פורום בית המדרש (עמוד 60)

אם אני זוכר נכון, הרמב"ן מסביר שהמטרה היא לשמור על יציבות המשפחה. שלא יהיו זוגות שכל יומיים יתגרשו, יתחלפו ביניהם הזוגות, יתגרשו, יחזרו וכן הלאה.

הסבר אפשרי נוסף, הוא שכשאישה מתגרשת עדיין נשאר בה חותם כל שהוא של הבעל הראשון. כשהיא נישאת לבעל שני, אז הקשר בינה לבין בעלה הראשון נטמא, כמו כאשר היא מזנה, ואז היא לא יכולה לחזור אליו.

בדקתי שוב בשבת, והוא מופיע ברמב"ן.

את מתכוונת האם לבנות אסור להסתכל על גברים בלבוש מצומצם?

וגם על נשים שלבושות בלבוש מצומצם

יש בעיה לנשים להסתכל על גברים אך לא נראה לי שיש בעיה לנשים להסתכל על נשים אחרות בלבוש מצומצם אך הייתי ממליץ לבדוק עם עצמך אישית האם זה גורם לך להרהורים או לא. אם זה גורם לך להרהורים את לא צריכה שיהיה איסור מפורש אלא לא להסתכל בעצמך.

הרי לנשים יש את איסור ולא תתורו אך אין איסור "ונשמרת" כמו אצל גברים, מה שמוביל לנפקא מינות פה.

שהן חייבות + עוד "ונשמרת". מה שנאסר מצד ולא תתורו אסור גם עליך באותם גבולות וזה רלוונטי מאוד.

מכל מקום, זה פשוט אור כמה איסורים אתה עובר ולדעת מי, והאם זה דאורייתא או דרבנן שזה מאוד רלוונטי (כי לדעת רבים משמע שזה דאורייתא ולא תתורו דווקא, לגבי ונשמרת פה יש לדון).

גם לבנות אסור - נוער וגיל ההתבגרות

אבל תכל'ס אני מסכים עם זה לגמרי.

לא אכנס לזה כאן כי כבר היה על זה שרשור מזעזע באורכו, אבל בעיקרון נשים מצוות על "ולא תתורו" כמו גברים מה שגורם לכך שיהיה אסור להן להרהר בעבירה ממשית, אבל לא אוסר עליהן על עוררות כללית שלא קשורה לגבר ספציפי.

בקשר להאם אסור לאישה להנות מיופי האיש - יש שאומרים שלא אסור (הרב עובדיה [אם כי אומר שזה לא חיובי], הרב קרליץ [שאותו לא פתחתי במקום אז לא יודע מה יחסו הכללי לכך]) ויש שאומרים שכן אסור (שו"ת משנה הלכות לרב קליין). מכל מקום לדעת כולם זה בכל אופן לא חמור כמו אצל גברים שחייבים באיסור נוסף שממנו נובע עוד איסור הסתכלות בכוונה להנות.

מומלץ לשאול את רבך בנושא.

אשרייך!

"מגרה יצר הרע בנפשיה" - אפילו לשיר שירי עגבים. כ"ש הרהור של ונשמרת.

מצד מגרה יצה"ר בנפשיה. או שהטומאה היא סימן ולא סיבה.

ובמקום אני יכול לומר שר' משה פיינשטיין מוציא מזה מפורשות בתשובה המפורסמת שלו על דרכא אחריתא.

ומצד מגרה יצה"ר בנפשה, השאלה היא יצר הרע למה. זה חייב להיות רק יצר הרע לולא תתורו בעיקרון.

את הסברה של מגרה יצה"ר מביא המשנ"ב.

ומאיזה טעם.

המשנ"ב הוא הפוסקים.

כי יש לזה נפקא מינות. מה גם שלא בטוח לדוג' שלגבי אישה להסתכל ביופי זה נחשב לגרות יצר הרע.

קל וחומר משירי עגבים.

