פורום בית המדרש (עמוד 73)

מפני שפגם הלבנה גרמה האשה הראשונה, דהיינו חטא חווה (שלה שער האותיות ק ט) {ואמר עליו הדברי יציב דבאמת מה שכתב השל"ה שחוה גרמה פגם הלבנה אין לזה מובן ע"פ פשטות, שהרי הלבנה נתמעטה עוד לפני שנוצרה חוה, אבל הדברים עמוקין וטמורין ומבוארים ע"ד הנסתר ואין לי עסק בנסתרות.} {וכמו כן אמר עליו הבן איש חי, שו"ת רב םעלים חלק ד': תשובה טעם זה מקורו בשל"ה ז"ל ומ"ש גרמו פגם הלבנה היינו כי פגם הלבנה נעשה מסיבת חטא חוה ולכן הנשים הם נגררים אחריה בזה הדבר ומתייחס הדבר הזה אליהם יותר מן הזכרים כי על כן אמרו רז"ל הטעם שנתייחדו לאשה שלוש מצוות שהם נדה חלה הדלקת הנר הוא מחמת חטא חוה וכתב השל"ה ז"ל בדף שי"א פ' בא כמו שהלבנה לא נתמלאת פגימתה רק עד ז' ימים כן האשה למטה ז' ימי נידות ואחר תטהר גם תמצא סתם וסת משלשים לשלשים כמו ימי החודש ע"ש.}

לפי שבכל חודש אשה מתחדשת וטובלת לבעלה, ומתאוה להיות חביבה עליו כאילו היתה חדשה, כמו הלבנה שמתחדשת ומתאווין לראותה, לכך הוי ראש חודש יום טוב של נשים (א-לי'הו רבה אוח תיז משם הלבוש)

אני מחפש מקור קדום ומפורש שמשווה ביניהן בצורה ברורה

פרקי דרבי אליעזר פרק מה - "דן אהרן דין בינו לבין עצמו אמ' אם אני אומ' לישראל תנו לי כסף וזהב מיד הם מביאים אלא הריני אומ' להם תנו לי נזמי נשיכם ונזמי בניכם ובנותיכם והיה הדבר בטל ממנו שמעו הנשים ולא קבלו עליהם ליתן נזמיהן לבעליהן אלא אמרו להם אתם רוצים לעשות שקוץ ותועבה שאין בו כח להציל לא שמעו להם ונתן הב"ה שכרן של נשים בעה"ז ובעה"ב ומה שכר נתן להם לעה"ב לעה"ז שהן משמרות ראשי חדשים שנ' המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייך "

ירושלמי תענית פ"א ה"ו: "הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא – מנהגא"

ונוקבא היא בחינת מקבל כמו לבנה המקבלת מאור השמש... (שם משמואל ויקהל תרע"ב)

לבנ"ה = בתולה נשאת ליום הרביעי (המאורות נבראו ביום רביעי)...

 

[וגם

"שלא ישנו את תפקידם" (מברכת הלבנה) = ר"ת אשת"י]

"יפה כלבנה".

מתי - לא יודע, כשהייתי תיכוניסט דיברו על זה בלי סוף
זה יוצא לפני 10-15 שנה ככה

למה - כי דתיים אוהבים ויכוחים.


סתם. טענו שהתורה הכללית של הרב
התאימה לדור שלו,
של החלוצים והקומוניסטים.

אבל היום כבר לא מאמינים באידאולגיות גדולות,
אנשים אינדיבידואליסטים,
והדרך לקרב את החילונים
היא עבודת ה' פרטית (כמו חסידות).


הצד השני ענה באינסוף טענות -
הרב צפה לדורות,
גם היום חילונים מוסרים את הנפש בצבא
העיקר במאמר הדור זו ההבנה שהיום
אנשים משכילים

וכו וכו


מציע לגגל את הביטוי 'מאמר הדור - לדורנו?'

תמיד חלקו על הרב קוק עוד בחייו גם חרדים וגם מתנועת המזרחי.

אני חושב שמאמר הדור הוא פרט קטן בתוך שיטתו של הרב קוק בהעלאת הדעות.
ניתן להסתכל למשל כדי להרחיב מעט
ב"נשמות דתוהו" באורות
אורות התחיה יח' (גם באורות) על דתיות לאומיות ושמאלנות
תחילת אורות הקודש על חכמת הקודש הכוללת עד פסקה יד בערך. איחוד כל הדעות בתורה

אני חושב מכל הנ"ל ועוד שהיחס לצינות נובע מתפיסה רחבה שבכל דעה יש שורש חיובי אותו ניתן להעלות אל הקודש. לכן בתוך הציונות יש גאולה. בתוך בכפירה דרישה לאמונה גדולה יותר.בתוך הפלורליזם עצמיות וגילוי נשמתי "ולא ילמדו איש את רעהו" . ובתוך השמאלונות אהבת העולם ולהיות אור לגויים. כמובן שאין זה מכשיר את הרע שבדעות, אלא דורש מאיתנו להגדיל עוד את התורה והאמונה.

כך שגם עם מאמר הדור פחות רלוונטי לדור שהציונות פחות תופסת בו מקום יש עוד פסקאות רבות שניתן לומר שנכתבו במיוחד לדורנו.

בכללי ניתן לחלק את הציונות הדתית לכמה פלגים
תנועת המזרחי- הקיבוץ הדתי
הרב סלובייציק- ישיבות הגוש-הכותל-כרם ביבנה
הרב קוק- מרכז- הר המור

ונראה לי שניתן לצרף גם חלק מה"ספרדיות" לציונות הדתית
ואידך זיל גמור בגוגל

כמובן שכמו יהודים טובים גם על תת חלק כזה ניתן לחלק ולחלק שוב עד שכל יהודי בודד גם הוא מתחלק ומתווכח עם עצמו

אני גדלתי בשכנות לשיכון הפועל מזרחי בתקופה שפשוט היה אי אפשר להקים ממשלה

ללא המפדל, מפלגה עוצמתית עם בנק משלה. בקיצור מפלגה חזקה מבחינה כלכלית ופוליטיתת

ואתה רוצה להגיד לי שהפילוג היה מאז ומתמיד?

פילוג זה מילה גדולה....
מפלגות קמות מתאחדות ומתפרקות חדשות לבקרים וזה לא מעיד על הציבור אלא בעיקר על הפוליטיקה הישראלית. גם הליכוד הוא איחוד של כמה מפלגות כנל העבודה. (גם פה ויקיפדיה לשירותך)
לכן נראה לי צריך להפריד בין הציבור לבין הפוליטיקה...

הציבור הדתי לאומי אכן מגוון ומכיל דעות רבות בקרב הרבנים ק"ו בציבור הרחב שלא תמיד הולך אחרי הרב .
כמו שגם הציבור החרדי נראה הומוגני לעומד מבחוץ ורק מי שמכיר את הציבור מבפנים מכיר את מלחמות הפרושים והשונאים את מחלוקות ברסלב וחבד וההבדל בין ויזניץ לגור

אפילו שס ודגל התורה מתואמים פוליטית.

גם המפדל כנציגת הציונות הדתית היתה מאוחדת כלפי חוץ.

לדעתי ההתפוררות של המפדל החלה עוד בימי סבסטיה כאשר

ההשקפה הימנית חלחלה לתוך המפלגה (אין בזה פסול כל עוד

השקפה זאת לא נעשית דומיננטית בקרב קבוצות מסויימות).

התהליך הזה קבל תאוצה עם המהפך השלטוני ב77.

שמעתי את הראיון של בצלאל סמוטריץ עם יעקב ברדוגו היום

ואומר לך שפילוג זה המציאות העגומה בציונות הדתית.

החרדים מאוחדים בכנסת ל2 מפלגות כי יש רבנים חזקים השולטים במפלגה ובעיקר כי כולם מסכימים מה הם רוצים מהמדינה וזה כסף ושקט בנושא דת ומדינה אז יש פחות על מה לריב...רק לאחרונה אמר חבר כנסת חרדי שאין לו בעיה שהתומך ברצח טיבי יהיה שר בממשלה...

