פורום בית המדרש (עמוד 72)

*בסימנא טבא*

שבוע טוב.
בשורה משמחת ללומדי הדף היומי! 📖

היית בשיעור ונותרו שאלות שרצית לשאול?
למדת לבד או בחברותא ועלו קושיות ⁉
היה לך חידוש בלימוד שרצית לשתף בו אחרים 📢

בשע"ט נפתחה קבוצת ווטסאפ ללומדי הדף היומי.
זה המקום להעמיק ולברר את הלימוד היומי,
לשאול, לדון ולהגדיל תורה!

‏היכנסו לקישור זה כדי להצטרף לקבוצת ה-WhatsApp שלי: 📖 מאירים את הדף היומי 📖

או לבנק או למי שצריך

ושהם יגבילו את יכולתו

 

תודה על התגובה ! 

 

גורמי המדינה יודעים שהוא חולה נפשית ולכן הוא מקבל תקציב, אבל הם לא יכולים להגביל אותו בגלל שזה בסוף כסף שעובר לו בבנק... אני מחפש טיעונים הלכתיים. 

הוא צריך אפוטרופוס על הכסף

לביטוח לאומי לא אכפת מה אנשים עושים עם הכסף שהם מקבלים. 

 

לאיזה גורם בדיוק ניתן לפנות שיהיה אכפת לו..? 

 

אמנם יש לו מחלה נפשית אבל להרבה אנשים יש מחלות נפשיות, והם עדיין יכולים לקבל את הכסף שמגיע להם

אולי דרך רופא שלו שגם כדאי שידע. בטח יש לזה הגדרה פסיכיאטרית גם. הם טובים בלהגדיר כל שטות...

עד כמה שהצלחתי להבין, זה דרך בית משפט.

כמובן צריך לחשוב האם הנסיבות מצדיקות את זה, או שאפשר להסביר ולשכנע. מהמעט שכתבת, זה נשמע לי שהמצב מצדיק את זה, אבל אי אפשר לקבוע בנחרצות בצורה הזו. אם יש פסיכיאטר שמטפל בו, כדאי לדבר איתו, ולשאול האם הוא ממליץ על מינוי אפוטרופוס, או שיש לו פתרון אחר.

אני מאמין שעם הטיעונים הנכונים אנחנו נצליח לשכנע אותו. הרעיון זה לפתוח קופת חסכון שאליו יעביר כל חודש סכום כסף שתהיה רשומה על אחד האחים, ואז בהמשך אנחנו נוכל לכלכל אותו מהקופה הזאת

אם בסופו של דבר במצב שאפשר לדבר אליו בהיגיון, והא ישתכנע ויפעל בצורה הגיונית, אז זה כמובן עדיף.

[למרבה הצער, בחלק מהמקרים של בעיות נפשיות, אי אפשר לשכנע בטענות הגיוניות, או לחילופין, גם אם האדם מסוגל להבין ומשתכנע, הוא לא מצליח לשנות את ההתנהגות שלו.]

...וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לו -

מהדרין- לתת חומש (20%).  שו"ע יו"ד רמט, א

                             **  אפילו אצל המהדרין, אם היה מדובר בדאורייתא, לא צריך יותר מחומש

מידה בינונית- מעשר (10%)

לפי פניני הלכה/ הרב מלמד-  עני פטור לגמרי ממעשר כספים, ורק כשירחיב ה' את גבולו, יתחיל להפריש מעשר מרווחיו

רוב המפרשים סבורים שזה מנהג ולא דאורייתא ולכן- עני לא חייב במעשר אלא יתן מתנה קטנה למי שעני ממנו (פניני הלכה)

לגבי הילדים- אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם ככסף של מעשר (פניני הלכה)

 

שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן קצה)- וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים וע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו

אדם שבמצב כלכלי דחוק או שיש לו חובות- מתשובתו של הרב זילברשטיין (לרגון פעמונים)-

מה ניתן לעשות עם מעשר כספים בכל זאת?

• אפשר לצאת ידי חובת מצוות מעשר גם בסכום נמוך יותר, שאיננו 10% בדיוק מסך ההכנסות.
• לפי רוב הפוסקים גם הוצאות על חינוך הילדים ניתן לשלם מכספי המעשר, כך שאפשר לבדוק מהו הסכום שאנו משלמים על חינוך ילדים ולהפחיתו מסכום המעשר.
• נתינת צדקה לא בכסף ממש, אלא בדרכים אחרות – התנדבות בארגון ונתינת מעשר בשעות התנדבות; בישול ארוחות למשפחות נצרכות וכד'.
• אפשר לרשום את סכומי המעשרות כ"חוב" ולשלם את החוב הזה לאחר סיום תשלום החובות האחרים שהם נושאי ריבית.

 

 

 

לא הבנתי את: 

"שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן קצה)- וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים וע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו" 

 

זה פשוט פירוש? מה המשפט המקורי שאותו המשפט הזה בא להסביר? 

אני מנסה להבין מאיפה המסקנה ש"ע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו" ומה זה בעצם אומר.

 

 

(לעניות דעתי, לפי ההמשך שלו)- אם אדם בעל חוב הוא מוריד מהתשלום לחוב בזה שהוא משתמש בכסף למטרה אחרת וכמו כן, הוא יצטרך לשלם ריבית בעתיד בגלל שנתן מהכסף שאין לו

כתובות נ.
והובא בבית יוסף וברמ"א ביודה דעה סימן רמט סעיף א

אסור להוציא יותר מחמישית מהנכסים. מי שנותן צדקה וע''י זה מגיע למצב שהוא יצטרך צדקה לא עושה מצווה אלא עבירה.

לגופו של עניין - אני ממליץ לכם לא לנסות לשכנע אותו כי מבחינתו אתם בעלי אינטרס שנוגד את הדת ולכן ההתנגדות שלכם רק תכניס אותו למגננה אפילו אם תבואו עם טיעונים תורניים, עדיף לכם לקחת אותו לרב שהוא סומך עליו שהוא יסביר לו למה ההתנהלות שלו לא נכונה.

מאחר שמדובר באדם מיוחד (אולי גם רגיש לכאב של אחרים, למרות הבעיה האישית שלו), כדאי ללכת בדרך שלו. בנוסף ליעוץ מקצועי, כדאי לתת לו להחליט את ההחלטות שלו. רק אז הוא יוכל לקבל אותן בלי התנגדות-

להכין טבלה ובה ההכנסות שלו, הסכום המדוייק של מעשר כספים לפי המצב (10% שמצב שהוא רווק ואין לו חובה לפרנס את אשתו וילדיו...), כך שקודם כל תצאו מהמצב של 90%

 

ועל מי שמבזבז יותר מחומש (שאת לא המלצה לתת חומש ולא מעשר, אלא הגבלה)-

המבזבז אל יבזבז יותר מחומש תניא נמי הכי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות - גמרא, כתובות דף נ עמ' א

 

 

אחת מהבעיות איתו זה שהוא "לא מצליח להגיד לו" כאשר אנשים באים אליו. 

הוא אומר שהלב שלו "יוצא" אל הורים לילדים שבאים אליו ואומרים להם שאין להם כסף. אז זה גם משהו שהמעשר לא בטוח יפתור. 

