבאמת רוצה להביא את זה לקצהשום וחניכה
שילמד אשל אברהם מבוטשאטש בהוצאות הישנות של השו"ע. ודוד הוא הקטן כל השאר זה גדול.
נכון. אבל זה ספר מעניין כי הוא לא רק דן ופוסק הלכה אלאחסדי הים
מספר איך הוא נוהג.
יש לו כמה סברות שמבוססות על חסידות.
הדבר הכי תמוה שהוא כותב זה שזמן קריאת שמע ותפילה מתחילים מזמן שהציבור קובע להתאסף. על זה כנראה סמכו הרבה חסידים.
זה בהחלט ספר מעניין וייחודי מבחינת הסגנון.שום וחניכה
חוץ מהצידודים האינסופיים והסברות הייחודיות והלא סטנדרטיות, מה שגם מיוחד בו זה התארים שהוא מקפיד להצמיד לכל פוסק בכל פעם שמזכירו, מה שלא אופייני בספרות הפסיקה.
לא הכרתי את מה שכתבת בשמו. איפה זה?
נדמה לי בהתחלת הלכות קריאת שמע. נראה אם תביןחסדי היםאחרונה
את דבריו כמוני, אבל זה די מפורש.
אני יודע שלא פוסקים הלכה בפורום. לא מוצא הגדרה למלאכת אומןבסדר גמור

לצורך הגדרת מלאכה האסורה בחול המועד. 

פניני הלכה כתב שאסורה היצירה על המבוגרים אבל מאידך: 

פסק הלכה: מלאכות שהן תחביבים מותרות בחול המועד

יש לכם מקור? מה דעתכם?

קשה לי על המאמר בתחומין שאסור לאדם לתקן את מלבושיוחסדי היםאחרונה
ומנעליו ברגל. אדם לכאורה נהנה מזה.
ראשונים ואחרונים עמ"ס סוטהיחידי
יש לכם המלצות לכאלה ששימשו אתכם בלימוד של המסכת בעיון ונראה לכם שהם מתאימים במיוחד ללימוד סוטה? (מלבד הרמב"ם)

תודה!
תוספות שאנץ, תוספות רא"ש, שיטה מקובצת, מאירי.חסדי היםאחרונה
מחפש את סט כתבי הראי"ה (ש"ס לבן).אורי1231
האם מישהו יודע היכן ניתן להשיג את סט זה במחיר זול?
יש בנמצא יותר זול מאשר היריד כעת במוסד הרב קוק? (640 ש"ח)
לא חושב שיש יותר זול מהיריד, הם המקור ואמורים להיות ביריד הכנ.ד.ב

הכי זולים...

אולי לקנות בודדים משומשיםצרלאחרונה
מקור בירושלמיחידוש

במחשבות חרוץ (אות כ):

"וכבר היו ראוים לכך באותו דור כמו שאמרו (ברכות ד.) ראוים היו לנס בימי עזרא בביאה שניה כבימי יהושע וביאה ראשונה אלא שגרם החטא. ואילו באו אז כביאה ראשונה, היו באים כולם, והיה גאולה שלימה דלא נחרב עוד, וכדאיתא בירושלמי דאמר ליה בבלאי דאבהתויי חרבין בית המקדש

 

מקומו איה?

@חסדי הים

(מותר גם לאחרים לענות?)טיפות של אור

יש בדומה לזה בשיר השירים רבה (פרשה ח)

מסתבר בעיני שלזה הייתה כוונתו.אדם כל שהוא


לא מכירחסדי הים
לא מכיר בירושלמיsomeone
אבל דכוותה ביומא ט ב אם אינני טועה

(כותב מזיכרון: ) " ריש לקיש הוה סחי בירדנא כו' אלהא סנינא לכו כו'" ע"ש
הציטוט המלאsomeone
מפורטל הדף היומי יומא ט ב:

"ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א''ל אלהא סנינא לכו דכתיב {שיר השירים ח-ט} אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז."
לא יודע איפה זה בירושלמי, אבל סביר להניח שהירושלמי לקח מפה:שום וחניכה
לא הבנתי. זה אותו ציטוטחידוש


נכוןשום וחניכהאחרונה

סתם העליתי תהייה האם יש קשר לשואל ולשאלה ההיא.

