פורום בית המדרש (עמוד 98)

כולל דפיקות בדלת רח"ל.

בעיקרון גם המשטרה, מיסיונריות היא עבירה

את נכנסת ליוטיוב בעצמך אף אחד לא מכריח אותך לצפות בסרטונים שלהם...והםרסומות זה חלק מהדיל..

מצטער על הגישה הישירה...אבל זה האמת

שיתרוץ משפטית סביב זה

כי כשקושרים כמו שצריך זה לא זז.

איזה פתילות אתה משתמש? תשתמש במשהו גס (המהודרים והיקרים כאלה) וזה גם לא זז

מוזמן לתת לי לקשור

ביוטיוב יש סרטון שמראה איך קושרים, אני משתמש בפתיל עבה תכלת של משכן התכלת.

יכול להיות שאתה לא קושר את זה נכון בגלל זה?

 

המקרה היחיד שאני מכיר שזה זז למישהו זה כשהוא קשר לא הדוק מספיק על פתיל יחסית חלק וזה היה אחרי כמה שנים.

יש הידורים של לשונות הצמר של משכן התכלת (ומעלה) הם מאוד מחוספסים וזה לא זז בכלל

כל פעם שמוזכר רמב'ם הם מקבלים התרעה

מעניין איך הם הגדירו את זה והאם יש הבדל בין בלאדים לשאמים בנושא?

לדוג' תלמידי הרב טל

זה אפילו מפריע לעיתים. אם זה התהדק לי לא בדיוק במקום שרציתי אין עם מי לדבר, צריך לשחרר מעט ולהזיז.

תודה בכל אופן!

לא מגביהים בגלל זה

יש פרשנים (אבדוק בהזדמנות) שאומרים שה' נוקם על העלילות שעשו למשה ואהרון (קורח לדוגמא)

רש"י במקום אומר "ונוקם היית על עלילותם משה ואהרן (שם כ) שמעו נא המורים שמואל על שלא הדריך בניו בדרך טובה מת בחור".

זאת אומרת - נוקם במשה, אהרון ושמואל על מעשיהם.

רק לצריו הוא נוקם לא לאוהביו

שמעתי בעבודה על ה'נחום' הזה....
זה זה?
מה זה בכלל?

בושתי וגם נכלמתי....








גיוועלד

מהר מהר ללמוד תנך, נפש. לחזור, ולשנן.

אבל רש"י במקום במפורש אומר שמדובר במשה ואהרון

"על העלילות שעשו להם קורח וכל עדתו".

(גם סיבה להגביר את הקול!)

 

לבין הדעה של נוקם בגויים

 

אבל מה זה משנה?

 

נקמהההההההההההה!!!!!!!1

אקוט (אתקוטט) בדור ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכי, אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי'. לענ''ד אנשים לא היו שרים את זה אם היו שמים לב למה שזה אומר...

זה מחבר אנשים...
שוין.
מוטב יהיו שוגגין

יש מסכתות שמשתמשים בראשונים מסויימים הרבה

אם אתה רוצה לראות מי חוץ מהראשונים ה"סטנדרטיים" קיים, אפשר להסתכל בשיטה מקובצת וקובץ מפרשים וכו'

א. יש שלוחי דרבנן מוסמכים ומוכרים. כותים לא יכלו לזייף. ואולי גם הביאו חתימה מבית הדין. זה לא קשה...

 

 

 

ראו לבנה בחידושה. כלומר.. מכיר שב טו לחודש יש ירח מלא?

אז ככה:

מראש חודש עד טו בו  הלבנה גדלה בצורה כמו אות ז בכתב יד (בננה שמוטת ימינה. ולאט לאט מתמלא) ומטו לחודש היא כמו האות ג ומעיגול הופכת להיות בננה מוטת שמאלה.

אז כשרואים פתאום בננה מוטת ימינה מעידים.

 

יש לציין שקידוש החודש היה למפרע.

כלומר:

מגיע ל בחודש. אם אין עדים. זה באמת ל בחודש. אם יש עדים אז למפרע אותו היום לא היה ל אלא א בוחדש הבא.