חייב אדם להקדים פרנסתו לכל אדם. ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו, שנאמר: "וחי אחיך עמך" - חייך קודמין לחיי חברך       טור, יורה דעה רנא

 

ומהתנ"ך-

האשה הצרפתיה אמרה לאליהו הנביא "ועשיתי לי ולבני", כלומר, קודם כל היא תדאג לעצמה ואחר כך לבנה!! והוא הסכים איתה וענה "לך ולבנך תעשי באחרונה" (מלכים א פרק יז)

 

 

 

(לגבי שו"ת שבט הלוי- אין לי מקור מדוייק בבית, אבל הרבה מפרשים מביאים אותו)

תתקשרו לרב שאפשר לסמוך עליו שהוא יודע את המקורות ולתת לו כמה פרטים חשובים

ואחר כך להפנות אותו לאותו רב:

 

הרב יהודה עמיחי- מכן התורה והארץ

רב מארגון פעמונים (אפשר לנסות לבקש פגישה עם ארגון פעמונים גם אם לא נראה

שהוא יעמוד בתנאים שלהם)

 

(אני יוצאת מתוך הנחה שעזרה מקצועית לא עזרה לכם עד כה, כי בודקים טוב טוב לפני שנותנים קיצבה)

 

בהצלחה!

 

כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים:שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית פחות מכאן עין רעה וחומש זה שאמרו שנה ראשונה מהקרן מכאן ואילך חומש שהרויח בכל שנה: הגה ואל יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות (ב"י בשם הגמ' פ' נערה שנתפתתה)...

אם במקרה קל אז סמכות תורנית שהאב מכבד יכולה להועיל
אם לא אז צריך לחשוב איך לקחת אחריות על הכסף שלו...
אני מניח שהאבחנה שקיבל אינה שגויה ולכן כנראה שצריך להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך בעניין
זה קשה ולא נעים אבל יתכן ואין ברירה

אז מי שלח לו?

 

אתה מנסה להציג אותו כחולה נפש ואת חבריו כרמאים - אולי זו האמת, אבל לנו אסור להאמין בזה בלי סייג.

 

3000 שקל זה בהחלט תקציב שאפשר לחיות ממנו בגיל הזקנה ולכן זה לא נכנס לגדר "להזדקק לבריות" של השו"ע.

 

וגם יש גמרא מפורשת: מי שיש לו מה לאכול היום ודואג מה יאכל למחר - הרי זה מקטני אמנה. לכן מי שבוחר לא לעשות חסכון אינו משוגע לגמרי.

 

כמובן שאם בני ביתו הקטנים עדיין יהיו זקוקים לעזרה בעוד 10 שנים, זו שאלה מאוד לא פשוטה והדעת נוטה שהוא צריך לוותר על חלק מהצדקה ולחסוך.

 

 

הביטוי 'בן אדם' מופיע פעמים רבות במקרא במקביל ל'אנוש' - אפשר להניח שאכן הביטוי בן אדם מכוון לשת, שהיה בנו של אדם, ונקרא על שם כך מפני שנאמר שעליו (בראשית ה ג) שנולד "בדמותו כצלמו" של אדם הראשון, כלומר באופן מיוחד היה היווה המשך\העתק שלו, ולכן לדורות נקרא על שם כך ולא על שמו האישי. ולעיתים מופיע הכינוי 'אדם' כשם המין, בלי 'בן'.

 

אם כן, אדם, שת (בן אדם) ואנוש - כל אחד מהם מציין את המין האנושי בכללותו, ואכן הם שלושת הדורות הראשונים באנושות.

אחרי ההכנה האסטרטגית והתפילה

איך תשובה שאמורה לענות "אם תצליח או לא" אמורה להיות עדכנית לפי כמה ואיך התכוננו למלחמה?

זה לפי זכויות, ועוד חשבונות שמים.. לא לפי מה שהתכוננו.  

 

יש לך מקור לזה? אשמח לקרוא...

יהושע ח

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א וְאַל־תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה ׀ נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת־מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ וְאֶת־עִיר֖וֹ וְאֶת־אַרְצֽוֹ׃

וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַק־שְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂים־לְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ׃

 

שמואל ב ה

וַיֹּסִ֥פוּ ע֛וֹד פְּלִשְׁתִּ֖ים לַֽעֲל֑וֹת וַיִּנָּֽטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃

וַיִּשְׁאַ֤ל דָּוִד֙ בַּֽיהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲלֶ֑ה הָסֵב֙ אֶל־אַ֣חֲרֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל בְּכָאִֽים׃

וִ֠יהִי בשמעך [כְּֽשָׁמְעֲךָ֞] אֶת־ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃

 

מעט שונה אבל בכל זאת 

מלכים ב ז

וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הָיָ֥ה נִלְחָ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־עֲבָדָ֣יו לֵאמֹ֗ר אֶל־מְק֛וֹם פְּלֹנִ֥י אַלְמֹנִ֖י תַּחֲנֹתִֽי׃

וַיִּשְׁלַ֞ח אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר הִשָּׁ֕מֶר מֵעֲבֹ֖ר הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־שָׁ֖ם אֲרָ֥ם נְחִתִּֽים׃

וַיִּשְׁלַ֞ח מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁ֨ר אָֽמַר־ל֧וֹ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים והזהירה [וְהִזְהִיר֖וֹ] וְנִשְׁמַ֣ר שָׁ֑ם לֹ֥א אַחַ֖ת וְלֹ֥א שְׁתָּֽיִם׃

וַיִּסָּעֵר֙ לֵ֣ב מֶֽלֶךְ־אֲרָ֔ם עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶל־עֲבָדָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם הֲלוֹא֙ תַּגִּ֣ידוּ לִ֔י מִ֥י מִשֶּׁלָּ֖נוּ אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיֹּ֙אמֶר֙ אַחַ֣ד מֵֽעֲבָדָ֔יו ל֖וֹא אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־אֱלִישָׁ֤ע הַנָּבִיא֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר בַּחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבֶֽךָ׃

 

וברור שצריך להתאמן ולבנות אסתטרטגיה זה בגדר השתדלות ... ניתן כמובן לפתוח דיון על האם יש צורך בהשתדלות אחרי שהובטח שינצח את תרצה אחפש מקורות גם על זה אבל זו סוגיה רחבה מיני ים

רק האם נצליח בדרך שהתכוננו אל המלחמה.
לכן אם האורים ותומים היו אומרים לו יתכן שהיו משנים אסטרטגיה ושואלים שוב.

יש לך שאלות טובות..

זה חידוש וזה מאד מוזר...  תמיד הבנתי שזה לפי הזכויות וכו' 

 

תודה רבה על המחמאה!

בעקרון האורים ותומים עונים על מה ששאלו אותם ספציפית. בשופטים כ, יח כתוב שהם שאלו מי יעלה להילחם בבנימין וה' עונה שיהודה יעלה. והם הפסידו.
אחר כך הם כבר שאלו האם בכלל לעלות להילחם.

לכן במקרה כאן- דוד אמר להם להילחם. התייעצו עם אחיתופל באיזו אסטרטגיה. נמלכו עם הסנהדרין (רשי מסביר שנמלכים בסנהדרין כדי שיתפללו עליהם). ואחרי כל ההכנות האלה שאלו האם זה יצליח.
יתכן שהאורים ותומים היו עונים לא להילחם. ואז הם היו צריכים להבין למה. האם הבעיה באסטרטגיה או בזה שלא התפללו מספיק. אבל בכל אופן זו החלטה מדינית וצבאית שהאורים ותומים זו הדרך שה' אומר להם מה דעתו עליה.
גם אם היו שואלים בהתחלה יתכן שהתשובה הייתה "תלוי" כי זה באמת תלוי באיך יתכוננו לקרב ועד כמה יתפללו. לכן בוחרים דרך, עושים את הפעולות הנצרכות ואז שואלים האם זה יצליח.

