פורום נסיונות פעילים (עמוד 6856)

לפחות לפי מה שאני יודע

ולא שמתם לב
אני הייתי כאן, ידיים על שולחן
ולב בוער, רעב

אני רציתי גם כל הזמן
ולא ידעתי מה
אני רציתי גם, עכשיו אני מוכן
לרגע המושלם

קראתי ספר והיה שם איש אחד
חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים
הלוואי היה לי כפר לחזור אליו
לא רק רחוב עם בניינים

ראיתי סרט על רוצח מטורף
שחי מחוץ לזמן של שאר האנשים
הלוואי יכולתי גם לשכוח מהרגע
בלי להשאיר שובל של דם על השטיחים

ואני הייתי כאן כל הזמן
אני לא משתנה
אני הייתי כאן, עוד חלק בעולם
עיוור אבל רואה

אני חיכיתי גם, כמו כולם
לרגע מאושר
מוכרים לנו סיפור, סדרה בהמשכים
סירות על הנהר

קראתי ספר והיה שם איש אחד
עבר לכפר, גידר לו בית בלי שכנים
הלוואי היה לי כפר לחזור אליו
לא רק שורות של בניינים

ראיתי סרט ודיברו שם על סמים
איך זה מרגיש לראות הרבה יותר צבעים
חבר שלי נגמר בצהריים הקרירים
נמאס לו להחזיק את החיים

חרטה נחרטת על הלב שלך
כמו הצהרות האהבה על העצים
שמישהו יעביר את השלט
וישחק בערוצים

הבדידות כמו סכין המנתחים
כתבתי פעם אבל כלום לא השתנה
היום מותר להיות עצוב, אמרתי לעצמי
מחר תבוא שמחה

קראתי ספר והיה שם איש אחד
חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים
הלוואי היה לי כפר לחזור אליו
לא רק רחוב עם בניינים

ראיתי סרט על רוצח מטורף
שחי מחוץ לזמן של שאר האנשים
הלוואי יכולתי גם לשכוח מהרגע
בלי להשאיר שובל של דם על השטיחים

געגוע, בעלים הנושרים
ותמונה דהויה
אהבה ישנה

געגוע, תראי איך עוברות השנים
געגוע: פתאום הפכנו גדולים
אין כבר סודות בלחישה
אור דולק מתחת שמיכה

עם כל מה שנסגר לי בפנים, נישאתי ברוח
על כנפי כל השנים
סודות ושקרים, הלב הפצוע
מחכה ליד החמה

איך כל השנים נישאתי ברוח
עם כל מה שנסגר לי בפנים
סודות ושקרים, הלב הפצוע
מחכה ליד החמה

געגוע, השכונה הישנה
געגוע: נחזור בריצה
ריח ערב שבת
הכל חוזר אליי לאט

ושוב הכל סוער
עם כל מה שנסגר לי בפנים, נישאתי ברוח
על כנפי כל השנים
סודות ושקרים, הלב הפצוע
מחכה ליד החמה

איך כל השנים נישאתי ברוח
עם כל מה שנסגר לי בפנים
סודות ושקרים, הלב הפצוע
מחכה ליד החמה

האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם

ומחשוף
ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך, ותמתק דקירתם

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך, חזך, צווארך וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב, וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן

ונשמת
ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב

ופשוטים
ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר, ומותר לאהוב

את תלכי בשדה, לבדך, לא נצרבת בלהט
השריפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם
וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים, כאחד האדם

את תלכי בשדה, לבדך, לא נצרבת בלהט
השריפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם
וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים, כאחד האדם

שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים

שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר וכמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך, שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך

זה ערב קיץ לכאורה
זה לכאורה רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם
שבא עם ריח תבשילים
ועם מנורה אשר תאיר
עד אם ננוח ונישן, עד אם ננוח ונישן
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה
רק ערב קיץ חם שבא, לא למורא

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה
אמרי מדוע העולם כה זר עדיין
ואש ומים מביטים בו מכל צד
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד
אמרי מדוע את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר, בחפשה אשנב

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך
שמרי ליבך הטוב
אמציהו בידייך

עד שהשמש תחזור להאיר פנינו
עכשיו כל רוח מביאה אותי למקום חדש
קשה לי לדעת מה יותר

מעבר בשבילך
עד שתחזור להביט בי כמו פעם
חלפה הרוח, בוא תניח יומך על כתפיי
תאחוז בידי, תספר