לא ראיתי מישהו שחולק בזה על המשנ"ב (שיש בזה מגרה יצה"ר).

לרוב הפוסקים בכל מקרה יש איסור עצמי בהסתכלות (ופשט שו"ע שבכל הסתכלות של הנאה עוברים על לא תתורו).

איך מותר להסתכל באשתו נידה (הטעם משום שהיא מותרת לו לאחר זמן)? האיסור העצמי חייב להיות מקסימום דרבנן ואז יש מקומות שלא גזרו... ואז אולי יש גדר הרחקה דאורייתא ואיסור עצמי דרבנן. ואז גם יכול להיות שאת הדרבנן לא גזרו על נשים.

יש נפקא מינה כי זה לא קל וחומר משירי עגבים, עם כל הכבוד. להנות מיופי של גבר זה לא אותו דבר כמו לשמוע שירים מיניים. מלבד זאת, מי אמר שלדעת המשנ"ב זה ממש איסור? אולי זה סתם דבר שלילי מבחינתו? מה הלשון שלו?

כי זו שיטת השו"ע כאמור, ור' יונה בשערי תשובה.

אין סיבה להניח שלא גזרו על נשים - השווה הכתוב איש ואשה לכל לאווים.

וכן כתבו רוב הפוסקים.

טוב, זה עניין של נקודת מבט. בעיני זה ק"ו ברור. הלשון היא איסור ממש.

הרי הוא אומר במפורש שלוקים על זה מרדות שזה דרבנן. הבית שמואל מסיק שזה דרבנן מבחינתו באמת כמו שהוא מבין את הרמב"ם, אבל העצי ארזים מעיר שבהחלט יכול להיות שזה גם ולא תתורו רק שלא לוקים על זה מהתורה כי זה לאו שאין בו מעשה. לדעת כולם אפשר להבין שברור שזה חטא להסתכל דאורייתא, אבל זה מצד דין הרחקה מהאיסור (יש רף התרחקות מאיסורי עריות והרף הזה הוא הסתכלות), ולדעת השו"ע והרמב"ם לוקים על זה דרבנן ואז יש איסור עצמי דרבנן. ולכן גם השאלה לעיל נפתרת.

יש גם שיטות שהסתכלות לשם הנאה שאינה לשם זנות אלא רק נהנה זה יוצא מונשמרת ולא מולא תתורו בכלל, אגב.

יכול להיות שהתבלבלתי והשו"ע לא כותב במפורש שזה לא תתורו.

בכל מקרה, אפילו אם זה דרבנן, זה דין בריחוק מעריות (לא תקרבו) שנשים חייבות בו כגברים.

ולר' יונה יש בזה וודאי לא תתורו.

והרב עובדיה שהם לא באמת חולקים, ושניהם אוסרים הסתכלות לשם תאוה אבל סתם הסתכלות של התפעלות מיופי מותרת אם זה לא משביע את יצרה של האישה.

גם על התשובה המפורטת שלעיל

אין שום היתר לפגום בעניים בשום דבר נגד התורה

לכן גם כל תמונה שהיא נגד ההלכה אין שום היתר,

ישר כוח על השאלה.

וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם.

"שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו, ובכלל זה שלא לרדוף אחר תאוות העולם הזה... והמצוה הזאת באמת יסוד גדול בדת, כי המחשבות הרעות אבות הטומאות... ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות".

אותך הצליחו לשכנע, יפה

שני ימים לאומיים (אחד כנגד זכור ושני כנגד שמור) שנדחים כמעט בכל שנה מפני כבוד השבת (לפעמים בשלושה ימים) זה משהו שאף אומה לא עושה אפילו בצחוק.

השבת חשובה לעם היושב בציון, זה לא אומר שאין מה לשפר אבל בהחלט חשובה.

תגיד על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב יצא לך לשמוע?

התכוונת לעבודות התשתית והפיתוח?

אני לא בדקתי אילו מהן, אולי עבודות התשתית באמת היתה כוונתו.