אז לפי מה שאתה אומר שהם עונים ספציפית על מה ששואלים, ובמלחמה נגד שבט בנימין הם היו אמורים לשאול אם בכלל להלחם...  עכשיו אני נזכר שלמדתי את זה.

 

מה בעצם הם היו שואלים?  אם הם יצליחו או האם בכלל להלחם? 

הרי גם אם דוד אמר עדיין צריך לשאול..גם הוא היה שואל כשהיה צריך.

 

ובכל מקרה, אני אשמח למקור כלשהו לעניין שהאורים ותומים היו עונים לפי המצב העכשוי והאסטרטגי.

עניתי על זה בפסקה האחרונה למעלה מה שנראה לי..

ומקור לזה שענו לפי המצב העכשווי האסטרטגי זה פועל יוצא לזה שהם עונים על מה ששואלים אותם. התשובה היא בהתחשב בכל הסיבות של למה כן או למה לא.

בברייתא במסכת יומא ע"ג נאמר:

כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל, והנשאל פניו כלפי שכינה (למערב). השואל אומר "ארדוף אחרי הגדוד הזה?" והנשאל אומר "כה אמר ה' עלה והצלח". ר' יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה' אלא עלה והצלח. אין שואלין בקול רם, ולא מהרהר בלבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה: וחנה היא מדברת על לבה. אין שואלין שני דברים כאחד, ואם שאל אין מחזירין אלא על אחד ועל ראשון. ומחזירין לו כסדר אע"פ ששאל שלא כסדר. ואמרו גזירת אורים ותומים אינה חוזרת, אע"פ שגזירת נביא חוזרת. שנאמר "כמשפט האורים", ובגבעת בנימין לא בחנו (פירשו) אם לנצח או להנצח, ובאחרונה שבחנו - נצחו.

הייתה לו נפילה אחת בעניין לפי חזל, "כי אם זכרתני והזכרתני". ואולי לכן עונשו היה חמור כל כך, עוד שנתיים בבור מצרי נורא. כי זה היה העניין המרכזי שהיה על יוסף לתקן וליישם.

ואולי זו גם הסיבה שה' גלגל שיישב בבור הרבה שנים בגלל אשת פוטיפר. שיהיה במקום בו אין לו ככ מה לעשות חוץ מלהיות עם ה'.

תודה..

לכאורה תלוי במחלוקת רב ושמואל מה שאתה כותב על אשת פוטיפר

נראה לי צריך עוד להתעמק בזה

הרי לכאורה דווקא בגלל שהוא לא חטא איתה הוא נכנס לכלא. היא נקמה בו.
כלומר ה' גלגל מציאות שיוסף יעמוד בנסיון ולא יחטא ודווקא בגלל זה יכנס לכלא. כדי שיבין שזה מה'.

שזה קרה בגלל זה. הרי הוא גם ראה את ה קודם.

יש רמות בראיית ה'

הדף היומי בטלפון

0722223525

0732951883

השכיב אותם ומדד עם חבל מדידה - מידת אורך שני חבלים הרג ואחת השאיר. כלומר הרג 2/3 בממוצע.

הוא מדד לפי הגובה של הבן אדם?

אז זה לא קשור לשני שליש.

או כמות? ואז זה בדיוק שני שליש.

השכיב את כולם אחד ליד השני ומדד עם החבל - כל מי שנכנס בראשון ובשני הרג ומי שנכנס בשלישי השאיר בחיים וכן הלאה.

מעין סלקציה. (סליחה על הקישוריות)

שזה סלקציה אבל בדווקא ובהפגנתיות לא ע''פ כישורים או תכונות אישיות אלא באופן אקראי.

תרופות שאין להן טעם טוב אינן צריכות הכשר. ואמנם מדברי חכמים אסור לאדם לאכול איסור פגום, מפני שבכך שהחליט לאוכלו הרי שהחשיבו כמאכל שלא נפגם, וממילא אסור לו לאוכלו. אולם כאשר מטרת הבליעה היא רפואית, אין מחשיבים את התרופה כאוכל - ואין בה איסור.

אמנם לתרופות טעימות, כגון סוכריות מציצה וסירופים, וכן לוויטמינים טעימים שאנשים בריאים נוטלים לצורך חיזוק בריאותם, לכתחילה צריך הכשר. אחריות זו מוטלת על גופי הבריאות, שצריכים למנות מומחה שיבדוק שהתרופות ותוספי הבריאות שהם נותנים לחולים ולבריאים מופקים מחומרים כשרים. ואף הצרכן צריך להעדיף תרופות וויטמינים שיש להם הכשר. אבל אם לא מצאם עם הכשר, רשאי ליטול תרופות וויטמינים טעימים בלא הכשר. מפני שבפועל, החומר העיקרי שבתרופות ובוויטמינים אינו מורכב מחומרים שאינם כשרים, ורק לגבי החומרים שנלווים לתרופה ישנו ספק שמא הופקו מחומרים שאסורים באכילה. וכיוון שמדובר בחשש רחוק מאוד שכמעט ובלתי אפשרי לצרכן לברר אותו, יש ללכת אחר הרוב ולהכשיר את התרופה. אבל ויטמינים ותוספי מזון שנאכלים גם לשם הנאה, ולכן גם צריך לברך לפני אכילתם 'ברכת הנהנין', אסור לאכול בלא הכשר.

זה יכול להוביל למקומות לא טובים.

בעקרון, הניסוח ההלכתי הכי ברור הוא השולחן ערוך שכותב "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד."

אבל בימינו לא מקבלים את המשפט הזה כפשוטו, וההמלצה המקובלת מבחינה הלכתית היא שמותר לשוחח בדברים הנצרכים עניינית, ולא רצוי להגיע לקרבה וקלות ראש. (היינו אפשר לעבוד ביחד, אבל לא רצוי לצאת ביחד למסעדה).

אבל אני מעדיף שיפרסמו את זה

בנות זה בעיקר בשבילכן. בנים ובנות- עקרונות - נוער וגיל ההתבגרות

שכוייח!

לא מצאתי אותו. לראשון הקישור שמור. יישר כח

האם אסור? לא. 

מה בדיוק אסור ומה לא זו שאלה מצוינת, לה תקבלי תשובה שונה מאנשים שונים ובתקופות שונות. ההלכה בנושא בעיקר שמה במרכז את מה נכון; להתרחק. כמה ואיך זה מורכב, אבל אכן בעייתי.

יש גדרים ברורים יותר על קלות ראש, סימונים, ריח, הסתכלות ועוד.

השאלה האמיתית שצריך לשאול, היא, האם יש שם יצר או לא ?
יש יצר יש בעיה, אין - אין.

 

ראוי לשאול רב, או, אם, מסיבות מובנות, פדיחות, לברר את דעתם של רבנים באינטרנט או שות אס אמ אס.

בהצלחה

 

"ירחיק מהנשים מאוד מאוד" שו"ע אבן העזר

רק כדי לברר שחזר לה אורח כנשים?

