שרשור חדש
תושב"ע - סמכות חכמיםאנוניקי

שלום,

בזמן האחרון לפני כשנה~,  הושמעו ברחבי הרשת ערעורים רבים על התושב"ע בד"כ ממקומות של מסיונרים נוצרים, לפי דעתי אין כמעט מי שמסתובב רבות ברחבי הרשת ,יוטיוב וכד', ולא נתקל בדברים אלו.

בעקבות היכרות עם מספר אנשים שנתקלו בדברים אלו ולא ידעו לענות וביקשו עזרה, חבר שלי כתב מאמר מקיף ושלם על נושא זה, אף מהזווית הכי ליברלית ומכילה של הנושא - וסמכות חכמים בראשה.

כך שמי 'שמטריד' אותו נושא זה מוזמן לקרוא.

לפי דעתי, מאמר זה איכותי מאוד ומראה שאכן קיים צורך בסמכות חכמים.

20180306175747.pdf

 

 

נ.ב אפרופו שאלות באמונה. במאמר מוסגר אני יוסיף שלאחרונה אולי הרבה לא יודעים אבל נפתחה עמותה חדשה שנקראת 'מכון ידעיה' שמתעסקת בנושאים הללו. כרגע היא בשלבי הכנה לפני העלאת חומרים לאינטרנט והכשרת אנשי צוות. תוכלו להתייעץ עימם דרך המייל והפלא'. היא מורכבת מצוותים רבים ואנשים מאוד רציניים למשל הרב אורי שרקי, פרופ' שלום רוזנברג, פרופ' שלמה זלמן הבלין, פרופ' יואל אליצור, ד"ר מיכאל אברהם, ד''ר משה רט ועוד ועוד.

כל כך ילדותי וטרחניברלנד
הוא ממציא לעצמו שאלות ואז עונה לעצמו וגם חושב שהוא גאון הדור.
אנסטסיה תאכל אותו בלי מלח
שטויותאנוניקי

אתה צוחק עלי? אני מקווה...

כי אם לא, זה רק מראה שלא קראת הכל.

בכל מקרה, כל אחד יכול לנסות "לאכול את השני" השאלה רק מה המחירים שכל אחד ישלם בעקבות "מאכל שכזה"? ובמקרה שלה, ככה"נ היא גם תאכל לעצמה את האמונה בתורה שבכתב. כי המסורת שהעבירה לנו את התושב"ע היא היא אותה מסורת שהעבירה את התושב"כ. וערעור על חלק אחד של המסורת נידון כערעור על המסורת כולה (אם אין סיבה רצינית מסויימת מדוע לקבל צד זה ולא אחר) המאמר שם מרחיב ומראה בין היתר שאפילו יש לצפות למסורת המורה על סמכות חכמים ואף הוכחות מהתנ"ך על פרשנות שכזו לדיני התורה כמו דה"ב על פרשיית 'כי יפלא'" ז"א שיש פה קשר הדוק בין מאורע שאמור להיווצר ברמה האפריורית לבין מסורת המורה על כך. (שרשרת חזקה מאין כמוה) כך שאכן היא תקבל מכה חזקה רק בלטעון על המצאה של התושב"ע. שככה"נ תשמוט תחת רגליה גם את האמינות בתושב"כ, ובטח במצוות התושב"כ. (למשל מי אמר שמה שכתוב בספר דברים א,ב הוא אכן מסיני).

 

פרט לכל הבעיות שמתעוררת כלפי הצד הנוצרי שלה, שאם היא דורשת רף אמינות X. לא ברור מדוע היא מקבלת את הנצרות שהרף אמינות שלו הוא הרבה יותר קטן מX. ואכמ"ל.

'לא קראת הכל' פירושו 'אני משעמם וטרחני'ברלנד
הטיעון העיקרי של החבר שלך הוא ממש גרוע.
יש תורה שבע"פ כדי שיקיימו את התורה שבכתב, הטענה הזו כל כך רעועה.

אני אחכה שהחבר שלך יכין סרטון ליוטיוב, נראה כמה צופים הוא ימשוך.
תפסיק למחזר דברי הבלאנוניקי

כפי שאמרתי אתה חוזר על טענות ללא לראות את ההוכחות הרבות שלו. כפי שראינו היטב גם לטענות שאני הצגתי בקצרה פה אתה מתחמק מלענות (ואת אותם טענות הוא הציג שם רק באריכות הדברים). ועל גביהם ניתן לבנות עוד רבדים שלמים רק מהסוגה הזאת. לליבוביץ למשל, יש עוד רובד משלו- על מיגו לחכמים על כתבי הקודש.

 

כך שלהביע טענה ברגש מזלזל אומנם זה מה שהנוצרים עושים היטב, אך אם נבדוק אותם לגופם נראה כיצד הם נפלות אחד אחרי השני.

 

כמו כן, בעניין הצפיות בסרטון, אולי אתה לא מודע כל כך, אבל רוב הסירטונים נגד התושב"ע בהתחלה עשו איתן ומוטי שר"י, אך אתה לעומת זאת, זוכר את אנסטסיה וכמות הצפיות שלה. כך שזה אומר דרשני.

אבל מכנגד זה מסביר היטב מדוע אתה לא חושב כראוי כפי שראינו.

 

נ.ב אני לא יתפלא אם אתה לא דתי אם אתה מדבר כל כך הרבה דברי הבל. ואף יתירה מכך.

 

עריכה: בהתאם לכך שראיתי את ההיסטוריה שלך, הממצאים החדשים בדמות התגובות הישנות שלך E1,E2 מאששים היטב את היפותזה H שאתה אינך דתי ואף יתירה מכך.

אד הומינם הוא מפלט, של מי שאין לו מפלט אחרברלנד
באמת, כשאין שום טיעון משמעותי , יש שתי אפשרויות.
אפשרות ראשונה להיות הגון ולהודות על האמת.
האפשרות שאתה בחרת היא לנסות לנתח אותי , ולהסיק עלי מסקנות , כדי לכסות ולהסתיר את דלות הטיעונים שלך או של החבר שלך.

אני גם יכול לשלם לך באותה המטבע, אבל זה לגמרי חסר טעם. זו לא הרמה שלי ואני לא מתכוון לרדת ממנה.

העניין החשוב הוא, שהמיסיונרים עלו על טיעון מאוד חזק ולחבר שלך אין שום תשובה אליו.

החכמים מבצעים מהלכים שונים על מנת לנטרל את הכוח של התורה שבכתב, ולהקנות את הכוח הזה לעצמם.
עוד נקודה חשובה היא, שעל אף מימדיו העצומים של הטקסט המקראי לא מוזכרת בו התורה שבעל פה.

עניין נוסף שפחות נוגע למיסיונרים ויותר לחקר המקרא , הוא מידע שמצוי בספרים החיצוניים ובגרסאות אותנטיות של הטקסט, כמו מגילות קומראן, שמחליף את הפרשנות הרבנית או מייתר אותה.
דרך אגב, גם במקרה הזה, כשנתגלו מקורות אותנטיים כאלו, הייתה התגובה הרבנית אותו אד הומינם לא ענייני שניסית לעשות לי.
האמת היא שאין שום מקור רבני שיכול להוכיח את מקורם של מגילות ים המלח, ואין שום סיבה לחשוב שאין הן מביאות את הטקסט המקורי של כתבי הקודש.

לכן התורה שבעל פה, אינה יכולה להיות זו שמהווה את מקור סמכותה של התורה שבכתב.
ההפך גם הצדוקים, וגם הנוצרים הקדמונים הכירו בתורה שבכתב ודחו את התורה שבעל פה.


משום מה שמתי לב שהרבה קלי דעת משתמשים ב"אד הומינם"הדוכס מירוסלב

בלי שום קשר לעניין.

לא כל טענה כלפי אדם היא כשל לוגי מסוג "אד הומינם".

כשל לוגי הוא כשל לוגי. טענה הגיונית כלפי אדם היא לא כשל לוגי. אם אם היא מופנית כלפי אדם "אד = כלפי, הומינם = אדם".

 

למה אנשים מסויימים לא מבינים את זה?..

טענת אד הומינם היא טענה שגויהברלנד
בגלל שהיא לא טענה עניינית.
היא לא מביאה אינפורמציה רלוונטית לדיון.
זה מה שהופך אותה לכשל.
כשל לוגי זה כשל לוגי טענה היא טענההדוכס מירוסלב

טיפש מסיונר הוא טיפש מסיונר

הוא הוא שאמרתיאנוניקי
עבר עריכה על ידי אנוניקי בתאריך כ' באדר תשע"ח 23:33

ראשית כל, לא באתי להיכנס פה לוויכוח רק לייתר את ההשמצות חסרות הפשר שלך. שמראות בורות רבה. 

שנית, מעניין יהיה לציין שצדקתי בהיפותזה וE3 ממשיך לאושש אותה.

 

בכל מקרה,  אענה בקצרה על עיקרי הדברים, שוב הדברים נענים במאמר שם שם, ואני לא רוצה להיגרר פה לוויכוח מיותר. אין לי את הזמן לכך. ואם זה אכן מעניין אותך תוכל לפנות לכותב המייל שלו מצויין במאמר, וכן למכון ידעיה ועוד.

1. המסורת מעידה על התושב"ע זוהי עובדה. התושב"ע היא רכיב במסורת. על מנת להפריד בין הרכיבים שלה מוטלת עליך חובת הראיה. גם אם תנפנף במקורות אחרים כל עוד אין לך לגביהם מסורת, ובטח על מימדיהם של כותביהם, אין להם נאמנות ביחס למסורת המקובלת.

 

אתה מעלה פה טענת קונספירציה H1 חכמים המציאו הכל. אך כדי להעלות את הטענה הזאת אתה צריך להראות א. מניע ב. הזדמנות ג. יכולת.

הטענה שאתה מציג פה היא רק על מניע , עוד לפני שהצגת את שתי הרכיבים האחרים - הזדמנות ויכלות. ראוי שתזכור שללא הזדמנות ויכולת בכלל לא מתחילים פה דבריך.

אמשיך למניע, אם המניע איננו חזק כראוי אז שוב פעם דבריך פה נכשלים מחדש.

לפי דעתי המניע שאתה מציג לטענה הוא לא די חזק ועל כן הוא בכלל לא מאפשר את התקדמות ההתקפה שלך.

 

אציג שתי סוגי התקפה על הטיעון שלך, הם די דומים אך יש קצת שוני ביניהם- 

  1. לא מסתבר לטעון שאכן לחכמים היו את המוטיבציה לזייף דברים אלו.
  2. אם אכן לחכמים היה את המוטיבציה היה מסתבר שיקרה E1,E2,E2 , במידה ומאורעות אלו לא קרו ההיפותזה שלך מתחלשת.

 

למה שחכם כלשהו שמאמין במתן תורה שבכתב מהשמיים, יטרח להמציא יש מאין איזו מעשייה על תורה שבעל-פה, ינסה ויצליח לשכנע את חבריו הרבנים להצטרף לקונספירציה, ואחר כך כולם יחד ישכנעו את כלל הציבור שהיא ניתנה מסיני ושעליו לקבל על עצמו מערכת מצוות מפורטת שאין בהן שום היגיון פנימי, ללא מקור או פשר!? ואת כל זה הם עשו סתם כך כי בא להם ללא שום מוטיבציה נראית לעין.