בנוסף בנתיים הציבור החרדי מצליח לשים חומה מאוד ברורה למי בפנים ומי בחוץ וכל מי שלא בדיוק בקנה מידה ההלכתי המדויק הוא בחוץ . הציבור הדתי לאומי מכיל הרבה יותר גוונים גם ברמת שמירת ההלכה וגם מבחינה אמונית, ומראש נולד מציבור פחות דתי. ועם השנים הוא מתחזק. עד שכבר מדובר על חלקים חרדיים- לאומים בתוך הציבור.


לא כ"כ ברור לי איך הדרדרנו מדיון רעיוני על מאמר הדור לפוליטיקה....
ואני באמת לא חושב שפוליטיקה מעידה על אחדות הציבור

רק אתמול גפני הזכיר לרגע איזו הפעלה של מטה בני תורה ספרדיים במסגרת יהדות התורה (ואולי ספציפית דרך סיעת דגל התורה), ופעיל מוכר של אריה דרעי קפץ כנשוך נחש להגיב על כך בזעם, בלעג ובתקיפות רבה כי זה נשמע לו כחיפוש קולות במחנה הספרדי שאותו הם מנכסים לעצמם, אז איזה מין תיאום הוא זה, חוץ מאשר לחלק בינם לבין עצמם (וגם על זה אחר כך לריב) את האלקטורט במין שותפות של תגרני שוק רוכלים יהודי בקו הסחר ליטא-בלארוס-תוניסיה-מרוקו?

 

ולעצם העניין, מה פתאום "אין בזה פסול כל עוד השקפה זאת לא נעשית דומיננטית", הגם אתה, ברוטוס, מחוייב לטראמפ ולעיסקת המאה שלו לעצמאות פלשתין, שהיחידים שבטח לא יישבו בממשלה שתיישם אותה הם חברי סיעת "עוצמה", ושכדי לוודא זאת ישב נתניהו על הראש של בנט והרב רפי עד שיצאה ביצה ועליה היה כתוב "בן גביר", שנזרקה מיד למחבת על הלהבה השמאלית של הכיריים?

האם אינך מסכים שנתניהו ושותפיו עסקו בשנה האחרונה בהדברה שיטתית של הימין הישראלי האידיאולוגי, מאלי ישי דרך פייגלין ובן ארי ועד גופשטיין, כדי שבבוא היום והעיסקה הם ייסעו שלובי זרוע עם גנץ לוושינגטון בלי כל מיני הפרעות מאחורה בכנסת בירושלים, כשאפילו ראשי מועצות היישובים מופיעים על רמפת המטוס בבן גוריון לברך את היוצאים לחתום בלאנקו על העיסקה באמריקה?

בכלל, ברוב המקרים אפשר למצוא אותך מבקר קשות את ממשלות ישראל על רכרוכיות כזו או אחרת, מה קרה פתאום שדווקא עצמאות פלשתין חשובה לך עד כדי כך שגם אתה נשמע שמח לזרוק את הימין האידיאולוגי תחת גלגלי הלימוזינה של טראמפ והנסיכים הסעודים?

ואם כבר, הרי בצלאל - שבעצמו השתתף בסזון האנטי-ימני שביצע בנט - אולי לפחות היה עדיין נאמן לעצמו כשלא היה יכול לשתוק לברדוגו המגוחך הזה, עם כל פוזת ה"ימין-מרכז-חברתי-שמאל" המעורבבת והפומפוזית שלו, שהיא חצי ליכוד, חצי כחול, חצי לבן, וחצי פיתה?

אבל כל כך הרבה לשון הרע בשביל מי שהניק שלו הוא החפץ חיים...
אירוני משהו...

קרא שוב.
וכדאי שתנסה לקלוט את הדברים.

לגבי עצם המשמעות של "החרדים מאוחדים"

יש לי לשון הרע הרבה יותר עסיסי לבזבז עליו את העולם הבא שלי....
מתנצל....

אגב, צדוקים זו כנראה צנזורה אבל גם הם היו נחשבים כופרים.

נגיד שהוא כופר.. סבבה.  הוא לא נולד מכנסת ישראל?  זו השאלה שלי

צדוקי זו צנזורה, מסתבר שהוא היה גוי (לכן 'כוותייכו').

 

הוא קדוש ויש לו חלק לעולם הבא.

דהיינו: רני עקרה שלא ילדה לגיהנם, שבשעת הלידה הבנים לא היו ראויים לגיהנם.
כוותייכו, שעכשיו אתם הצדוקים ראויים לגיהנם, במקור לא הייתם ראויים ורק בגלל מעשיכם הרעים תרדו לשם.

שבפשט בין הצדוקים ובין הנוצרים אמנם יצאו מתוך עמ"י אבל הם התבוללו ולכן היחס עליהם הוא כמו גויים

ברובד העמוק יותר הרב בעין איה מסביר שבתוך עמ"י יש מחלוקות ודעות רבות ומשונות אע"פ שיש בהם פגמים אינם יורדים לגהנם כי בסוף הם מפתחים צד חשוב בעמ"י. אבל הכתות האלו שנגעו בעיקרי האמונה והקשר של עמ"י עם התורה ועם ה' אלו רעיונות שלא נולדו מכנס"י אלא הגיעו מאומות העולם.

אני מקווה שאני זוכר טוב מה כתוב שם אז אתה מוזמן להסתכל

אפשר להגיד שהתבוללו אבל עדיין הם נולדו מיהודים.  או שאתה מתכוון לדור הבא.

 

בפירוש השני, אתה אומר שהכוונה לדעות ולא אליהם עצמם? 

האמת שאין לי את הספרים האלה..

א"ל ההוא צדוקי לברוריה, מ"ד רני עקרה לא ילדה, משום דלא ילדה רני, כו' אלא רני כנס"י שדומה לאשה עקרה דלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו".

הדבר ידוע שהתחלקות מפלגות בעם גדול, הוא דבר המועיל לשכלולו של העם כשהולכות בנתיב הצדק, כמו מפלגת חכמים, חסידים, אומנים, איכרים. ואפילו מפלגות של דעות מחולקות בדרכי המוסר וההנהגה, במדיניות או בעבודת ד', מביאה כל אחת תועלת וטובה, כי כל מפלגה משכללת מקצע מיוחד שמועיל לעבודת הכלל ושלמותו. אמנם כל זה אינו מדובר כ"א בשיטות ומפלגות כאלה, שאינם נוגעים בחיי העם העקרי להרסו. אבל הכתות הרעות העומדות בישראל לפעמים להרס תורה ומצות, שהם בית חייהם של ישראל, הם אינם נולדים מטבע רוח הכללי של העם, כמו שאר כתות ומפלגות המועילות לשכלול והתפתחות. כי הכתות הנוגעות בחייהם של ישראל, לשום איבה בין ישראל לאביהם שבשמים, לבטל אחדותן של ישראל וקדושתן ע"י מרידה בתורה בכלל, להשפיק בילדי נכר ודעות רעות וזרות שהם כרקב לישראל. הם אינם פורחים מרוח העם הפנימי האמיתי כשאר מפלגות מועילות. ואין בכח כנסת ישראל כלל להוליד גידולים רעים ומאררים כאלה, רק מרוח משחית חיצוני נולדו. ע"כ לא יתדבקו בישראל להיות עצם מעצמי האומה, כ"א בהכינם להם מפלגה ושטת כתה מסוייבת, יתפרדו מעל אהלי יעקב ויטמעו בין העמים כי לא לד' המה. וכד, חז"ל על כיו"ב הני מערב רב קאתו, או מסטרא דע"ר. ע"כ על שאלת הצדוקי, ששאל איך רני משום דלא ילדה, הלא מפלגות שונות ומתחדשות מועילות להכניס רוח חיים והשקפות חדשות טובות בכלל העם. השיבה לו יפה, כי כ"ז רק במפלגות המרחיבות לבנות את בית ישראל, אבל כגון הצדוקים, המכים בדעותיהם הנתעבות את בית ישראל לרסיסים. כי לבד ההשחתה החוקית בהבטל ההשענה על הקבלה ותורה שבע"פ, תהי' תורה שבכתב נתונה לכ"א לפי סגנונו, עד שלא יוכר בהמשך הזמן שום שיווי בין הנהגה של עיר לעיר, וכאלה, ומזה תוצאות לביטול התורה ומשפטיה בכלל. כי היש גבול לאמר לפירושים זרים העולים על רוח כל איש חושב עצמו לחכם, לאמר עד פה תבא. ע"כ ילדי שקר כאלה, שמחה היא לכנס"י שאין בטבעה להוליד בנים לגיהנם כותייכו. ולא מכנס"י נולדתם, כ"א מרוח זדון או סכלות הנשאב מבארות נשברים זרים. ע"כ א"א להם להתקיים בישראל.