 

עניתי הכל מזיכרון שלי מכשלמדתי ראש השנה והלכות קידוש החודש לרמבם.. אולי טעיתי פה בדברים..

על ידי משואות הרבה יותר קל מאשר על ידי שקר חד משמעי ומערכתי כמו שלוחים. השלוחים יצאו במטרה להגיע לכל מקום עם הודעה זהה הבעיתיות של זה הייתה מתגלה במהירות. בעוד במשואות אתה עולה ומשיא משואה והשלשלת מזינה את עצמה על ידי טועים כשהראשון חמד לצון.

2- החודש הוא מערכת מעגלית כשמונים מראש 29 יום ויוצאים לראות ולחפש את הלבנה. חכמים מראש היו יודעים גם האם באמת ניתן לראות או לא. הכל היה ידוע מראש לפני חכמים, פרק א בקידוש החודש.

3- חודש של כט יגיע לאחר חודש של ל' בדרך כלל ואז מה שתראה נובע מה"אירוך" של החודש הקודם- תחילת החודש הבא. זה מכיוון שלא מקדשים חודש לשעות אלא לימים שלמים, כט' או ל'.

השרשרת של המשואות עברה סמוך לאיזור שהם גרו בו (השומרון), ודי פשוט להדליק משואה משלהם. יותר קשה לשלוח שליח, ובפרט שמסתבר שהיו מזהים את ההבדל בין יהודי לכותי.

(הכותים מגיעים מעם שונה,, ומן הסתם היה אפשר להבדיל לפי המראה או המבטא).

2. הלבנה נסתרת כל חודש, וכשרואים אותה מחדש אחרי שהיא נסתרה מתחיל החודש החדש. 

3. לא מקדשים את החודש בכט. כשרואים את הלבנה בליל ל', אז מקדשים, ואז זה איננו ל' של החודש הקודם, אלא א' של החודש החדש.

שאם רואים את הלבנה בכ''ט אז מקדשים בו ביום.

בחודש חסר, הלבנה נראית בתחילת ליל ל'.

אם הלבנה של החודש החדש נראתה קצת לפני תחילת ליל ל', אז אפשר ביום כט, לקדש את יום השלושים כר"ח.

 

מאוד מעניינת.
לגבי הבכורה צריך להבין שבכורה זה לא גיל. הרי כמו שציינת יעקב לא יכול להיות גדול יותר מעשיו מכיוון שהוא מכר לו את הבכורה.

הבכורה= זכות ראשונים.
זאת אומרת בכל מקום שהבכור מועדף זכות הבכורה עברה ליעקב והיא כבר לא אצל עשיו.

מכאן שהברכה שיעקב קיבל, קיבל אותה בדין ולא בחסד.

אמנם עשיו הוא בנו הגדול של יצחק אך על הבכורה, שקראת לה זכות רוחנית, עשיו ויתר.
דווקא בגלל שהבכורה איננה דבר של ממש ואיננה גיל היא עשויה לעבור מאחד לשני.

האם יצחק באמת רצה לברך את עשו?
בתורה כתוב שהוא קרא לעשו בנו הגדול, הוא כמראה היה מודע לזה ששעשו הוא הגדול, לא כתוב בנו הבכור, הראשון שמזכיר את הבכורה היה יעקב שהוא בא ליצחק..

ובז לה בצורה חד משמעית, סוף פרק כה. עשיו, מסיבה כלשהי, לא חשב שהוא יאריך ימים ולכן חי את ההווה. הוא רצה להנות מכאן ועכשיו ובמסגרת זה בז לבכורה.

אפשר להוסיף ולומר שמאז ומעולם, לפני ואחרי מעשה יעקב ועשיו הבכורה לא הייתה סימן להמשך שושלת האב.
הבל לא היה בכור, שם גם כן, אברהם, יצחק לא היה בכור לאביו, ראובן לא נבחר להמשך וגם אצל יוסף ובניו מעדיפים את הצעיר על פני הבכור.
ניתן לומר שעשיו בעצם הנהגתו ומעשיו ויתר ומכר את הבכורה ויעקב הוא הבכור האמיתי וממשיך השושלת.