  • 1. הרבנים ה”טיפשים” הללו אפילו לא ניצלו את ההזדמנות והיכולת להרוויח כסף. בעוד שאכן היה להם את הכוח לעשות את זה, דוג' לדבר אכן היה להם כוח לגרום לאנשים להוציא כסף בדמות תקנות דמאי וכד'
  • 2.מכנגד היינו מצפים שיעשו זאת.
  • 2.היינו מצפים שלפחות יוכלו לגרום עם כל הכוח שיש להם שיהיה להם כסף כדי מחייה, אך למעשה הרבה מהם היו עניים מרודים ועבדו. 
  • 2.חלקם התייסרו ייסורים קשים מאוד, בצומות תעניות סיגופים וכד',1.אך אם הם היו כל כך רשעים למה עשו כן
  • 2. לא היינו מצפים לאמירות כמו : " כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל "
  • 1. מיהי הגילדה?
  • 2.היינו מצפים שהאתוס הבסיסי של המסורת יהיה גילדה אך למעשה הוא מנוגד לרעיון הגילדה- ז"א האתוס שחכמים מציגים הוא להצמיח כמה שיותר ת"ח, תורה מונחת בקרן זווית וגו'. יהושע בן גמלא זכור לטוב על שבנה בתי ספר והביא את כל הילדים ללמוד ולצמוח בתורה.
  • 2. לא היינו מצפים לאמירות כמו " אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות "
  • 1.גם לכולי עלמא הרבנים הללו היו אנשים שהאמינו בתורה שבכתב ובנתינתה בסיני אז איך הם לא פחדו מהקב”ה שבו האמינו ואותו עבדו?
  • 2/1. איזה אינטרס יש להם להמציא מושגים עם פרטי פרטים וגזרות רבות מאוד מאוד. לא תמצא בשום מקום אינטרס של אדם להזיק לעצמו, הרי האיסורים הרבים כל הטרפות, תקנות, גזרות וכד' מדברים על פשוטי העם והת"ח כאחד.
  • 2/1. מה גם שלת"ח יש אפילו מקום להחמיר על עצמם יותר מפשוטי העם.

 

לסיכום המוטיבציה נראית פה קלושה ביותר. ולכן טענה שכזו ראויה להידחה.

תוכל לקרוא באריכות גם פה

נק' למחשבה, עד כמה שאכן אתה טוען שחז"ל זייפו את התושב"ע תאמר שהכוהנים והלווים זייפו חלקים נרחבים מהתורה. (ועכ"פ הוסיפו מצוות רבות). פה כבר יש לך מוטיבציה רצינית מאוד.

ואני לא רואה כיצד בכלל תוכל אפילו בהו"א לענות עליה.

 

 

השאלה השנייה שהזכרת,

הייתי מסכים שהיא שאלה רק אם נצא מנק' הנחה שמימדי התושב"ע מסיני היו רחבים מאוד אך אם תטען שהרוב הם פסיקות בי"ד (לכאו' לא סותר שחלקם הגדול אף יהיה בגדר דאו') אז השאלה מעיקרא ליתא. המאמר מתייחס בהרחבה לשאלה זאת אם הייתה קורא את המאמר הייתה רואה.

 

אני אכתוב כרגע את הדברים שעלו כרגע במחשבתי, יש עוד דברים רבים אך אכתוב בקיצור:

  • א. התורה מציגה במפורש מציגה סמכות לחכמים, וכך אף תפסו זאת בתנ"ך.
  • ב.התורה השאירה מקומות רבים שמצריכים פרשנות מה לעשות במקרים מסויימים. כך שסביר מאוד לצפות שאכן יש כזו, גם אם היא לא אמרה במפורש.
  • ד. מהפעמים הבודדות שמוצג לנו מה משה העביר לעם (ולא וידבר ה' אל משה לאמר' ולא רואים מה משה אכן העביר) רואים בתורה סתירות רבות בין דברי ה' למשה לבין דברי משה על העם. למשל ראה שמות י"ג שם שם. וכן כל ספר דברים מול שאר ספרי המצוות... כך ששוב זה מתיישב נפלא עם המסורת ונק' א.ב.
  • ד. ע"פ המסורת תפקיד התורה שבכתב איננו להורות הלכה וממילא השאלה מעיקר ליתא.
  • ה. יש מיגו לתושב"כ מהתושב"ע כפי שליבוביץ העיר בשיחותיו עם רביצקי.
  • ו. המסורת על פרטי ההלכה של התורה שבכתב חלשים משמעותית על פני מסורת התושב"ע, כך שלא ניתן לשלול את הראחד בעקבות השני.
  • ו. יסודות ביקורת המקרא למשל סתירות וכד' מראות את הצורך בתושב"ע ועכ"פ שאין לסמוך על רק התושב"כ. (נק' למחשבה, מניין בכלל שמשה כתב את התורה? ויש עוד הרבה להיתלות בשאלה זו ואכמ"ל מפני הפורום).
  • ז. התירוצים המקובלים לביקורת המקרא הם דווקא משמיטים את חשיבות ההלכה המוזכרת במקרא ומראים יותר את החשיבות ההשקפתית של פרטי ההלכה במקרא.
  • מיותר לציין, שאם אתה מקבל את ביקורת המקרא שמטת את הטענה שלך לחלוטין.
  • לפעמים התורה מלמדת אותנו דינים אגב סיפור וכדומה, ולכן נראה סביר כי ישנם פרטים שמעולם לא נכנסו לספר התורה, יען כי התורה לא התכוונה מעולם להקיף את כל ההלכות שניתנו בע"פ, בספר התורה.
  • מצוות ה' נשמרו תחילה בעם ישראל בעל פה, ורק לאחר מכן הועלו על הכתב. ויש בסיס מאוד רחב לטעון שהעלאת רוב הדברים על הכתב נעשתה לקראת סוף שנת הארבעים. אם כך, התמונה המתקבלת היא שהתורה שבעל פה, כלומר, המצוות המועברות לעם בעל פה וללא ספר, היא הדבר הראשוני והבסיסי.

 

ככה שאפילו אם השאלה כאן היא טובה (ראה לעיל אם היא בכלל תקפה) לפי דעתי ברור שאין בכוחה לבטל את המסורת המפורשת , בטח ביחס למסורת המצוות שכתובות בתושב"כ שהיא די מסורת אפסית קלושה ורעועה. וכל זה עוד לפני ביקורת המקרא שמבטלת את כל הטיעונים שלך מעיקרא בטח אם תקבל אותה אפילו קצת ברמה כזו או אחרת.

 

3. הקטע שהזכרת עם מסורת של הספרים החיצוניים ושאר כתות בית שני,

ראשית כמסיונרים התנהגותך שאתה משקר ומסתיר את כל פרטי התושב"ע, תקנות וגזרות של אותם כתות. כך שהשאלה שלך מבוססת על שקר גס ונבזי. (ראה למשל חנוך אלבק מבוא למשנה, י. ענבל תושב"ע סמכותיה ודרכיה ועוד ועוד.)

ב. עכשיו אתה אף טוען שהתושב"כ שבידינו איננה הנכונה אלא התושב"כ של כת שנמצאה בקומראן. ז"א אתה רוצה לצאת על המסורת בכלל של התושב"כ. אם כך לפחות אתה קוהרנטי. מ.ש.ל.

נראלי מיותר לשאול רק תזכיר לי למה אתה מאמין לקומראן שהם בכלל כת במדבר מאשר למסורת הרחבה?

ג. המסורת על התושב"כ כפי שאתה תופס אותה (דרך המנסרה של קומראן) היא בכלל לא קיימת אם כך לא ברור מניין הוודאות שלך בתקפות הפסוקים.

תוספת קטנה לסיום, אל תתבלבל בין מסורת לאומית על האירועים שקרו לעמ"י לבין המסורת על התושב"כ כפי שקיימת בפנינו כיום. כך ייתכן שאתה מקבל שהיו ניסי יצ"מ. אך עדיין בתושב"כ יש תוספות מאוחרות, היא נכתבה מאוחר ועוד ועוד.

אני סובר שזוהי המסורת שלנו ואין לנו פשוט סיבה לפצל את המוסרת בטענת ספק ללא בסיס ממשי. (ע"ע ספקנות כללית, השד של דקארט ועוד ועוד).

 

 

אתה חוזר וטועה- מסורת היא לא הוכחהברלנד

כל הטענות שהבאתי עומדות בזכות עצמן.

הניסיון שלך להביא טענה כנגד טענה, הוא לא ענייני.

כל טענה עומדת בזכות עצמה ועם כל טענה אתה צריך להתמודד.

זה שהטענות לא בהכרח מתאימות בהכרח אחת לשניה, זה מובן והגיוני.

הן מגיעות ממקורות שונים.

 

הטיעון הגורף שלך הוא טיעון גרוע, כי מסורת היא לא הוכחה לכלום.

אפשר להציג את זה כך:

ישנו איזו מקור מוסכם, שהוא הטקסט המיקראי.

הוא קונצנזוס.

מעבר לו ישנן מסורות סותרות.

התורה שבעל פה שנכתבה בערך בשנת 220

האוונגליונים - שידועים גם בתור "הברית החדשה" שנכתבו בערך 100 שנים מוקדם יותר.

 

אלו המסורות ואף אחת מהן לא מוכחת.

היהודים האורתודוקסים מאמינים בתושב"ע אבל אין להם שום הוכחה למהימנותה.

הנוצרים מאמינים בברית החדשה , שהחלקים הרלוונטים שלה, גם לא מוכחים.

 

אז ישנו כאן בסיס אחד , שמתפצל לשתי אמונות, מתוכן אף אחת לא מוכחת.

 

אתה מנסה להוכיח את התורה שבעל פה באמצעות תירוץ "למה להמציא אותה סתם."

הנה קיבלת את התשובה.

אילו לא היו ממציאים אותה, שום דבר לא היה מונע מהיהודים לאמץ את הנצרות ואת ישוע.

אז הכוח לעצב את היהדות, היה עובר לנוצרים הקדמונים, לשליחים.

 

אז למעשה אין לך שום טיעון.

אתה נאחז באמונה חלולה.

גם הנוצרים נאחזים באוונגליון באותו אופן.

 

אתה והמיסיונרים שווים.

כיוון שאתם שווים , אתם נלחמים אחד בשני.

אילו לאחד מכם היה טיעון אמיתי, הוא היה מנצח בקלות.

אבל אין לכם.

 

כפי שאמרתי לעיל (לדעתי) דבריך הם טעות מוחלטתאנוניקי
עבר עריכה על ידי אנוניקי בתאריך כ"א באדר תשע"ח 15:19
עבר עריכה על ידי אנוניקי בתאריך כ"א באדר תשע"ח 15:18

באריכות לעיל הדגשתי את הדברים, והפנתי אותך עוד למאמר שמאריך עוד הרבה יותר. הדברים ברורים.

לא מסכים? אז בסדר לא קרה שום דבר.