דברים מתוקים!

נבדק

לא אמרוה "תדוה!" רק משום דרך ארץ ונימוס, אלא ראתה את עצמה כמשיהי שלא מגיע לה את זה ובכל זה קרה לה (בן רביעי, יותר מחלקה).

וגם כאן - סופרי סת"ם

ובכלל איך אדע אם אני מתאים לעניין?

 

אין לי ידיים עדינות, סה"כ בסדר.

ללמוד לבד זה קשה, אם זה בכלל אפשרי.

 

כדאי לך לשאול בפורום סופרי סת"ם.

שנית, לכתוב במידה וימצא חן בעיניי

אם כי קשה יותר כשלא מכירים את המציאות, אבל יש ספרים שמגשרים על הפער הזה בעזרת תמונות והסברים.

 

את הכתיבה עצמה קשה מאוד ללמוד לבד.

אבל שוב, עדיף לך לשאול בפורום סופרי סתם מן הסתם יכירו שם יותר (אני למדתי ממ''ב רגיל).

בהמשך לפסוק שלפניו "כן בקודש חזיתיך"...

לכן באמת מצב כזה הוא יותר מחיים סתמא

כמו שאומר אור החיים (פרשת בראשית):

 

ויאמר ה' לא ידון רוחי וגו'. פשט הכתוב לא נודע. ונראה שיכוין לומר להיות שהיה ה' מתנהג עם ברואיו להוכיח ולהתדיין עמהם בנגלה ויאמר ה' אל הנחש (ג' י"ד), אל האשה אמר וגו' (שם ט"ז), ולאדם אמר וגו', ויאמר ה' אל קין למה וגו' (ד' י'), ויאמר ה' אי הבל וגו' (שם ט'), וכאשר הגדילו להתעיב אמר ה' לא ידון עוד לעולם רוחי באדם פנים בפנים להשפט עמו יחד, ופירוש רוחי הוא שכינתו יתברך שלא יהיה עוד נחשב האדם להדרגה זו. ותמצא כי כפי מעשיו מרחיק הדרגתו מטה מטה, שבתחילה הי' ה' מוכיח לאדם על פניו ונמצאים הנבראים כולם במדרגת נביאים, ויהי כי החל האדם פירוש נתחלל או נעשה חולין הובדל מהדרגת נביא, ובהמשך הזמן הנצנים נראו בארץ הם הצדיקים שהחזירו העטרה ליושנה, ומשחרב המעון נסתם חזון ונשארה בחינת רוח הקודש, וכשנסתתמו עיני ישראל אין אתנו משיג ריח הקודש ואין צריך לומר רוח הקודש, וזו היא צרת בית ישראל שאין למעלה ממנה הצמאים להריח ריח אבינו שבשמים ותחי רוחינו

 

יכול להיות שבמקום אחר הוא אומר שההבדל בין חיים רגילים למוות , יותר קטן מההבדל בין חיים רגילים לרוח הקודש

 

ארבע פעמים לפחות על כל סוגיה (חצי עמוד-עמוד). כל יום פעמיים על אתמול, ולפחות ]עם אחת על לפני שבוע, לפני חודש, ולפני שלושה חודשים. מבוסס על מחקרים מדעיים.

יוצא חמש פעמים לכאורה, לא?
ומתי כדאי לדעתך? בסוף הסדר, אחרי? יצא לך לנסות?
ושוב תודה ממש

למחרת בתחילת הסדר - פעמיים על אתמול. מבחינה מדעית יש חשיבות לחזרה גם על לפני שבוע, חודש, ושלושה חודשים, פעם או פעמייים - כמה שטוב לך. ובסוף פרק, לחזור לפחות עוד פעמיים על כל הפרק, ועדיף יותר.

העיקר זה שהחזרות תהיינה במתינות, כמו לימוד מחדש, לא לקרוא מהר כדי לסמן וי. חזרה מהירה אינה יעילה לטווח הארוך.

חזרה בע"פ על השקלא וטריא עוזרת הרבה, כדאי גם בסוף כל סדר ו\או סוגיה, וכן כל יום על אתמול.

 

חזרות זה קשה אבל משתלם.

 

התלבטתי אם דיברת על חזרה גם מייד.
מסכים איתך לחלוטין לגבי החשיבות. מחפש טכניקה.
תודה רבה!

https://www.yeshiva.org.il/midrash/10

אחרי הלימוד לחזור בע'פ על כל נשקלא וטריא במילים שלי,
למחרת לפני הלימוד - שוב חוזר בע'פ על נשקלא וטריא.

זה המינימום,
אם יש זמן לעוד מתוך הגמרא - מה טוב.

*בסימנא טבא*

שבוע טוב.
בשורה משמחת ללומדי הדף היומי! 📖

היית בשיעור ונותרו שאלות שרצית לשאול?
למדת לבד או בחברותא ועלו קושיות ⁉
היה לך חידוש בלימוד שרצית לשתף בו אחרים 📢

בשע"ט נפתחה קבוצת ווטסאפ ללומדי הדף היומי.
זה המקום להעמיק ולברר את הלימוד היומי,
לשאול, לדון ולהגדיל תורה!

‏היכנסו לקישור זה כדי להצטרף לקבוצת ה-WhatsApp שלי: 📖 מאירים את הדף היומי 📖

או לבנק או למי שצריך

ושהם יגבילו את יכולתו

 

תודה על התגובה ! 

 

גורמי המדינה יודעים שהוא חולה נפשית ולכן הוא מקבל תקציב, אבל הם לא יכולים להגביל אותו בגלל שזה בסוף כסף שעובר לו בבנק... אני מחפש טיעונים הלכתיים. 

הוא צריך אפוטרופוס על הכסף

לביטוח לאומי לא אכפת מה אנשים עושים עם הכסף שהם מקבלים. 

 

לאיזה גורם בדיוק ניתן לפנות שיהיה אכפת לו..? 

 

אמנם יש לו מחלה נפשית אבל להרבה אנשים יש מחלות נפשיות, והם עדיין יכולים לקבל את הכסף שמגיע להם

אולי דרך רופא שלו שגם כדאי שידע. בטח יש לזה הגדרה פסיכיאטרית גם. הם טובים בלהגדיר כל שטות...

עד כמה שהצלחתי להבין, זה דרך בית משפט.

כמובן צריך לחשוב האם הנסיבות מצדיקות את זה, או שאפשר להסביר ולשכנע. מהמעט שכתבת, זה נשמע לי שהמצב מצדיק את זה, אבל אי אפשר לקבוע בנחרצות בצורה הזו. אם יש פסיכיאטר שמטפל בו, כדאי לדבר איתו, ולשאול האם הוא ממליץ על מינוי אפוטרופוס, או שיש לו פתרון אחר.

אני מאמין שעם הטיעונים הנכונים אנחנו נצליח לשכנע אותו. הרעיון זה לפתוח קופת חסכון שאליו יעביר כל חודש סכום כסף שתהיה רשומה על אחד האחים, ואז בהמשך אנחנו נוכל לכלכל אותו מהקופה הזאת

אם בסופו של דבר במצב שאפשר לדבר אליו בהיגיון, והא ישתכנע ויפעל בצורה הגיונית, אז זה כמובן עדיף.

