פורום נסיונות פעילים (עמוד 1383)

לי לקראת סוף הצום היו לי בחילות מעצבנות.
והלכתי כזה חלש, מועד כל צעד שלישי.

כל היום רק התעצבנתי והתעצלתי.

הזמן זז לאטטט

צעקתי על כולם.. ודוקא בתשעה באב😥

הצום גרם לי קצת לאבד את זה..

אני עדיין מנסה להתאושש

יש משהו חיובי בסיטואציה שלא צריך "לשחק" אותה ופשוט להיות עצמי. להקשיב לאבל מספר על הנפטר שלו וזהו בעצם.

(ב"ה)
אבל כן, זה כנראה דומה

והייתי כזה, רגע אחד, זה לא הניק-תומך נלהב של נעם?

ביום שישי דיברתי עם אבא שלי, הוא ניסה להצביע אותי לשכנע 'טב'...
אמא שלי (רגישה שכמותה) ניסתה לעצור אותו, כדי שלא אתעצבן
אמרתי לה: "אמא זה בסדר, את לא מבינה שאני מוצא כאן הזדמנות הפוכה לשכנע אותו להצביע לנעם?"

את האמת שאני עכשיו אובדת עצות. אבא לעוצמה, אמא לטב, ארוסי לעתיד אומר שברור שנעם, ואני מזדהה עם נעם אבל רוצה תכלס את סמוטריץ בכנסת.. ועכשיו שמו את איילת שקד בראש המפלגה, אז אמרתי אוליי כן נעם? לא סגורה בכלל..

לפי מה שכותב מרדכי כאן
-דרכי 'נעם' - אקטואליה וחדשות
בכלל לא בטוח שהם ירוצו עד הסוף.
 

אם אתם מתעניינים מה היה בסוף הדיון, אמרתי לאבא שלי ש"לעת עתה" אני מצביע לנועם.
ביום הבחירות הוא מוזמן לדבר איתי שוב...

שאם לקראת הבחירות יהיה להם בסקרים פחות ממנדט, הם לא ירוצו.

בס"ד

ולכן מי שמתכוון להצביע לנעם מצד אחד, אבל לא רוצה ללכת עם ג' יחד איתם, אז הבית שלו זה עוצמה יהודית. לא סתם היה דיבורים על חיבור איתם, אלא כי בנעם יודעים שהמפלגה שתייצג הכי טוב את הנושאים האלה של המשפחה היהודית, שמירה על ערכי היהדות, זה אך ורק עוצמה יהודית.

בידיעה שברוך ה' עמ"י רק הולך ומתקדם ומשתלם

והגאולה קרובה מתמיד בע"ה.

נכון, יש עוד עבודה גדולה לעשות בתוכנו, בנינו

אבל רואים שעם השנים המודעות למקדש עולה ועמ"י רוצה להיות טוב.

 

קצת כמו ר' עקיבא שראה שועלים יוצאים מבית קודש הקודשים וצחק

כי יש כאן מהלך אלוקי מדויק, כי הנבואות מתקיימות בימנו

ובע"ה עוד נזכה לבית מקדשנו בהוד תפארתו, ולקשר ישיר ורציף עם ה' ולגאולה שלמה אמן.

ב"ה אנחנו לא חוזרים אחורה, לא במובן הפשוט, אבל יש לנו את היכולת לרוץ קדימה, ואנחנו לא ממשים אותה...

(שמעת מה הי'ה היום בהר?)

(קטונתי מלדעת איך נכון לפעול)

 

כן ראיתי קצת, מזעזע וכואב מאוד.

תיארו את החווי'ה כשחרור הר הבית מחודש. הפרת הסטטוס קוו. עלו, השתחווו חופשי, שמע ישרא-ל וד' הוא האלוקים, ערבים מתקרבים לתקוף ואפשר להדוף אותם או שהשוטרים הודפים אותם, זורקים עלי'הם רימוני הלם ולא עלינו... ירדו ברעד של התרגשות. כשישבנו וחיכינו לעליית צהריים בנות דיברו על זה שזה לא תשעה באב, זה יום ירושלים, התרגשות עילאית נישאת באוויר, ישבתי עם כמה חברות שלי כשהגיעה מישהי והלכנו לשער אחד, בדרך היא אומרת לי, איך זה שכולן שמחות ואת אבלה, אם קרה משהו שמח אז גם ומה בכלל קורה, הסברתי לה שהן עלו ואני לא זכיתי עדיין, בעליית צהריים בכלל, בגלל שהעלו רק לקצר אז עלינו פעמיים, וואו, תכלית הכוסף ממש, מנגד גם שיא החורבן, כמובן, החולצה שלי היתה קרועה מהזמן שבו הודיעו שההר י'הי'ה נעול בפני י'הודים, קרעתי אותה שוב כי לא יכולתי אחרת, הקריאות וההמון וכו, מנגד, לפתוח ליהודים בחג מוסלמי זה חידוש עצום

לא ראיתי הכל, ראיתי רק חלקים קטנים מאוד- אלו שהיו בעיקר מזעזעים.

או של הערבים / אתמול מהשערים?

רוצה לשלוח לי בהודעה את המייל שלך ואשלח לך כמה סרטונים של י'הודים? יותר נחמד, מה שנקרא

ישר כוח

תשירי לי שיר חדש חדשש