שרשור חדש
הגיג של לילהמאיר.
שני אנשים הולכים במדבר, שמש של אמצע אוגוסט יוקדת על הפנים, השמש קופחת מעל הראשים, הצימאון ניכר בכל פינה ולא מדובר רק על צימאון לאל חי אלא צמא פיזי, הידיים נשלחות אינסטנקטיבית אל התיק להוציא את הבקבוק ולהרוות הצימאון אבל, יש מים המספיקים רק לאדם אחד, האחד יחיה והשני ימות בצמא בלב מדבר.
***
אני אדם לא נחמד, אני לא הייתי מוותר לשני, יותר מזה, גם לא הייתי עושה חצי חצי ונותן עוד צ'אנס, הייתי חוטף את המים וניצל.
***
הגמרא שנה במקרה הזה ומביאה את דעתו של בן פטורא, בן פטורא אומר שימותו שניהם ואל יראה האחד במותו של חברו. רבי עקיבא אומר שחייך קודמים לחיי חברך. כל פעם שאני לומד את הגמרא הזו אני מתמלא השתאות מבן פטורא, איזה עוצמת נפש, להתאבד רק לא לבגוד.
***
אוהבים להשמיץ את הגר, הגר מגורשת מביתה על ידי אברהם יחד עם ישמעאל בנה ואין מספיק מים, היא יכלה בקלות לקחת את כל המים לה ולא לתת לבנה הקטן לשתות, אבל הגר לא עשתה את זה , הם שתו שניהם והיא ישבה הרחק כמטחוי קשת פן תראה במות הילד.
**
אני לומד את זה ולא מצליח לעצור הדמעות כמה המרחק בין המציאות שתרצה לבין בן פטורא ויושר ליבו, עומד ובוכה .
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך.אונמר

משהו בסגנון כזה...

ואיך אפשר בלי שיר של לילה?מאיר.
"שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים אם שותים שניהם מתים ואם שותה אחד מהם- מגיע לישוב. דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו"


א.
לכל איש יש שם/ יש בית ילדים.
לכל תנא יש הלכה/ ובית מדרש ותלמידים
אך יש תנא בלי שם/ (על שם אביו נקרא)
ואין כמוהו הלכה/ הזאת בכלל תורה?
ומה בית מדרשו?/ ומי הם רבותיו?
היש לו תלמידים?/ איה הם עקבותיו?
דרכו איש לא ידע/ (וודאי שלא אני)
חייו לנו חידה/ הוא תנא אלמוני

ב.
אך אם בישימון וחול/ בארץ איש בה לא עבר
בארץ עייפה מחום/ ללא ישוב, בלב מדבר
ארץ בלי ענן ורוח/ רק ערער בודד
ארץ של אוויר מלוח/ בלי שירת נודד
ארץ בלי צל של שיטה/ ארץ ערבה
רק צלמוות ומיתה/ ארץ בלי תקווה
על ראשו של הר קרח/ לא נשקף לשום מקום
לא חיה, לא עוף פורח/ שם יכרעו לבלי קום

ג.
שם כרעו שכבו השניים/ שם, בארץ עייפה
בין שניהם קיתון של מים/ בקיתון אין אף טיפה
עיניהם זכות וטובות מבטים/ אף על פי שכבו מה ישיר מבטן!
וחולות אפורים, זועמים לוהטים/ לא יצליחו כסות את טוהר תכלתן
שום זוג עיניים מהן לא ראה/ במות בן הזוג מצמא
בעוד הלשון שתחתן אז גמעה/ טיפה, לחלוחית, לגימה.
חזיהם צמודים ליבם לא פועם/ אך גם בלי קרדיולוג או רופא
הן יושר ליבם כה דופק, כה רועם/ מצפונם הן לא מת הוא איננו מרפה!
שפתיהם דוממות, חריבות/ אך היטב אם תחזה
הן עדיין דובבות/ לא בגדנו זה בזה
ד.
ומעבר לאופק החול/ יושבת, הומה שם העיר
עדיה האחד להגיע יכל/ לו רק את רעהו הפקיר.
תשואות שם בעיר הומיה אביבים/ היין נשפך בה כמים
שם ישיקו יחדיו כוסיות- אוהבים/ משם ייפקדו רק השניים.
שם ישירו ביין על מים רבים/ לא יוכלו לכבות אהבה,והאש
שניצתה בליבות אוהבים/ לא יוכל לה נהר שוטף וגועש.
שם ישירו על כך בכינור ובתוף/ בחליל ובקול ערב
הרוח תישא ממדבר אין לו סוף/ אל מולו את השיר הצרוד, החרב.
והשיר לו הושר, כי מילים לו- לא יש/ הוא שיר מי קיתון מעטים
שאש צימאון לא כיבו ולא אש-/ אהבה שבין שני המתים

ה.
ואתה אם תשמע שיר אביב במנוחה/ על מים רבים אהבה ושמחה
נטוש את שירי , השליכהו ממך/ כי איננו, אינו בשבילך
אך אם בין הישק כוסיות תוכל להקשיב/ בין רעם תופים פסנתר
לשיר מרוסק, שבור, חרישי/ על קיתון שיבש, אין טיפה בו יותר
וידעת! כי יש תורה ויש שירה
ויש תורה שהיא שירה זאת תורה של בן פטורא!