יש מי שאומר אמנם (אם אני לא טועה ההגה ברש"י בראש השנה בסוגיה הרלוונטית) שבזמן ההריון של יצחק מחשבים את ימי הנידה, אבל זה מדרש.

לא תבערו אש בכל מושבותיכם- זה רק אש. מותר לנסוע במכונית ולבנות בשבת, לברור ולקצור, כי זה חז"ל

לבין מדרש אגדה שלא מתיימר להוציא פרשנות הלכתית אלא רעיונית.

אני מקבל את זה שיכול להיות שגם הוא צריך להיות שיטתי בפנ"ע אבל בטח שהוא לא מתכוון להיות פשט.

לא בכל המקרים לפחות.

 

בפרשנות התנ"ך מצינו הרבה ראשונים ואחרונים שחולקו על פירושי המדרש.

לעומת זאת בחשיבה הלכתית לאף ראשון או אחרון אין שום סמכות..

 

קיצר, השאלה שלך היא על המדרש ולא על הפשט. זה הכל.

 

נ.ב - יודע מה זה שאלת יסוד ממש טובה.

האם פרשנות של מדרשי אגדה משלימה אחד את השני?

נראה לי שבמקרה שאפשר, זה מבורך. במקרה שלא אז כנראה שלא..

היו גדולים עולם כמו הרמב"ן שאכן חיפשו שיטתיות

בנושא יהודה ותמר, וקצת בדומה אצל דוד ובת שבע, 

המלכות הגיעה דווקא מהם, ודווקא מהמעשים האלו שלהם,

 

כתבתי על כך כאן:

וירד יהודה

יש ליקויים אצל אנשים שונים וזה לא הופך את הליקוי למשהו נשגב וקדוש. 

 בעניננו התשובה שהלכות נידה לא נהגו לפני מתן תורה מספיקה בהחלט. גפ יעקב נשא שתי אחיות , ועמרם נשא את דודתו יוכבד. 

 

 באביון-גיליון מביאים את השושלת (המדומה) של ישו . ודגישים את החריגים הנראים לא תקינים  יהודה ותמר וכו'. 

\למה ? כנראה כדי לכסות על מה שכולם ידעו שמריה , האמא, התעברה לא מבעלה. 

אין דרך לדעת את פרטי הסיפור, מלבד החלק אותו כתבה תורה בפירוש,

יכולות להיות אלף ואחת וריאציות איך לפתור את זה, אבל זה פשוט לא רלוונטי. מאחר שזה לא סופר.

 

תראה שיש סיפורים בתורה שסופרו בפרוטרוט, הרבה מאוד מלל על מעשה שקרה ביום אחד בלבד, 

ויש סיפורים הפוכים שמאות ואולי אלפי שנים התקבצו לפסוק או פרק אחד.

 

אז גם במה שסופר אין לך בו אלא סיפורו.

גם זו תשובה...

ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה כשתבעה אמר לה שמא נכרית את אמרה ליה גיורת אני שמא אשת איש את אמרה ליה פנויה אני שמא קיבל בך אביך קידושין אמרה ליה יתומה אני שמא טמאה את אמרה ליה טהורה אני:

מילא אשתו של אדם נאמנת (וספרה לה, מכאן שע"א נאמן באיסורין וכד') אבל כיצד ניתן לסמוך עליה?

 

עד אחד  נאמן באיסורין לא נאמר על האדם עצמו.

 

מלבד בנידה.

 

יש מסיח לפי תומו שזה דין אחר לגמרי, וודאי שאינו שייך כאן

ולכן אם אשתו נאמנת לומר טהורה אני, אז גם קדשה (השתמשתי במילה המקראית כדי למנוע חסימה) נאמנת.

איך אברהם מכין חמאה וחלב ובן בקר?  (לא תבשל גדי בחלב אמו)

איך יעקב מתחתן עם שתי אחיות?     (ואשה אל אחותה לא תקח)

איך רחל גונבת את התרפים אצלה?   (פסילי אלוהיהם תגדעון)

איך יהודה בא על קדשה?                 (לא תהיה קדשה...)

 

אגב, לא דיברתי על שאלות יפות אחרות כמו  -

איך אברהם מתיר לשרה לענות את הגר?

איך יעקב ורבקה מרמים את יצחק?

איך ראובן שוכב עם פלגש אביו?

איך האחים כמעט הורגים את אחיהם?

 

לא בטוח שאתה תתחבר לתשובות שלי לשאלות הללו - אבל - 

לסגנון השאלות הראשונות אני טוען שהם לא ידעו על האיסורים הללו בפרט ועל התורה בכלל.

ולסגנון השאלות האחרונות אני טוען ש - הם היו (הצטיירו כ) בני אדם. 

 

יש שאלה כללית אן האבות קייימו את כל התורה לפני נתינתה או לא.

 

על הצד שלא, רוב השאלות יורדות, אם כי ניתן לתרץ כל אחת כמעט. על הצד שכן, יש ליישב.

 

והכי חשוב לדעת שלא תמיד באמת ניתן לענות...

 

 

(נערך לבקשת הכותב)

 

הייתי מחליף את המילה מכין במילה מגיש, הלכתית (לא פשט) זה אסור, ואדם שמקפיד על עירובי תבשילין אמור לדעת את זה...... (אגב, עיין המאירי בהקדמה לאבות) 

 

אגב, אתה יכול לומר גם שהוא הכין להם אבל הוא בעצמו לא עושה את זה לעצמו, ואתה יכול להתפלפל עוד ולומר שאין כאן לפני עיוור כי הוא ידע מראש שהם לא קשורים למצוות. אבל כאן אתה נכנס לפרדוקס - כי אברהם הוא לא רק מקפיד על עירובי תבשילין אלא הוא גם המחזיר בתשובה הראשון (הנפש אשר עשו בחרן)- ואיך במוסד להחזרה בתשובה של אברהם הכינו בקר וחמאה ביחד? הרי זו הרחקה מהאמת...

אני בטוח שגם @ק"ש לא חושב שזו אפיקרוסות. ושגם הוא מכיר את הרמבן שמיישב את חזל ולמרות זאת מפרש אחכ על דרך הפשט וכו'.

להלעיג את הצד שמולך, לא ככ מעיד על בקשת אמת. בעיניי)

זה היה ניסוח מתוך מודעות שהן שואל השאלה והן ק"ש "לא אוהבים" את המקום שהתגובות שכתבתי מורות אליו. 

ומתוך מודעות לעולם הפלפול הפרשני דרשני שמוצא תשובה לכל שאלה אפשרית. 

אין פה כוונה לזלזל או להיות ציני. 

אם מישהו נפגע אני מתנצל.

(עורך)

יעקב גייר את נשותיו ולכן יכל להתחתן איתן.

אברהם נתן להם את החמאה לפני הבשר.

רחל רצתה להציל את אביה מהעבודה זרה שלו.

לגבי יהודה- ש לי תשובה אבל אני ממש לא רוצה לכתוב אותה כאן כי זה מסוכן (קשור גם לחנוכה אגב).

ובכללי, מוזר שזו הבעיה ההלכתית היחידה שמצאת בסיפו המזעזע הזה...

ואם זה משנה למישהו שום דבר לא ישכנע אותו אחרת ממה שהוא החליט לחשוב. 