לגבי יצחק זו שאלה שונה. ברור לפי הפשט שהוא הבין שעשיו לפניו ולא יעקב.

האם יצחק רצה לברך את בנו הבכור? או את בנו הגדול?
האם ההתנהגות של עשו היתה הגיונית? כי חזל מציגים את עשו בתור רשע, התגובה שלו בעקבות המעשה של יעקב היתה הגיונית,לא?

כתוב בפסוקים שיצחק אמר על מי שגנב את הברכה (כשעדיין לא ידע שזה יעקב) "גם ברוך יהיה", כי ה' סיבב כך והסכים לכך.

וגם אח"כ יצחק בירך את יעקב שוב...

החרדה של יצחק-

יש מחלוקת בין הפרשנים (רמבן ו..רשר הירש? לא זוכר. רמבן ועוד מישו נראלי שזה הרשר הירש. זה בחומר לבגרות...)

אחד אומר שהוא עשה הצגה לעשיו שהוא עצוב

ואחד אומר שהוא התבאס כי אז יצא לו בן בלי כלום. בלי רוחניות בלי ברכה.. בלי כלום.

 

הרשר הירש מבאר מחלוקת עקרונית בין יצחק לרבקה:

יצחק: יעקב יהיה רחוניות, עשיו גשמיות. ביחד הם יהוו המשך מצויין לאברהם - יצחק ו.. הם.

רבקה הבינה שזה לא מה שיקרה. היא גדלה בבית לבן וידעה שגשמיות בלי טיפת רוחניות לא יכולה להתקיים.

היא הבינה שמעשיו לא יצא כלום.. וזה דבר שיעקב לא ידע. כי הוא ב"ה גדל בבית של תורה!!!

ולכן כל מה שקרה קרה.

 

לעניין השקר של יעקב:

3 דעות בפרשנים איך יעקב הרשה לעצמו לשקר:

רש"י - יעקב אמר "אנכי עשיו בכורך" מכוון שהמילה אנוכי מוטעמת בטעם מפסיק כוונת יעקב הייתה "זה אני! עשיו הוא בכורך" וכך הוא לא שיקר

אור החיים - מכוון שהוא קנה מעשיו את הבכורה - לעניין הברכה של הבכורה הוא עשיו! הוא הבכור

שפת אמת - יעקב שיקר. שיקר. אבל מה לעשות שלפעמים על מנת להגיע לתכלית, לאמת האמיתית יעקב נצרך לשקר (הערה שלי: זה גם ע"פ בקשת אמו) ולומר שהוא עשיו.

 

 

איך בכלל ניתן לקנות בכורה? (אומר מסברא, לא מסתמך על משהו..)

אולי יעקב הוא לא יקרא הבכור. בסדר. אז הוא לא.

הוא קנה ממנו את זכויות הבכור - הברכה, "לתת לו פי שניים מכל אשר ימצא לו" - ירושה. ועוד...

 

מקווה שעזרתי @שאלה890

דבר שני, האם הברכה היתה מיועדת מלתחילה לבכור? כי שיצחק קורא לעשו הוא קורא לו בנו הגדול... אולי הברכה בכלל לא היתה מיועדת לבכור אלא לעשו בלי קשר?
בנוסף, משהו שמפריע לי, עשו לא היה רשע, מדוע כל הפרשנים אומרים שעשו היה רשע? תגובתו למעשה של יעקב היתה הגיונית ביחס לברכה שהוא קיבל...

עשיו היה רשע נראלי ממסורת חזל. מלא סיפורים רעים יש...

נכון - היא לא קרויה ברכת הבכורה. גם רשי לא אומר את זה.

 

הברכה היא מיודעת לעשיו בתור עשיו ולא בתור בכור.

כך לפחות משמע מהפסוקים

כי אם לא , אז הברכה היתה מיועדת לעשו ויעקב כבר היה מקבל את ברכת הבכורה בזמן אחר....

הברכה הראשונה שמורה לבכור- הגדול. כמו אצל יוסף ובניו אצל יעקב. יוסף מעיר על הקדמת והעדפת הצעיר.