מבחן רבנות חופה וקידושין- אשמח לשאלה.אורי1231
שלום לכולם!
האם מישהו יכול להעריך מניסיון כמה זמן דרוש כדי ללמוד למבחן ב"חופה וקידושין"?
(חברותא שלומדת ברמה גבוהה על הסדר היומי)
תודה!
לא יותר משלושה חודשים. בלימוד טוב כולל חזרותנוגע, לא נוגע
השאלה לקראת מה אתה רוצה לגשת.חמדת66

לקראת המבחן - מה שאמרו לך. כדי להבין את החומר, להבין מה המהות של קידושין וכו' - זה אומר ללמוד בעיון חלקים מקידושין וגיטין וייקח חצי שנה לפחות. לכן, זה המבחן ברבנות שאני הכי פחות מאמין בו, מאחר והוא שואל בצורה שטחית על סימנים אקראיים. (ולכן גם לא עשיתי אותו עדיין)

רק סדר בוקר - חצי שנהקלוג


תלוי בסגנון לימוד ובמטרתו.אניוהואאחרונה
שיעור דף יומי מומלץמאן_דהו

אשמח להמלצה על שיעור דף יומי מוקלט וקצר יחסית שאתם נהנים ממנו וממליצים עליו.

אתה יכול להיכנס לפורטל הדף היומי, יש שם ספריית שיעורים כאלו.שחר אורן
תודהמאן_דהו

מכיר, רק יש שם הרבה שיעורים ואשמח להמלצה על רב ספציפי אם יש

הרב יוני גוטמןחרד"ל גאה

שיעור במשך 20 דק סהכ, בהיר, קורא רש"י (לפעמים תוס') והרבה פעמים מוסיף ידע כללי.

ממליץ בחום.

תודה רבה. אבדוקמאן_דהו


מסכים ומצטרף להמלצה עליו, אני מאוד נהנה ממנו.נ.ד.ב

[וזה סרטון]

אם אתה רוצה שמע/ סרטון אחר יש גם את הרב אליהו אורנשטיין [פחות מ20 דקות]

תודה 👍מאן_דהו


...עבד ה'.

אני לא שומע אותו, אבל אני מכיר כאלה... 

 

הרב וסרמן

 

10 דקות, הקלטת שמע. יש לזה קבוצות ווצאפ. 

הרב מתניה ידידניק כמעט בלי ראש

דף יומי קצר ופשוט ב-20 דק'.

ממש ממליץ עליו.

^^שחר אורן

רק שלצערי אין על כל המסכתות.

נכוןניק כמעט בלי ראש

הוא מצלם את השיעורים לפי הסדר של הדף היומי.

הוא עדיין עושה את זה?שחר אורן


כן.ניק כמעט בלי ראש

אבל עכשיו דרך הערוץ שלו (https://www.youtube.com/channel/UCxgFILiLdFWTa-lBV34RZkA) ולא דרך הערוץ של כיפה (https://www.youtube.com/channel/UCgW6v_zdWucrHogfBQnVcuA).

אה, את זה לא הכרתי, תודה.שחר אורן


ספירת העומר:שפרינצא בוזגלו

הבנתי שקהילת 'ביתא ישראל' (יהודי אתיופיה) נהגו לספור מאחרי שביעי של פסח,
האם הם נוהגים כך כיום? ואם כן איך הם חוגגים את חג השבועות?
 

לא מכיר את זה.שחר אורן

אבל ככלל, רוב הקהילה האתיופית אימצה את הפסיקה הרגילה, כך שכנראה שהם לא נוהגים כך כיום.

האתיופים קוראים לשבועות 'בעל מארר' וחוגגים אותו בי"ב סיוון.שפרינצא בוזגלואחרונה

האם כל החגים הקודמים שלהם בטלים, או שנוספו להם בא"י מצוות ומנהגים חדשים?

שאלה לגבי יום העצמאותekselion

ידוע לכם אם מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל

נהג לומר הלל עם ברכה?

ידוע לי שלאימ''ל

לא ברכה ולא הלל.

אנחנו נוהגים לפי הרב אליהו ואומרים הלל בלי ברכהמשרד החיוך(:

אני לא יודעת מה הוא היה עושה אבל הוא פסק להגיד הלל בלי ברכה 

הלל בוודאי שפסק לומר, השאלה אם ברכה נראה לי שלא..ekselion


שאלת איך הוא נהגימ''ל


נראה לי מוזר שהוא פסק לומר הלל, אבל בעצמו לא נהג לומר..ekselion


הוא לא פסק לומרימ''ל

הוא אמר שמי שאומר שיאמר, רק בלי ברכה. היו גם כאלו שהוא אמר להם שלא לומר.