מה אכפת לך? למה את מתעקש לעשות פה בלגן? רוב מוחלט של עם ישראל נאמן לרש"י ולצאנה וראינה, ולא מחפש בלגן אצל רלב"ג,תלמידי ראב"ע, אבן כספי, רבי עזריה מן האדומים,נחמה ליבוביץ', הרב קאסוטו, משה מנדסון, ואחרים, הרוב הולכים יד ביד עם פירוש רש"י, הרוב המוחלט, למה אה מתעקש לחולל בלגנים?

שיש דעות שונות בראשונים ובחז"ל עצמם.

שהרמבן והרדק (למשל), לא נמנעים לפרש אחרת מחז"ל (בהמון מקומות), וזה בסדר גמור.


(אבל אני מודה, שלא מפריע לי שיש אנשים ש'נאמנים לרש"י')

וכך כל פרשני המקרא לדורותיהם מהגאונים ועד ראשוני האחרונים. 

אז אם הולכים על רוב חכמה ורוב מניין אני זוכה בשלל, והקושיה עליך. 

 

אח שלי כתבתי תגובה איפה הבלגן?! זו תגובה שאפשר להתייחס אליה ואפשר שלא. 

אם הוא היה כותב שהתגובות בלעדיות לאנשים שמגדירים את עצמם קווניקים - לא הייתי מגיב.

 

אני עדיין חושב שאין משמעות לדיון (כי או שלא משנה לך - או שמשנה לך ואז אתה לא תשתכנע). אבל זה לא סותר את זה שכתבתי תגובה של מה אני חושב. וזכותך לראות בזה סתירה.

 

  

 

 

על רחל והתרפי ופירוש ראב"ע מפי רבי יוסף ממורוויל, העלית אותו שנה שעברה ועצבנת חצי פורום ופה חזרת והעלית אותו כקישור לפה כבדרך אגב אף שזה קשור בקשר רופף לשאלה כאן, אתה מתעקש לחזור לפולמוס "תנ"ך בגובה העיניים" אף שאין צורך בכך, לא מבין למה לך הבלגן הזה, להלן "הבלגן".

 

רש"י לא רואה עצמו מחוייב לחז"ל? נו בחייך.

 

כל פרשני המקרא לדורותיהם, אלה האורתודוקסים קיבלו מסורות ומדרשים מרבותיהם, על בסיס זה נכתבו הפירושים כולל ראב"ע, אף שכנראה קיבל דברים שאחרים לא קיבלו, זה כולל את הגישה המיוחדת שלו בתפיסת היהדות, ואין כאן המקום להרחיב, בסופו של דבר מי שלא ראה עצמו מחויב לחז"ל מצא את עצמו בחוץ כמו ברוך שפינוזה ואחרים (בעיקר בגרמניה ובמרכז אירופה).

 

לא מפרשים מה שבא לנו, איננו קראים, אנו מקבלים מסורות והולכים על פיהם, בלי המסורת לא יכולנו לדעת איך הוגים צורה של אות, חיתוכים, תנועות, טעמים ופיסוק, תחילת פסוק וסופו, מה הכוונה של פסוק, האם עלינו למול את ערלת הלב כפשוטו? האם להוציא עין למי שהוציא עין חברו, מהי הדוכיפת שבשרה אסור למאכל,האם מותר לנו בכלל לאכול בשר שהוא לא קורבן,  האם אסור להבעיר אש בכלל בביתנו ביום השבת (אגב נרות שבת לפי פשט הפסוקים זה חילול שבת) לא יכולנו לדעת דבר בלי המסורת והרמב"ם מביא דוגמה שכן יש פסוק "והיית משוגע ממראה עיניך" מכאן מצווה דאורייתא להיות משוגע, אי אפשר להבין רבע אות בתורה בלי מסורות חז"ל.

 

אל תנסה להגיד לי שרש"י לא מחויב לחז"ל סבבה? אתה מדבר איתי על רוב חכמה ומניין? אני אמוטט עליך את מגדל הקלפים שבנית בקלות.

 

עכשיו, יש חלק מהיהודים האורתודוקסים הליברליים ששיטת "תנ"ך בגובה העיניים" שיסודותיה בתורתו של הרב הילדסהיימר כנראה מתאימה להם מסיבות חינוכיות, חינוך יקה בעיקר, אני לא בא לתת ביקורת על השיטה עצמה, רבים וחכמים ממני בחכמה ובמניין כבר תקפו אותה (לא רק קווניקים, ממש לא רק הם), אני רק תוהה למה אתה מתעקש להביא את זה לדיון בכל פעם ולקשר את הקישור הזה לכאן אף שאין בו ממש צורך להתפתחות הדיון מלבד אולי שאתה מחפש אש להפיל על עצמך את זעמו של ק"ש ואחרים? סבבה שזה מה שאתה חושב, מה הועיל הקישור לבלגן שעשית בשנה שעברה שהעלית מן האוב את פולמוס תנ"ך בגובה העיניים ועכשיו עשית זאת שוב בלי שום סיבה שנראית לעין?

 

לעיני לפחות.

(נערך לבקשת הכותב)

 

רק כי אמרת (מחוסר ידע לדעתי) שאתה תמוטט את מגדל הקלפים בקלות. אז אתה (וכל מי שקורא את התגובה הזו) מוזמן בחפץ לב לנסות. 

 

רש"י - עיין בראשית פרק ג - ח, כב, כד. פרק ד - ח. פרק יט - טו. והכי חשוב עיין בשמות ו,ט. ועיין במיוחד רשבם בראשית לז, ב. 

 

אתה משכתב את ההיסטוריה ביהירות וחוסר ידע גדול. כמו שאמרתי ואני חוזר ואומר רוב מנין וחכמה מהגאונים ועד ראשוני האחרונים לא היו מחויבים לחז"ל ולמדרש ההגדה בפרשנות המקרא. רוצה לכפור בהם? תכפור, בכייף. אבל אל תחשוב שאתה מייצג אותם, או משהו שדומה להם. 

 

התפיסה שלך שמייצגת את התפיסה החרדית\חרדלי"ת היא תפיסה שרוצחת את האינטואיציה הפנימית וההבנה הפנימית, ושורפת אותה על המזבח החזל"י\קבלי\קווניקי\ - אין לי בעיה עם זה ואני לא מנסה לרגע לשכנע מישהו שהתפיסה שלו היא מוטעית, אבל הבעיה מתחילה כשאנשים מטאטאים את האפר השרוף בדבקות עילאית מתחת לארון הספרים היהודי - כשארון הספרים הזה - במקרה שלנו - לא קיים.

 

אתה טועה. אין קשר לקראות. לא דיברתי על מדרשי הלכה, דיברתי על מדרשי אגדה. בהלכה ובמדרש הלכתי אתה לא מחויב כי חז"ל הם הפשט, אלא כי חז"ל הם הסמכות בפרשנות. רשב"ם טען שעל פי הפשט והיו לטוטפות זה מטפורה, אבל מבחינה הלכתית הדרש החז"לי הוא הסמכות ההלכתית. לא כי הוא הפשט, אלא כי הוא הפירוש ההלכתי המוסמך מבחינה הלכתית. אין קשר בין הלכה ודרש הלכתי לבין הנושא כאן.