ו.
והשיר הלזה עוד חרק, 'השתעל'/ וקולו קצת גימגם ורטט
מרשב"ג שנשחט עם רבי ישמעאל/ עד תתנ"ו ברנ"ו ת"ח ות"ט
ושוב כעבור שנות דורות נתגלה/ ושחור כעשן כבשנים תארו
כשיאנוש קורצאק לקרון מוות עלה/ עת סירב לעזוב יתומי בית ספרו
העשן מפולין עם הזמר נשאר/ מיתמר כעבור שנות יובל ביריחו
מתערב בעשן האוטובוס שבער/ עת דוד דלרוזה קפץ לתוכו
וגרדום הצורר את השיר לא מחשה/ ולו קול פיצוץ הרימון מנגינה
רימון בין לבבות של מאיר ומשה/ בקולר של חבלי לידת מדינה
והלחן הוא לחן בלדת חובש/בשכונת בית ישראל בששת ימים
עת נפל וסוכך על פצועי בליל אש/ ויחדיו נתערבו שם דמים בדמים.
ומהרי גוש עציון עונה לו ההד/ למד הא לוחמים מפזמים מנגינה
יהי ליל שחז גופתינו לעד/ שאיש לא ברח לא בגד לא נכנע
וגם ללא תוף חצוצרה ופסנתר/ בצומת בית ליד הזמר נישא
כששבתי מחפוד רץ רץ לא ויתר/ וטרם נפל להציל עוד ניסה
ועכשיו לא אי אז לא אי שם אלא פה/ יש זקן פליט מחנות שריד שעות נוראות
שעל נער צעיר הגן בגופו/ משן כלבי טרף חדי מלתעות

ז.
ובימים שנראה שאיש לבצעו/ ואדם על כיסו רק יחשוב
ונדמה שכל רע בגד ברעו/ ושירת בן פטורה חלפה לבלי שוב
הטה אוזנך הסכת נא ושמע/ השירה מתנגנת אף אם אין לה מילים
בזמר שקט אך מכה בעוצמה/ השיר עוד יושר אף אם אין לו מילים
ודע כי יש תורה ויש שירה
ויש תורה שהיא שירה זו תורתו של בן פטורא!
וואו |נדהם|אחיתופל
לגבי הגרימ''ל
לא הבנתי את הקשר שלה לפה*, הבעיה שלהם הייתה המחלה של ישמעאל ולא המים.




חוץ מהשיר של בן קטורה שהבאת, וכידוע 'קטורה זו הגר' לדברי חז''לנו.
באמת, זה לגמרי לא פשוטו של מקראמאיר.

בתורה איתא:

ַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.  טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.  טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.  יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.  יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ:  כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ.  יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר.

 

כלומר, הבעיה היא שאין מים בחמת והפתרון הוא מציאת באר מים.

 

בהקשר זה אומר שהמילים 'אל אראה במות הילד' מתאימות היטב לביטוי בן פטורא בגמרא: 'ימות ואל יראה במיתתו של חברו, וד"ל

לא,ימ''ל

הבעיה היא שישמעל היה חולה - הראיה שאברהם היה צריך לשים אותו על שכמה בעוד ה'ילד' לא היה כבר כל כך ילד. נכון שהיה חוסר במים אבל זה היה בגלל שישמעאל לא היה מסוגל להתקדם ולהגיע למקור מים (לכן זו מוצגת כבעיה שלו בלבד, ברגע שהוא היה מת הגר הייתה יכולה להמשיך הלאה. זכור שהם סה''כ יצאו מבאר שבע, לא מדובר על מדבר סהרה).

 

אז מה שהגר עשתה היה הפוך מההלכה של בן פטורה, במקום לצעוד איתו עד ששניהם ימותו מהתייבשות היא השליכה אותו מתחת לשיח וחיכתה שימות.

זה לא פשוטו של מקראמאיר.
איפה כתוב שהיה חולה?
אין מים ושניהם סיימו יחד את המים וחיכו יחד למוות
הסברתי לךימ''ל
א. היא הייתה צריכה לסחוב אותו למרות שהוא היה גדול.
ב. הבעיה מוצגת כשלו ולא שלה.
ג. דברי המלאך ''החזיקי את ידך בו'' מלמדים על מצב רע כללי.
המ |חושב|ציף
הממ |חושב בחזרה|ימ''לאחרונה
יפה!טיפה של אור
תודה על החידוש שנתת פה נראה לי לכולם בערך..
נהנתי לקרואציף
..מדענית
לפעמים התמימות שלי חשובה יותר מכסף.בכולופן,אין לי את שתיהם.
..חוני המעגל פינות

סתם עלה לי לראש מה טוב בתמימות?! 

מה רע בלקבל עוד אינפורמציה?!

זהו שזה לא קשור באינפורמציהמדענית
זה לא חוסר תמימות של ילד בכיתה ז' שמשוויץ בידע שלו.
זה אחרת.זה חשדנות,חריפות,דריכות.זה החוסר תמימות שהתכוון המשורר
התגוננות מפני חשש פגיעה?חוני המעגל פינות


התגוננות מפני אנשים חלשיםמדענית
לא ממש הבנתי..חוני המעגל פינות


גם אני לא.מדענית
זה פשוט מה שאני מרגישה.
יכול להיות שאנשים חלשים דווקא הם ינסו לפגועחוני המעגל פינותאחרונה


בתי צאי מבית כלא... חבקי אם נאמנה את כל בנייךיהדות=דרך חיים

מדלגים מכל פינה\ מתנחלים בכל גבעה

חחחחחחחחחחחחחחח נדבקתי בזה קשות

זמן קריב על ראשך יעלה בן-ציוןאחרונה

אחחמקום אחר

כשהכלום הזה מציף

ומציף

ומציף

ומציף.מקום אחראחרונה

ביחד עם החיסרון

והריק

והגעגוע.

 

געגוע לחולצות אדיב שלי,

לעצמי של פעם,

לרגעים רצופים של שמחה יציבה.

 

משהו בי נאבד

מזמן

כ"כ--

 

.

דווקא כשאפשר לפגוש אנשים במודיעין, אי אפשרנחל
על חוק מרפי..שמעת?נוצת זהב


החוק הזה מאוהב בי בקטע פסיכינחל
חחח שונאת חוקים מרפים! צריך להשמיד אותם!נוצת זהב

האוטובוס שאת בד"כ צריכה אבל באותו רגע לא-עובר...

הנושאים למבחן שלמדגת אבל בסוף זה היה ממוקד על דבר אחר-בעע

קרקר עם גבינה על מה יפול?על הגבינה

בעע יש עוד

להשמידלהשמידלהשמיד!!!

נחלאחרונה
איזה עצבים!!!נוצת זהב

כל מה שלמדתי אתמול לא היה במבחן..וכל מה שלמדתי אבל לא לעומק היה...והמורה הזו מעלה את העצבים עד לקוקו!