הזזת יום העצמאות ויום הזיכרון היא מעשה יפה ונכון, אבל אין בו הקרבה גדולה עבור אנשים שמבחינתם אין סגולה מיוחדת בתאריך, וחיי היום-יום שלהם לא מתנהלים לפי הלוח העברי.

העדר תחבורה ציבורית בשבת, למשל, כן מכביד בפועל על חלק גדול באוכלוסייה.

וגם בדברים חיוביים משמעותיים, שיש להם מניע חיובי, כדאי לשים לב מהו, למשל, האם הוא כבוד ליהדות או התחשבות בדתיים.

זה בגלל שאתה טועה ולא בגלל שאיננה כזאת.

משמעותית מבחינת התוצאה.

מבחינת רצון, מלמדת על רצון של הרבנות הראשית למנוע חילולי שבת, אף שאינם נעשים ע"י דתיים. מבחינת המחוקק, לדעתי היא קשורה יותר להתחשבות בדתיים [שזה דבר יפה כשלעצמו], ולא על רצון למנוע חילול שבת.

בעצם, אולי לגבי טקסים בשבת עצמה, השיקול של צביון יהודי משמעותי גם לחלק מהחילונים. שאר הדחיות למניעת חילול שבת נלווה, לא נראה לי שלאנשים שבחייהם הפרטיים אינם שומרים שבת, אכפת שההכנות לטקס יום הזיכרון יערכו בשבת.

אבל מעט מאוד אנשים מרגישים יש כאן הקרבה גדולה, ופגיעה ביום העצמאות ויום ירושלים, ובפרט אנשים שלא מתעניינים בשאלה כמה לחודש אייר היום.

וציינתי שיש דברים אחרים, שכן כרוכים בהקרבה.

אם אפשר הסבר יותר קל בבקשה.

כל חודש הוא או 29 ימים או 30. בזמן שהיו מקדשים את החודש לפי הראייה (אנשים היו רואים את המולד, כלומר את הירח של החודש החדש, והולכים להעיד בבית דין) בית דין היה מכריז באמצע היום שהתחיל כיום ה30 של החודש הקודם שהחודש מקודש והיום הוא בעצם א' של החודש החדש. יוצא שמתחילים יום ב-ל' של חודש אחד ומסיימים אותו ב-א' של החודש הבא.

בכל החודשים זה בסדר שהתאריך משתנה באמצע היום, אבל בחודש תשרי יש חג בא' לחודש ככה שלמעשה שמתחיל יום ל' באלול יש מצב שהוא יהפוך פתאום לא' תשרי ויתברר שזה למעשה חג...

מה עושים? מתחילים לשבות ממלאכה כבר ב-ל' אלול למקרה שהוא יהפוך ל-א'.

הפך ל-א'? סבבה, מחר זה כבר ב' תשרי וזה יום רגיל.

לא הפך ל-א'? אז למחרת הוא א' וחוגגים אותו, כך שלמעשה חגגו יומיים.

ככה היה כשקידשו את החודש לפי הראייה, היום אנחנו יודעים את התאריכים מראש כי החודשים קבועים לפי החשבון ולא לפי הראייה, אבל חכמים קבעו שעדיין יחגגו יומיים כדי לזכור את כל התסבוכת שהסברתי בפסקה הקודמת.

אני מבין שהבנת.

(יש עוד רובד להסבר, אבל זה העיקרון הבסיסי)

זו שאלה טובה. איך אנחנו מבינים את ההלכה או את רצונו. ועל כך אינני יודע.

אבל מה נראה לנו פחות משנה הלכתית.

א.לאכול דברים מתוקים וכדו' לסמל שנה טובה ומתוקה.

ב.לא לאכול דברים שמרבים ליחה וכו' ויפריעו בתפילה..