בדיוק כמו הירח 

אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
ואם עליי לזרוח

אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
מאורך הטוב עליי נשפך

הנה עוד יום נגמר

ובזווית מבטי מחכים שם

ניצוצות מלחמה שוודאי ידלקו רק מחר

ועד אז אני בין לבין

בדיוק כמו הירח 

אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
ואם עליי לזרוח

אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
מאורך הטוב עליי נשפך

אותו הנוף של הדמדומים

נחים על ספסלים

ולא יודעים דבר

מאוד מדאיג אותי הסוף

מאוד מפחיד אותי לחשוב

על מה יהיה איתי 

ואיך זה נגמר

לפעמים זה עוזר

שאנחנו מציירים קווים

ונקודות קטנות ומספרים

משחקים הרבה בכדורים

בוכים

לא, אל תלכי עוד

השמים מחכים

אל תוותרי עוד

למים הקרים, למים אבודים

חיות קטנות בתוך ערים גדולות

מתרוצצות, הן משלמות מחיר

לא מבינות

הכל בגלל שבאנו לכאן

רק שלא אשמע קולות

בתוך הראש

שלא יהיו פחדים לא מובנים

שלא אפול לרחוב עייף מול כולם

לפעמים זה עוזר

שאנחנו מציירים קווים

ונקודות קטנות ומספרים

משחקים הרבה בכדורים

בוכים

לא, אל תלכי עוד

השמים מחכים

אל תוותרי עוד

למים הקרים, למים אבודים

להכין לך את הבוקר

מסדר לך את התיק על הגב

את הדלת פותח

הרוח פורצת פנימה

דרך עיניך הגדולות

ולרגע נדמית בעיניי הדלת

ללוע ארי

וליבי מבקש, תהיה נשמר

תהיה אהוב וקרוב

ותמיד תלך בשדות של אמת

בשדות של שמחה  ויופי

וליבי כורע ומשתחווה

חסוך מליבו בושה ועלבון ופחד

את חלקם אני אוהב, את חלקם אני לא מכיר

אבל מי לא שמע על האומץ של רן

הוא הכי מהיר בחול, הוא הכי חזק בגן

אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות

שהוא כל כך מאוהב באחת הילדות

אז בלילות קרים 

עם פנס, מתחת לשמיכה, הם מדברים

והוא מגלה לה מה היא בשבילו

כל עולמו, מוגן מתחת לשמיכה

אצלנו בגן יש הרבה חבורות

יש כאלה נחשבים, יש כאלה שפחות

אבל מי לא שמע על קופצי הנדנדות

מריעים להם כפיים, מלמדים אותם לנחות

מורמים על נס הדגל, גאוות כל האזור

רק לפעמים כשהם קופצים רחוק

הם שוכחים לחזור

אז בלילות קרים 

עם פנס, מתחת לשמיכה, הם מדברים

והוא מגלה לה מה היא בשבילו

כל עולמו, מוגן מתחת לשמיכה

אצלנו בגן, נפרדים בשמחה 

כי היום לא ארוך ונפגשים שוב מחר

חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגן

אמרו לי שהם רק עברו דירה מעבר לענן

אז בלילות קרים

עם פנס, מתחת לשמיכה, הם מדברים

והוא מגלה לה מה היא בשבילו

היא בוכה כשהוא מציע לה להיות כל עולמו

בערב שלפני המלחמה

אצלנו בגדוד יש המון ילדים

את חלקם אני אוהב

את חלקם

אני לא אכיר

במי את מתעטפת בלילות הכי קרים

ילדה יחפה, מי מושך אותך ללכת

בדרך הקשה של זכוכיות ומסמרים

ילדה עצובה, במי את מתנחמת

מי נוגע בגופך להעלים את הבדידות

בוכה את כאבך, אוסף בשקט את שברייך

וחום אהבתו: מקלט של נצח וילדות

אם תנסי לעוף, עוד תגלי כנפיים

תתחילי בלחלום ואז פקחי לאט עיניים

אם תנסי לעוף, עוד תגלי שמים

ומה הם מגלים, וכמה הם גדולים, בינתיים

ילדה בודדה, על מי את מסתכלת

מבעד לזכוכית של החלון שבחדרך

את מי את מחפשת כל לילה בידייך

ללחוש לו את פחדייך, לבד על מיטתך

אם תנסי לעוף, עוד תגלי כנפיים

תתחילי בלחלום ואז פקחי לאט עיניים

אם תנסי לעוף, עוד תגלי שמים

ומה הם מגלים, וכמה הם גדולים, בינתיים

אם תנסי לעוף, עוד תגלי כנפיים

תתחילי בלחלום ואז פקחי לאט עיניים

אם תנסי לעוף, עוד תגלי שמים

ומה הם מגלים, וכמה הם גדולים

הספרדים אומרים שם 'ברוך אשר בחר בנו' והאשכנזים אומרים ביחד אתם 'ברוך ה'...

(נראה לי ש @נפש חיה. תאהב את זה....)

השני זה חון תחון:

חון תָּחוֹן עַל בָּנֶיךָ. לְךָ שָׁבִים.