 

ד"א לחלוטין לא ברור מה הגודל של הכתות בבית שני שאתה מזכיר. ההבנה המקובלת היא שרוב העם לא הלך אחריהם. (כפי שיב"מ אומר בבירור).  לדבר על הנוצרים זה בכלל בעיה כי אין אף מקור שמזכיר אותם. כך ששוב חוזרת הטענה. וכן אתה הזכרת לעיל שאתה חולק על כך שהטקסטים הם זהים וחז"ל אף זייפו חלקים בתורה...

 

כמו כן, התחמקת מסמכות חכמים ואתה נצמד רק לחלק של התושב"ע, אך עדיין אתה צריך לקבל את חז"ל מצד הסמכות חכמים שאלו פסוקים מפורשים בתורה ונ"ך.  (ושוב התחמקת מכך שיש לנו סברא אפריורית לתושב"ע ויש לנו מסורת על כך אין שום סיבה לדחות אותה). כמובן שעד כמה שיש פסיקות של בי"ד סביר להניח שיש דרך שהיא מחוץ לטקסט המקראי שמאגד את הפסיקות הללו. כך שהתורה כן נסמכת על מסורת וכמדומני כך חנוך אלבק גם מזכיר.

 

וכרגע שוב שיקרת שלכל הכתות הללו לא היה תושב"ע.

אתה שכחת להסביר מדוע קונצנזוס אתה כן מקבל והשאר לא. כמובן שזה תלוי במסורת. וממילא לא ברור איך אתה יכול לפצל אותה. ובטח להטיל בה מטענת שמא קלושה.

 

עריכה - כפי שחזרתי והדגשתי לעיל, אין לי די זמן לענות על השטויות האוויליות הללו. הזמן שהקדשתי קודם "נגנב" ממקומות אחרים שרק טפחו בעקבות כן. ולכן אני כתבתי כאן בקיצור מה שעלה לי בראש במיידי ולא דורש ביסוס חיצוני. חשבתי מאז עוד על שורת טענות אך שוב, כל כתיבה כזאת לוקחת זמן (כמו לעיל), שאין. אז ...   נ.ב מוזר זה עוד שאני הוא זה שצריך לענות לך בעוד שהמשוואה היא הפוכה ועליך מוטלת חובת הראייה להוכיח,פה כבר לא עוזרת לך לטעון טענת ספק אתה צריך הרבה הרבה יותר מכן. בטח בטענות קלושות כאלו.

 

המשך יום נעים.

 

תגובה נוראיהדוכס מירוסלב


ננעל, לפחות לעת עתהימ''לאחרונה

מי שיש לו טענות על הנעילה ומעוניין לשמוע הסברים יכול לפנות אליי באישי.

שאלה בעניין ציציתהולם במיוחד

נניח נקרע פתיל בציצית- צמוד לגדיל. וזה רק פתיל אחד (התכלת דווקא

מותר להוסיף חוט- שהוא לא חלק מהציצית עצמה, רק לקשור אותו מקצה הגדיל שישתלשל יחד עם הפתילים האחרים (בשביל המראה)?

 

 

מה זאת אומרתסתם 1...
בשביל המראה?

אם הציצת נפסלה לא מועיל לקשור תוספת אלא יש לפרק את הכל, לחבר בקשירה או להחליף חוט ואז לעשות חזרה את כל הכנף. (תעשה, ולא מן העשוי)

אם לא נפסלה אז למה להוסיף או לקשור? הציצת בסדר גמור.
היא לא נפסלה,הולם במיוחד

אני יודעת שהיא בסדר גמור, פשוט זה נראה קצת מצחיק שיש תכלת משתלשל רק ב3 כנפות. עניין אסתטי בלבד..

למה שיהי'ה אסור?שחר אורן


את הולכת עם פתיל תכלת? הדוכס מירוסלב

לא נראה לי ששייך להתפיס על זה פתיל, חוץ מזה שזה יהיה מכוער מאוד, זה גם סתם מיותר.

כמו שאמר סתם 1 אם זה כשר זה כשר אם זה לא אז זה לא.

בהנחה שזה כשר כמו שזה עכשיו אני חושב שלפחות משום מראית עין לא כדאי להוסיף, ויכול להיות שיש בזה משום לא תוסיף או משהו אבל לא יודע לא עיינתי

כעיקרון, תוספת של חוטים לציצית, יכולה להיות איסור 'בל תוסיף'אדם כל שהוא

"מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ואם הוסיף פסול." (שוע אוח יא,יב).

אני לא יודע האם גם כשהחוט הנוסף קשור בגדיל ולא בכנף יש איסור.

[ובנוסף, יעויין גר"א ומשנה ברורה, מחלוקת האם בכל חוט נוסף יש איסור, כמשמעות השו"ע, או שרק בחוטים ממין אחר].

היא לא מוסיפה חוטסתם 1...
אלא מאריכה חוט קיים. מרן שהבאת דיבר על הוספה במצוה, הכוונה יותר משמונה חוטים בסך הכל.

בכל אופן זו שאלה למעשה אז אני נמנע כאן. אולי @ימ''ל ידע לענות
אל דאגההולם במיוחד

אני לא אעשה משהו כי ככה אמרו לי בפורום (ואני לא אכשיל אנשים בהוראת הלכה בלא להגיע להוראה...)

 

זאת בעצם חלק מהשאלה, אם זה נחשב הארכה של חוט או תוספת, כי אני לא מדברת על לחבר את זה לחוט הקרוע אלא על להוסיף מקצה הגדיל חוט נוסף.

אם נתפלפל קצת אזסתם 1...
לעיון ולא למעשה. נקודה מעניינת במה @למה לא? העלה זה שמותר להאריך חוט כי הרי הציצת לא נפסלה.

אבל... בעתיד אם אותו חוט יקרע מהצד השני שלו (ובלי התוספת שאת מוסיפה כרגע היה נחשב פסול) אז הציצת לא תיחשב פסולה.

אז זו בעיה של תעשה ולא מן העשוי למפרע? לדעתי לא אבל להתפלפל קצת.
אתה יכול להסתכל במשנ"ב?..למה לא?
זה בדיוק הדיון שם
הסתכלתיסתם 1...
הוא בדיוק מתאר את זה כהתועלת שתצמח ממצב כזה. לי עלתה הסתייגות מהמצב...
הו, אז לא הבנתי נכון. [ערכתי קצת]למה לא?
עבר עריכה על ידי למה לא? בתאריך ט"ז באדר תשע"ח 22:19
חשבתי שנשאר טיפה מהתכלת ורצית להאריך אותו. סליחה

(בעקרון כשהם מחוברים לטלית אסור להשתמש בחוטים לצרכים אחרים - קשירה, הוצאת לכלוך וכד'.
סימן כא סעיף א , משום ביזוי מצווה.
אבל כאן זה בשביל הציצית, שתראה יפה. איזו שאלה מעניינת.

לא הצלחתי לחשוב על עוד סיבה שיהיה אסור )
גם אני כנראה הבנתי כמוך בהתחלהסתם 1...
באמת מעניין.הולם במיוחד

ונניח כן מדובר על הארכה-

אם היא לא נפסלה, בפשטות אין סיבה שיהיה אסור לקשור לחוט הקרוע דווקא (כלומר להאריך אותו-) למרות שזה כולל לפתוח את הקשירה מעט, לחבר את הפתיל ולתקן את הקשירה. נכון? כי הציצית לא פסולה.. (אז אין פה תעשה ולא מן העשוי..)

אני הייתי אומר שאין בעיה.למה לא?
אבל אני לא רב
לפי המשנה ברורה שצירפו כאן לפני כן אין בעיהסתם 1...
גם אני חושב שכדאי לשאול רבלמה לא?
המשנ"ב כותב שאם הציצית כרגע עדיין כשרה, לא רק שזה מותר, זה גם מחשיב אותו כחוט שלם (ככה שאם חוט אחר יחתך ולא ישאר לו שיעור, זה שקשרת מצטרף).

סימן יב סעיף קטן ז'.



אבל אני לא יודע אם צריך לומר "לשם מצוות ציצית".
וזה עניינכם, אבל בעיקרון לכתחילה (לפי המשנ"ב) עדיף שגבר יקשור את הציציות (:
תודה על המקור!הולם במיוחד


בשמחה למה לא?
יש מי שיחלוק שזה חוט שלם? קשירה ברת קיימה לא שונההדוכס מירוסלב

מחוט שלם לעניין הלכה אאל"ט

אז מזללמה לא?
שלא הבנתי נכון, כך שעלה בדעתי לומר את זה

לשאלתך- לא יודע. אני הופתעתי ממש כשלמדתי את זה פעם ראשונה. בחיים לא הייתי חושב שאפשר.

או שאתה שואל למה לשאול רב כשנתקלים במציאות לא שכיחה? כי רבנים חושבים על כל הזוויות בשאלה שלא שמנו לב אליהם (:
גם אני לא חשבתי על זה בהתחלה, ראה את התגובה שלי למעלההדוכס מירוסלב

שאלתי אם יש למישהו סברא לפסול את הקשירה כסתם תוספת חוט

אני חושב שאתה צודקארץ השוקולד
אם כי שמתי לב שהיא שאלה על משהו מעט אחר
זאת שאלת הרחבה הדוכס מירוסלב


לא מתאים לךלמה לא?
אמרת שאתה בד"כ קורא את כל השרשור לפני שאתה מגיב

@פלוני מפונפן באשמתך הלכתי ללמוד את הסוגיא.

זה שלא צריך שהחוטים יהיו שזורים מקצה לקצה אלא שאפשר לקשור זה חידוש של המג"א והט"ז.

הם התלבטו ויש להם שתי הוכחות להתיר, לדעתי לא מוכרחות.
עכ"פ כל הפוסקים שאחריהם העתיקו אותם ללא עוררין, חוץ מהמהרש"ם שחולק ע"פ המור וקציעה.

@סתם אחד מה שאמרת זה דעת החזו"א, וכן דעת הבית יצחק והמחנה יהודה, והביאו ראיה (חמודה שאני משאיר לך לדחות) משבת קיב:

אבל בפסקי תשובות כתוב שלמרות זאת כל שאר (המוני) הפוסקים הסכימו למשנה ברורה.