[למרבה הצער, בחלק מהמקרים של בעיות נפשיות, אי אפשר לשכנע בטענות הגיוניות, או לחילופין, גם אם האדם מסוגל להבין ומשתכנע, הוא לא מצליח לשנות את ההתנהגות שלו.]

...וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לו -

מהדרין- לתת חומש (20%).  שו"ע יו"ד רמט, א

                             **  אפילו אצל המהדרין, אם היה מדובר בדאורייתא, לא צריך יותר מחומש

מידה בינונית- מעשר (10%)

לפי פניני הלכה/ הרב מלמד-  עני פטור לגמרי ממעשר כספים, ורק כשירחיב ה' את גבולו, יתחיל להפריש מעשר מרווחיו

רוב המפרשים סבורים שזה מנהג ולא דאורייתא ולכן- עני לא חייב במעשר אלא יתן מתנה קטנה למי שעני ממנו (פניני הלכה)

לגבי הילדים- אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם ככסף של מעשר (פניני הלכה)

 

שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן קצה)- וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים וע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו

אדם שבמצב כלכלי דחוק או שיש לו חובות- מתשובתו של הרב זילברשטיין (לרגון פעמונים)-

מה ניתן לעשות עם מעשר כספים בכל זאת?

• אפשר לצאת ידי חובת מצוות מעשר גם בסכום נמוך יותר, שאיננו 10% בדיוק מסך ההכנסות.
• לפי רוב הפוסקים גם הוצאות על חינוך הילדים ניתן לשלם מכספי המעשר, כך שאפשר לבדוק מהו הסכום שאנו משלמים על חינוך ילדים ולהפחיתו מסכום המעשר.
• נתינת צדקה לא בכסף ממש, אלא בדרכים אחרות – התנדבות בארגון ונתינת מעשר בשעות התנדבות; בישול ארוחות למשפחות נצרכות וכד'.
• אפשר לרשום את סכומי המעשרות כ"חוב" ולשלם את החוב הזה לאחר סיום תשלום החובות האחרים שהם נושאי ריבית.

 

 

 

לא הבנתי את: 

"שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן קצה)- וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים וע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו" 

 

זה פשוט פירוש? מה המשפט המקורי שאותו המשפט הזה בא להסביר? 

אני מנסה להבין מאיפה המסקנה ש"ע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו" ומה זה בעצם אומר.

 

 

(לעניות דעתי, לפי ההמשך שלו)- אם אדם בעל חוב הוא מוריד מהתשלום לחוב בזה שהוא משתמש בכסף למטרה אחרת וכמו כן, הוא יצטרך לשלם ריבית בעתיד בגלל שנתן מהכסף שאין לו

כתובות נ.
והובא בבית יוסף וברמ"א ביודה דעה סימן רמט סעיף א

אסור להוציא יותר מחמישית מהנכסים. מי שנותן צדקה וע''י זה מגיע למצב שהוא יצטרך צדקה לא עושה מצווה אלא עבירה.

לגופו של עניין - אני ממליץ לכם לא לנסות לשכנע אותו כי מבחינתו אתם בעלי אינטרס שנוגד את הדת ולכן ההתנגדות שלכם רק תכניס אותו למגננה אפילו אם תבואו עם טיעונים תורניים, עדיף לכם לקחת אותו לרב שהוא סומך עליו שהוא יסביר לו למה ההתנהלות שלו לא נכונה.

מאחר שמדובר באדם מיוחד (אולי גם רגיש לכאב של אחרים, למרות הבעיה האישית שלו), כדאי ללכת בדרך שלו. בנוסף ליעוץ מקצועי, כדאי לתת לו להחליט את ההחלטות שלו. רק אז הוא יוכל לקבל אותן בלי התנגדות-

להכין טבלה ובה ההכנסות שלו, הסכום המדוייק של מעשר כספים לפי המצב (10% שמצב שהוא רווק ואין לו חובה לפרנס את אשתו וילדיו...), כך שקודם כל תצאו מהמצב של 90%

 

ועל מי שמבזבז יותר מחומש (שאת לא המלצה לתת חומש ולא מעשר, אלא הגבלה)-

המבזבז אל יבזבז יותר מחומש תניא נמי הכי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות - גמרא, כתובות דף נ עמ' א

 

 

אחת מהבעיות איתו זה שהוא "לא מצליח להגיד לו" כאשר אנשים באים אליו. 

הוא אומר שהלב שלו "יוצא" אל הורים לילדים שבאים אליו ואומרים להם שאין להם כסף. אז זה גם משהו שהמעשר לא בטוח יפתור. 

חייב אדם להקדים פרנסתו לכל אדם. ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו, שנאמר: "וחי אחיך עמך" - חייך קודמין לחיי חברך       טור, יורה דעה רנא

 

ומהתנ"ך-

האשה הצרפתיה אמרה לאליהו הנביא "ועשיתי לי ולבני", כלומר, קודם כל היא תדאג לעצמה ואחר כך לבנה!! והוא הסכים איתה וענה "לך ולבנך תעשי באחרונה" (מלכים א פרק יז)

 

 

 

(לגבי שו"ת שבט הלוי- אין לי מקור מדוייק בבית, אבל הרבה מפרשים מביאים אותו)

תתקשרו לרב שאפשר לסמוך עליו שהוא יודע את המקורות ולתת לו כמה פרטים חשובים

ואחר כך להפנות אותו לאותו רב:

 

הרב יהודה עמיחי- מכן התורה והארץ

רב מארגון פעמונים (אפשר לנסות לבקש פגישה עם ארגון פעמונים גם אם לא נראה

שהוא יעמוד בתנאים שלהם)

 

(אני יוצאת מתוך הנחה שעזרה מקצועית לא עזרה לכם עד כה, כי בודקים טוב טוב לפני שנותנים קיצבה)

 

בהצלחה!

 

כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים:שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית פחות מכאן עין רעה וחומש זה שאמרו שנה ראשונה מהקרן מכאן ואילך חומש שהרויח בכל שנה: הגה ואל יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות (ב"י בשם הגמ' פ' נערה שנתפתתה)...

אם במקרה קל אז סמכות תורנית שהאב מכבד יכולה להועיל
אם לא אז צריך לחשוב איך לקחת אחריות על הכסף שלו...
אני מניח שהאבחנה שקיבל אינה שגויה ולכן כנראה שצריך להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך בעניין
זה קשה ולא נעים אבל יתכן ואין ברירה

אז מי שלח לו?

 

אתה מנסה להציג אותו כחולה נפש ואת חבריו כרמאים - אולי זו האמת, אבל לנו אסור להאמין בזה בלי סייג.

 

3000 שקל זה בהחלט תקציב שאפשר לחיות ממנו בגיל הזקנה ולכן זה לא נכנס לגדר "להזדקק לבריות" של השו"ע.

 

וגם יש גמרא מפורשת: מי שיש לו מה לאכול היום ודואג מה יאכל למחר - הרי זה מקטני אמנה. לכן מי שבוחר לא לעשות חסכון אינו משוגע לגמרי.

 

כמובן שאם בני ביתו הקטנים עדיין יהיו זקוקים לעזרה בעוד 10 שנים, זו שאלה מאוד לא פשוטה והדעת נוטה שהוא צריך לוותר על חלק מהצדקה ולחסוך.

 

 

הביטוי 'בן אדם' מופיע פעמים רבות במקרא במקביל ל'אנוש' - אפשר להניח שאכן הביטוי בן אדם מכוון לשת, שהיה בנו של אדם, ונקרא על שם כך מפני שנאמר שעליו (בראשית ה ג) שנולד "בדמותו כצלמו" של אדם הראשון, כלומר באופן מיוחד היה היווה המשך\העתק שלו, ולכן לדורות נקרא על שם כך ולא על שמו האישי. ולעיתים מופיע הכינוי 'אדם' כשם המין, בלי 'בן'.

 

אם כן, אדם, שת (בן אדם) ואנוש - כל אחד מהם מציין את המין האנושי בכללותו, ואכן הם שלושת הדורות הראשונים באנושות.