העיקר היא נותת נושאים ללמוד ואז היא עושה מבחן על מה שבא לה...אופפפ

אם אני מקבלת 40% אני ירגיש טוב עם עצמי לעזזל!

 

במה היה המבחן שלך?נחל
הסטוריהנוצת זהב

מה גם שהמוח שלי לא יכול להכיל יותר מידי חומר משעמם ...אז בכלל בעעעעע

אויש!נחל
מעצבן. על איזה נושאים היה לך?

עוד רגע אמורה להיות לך מתכונת בכלל בזה. לא?
נכון..נוצת זהב

על כל א"י והעליות וא"י בהקמתה והפרעות והספרים הלבנים והרבנים ששם....

בעעעעעענחל
חח אהבתי רק את נילי
ולא סבלתי ללמוד את הרבנים או לזכור את ההבדל בין העליות
בעע

אבל הספר שקנית הוא פצצה ממש. ממקד ממש את החומר. ממנו למדתי לבגרות..
יאפ הוא טוב...נוצת זהבאחרונה


שיר-הרהורכישוף כושל

בס"ד

 

כמו שרשוראריק רק שאפשר כל זמר או יוצר או שכזה

מוזמנים להצטרף ושכאלה

היום אוליכישוף כושל

בס"ד

 

נדחה את בוא הלילה

ולא נשאף לאור כוכב

הן לי ולך יש כל אשר נשאלה

מבלי מילים נדע זאת כי נאהב

 

היום אולי נדחה את קץ דרכינו

ולא נזכור כי סוף לכל

זה המשעול שבו דורכות רגלינו

משני קצותיו הדשא לא יבול

 

שותקים נאהב כי לי ולך

די בלי מילים שהן לאלה

אשר אינם יודעים לומר אחרת

כמה יפה פורח הלילך

 

היום אולי 

נדחה את העצבת

אם יד ביד באור נלך

כי רוח כפור בחשכה נושבת

רק במקום בו לא שמעו את שמך

 

שותקים נאהב כי לי ולך

די בלי מילים שאין לאלה

אשר אינם יודעים לומר אחרת

כמה יפה פורח הלילך

 

היום אולי נדחה בוא השלכת

ולא יכול לבוא הסתיו

דרכים רבות הן לאביב ממלכת

אם רק אותם אור חיוכך יאהב

 

שותקים נאהב כי לי ולך

די בלי מילים שהן לאלה

אשר אינם

יודעים לומר אחרת

כמה יפה פורח הלילך

 

--

 

אני לא יודעת מה אני מרגישה

כלומר אני כן יודעת אבל לא מבינה

אולי לא תמיד צריכים להבין

 

אני שמנה ואני לא חושבת מסודר

אני רוצה לבכות ולחתוך

הכל בלגן אחד גדול

במרכז כל זה עומד ענן שאמור לשאת אותי על כפיו

אבל אני אפילו לא מצליחה להניח עליו רגל

אני כל כך מבולבלת

לא יודעת כבר איך מתחילים ללכת

 

וזה בסדר

כי יש זמנים כאלו

זה לא שאני ככה תקופה

אפילו לא יום

רק עכשיו יש בלבול שכזה

ולא כיף לי עם זה

וזה בסדר

זה בסדר שלפעמים לא כיף

אבל

 

אבל

היא לא אומרת כלוםכישוף כושל

בס"ד

 

לא מספרת כלום

רק לפעמים בלילה

בוכה קצת

אבל לא אומרת כלום

 

דיברנו כל היום

סיפרנו לה הכל

והיא סגורה בחדר בשקט

ולא אומרת כלום

 

וכל היום

כל היום

אנשים מתאספים שואלים מדברים המון

וכל היום

כל היום

מנסים סיפורים ותפילות מנסים הכל

 

אבל היא לא שומעת כלום

אולי היא לא יודעת כלום

וגם כשמתקרבים ו

לוחשים לה

זה לא עושה לה כלום

רצינו שתזכור

שיש סיבה לחזור

והיא לבד בחדר

שוכבת

ולא אומרת כלום

 

וכל היום

כל היום

אנשים מתאספים שואלים מדברים המון

וכל היום

כל היום

מנסים סיפורים ותפילות מנסים הכל

 

היא לא אומרת כלום

היא לא אומרת כלום

היא לא אומרת כלום

 

--

 

הייתה לי במחלקה ילדה אחת

תמיד לבשה שחור

אתם יודעים

טייצ שחור חולצה שחורה וסוג של מעיל אני מניחה

ואני זוכרת שהיא עמדה בלובי הקטן שבין החדר פעילות שבו אכלנו לכיתה 

ליד עמוד כזה ובהתה

ואני באתי לשם עם בעיות משלי אבל אחרי שהצלחתי לעזור לכמה ולכמה ולכמה (ולכמה?) בנות

אז כולי הייתי תקווה ואני מודה שקצת נפוחה מעצמי

בכל אופן היא עמדה שם ובהתה

קראו לה יובל

היו לנו שתיים 

לזאת שעמדה שם נתתי בהמשך את הכינוי יובל השותקת

היא..ובכן כפי לנחש

שתקה

זה קטע כי היא בכלל לא דיברה

כלומר בכלל

עד שהיו אגדות על ימים שבהם היא כן אמרה משהו

ימים ששמעו אותה

ואלו היו אגדות כי מי שלא היה שם לא האמין שזה יכול להיות

בכל מקרה היא הייתה שם בוהה

ואני הייתי שם ילדה טיפשה עם תקוות

ואני החלטתי שאני אגרום לה לדבר

זה לא עבד

אבל נסיתי

והיום שאני חושבת על זה אני מוצאת את עצמי מושפלת

כלומר

עמדתי שם ודיברתי אליה

ו

כאילו מה חשבתי לעצמי?

שאני אעשה מה שכל הרופאים לא עשו ואצליח לגרום לדבר?