לא יודע מה הספרדים חושבים, אין התייחסות בילקוט יוסף
יישר כח עצום על התגובה המלומדתארץ השוקולד
צודק, חזרתי אחרי הפסקה בעקבות עומס לימודי, אז שכחתי טיפה מסדר הדברים...
ברוך תהיהלמה לא?
גם כן מלומדת

ברוך השב
וכן למר, ברוך הנמצאארץ השוקולד
אופס, תייגתי לא נכוןלמה לא?
תביא את הציונים שנראה גםהדוכס מירוסלב


רות רותלמה לא?
עבר עריכה על ידי למה לא? בתאריך כ' באדר תשע"ח 11:11
ט"ז סימן יב סק"ג
מג"א טו א
שו"ת מהרש"ם ח"ח סימן ט

(את שני הראשונים יש בויקיטקסט, את השלישי באוצר החכמה המקוון)

חזו"א או"ח סימן ג ס"ק טו
שו"ת בית יצחק או"ח סימן ג
מאסף לכל המחנות סימן יב סק"י בשם הקריה נאמנה (למה כתבתי מחנה יהודה? )


הפסקי תשובות בסימן יב
אני לא עומד בקצב של הסוגיות שאני מנסה לבררהדוכס מירוסלב

חשבתי שתביא לי פה מקור אחד שניים

תתחיל לצמצם זמן פהארץ השוקולד
ככה גם יהיה פחות סוגיות וגם יותר זמן

סתם, זה טוב, ככה תזכור שיש עוד הרבה ללמוד, גם לי יש המון שהייתי רוצה ללמוד
זה קשה זה משאיר סימני שאלה בראשהדוכס מירוסלבאחרונה


אפשר, אנסה להיזכר איפה ראיתי מקור שמתייחס לקשירה של חוטארץ השוקולד
(חשבתי שמדובר בקשירה לחוט הקרוע, ועכשיו ראיתי שאת מדברת להוסיף בצד, למה? ועל זה אני לא יודע)
טוב "לראות" אותך!סתם 1...
כנ"ל, ברוך הנמצאארץ השוקולד
נראה לי פשוט שזה בל תוסיף להוסיף בשורש, לא?הדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי פלוני מפונפן בתאריך י"ט באדר תשע"ח 12:56

כי הפתיל הקרוע עדיין בר קיימא והשני הוא דומה לבל תוסיף (לכל הפחות משום מראית עין), ואם זאת ממש קשירה זה בל תוסיף גמור.

ואם זה להוסיף פתיל ממש בכל הכריכות והכל**, זה עשה ולא מן העשוי (אלא אם מבטל את הקרוע לפני) וכו'

 

עריכה: **ברור שזה לא הגיוני מצד המציאות

אם הפתיל לא בחור של הבגדלמה לא?
והוא לא חוצץ בין הכריכות - לפי הפס"ת (להבנתי) זה בסדר גמור לכו"ע. (מהצד של בל תוסיף)
זה נראה כמו עודף חוטים, לכל הפחות משום מראית עיןהדוכס מירוסלב


שמחת פורים - בסעודה או כל היום?אניוהוא
קראת את המשך השרשור?הדוכס מירוסלב


קורס שחיטה בירושלם, מישהו מכיר?נגרינסקי

שחיטת עופות...

הרב ששון גריידי ממשיך את הדרך של הרב חוכיימה זצ"ל עד כמההדוכס מירוסלב

שאני יודע

הרב פרץ בזמנו. אם תרצה אחפש פרטים, עבר זמןסתם 1...
תודה רבה לכם...נגרינסקי

אשמח לפרטים...
וגם איך אני יוצר איתם קשר...

נראה לי שהוא גם הרב של בית דגןהדוכס מירוסלב

רבני הישובים בארץ

 

רוב הסיכויים שזה המספר שמופיע פה, לכל היותר תזכה לדבר עם ת"ח אחר

תבורך...נגרינסקי

אבל אם הוא הרב שלבית דגן, אז הוא לא מלמד בירושלם...

למה לא?הדוכס מירוסלב

אני מכיר הרבה רבנים שהם רבני ישובים והם עושים את הנסיעה לכולל שלהם או לבית מדרש וכו' כל יום.

הרב שמואל אליהו שליט"א למשל גר בצפת ומקבל קהל ביום שלישי בירושלים (וביום שני מעביר את השיעור של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל).

בית דגן לירושלים זה סה"כ 40 דקות נסיעה בערך...

 

אני בטוח ב70% בערך שזה הוא, אם תרצה אוכל לברר מספר ודאי. אבל קשה לי להאמין שזה רב ששון גריידי אחר, זה לא בדיוק שם נפוץ

 

אגב הרב ששון גריידי הוא "ראש השוטחים בירושלים", כמו שהיה הרב חוכיימה לפניו (כמדומני שהם רב ותלמיד)

טוב...נגרינסקי

קיבלתי...

 

תודה רבה!חיוך

כן, זה המספר. שים לב שהמספר "ירושלמי"הדוכס מירוסלב

מתימן יבוא פורטל יהדות תימן - מאגר מידע ומוסדות

פה גם כתובה הכתובת של הבית מדרש שלו, רחוב המ"ג ירושלים

 

"מכון הקודש הארצי לילמודי שחיטה וטריפות ישיבת 'קול ששון'
בראשותו של ראש השוחטים בירושלים ורב בית דגן
הרה"ג רבי ששון גריידי שליט"א המכון נמצא ברחוב המ"ג 4 ירושלים טל  026523589".

 

עלה והצלח!

וואו... זה ישן רצח...נגרינסקי

כתוב שם 'הרב חוכיימה שליט"א"...

ישן 'רצח'נפש חיה.אחרונה
האם יש דחיה לוגית לכך שכל עולמנו זו אשליה אחת גדולה?ניום
מ"ש אלעזר 300 (שרק אותו קראתי)- אין לדיין אלא מה שעיניונחמיה17

רואות.

אני יודע שבדרכ לא שואלים כאן שאלות על מנת לנהוג הלכה למעשהטום
אבל אשמח לקבל תשובה ממי שיודע
ככה.. אם בסופר שתיה קרה עולה יותר משתיה רגילה, ואדם קנה שתיה קרה *מסויימת* במחיר של שתיה רגילה כבר כמה פעמים כי ככה המוכרת אמרה לו ואפילו שאלה לוודא זאת. אך מצד שני, בפעמים אחרות יש מוכרת אחרת שאומרת שזה לא תקף וכל השתיה הקרה יותר יקרה משתיה רגילה. וגם היא שאלה לוודא זאת וככה אמרו לה.
יש לציין שבעל הבית לא נמצא.
האם ישנה בעיה אם אותו אדם מחליף בקר את השתיה ה*מסויימת* (אחרי שהוא משלם בקופה מחיר של שתיה רגילה) כשאמרו לו עכשיו שזה במחיר יקר יותר משתיה רגילה?
תודה לעונים
אם הוא רוצה להחליף אחרי התשלום, בכל מקרה הוא צריך לשאול.כלמנסע

אין לו רשות לקחת משהו בלי רשות הבעלים, וגם לא לשנות את המיקח. 

אם הוא רוצה לשנות את המיקח, זה דורש הסכמה של הבעלים,

אבל שתי מוכרות אחרות אמרו לו שזה כך המיקח.טום
?!?
אם הוא רוצה להחליף אחרי התשלום - בכל מקרה הוא צריך לשאול.כלמנסע


אתה לא מסביר למהטום
אני עניתי. זהו.כלמנסע


הוא שאל מוכרות אחרות בפעם אחרת..טום
בפשטות, אחרי שקנית משהו מסויים, כדי להחליף אותו..אדם כל שהוא

במשהו אחר, גם אם הוא באותו שווי, אתה צריך רשות.

ואם היה לו את השתיה הקרה כשקנהטוםאחרונה
אבל הוא אמר למוכרת שאחרי זה (אחרי הקניה) יחליף לחם?
אין בעיהאהוד.
כל עוד יש מוכרות אחרות שממשיכות למכור במחיר הנמוך- אפשר
כי הן כמו שליחות של בעל הבית.
כמובן שאם אפשרי לשאול את בעל הבית מהו המחיר הנכון אז עדיף.
לימוד המשנהבחור מתבגר

אשמח אם תסבירו לי ברצינות את חשיבות לימוד המשנה והטעם לכך.

אשמח גם למקורות מידע על הנושא.

תודה!

יש חוברות שלמות על זה... בפשטות דברי חז"להדוכס מירוסלב

דרשו שעל המשנה נאמר שבשעת הצרה היא הלימוד שמציל.

זה מופיע במדרש רבה, אין את זה לפני כרגע אם אזכור מחר אביא כאן

משנה = נשמה..נער גבעות מצוי

מרן הבית יוסף העיד על עצמו שזכה לגילוי מלאך ולרוח הקודש בזכות לימוד המשניות.. יותר מזה אני לא יודע..

זה יסודות תורה שבעל פה.אריק מהדרום
זה תורה, אם לא תלמד תפסיד חלק בתורה!yagel


הנה קטע מחוברת שראיתי היוםהדוכס מירוסלב

בלי נדר אוסיף עוד בהמשך

לא לומדים את התורה על רגל אחתנשוי שמח
עיין בהקדמת הרמב״ם למשנה.. זה ספר שלם, אל תצפה ממנו להסביר לך ברגע.
בכללי בלי לימוד המשנה אי אפשר להבין כמעט כלום בתורה. וגם אם תבין ע״פ תבין לא נכון ואפילו תבין בצורה של כפירה.
המשנה היא חלק בלתי נפרד של התורה.
ושוב עיין ותלמד הייטב בהקדמת הרמב״ם למשנה
גם מרן הרב באורות התורה.. על משניות והלכות, שהן הבסיס להבנה!נער גבעות מצוי


מדרש תנחומא פרשת כי תישאמושיקואחרונה

סימן לד

ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה 
זה שאמר הכתוב: אכתב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו (הושע ח יב). 

אמר רבי יהודה בר שלום: 
כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה כתב לך, בקש משה שתהא המשנה בכתב. ולפי שצפה הקדוש ברוך הוא, שאומות העולם עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין בה יונית, והם אומרים אנו ישראל, ועד עכשיו המאזנים מעויין, (ס"א מצויין). 
אמר להם הקדוש ברוך הוא לאומות: אתם אומרים שאתם בני, איני יודע, אלא מי שמסטורין שלי אצלו, הם בני. 

ואיזו היא? 
זו המשנה שנתנה על פה, והכל ממך לדרוש. 

אמר רבי יהודה בר שלום: 
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מה את מבקש, שתהא המשנה בכתב, ומה בין ישראל לאומות. שנאמר, אכתב לו רובי תורתי. ואם כן, כמו זר נחשבו, אלא תן להם מקרא בכתב, ומשנה על פה. 

כתב לך את הדברים 
הרי מקרא. 

כי על פי הדברים האלה 
הרי משנה על פה. 

דבר אחר: 
כתב לך 
מכאן אמרו:

המתרגם לקורא בתורה, אסור לו להסתכל בתורה ולתרגם. 
והקורא בתורה, אסור לו ליתן עיניו חוץ מן התורה, שלא נתנה התורה אלא בכתב. שנאמר: וכתבתי על הלוחות את הדברים. 
אסור למתרגם לעיין בתורה ולתרגם, שנאמר: כתב לך את הדברים, הרי המקרא. 
כי על פי הדברים, תרגום שנתן על פה.

אמר רבי יהודה בר שלום: 
כתב לך וגו' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. 
על ידי מה אני כורת עמך ברית. על ידי כתב לך, ועל ידי על פה. 
אם קיימת שבכתב בכתב ואת שבעל פה על פה, כאלו עמך כרתי ברית. 
ואם שנית, לא כרתי עמך ברית: 

הרב האנונימי "אורחותיך למדני"הדוכס מירוסלב

מישהו יודע מה כתובת המייל שלו?

תנסה את זהסתם 1...
orlamdeni@hotmail.com
ישר כח. יצא לך לשלוח לו שאלות?הדוכס מירוסלב


בפרטיסתם 1...
תבורךהדוכס מירוסלבאחרונה


למישו יש משפט/ רעיון יפה שקשור לשמחה פנימית ואמיתית-האלן

שאפשר לכתוב בפתק של המשלוחי מנות??