אחרי ההכנה האסטרטגית והתפילה

איך תשובה שאמורה לענות "אם תצליח או לא" אמורה להיות עדכנית לפי כמה ואיך התכוננו למלחמה?

זה לפי זכויות, ועוד חשבונות שמים.. לא לפי מה שהתכוננו.  

 

יש לך מקור לזה? אשמח לקרוא...

יהושע ח

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א וְאַל־תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה ׀ נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת־מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ וְאֶת־עִיר֖וֹ וְאֶת־אַרְצֽוֹ׃

וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַק־שְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂים־לְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ׃

 

שמואל ב ה

וַיֹּסִ֥פוּ ע֛וֹד פְּלִשְׁתִּ֖ים לַֽעֲל֑וֹת וַיִּנָּֽטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃

וַיִּשְׁאַ֤ל דָּוִד֙ בַּֽיהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲלֶ֑ה הָסֵב֙ אֶל־אַ֣חֲרֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל בְּכָאִֽים׃

וִ֠יהִי בשמעך [כְּֽשָׁמְעֲךָ֞] אֶת־ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃

 

מעט שונה אבל בכל זאת 

מלכים ב ז

וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הָיָ֥ה נִלְחָ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־עֲבָדָ֣יו לֵאמֹ֗ר אֶל־מְק֛וֹם פְּלֹנִ֥י אַלְמֹנִ֖י תַּחֲנֹתִֽי׃

וַיִּשְׁלַ֞ח אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר הִשָּׁ֕מֶר מֵעֲבֹ֖ר הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־שָׁ֖ם אֲרָ֥ם נְחִתִּֽים׃

וַיִּשְׁלַ֞ח מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁ֨ר אָֽמַר־ל֧וֹ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים והזהירה [וְהִזְהִיר֖וֹ] וְנִשְׁמַ֣ר שָׁ֑ם לֹ֥א אַחַ֖ת וְלֹ֥א שְׁתָּֽיִם׃

וַיִּסָּעֵר֙ לֵ֣ב מֶֽלֶךְ־אֲרָ֔ם עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶל־עֲבָדָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם הֲלוֹא֙ תַּגִּ֣ידוּ לִ֔י מִ֥י מִשֶּׁלָּ֖נוּ אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיֹּ֙אמֶר֙ אַחַ֣ד מֵֽעֲבָדָ֔יו ל֖וֹא אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־אֱלִישָׁ֤ע הַנָּבִיא֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר בַּחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבֶֽךָ׃

 

וברור שצריך להתאמן ולבנות אסתטרטגיה זה בגדר השתדלות ... ניתן כמובן לפתוח דיון על האם יש צורך בהשתדלות אחרי שהובטח שינצח את תרצה אחפש מקורות גם על זה אבל זו סוגיה רחבה מיני ים

רק האם נצליח בדרך שהתכוננו אל המלחמה.
לכן אם האורים ותומים היו אומרים לו יתכן שהיו משנים אסטרטגיה ושואלים שוב.

יש לך שאלות טובות..

זה חידוש וזה מאד מוזר...  תמיד הבנתי שזה לפי הזכויות וכו' 

 

תודה רבה על המחמאה!

בעקרון האורים ותומים עונים על מה ששאלו אותם ספציפית. בשופטים כ, יח כתוב שהם שאלו מי יעלה להילחם בבנימין וה' עונה שיהודה יעלה. והם הפסידו.
אחר כך הם כבר שאלו האם בכלל לעלות להילחם.

לכן במקרה כאן- דוד אמר להם להילחם. התייעצו עם אחיתופל באיזו אסטרטגיה. נמלכו עם הסנהדרין (רשי מסביר שנמלכים בסנהדרין כדי שיתפללו עליהם). ואחרי כל ההכנות האלה שאלו האם זה יצליח.
יתכן שהאורים ותומים היו עונים לא להילחם. ואז הם היו צריכים להבין למה. האם הבעיה באסטרטגיה או בזה שלא התפללו מספיק. אבל בכל אופן זו החלטה מדינית וצבאית שהאורים ותומים זו הדרך שה' אומר להם מה דעתו עליה.
גם אם היו שואלים בהתחלה יתכן שהתשובה הייתה "תלוי" כי זה באמת תלוי באיך יתכוננו לקרב ועד כמה יתפללו. לכן בוחרים דרך, עושים את הפעולות הנצרכות ואז שואלים האם זה יצליח.

אז לפי מה שאתה אומר שהם עונים ספציפית על מה ששואלים, ובמלחמה נגד שבט בנימין הם היו אמורים לשאול אם בכלל להלחם...  עכשיו אני נזכר שלמדתי את זה.

 

מה בעצם הם היו שואלים?  אם הם יצליחו או האם בכלל להלחם? 

הרי גם אם דוד אמר עדיין צריך לשאול..גם הוא היה שואל כשהיה צריך.

 

ובכל מקרה, אני אשמח למקור כלשהו לעניין שהאורים ותומים היו עונים לפי המצב העכשוי והאסטרטגי.

עניתי על זה בפסקה האחרונה למעלה מה שנראה לי..

ומקור לזה שענו לפי המצב העכשווי האסטרטגי זה פועל יוצא לזה שהם עונים על מה ששואלים אותם. התשובה היא בהתחשב בכל הסיבות של למה כן או למה לא.

בברייתא במסכת יומא ע"ג נאמר:

כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל, והנשאל פניו כלפי שכינה (למערב). השואל אומר "ארדוף אחרי הגדוד הזה?" והנשאל אומר "כה אמר ה' עלה והצלח". ר' יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה' אלא עלה והצלח. אין שואלין בקול רם, ולא מהרהר בלבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה: וחנה היא מדברת על לבה. אין שואלין שני דברים כאחד, ואם שאל אין מחזירין אלא על אחד ועל ראשון. ומחזירין לו כסדר אע"פ ששאל שלא כסדר. ואמרו גזירת אורים ותומים אינה חוזרת, אע"פ שגזירת נביא חוזרת. שנאמר "כמשפט האורים", ובגבעת בנימין לא בחנו (פירשו) אם לנצח או להנצח, ובאחרונה שבחנו - נצחו.

הייתה לו נפילה אחת בעניין לפי חזל, "כי אם זכרתני והזכרתני". ואולי לכן עונשו היה חמור כל כך, עוד שנתיים בבור מצרי נורא. כי זה היה העניין המרכזי שהיה על יוסף לתקן וליישם.

ואולי זו גם הסיבה שה' גלגל שיישב בבור הרבה שנים בגלל אשת פוטיפר. שיהיה במקום בו אין לו ככ מה לעשות חוץ מלהיות עם ה'.

תודה..

לכאורה תלוי במחלוקת רב ושמואל מה שאתה כותב על אשת פוטיפר

נראה לי צריך עוד להתעמק בזה

הרי לכאורה דווקא בגלל שהוא לא חטא איתה הוא נכנס לכלא. היא נקמה בו.
כלומר ה' גלגל מציאות שיוסף יעמוד בנסיון ולא יחטא ודווקא בגלל זה יכנס לכלא. כדי שיבין שזה מה'.

שזה קרה בגלל זה. הרי הוא גם ראה את ה קודם.

יש רמות בראיית ה'

הדף היומי בטלפון

0722223525

0732951883

השכיב אותם ומדד עם חבל מדידה - מידת אורך שני חבלים הרג ואחת השאיר. כלומר הרג 2/3 בממוצע.

הוא מדד לפי הגובה של הבן אדם?

אז זה לא קשור לשני שליש.

או כמות? ואז זה בדיוק שני שליש.

השכיב את כולם אחד ליד השני ומדד עם החבל - כל מי שנכנס בראשון ובשני הרג ומי שנכנס בשלישי השאיר בחיים וכן הלאה.

מעין סלקציה. (סליחה על הקישוריות)

שזה סלקציה אבל בדווקא ובהפגנתיות לא ע''פ כישורים או תכונות אישיות אלא באופן אקראי.