ג.לא לאכול שמסמלים חטא וכדו' בגימטריה או במהות שלהם

ייתכן שיש כאלו הנוהגים להימנע.
במקרים כאלו ההנחיה המקובלת היא שאם במשפחתך אין מנהג ספציפי בנושא הזה, אין צורך להימנע (ובפרט אם מדובר במשהוא שישיבית את שמחת החג).

ומתייחס לזירות החיים השונות

וגם לישם יחד, תרגילים שהוא אומר

אבל נראה לי שלרוב האנשים קב הישר פחות מתאים.

הוא שם דגש משמעותי על יראת העונש, ויש עוד סיבות שנראה לי שהוא פחות מתאים לרוב האנשים.

ארחות צדיקים שעוסק בענייני מידות נראה לי יותר מתאים, ואם את מחפשת ספר להלהיב לעבודת ה', אולי יסוד ושורש העבודה.

סיימנו פלא יועץ ויעלזו חסידים.

שפה קצת מסובכת אבל את יכולה ללמוד עם פירוש של הרב לונדין (יש עוד מלא ביאורים אבל עליו אני פשוט יודעת שזה ביאור ולא פירוש) ממש רלוונטי ואת גם יכולה לבחור מה שנוגע לך.

נגיד אורות התשובה - על תשובה, אורות התורה - על התורה, מוסר אביך - נראה לי על מידות לא סגורה על זה.

ועוד הצעה: מסילת ישרים אבל פחות מובן

לא כתבת איזה נושאים מעניינים אותך, אז קשה לדעת מה יתאים למטרה הזו.

בעין אי"ה יש מגוון של נושאים, אז אפשר לבחור שם פסקאות מתאימות.

ממליץ בחום על יש לך כנפי רוח.

פתח לי עולם

🔑🌍

מה מעניין אותך ורלוונטי לחייך?

-כמעט כל דבר שהוא פרקטי ומעשי ופחות באוויר.

אולי כדאי שתחפשי שיעור באינטרנט שימשוך אותך לפני שאת מסתער על ארון הספרים?

- ייאשת אותי, אני לא מספיק זמן במחשב? לא הגיע הזמן שאפתח ספר כמו אבותינו הקדומים?

ותודה על המידע הכללי.

(נ.ב. מזה ראש מילין ומשפט כהן?🤔)

לא מהספרים הפופולארים של הרב קוק.

אם את מחפשת משהו פרקטי מעשי אולי מקבצי הפסקאות שמנסים לקבץ בספרות הרב קוק המחודשת כמו "ניצוצות" "פסיכולוגיה של מעלה" בהוצאת ראש יהודי, הוציאו גם את "חזון הצמחונות והשלום" בשתי הוצאות בעשור האחרון כספר (אם זה הקטע שלך) הרב קוק עצמו לא היה צמחוני כי הרופאים אסרו עליו אגב.

ספר נוסף לא של הרב קוק אבל מעשי ונותן פרספקטיבה על תפיסת עולמו ונכנס לש"ס הלבן- ספר "הסנגוריה במשנת הרב קוק".

1,הקב''ה זן את העולם מתשרי עד תשרי

תשרי ר''ת תלמוד תורה,שבת,ראש חודש,ימים טובים,

שכל ההוצאות מקבלים חזרה.

2 אלול ר''ת איש לרעהו ומתנות לאביונים.

3 אלול ר''ת את לבבך ואת לבב,

4 כמובן גם ר''ת  אני לדודי ודודי לי

"הלא ימים אלו הם ימי הרחמים והרצון בהם מתגלה הרחמים והרצון מלעילא לאין ערוך כמבואר בספרים הקדושים

(כנגד 40 ימי הרחמים, שבסופם, ביו"כ, נאמר למשה "סלחתי כדברך", על חטא העגל, וקיבל לוחות שניים)