זה כל כך מטופש

ובאמת שמביך

אבל יש בזה גם יופי

כן זה היה קצת אופטימי מידי לחשוב שיש לי כאלו יכולות

וכן אמרתי שם דברים מביכים

ובטח כשהיא נזכרת בזה היא זוכרת אותי כאדם טיפש מאוד

אבל זה גם יפה

כי לא ויתרתי

לא נתתי לזה שכל הסיכויים אומרים שלא אצליח לעצור אותי

התגברתי על הבושה ועל הפחד וה כל

אני הייתי שם ופשוט ניסיתי לעזור

 

אני לומדת מחדש את גבולות התקווה שלי

אבל אני לא רוצה למחוק אותה

זה לא עבד עם יובל

אבל 

כישלון לא מוחק את שאר ההצלחות שלי

השיר הזה.חלילית אלט
את אדירה.
את אולי לא הצלחת לגרום לה לדבר, אבל נראה לי שלך היה יותר סיכוי מלרופאים (מי אוהב לדבר עם הרופאים האלה).
אני מאמצת את המשפט האחרון שלך, טוב?
שא את עיניך מעלהכישוף כושל

בס"ד

 

שמע איך לוחש הרוח הלילה

שים את ידך ביד הענן

ובקש חלום קטן

 

זרוק עוד כוכב לרשת

בוא רגע אל מעבר לקשת

תן קולך בזמר ישן

ובקש חלום קטן

 

על כתף ענן עם הרוח

על מים טובים

אל לב האגם הזרוע

אור כוכבים

 

אל תחכה בשער

עד שתקום איילת השחר

עד סוף הדרך

עד סוף הזמן

שמור לך חלום קטן

 

--

 

|שומר|

אני רוצה לכתוב סיפור קטן ושקט

על ילד חולם שקוטף כוכבים

אני רוצה לכתוב אותו עם כל הדימויים הכי מוכרים שנעשו בהם כל כך הרבה שימושים

אני רוצה שיהיה לזה ריח של נוסטלגיה

של עוגיות של סבתא

שזה יעורר אתכם ואותי לחשוב

על ילדות קטנה

שיעשה טעם של רגע מחבק

שיהיה

חלום קטן

חבל שאני לא יכולה לכתוב את המיליםלא עכשיו
כי אין לו מילים רק מוסיקה
וגם לשני, אין לו מילים.
חבל באמת.
קרחכישוף כושל

בס"ד

 

נמס מבפנים

איך המים שוטפים

חלקים שאספנו בדרך

 

ואפילו

שקודם היית פה

היו לי ספקות שרצית אותי כמו שהייתי

 

קרח

נמס מבפנים

איך המים שוטפים

חלקים שאספנו 

ובטח

שכחת כבר אותי

לפחות תשקרי

לפחות תשקרי

 

קרח

נמס מבפנים

איך המים שוטפים

חלקים שאספנו בדרך

ואפילו שקודם היית פה

היו לי ספקות שרצית אותי כמו שהייתי

 

קרח

נמס מבפנים איך המים שוטפים

חלקים שאספנו 

בטח

שכחת כבר אותי

לפחות תשקרי

לפחות תשקרי

 

בטח

שכחתי כבר אותי

לפחות תשקרי

לפחות תשקרי

ובטח

שכחת כבר אותי

לפחות תשקרי

לפחות תשקרי

 

--

 

כשהייתי קטנה הייתה לי  מחשבה עגומה שאהבה לנקר בי ברגעים של חולשה

חשבתי שההורים משלמים לבנות כדי שיהיו חברות שלי

כי אחרת למה שמישהי תרצה בי?

חשבתי שלרננה משלמים ולשאר

טוב השאר שם בגלל רננה מראש

אף אחד לא שם בשבילי

 

אני זוכרת לילות שבת בבית כנסת

את הבכי השקט מעל הסידור

את הבדידות

 

כשנגמר הקטע עם רננה 

חלפה בי המחשבה שאני כל כך נוראית

שאני לא שווה בזבוז משאבים לעולם

לא לשתות לא לאכול לא לכלום

כי אני רעה

אחרת למה היא הלכה?

 

זה לא ככה אבל

אני לא מלאך ולכן רוצים אותי

ולא שטן ולכן עוזבים אותי

 

אמרתי לאורית כמה פעמים

אני רוצה שאנשים שיאהבו אותי עד שקר

כל מי שסביבי אוהב אותי עד אמת

 

כשסיפרתי לתחיה על האמירה הזאת היא שאלה במה ארצה שאשקר לה

לא רציתי

אני צריכה לבטוח באנשים סביבי אבל

 

קרח נמס מבפנים

 

אני רוצה את הניצוץ הזה לעצמי

השתיקה שליכישוף כושל

בס"ד

 

זאת הצרחה הכי גדולה

שבי

 

השתיקה שלי

זה הכאב הכי כואב

אצלי

 

וכשהשקט יפול כמו חול

קולי לאיש לא יגיע

אני יכולתי לבכות אבל

פחדתי שזה יפריע

 

--

 

בסיבוב שערים מיותר אחד

היינו באחת הרחבות שעוצרים בהן לריקודים

אני לא רקדתי כמובן

וגם היא לא

היה לה פלאפון קטן ומיושן

ופתאום השיר הזה צלצל

 

הייתי שם כל כך הרבה פעמים

במקום המבודד הזה

שבו אין עם מי לדבר

בין אם באמת אין ובין אם בוחרים שאין

המועקה הזאת של העולם על הכתפיים

של האין אונים

הדמעות השקטות

הכאב הפיזי בעצמות

העולם שסוגר על הכל

כשאני לכודה

התחושה שאין מוצא

 

אם הייתי מדברת היו מציעים פתרון אחר

אבל אני לא דיברתי

ולי בראש היו אפשרויות מוגבלות

ואף אחת מהן לא הייתה טובה

 

כמה שלדבר משנה הכל

 

 