תרופות שאין להן טעם טוב אינן צריכות הכשר. ואמנם מדברי חכמים אסור לאדם לאכול איסור פגום, מפני שבכך שהחליט לאוכלו הרי שהחשיבו כמאכל שלא נפגם, וממילא אסור לו לאוכלו. אולם כאשר מטרת הבליעה היא רפואית, אין מחשיבים את התרופה כאוכל - ואין בה איסור.

אמנם לתרופות טעימות, כגון סוכריות מציצה וסירופים, וכן לוויטמינים טעימים שאנשים בריאים נוטלים לצורך חיזוק בריאותם, לכתחילה צריך הכשר. אחריות זו מוטלת על גופי הבריאות, שצריכים למנות מומחה שיבדוק שהתרופות ותוספי הבריאות שהם נותנים לחולים ולבריאים מופקים מחומרים כשרים. ואף הצרכן צריך להעדיף תרופות וויטמינים שיש להם הכשר. אבל אם לא מצאם עם הכשר, רשאי ליטול תרופות וויטמינים טעימים בלא הכשר. מפני שבפועל, החומר העיקרי שבתרופות ובוויטמינים אינו מורכב מחומרים שאינם כשרים, ורק לגבי החומרים שנלווים לתרופה ישנו ספק שמא הופקו מחומרים שאסורים באכילה. וכיוון שמדובר בחשש רחוק מאוד שכמעט ובלתי אפשרי לצרכן לברר אותו, יש ללכת אחר הרוב ולהכשיר את התרופה. אבל ויטמינים ותוספי מזון שנאכלים גם לשם הנאה, ולכן גם צריך לברך לפני אכילתם 'ברכת הנהנין', אסור לאכול בלא הכשר.

זה יכול להוביל למקומות לא טובים.

בעקרון, הניסוח ההלכתי הכי ברור הוא השולחן ערוך שכותב "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד."

אבל בימינו לא מקבלים את המשפט הזה כפשוטו, וההמלצה המקובלת מבחינה הלכתית היא שמותר לשוחח בדברים הנצרכים עניינית, ולא רצוי להגיע לקרבה וקלות ראש. (היינו אפשר לעבוד ביחד, אבל לא רצוי לצאת ביחד למסעדה).

אבל אני מעדיף שיפרסמו את זה

בנות זה בעיקר בשבילכן. בנים ובנות- עקרונות - נוער וגיל ההתבגרות

שכוייח!

לא מצאתי אותו. לראשון הקישור שמור. יישר כח

האם אסור? לא. 

מה בדיוק אסור ומה לא זו שאלה מצוינת, לה תקבלי תשובה שונה מאנשים שונים ובתקופות שונות. ההלכה בנושא בעיקר שמה במרכז את מה נכון; להתרחק. כמה ואיך זה מורכב, אבל אכן בעייתי.

יש גדרים ברורים יותר על קלות ראש, סימונים, ריח, הסתכלות ועוד.

השאלה האמיתית שצריך לשאול, היא, האם יש שם יצר או לא ?
יש יצר יש בעיה, אין - אין.

 

ראוי לשאול רב, או, אם, מסיבות מובנות, פדיחות, לברר את דעתם של רבנים באינטרנט או שות אס אמ אס.

בהצלחה

 

"ירחיק מהנשים מאוד מאוד" שו"ע אבן העזר

רק כדי לברר שחזר לה אורח כנשים?

יש מי שאומר אמנם (אם אני לא טועה ההגה ברש"י בראש השנה בסוגיה הרלוונטית) שבזמן ההריון של יצחק מחשבים את ימי הנידה, אבל זה מדרש.

לא תבערו אש בכל מושבותיכם- זה רק אש. מותר לנסוע במכונית ולבנות בשבת, לברור ולקצור, כי זה חז"ל

לבין מדרש אגדה שלא מתיימר להוציא פרשנות הלכתית אלא רעיונית.

אני מקבל את זה שיכול להיות שגם הוא צריך להיות שיטתי בפנ"ע אבל בטח שהוא לא מתכוון להיות פשט.

לא בכל המקרים לפחות.

 

בפרשנות התנ"ך מצינו הרבה ראשונים ואחרונים שחולקו על פירושי המדרש.

לעומת זאת בחשיבה הלכתית לאף ראשון או אחרון אין שום סמכות..

 

קיצר, השאלה שלך היא על המדרש ולא על הפשט. זה הכל.

 

נ.ב - יודע מה זה שאלת יסוד ממש טובה.

האם פרשנות של מדרשי אגדה משלימה אחד את השני?

נראה לי שבמקרה שאפשר, זה מבורך. במקרה שלא אז כנראה שלא..

היו גדולים עולם כמו הרמב"ן שאכן חיפשו שיטתיות

בנושא יהודה ותמר, וקצת בדומה אצל דוד ובת שבע, 

המלכות הגיעה דווקא מהם, ודווקא מהמעשים האלו שלהם,

 

כתבתי על כך כאן:

וירד יהודה

יש ליקויים אצל אנשים שונים וזה לא הופך את הליקוי למשהו נשגב וקדוש. 

 בעניננו התשובה שהלכות נידה לא נהגו לפני מתן תורה מספיקה בהחלט. גפ יעקב נשא שתי אחיות , ועמרם נשא את דודתו יוכבד. 

 

 באביון-גיליון מביאים את השושלת (המדומה) של ישו . ודגישים את החריגים הנראים לא תקינים  יהודה ותמר וכו'. 

\למה ? כנראה כדי לכסות על מה שכולם ידעו שמריה , האמא, התעברה לא מבעלה. 

אין דרך לדעת את פרטי הסיפור, מלבד החלק אותו כתבה תורה בפירוש,

יכולות להיות אלף ואחת וריאציות איך לפתור את זה, אבל זה פשוט לא רלוונטי. מאחר שזה לא סופר.

 

תראה שיש סיפורים בתורה שסופרו בפרוטרוט, הרבה מאוד מלל על מעשה שקרה ביום אחד בלבד, 

ויש סיפורים הפוכים שמאות ואולי אלפי שנים התקבצו לפסוק או פרק אחד.

 

אז גם במה שסופר אין לך בו אלא סיפורו.

גם זו תשובה...

ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה כשתבעה אמר לה שמא נכרית את אמרה ליה גיורת אני שמא אשת איש את אמרה ליה פנויה אני שמא קיבל בך אביך קידושין אמרה ליה יתומה אני שמא טמאה את אמרה ליה טהורה אני:

מילא אשתו של אדם נאמנת (וספרה לה, מכאן שע"א נאמן באיסורין וכד') אבל כיצד ניתן לסמוך עליה?

 

עד אחד  נאמן באיסורין לא נאמר על האדם עצמו.

 

מלבד בנידה.

 

יש מסיח לפי תומו שזה דין אחר לגמרי, וודאי שאינו שייך כאן

ולכן אם אשתו נאמנת לומר טהורה אני, אז גם קדשה (השתמשתי במילה המקראית כדי למנוע חסימה) נאמנת.

איך אברהם מכין חמאה וחלב ובן בקר?  (לא תבשל גדי בחלב אמו)

איך יעקב מתחתן עם שתי אחיות?     (ואשה אל אחותה לא תקח)

איך רחל גונבת את התרפים אצלה?   (פסילי אלוהיהם תגדעון)

איך יהודה בא על קדשה?                 (לא תהיה קדשה...)

 

אגב, לא דיברתי על שאלות יפות אחרות כמו  -

איך אברהם מתיר לשרה לענות את הגר?

איך יעקב ורבקה מרמים את יצחק?

איך ראובן שוכב עם פלגש אביו?

איך האחים כמעט הורגים את אחיהם?

 

לא בטוח שאתה תתחבר לתשובות שלי לשאלות הללו - אבל - 

לסגנון השאלות הראשונות אני טוען שהם לא ידעו על האיסורים הללו בפרט ועל התורה בכלל.

ולסגנון השאלות האחרונות אני טוען ש - הם היו (הצטיירו כ) בני אדם. 

 

יש שאלה כללית אן האבות קייימו את כל התורה לפני נתינתה או לא.