עד שאמרו שמה שמשיגים בשאר ימות השנה ע"י התאמצות ויגיעת נפש עצומה, אפשר להשיג בימים אלו בנקל, וכל זה לגודל רחמי האב על בנים, וכן איתא מהרב הקדוש בעל שו"ע הרב ובעל התניא זי"ע שימים אלו קדושתם כה גדולה לצד מדת הרצון והרחמים עד שהיה תמה למה לא קבעוהו כימי חג ומועד ולכל הפחות כחוה"מ, וכל זה לסיבת גודל מעלת הימים בהם אפשר להתקרב אל ה' לעבודתו ויראתו באופן שאין לה אח ורע ודמיוון לשאר ימות השנה"

("מרבה חיים")

"והמשל, כמו חולה אשר יאמר לו הרופא בימי אייר אשר המזג טוב מאד, יעסוק ברפואה ויבדיל עצמו ימים עשרה או עשרים, לא יעסוק בשום דבר רק יעסוק כדי להבריא את גופו ברפואות וכדומה ואכילת דברים בריאים, והאיש אשר שומע בקול הרופא וכאשר יעברו ימים אלו והוא חוזר לאכול דבר המזיק לגופו כפי מזגו, בוודאי שלא תועיל לו לרפואתו...

אבל איש חכם וישמור אלה שלא יאכל אח"כ אף שכבר גופו בריא, כי אם דברים הבריאם לגוף למזגו.

וכן הדבר ברפואת חולי הנפש, כי ימים אלו אלול ותשרי, עלולים למאוד לרפואה ולרפא כל פצע וחבורה ומכה טריה, כאשר ישים האדם ללבו לעסוק ברפואות ובשלימות תשובה כראוי. וכאשר יעברו ימים, הפיקח משמר עצמו מכל עבירה, לבל ישוב למחלתו כבראשונה"

('יערות דבש')

יש בPDF בחינם (לשימוש אישי)-

מראות עירובין להורדה בקובץ PDF לשימוש אישי בלבד בכפוף לתנאי השימוש - חנות קול הלשון

בע''ה מאוד יעזור לנו (:

מראות עירובין להורדה בקובץ PDF לשימוש אישי בלבד בכפוף לתנאי השימוש - חנות קול הלשון

ספר מראות עירובין, המחשות על מסכת עירובין (הוצאה שניה, אספקה במשך שבוע הבא) - חנות קול הלשון

בהצלחה.

עובדה שבאופן רשמי אין דרך להוריד שירים מיוטיוב.
הא למה זה דומה (בצורה קיצונית) לבעל מכולת שהשאירו לו סחורה ליד החנות השכם בבוקר. האם נאמר שמותר לנו לקחת משם?

א. מן הראוי היה לומר שזו דעה יחידאית.

ב. מה שהרב ליאור מדבר עליו, הוא מקרה ש, למשל, מישהוא יעלה שיר לפורום פה, והשאלה היא האם לי מותר להוריד אותו ללא רשות מהמבצע. אבל יוטיוב, שהוא אתר שבהגדרה לא אמורים להוריד אותו, אין סיבה לדון אותו כנהר.

אין דעתו נוחה שמשתמשים בהיתר הזה.

שאלה

האם יש חשש של גזל בהורדת שירים מיוטיוב?

תשובה

שלום וברכה

כל שהחוק מאפשר הורדת שירים אלו, אין בהן חשש גזל.

בברכה,

בנימין שמואלי  

נ.ב.א את זה אני מוסיפה,יש כאלה שמחמירים,ויש כאלה מתרים רק אם זה היה הרבה זמן ביוטיוב

ולא חדשים,

רוב השירים ביטיוב החוק לא מאפשר.

הוא אומר שמותר להוריד מיוטיוב אך ורק שירים שהזמר עצמו העלה או שזה צילום של הופעה חיה.
בהצלחה!

משום שלא מצוי ככ שמוכרים דיסקים של שיעורים.
מעלים ליוטיוב שיעורים שלא נמכרים בדיסקים ובכוונה תחילה- כדי שאנשים יוכלו לצפות ולהוריד.
שמיעה מהנה וכשרה!