לא המנצח שמח ,השמח מנצח!מושיקואחרונה


יש נפקא מינה כלשהי לתאריך הפטירה של צדיק?פסידונית


תלוי את מי שואלים ומה הנפקא מינה.סתם 1...
יש כאלה שלא אומרים תחנון ונפילת אפיים בימים האלה ושמחים בהם.
נראה לי שזה מהזוהר על פטירת רבי שמעון (באדרא) ופטירת צדיק בכלל שהיא עושה רושם.

אבל יש כאן מבינים גדולים ממני בזה.

לגבי נפילת אפיים זה מעניין לבדוק מתי זה התחיל להתחבר עם עצבות. רס"ג למשל היה נופל על פניו בפורים ועוד גאונים. מציינים לשבח מי שנופל על פניו בערבית, בזמנים שאין חובה ליפול.
אפשר מקור למעשה הגאונים?הדוכס מירוסלב


הלימוד בדעת רס"ג הוא מהשמטתסתם 1...
פורים מהימים שהוא מפרט לגבי חוסר נפילת אפיים. הרב קאפח מביא את דבריו ועוד גאונים בהערה בסוף פרק ה מהלכות תפילה.

שם הוא מעיר שכיום כל אחד כבר פושט ידו בנפילת אפיים עד שלא נשארו ימים רבים עם נפילת אפיים במקומות מסוימים.

זה מופיע בסידור רסג לגבי פירוט התפילה וההסבר עליה. זה לא לפניי אבל אני מעריך שזה באזור העמודים כ- כה במהדורה של שמחה אסף.
שמעתי שהרב עובדיה יוסף פוסק שאם יש אדם בביה"כהדוכס מירוסלבאחרונה

שמבטל את אמירת התחנון עדיף לו שיצא ושלא יבטל את הציבור מאמירת התחנון.

מרוב עייפות מרגיש לי שזה לא דעת הרב עובדיה, אבל ככה עלה לי כרגע

נפקא מינה כלומר הלכתית?הדוכס מירוסלב


מצד הלכות אבילות וכאלה? לא מכיר הלכות בענייןהדוכס מירוסלב

מנהגים יש הרבה

רש"י ביבמות (קכב א) כותב-אדם כל שהוא

ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם:

הספר "יערב שיחי"rrosenfelder

הספר יערב שיחי של הרב ארלה הראל - שיחות עם הרב יעקב אריאל:

מישהו יודע מתי הוא אמור לראות אור?

הבנתי שיש זמןציףאחרונה
ראיתי היום בדברי שיר חוברת טעימות
התפללתי במניין אשכנזי בראש חודשחיים ח

אשכנזי אמיתי לא ספרד ואמרו במוסף קדושה רגילה. אז למה מורידים תפילין?

תמיד לימדו אותי שמורידים בגלל "כתר" אז למה הם לא אומרים כתר וגם מורידים?

הסיבה היא בגלל שראש חודש זה קצת כמו יום טובים חי מיה"ך

אז לפחות במוסף שבו מזכירים את הקרבן המיוחד של ראש חודש, מה שזה מה שאומר שזה באמת יום טוב - אז לפחות אז מורידים את התפילין.

 

וזה לא קדושה רגילה, פשוט בנוסח אשכנז גם בשבת ויו"ט אומרים במוסף "נעריצך" ולא "כתר", וביום חול אומרים "נקדש" וגם בחזרת הש"ץ של שחרית בשבת - לא מוסף - אומרים "נקדש" (אבל ההמשך בנוסח קצת אחר), ולכן גם במוסף של ראש חודש או חוה"מ אומרים "נעריצך" וממשיכים את הקדושה של מוסף בהמשך כמו בתפילה רגילה ביום חול, מה שגם בספרד וספרדים עושים, שמתחילים כמו בקדושה של מוסף של יו"ט וממשיכים רגיל

קצת יום טוב? יש דבר כזה?חיים ח

יש לך מקור להראות לי שאני יבין או שתסביר לי

משנה ברורהים חי מיה"ך

סימן תכג ס"ק י'

 

משנה ברורה חלק ד - כהן, ישראל מאיר, 1838-1933 (page 1 of 191)

 

 

ואולי זו גם הסיבה המקורית שבגללה אומרים בנוסח ספרד וספרדים קדושת "כתר", כי יו"ט וגם ר"ח זה "אות" בינינו ובין ה', אז כמו שלנו יש אות ככה אנחנו צריכים לומר שגם לקב"ה יש אות=כתר, כמו שכתוב שהקב"ה מניח תפילין

 

תוקן הקישור

אז בגלל הקרבן ולא בגלל הקדושה בכלל... ראית מה הוא כתבחיים ח

על חול המועד?? שחולצים לפני הלל? מי שם תפילין בחול המועד? עכשיו אני כבר יותר מבולבל מקודם

השאלה היותר גדולה - למה לא להניח תפילין בחול המועד?נגרינסקי

למה לבטל מצווה?

 

היה על זה שרשור פעם...

איך מחפשים כאן? יש דרך?חיים ח


יש שני טעמים שמובאים בפוסקים..אדם כל שהוא

אחד בגלל הקרבן, (כך כתב הלבוש, והובא במשנה ברורה), והשני בגלל הקדושה (מופיע במטה משה) -

(תשובה בנושא)

 

לגבי תפילין בחוה"מ, נחלקו הפוסקים. מנהג אשכנז בחו"ל היה להניח.

בארץ ישראל פשט המנהג שלא להניח.

[כמדומני, משום בהתחלה היו ספרדים שנהגו כך, אח"כ האשכנזים הראשונים שעלו היום חסידים ותלמידי הגר"א, וגם הם סברו שכך נכון לנהוג, והאשכנזים שעלו אח"כ בטלו מנהגם בפני מנהג המקום, כדין הההולך ממקום למקום ואין דעתו לחזור, שנוהג כמנהג המקום שהלך אליו]

כי זה המנהג.אריק מהדרום
באמת שאלהסתם 1...
על הורדת התפילין וגם על נוסח הקדושה במקורו.
מה הכוונה? אני יודע שיש נוסח שונה בקדושה בין אשכנזיםחיים ח

לספרדים...

הכוונה,נגרינסקי
שנוסח הקדושה במקור במוסף לא שונה משאר התפילות וגם לכך שאין סיבה להוריד תפילין למוסף...
אין סיבה באמת להוריד????? אז מה כולם עושיםחיים ח


מה שכולם עושים זה לא בהכרח נכון...נגרינסקי

(ולא נכון שכולם עושים ככה...)

הביאו פה את הסיבה למה להוריד...

הסיבה הזו מעיקרה לא שייכת כי א. קדושת כתר היא חדשה

ב. רא"ח זה לא שבת ולא יו"ט, אין סיבה להניח תפילין... ואם כבר, לשיטה זו, אם כן יש משמעות מעבר ביום הזה, אז לא נניח כל היום, אי אפשר לומר שיש זמן אחד ביום שהוא יותר מהעניין מזמן אחר...

הבנתי אותך עכשיו נראה ליחיים ח

יש כאלה שאומרים שעד מוסף זה יום חול ואחר כך זה נהיה קדוש כמו יום טוב בגלל הקרבן ואז מורידים... תודה על ההסבר.

למה אי אפשר לחלק את היום לחלקים? כמו ערב שבת שבת נכנסת עוד לפני סוף היום

איך ההסבר הזה הגיוני?נגרינסקי
יום לא מתקדש בקרבן... קרבן נקרב בגלל היום הקדוש...

בשבת זו אינה חלוקה שליום... תוספת שבת (שאגב, אינה חובה) לא אומרת שיום שבת מתחיל יותר מוקדם אלא שביום שישי לא עושים מלאכה כביום השבת ובשביל זה, היתה תקנת חכמים בתלמוד שהורו כך בכדי לא לכשל בטעות במלאכה בשבת דאורייתא...
להוריד תפילין במוסף רא"ח לא מצינו בתלמוד ובעצם יש כאן גריעה מדבריהם...
..העני ממעש
אכן, בגלל זה, מופיע שחליצת תפלין קל יותר במניין אשכנז.
מזכרון
לא הפוך? פחות מבין למה מורידים שם, יש בטח סיבה אחרתחיים ח

למה מורידים במנהג אשכנז

..העני ממעש
חולצים כי ככה. מוסף הוא מעין יו'ט.
..העני ממעש
הסבר מעשי, מורידים אחרי ובא לציון כמו בכל יום..
ואגב גם,העני ממעש
האשכנזים בחול חלצו בחוהמ לפני מוסף. ואולי בין חזרה להלל
משנה ברורה סוף סימן כ"ה מסביר הכל בצורה ברורהניוםאחרונה
פשוט תקרא שם, תבין הכל. לא מורכב
תורה ומדע - מרתק!גיל פר

בס"ד

 

שלום רב,

 

להלן סרטונים לחיזוק באמונה, וגם לקירוב רחוקים, בנושא תורה ומדע. לזיכוי הרבים - ניתן להשתמש באופן חופשי בכל פעילות שרוצים.  המלצות רבנים מצורפות. 

 

מומלץ ורצוי לשלוח לכל מי שמוכן לקבל!

 

(אשמח גם להערות\הארות\הצעות לשיפור)

 

כדור הארץ עגול - 

דינוזאורים - 

זמן סיבוב הירח סביב כדור הארץ - 

גיל העולם - 

הכרת כל היצורים בעולם - 

כוכבים - 

סוד האותיות - 

התאוריה של הכול - 

בברכה, 

גיל

 

מותר לספר על נפטרפלאר
שהיה בו משהו שלילי? לא באשמתו, אלא שנולד איתו
כמדומני שזה נכלל בחרם של להוציא לעז על המתיםהדוכס מירוסלבאחרונה

ובכל אופן זה לשון הרע שאין בו תועלת

האם המושג 'עולם התורה' חוקי?ניום
בהנחה שאין עוררין על דברי חז"ל בענייני התורה, התורה היא המקיימת את העולם, תורה קדמה לעולם וכו' וכו' האם זה שאנחנו ובעיקר בציבור החרדי חוזרים שוב ושוב על המושג 'עולם התורה' לא מצמצם את גדלותה?
זה כאילו יש עולם התורה ויש עוד עולמות רבים אחרים.
האם הטענהכלמנסע

שכל בן אדם הוא עולם שלם - מצמצמת את גדולתו של כל אדם ואדם?

להפך, מרחיב, האדם אינדיבידואל והאמירה שהוא עולם מרחיבה אותוניום
אולם כשזה מגיע לתורה העולם הוא הכלי שהתורה מתגלה בתוכו. אין מקום לעולמה של תורה, הכל כלול בתוך התורה. כל העולמות
אם האדם כאינדבדואל ראוי להרחבהכלמנסע

גם עולם התורה כאינדבדואל ראוי להרחבה!