אמר להגיד לאחר התפילה ללא ברכה.אריאל יוסף


נראה לי התבלבלת עם הרב עובדיה יוסףבינייש פתוח


לא התבלבלתי.אריאל יוסף

הרב עובדיה נהג כך למעשה. איני יודע מה הורה לאחרים.

לגבי הרב אליהו, כך הורה לשואליו. איני יודע מה נהג בעצמו.

אם הרב עובדיה נהג כך למעשהבינייש פתוח

למה תלמידיו נמנעים מהלל ואומרים תחנון?

זו כבר שאלה אחרת. אבל כבר הבאתי כאן בעבר ראיות שכך נהג.אריאל יוסף
מעניין. תודהבינייש פתוח


עכשיו שמתי לב שכתבתי אז גם מה הורה לאחרים.אריאל יוסף

הקל להם יותר מלעצמו והתיר לומר את ההלל במקומו לאחר החזרה.

לשאלתך: "למה תלמידיו נמנעים מהלל ואומרים תחנון?",

אני חשוב שהתשובה תלויה בעניינים סוציולוגיים ולא הלכתיים, וד"ל.

 

נותרה רק השאלה מה היה נוהג לעצמו הרב אליהו, וכמדומה שאין איש יודע.

למה 'אין איש יודע'? אמרתי לך שאני יודעימ''ל


עניתי לך.אריאל יוסף


איך אתה יודע?אני הנני כאינני

נראה לי שראוי לשאול את הרב חיים בן שושן שליט"א שהיה משמש שלו.

בלי ... אנחנו נוהגים לפיו והוא פסק בלי..משרד החיוך(:


איך?הָיוֹ הָיָה

הוא הרי היה יוצא מביהמ"ד כדי שלא יידעו.

אני חפרתי גם לרב שמואל וגם לרב יוסי ושניהם התעקשו שהוא ברח כדי שלא יידעו...

מתלמיד שלוימ''ל
שהיה מתפלל איתו בבית כל השנים.
זה לא ראיההָיוֹ הָיָה

כי הרי אולי אמר אח"כ 

זה בדיוק מה שאמרו שני בניו: הוא לא היה מוכן שמישהו יוכל לדעת מה הוא עוזה. לכן הוא היה מתחמק מאנשים.

זו ראיהימ''ל

הנ''ל היה תלמיד קרוב שלו והתפלל איתו בגלל שהרב התפלל בבית על מנת להימנע מלומר הלל.

הרב משה הררי היה יושב ליד דלת ביתו של הרב אליהו כל הלילהאריאל יוסף

כדי לראות מי מגיע אל הרב או לאן הוא הולך ולברר מה בדיוק הוא עושה.

מעיד שלא עברה נפש חיה.

זה מוזר.הָיוֹ הָיָה

היה יודע לכל שהרב היה מקפיד שלא יידעו. וכך העידו בניו.

בא אדם, אומר שהתפלל איתו וראה שלא אומר - ומתוך ידיעה שידע שלא רצה לומר ולא אמר אחר כך.. מהיכי תיתי? כי הוא טוען שהרב התפלל בבית כי רצה להימנע? בניו ותלמידיו טוענים שזה כדי שלא יידעו מה עושה.

חבר שלי נוהג על פיו וכן אומר עם ברכה הוא עצמו הסתיר מה עושהקלוגאחרונה


הגמרא פוסקת הלכה כאלישע בן אבויה ?בן מערבא

 

כידוע הבסיס לכל התורה שבעל פה שלנו שהיא המשנה היא משנת רבי מאיר ורבי מאיר הרי היה תלמיד מובהק של אלישע בן אבויה. אבל כידוע גם אין כמעט דברים ישירים מפי אלישע בן אבויה ובפרט אמרות הלכתיות (מלבד איזו שמועה בדיני אבילות ואולי עוד משהו). 

 

אבל מה עם הגמרא הבאה ? 