האדומים (יש מהדורות מורחבות יותר ופחות) - אני חושב שכולם בהוצאת מישור. פעם היתה להם חנות פעילה לא רחוק מאיצקוביץ (רש"י 6 בני ברק). החנות היתה בתהליכי חיסול לפני כמה שנים. אין לי מושג מה קורה שם היום.

השחורים - 120 עמודים - אפשר להשיג אצל המשפחה, לא זכור לי הכתובת (אולי עברו דירה, עברו כמה שנים), זה גם לא רחוק משם (אולי רחוב אור החיים?). יכול להיות גם שאפשר להשיג בעוד מקומות אבל באמת נדיר.

לא ידוע לי על מהדורות נוספות.

השחור הוא יותר "אורגינל".

האדום הוא כמדומני עם יותר טקסט.

לדעתי תנסה להשיג גישה לשניהם, תראה אם מעניין אוך אחד מהם, שניהם או אף אחד מהם.

לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שפתחתי את הספר, על אף שיש לי גישה לשניהם. אם מעניין אותך אולי אקח כמה דקות להתעניין

אם היה רק כדבריך. שזה כלי שמלאכתו לאיסור, אז ישנה מחלוקת האם לכתחילה מותר להשתמש בו לצורך גופו, או רק במקרה שאין אפשרות אחרת.

אבל בפשטות זה כלי שמלאכתו להיתר ולאיסור (צריך לבדוק לגופו של המסרק, כמה מהשימוש בו הוא לצורך סירוק, וכמה לצורך הסתכלות) שמותר להשתמש בו (אם אתה מחפש להחמיר, אפשר לדון לגבי שימוש במראה בשבת לדעת הרמב"ם)

|פותח תיבת פנדורה ובורח|

ונראה דומה למחלוקת לגבי עיוור

אם מברך , כי הברכה על עצם האור אע"פ שלא נהנה ממנה, [והיא ברכת שבח שהרי לא מברכים כל פעם שנהנים מאורה.]

או לא מברך (וישמע מאחר), כי לא נהנה מאורה

ואם אתה מתעניין במיוחד, אז רמ"מ כשר כתב חוברת שלמה על האדם והירח.

ראשית כותבים "תשומת ליבי" ולא "שומת ליבי"

עכשיו לעניין ההלכתי :

"ואיני יכול לנגוע בך"... זה לא חלק מברכה... כך שאין עניין של ברכה לבטלה כך שתיאורטית אסטרונאט יכול לברך ברכת הלבנה כשהוא על הירח...

הלבנה היא האור שמוחזר מהשמש ונראה מכדור הארץ.

מקור יש?

הסלע נשאר כפי שהוא.

היה אפשר לראות שהוא דן בנק' הזו, ומביא כמה ביאורי ראשונים בעניין(כמו למשל ע"י התנועה ניכרת שליטתו של ה' בטבע)

דווקא בפירוש שלך, אין יותר מידי ראיה מאחר ואנחנו הולכים לפי מה שעינינו רואות, וגם אם באמצעות מיקרוסקופ אפשר להחליט שיצורים מסויימים הם בגדר חרקים, מבחינתנו, כל עוד לא רואים אותם, זה לא משנה(גרש"ז).

קישור לספר:

האדם על הירח - מנחם כשר (page 1 of 72)

מההמשמעות של המושג "זמן" במקום מחוץ לכדור הארץ? איך שומרים שבתות וחגים? מתי בוקר, צהריים וערב? זה קשה גם בקטבים של כדור הארץ והמחלוקת לגבי קו התאריך, אז אל תקפוץ ישר לירח, יש מספיק חומר לדון בזה עוד על כדור הארץ.

עאכו"כ, שזה ממש משנה לפי מי אתה הולך.

אפשר לדון, אפשר להתעניין. הלכה למעשה - זה בד"כ לא המקום.(אא"כ אלו באמת שאלות של זיל קרי בי רב)

והתשובה שלכו"ע אין מחתך באוכלין. 