 

שתי שניות של היסטוריה: התפיסה של תנך אזוק לחז"ל היא תפיסה שהייתה מאוד פופולארית אצל מקובלי צפת, עם התפשטות קבלת הארי באירופה אפשר להניח שהיא גם התפשטה, אבל התפיסה הזו קיבלה תנופה משמעותית במשך הזמן כשהיא הגיבה לחילון - באמצעות סגירות והתאבנות כואבת. היום זו הסיבה שאם יש לך זיקה כלשהיא ל(קבלה) חסידות או לחרדיות אתה בדרך כלל תהיה אזוק לחז"ל. 

שיתפתי את הקישור כדי להסביר את עצמי נטו - כי לרוב האנשים זה לא מובן בלי ההסבר הזה. 

 

 

 

יש לך תאוריה שרש"י איננו נאמן לחז"ל, תציג את שאלות המחקר שלך ואל תשטח פה מראה מקומות, זה לא רציני אפילו בשביל המחקרים באקדמיה, תשאל שאלות ונענה.

 

אני משכתב את ההסטוריה? קודשם כל תגיד מה אני משכתב ואחר כך תוכיח לי שזה לא נכון, להטיח אישומים ללא ביסוס זה לא רציני בעליל, זה סתם לזרוק מילים ולחוש צודק, מה אני משכתב לדעתך ובמה אינני צודק והשתדל להביא הוכחה לוגית.

 

אינני חושב שיש לי תפיסה חרדית ו/או חרד"לית ו/או חזל"ית ו/או קבלית ו/או קווניקית, אני גם חושב שיש הבדלים גדולים בין כל התפיסות הנ"ל, אבל כאן סיבכת את עצמך, נא תגיד לי מה אני חושב, מה פירוש כל התפיסות הללו וה הקשר בי מחשבתי לתפיסות הללו ואז למה אני טועה, אם תצליח מברוק, אם לא גיבבת פה פיסקה חסרת טעם, ניסית לצאת צודק והטחת מילים ללא כיסוי או מחשבה בפועל.

 

מרת שרש"י לא מחויב לחז"ל קריא: רש"י קראי או שפירושו למקרא נטול השלכה הלכתית כמו שרשב"ם ראה את פירושו, בסדר, רק רציתי להבהיר לך שמשמעות דבריך זעזעת וני לא טועה, אתה זה שמגבב מילים בלי לשים לב למשמעותם, רש"י נאמן לחז"ל, מאוד נאמן, כמובן, כי הוא אורתודוקסי (או כפי שקראו לזה בימי הביניים- "רבני") אתה פשוט לא שולט בלקסיקון.

 

שתי שניות ש הסטוריה שלך מעניינות, אבל לא מעבר, כל היהדות האורתודוקסית בגולה התה אמנת לחז"ל, גם בארץ ישראל, מי שלא היה אורתודוקסי (=נאמן לחז"ל) יצא החוצא מבית המדרש ובסופו של דבר התבולל, ואה עוד אומר לי שאני משכתב את ההסטוריה...בסדר.

 

שיתפת את הבלגן שעשית בשנה שעברה כדי להסביר את עצמ? אני חושב שרק הסתבכת סביב עצמך, חג אורים שמח.

 

 

גם פרשני הפשט, שמיעוטם לא ראו בעיה בלחלוק על חז"ל (רובם טענו שהם מפרשים את הפשט, וחז"ל את הדרש) לא אמרו את מה שאמרת על האבות.

וּבְעִנְיַן תָּמָר אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (פה, ח), עַל פָּסוּק ''וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל־הַדֶּרֶךְ'' (בראשית לח, טז): בִּקֵּשׁ יְהוּדָה לַעֲבֹר וְרָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה וכו'. בָּא לְהוֹדִיעַ, שֶׁלֹּא (*) יַחֲשֹׁב שׁוּם אָדָם שֶׁכַּוָּנַת יְהוּדָה הָיְתָה לִזְנוּת; חָלִילָה וְחַס לְצַדִּיק גָּמוּר כִּיהוּדָה, מִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת זַרְעוֹ רִאשׁוֹן לִדְגָלִים וּלְכִבּוּשׁ הָאָרֶץ וּלְכָל מִלְחֶמֶת מִצְוָה, שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ דָּבָר כָּזֶה. אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי בְּנֵי בַת שׁוּעַ אִשְׁתּוֹ מֵתוּ בְּחֶטְאָם, חָשַׁב, שֶׁהַקַּלְקָלָה בָּאָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ. וּבִרְאוֹתוֹ לְתָמָר שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ מְכֻסָּה פָנֶיהָ בְּצְנִיעָא נִכְנַס בּוֹ דַעַת עֶלְיוֹן וְחָשַׁב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֵת קְדֵשָׁה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כַוָּנָתָהּ אֶלָּא לָבֹא אֶצְלוֹ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְהֵכִין כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְהוֹלִיד בָּנִים הֲגוּנִים וְלֹא כָרִאשׁוֹנִים. וְגַם הָיָה סִיּוּעַ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, שֶׁכַּוָּנָת תָּמָר הָיְתָה לְמוּטָב (*) וְהִכְנִיס בְּלִבּוֹ לִקְרַב אֵלֶיהָ. וּבְעֵזֶר הָאֵל יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא צוֹפֶה עֲתִידוֹת, נָתַן לָהּ הֵרָיוֹן שְׁנֵי צַדִּיקִים תְּאוֹמִים, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים כְּדֻגְמַת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הֵם פֶּרֶץ וְזֶרַח. (*) מֵהָאֶחָד יָצְאוּ מְלָכִים וּמֵהַשֵּׁנִי נְבִיאִים, נוֹלְדוּ בְּצוּרוֹת סִדְרֵי עוֹלָם. וּבָרוּךְ הַיּוֹדֵעַ אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם (*) לְמַדְרֵגוֹת אֵלּוּ וְהִסְכִּים בַּדָּבָר וּבָא מֵאִתּוֹ.

כל עוד שהדיון ענייני, וגבולות הגזרה הם ההלכה, יש לו מקום
זו דעתי

המהרל נראה לי בגבורות לגבי זה שיעקב נשא שתי אחיות מחלק בין מצוות עשה ללא תעשה.
שמצוות עשה יש עניין למי שאינו מצווה ועושה ובל"ת לא.
בכל אופן עד אחד נאמן באיסורין כך שהיא נאמנת לומר שהיא טהורה פנויה וכו' אלא אם יש חזקה הפוכה

זה גם מסתדר עם זה שהקרב היה בגלבוע 

ייתכן מאד שעדיין הוא תקף

כלומר, בהדרגה. כבר יותר יקר. אבל אולי עוד לא..

 

בכ"מ אני לא מוצא את זה. הם מסורבלים למדי 

בכל אופן ביריד מה"ק אחרי פסח הם עושים הנחה

המשך חג שמח

אולי זו השתדלות מינימלית, אבל במדריגה של יוסף, שיתפלל, זה הרי יקרה.

שהבעיה הייתה שהוא השתמש בפועל "זכר" פעמיים, וזה יותר מהשתדלות מינימילית.

(והוא חטף שנתיים בבור כי ברגע שהוא הראה שהוא סומך על אדם, אז זה מוכיח גם על הפעם הראשונה שהיא לא הייתה בגדר השתדלות).

רש"י ד"ה "וישכחהו" -

"לאחר מכאן.  מפני שתלה בו יוסף לזכרו, הזקק להיות אסור שתי שנים שנאמר "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים" - ולא בטח על מצרים הקרויים רהב"

רש"י טוען שע"פ הפסוק יש הנגדה בין בטחון בה' לבין פנייה למצריים.