זה המפתח בסוף הספר "שיח הראי"ה"- שיעורים באיגרות ראי"ה, מהרב גבריאלי. (ראש ישיבת נוה דקלים לשעבר)

מניח שהוא בחר את החשובות

(מקווה שרואים ברור)

מפרק טז תתחיל לגרוס

 

ואת הקצת פרקים שלפני זה תתאמץ ותתצליח. אחרי הרבה זמן.

את הפרקים הראשונים בחשבונות אפשר להבין (אני למדתי עם הרב שטיינזלץ במהדורה של הרמבם היומי)

אחכ כבר לא

איך אני אהיה פוסק בעז"ה?
כיוון שאני קווניק-אז בוולוז'ין לא גרסו,גם אני לא גורס…

יש ספר של הרב שאול הכהן ראב"ד בג'רבא (עם הערות של הרב מאזוז), על עיבור. וואו. אבא שלי ניסה ללמוד פעם. והוא אמר שזה ממש קשה!

לי הספיק הרמבם שהוא מפוצץ ת'ראש

בכסא רחמים לומדים עיבור, דקדוק וכו. כל הדברים שמזניחים.

אבל כמובן שלא על זה הדגש. אני חושב שאת זה לומדים ביום שישי.. (ככה אמרו לי פעם)

או לפחות הנצי"ב גרס...
(תעיין בספרו של הרב מאיר בר אילן: מוולוזין עד (/ל)ירושלים)

@סמיילי צהוב


גם אני הייתי גורסת
רואה ציורים,מנסה להבין וממשיכה לאמר בלי ולחכות שהפרקים יגמרו

מי יתנני 3 פרקים
ולפותח- זכורים לי הסברים ויזואליים יפים באינטרנט. תעשה גוגל ותיוושע

אבל לא תמיד,והפירוש שיש לי בבית יותר ארוך מהגלות

קידוש החודש. בהיר ומובן מאוד ומסודר וקצר.

תתחיל מזה.

פרק ראשון: החודש


http://www.daat.co.il/he-il/hagim/luach_ivri/הלוח-העברי

ויש את האתר קידוש החודש לרמב עם שיעורים מומחשים בצורה ברורה ממש...

או תלמד אם מורה למתמתיקה

 

זה נוסחא לא מסובכת

אני מדבר על להבין רמב"ם…

כל המעלות מול האופק והחישוב של כל החלקים 

יש גם לרב קנייבסקי ביאור על הלכות קידוש החודש, שמסביר גם את הפרקים האלה. -  HebrewBooks.org Sefer Detail: שקל הקדש -- קניבסקי, שמריהו יוסף חיים

הייתי מנחש ש'יד פשוטה' הוא יותר קל להבנה, אבל את שניהם לא למדתי.

והוא מביא הרבה את יד"פ.

ב"ה זכיתי ללמוד ולהבין את רוב העניין וזה יותר פשוט ממה שזה נראה. בסוף מסכת ראש השנה באחת ההוצאות של הדף היומי יש קונטרס שעוסק באסטרונומיה.

תודה

לבינתיים זה בסדר…

אני אגיע בעז"ה

נהירים לי שבלי דרקיע כשבילי דנהרדעא 

מאת אחד המשגיחים באחת הישיבות הגדולות החרדיות (לא זוכר כבר מי) שאמר כדבר פשוט שאין גיל קבוע לנישואין, אז אולי משם.

לא למדתי את הסוגיה לעומק, אז אני לא בקי במקורות

לכל הדעות יש גיל חובה לנישואים - 18, וגיל שאסור לעבור - 20, והשאלה היא רק אם מותר לדחות את החתונה אחרי גיל 20 מאי אילו טעמים.

הטעם שחז"ל אמרו הוא לימוד תורה. ולגבי פרנסה, נראה שזה רק לשון מעליותא לא היתר לדחות.

מכאן אני לומד שהכוונה היא שעדיף להכין את עצמך כלכלית לפני גיל 18, ולא שזה היתר לדחות אחרי גיל 20 שבו יש כבר ממש כמה וכמה איסורים (או קצת יותר מאוחר לדעת פוסקים אחרים).