 

״תניא רבי מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב ר"ע אומר בין חמור לערוד אואחרים אומרים משיראה את חברו רחוק ד' אמות ויכירנו אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי בלתפילין כאחרים לק"ש כותיקין״ (בבלי ברכות ט ע״ב)

 

תוספות על אתר כותבים ״וצריך לומר דהאי אחרים לאו ר׳ מאיר נינהו דהא ר׳ מאיר איירי לעיל מינייהו״.  אז מי זה אחרים הזה שאת מימיו אנו שותים ואת שמו אין אנו מזכירים ? אפשר לומר שזה אלישע בן אבויה. מסתבר לומר שמי שהעביר את הברייתא הזאת היה רבי מאיר שהביא את דעתו ואת דעת רבותיו - רבי עקיבא ואלישע בן אבויה. את הדעה שלו ושל רבי עקיבא הביאו בשמם במפורש ואילו את דעתו של אחר - אלישע בן אבויה כינו בשם אחרים. ואם זה נכון הרי זה די מדהים, הגמרא פוסקת הלכה כמו אלישע בן אבויה אפילו לעומת רבי עקיבא ורבי מאיר!

 

 

 

הביטוי אחרים מובא בהרבה מקומות בש"סבן מכיר

אי אפשר להסיק שזה אלישע בין אבויה.

גם אם כן, זה רק מוכיח לנו את ישרותם של חכמים, שפסקו לפי השכל והטיעונים ולא לפי הרגש ובלי אמוציות

מה שהוא כתב שזה שבד"כ אחרים זה ר' מאיר, וכאן מופיע גם ר' מאינ.ד.ב

ר וגם אחרים ולכן א"א להגיד שזה ר' מאיר.

טענה מעניינת.שחר אורן

יש עוד מקורות בש"ס שר' מאיר ואחרים מופיעים ביחד?

אני זוכר מחלוקתsomeoneאחרונה
ב"וה' ברך את אברהם בכל"

לא זוכר איפה המקור, כי הוא זכור לי בעיקר מהרמב"ן על הפסוק אבל שם רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת, רבי יהודה אומר אפילו בת היתה לו ואחרים אומרים, בת היתה לו ובכל שמה...
יש כאן מאמר על זהנ.ד.ב

והוא מביא מה שאמרת, בסוף הוא כותב שזה לא מחייב, מוזמנים לקרוא:

פורטל הדף היומי: רבי מאיר = "אחרים"? (סוטה יב ע"א)

נראה מעניין. תודהבן מערבא


זה נמצא כבר בכמה אחרונים. דרך אגב נדמה לי שבמשנה איןחסדי הים
אחרים, רק בברייתות.
למה זה כל כך מופרך?קולמוס הנפש.

זה הלכה, לא ענייני השקפה, הוא כפר בעיקר.. אבל הוא נשאר בחכמתו..

וגם רבי מאיר המשיך ללמוד ממנו, גם אחרי שכפר, אז למה זה כל כך מופרך שיפסקו גם הלכה כמותו?

מופרך זאת בחירת מילים שלךבן מערבא

אני התכוונתי מעורר השתאות / מרשים, בייחוד אם נזכרים בכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו. לפסוק הלכה כמותך כנגד גדולי התנאים ממש זה דבר מרשים. 

התבלבלת בפורום חבר.חמדת66

התכוונת לפרוזה וכתיבה חופשית בטח.צוחק

לא התבלבלתידוס בדם

קופא דמחטא, ניתן לשער שהמילה הארמית הגיעה משם

ואילו כאן:שום וחניכהאחרונה
'הילדות' ברב קוק -מישהו איתי
אז ככה..
בעקבות הפסקה המצ"ב, התעוררה אצלי שאלה -

בילד יש דברים טובים מאוד, והרב מדבר על זה בהמון מקומות..
בפסקה הזאת מודגש הצד השני, שיש בילד גם חסרונות, והוא חייב שמישהו יעזור לו ויכוון אותו.

מה היחס בין שני הצדדים, מה החלוקה ביניהם?
למה הרב משתמש בלשון כ"כ חריפה של שבירה וכניעה, בניגוד ליחס הכללי שלו, של אמון ותיקון..

האם מדובר כאן על האדם הפרטי, או על רוח האדם, תקופות שונות בהסטוריה, או גם וגם?
יש לי כמה כיוונים, אשמח לשמוע רעיונות, מקורות וכו..