 

על הצד שלא, רוב השאלות יורדות, אם כי ניתן לתרץ כל אחת כמעט. על הצד שכן, יש ליישב.

 

והכי חשוב לדעת שלא תמיד באמת ניתן לענות...

 

 

(נערך לבקשת הכותב)

 

הייתי מחליף את המילה מכין במילה מגיש, הלכתית (לא פשט) זה אסור, ואדם שמקפיד על עירובי תבשילין אמור לדעת את זה...... (אגב, עיין המאירי בהקדמה לאבות) 

 

אגב, אתה יכול לומר גם שהוא הכין להם אבל הוא בעצמו לא עושה את זה לעצמו, ואתה יכול להתפלפל עוד ולומר שאין כאן לפני עיוור כי הוא ידע מראש שהם לא קשורים למצוות. אבל כאן אתה נכנס לפרדוקס - כי אברהם הוא לא רק מקפיד על עירובי תבשילין אלא הוא גם המחזיר בתשובה הראשון (הנפש אשר עשו בחרן)- ואיך במוסד להחזרה בתשובה של אברהם הכינו בקר וחמאה ביחד? הרי זו הרחקה מהאמת...

אני בטוח שגם @ק"ש לא חושב שזו אפיקרוסות. ושגם הוא מכיר את הרמבן שמיישב את חזל ולמרות זאת מפרש אחכ על דרך הפשט וכו'.

להלעיג את הצד שמולך, לא ככ מעיד על בקשת אמת. בעיניי)

זה היה ניסוח מתוך מודעות שהן שואל השאלה והן ק"ש "לא אוהבים" את המקום שהתגובות שכתבתי מורות אליו. 

ומתוך מודעות לעולם הפלפול הפרשני דרשני שמוצא תשובה לכל שאלה אפשרית. 

אין פה כוונה לזלזל או להיות ציני. 

אם מישהו נפגע אני מתנצל.

(עורך)

יעקב גייר את נשותיו ולכן יכל להתחתן איתן.

אברהם נתן להם את החמאה לפני הבשר.

רחל רצתה להציל את אביה מהעבודה זרה שלו.

לגבי יהודה- ש לי תשובה אבל אני ממש לא רוצה לכתוב אותה כאן כי זה מסוכן (קשור גם לחנוכה אגב).

ובכללי, מוזר שזו הבעיה ההלכתית היחידה שמצאת בסיפו המזעזע הזה...

ואם זה משנה למישהו שום דבר לא ישכנע אותו אחרת ממה שהוא החליט לחשוב. 

מה אכפת לך? למה את מתעקש לעשות פה בלגן? רוב מוחלט של עם ישראל נאמן לרש"י ולצאנה וראינה, ולא מחפש בלגן אצל רלב"ג,תלמידי ראב"ע, אבן כספי, רבי עזריה מן האדומים,נחמה ליבוביץ', הרב קאסוטו, משה מנדסון, ואחרים, הרוב הולכים יד ביד עם פירוש רש"י, הרוב המוחלט, למה אה מתעקש לחולל בלגנים?

שיש דעות שונות בראשונים ובחז"ל עצמם.

שהרמבן והרדק (למשל), לא נמנעים לפרש אחרת מחז"ל (בהמון מקומות), וזה בסדר גמור.


(אבל אני מודה, שלא מפריע לי שיש אנשים ש'נאמנים לרש"י')

וכך כל פרשני המקרא לדורותיהם מהגאונים ועד ראשוני האחרונים. 

אז אם הולכים על רוב חכמה ורוב מניין אני זוכה בשלל, והקושיה עליך. 

 

אח שלי כתבתי תגובה איפה הבלגן?! זו תגובה שאפשר להתייחס אליה ואפשר שלא. 

אם הוא היה כותב שהתגובות בלעדיות לאנשים שמגדירים את עצמם קווניקים - לא הייתי מגיב.

 

אני עדיין חושב שאין משמעות לדיון (כי או שלא משנה לך - או שמשנה לך ואז אתה לא תשתכנע). אבל זה לא סותר את זה שכתבתי תגובה של מה אני חושב. וזכותך לראות בזה סתירה.

 

  

 

 

על רחל והתרפי ופירוש ראב"ע מפי רבי יוסף ממורוויל, העלית אותו שנה שעברה ועצבנת חצי פורום ופה חזרת והעלית אותו כקישור לפה כבדרך אגב אף שזה קשור בקשר רופף לשאלה כאן, אתה מתעקש לחזור לפולמוס "תנ"ך בגובה העיניים" אף שאין צורך בכך, לא מבין למה לך הבלגן הזה, להלן "הבלגן".

 

רש"י לא רואה עצמו מחוייב לחז"ל? נו בחייך.

 

כל פרשני המקרא לדורותיהם, אלה האורתודוקסים קיבלו מסורות ומדרשים מרבותיהם, על בסיס זה נכתבו הפירושים כולל ראב"ע, אף שכנראה קיבל דברים שאחרים לא קיבלו, זה כולל את הגישה המיוחדת שלו בתפיסת היהדות, ואין כאן המקום להרחיב, בסופו של דבר מי שלא ראה עצמו מחויב לחז"ל מצא את עצמו בחוץ כמו ברוך שפינוזה ואחרים (בעיקר בגרמניה ובמרכז אירופה).

 

לא מפרשים מה שבא לנו, איננו קראים, אנו מקבלים מסורות והולכים על פיהם, בלי המסורת לא יכולנו לדעת איך הוגים צורה של אות, חיתוכים, תנועות, טעמים ופיסוק, תחילת פסוק וסופו, מה הכוונה של פסוק, האם עלינו למול את ערלת הלב כפשוטו? האם להוציא עין למי שהוציא עין חברו, מהי הדוכיפת שבשרה אסור למאכל,האם מותר לנו בכלל לאכול בשר שהוא לא קורבן,  האם אסור להבעיר אש בכלל בביתנו ביום השבת (אגב נרות שבת לפי פשט הפסוקים זה חילול שבת) לא יכולנו לדעת דבר בלי המסורת והרמב"ם מביא דוגמה שכן יש פסוק "והיית משוגע ממראה עיניך" מכאן מצווה דאורייתא להיות משוגע, אי אפשר להבין רבע אות בתורה בלי מסורות חז"ל.

 

אל תנסה להגיד לי שרש"י לא מחויב לחז"ל סבבה? אתה מדבר איתי על רוב חכמה ומניין? אני אמוטט עליך את מגדל הקלפים שבנית בקלות.

 

עכשיו, יש חלק מהיהודים האורתודוקסים הליברליים ששיטת "תנ"ך בגובה העיניים" שיסודותיה בתורתו של הרב הילדסהיימר כנראה מתאימה להם מסיבות חינוכיות, חינוך יקה בעיקר, אני לא בא לתת ביקורת על השיטה עצמה, רבים וחכמים ממני בחכמה ובמניין כבר תקפו אותה (לא רק קווניקים, ממש לא רק הם), אני רק תוהה למה אתה מתעקש להביא את זה לדיון בכל פעם ולקשר את הקישור הזה לכאן אף שאין בו ממש צורך להתפתחות הדיון מלבד אולי שאתה מחפש אש להפיל על עצמך את זעמו של ק"ש ואחרים? סבבה שזה מה שאתה חושב, מה הועיל הקישור לבלגן שעשית בשנה שעברה שהעלית מן האוב את פולמוס תנ"ך בגובה העיניים ועכשיו עשית זאת שוב בלי שום סיבה שנראית לעין?

 

לעיני לפחות.

(נערך לבקשת הכותב)

 

רק כי אמרת (מחוסר ידע לדעתי) שאתה תמוטט את מגדל הקלפים בקלות. אז אתה (וכל מי שקורא את התגובה הזו) מוזמן בחפץ לב לנסות. 

 

רש"י - עיין בראשית פרק ג - ח, כב, כד. פרק ד - ח. פרק יט - טו. והכי חשוב עיין בשמות ו,ט. ועיין במיוחד רשבם בראשית לז, ב. 