גיל הנישואין – ויקישיבה

יש פה סיכום של הדעות, הערתי לגבי דעת החיד"א שמובאת שם שבמקום אחר הוא כותב מפורש שמי שמתיר לדחות אין לו על מה לסמוך והמקור שצוטט שם זה ספר על החיד"א.

שלא חרב טור שמעון (אולי הר המלך, לא זוכר כרגע) אלא על ששחקו בו בכדור, ובמדרש רבה הגירסה היא 'בשבת' כך שאולי זו גם כוונת הירושלמי. בכל אופן משם למדו הפוסקים שאסור או לפחות מאוד לא ראוי לעשות ספורט בשבת.

בנוסף - ייתכן שאפשר להשתתף בתחרות כזו בלי לחלל שבת, אבל סביר מאוד להניח שההשתתפות תגרום לאחרים לחלל אותה (צלמים, כתבים וכו').

כמדומני פרק רביעי,יש את השני מפרשים העיקריים על הירושלמי,שביניהם יש מחלוקת אם נחרב בגלל משחק כדור בשבת או בגלל ביטול תורה של משחק בכדור…

וחוץ מזה ש"ללכת" או "לבעוט בכדור" או "להתאגרף" זה לא מלאכה, אבל "ספורט" הוא מלאכה (מלבד אם עושים אותו כתחביב בעלמא, כמו משחק שחמט או דמקה)

 

ואקדים פירוש למלאכת "מכה בפטיש" דהיינו לפי הסדר שבו אני מפרש כל ל"ט אבות מלאכות, ואכמ"ל, אז בקיצור יש בסוף מלאכות של "המכבה המבעיר המכה בפטיש" והיינו מלאכות של הכנת כלים, כמו שהיה במשכן שהכינו כלים ממתכת ולצורך כך מכינים אש ולפעמים צריך למתן אותה (מכבה) וכמובן צריך להכות בפטיש כדי שהכלי יהיה מוכן. ולכן"מכה בפטיש" כולל כל מלאכה שעושים בכלים, כי כל מלאכה של עשיית כלי היא מלאכה ממש.

 

ובגדול כל ל"ט אבות מלאכות הם מלאכות של המשכן, והמשכן הוא בית, בית ה', והוא בדוגמת בית ממש, ועל כן כל המלאכות של המשכן הם מלאכות של בניית בית, ולכן כל מלאכה שעושים לצורך בניית בית ושימוש בו היא "מלאכה" מבחינת מהות השבת, מה שמותר זה רק להשתמש בבית שמוכן ועומד, ולכן למשל יש "בורר לאוצר" או "בורר אוכל ואוכל", היינו לאוצר זה חלק מהכנת הבית לשימוש, שממלאים את האוצר, ו"בורר אוכל ואוכל" זה שימוש בבית המוכן ועומד, וספורט כתחביב הוא שימוש בגוף לצורך הנאה, לעומת זאת ספורט מקצועי זה בניית הגוף וזה דבר של טירחה שאסורה בשבת כמובן.

זכור לי שיש גם איסור אם גורמים ע"י מכה לצרירת דם...

ובנוסף יש גם חובל אולי

וגם עובדין דחול

הספורטיבי הפשוט שאין בו איסור בצורה ישירה.

יש חובל של הצד הנפגע אולי, עובדין דחול ועוד דברים שאפשר להגיע אליהם.

אבל לדעתי די ברור שהאיסור כאן הוא כל ההיבט המסחרי בעניין. אנשים מגיעים בשבת לראות את התחרות, קונים כרטיס, מקום מסחרי עם דוכנים שונים מן הסתם, מאמנים, מתעמלים.... כל זה לא מספיק?
חילול שבת המוני.
שאלת התעמלות וספורט בשבת שונה לדעתי.

זה מה שאני מכיר... מצד עובדין דחול לא שמעתי.

 

אה לא ראיתי שמדובר על תחרות. שם נראה לי בכלל לא שייך. ברור שיחללו שבת בגללו.

מי שהיה אי פעם בתחרות יודע שכותבים שם תוצאות, השופטים כותבים הערות תוך כדי הקרב ועוד.

לא נראה לי שישנו הכל בשבילו והשופטים יתחילו לשנן בע"פ את האבחנות שלהם על הקרב.