קובץ א' פסקה קצא'
הרצון הוא מקור החיים. רצון האדם הוא באמת יסוד שכלולו והוייתו. אמנם הרצון הזה צריך הוא פתוח ועישוי, יותר מכל הכחות כולם. בילדות האנושיות, הרצון הטבעי של האדם צריך חינוך של כניעה, של שבירה, ושל היפוך. כל זמן שהאדם הולך ומשתכלל, כך רצונו העצמי הולך ונהפך לטובה, ושבירתו של הרצון מאבדת טובה רבה. הדבר קשה מאד בדמדומי חמה, בין פרק לפרק, שבתקופה חשובה של רוח האדם, שאז מעבר מזה מונח הרבה פראות ברצון, ששבירתו היא עליה ופתוח, ולעומת זה מונח ברצון כח אור וטוב, ששכלול העולם תלוי בהשארתו על פי תכונתו. והבינה הישרה מוכרחת היא לפתור בזהירות את שאלת התחומין, באופן שישאר האדם מלא אומץ מצד הטוב שברצון שכבר נשתכלל, מצד אותם חלקי הנשמה שכבר נגאלו ויצאו מתהומות הגיהנם וממעמקי הקליפות, ומלא גם כן דכאות רוח, ותכונה של לב נשבר ונדכא, לעומת אותם חלקי הרצון, שעדיין חית האדם הרעה שרויה בהם, שהם צריכים זיכוך על ידי דכדוך ושבירה

תודה רבה!

@מדרשיסטית20
ניסיון לתגובה..חתלתול1

תום הילדות הוא נושא ארוך ועמוק מאוד, אך אנסה לכתוב את אשר עולה לי על פי עניות דעתי..


מה היחס בין שני הצדדים, מה החלוקה ביניהם?

אכן בילדות יש הרבה נקודות טובות ומיוחדות, שהרב כותב במקומות שונים שיש לקחת אותן,

כמו תום הילדות, העוז, הדמיון, הרצון העז, הגבורה, החיות,

ואולי הנקודה העמוקה ביותר והיא נקודת האמונה החיה שיש בילדות.

 

כשאדם גדל ומתגבר, וחי יותר עולמות של דעת, הרבה מאוצר הילדות הנ"ל הולך לאיבוד במקרה הטוב,

ובמקרה הפחות טוב הופך להיות מזולזל. מכאן באה הקריאה של הרב לשוב אל אותו אוצר ילדות מתוק וחי,

ולקבל ממנו את אותן הנקודות. בהקשר הזה שמעתי מת"ח חשוב:

קומת הבגרות אמורה לבוא על גבי קומת הילדות ולא במקומה, לא למחוק אותה.

 

אך ברור שהילדות היא לא המציאות השלימה, 

היא רק שלב ראשוני -ומשמעותי- במהלך החיים.

הרי ילד לא חי עולמות של דעת מפותחים,

כמו כן הילד לא מלא בעולמות של רצונות אציליים,

הילד במידה מסוימת חי עולם שטחי, פרטי עד אגואיסטי.

 

אולי מכאן באה החלוקה:

ודאי שהאדם תמיד צריך להתקדם מהמצב הילדותי

ולהתמלא בעולמות של דעת,

ולפתח, לשכלל, ולעדן את הרצון, וכן הלאה בכל רבדי החיים.

אך עם זאת- לשמר את אוצר הילדות, ואם הלכה היא לאיבוד

אז לכל הפחות לנסות לחזור אליה כמה שאפשר.

 

עד כאן הקפה א'.


בלי נדר כשיהיה לי פנאי וישוב הדעת אנסה להגיב לשתי השאלות הנוספות שלך.

 

תודה רבה רבה!מישהו איתי
בשמחה!אם יש לך השגות אשמח לשמוע..חתלתול1

למה הרב משתמש בלשון כ"כ חריפה של שבירה וכניעה, בניגוד ליחס הכללי שלו, של אמון ותיקון..
 

לענ"ד, (לא מתוך היקף של כל כתבי הרב כמובן, ואפילו לא מעט מזעיר מהם) היחס הכללי של הרב זצ"ל של 'אמון ותיקון' כלשונך, הוא ביחס לאדם הישר- 'האדם הישר צריך להאמין בחייו'. יש מקום לדון מיהו האדם הישר, אך מכל מקום לא נראה לי שהילד הוא האדם הישר. וכיון שכך, הרצון של הילד צריך הרבה יותר הכוונה עד שבירה וכניעה. אך נראה לי שזה בדיוק מה שהרב אומר, שככל שהאדם גדל ומתפתח, יש הרבה פחות מקום לשבירה וכניעה, ויותר מקום לפיתוח ועילוי.