אוקי, אבל התורה כאינדבדואל כוללת בתוכה את כל הבריאהניום
אין לנו כבנ"א אפשרות להרחיב אותה. היא גם לא תתרחב ע"י הקב"ה
זה בדיוק העניין של ה'צמצום'כלמנסע

הקב"ה צמצם את עצמו כדי שאנחנו נבנה עולם משלנו ונחבר אותו עם עולמו של הקב"ה, ויחד יצא עולם חדש "עולם התורה", ובגלל שהקב"ה הוא אינסופי, אז כשאנחנו משתמשים באינדבדואל כדי להתחבר לקב"ה, אז עולמנו מתרחב גם הוא, גם העולם האישי שלנו, כי הוא התחבר למקור הברכה. והקב"ה כן ירחיב אותו

בעקבות שאלה שנשאלתי באישי אני מביא פה דברים שכתבתי שםכלמנסע

בכל הורדה של רעיון רוחני למעשיות יש ארבעה שלבים: רוחניות, צמצום, גשמיות, ופירוט (=הרחבה)

 

בשלב הראשון אנו "יודעים" את הרעיון באופן רוחני, כלומר ללא תיווך של שום אמצעי, אלא פשוט הרעיון נמצא והוא ברור כפי שהוא, וזה רעיון תיאורטי וכללי. כך לדוגמא הרעיון הרוחני של האמונה באלוקים.

 

בשלב השני אנו 'מצמצמים' את הרעיון הרוחני למילים מעשיות, נניח אנו מנסחים במילים את הקביעה "יש אלוקים". ניסוח זה בהכרח מצמצם את הרעיון הגדול לתוך מילים, אבל אנו מבינים שזה כדאי כדי שנוכל להפיק הנאה ותועלת מהרעיון. זהו שלב שבו אנו יוצרים הגדרה שמבחינה את הרעיון מכל דבר שסביבו. לכן זהו שלב של צמצום הכלל אל הפרט (וראה בשלב הרביעי שהוא הפוך)

 

בשלב השלישי אנו בודקים מה הרעיון אומר לנו 'בפועל'. אם יש אלוקים, מה המשמעות של זה לחיינו?

 

בשלב הרביעי אנחנו מבינים שהעולם הגשמי של ה'בפועל' לא יכול להסתדר לבד. כי הרי העולם הגשמי הוא רק פרט, והוא צריך את העולם הכללי כדי להסתדר. אבל לקב"ה היה "שווה" לעשות את הצמצום, בגלל שבשלב הרביעי העולם הגשמי מגיב כלפי הקב"ה והופך בחזרה את הפרט לכלל - "פירוט"=הרחבה של כל פרט עד שתיווצר תפיסה פנימית שלו בצורת רעיון.

 

זה השלב של "דירה בתחתונים", שבו העולם הרוחני מקבל קיום ממשי בתוך הגשמיות. ושלב זה מאפשר מחד "ליהנות מזיו השכינה", כלומר להרגיש ולהפיק שמחה ותועלת מעשית מהרוחניות, 

אני מבין את זהסתם 1...
כמושג פנימי ומצומצם שלא בא להעביר מהות עמוקה כמו שאתה רומז, לדעתי (תקן אותי אם אני טועה)

אדם בונה את עולמו הפרטי ומחליט במה לעסוק, איפה לגור, מי יהיו חביריו, מה ללמוד ובמה "לאכלס" את חייו.
המושג "עולם התורה" בא לבטא את כל הכלים שעומדים לרשות אדם שבא להיכנס לתוך עולם רוחני דתי יהודי.
ישיבות, השקפות, עיסוקים ועוד.

לעומתו קיים עולם חילוני ופרוץ שלילי ויכול להיות גם עולם ניטרלי וסתמי לחלוטין. אני מסכים איתך שזה מכליל ומגדיר מדי, יוצר חלוקה גסה מדי שבפועל גורמת לחילוקים לא רצויים (גם מצד דתי וגם מצד חילוני).

למה אברך שממית עצמו בעולמה של תורה נתפס כתורני יותר מהעובד והלומד?
מהו עולמה של תורה?
לזה היה צריך לקרוא העולם הדתי. העולם המאמין. העולם הזהניום
המושג המצומצם הזה נראלי מעביר עיקרון בלא משים, שאנחנו מאמינים והולכים על פי עולם התורה ושאר העולמות הם טועים ומחוץ למשחק.

אולם אם התורה היא אמת, האמת היא בלתי תלויה, והתורה היא הכוללת בתוכה את כל העולם. כל העולם הוא תוצאה ישירה של התורה, הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם וכו'. בעצם אין משהו שלא כלול ב'עולמה של תורה'.
אא"כ הוא לא תלוי בבריאה. הקב"ה למשל...
זה בדיוק העניין של ה'צמצום'כלמנסע

הקב"ה צמצם את עצמו כדי שאנחנו נבנה עולם משלנו ונחבר אותו עם עולמו של הקב"ה, ויחד יצא עולם חדש "עולם התורה", ובגלל שהקב"ה הוא אינסופי, אז כשאנחנו משתמשים באינדבדואל כדי להתחבר לקב"ה, אז עולמנו מתרחב גם הוא, גם העולם האישי שלנו, כי הוא התחבר למקור הברכה. והקב"ה כן ירחיב אותו

איזו שאלה חמודה (:למה לא?
תכל'ס צודק. |מפסיק להשתמש|
אסור להקל ראש בנושאים כאלוכלמנסע


אני לא למה לא?
אני חושב שהוא צודק, והמושג הגיע ממקום שלא חשב עד הסוף. (רצו להגיד שיש היום המון ישיבות וכוללים, אז אמרו "כמה עולם התורה גדל!" כמו "עולם ההייטק").

ואולי מהעולם החרדי שבאמת רואה את לומדי התורה כמי שצריכים להיות מנותקים מהחיים (שזו עמדה הגיונית ולגיטימית, שאנחנו לא מסכימים לה).


אממ, אתה מכיר מקור תורני שמשתמש במושג עולם התורה?
ולפני שתהרוג אותי -למה לא?
[הסבר לפסקה השניה]

כשהרבי מסאטמר נפגש עם החזו"א הוא שאל אותו:
ברמב"ם כתוב שמי שגר במדינה שמעשיה רעים צריך ללכת לחורשות ולמדברות, העיקר לא לגור עם הרשעים, כדי שלא יושפע ממעשיהם. אז איך אתם גרים בארץ?

אז החזו"א ענה לו שהישיבות זה המדבריות שלנו.
בידול זה מצויין.כלמנסע

אני לא יודע מה אמרו החזו"א והרבי מסאטמר, אבל זה מצויין, זה נשמע כמו שבחז"ל יש הרחקות בין תלמיד חכם לעם הארץ. 

זה באמת מצויין. זה כמו המושגים "תלמיד חכם ועם הארץ"כלמנסע

או "חבר ועם הארץ"

 

מה איכפת לך שאומרים שעולם התורה גדל???

כילמה לא?
אני חושב שהוא צודק.
כן, אבל למה להתלונן דווקא על המשפט ש"עולם התורה גדל"?כלמנסע


אה?למה לא?
אני בעד שיהיו הרבה ישיבות ומדרשות וכוללים. וזה נהדר לשמוע "תראו כמה עולם לימוד התורה גדל!"

באיזה עוד הקשר משתמשים במושג "עולם התורה"?.. בכל מקרה זו הייתה רק דוגמא
נא לדבר בכבודכלמנסע

עולם התורה פירושו עולם העיסוק בתורה. אם תרצה ואם לא, העולם הזה לא יכול להתקיים בלי בני אדם שעוסקים בתורה. 

טוב,למה לא?
לא נראה לי שזה לא מוביל לשום מקום. לילה טוב
לילה טובכלמנסע


לקרוא לשאלה רצינית בכינוי "חמוד" זה קלות ראשכלמנסע


קיבלתילמה לא?
יש עוד עולמות כמו העולם החילוניארצ'יבלד
והנוצרי ומוסלמי ועולמות רבים
בית המדרש הוא עולמו של הקדוש ברוך הואכלמנסע


מה אתה רוצהארצ'יבלד
תסביר
להגידכלמנסע


תלמד לקרואארצ'יבלד
כן יש עוד עולמות
זאת עובדה

אלא אם כן לא הבנתי מה השואל שאל
מה אתה רוצה?כלמנסע

מה איכפת לך שאני אומר שבית המדרש הוא עולמו של הקדוש ברוך הוא? 

אני אוהב לאכול סטיקים מפרות קדושותארצ'יבלד
(מה אכפת לך שאני כותב את זה)
|למרות שזה דווקא קשור. ודוק|

ביי נשמה אני שבע
כמו אלו שאוכלים את הלחם שהוא כאילו בשר של ישו?כלמנסעאחרונה

רק מנסה להבין

מה אומרים על שילוב כלי נגינה בתפילה?תכלית הכוסף

מותר/ אסור, ראוי/ לא ראוי ואם תוכלו להוסיף מקורות של אחרונים בני זמננו אשמח...תודה רבה!

אני לא יודע אם צריך להכניס כלי נגינה לתוך תפילהכלמנסע

אבל בטוח ראוי להכניס תפילה לניגון בכלי נגינה

זה בעיה כי ככה התחילו הרפורמים.אריק מהדרום
החת"ס כותב לא לתלות שעון בבית הכנסת כי זה הגיע מהרפורמיםצריך עיון
הלכתיתסתם 1...
נראה יותר שמותר מאשר אסור. בבית המקדש היו מנגנים בהלל ובעוד הזדמנויות.

רוב ההתייחסות לאסור נמצאת ביחס לניגון בתפילה בשבת, על ידי גוי וכד'.
ראה משנה ברורה שלח' שהביא את החתם סופר שאסר.
יש שאסרו בגלל הרפורמים ויש שאסרו בגלל אבלות על המקדש. צריך להראות שהוא חסר לנו ולא לחפש לו תחליפים.

לדעתי השאלה רחבה יותר מאשר הנהגה הלכתית כזו או אחרת.
מדובר על פני התפילה, הנהגה ציבורית, חלקי התפילה שינוגנו, כיצד זה ייעשה וכו'.
למה שיהיה מותר? יש דיני אבילות אחרי החורבןהדוכס מירוסלב


שירה על היין וכד' נאסרה. לצורך מצוה מותר.סתם 1...
לא זכור לי שזה ככה, לא לכולי עלמא לפחותהדוכס מירוסלב

לא מונח כרגע.

מה גם שזה ממש לחקות את ביהמ"ק שזה נראה לי קצת לעג לאבילות על החורבן

איזה רב היום פוסק למעשה שלא לשמוע מוזיקה בכלל?צריך עיון
מתזמורת זה עיקר הדין, בהקלטות ואמצעים אלקט' יש מקיליםהדוכס מירוסלב

והסיבה המרכזית שמתירים היום היא שכולנו בגר חולים לעניין הזה.

בכל מקרה לבוא ולעשות צחוק מהעבודה בביהמ"ק ומשירת הלויים זה בוודאי נגד האבילות על החורבן

מי אוסר היום?צריך עיון
מי שלא סובר שכל הדור חולי נפש בגדולהדוכס מירוסלב


אז מי שמתיר אומר שאנחנו חולי נפש?צריך עיון
אשמח לקבל שמות ומקורות
למד את הסוגיה, זה ההיתר המרכזיהדוכס מירוסלב

כל הדור בגדר חולים (עצבויות וכו') ולכן התירו, מעבר לזה שיש סוברים שקול מוקלט הוא לא קול (כנ"ל לגבי שמיעת קול אישה שרה)

עדיין לא הבאת מישהו שעוסק היוםצריך עיון
*אוסרצריך עיוןאחרונה
תיקון אוטומטי
כמה יהודים היו הכי הרבה בעולם ובאיזו תקופה?פצלשוניני
לפני השואה, 16.6 יהודים...נגרינסקיאחרונה
לימוד משותף האמנם?ראבצען
סתם תוהה לעצמי האם בית מדרש לא צריך להיות מופרד ככל שזכור לי לא נכנסתי בתק' האחרונה לעזרת הגברים...
אז מה השוני למה כאן בוירטואלי מותר ללמוד יחד?
או שאני מפספסת וזה מוסיף עניין ללימוד
מי אמר שזה מותר?הדוכס מירוסלב

ומי אמר שהתכתבויות זה לימוד בצוותא?