אם נבין מה מיוחד במצריים שלא כדאי לפנות אליהם ונבין למה זה סותר את הבטחון בה' אולי נדע לענות על התשובה שלך.

 

מיכוון שהמצרים היו רשעים ולא היה אפשר לסמוך עליהם, הבקשה של יוסף משר המשקים היא לא השתדלות הגיונית אלא היא באה מתוך יאוש של יוסף.
כי לא היה אפשר לסמוך על שר המשקים שהוא מצרי, שישתדל וינסה להחזיר טובה ליוסף.

הם היו רשעים לא משנה אם יותר מעמים אחרים או פחות, ולכן לא היה ניתן לסמוך עליהם.

אסור לו לפנות לאדם רשע בבקשה לעזרה??

שיציאת יוסף מהבור היא תחילת גאולת עמ"י ישראל ממצרים, וא"א שגאולת עמ"י תהיה תלויה במצרים אלא צריכה לבוא מצד עצמה.
הקב"ה מכביד את לב פרעה כדי שלא יאמר שהוא שיחרר את בנ"י, אלא שכפו אותו לשחרר.
לכן היה צריך ששר המשקים ישכח ואח"כ יוציאו את יוסף מפני הצורך.

אבל לא מסביר מה הבעיה שיוסף ביקש מדר המשקים שיזכיר אותו לפני פרעה.

זה לא מסביר מה הייתה הבעיה בעצם הבקשה, שעל זה נענש יוסף.

שיוסף ידע אלא שטעה בדרך. ע"ש.

עיין רש"י.

 

וכן פשט - "ולא זכר.... וישכחהו".

כאשר האדם טועה, העונש הוא חלק מתהליך התיקון של הקלקול שנוצר. לא סתם עונש כדי ללמד לקח.

עדיין לא מסביר את החטא .

 

שוב אלא אם נאמר שלפי דרגתו של יוסף אפילו זה לא היה צריך להיות...

 

מזכיר שמדובר באחד שהאחים זרקו לבור ורצו להרוג, מדינים, סוחרים, ישמעלים, אשת פוטיפר, שנתיים בית סוהר ועוד דורשים ממנו לפי מעלתו לא לבקש משר המשקים...

שתמיד מזכיר שם שמים (בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה וכד') וכאן אמר "והוצאתני מן הבית הזה" ולא והוציא ד' אותי מן הבית הזה.

יכל לבקש משר המשקים סיוע, אבל (לפי מדרגתו) היה צריך לתלות את ההוצאה בקב"ה.

ועל היומיים קיבל יוסף שנתיים , יום לשנה.

למשל ברמב״ם הלכות גזלה ואבידה ה יח

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמֶלֶךְ שֶׁמַּטְבְּעוֹ יוֹצֵא בְּאוֹתָן הָאֲרָצוֹת שֶׁהֲרֵי הִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ וְסָמְכָה דַּעְתָּן שֶׁהוּא אֲדוֹנֵיהֶם וְהֵם לוֹ עֲבָדִים. אֲבָל אִם אֵין מַטְבְּעוֹ יוֹצֵא הֲרֵי הוּא כְּגַזְלָן בַּעַל זְרוֹעַ וּכְמוֹ חֲבוּרַת לִסְטִים הַמְזֻיָּנִין שֶׁאֵין דִּינֵיהֶן דִּין וְכֵן מֶלֶךְ זֶה וְכָל עֲבָדָיו גַּזְלָנִין לְכָל דָּבָר:

שלא לדבר על מלכות יוון  ואפילו תקופת מלכות בית חשמונאי.

חוכמת ההמונים שאביה המיסד הוא אריסטו לא בדיוק נגזרת משלטון העם (דמוקרטיה).

בכלל בהסטוריה אפשר להגיד בדיעבד כמובן שהרוב לא תמיד צדק והרוב

לא תמיד קבל את ההחלטה הנכונה. נהפוך הוא

נביאי ישראל תמיד הלכו כנגד שלטון הרוב והם צדקו.

יש הרבה סממנים ביהדות שהם בפירוש אנטי דמוקרטיים וטוב שכך.

המסקנה שלי היא אולי קיצונית אבל כל יהודי ירא שמיים 

שמאמץ הליכים דמוקרטיים על כל צעד ושעל מכניס את עצמו למצב שלא תמיד

הוא יעשה את הדבר הנכון.

"דינא דמלכותא דינא" זה צד אחד של המטבע אבל ביהדות יש גם "יהרג ובל יעבור" "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ועוד כללים "אנטי דמוקרטיים"

נכון שמסגרת של מדינה שזה מושג חילוני מכניסה יהודי הרבה פעמים לדילמה לכן חשוב לזכור

במיוחד במדינה שקוראת לעצמה "מדינה יהודית" שלא צריך להסחף בהערצת תהליכים דמוקרטיים.

יש את הרמה הממונית שלטונית. מיסוי צבא בנייה מטבע וכו' שהם בסמכות המלך- שלטון וע"פ הרמב"ם וכן השו"ע יש לדמוקרטיה את הסמכויות האלו ואסור לאדם לעבור על ציווי השלטון.
ומצד שני יש את הרמה המצוותית רוחנית תורנית אמונית בהם אין גם למלך ישראל סמכות לצוות לעבור או לקיים ממצווה התורה כי זה בסמכות הסנהדרין.
הדיון איזה מלכות עדיפה מלך או דמקורטיה הוא דיון ארוך ומעניין מבחינה פרקטית לכל שיטה יש חסרונות וכולנו מעדיפים כיום לחיות תחת דמקורטיה.הרוב אמנם לפעמים טועה אבל אני מעדיף את הטעיות האלו על פני הטעיות שהמלך עושה. כמה מלכים טובים היו לנו לאורך ההסטוריה? 3 ?4? ומה עשו כל השאר?אתה רוצה את דוד המלך אבל עלול לקבל את אחאב...
האם מלך המשיח יבחר בבחירות איני יודע אבל כנראה שזו תהיה מלכות קצת שונה ממלכות רגילה
בכל אופן כנראה שעל חמור הוא לא ירכב כי זה פחות אופנתי היום אז יתכן שדברים מסויימים שנחשבו פשט בדורות אחרים נחשבים היום כרעיון רוחני ומשל. האם גם סוגיה זו היא ככה? ובימות המשיח יהיו ממשלות של אנשים צדיקים אבל בדמוקרטיה?אולי...אולי לא... נגלה מקווה שבקרוב

אם הדיון הוא סברתי אז תשאל את עצמך בכנות תחת איזה ממשל אתה מעדיף לחיות....
ואם הדיון הוא הלכתי אז המחלוקת על מלך לכתחילה או דיעבד ידועה
אם הדיון הוא על הרוב צודק או טועה ברמת המקורות אז גם בזה כבר אמרו חזל שהטעות אצל הרבה אנשים נדירה יותר.יש על זה רמבם וגם כוזרי אבל אני לא מוצא עכשיו...

...הטעות אצל הרבה אנשים יותר נדירה?