 

ע"כ הקפה ב'.

שכוייח!מישהו איתיאחרונה
באמת מסתבר כמוך..
ועדיין משהו מפריע לי בלשון החריפה.
תודה!

אמר לי ת"ח אחד, שהיחס הכפול הזה קשור ליחס לטבע בכלל -
מצד אחד יש משהו נקי וטהור בטבע לכשעצמו, ומצד שני הטבע עיוור ומסוכן, וצריך זיכוך ולפעמים שבירה..

(ושהצד הזכרי בעולם זקוק יותר להכנעה ועידון (ולכן מחוייב בלימוד תורה) לעומת הצד הנקבי, העולה מלמטה למעלה, נאמן יותר לטבעו ויציב יותר.
אבל זה כבר נושא אחר..)
שאלה שוב בנוגע לכשרות בפסח- לתלמידי חכמים שבנינוחמץ ומצה
אשמח אם מישהו יכול לעזור שאלה הנ״ל.
למרות ששאלתי רב, ואמר לי שבדיעבד זה בסדר . אשמח ליותר הרחבה אם מישהו מכם יודע עם מקורות.

הכנתי אוכל לפסח , וחשתי שעף לי רוק מעט על היד, איני בטוח שזה קרה אבל זו היתה התחושה , ולכן לא שטפתי ידיים ולאחר מכן עירבבתי את תפוחי האדמה עם אותה יד. לציין שלמרבה הבושה לא הספקתי לרחוץ את שיניי בבוקר . ועוד לציין שלא אכלתי שום דבר חמץ היום.

מישהו יודע אם זה חשש מוגזם או לא? ולמה הרב התכוון שבדיעבד זה בסדר? תודה למשיבים
אין בעיה, ודאי לאחר מעשה. כי יש אומרים שאפילו חמץ בטל ב60סוג'וק

לפני פסח

מותר ללא ספק.שום וחניכה
אפילו לדעת המחמירים בחוזר וניעור אף בלח (שיטת הרמב"ם) יש לדון להתיר ספק ספיקא, שמא לא היה חמץ ברוב, ואף את"ל היה שמא נפגם ונסרח טעמו בלינת הלילה, ואף את"ל שמא לא נפגם שמא הלכה דלא חוזר וניעור.
וכל שכן שאנו קיימא לן דלא חוסר וניעור, עכ"פ בלח אף לרמ"א שמחמיר.
ובככל קיי"ל שלא חיישינן לריעותא דלא חזינן, ולמה לנו לחשוש לשיירי חמץ ברוק.
תודה רבה רואה רק עכשיוחמץ ומצה
מיעוטא דמיעוטא דלא שכיח שיצא ממש חמץ עם הרוק, ולכן הרוקחסדי הים
עצמו לא מוגדר כלל כחמץ ולא שייך לדון על תערובת בכלל וזה מותר לכתחילה לפענ"ד בלי לפסוק.
לבדוק ocdהעני ממעשאחרונה
כתיבה בפורומים בחוה"מנבוכי הדור

כתבו את דעותיכם, מקורותיכם וכו וכו'...

(א. אין כמעט בעי'ה לכתוב את זה כי זה לצורך חול המועד...

ב. אני כבר כנראה הגעתי למסקנה, מעניין אותי דעותיכם, אולי תצליחו לשכנעני)

 

למיטב ידיעתי מוטב לכתוב דיגיטלי..מישהו איתי
בשו"ת של הרב מוצפי שליט"א כתוב כך:דנון

'בימי חול המועד כבוד הרב יענה על שאלות דחופות בלבד'
 

אתה חושב שזה בגלל כתיבה?נבוכי הדוראחרונה

זה נראה לי בגלל שהרב צריך חופש, (גם ע"פ ההלכה)

 

נכון יש נידון בפוסקים לגבי דילמת הקרונית?פלוטו2

תשובה - נכון

(כל מיני מקרים של ספק אם להרוג יחיד כדי להציל רבים וכדו')

 

שאלתי היא - האם כל מה שדנים זה דוקא כשכולם יהודים? האם הדין יהיה שונה כשההרוג הוא יהודי והאחרים גויים או ההיפך, או שזה אותו דבר?