מחילה אבל מה הקשר for god sakeפסידונית

את לא נכנסת לעזרת גברים (מן הסתם) מסיבות מסוימות, שבטלות ומבוטלות בוירטואלי.

אני חושב שזה טרול... אל תטרחוהדוכס מירוסלב


רגע הזה שבו אתה תוהה אם התכוונו אליך או לפותח פסידונית


חחחח לפותח, הגזמת!הדוכס מירוסלב


דווקא פסידונית בסדר בסה''כימ''ל


אני מקווה שאתה צוחק הדוכס מירוסלב


ממ תודה פסידונית


אז למה התחלת לענות?אניוהוא
הבנתי את זה אחרי התשובה הדוכס מירוסלב


אז מי הטרול באמת?ראבצען
אז מה ההתימרות הזאת לקרוא לפורום בית מדרש ולהתכתב בנים ובנות?
תפסיקו להיות צבועים אתם רוצים ללמוד תורה פתחו ספר ותפסיקו לבלבל את המוח
הייתי עונה, אבל אסור לך לקרוא ....אניוהוא
אם מישהו מעוניין בדיון הזה בצורה רצינית שיפתח שרשור חדשימ''לאחרונה


דרשה של הרב עמאר שליט"א על הפרשה + הוספה קטנהעברי אנכי

https://www.yeshiva.org.il/lvideo/

 

ואפשר עוד לומר שמה שהרב אמר שכשאנחנו בנינו את המשכן למטה המלאכים בנו אותו למעלה,

ואז הביא את הדרשה המוכרת ושכנתי בתוכם ולא בתוכו.

 

אז בדיוק כמו שהמשכן נעשה גם למעלה וגם למטה. ואם אנחנו המשכן. אז בעצם כל פעולה של האדם. פעולה גשמית (שאין השכינה יכולה לשרות בדבר גשמי, כמו שהרב הוכיח) למשל נותן צדקה. אז למעלה גם מלאכים עושים מצוה גדולה כמו של צדקה. אז הקבה מלביש את הדבר הרוחני על הדבר הגשמי וכך השכינה יכולה לשרות על גבי אדם שעשה את המצווה..

 

וזה אולי מסייע למה שאמרה הגמרא "הבא ליטהר מסייעין בידו" למשל שהוא בא לטבול, ואז גם למעלה עשו פעולה דומה וכך השכינה תוכל לשרות על האדם כי הוא טהור וה' הלביש עליו את הטהרה הרוחנית (ברור שטהרה זה רוחני אלא פשוט שזה מעבר למקלחת..) והשכינה שורה.

 

שנזכה כולנו להתגלות השכינה בבית המקדש במהרה בימנו אמן.

ישר כחהדוכס מירוסלבאחרונה


עד כמה הבחירה היא דבר מובן מאליו?ניום
האם ענין הבחירה החופשית זה משהו שאנחנו מאמינים בו וללא היהדות זה לא מוכח, או שזה דבר מוכרח בסדר העולם שאין עליו עוררין?
הרמב"ם בכמה מקומות, שמונה פרקים וכמדומני יסודי התורה וכו' כותב שהבחירה מוכרחת. אולי כל מעשינו בנויים ומבוססים על קורות העבר? וכו'
מקווה שהובנתי
הרמבם באמת בונה על עיקרון הבחירהסתם 1...
את עיקר בניינו הרעיוני והאמוני אבל היו שחלקו עליו ובראשם רח"ק.
גם אצל חכמים תמצא שיטות שונות כמו רבי ישמעאל על הפסוק ועשית מעקה לגגך כי יפול הנופל ממנו...

על פי שניים עדים יומת המת שכבר קרוא מת.
אין אדם זוקף אצבע למטה אלא אם כן מכריזים למעלה וכו'.

יש צדדים לכאן ולכאן וזו אחת הסוגיות העמוקות יותר. לא נראה לי שכאן תמצא תשובה מספקת.
הטענה המקובלת שאנחנו מאמינים בבחירה חופשיתאנוניקי

אילמלי התורה היא גם בגלל שאנחנו פשוט חווים את הבחירה בצורה קיומית.

סוף סוף כל ההבנות שלנו על המציאות בנויות ע"י הנחות יסוד, שאותם שואבים מתוכנו (וי"א אחרת ואכ"מ), למשל דרך אינטואיציה.

ההנחה של הדטרמניזם היא הרבה פחות אינטואטיבית מההנחה של בחירה חופשית. וממילא אין שום סיבה לדחות אותה על פיה.

ב. אין לנו תכלס שום הוכחה לדטרמיניזם וכבר דיווד יום עמד על כך. למשל זה שאתה רואה שכדור A פגע בכדור B והזיז אותו. אתה לא יכול להוכיח שהתזוזה של B הגיעה בעקבות A. (רכיב הגרימה- דטרמיניזם) אתה רק רואה קדימה זמנית וזהו. את ההנחה ש A הוא הוא זה שהזיז את B בכלל עושה מוחנו.

ג. המוסכם כיום על רוב המדע שהעולם לא פועל כולו בדרך דטרמיניסטית (די נק' אחת ע"מ להפיל את ההבנה על כל המציאיות שלא חייב להיות משהו דטרמיניסטי. לא צריך שכולם העולם יהיה אקראי...) אלא קיימת גם אקראיות בעולם, ע"ע תורת הקוונטים, ממילא עד כמה שנפל הדטרמיניזם אין סיבה ממשית שלא לקבל את ההבנה שיש לנו בחירה חופשית.

ד. העולם המטריאליסטי לא יכול להסביר בדרך מספקת את הרגשות שממילא מצריכות נשמה ועד כמה ש"האני" הוא רוח אני לא רואה סיבה ממשית לדחות את ההבנה שיש לנו בחירה.

 

קיימים עוד טיעונים רבים, פרט לפרדוכסים לכל אחד מהצדדים. אבל מה שלטעמי אמרתי. יש כמובן ספרים שמדברים באריכות בנושא.

עם כל החיבה ליום הוא דיבר רק על דטרמיניזם נסיבתימאיר.

וחוץ מזה שיום טועה

בכל מקרה, לייבניץ ושפינוזה כתבו דברים משכנעים יחסית (גם אם יטענו שקאנט הכריח שהם טועים) ביסוד הדטרמיניזם והגדיל לעשות אותו האיש שטען שלא ניתן להאמין לולא הדטרמיניזם. וגם רבנו חסדאי קרשקש טוען שהבחירה החופשית היא לא אבן יסוד בדת ולמעשה היא איננה.והוא שם את זה בקומה השניה של דבריו. אני בהחלט נוטה לומר שהדטרמיניזם הוא הגות אפשרית ביהדות גם אם לא מקובלת

אם כבר לא ניתן להאמין בעקבות הדטרמיניזםאנוניקי
תחשוב כך,
אם אין לך בחירה אז גם תהליך ההסקה שעשית להבנה זו גם נעשה ללא בחירה חופשית.
אם כך, מניין לך לדעת שאכן ההיסק שעשית הוא נכון?! - ע"מ *שתבין* שהוא נכון זה זוקק למושג הנקרא "שיקול דעת" ---> היכולת לבחור בצורה חופשית בין צומת החלטות שלפניך.
כמובן שבדטרמיניזם אפשרות זו חסרה.
אם כך, הגענו למבקנה הזמנית ששיקול דעת אין לך - וממילא היכולת לדעת ולהבחין האם התוצאה שהגעת אליה נכונה. למשל איך תדע שהמכונה שלך לא מוציאה ש1+1=3...
2. אם אתה רובוט איך תדע שאתה רובוט שתוכנן באופן נכון... הרי רוב הרובוטים בעולם שנוצרו בצורה אקראית הם ככה''נ פגומים. תחשוב כמה אפשריות יש כדי ליצור רובוט עם פגם כמובן שהרבה יותר מרובוט תקין.

בנתיים הגענו למסקנה שגגם אם אין במסנקה הוכחה לזה שטעית אלא טיעון ספקני , עדיין הוא די חזקה להוכיח שלא ראוי לסמוך **עד כדי כך** על התוצאה שהסיק מוחנו נטול הבחירה. על שאינו מתפקד בבחירה
3.

עכשיו גם ננסה להוכיח שהרבוט שלנו אם אין לנו בחירה הוא דפוק -
אם נראה נגלה שאתה מרגיש שיש לך בחירה חופשית אבל זו אשלייה - (יש עוד אשליות רבות שהמוח נטול הבחירה מוציא ואכמל) אם ככה ראוי להסיק שהרובוט כנראה דפוק סופית.

המטרה של שלבים 2,3 לערער על האמון הרב שאתה נותן בהסקה הדטרמיניסתית שלך. לאו דווקא להוכיח. אך בוודאי שהם טיעונים רציניים.

הסיבה לאמונה בבחירה לטעמי כבר כתבתי , פשוט זה הרבה יותר חזק מההבנה של הדטרמיניזם ואפשר להוסיף שיש לנו גם הבנה שיש שיקול דעת...
ההבנה של בחירה חופשית היא בסיסית ראה את הרמבם , ומי שמקבל את הראיה הקוסמולוגית בוודאי דוחה אותה. וראה גם בלנבוכי הדור מאמר ראשון כמדומני על צלם אלוקים.


מקווה שהפעם כן אועיל...למה לא?
אם אין בחירה, כל הדיון עקר, לא? אין כ"כ מה לעשות עם המסקנה הזאת (ולא עם שום דבר אחר).

כאילו, אם השתכנענו שאין בחירה, אז אנחנו לא יכולים לבחור לעשות משהו בנוגע לזה.



לי זה נשמע כמו הימור בטוח - נחיה את החיים מתוך הנחה שיש בחירה (עם כל האפשרויות הנפלאות שזה פותח), כי אם אין לא הפסדנו כלום.

כמו ההימור של פסקל רק הרבה יותר טוב (:



[אני לא נכנס לדיון הפילוסופי, רק לרובד הקיומי]
זה נכוןניום
אבל זה לחיות חיים של חוסר ודאות.
כאילו, זה כמו להאמין באלוקי ישראל כי זה הכי מסתבר. זה נחמד, אבל מצומצם. נראלי
מבין מה שאתה אומרלמה לא?
אבל אני חושב שהספק נשאר ברובד השכלי ולא הקיומי.


לאמר, אני "בוחר" () להתנהל בחיים כאילו יש בחירה, כי אני מבין שאין כ"כ מה לעשות עם הדרך השנייה.