מה תלבשי ביום שאבואהנסיך הקטן.אחרונה
ולא אעלה בדממה
כשאצעק לך את שמך בחדר מדרגות
שראה ושמע וחיפה
כשאקריא לך שיריי בשדרה ציבורית
בפיתחו של הסתיו שאחר
מה תלבשי ביום שאני
כבר לא אהיה האחר
מי את תהיי ביום שאני אהיה בבקרו כבר מותר
ובלי יסורים ובלי חיסורים ובלי גהנום מאושר
כשנחצה אל הצד השני של החטא
ואמת אז תמצא מקומה
מי את תהיי ביום שתהיי
שתהיי לי כבר לא אסורה

---
אני לא יודעת למה דווקא השיר הזה
אבל גם הוא וגם הספר גורמים לי לחשוב על הצד החוטא שיש בכל אחד מאיתנו
וזה מעסיק אותי וזה בסדר
להבין שאני לא היחידה ושאני בסך הכל ילדה
כואבת לי העוצמה של הרגש הזה, פיזי. הראש הבטן הידיים הכל
וזה בעיקר מבהיל

הלוואי ואצליח להיות אמיתית עם עצמי ככה
נרדמתי לשעה וחצי וקמתי מתה מהחוםריעות.


הגיעהזמן שתפתחו לקהל הרחב ותציעו את עצמכם בלנ"ו בתור משדכיםיהדות=דרך חיים
נראה לך??ירא שמים!

באמיתי הם לא כאלה מקצועיים..

 

כבר כתבתי פה בעבר מה אני מחפש, אם הם יהיו קיימים עוד שנה...יהדות=דרך חיים

צריך שהיא תהיה קדושה כזאת מישהי עם נפש חסידית ושמחת חיים מתוך אהבת ה' יתברך

שתבין שהנקודה העיקרית היא א"י ומתוכה נובע הכל ויהיה לה מוכנות להשקיע בשביל זה מסירות נפש ממש

שתהיה חסודה עד מאוד מאוד ולא יזיק אם היא תהיה נאה

ושתהיה מוכנה לכך שבעז"ה אם ה' יתברך יתן אז שאלמד בישיבה במשך כמה שנים טובות

מצאנו לך בכלל כבר.שיח סוד
וואי וזה בדיוק!!!
רציני.
בעז"ה אני רוצה עוד שנה להיות מבוטל לגמרי ללימוד תורה וא"ייהדות=דרך חיים

אבל בעזרת ה' יתברך אם תהיו קיימים בתור משדכים אני באמת אשמח

הנקודה העיקרית היא לא א"י אלא עבודת ה'לישועתך קיויתי
לכל דור יש נקודה עיקרית שמתאימה לתקופה שלויהדות=דרך חיים

בוודאי שעבודת ה' היא הנקודה העיקרית לכל אחד בפני עצמו כאדם פרטי, אבל היא לא הנקודה העיקרית של הדור.

ולמעשה כל המויחין שאתה מקבל בעבודת ה' שלך תלויים בחלק שלך בא"י ועיין ליקוטי מוהר"ן תורה ע"א

והרב חרל"פ במי מרום ח"ו. 
 

מה הרב חרלפ כותב?לישועתך קיויתי
ומי יודע מהי הנק העיקרית של הדור? ואולי זו קודם החזרת המלכות לפני כיבוש הארץ? ואולי זה החזרה בתשובה של העם?
הרב חרלפ דבר על דורו שלו. יש הרבה רבנים שטוענים שמאמר הדור עסק בדורו של הרב אבל דורנו שלנו אנו אינו כזה.
הרב חרלפ כותב שיש לשונאי ישראל תכונה להתנגד לדברים הקריטיםחוני המעגל פינות

של אותה תקופה

 

ולכן אם שונאי ישראל מתנגדים בעיקר להתישבות כנראה ששם זו הנקודה שלהדור

אז כנראה שיש הרבה נק עיקריות בדורלישועתך קיויתי
דור גדול עם תפקידים גדוליםחוני המעגל פינות


אתה יכול להגיד את זה על כל דבריהדות=דרך חייםאחרונה

ובעצם אין למה בכלל ללמוד את תורה בהקשר של הגאולה? כי לפי שיטתך כל רב דיבר על השנתיים הספציפיות שלו...

 

ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה  בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת" (מי מרום ח"ו)

 

כשמגיע תורו של אור ישראל להופיע בהדר קדשו, מתחילה רוח התשובה לפעם, ובגלוי ובסתר מכים המה גלי התשובה על הלבבות וחודרים אל תוכם, כל נקיפה לבבית היא נקיפת התשובה. 

שיבת ישראל לארץ קדושתו, כשם שהיא ראשית צמיחת ישועתן כך היא גם ראשית תשובתן כלפי החטא של "וימאסו בארץ חמדה". נעשית ארץ ישראל חמדת וכסיפת הלבבות. נוהרים אליה כל בית ישראל ובאים שמה לקומם הריסותיה ולבנות שממותיה. וסוף סוף ממנה ועל ידה יגיעו גם לתשובה המלאה לשוב באמת ובתמים לכל קדשי ישראל, כאמור בפרשת התשובה: "אם יהיה נדחך בקצה השמים... והביאך אל הארץ... ומל ה' אלקיך את לבבך... " (מי מרום ח"ו קנ )

 

"זהו המצב עכשיו חזרת כל הארץ אלינו. זוהי העובדה של סדר הגאולה: בהיגאל כל הארץ כולה מיד הגויים, תסתדר גם הגאולה של כל העם כולו בשלמותה" (הרצי"ה התורה הגואלת עמ' לד ) 

 

 

אמממ... בכיוון בכיוון.שיח סוד
זה תואר שני כבר.
אנחנו עוד בראשון.
כי העולם הזהבן-ציון
הוא גשר צר מאוד
על נהרות בבלבן-ציון
שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון
על ערבים בתוכה
תלינו כינורותינו


איך נשיר את שיר ה'
על אדמת נכר?