 

מביא דוגמה של ציטוט בעניין הזה

שו"ת ציץ אליעזר (טו ע): "אם רשאים לעשות פעולת הצלה למען הצלת רבים ממות כאשר ע"י זאת הפעולה ייהרג יחיד . . ובהקדם דברי הגאון החזו"א סנהדרין כה, שכותב לחקור חקירה חמורה למעשה, דמה יהא הדין באחד שרואה חץ הולך להרוג אנשים . . אולם לאחד מכן מסתייג החזו"א מזה . . והנה לכאורה היה אפשר להביא ראיה שכן צריך להטות לצד האחר . . אבל לאחר העיון נראה דזה אינו . . ולכן לענ"ד דבכל כגון דא של חקירת החזו"א, קובע יותר השב ואל תעשה עדיף,

יש למישהו רעיון למאמר כלשהו של הרב להכנה לפסח?שפרינצא בוזגלו


יש עולת ראיהמישהו כל שהוא
חח מה זה של 'הרב'? החבריא קדישא כאן מהציונות הדתית?דנוןאחרונה

אני אינני מהציונות הדתית אך את שמו של בני כבר בחרתי ב"נ 

מישהו למד את הספרה' ישמור
דרך המלך של האדמו״ר מפיאסצנה? אשמח לשמוע איך הוא, אם הוא מובן, בכללי מה אתם ושבים על הספר. תודה
ספר נפלא ומומלץultracrepidamאחרונה

לדעתי יכול להיות מובן גם לאנשים עם רקע בינוני בידע של תורת החסידות, וזה יתרון משמעותי

ממתי זמן איסור אכילת חמץ מדאורייתא?דנון

לי זה נפק"מ האם אוכל 'לא להחמיר' לגבי עוגיות הפפשודו

במיקרה כזה שערב פסח יוצא בשבת ואקיים את מצוות סעודה שלישית העצומה על מזויינס ולא על נפשות.

מחצות היום בערב פסחסוג'וק
מחצות היוםימ''ל

אבל גם איסור דרבנן הוא איסור.

 

אתה יכול לאכול מצה עשירה או 'מזונות' מקמח מצה.

פפושדו זה מצה עשירה. הוא לא התכוון לעשות שם איסורנוגע, לא נוגע
לא לאימ''ל
פפושדו זה מותפח וללא הקפדה על ח''י רגעים כי לא מערבבים בה בכלל מים, ולכן המחלוקת.
יש מצה עשירה שהיא מצה עם מי פירות אבל לא חמץ, ומצד שני היא גם מזונות ומותר לאכול אותה בערב פסח כי היא לא 'לחם עוני'.
אני הבנתי שהוא מתכוון שגם לפי המתירים חומר מתפיחנוגע, לא נוגע
יש כאלה שמחמירים כי זה לא בד"ץ (הבד"ץ מחמיר לא בגלל חומר מתפיח אלא מסיבה אחרת) ועל זה השאלה.
אבל באמת הגיוני יותר שהוא התכוון למחלוקת על עצם ההיתר.
בפשטות זה ספק מזונות ועל המחיה, ספק המוציא וברכת המזוןחסדי הים
בשבת י"א שכל מזונות זה ברכת המזוןדנון

בכל מיקרה זה אדרבה לעניין סעודה שלישית שיכול להיות ואקיים אותה כאילו ממש ממש על לחם

כבר עדיף קמח מצהחידוש


כן.. לא ידעתי איפה לקנות ):דנון


ובכ''מ כמו שאמרו זה דאו' מחצותחידוש


למה לא מצה מבושלת/מטוגנת שיש בה כזית ואז זה המוציא?נוגע, לא נוגע
ולידע כללי- חמץ בפסח בכרת. מחצות עד כניסת החג זה בלאו (ויש חולקים שזה לא בלאו אלא ביטול עשה וגם איסור דרבנן)
בכל מיקרה הרב אבוטבול אמר שגם למחמירים אפשר פפושדו בסעודה 3דנון


אז הבנתי אותך נכון..נוגע, לא נוגע
ולענ"ד עדיף להחמיר כי יש הסוברים שפפושדו זה חמץ. אז למה להיכנס למחלוקת כשיש פתרון טוב ועדיף, מצה מטוגנת?
אין לי אפשרות למצה מטוגנת לצערי הבית מופצץ בסיריםדנון