 

עריכה: תחרויות בכלל זאת שאלה, אלה מפגני ראווה שהמקור שלהם הוא יווני ואולי נכלל באיסור איצטדיאות. לא יודע בדיוק את הדקדוקים, אבל נראה לי שזאת שאלה גם ליום חול.

אוצר הספרים

קניתי ממנו מספר פעמים והתרשמתי ממש לטובה, מהמהירות ומהמחירים
הוא לא תמיד הכי זול, אבל יש לו מחירים ממש טובים

לא יודע לגבי חזון עובדיה אבל רמב"ם שו"ע ש"ס יש שם במחירים זולים ממש

ירמיהו

פלדהיים/יפה נוף
במלכי ישראל נדמה לי..

טעות שלי.

1. צריך עיטוף, לפחות לזמן של "כדי הילוך ארבע אמות" (דברי השלחן ערוך בהלכות ציצית)
2. לדעת הרמ"א בגד חייב בציצית רק אם יש שניים מרדימה ושניים מאחורה ולכן אני חושב שזה לפחות ראוי אם לא צריך. (דרכי משה בהלכות ציצית)

לי בגד שאפשר ללובש אותו 2 מקדימה ו2 מאחורה האם חייב ללבוש אותו ככה?

אם אתה לובש אותו אחרת, כי הוא תולה בכך שיש שניים מקדימה ושניים מאחורה את חיוב הבגד בציצית.
אז כנראה חייב ללבוש אותו ככה.

למה לא?

ומשמע שצריך שתהי'ה אפשרות ללבוש אותו 2 מקדימה ו2 מאחורה אבל לא מחייב ללבוש ככה

יישר כח על החיפוש והלימוד

כמדומני משנה ברורה כותב שלא נפסק הלכה כדרכי משה זה, לכן אף אם כל ה-ד' כנפות באותו צד עדין חייב בציצית.

לא זוכר משנה ברורה כזה, אבל זה לא אומר יותר מדי

אחד ארוך בעמוד ימני באמצע כמדומני, לא זוכר איפה. אולי אני יחפש בהזדמנות

1. מחלוקת עיטור גאונים האם צריך עיטוף ישמעאלים (כמו רעלה) או עיטוף כדרך בני אדם-
"לעיתים בכיסוי הראש ולעיתים לא".
השו"ע פוסק כמו העיטור *שלא* צריך עיטוף ישמעאלים.

למרות זאת המנהג הנפוץ היום בארץ להתעטף כגאונים סמוך לברכה (ע"פ המשנ"ב). להבנתי במערב אירופה לא נהגו כך.
יש לי חבר יקר שעשה עיטוף ישמעאלים גם בטלית קטן, כדעת חלק מהאחרונים.

2. הרמ"א פוטר בגד *שהרגילות* שלו היא לא שניים מקדימה ושניים מאחורה.
הגר"א אומר שאפילו בברכת אהבה רבה לא להחזיק את כל הארבע מקדימה.
והרבה חולקים...

מוזכר בבית יוסף בשם מהרי אבוהב

חשבתי שמהר"י אבוהב נחשב אחרון (:

 

אבל תודה על ההפניה

רב אחד אמר לי פעם שקו התפר באשכנז זה עם הטור, שנפטר ב1294 והוא ראשון האחרונים באשכנז (למרות שהוא עבר לספרד בבגרותו)
וקו התפר אצל הספרדים זה הבית יוסף שנולד ב1488, ואז מהר"י אבוהב יהיה ראשון.

קודם כל היא הנותנת, בגלל שהוא בתפר חשבתי שלא מחשיבים אותו כראשון.

הרב מזוז אומר שבאשכנז קו התפר הוא גזירות קנ"א ובספרד גירוש ספרד.
מישהו חכם אמר לי שזו הגישה הקסטטרופלית - קרא אסון שבעקבותיו התורה התמעטה.
ושלעומת זאת יש גישה ששמה את המעבר בהמצאת הדפוס - שגרמה לכל דבר תפוצה רחבה יותר. ועוד גישות..