אם אשכחך ירושלים
תשכח ימיני
תדבק לשוני לחיכי
אם לא אזכרכי
אם לא אעלה את ירושלים
על ראש שמחתי
הרי הוא כפרוזדורלישועתך קיויתי
לפני העולם הבא
סופות מתוכי ומחוץבן-ציון
מוטטו את קירות הבית
ואת מתוכי
זרמת מפוזרת
וחזרת עייפה ושותקת

עוד פעם כשהייתי ילד
היית בתוכי נשברת
פעם שלך
פעם אחרת
על יופייך לזרים מוותר

לא אבקש דבר
את לא צריכה להוכיח לי כלום
הורידי אודם שפתייך
אבק דרכים רחצי מרגלייך

היי לי קרובה וזוכרת
היי לי רק לי מיוחדת
היי לי אחות מקודשת
היי לי יחפה מנוחמת

לא אבקש דבר
את לא צריכה להוכיח לי כלום
הורידי אודם שפתייך
אבק דרכים רחצי מרגלייך

מי זאת עולה
יפה כלבנה
מי זאת עולה
יפה כלבנה
אבאבן-ציון
אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב
אבא אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי
ככה סתם
אבא טוב

אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע הזה יהיה סוף טוב
שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה
לעוצמה גדולה

אבא אני רוצה לחזור אליי
למצוא אותך שם איתי
במקור שלי
אני טוב גמור אבא
ושם אני
מאמין בעצמי

יונתי בחגוי הסלע
השמיעיני את קולך
תשירי לי שיר חדש, חדש
שיעיר ליבי
ואת מיתרי
הכאב הוא הזדמנותבן-ציון
לרפא
אסור לך לחשובבן-ציון
כשאת כל כך עייפה
שוב אני נלחםבן-ציון
עבר עריכה על ידי בן-ציון בתאריך י"ד באייר תשע"ז 13:27
שוב אני נלחם
מגנט מושך למטה
זה בנקודות הקטנות
ומלאות עידוד
הפעם אנל'א לבד

איזה קרב,
איזה קרב
בין הבור למים
לפחות יש פה קרב
לפחות יש מים
פעם היה רק בור

לילה כיום יאיר,
לילה כיום יאיר

מרתיח את המים,
זכרונות צפים
מאיימים לשרוף הכל
יש מגרות שעדיין אנל'א פותח
עד שיוסיף בי אור
זה בנקודות הקטנות
ומלאות עידוד
לשרוך ת'נעליים
לכפתר את חולצת הכפתורים הלבנה
להציע לך כוס מים

לילה כיום יאיר
לילה כיום יאיר
לילה כיום יאיר

לאורך הנחל שנובע בי מבין העצים
עומד הבית שלי

לילה כיום יאיר
לילה כיום יאיר


הפעם אנל'א לבד.
למה השמטת מספר מילים?טיפה של אור
איזה קרב אלוקים אדירים איזה קרב?
וגם
שוב אני נלחם
שוב אני נלחם
מגנט מושך למטה
בכוונה.בן-ציון
עבר עריכה על ידי בן-ציון בתאריך י"ד באייר תשע"ז 13:35
הביטוי במקורו בעייתי, בגלל לשון הרבים "אדירים".
ואלוקים זה סיפור אחר שלא אכנס אליו.

את "מגנט מושך למטה" שכחתי לכתוב, תודה.
המטיפה של אור
צודק.. ואי לא חשבתי על זה.
אם תכנס לסיפור אשמח שתסביר לי..
תזכירי לי בהזדמנות.בן-ציון
לרוץ לרוץבן-ציון
תמיד לזכור
שיש עדיין אהבה
היא מחכה לנו כאן
על פני האדמה

הייתי רץ אלייך
מנסה להתקרב
כי לא אמרתי לך אף פעם
כמה שאני אוהב
שימי ראש הירדמי
אני כאן
שומר רק עלייך

יש אור גדול שמחכה לנו בחוץבן-ציון
יש אי שםבן-ציוןאחרונה
אאאאלףגלידת לימון

סטופ

 

נ

נחום

אח שלי ריעות.


לאלאלאאני והאני
שכן שלי לשעבר. (זל..)
נחום הדוב!הנסיך הקטן.
איזה דב?גלידת לימון

דווקא הוא נורא הזכיר לי את נחום מהבדיחה

@*בננית*

הדב נחום!הנסיך הקטן.
נו כן גם הוא
אהה הואגלידת לימון

זה מצחיק כמה שזה מצחיק אותי

שמישהו יועיל בטובו לשתף|ממלמל|מדענית
אל תדאגי, את בחברה טובה..אני והאני
מכפתמדענית
מה מכפת?אני והאני
לוכפת שיש עוד אנשים שלא יודעיםמדענית
למה ככה?אני והאני
(חיזר) אני מביאה רק חייזרים. לא שטן. ימרושעת שכמותך.. (סתאם..)
לא לא..צריך לזכות לראות אתציף
@*בננית* מספרת את זה
בנניאית איפה את? [קול מתנגן]אני והאני
לגמריגלידת לימון

כמה טוב שבננית קיימת כדי לספר בדיחות נחום

יאאאא *לבבות בעיניים**בננית*
אני אזכה לשמוע אותה?מדענית
כשיום אחד נזכה להתפגש בע"ה *בננית*
יאשמדעניתאחרונה
חח סיפרתי את אחת מהבדיחות האלה לאמא שליפה לקצת
היא השתעשעה

זכרתי רק אחת
יום אחד נעשה לכם קורס של מקצוענים |עף|*בננית*
אני בעד!פה לקצת
זה אומר שנפגש
חחח! מצאתי איזה חזן שעושה קדיש בכל מיני מנגינות של שירים...המקדש השלישי בדרך


אוקי, זו טענה מעניינת, מעולם לא שמעתי על זה לפנילישועתך קיויתי
לפעמים,תולעת השני
אני חושבת שהוא לא ממש יציב.
דיי, אופ שיח סוד
אני לא מרגישה טוב עוד מאתמול.
וזה לא טוב ולא כיף ולא בזמן בכלל.
זה בגלל שמחר הבגרות?חוני המעגל פינות


בגלל המזג אוויר בעיקר...שיח סוד
תמיד בשינויים דרסטיים ומזגי אוויר מוזרים אני מתחילה להרגיש לא טוב.
ובתוספת לכך אנלא שותה ואוכלת.שיח סוד
אני יודע שאני לא מועיל כשאני אומר לך להדליק מזגן ולאכולחוני המעגל פינות