אם כי אם הוא ספרדי...

במיוחד בעניין הזה שהשש"כ מחמיר.(וספרדים מקלים)

זה גם תלוי מאוד בך, יש כאלו שלומדים טוב אם יש איזו מטרה (לסיים ספר וכד') יש כאלו שלומדים טוב לפני נושאים שמעניינים אותם...

המון בהצלחה, זה באמת קשה.

אלו העצות הטובות ביותר שאני מכיר. מכיר את הספר חוסן יהושע של הרב יהושע העליר? אם לא ממולץ לעבור עליו, הוא קצר ומלא בעצות.

אודה ואתוודה שאני בעצמי די כמוך והתקופה האחרונה מאוד הקשתה עלי - צריך הרבה חוזק וגבורה. עלה והצלח!!

לא מכיר את הספר. אסתכל.

אני חושבת העיקר זה שיהיה לך משהוא קבוע ובעד שום דבר בעולם לא יבטל אותך,

מאוד חשוב משהוא קבוע לעתים בתורה ועם הזמן תתקדם הלאה בהצלחה לך.

אני חושב שהבעיה הזאת הקצינה אצל כולנו כעת במשבר הקורונה, לא פשוט ללמוד בבית יש יותר מדיי הסחות דעת.

הטריק הוא לא לחשוב "וואי הייתי רוצה ללמוד ..." פשוט לעשות לא לחשוב

וזה בדיוק מה שאני הולך לעשות עכשיו!

ואם לא אז מאיפה?

רמבם הלכות תרומות פרק א- "והננסים שבים, רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי סמנום ועד נחל מצרים, מן החוט ולפנים, ארץ ישראל; ומן החוט ולחוץ, חוצה לארץ."

אבל בכל מקרה, לא פוסקים כרבי יהודה.

ואתה בטוח לגבי האסדה? התרשמתי שזה די גבולי, ואולי תלוי בזיהויים השונים בצפון ובדרום.

ולגבי רבי יהודה- אני לא חושב שמיהו פוסק כמוהו בכלל.

רק שיש יותר דעות להקל.

ונקודת ההנחה שצריך למצוא הקלות - שגויה. צריך למצוא סיבה למה לחייב ולהטיל סטטוס הלכתי של ברכות (לבטלה) על מקום שמעולם לא היה בסטטוס כזה

כי ברור לנו זמני החגים ואין עניין של שביתת יום נוסף. כך שיוט שני זה רק ספק ברכות

יהודים אורתודוקסים הולכים לפי הכללים שלה, גם כשאילת נכבשה נשאלו שאלות, חבדניקים באילת עדיין שומרים יו"ט שני שם.

ולגבי הלכה צריך לשאול פוסק

כאן רק מעלים סברות

הסברות שלי הלכתיות

לחייב מקום חדש זה לחייב בברכות שאולי לבטלה

ולמען האמת האסדה כבר לא מקום חדש כל כך, ועד כמה שידוע לי אין שם רבנות מקומית, מרא דאתרא או בית חבד.

שבועיים באסדה ושבועיים חוזרים לארץ.

אנשים גרים שם.

"בני ארץ ישראל שבאו לחוצה לארץ אסורים לעשות מלאכה ביום טוב שני בישוב, אפילו דעתו לחזור.
וכל זמן שלא הגיע לישוב אפילו אין דעתו לחזור מותר, לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותן"

מניח שאותה שאלה נשאלה על חיילים בצוללות

ואם כך, לכאורה אין להם דין יו"ט שני מצד עצמם, וגם אין להם דין של חומרי מקום שהגיעו אליו, כי אין שם אנשים אחרים שמחוייבים ביו"ט שני.

דין חומרי מקום שהלך לשם, הוא מפני שהוא נוהג אחרת מאנשי המקום.

לא יודע לגבי יהודים אבל ההנהלה שם וכן טכנאים רבים לא מארץ ישראל.