אבל אף פעם לא שמעתי שהטור נחשב אחרון... נחמד לגלות דברים חדשים
(אמ, בויקי כתוב שהטור נפטר ב1343?..)

מבחינת הסגנון והחשיבות ("האם מותר לחלוק עליו") נראלי שמהר"י אבוהב לא נחשב ראשון.

אז מאמצים גישות קטסטרופליות.

אז התבלבלתי עם מהר"מ בטח לגבי תאריך הפטירה ותודה על התיקון

שעשעתני קשות

יוסף והלאה, כולל, אחרונים.
לפני כן ראשונים.
בגלל שהתקופה הזו מאופיינת במספר היבטים זה אכן שונה ממקום למקום. למשל הדפוס והמצאתו, התבססות על מבנה השו"ע על פי הטור, מיזוג קהילות ומנהגים ועוד.

השאלה היותר מורכבת זה התפר בין הגאונים לראשונים. זה כבר מעורפל יותר.

אתה אומר שזה מופיע בשולחן ערוך.
|בוש| |נכלם|

יש בזה המון פרטים ומחלוקות. החל מדעות שלא רואות שום קיום מצוות ציצת בטלית קטן שהוא על צווארו עד לאופני העיטוף השונים- ראשו ורובו, עיטוף ישמעלים וכו'.

2- שניים מאחורה ושניים מקדימה, אם הבנתי נכון ואתה מדבר על טלית גדולה, אז המקור מאוחר יותר. נדמה לי שזה בעל העיטור או הארחות חיים. בכל אופן נראה שהיו מתעטפים כדרך הישמעלים ולא רחבו לקומתו לפני כן. לכן תימנים לא נוהגים כך ועוד עדות, לפחות עד לא כל כך מזמן.

אבל אם לסמוך על כל הדעות המקילות באנו (שלא עושים ככה)

1. בעיקרון כן, אבל אאל"ט כל לבישה של הטלית גדול על הגוף נחשבת עיטוף לחלק מהדעות

2. מנהג טוב אבל לא מחייב. לא הבנתי מה שייך הטלית קטן?

מה שברור זה שהוא היה משיירי כנסת גדולה שהם היו בא"י ושהוא הגיע לפרס. לא יודע בע"פ על מקור שזה היה בגלל ביהמ"ק

אצל המלך שלא יעצור את הבנייה

מרדכי

אסופה של מקורות על מרדכי היהודי, יש שם ציטוט של המהר"ל בנושא המקדש

אפשר כבר להמציא את כל הדת מחדש כמו...

זו גירסא אחרת למעשה המכירה של המן לעבד

עריכה: מובא כאן עם הלימוד המקורי

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=903&CategoryID=458

 

פה זה מובא בפנים קצת אחרות ממה שמורגלים להגיד

הוי דן את כל האדם לכף זכות : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

"כמו שאמרו רבותינו במסכת שבת (קכז ע"ב), הדן את חבירו לכף זכות, דנים אותו מן השמים לזכות"

 

יש סיפור על הבעש"ט שבא לידו חילול שבת בשוגג והוא עשה על זה תשובה מאוד גדולה והתחנן משמים שיגלו לו מה הוא עשה, וגילו לו שהוא השתמש בתלמיד חכם של אמת שהוא נקרא שבת, והוא הלך לבקש ממנו מחילה.

זה עונה, כמדומני, על חלק מהשאלות ששאלת

סיפרו לי גם על רב שהגיעו אליו למשפט שכנים בעניין עץ ושטח וכו' ואמר להם  "תבואו מחר" הלך לבית שלו לבדוק שהעץ בחצר שלו לא גולש לשטח של השכן..
מכיר משהו כזה?

ואפילו מערב ללדון לכף זכות, שזה מראה שהקב"ה מזמן לאדם את המציאות המדוייקת לו ע"מ שיתקדם בעבודת ה' שלו..

הוא הבין שיש לציבור טענות נגד זה, גם אם זה מעיקר הדין אין בזה בעיה.

אז הוא הלך לקצץ את העץ בחצר שלו כדי שדעתו לא תהיה נוטה להצדיק את בעל העץ.

יכול להיות שמביאים את זה גם על אותה הדרך.