אבל לפעמים בא לי להיות קצת טרול

כן זה לא כ"כ מועיל שיח סוד
טרול...?
|חושד|
מה אתה מגדיר טרול בעצם???שיח סוד
אדם מציק ומעיקחוני המעגל פינות


טוב, נגיד.שיח סוד
אתה לא נגש מחר, נכון?לישועתך קיויתי
לא סיימת כבר? אז אני משער שאתה נגש לGלישועתך קיויתי
לא, השערה מדוייקתחוני המעגל פינות


טוב שיהיה לך בהצלחה בתוך כל שאר נגשי G ואני בתוכם ואמרו אמןלישועתך קיויתי
אז מה.. כולם היום בבית בגלל הבגרות מחר?שיח סוד
כן... אבל אני יוצא לכנסת עוד מעט!המקדש השלישי בדרך


אני יוצאת לרופאה עוד מעט...שיח סוד
וכנסת... אני אלך או לא?
עשיתי הגרלה ויצא לי לא ללכת לירושלים שיח סוד
להאמין בהגרלות?
אין מזל לישראל... חחח!המקדש השלישי בדרך


פשוט כי אני אף פעם לא זוכה בהגרלות פרסיםםםשיח סוד
לא זה לא חחחשיח סוד
זה עצוב
זה היה ממש מועיל
כן... אני בינתיים רואה את ערוץ הכנסת באינטרנט...המקדש השלישי בדרך

עד שאצא לשם מהבית....

ייאא.. איפה אפשר לראות את זה באינטרנט?שיח סוד

תביא קישור.

מגניב! חחחח... בדיוק יש שאילתה שיח סוד


איכס משועממיםאור חדש!


לא... בכלל לא שיח סוד
אני ממש חושבת שזה בזבוז יום חופשאור חדש!


מה? ללכת לכנסת?שיח סוד
כן בהחלטאור חדש!


לא נכון... זה דבר מועיל לבגרות באזרחות למשלשיח סוד
אויש, יש שם צעקות עכשיו.שיח סודאחרונה
תנו לי מוטיבציה להתחיל ללמוד מתמטיקה...שיח סוד
ולא רק להתחיל, אלא גם כשהתחלתי וראיתי שאני לא יודעת כלום.
נננעעע... זה לא עושה חשק.שיח סוד
הממתפוז סיני
בדיוק מחפש מישהו שילמד אותי. המצב על הפנים
ממממ.... אני יכולה ללמד אותך דברים מעניינים יותר ממתמטיקה שיח סוד
אתה בחמש, לא?
יודע את של ארבע, לא?
תלמד אותי, לא?
איך לומדים בכללל
המממתפוז סיני
אני מוכן ללמוד ממך דברים מעניינים (חבד זה לא מעניין לצורך העניין).
את החומר של ארבע אני דיי יודע

ולגבי איך לומדים אני שואל את עצמי שנים
חחח לא התכוונתי לחבד כשכתבתי את זה... שיח סוד
אז תלמד אותי משהו איכשהו.
ואממ אין הרבה זמן לחשוב איך כי זהו, נגמררר.
יש דרך ממש טובה ללמודשאגאחרונה
תחפש עידו מרבך ביוטיוב
מורה מעולה
פסח שייני שיח סוד
"ענינו של פסח שני: אין מצב "אבוד": תמיד אפשר לתקן ולהשלים, אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו - "לכם" שהדבר היה ברצון, על-אף-הכל אפשר לתקן."

(היום יום י"ד אייר)
ילדות נשכחתריעות.

כביש ישן, שביל בגן, עץ ובית

אבא כאן, אימא שם, כאן נשארתי

מה שהייתי פעם מזמן

מה שעכשיו ילדות נשכחת

 

צריף ירוק, לא רחוק בית הספר

מי נשאר, מי עבר, מי עודנו

מה שהיינו פעם מזמן

מה עוד מביא אותי תמיד אל אותה ילדות נשכחת

 

זוכר איך שהלכנו דרך קבע

לאורך הרחוב המתרוקן

דבר לא השתנה, רק פה ושם דוהה הצבע

אולי זה רק הלב שמזדקן

 

עוד שנה כבר למדנו

מי אני, מי אתה, כבר איבדנו

מה שהיינו פעם מזמן

מה עוד מביא אותך תמיד אל אותה ילדות נשכחת

 

זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת

מתי ואיך נחזור להיפגש

נדמה שרק אתמול אבל השמש כבר שוקעת

אולי זה רק הלב שמתרגש

 

שביל בגן, עץ ובית

אבא כאן, אימא שם, כאן נשארתי

מה שהייתי פעם מזמן

מה עוד מביא אותי תמיד אל אותה ילדות נשכחת

יש לי סימפטיהריעות.

יש לי סימפטיה לאומנות קונספטואלית בתל אביב

עיר בלי קונספציה, טיח נופל

תריס מתייפח, אוטובוס מת

 

יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בתל אביב

יש לי סימפטיה, יש לי סימפטיה

יש לי סימפטיה שמתעקשים בתל אביב

יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל אביב

 

עיר בלתי מרגשת, מאורת טיח נואשת

נדנדת פח רועשת

יש לי סימפטיה לאנשים מתייאשים בתל אביב

יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

יא יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

 

יש לי סימפטיה לאומנות קונספטואלית בתל אביב

עיר בלי קונספציה, טיח נופל

תריס מתייפח, אוטובוס מת

 

יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בתל אביב

יש לי סימפטיה, יש לי סימפטיה

יש לי סימפטיה שמתעקשים בתל אביב

יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל אביב

 

עיר בלתי מרגשת, מאורת טיח נואשת

נדנדת פח רועשת

יש לי סימפטיה לאנשים מתייאשים בתל אביב

יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

יא יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה יש לי סימפטיה

כולנו זקוקים לחסדריעות.

כולנו זקוקים לחסד. כולנו זקוקים למגע.

לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע.

לתת בלי לרצות לקחת, ולא מתוך הרגל.

 

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל.

בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום.

 

כולנו רוצים לתת. רק מעטים יודעים איך.

צריך ללמוד כעת שהאושר לא מחייך

שמה שניתן אי פעם לא יילקח לעולם.

 

שיש לכל זה טעם, גם כשהטעם תם.

בואי ואראה לך מקום שבו עוד מאיר אור יום.

 

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

 

כולנו רוצים לאהוב. כולנו רוצים לשמוח.

כדי שיהיה לנו טוב. שיהיה לנו כוח.

שיהיה לנו טוב, יהיה טוב.

 

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל.

בואי ואראה לך מקום, שבו עוד אפשר לנשום.

 

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל.

בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום.

 

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

שבו עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

עוד אפשר לנשום, עוד אפשר לנשום, עוד אפשר.

כי האדם עץ השדהריעות.

כי האדם עץ השדה.

כמו האדם גם העץ צומח.

כמו העץ, האדם נגדע.

ואני לא יודע, איפה הייתי ואיפה אהיה.

כמו עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

כמו העץ, הוא שואף למעלה.

כמו אדם הוא נשרף באש.

ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה.

כמו עץ השדה.

 

אהבתי וגם שנאתי.

טעמתי מזה ומזה.

קברו אותי בחלקה של עפר.

ומר לי, מר לי בפה.

כמו עץ השדה.

כמו עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

כמו העץ, הוא צמא למים.

כמו אדם, הוא נשאר צמא.

ואני לא יודע, איפה הייתי ואיפה אהיה.

כמו עץ השדה.

 

אהבתי וגם שנאתי.

טעמתי מזה ומזה.

קברו אותי בחלקה של עפר.

ומר לי, מר לי בפה.

כמו עץ השדה.

כמו עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

 

כי האדם עץ השדה.

עץ השדה.

כשצלצלת רעד קולךריעות.

כשצלצלת רעד קולך,

ואני ידעתי שאני אבל בגללך.

כשצלצלת רעד קולך,

ואני ידעתי שאני אבל בגללך.

 

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

 

ואני ידעתי שאני אבל בגללי.

ולא היה לך צורך לשמוע את קולי.

כי כשצלצלת רעד קולך.

ואני ידעתי שאת כבר אינך.

 

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך,

כי כשצלצלת רעד קולך.

 

ואני ידעתי שאני אבל בגללי.

ולא היה לך צורך לשמוע את קולי.

כי כשצלצלת רעד קולך.

ואני ידעתי שאת כבר אינך.

מה יהיה בסופנוריעות.

מה יהיה בסופנו?

השמיים עמדו מלכת.

אלמלא השעון שתקתק לא ידענו,

שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר.

איזה זרע יישאו הרוחות באביב,

איזה פרח יצמח על קברנו?

אני אתפלל שתהיה זו נורית צהובה.

 

לפנים, 

קטפתי אותה בהרים.

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

שני נערים ברחוב שרים שיר.

בשני חלונות ברחוב כבר הודלק אור.

שתי אוניות בנמל מפליגות הלילה.

שתי ידיי בשתי ידיך קרות,

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

השמיים עמדו מלכת.

אלמלא השעון שתקתק לא ידענו שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר.

איזה זרע יישאו הרוחות באביב,

איזה פרח יצמח על קברנו?

אני אתפלל שתהיה זו נורית צהובה.

 

לפנים, קטפתי אותה בהירם.

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

 

מה יהיה בסופנו?

עכשיו בא השיר הכי יפה, אבל אני אפסיק.ריעות.אחרונה

בעיקר כי אין לי כוח.

רק שתדעו- נגיעה אחת רכה.

בוקר אור.שיח סוד
גם לךירא שמים!אחרונה


מי ער/ה??????????אונמר


ההודעה לבלגניסט גם אלייך,אונמר

סתם התייחסתי אליו קודם..

ולמה אנחנו לא הולכים לישון?אונמר


אני כי לא באלי ואני רואה שטויות למען ה'נוצת זהב

את?

אתם?

 

אוי ואבוי!אונמר

במקום לראות שטויות בואי דברי איתי קצת! טוב?

למה אין לי כח לישון, כל היום לא עשיתי כלום ונמאס לי מיזה!!!!!!!!!!

רואה דברים חשובים וגם לא באלי לישוןבלאגאניס'ט


עלק חשובים! אמצע הלילה!אונמר


את יודעת אמצע הלילה נבואה וזה....בלאגאניס'ט


חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחאונמר


אני עוד בחופש מחר.אונמר


לומד?אונמר


כם גם אני אבל אני בגלל ריתוק מנקע ברגלבלאגאניס'ט


וואייייייייייי, רפוש!!!!!אונמר


וואלה תודה!בלאגאניס'ט


ובכל זאת הולך לישון ליל"ט כולםבלאגאניס'ט


לילט!אונמר


טוב עכשיו אני איתך..זורם לך פינג פונג?נוצת זהב


כמעט הלכתי כבר לישון!!!!!!! מהקרה? סיימת סידרה?אונמר


סתם את יודעת..קצרים וכאלה אם את מכירה...ישן מאדדדנוצת זהב


לא מכירה. את מהאלה שרואות הרבה?אונמר


כן..בעיקר מערכונים וסטנדאפים..סדרות וסרטים כן אני אוהבתנוצת זהב


לא, לא בקטע שלי.אונמר

לפעמים, עם חברות....

ההוא שם למעלה יודעבלאגאניס'ט


אווו אני אוהבת את אונמר!פה לקצת
ישששששששששששששששששששששאונמר


גם אני אוהבת את פה לקצת!אונמר

חחחחח נשיקה

נכון שהיא ממש חמודה?אונמר

ונכון שחבל שכמעט לא מדברים עליה??

חח כןפה לקצת
וגם חבל שעד שייצא עוד ספר אני כבר לא אזכור מי זאת אונמר!
אז אני פה כדי להזכיר לך על קיומה!אונמר

וחוצמיזה תקראי עוד פעם!

קראת רק פעם אחת?

פעמייםפה לקצתאחרונה