ואין להורים יכולת לעשות כל כך הרבה דברים

אז תאכל בשר, אורז וכדו' או פירות לפחותנוגע, לא נוגעאחרונה
ואם אתה רוצה לאכול פפושדו כפי היתר רבך הגרע"י וההולכים בשיטתו, אל תרגיש שאתה עושה עבירה או משהו לא בסדר.
הרב אבוטבול הולך לפי גיסו,חמדת66

ויש פוסקים אחרים ואנשי מעשה שלא מבינים למה זה לא חמץ גמור. בכ"מ, יש כמו שאמרו מצה עשירה (כמו מצה רק לא נאפית עם מים אלא עם מיץ\ביצים). 

שאלה לפסח - בני תורה לכאןחמץ ומצה
שלום רבותי המלומדים,
שלחתי לרב יובל שרלו שאלה בעניין כשרות בפסח, אך אני מסופק האם השתמשתי בכלל במילים הנכונות .

כתבתי לו שעל החרצובות, שזה מבחינתי התושבת שעליו יושב הסיר, ישנים כתמים שנראים בצבע של אוכל (לא השומן השחור) אבי שיחיה טוען שניקה ושישפף ועשה בחומר ניקו חזק את כל העסק.

תשובת הרב כדלהלן:

שלום וברכה

הבה נזכיר לעצמנו כי כלל לא ברור שצריך להכשיר חרצובות, שהלוא אין החמץ נוגע בהן כלל.

הבה נזכיר לעצמנו כי השומן ברובו המוחלט אינו חמץ.

הבה נזכיר לעצמנו כי הוא מזמן כבר לא ראוי לשום אכילה.

בוודאי שלאחר ליבון הדבר מותר.

כך שאפשר להירגע, ולשמור פסח בכשרות מלאה ובשמחה.

חג שמח

—-

ועכשיו שתי שאלות: 1. האם דייקתי בהגדרה של ״חצובה״ כאשר כוונתי היתה לתושבת שעליו הסיר יושב. או שחצובה זה דווקא השחורים העגולים האלה.

2.כשאמרתי ליבון, כוונתי היתה למה שעושים ברחובה של עיר בנוסף להגעלת כלים שיש היום. האם זה נקרא ליבון אמיתי?

תודה לעונים
כן וכןימ''ל


תודה רבה ישר כח וחג שמח !חמץ ומצהאחרונה
להפסיק לשתות קפה?!דנון

אני שותה קפה נטול קפאין לדעתכם זה משנה משהו?

אני יודע שאפילו לכתחילה מותר אבל כשזה נוגע לבעיות של חרקים מעדיף להחמיר.

ההתר הוא בדיעבד? לכתחילה? או שאפילו מידת חסידות אין כאן?דנוןאחרונה


איזה מורה נבוכים לקנות?דג כחול
אני מתלבט אם את של ד"ר שוורץ שכרגע נמכר במחיר ממש טוב.
או של מפעל משנה תורה שיקר במאה שקל יותר.. אבל זה עם ביאור .

נק' נוספות והמלצות אשמח לשמוע .
של שוורץ נוח מאוד ואמין ביותר בדיוק התרגוםsomeone
את של מפעל משנה תורה אני פחות מכיר...
הצעהטיפות של אור

תלמד פרק או שניים בכל אחת מהמהדורות לפני הקניה

הסבר: כל התרגומים טובים דיים, לכן בעיקר כדאי לבדוק איזה תרגום ועיצוב נוחים לך יותר.

גם מבחינת הפירוש - כדאי לבדוק האם אתה מסתדר בלי.

 

אני הייתי צריך פירוש בכמה פעמים בודדות, ואז אם יש ספרייה זמינה אולי שווה להשתמש בה בשביל הפעמים האלו. (אגב, הפירוש של הרב אבינר מעולה)

תלוי במטרת הלימוד.חמדת66

להבנת פשט דברי המורה, כנראה ששוורץ. הרב קאפח שימר יותר את התחביר המקורי (בתוספת הערות מחכימות ולעיתים משעשעות), ובין השאר לכן הוא פחות מובן.

הרב מקבילי בלבד.אני הנני כאינניאחרונה

כך קבלתי מנאמני הרמב"ם הגדולים ביותר.