 

לא מצליח להזכר מי זה היה, כמדומני שזה בדור הקודם

ותיזכר או שתיתקל בזמן הקרוב בעוד מקורות כאלה..
תודה גדולה!

אם לא אז המקורות הם בעיקר מהבעש"ט. בספרי הליקוטים שלו אפשר לראות את כל המובאות מהתלמידים שלו.

נראה לי שבמקור הראשון שהבאתי, שבכתר שם טוב, יש יותר הרחבה

מסתכלת, תודה!

פרשת קדושים - בית הבעל שם טוב

יש פה תרגום מארמית של הסיפור..

אתר האגדה - אוצר אגדות חז"ל ברשת

נראה לי... היא שאלה למה אנחנו רואים את מה שאנחנו רואים. 

אבל זה הסיפור שהיא הזכירה
(לפחות שלא תחפש סתם)

אתה צודק, הייתי צריך להעיר משהו. פשוט נכנסתי לשנייה באמצע הלימוד למבחן ורשמתי מהר

זה מה שמתחבר לי, ואני מניח שיש הרבה מאמרים על הנקודה הזו סביב המאמר הזה (ובטח גם על אותה הפרשה בתורה).

 

ומובא בשם הבעל שם טוב "שנינו (במסכת נגעים, ב', ה) "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". ופירש הבעל שם טוב הקדוש, "כל הנגעים שאדם רואה חוץ", זה נמשך "מנגעי עצמו", כמאמר רבותינו ז"ל (קדושין ע.) "כל הפוסל במומו פוסל".

אני יודע שזה שם, ראיתי את זה, רוצה לעיין קצת שוב

את מה שהבאת בסוף הבנתי אבל לא את הקשר עם הסוטה והיין

הוא קורא לזה 'פנס קסם'



וגם בחלק ב' בפרק של התלמדות כמדומני

אסתכל. 

האם לנהג יש זכות למחול לי על הנסיעה אם זה לא עובד

דורשות לימוד של סוגיות, אי אפשר לענות עליהם בפורום כלאחר יד

מכיוון שהנהג הוא כשליח של הבעלים.
ומבחינת טעויות של נהג, הבעלים הם תחת האחריות עליהן.
צריך להבין שדנים את המקרה מה היה באותו רגע, של הנסיעה הזאת דווקא, שלא היה אפשרי לשלם,
ולא צריך צריך להגיע לכל מיני טיעונים של ״אולי הבעלים היה רוצה שתשלם אחרי״ בגלל, או ש.. - מה היה בזמן המכירה/קניה ״כביכול״ זה מה שחשוב.

גם אם כן משלמים אחר כך, זה יכול להיות דבר יפה וראוי..

מכשיר תיקוף תקול באוטובוס

נראה לי שידו כבעל הבית אבל צריך לבדוק את זה.

בכל מקרה זה מקרה ברור אבל בהרבה מקרים יש גוון אפור.
למשל עליתי על אוטובוס עם רב קו שהסתבר כריק כאשר ניסיתי למלא אותו המכונה לא מחזירה עודף ולא מקבלת שטרות, בהגדרה.

לא הצלחתי לשלם למרות שהיה לי כסף, בשטר, ועכשיו מה עליי לעשות?
הנהג לא לקח שום אחריות וטען שאין לו מושג, אין לו לפרוט וכו', גם עוד נוסעים באוטובוס טענו שאין להם מטבעות לפריטה.

ככה שאלו אותי פעם, זה קורה הרבה פעמים ובמקרה אפור כזה קשה לומר שבסמכות הנהג לפטור מתשלום.

פטירה סובייקטיבית קשה יותר מפטירה כללית כאשר המכשיר מקולקל והאחריות עברה לחברה לתקנו.

שבעיה של החברה שמעסיקה נהג שלא בא לנסיעה עם עודף.
וגם אם נגמר לנהג העודף מסיבה מוצדקת כלשהי, זה נקרא תקלה של החברה, כמו שמכשיר תקול. ואם היא לא היתה רוצה שאנשים לא ישלמו אז פשוט שלא תיתן לאנשים לעלות, אבל אין כזה דבר.