ומרגע שאנחנו מחליטים לצעוד בדרך הזו, אנחנו ממשיכים איתה כאילו היא לגמרי נכונה, מתאבדים על א"י, מפיצים אור וטוב, מתנדבים בבתי חולים, מגיעים למקומות עמוקים מאוד בעבודת ה' וכו'.

כמו שגם פילוסוף ספקטי שיודע שאולי המציאות לא קיימת, לא מפקפק בקיומם של משפחתו ואוהביו. והוא לגמרי עם אשתו כשקשה לה. (ולא חושב כל שנייה בלב, אולי היא אשליה?)


אני חושב שזו דוגמא שזה אפשרי:
http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=122265

(כל מה שכתבתי זה פשוט מה שאני עונה לעצמי. אם כל הגישה לא מתאימה לך זה בסדר, המון בהצלחה בהמשך הבירורים )
יש שיגידו שזה ההימור גם לאמונהאנוניקי
לא שזה הימור אפסי כמובן... אלא יש הוכחות טובות כידוע.

הגות - דורנו ואמונת ישראל
תודה על המאמרלמה לא?

זה ניצלו"ש חמור, אבל גם אני אחפור קצת...

 

 

 

בעיניי זה נכון, אבל בנוי על שלושה שלבים קודמים:

 

ההבנה שאי אפשר להוכיח שכלית כלום,

 

ההבנה שגם למטריאליזם אין עדיפות,

 

הגילוי של המשמעויות הפילוסופיות של המטריאליזם: יקום קר ואפל שאין בו משמעות לכלום, בו השאלה היחידה שנותרה היא למה לא להתאבד.

 

--

 

ואז מגיע הגילוי שבפנים אנחנו כן מאמינים בטוב ורע ומשמעות, ממש כמו שאנחנו מאמינים בקיומם של הקרובים לנו. (שזה המאמר שהבאת)

 

--

 

השלב החמישי [בשבילי] היה לגלות שאת כל זה ניסו להגיד לנו בסמינריונים בישיבה התיכונית, וגם הרב קוק והרב סולובייצ'יק (והרב'ה מקוצק?) אומרים את זה

 

 

 

 

 

 

@ניום זה בערך סיכום של העמדה שלי;

 אם זה לא בשבילך תגיד, ואני אפסיק להפריע בשרשורים שלך


אני רוצה קצת לחדד האם הבנתי נכוןאנוניקי

כתבת שקודם כל צריך להבין שלא ניתן להוכיח כלום,

אני מסכים איתך שאכן לא ניתן להוכיח כלום, אך זה לא אומר שהסבירות של הכל היא 50/50. זהו חילוק גדול מאוד. וממילא גם אם אי אפשר להוכיח או להפריך את המטריאליזם (אני מניח שאתה יותר מתכוון לכיוון הנטורליזם ולאו דווקא למטריאליזם) זה לא אומר שהדואליזם עדיף ממנה!

כיום לרוב האנשים "הפשטות" - הראיה בעיינים שיטחיות - יגידו שהמטריאליזם יותר סביר. ואז ממילא דבריך כאן נופלים.

 

הסיבה שאני לא מאמין במטריאליזם הוא כפי שהזכרת היא בעקבות הסיבה הרביעית שהבאת, שבפנים אנחנו כן מאמינים בבחירה חופשית, במוסר (שגם מוכיח את אלוקים בד"א) בקיומו של טוב ורע אובייקטיבי (לא להתבלבל עם המוסר) ובקיומו של המשמעות, רוב התרביות בעולם גם מאמינים באלוקים דבר המורה שזהו אחד מהרגשות הבסייסים, לא מאמינים באפשרות של אמרגנטיות של רגשות מחומר דבר שלא סביר לחלוטין ועוד ועוד. דברים שכל אלו המטריאליזם מתחמק לחלוטין מלפתור בצורה ראויה.

וממילא בעקבות ההבנות האלו הדבר הסביר, כמו כל תאוריה מדעית שעומדת על הלא מוכר, להניח שקיים מושג נוסף שנקרא נשמה.

תוכל לראות חידוד נחמד של הר' מיכי מעמ' 4-17 פה להבדל שבין סוגי הראיות שהזכרת (להסתכל פנימה ראייה "חושפת" מהדברים שאתה מאמין בהם מה צריך להניח בשבילם - למשל בחירה חופשית זוקקת --> נשמה). מול ראייה שהיא פילסופית-  שמגיעה בעקבות כך שיצאת מהנחות בסיס ומהם הסקת מסקנות- למשל הראיה שמוזכרת בשער הייחוד.

Microsoft OneDrive - Access files anywhere. Create docs with free Office Online.

אמ, נדמה לי שאנחנו מסכימים למה לא?

רק נקודת המוצא שלנו שונה. וגם היחס הנפשי

 

בסך הכל תיארתי את החוויה שעברתי, אם שלך הייתה שונה סחטיין

 

 

רק בנקודה אחת אני חולק:

בעיניי אחרי שלומדים על מערכת העצבים ועל האבולוציה, דווקא אינטואטיבית יותר הגיוני לחשוב כמו שפינוזה שר"י שגם אבן שנופלת, אם יתנו לה תודעה, תחשוב שהיא נופלת ברצונה; ושהוודאות הפנימית במוסר היא בסך הכל 'שקר' לא מכוון של הטבע.

 

אבל חדל נצלש"ת

מה מפריעניום
שאלתי, אתה עונה, תודה גדולה לך! באמת!
אשריך על הכנות.
בכיף למה לא?
היה לי רושם שהרסתי את השרשור הקודם, אז.. 🤔

כאילו, שאתה רוצה תשובות שכליות, ואני חופר לך שאין. אבל הכל טוב (:
תאמת אני כבר לא יודע מה אני רוצה.ניום
העולם הזה מבלבל טיפה. לראות עוד גישות זה תמיד תורם
אוישלמה לא?

אפילו יותר מטיפה חיוך גדול

הלוואי שיכולתי לעזור יותר..

 

בשבילי התקופה הזאת הייתה ממש כואבת.

אז המון המון בהצלחה, לא משנה לאן תגיע בסוף. 

 

חיבוק

👌ניוםאחרונה
התפתחות התורה שבע"פsegal

ערב טוב חברים, החלטתי בלשתף אתכם בנושא שמעניין אותי בתקופה האחרונה ואני מנסה לברר אותו. כחלק עם התייעצות עם תלמיד חכם ומנסיון שלי הבנתי שכמעט אין מי שעסק בזה היום בצורה משמעותית. ושאני מתכוון ל'התפתחות התורה שבע"פ' אין הכוונה לסדר הכרונולוגי גרידא אלא למשמעות הקיומית של אותה התפתחות עבורנו. אשמח מאוד אם למשהו יש להוסיף/לשאול/לציין וכו' על דברי.

נתחיל בבדיחה: "ויאמר ה' אל משה: לא תבשל גדי בחלב אימו" - משה שואל - "מה, לא לאכול בשר וחלב ביחד?" הקב"ה חוזר ועונה - "לא תבשל גדי בחלב אימו!" - משה שואל שוב - "מה, לחכות 6 שעות בין בשר לחלב?" - "לא תבשל גדי בחלב אימו!!!" - "מה, להפריד את הכיורים??" - "יודע מה, תעשה מה שאתה רוצה..."

הנושא כאמור הפער בין רצף השתלשות של התורה שבע"פ. הבדיחה מראה את הפער שבין התורה שבע"פ לתורה שבכתב, אך גם בתוך התורה שבע"פ עצמה קיימים פערים בין דור למשנהו. בין אם מדובר בעשרות פירושים שנכתבו על הרמב"ם וכל אחד נותן טעם שונה לדבריו ואף מוסיף רובד נוסף על הרמב"ם, בין מהפערים בין פשט המשנה לפירוש שנותנת הגמרא. כל פער כמובן צריך התבוננות לפני עצמה אך ישנו עקרון ששוזר בכל המבנה הזה. נתייחס לפערים השונים. (הכל אני אומר על סמך דעתי וידעותי בלבד)

הפער בין חמישה חומשי תורה לחז"ל - הרמב"ם מביא בהקדמה לפירושו למשנה 5 סוגים של הלכות בניהם - הלכות שהקב"ה אמר בע"פ למשה (סוכה, לולב, תפילין, רצועות התפילין שחורות וכו') ובניהם הלכות שחכמים שדרשו מהפסוקים (האישה מתקדשת ע"י כסף, לולב הגזול פסול ביום הראשון וכו') ובלכות שחכמים ראו צורך לגזור מעצמם (תקנות לזכר החורבן, תקנות מפני דרכי שלום, שלא יהיה נשים עגונות וכו').

הפער היותר מסובך הוא יחסנו לפירושים על גבי פירושים - כגון פירושים על הרמב"ם וכן פירושים על הגמרא עצמה - ברור כי כל פרשן הביא את ה'תוספת שלו' ואת האקסיומות שלו שע"פ הוא מפרש את הטקסט. אך כמובן ישנו צד של אמינות הפירוש ביחס לקריאה הפשוטה של הטקסט. אך על כל פנים מעניין אותנו מה דעותייהם של חכמי ישראל לדורותם בפני עצמן.

 לסיום נביא את דברי הגמרא במסכת חגיגה דף ג' עמוד ב' - "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד" (קהלת) מה נמשלו דברי תורה לדרבן? - לומר לך מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה, להוציא חיים לעולם - אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן זה מטלטל אף דברי תורה מטלטלין?- ת''ל מסמרות. אי מה מסמר זה חסר ולא יתר אף דברי תורה חסירין ולא יתירין? - ת''ל נטועים. מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין..." (חלק מהגמרא, החלק השני והמפורסם מדבר על 'אלו ואלו דברי א-להים חיים')

כן.סתם 1...
ישנן מצוות, כמו זהות האתרוג, שדנו בו חכמים וניסו להגיע לזהות האתרוג כמו שמוכר תמיד מתוך הפסוקים. דקדקו, דרשו, השתמשו בכללי הלימוד והמידות עד שהצליחו.

פרי עץ הדר- פרי הדר על כל מים, שטעם עצו ופריו שוים וכו' עד שהצליחו. זאת אומרת שמכח לימודך וחריפותך האנושית היית יכול להוציא את זה מתוך התורה שבכתב.

עם זאת אין כל ספק ולא היה אף פעם בזהות האתרוג. מעולם לא התעוררה מחלוקת בזהות האתרוג מכח המסורת.
אז מה שחכמים עשו בא רק כאסמכתא וחיזוק ולא מכוחם הגיע התוקף למצוות האתרוג וזהותו.

מכאן ההבדל להלכה למשה מסיני לעומת שאר ההלכות. במה שחכמים לא היו יכולים להגיע להלכה מתוך הפסוקים שבכתב כלל ונלמד רק ממסורת אומרים הל"ממ, כמו דיני התפילין.

עם כל זאת יש עוד 3 חלוקות של סוגי הלכות. סוג אחד הוא דברים שנלמדו ב-13 מידות על ידי חכמים ולא הגיעו במסורת אלא חודשו על ידי כללי הלימוד מחכמים. ואלו דברים שנפלה בהם מחלוקת לעיתים והוכרעה על פי כללי ההכרעה.

דברים אלו הם לא כללי העניינים אלא סעיפי סעיפים של עניינים גדולים מהתורה וזה רוב המחלוקות.