אני דברתי יותר על הממשל....
לגבי הציבור הכללי לא אמרתי שהרוב תמיד צודק אבל בהחלט ניתן לומר שכמו שהמהר"ל והנסיון לימדו אותנו שהמקרה לא יתמיד. ולכן אם יש הרבה יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות כנראה יש לכך סיבה. היצר הרע תמיד היה כך שלא זו הסיבה. ולכן מסביר הרב קוק שיש בכפירה גרעין אמת הנדרש מהאמונה להוציא מקרבה
ולכן ניתן להגיד שאמנם הרוב טועה אבל יש לו סיבה נכונה הגורמת לטעות

.....הדת היהודית לא צריכה  לאמץ תהליכים דמוקרטיים ולא לאמץ את תאוריית "חכמת ההמונים"

של אריסטו.

 

חזקזיהו אמר לישעיהו  שסיעת שבנא גדולה מסיעתו של חזקיהו ולכן עליו להיכנע לסנחריב, ישעיהו הנביא הודיע לו שקשר רשעים אינו מן המניין ולכן אסור לו להיכנע.

 

מכאן אתה למד:

א) יש יסוד דמוקרטי כבר מימי חזקיהו (לפחות בשאלות של פיקוח נפש של ציבור).

ב) קשר רשעים אינו מן המניין.

ג) חזקיהו המלך עם כל חכמתו לא יכל להיות בטוח אם סיעת שבנא היא קשר רשעים אלא היה צריך נביא שיודיע לו זאת.

אחאב היה מלך פופולרי. האם דרכו היתה נכונה? האם הוא צדק כאשר

הוא רדף את אליהו הנביא וכנה אותו "עוכר ישראל".

הזכרת את המלך חזקיהו . מה לגבי בנו מנשה שמלך יותר מכל מלך אחר ובתקופתו

ממלכת יהודה נהנתה מפריחה כלכלית. האם דרכו היתה נכונה? הרי הוא בטל את כל התקנות הדתיות שאביו 

התקין והחזיר את עבודת האלילים לבית המקדש. רוב העם קבל את מעשיו בשוויון נפש.

כמובן שיש מקורות שמציינים שהוא חזר בתשובה אבל זה כבר סיפור אחר.

מה שאני רוצה להביע הוא שלא כל מה שפופולרי הוא נכון. יותר מזה בהרבה מקרים זה ההפך.

אתה בעצם שואל את השאלה הידועה "מה הקריטריון לאמת והקריטריון למוסר?"

ונגזרת שלה לגבי הפוליטיקה וספציפית לגבי דמוקרטיה.

 

עד כאן אני איתך?

מוסכם שחילונות אינה טובה מוסכם שרודנות אינה טובה עכשיו מכאן שלב שלב ובצורה מוסכלת וברורה לוגית הסבר את דבריך בלי רטוריקה

וגם מה הכוונה בתהליכים דמקוריטים? בחירות? או לא להרוג אנשים שלא נראים למלך בעין? עבדות וניצול המעמד החלש?
או האם זה שנשים יכולות להתקבל לכל עבודה או ללמוד באוניברסיטה זה רע? האם אין צורך ברופאות? האם זה שנשים יכולות להתלונן על התאדה מינית זה רע? כל אלו ועוד הם דברים שלדעתי טובים שהיו יחד עם הדמוקרטיה והלברליזם
אין זה אומר שאין שם גם הרבה דברים רעים

יותר מזה מבחינה יהודית  בהרבה מקרים זה ההפך.

אולי זה קשור בקשר בין בין האחים עצמם. "והוא היה רועה את בני בלהה ובני זלפה"..

אתה מתכוון שבאמת היה שם איזו מתיחות,

ויוסף כבחור צעיר רצה קצת ללמד לקח את הצד השני?

ואם כן אז מה אותו רקע משפחתי שגרם ליוסף לעשות דבר כזה?

זה מה שהפסוק אומר.

 

אולי אתה מתכוון לשאול *למה* הוא ניסה לסכסך.

קשה לי מאד לפרש ככה...

פתאום במצרים הוא נהיה צדיק גדול?

גם הקב''ה אמר "וסכסכתי מצרים במצרים".

היה מאבק מי יהיה הממשיך (כמו יצחק ויעקב) ומי יהיה השוליים (כמו ישמעאל ועשיו) כי אז עוד לא ידעו שזה נגמר וכל ה12 הם ממשיכי השושלת.

 

ועדיין, גם אחרי שהתברר ש12 השבטים הם הממשיכים - היריבות בין בית יוסף לבית יהודה (ובני לאה בכלל) המשיכה לאורך כל התנ''ך.

עדיף כמה שיותר לא לצאת מהפשט..

מפשט רש"י במקרה הזה.

במהדורת מוסד הרב קוק הוא הכי מובן לי.

כי בקיאות תוכל ללמוד כל שארית חייך ועיון הרוב המוחלט של הציבור לא "מגיע" לזה כשעוזב את  הישיבה.

 

עיון - לפי רמתך

מה יעזור ליעקב לאבד 2 נכדים כתמורה לזה שאיבד את בנו?

והצהרה לא רצינית מראה על חוסר באכפתיות ובמעורבות האישית וממילא במחוייבות לגבי היישום (לא שהוא לא רציני, פשוט לא מספיק. כמו שאת יוסף הוא באמת רצה להציל, אבל לא מספיק).

 

יהודה לא 'מציע' שום דבר, הוא מתאר את התוצאה כדי להסביר למה זה חשוב לו.

אם כן אין הבדל בין יהודה לראובן

 ולא עונש שקיבל על עצמו.

 

ואני לא מתייחס ל'איבוד עולם הבא' - זה לא מופיע בשום מקום (חז''ל מדברים על נידוי) ובטח שלא במקרא.

הוא כותב 'לעולם הבא'.

המשמעות היא נידוי לעולם הבא כמו שהוא מפרש על הגמרא, ולא איבוד עולם הבא.

 

ושוב - כל זה לא על דרך הפשט.

זה כמו לאבד את עולם הבא. 

 

לא על דרך הפשט? רש"י זה הפשט

זה כלשון הגמרא בסוטה לא להיכנס למתיבתא דרקיע. ואת הנידוי הזה משה התיר לו כמו שאומרת הגמרא במכות - מה שלא שייך באיבוד עולם הבא.

 

רש''י זה לרוב לא פשט - הוא מביא בעיקר גמרות ומדרשים, כמו במקרה הזה.

לא שלא היה לו עולם הבא.

בכל מקרה אתה לא משיב מה גרם ליעקב להשתכנע

אני לא התייחסתי לזה ספציפית כי זה לא הפשט.

 

כן אמרתי שזה מראה על מחוייבות אישית בניגוד ל'הצעה' של ראובן - וההסבר הזה נכון גם לפי הדרש שמדובר על קבלת נידוי על עצמו.

יותר קצר אבל דורש יותר חשיבה.

אבל ה'בעייתיות' בו היא שהוא לא נאמן לפשט (אלא לתלמוד), ובניגוד לקהתי גם לא מקיף פירושים נוספים, השאלה היא מה מטרת הלימוד.

מטרת הלימוד היא א' עצם הקביעות ע"י לימוד בזמן קצר שאוכל להתמיד בו וב' רצון להקיף ש"ס משניות בבקיאות

תלמד קודם ברטנורא ואז את הקהתי.

 

הרווח הוא כפול. גם למדת בכוחות עצמך וגם ביררת אם הבנת נכון

אם אתה כן רוצה פירוש רצוף - ברטנורא
אפשר להחזיק את קהתי בצד ולעיין בו במקומות קשים.