 

אתה משכתב את ההיסטוריה ביהירות וחוסר ידע גדול. כמו שאמרתי ואני חוזר ואומר רוב מנין וחכמה מהגאונים ועד ראשוני האחרונים לא היו מחויבים לחז"ל ולמדרש ההגדה בפרשנות המקרא. רוצה לכפור בהם? תכפור, בכייף. אבל אל תחשוב שאתה מייצג אותם, או משהו שדומה להם. 

 

התפיסה שלך שמייצגת את התפיסה החרדית\חרדלי"ת היא תפיסה שרוצחת את האינטואיציה הפנימית וההבנה הפנימית, ושורפת אותה על המזבח החזל"י\קבלי\קווניקי\ - אין לי בעיה עם זה ואני לא מנסה לרגע לשכנע מישהו שהתפיסה שלו היא מוטעית, אבל הבעיה מתחילה כשאנשים מטאטאים את האפר השרוף בדבקות עילאית מתחת לארון הספרים היהודי - כשארון הספרים הזה - במקרה שלנו - לא קיים.

 

אתה טועה. אין קשר לקראות. לא דיברתי על מדרשי הלכה, דיברתי על מדרשי אגדה. בהלכה ובמדרש הלכתי אתה לא מחויב כי חז"ל הם הפשט, אלא כי חז"ל הם הסמכות בפרשנות. רשב"ם טען שעל פי הפשט והיו לטוטפות זה מטפורה, אבל מבחינה הלכתית הדרש החז"לי הוא הסמכות ההלכתית. לא כי הוא הפשט, אלא כי הוא הפירוש ההלכתי המוסמך מבחינה הלכתית. אין קשר בין הלכה ודרש הלכתי לבין הנושא כאן.

 

שתי שניות של היסטוריה: התפיסה של תנך אזוק לחז"ל היא תפיסה שהייתה מאוד פופולארית אצל מקובלי צפת, עם התפשטות קבלת הארי באירופה אפשר להניח שהיא גם התפשטה, אבל התפיסה הזו קיבלה תנופה משמעותית במשך הזמן כשהיא הגיבה לחילון - באמצעות סגירות והתאבנות כואבת. היום זו הסיבה שאם יש לך זיקה כלשהיא ל(קבלה) חסידות או לחרדיות אתה בדרך כלל תהיה אזוק לחז"ל. 

שיתפתי את הקישור כדי להסביר את עצמי נטו - כי לרוב האנשים זה לא מובן בלי ההסבר הזה. 

 

 

 

יש לך תאוריה שרש"י איננו נאמן לחז"ל, תציג את שאלות המחקר שלך ואל תשטח פה מראה מקומות, זה לא רציני אפילו בשביל המחקרים באקדמיה, תשאל שאלות ונענה.

 

אני משכתב את ההסטוריה? קודשם כל תגיד מה אני משכתב ואחר כך תוכיח לי שזה לא נכון, להטיח אישומים ללא ביסוס זה לא רציני בעליל, זה סתם לזרוק מילים ולחוש צודק, מה אני משכתב לדעתך ובמה אינני צודק והשתדל להביא הוכחה לוגית.

 

אינני חושב שיש לי תפיסה חרדית ו/או חרד"לית ו/או חזל"ית ו/או קבלית ו/או קווניקית, אני גם חושב שיש הבדלים גדולים בין כל התפיסות הנ"ל, אבל כאן סיבכת את עצמך, נא תגיד לי מה אני חושב, מה פירוש כל התפיסות הללו וה הקשר בי מחשבתי לתפיסות הללו ואז למה אני טועה, אם תצליח מברוק, אם לא גיבבת פה פיסקה חסרת טעם, ניסית לצאת צודק והטחת מילים ללא כיסוי או מחשבה בפועל.

 

מרת שרש"י לא מחויב לחז"ל קריא: רש"י קראי או שפירושו למקרא נטול השלכה הלכתית כמו שרשב"ם ראה את פירושו, בסדר, רק רציתי להבהיר לך שמשמעות דבריך זעזעת וני לא טועה, אתה זה שמגבב מילים בלי לשים לב למשמעותם, רש"י נאמן לחז"ל, מאוד נאמן, כמובן, כי הוא אורתודוקסי (או כפי שקראו לזה בימי הביניים- "רבני") אתה פשוט לא שולט בלקסיקון.

 

שתי שניות ש הסטוריה שלך מעניינות, אבל לא מעבר, כל היהדות האורתודוקסית בגולה התה אמנת לחז"ל, גם בארץ ישראל, מי שלא היה אורתודוקסי (=נאמן לחז"ל) יצא החוצא מבית המדרש ובסופו של דבר התבולל, ואה עוד אומר לי שאני משכתב את ההסטוריה...בסדר.

 

שיתפת את הבלגן שעשית בשנה שעברה כדי להסביר את עצמ? אני חושב שרק הסתבכת סביב עצמך, חג אורים שמח.

 

 

גם פרשני הפשט, שמיעוטם לא ראו בעיה בלחלוק על חז"ל (רובם טענו שהם מפרשים את הפשט, וחז"ל את הדרש) לא אמרו את מה שאמרת על האבות.

וּבְעִנְיַן תָּמָר אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (פה, ח), עַל פָּסוּק ''וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל־הַדֶּרֶךְ'' (בראשית לח, טז): בִּקֵּשׁ יְהוּדָה לַעֲבֹר וְרָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה וכו'. בָּא לְהוֹדִיעַ, שֶׁלֹּא (*) יַחֲשֹׁב שׁוּם אָדָם שֶׁכַּוָּנַת יְהוּדָה הָיְתָה לִזְנוּת; חָלִילָה וְחַס לְצַדִּיק גָּמוּר כִּיהוּדָה, מִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת זַרְעוֹ רִאשׁוֹן לִדְגָלִים וּלְכִבּוּשׁ הָאָרֶץ וּלְכָל מִלְחֶמֶת מִצְוָה, שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ דָּבָר כָּזֶה. אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי בְּנֵי בַת שׁוּעַ אִשְׁתּוֹ מֵתוּ בְּחֶטְאָם, חָשַׁב, שֶׁהַקַּלְקָלָה בָּאָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ. וּבִרְאוֹתוֹ לְתָמָר שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ מְכֻסָּה פָנֶיהָ בְּצְנִיעָא נִכְנַס בּוֹ דַעַת עֶלְיוֹן וְחָשַׁב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֵת קְדֵשָׁה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כַוָּנָתָהּ אֶלָּא לָבֹא אֶצְלוֹ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְהֵכִין כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְהוֹלִיד בָּנִים הֲגוּנִים וְלֹא כָרִאשׁוֹנִים. וְגַם הָיָה סִיּוּעַ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, שֶׁכַּוָּנָת תָּמָר הָיְתָה לְמוּטָב (*) וְהִכְנִיס בְּלִבּוֹ לִקְרַב אֵלֶיהָ. וּבְעֵזֶר הָאֵל יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא צוֹפֶה עֲתִידוֹת, נָתַן לָהּ הֵרָיוֹן שְׁנֵי צַדִּיקִים תְּאוֹמִים, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים כְּדֻגְמַת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הֵם פֶּרֶץ וְזֶרַח. (*) מֵהָאֶחָד יָצְאוּ מְלָכִים וּמֵהַשֵּׁנִי נְבִיאִים, נוֹלְדוּ בְּצוּרוֹת סִדְרֵי עוֹלָם. וּבָרוּךְ הַיּוֹדֵעַ אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם (*) לְמַדְרֵגוֹת אֵלּוּ וְהִסְכִּים בַּדָּבָר וּבָא מֵאִתּוֹ.

כל עוד שהדיון ענייני, וגבולות הגזרה הם ההלכה, יש לו מקום
זו דעתי

המהרל נראה לי בגבורות לגבי זה שיעקב נשא שתי אחיות מחלק בין מצוות עשה ללא תעשה.
שמצוות עשה יש עניין למי שאינו מצווה ועושה ובל"ת לא.
בכל אופן עד אחד נאמן באיסורין כך שהיא נאמנת לומר שהיא טהורה פנויה וכו' אלא אם יש חזקה הפוכה