וּבְפַחַד לְפָנֶיךָ נִצָּבִים.

יְרֵאִים עֵת יִקָּרְאוּ לַדִּין.

כִּי עַל כֵּן בָּאוּ. נִכְאָבִים:

זָכֹר תִּזְכּוֹר רַחֲמִים. יוֹם הַדִּין.

הָפֵר כָּעַס וּזְעָמִים. עֵת תָּדִין.

לִירֵאֶיךָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמֶךְ.

הֵמָּה יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין:

קָרֵב לִי שְׁנַת גּוֹאֵל וּפְדֵנִי.

עַל מֵי מְנוּחוֹת הָאֵל תַּנְחֵנִי

וּזְכֹר לִי זְכוּת אִישׁ תָּם.

עַל לִבְּךָ כְּחוֹתָם שִׂימֵנִי:

או ניגוני יום הכיפורים של יוצאי גרמניה הישנים....

שמע קולי אשר ישמע בקולות 
והאל המקבל התפילות 
והעושה בלי חקר גדולות 
ונפלאות והנורא עלילות 
והחכם והקיים לעולם 
והגיבור עלי כל היכולות 

והרחום והחנון והטוב 
והחסיד והמרבה מחילות 
אשר ענה לאברהם ויצחק 
וישראל למלאות כל שאלות 

והעונה בבית כלא ליוסף 
ומבור העלהו לגדולות 
והעונה במצרים לעמו 
והוציאם לחרות מסבלות 

והעונה לכל צדיק וחסיד 
אשר היו בכל דור בקהילות 
והעונה אניות ים בסערות 
והעונה למתענה במחלות 

והעונה להולכים בישימון 
והעונה אסירים בכבלות 
והעונה לכל צועק וקורא 
וכל באים לפניך לחלות 

שמע קולי אשר ישמע בקולות 
והאל המקבל התפילות 
והחכם והקיים לעולם 
והגיבור עלי כל היכולות 

והאל המקבל התפילות 
שמע קולי אשר ישמע בקולות

ואני חייב להיות ראש השנה אחד אצל אשכנזים (ולא אצל מזרוחניקים רצח שהייתי אצלם בשש שנים האחרונות )

למי שלא הבין- ההוא גברא מנגן על המנדולינה.
וזה לא הכלי שהוא התמקצע בו. חכו שתשמעו את הקלרינט....

הקלרינט אצל אח שלי שבועיים

מחר הוא מביא אותו!!!!!!!

אתה מבין ערבית?

איזה שפה יפה זאת

תראי איך בנוי משפט, איך בנוי פועל, דקדוק, כללים, יחיד, רבים, זכר, נקבה, עבר, הווה, עתיד... ממש יפה.

לא משנה כמה הערבים רעים, זה לא משנה את העובדה שהשפה שלהם יפה (הרמב"ם אומר שזה סוג של לשון הקודש כי זה ממש עברית...)

שמלמדות אותך איך זה לנגן על פורס ביצים....
בררר........

@פ@פוסעת

עוד?  מישהו? מישהו?!!!!

חבל!

הקוצני ושורט
עוד אחד מן המקלות
מקלות הרועה

קליפות הוא מורט
למען הקלות
לפרה עגל פועה

איך יושבת בדד
הלא הוא לידה
נושאה על כפיו

לא דין לה מדד
הלא הוא ידידה
לה האריך אפיו

ויש  לה בת יחידה
יחידה מרבות. אוהבתו
ובצרתה  היא שוכחתו

ואם הנ"ל רעיה
אז היא בת אשתו
א"כ ביתה הלא היא בתו!

והוא אוהבה

ובצרתה לו צר

ובתו בתוך תוהו

ובמחשכים יאיר באהבה
ותשכח המיצר
כי יתברך יגרשהו

ותזכור הבת
כי לא בודדה
ומגודדיה יעופו כחלום

כי שוב באהבת
אהבת דודה
תזכור שהיא כיהלום

בס"ד

(הפסקה הראשונה השאירה אותי ללא מילים)

לשאלתך- מה את חושבת?

וואו, בהצלחה!!!

וואו, את מיוחדת.

לשאול כדי להקשות ולשאול כדי לדעת ולקיים אלו 2 דברים שונים לגמרי. ואת בחרת באופציה השנייה שהיא הרבה יותר קשה.

אין עלייך!

(אגב, למה את אוהבת קורבנות? מעניין אותי, כי לי האורך קשה.)

בחיים לא אומרת את זה.

מצד אחד פירגון! שכוייח.

מצד שני- לא הספקתי לומר את דבריי ומאיפה לדעת מה זורקת הססמאות (היפות, יש לומר) חושבת מאחורי כל משפט שלה...

מצד שלישי- אולי ככה צריך להיראות העולם האמוני שלה, יש כאלה אנשים.. (בעיקר בנות?)...

מועדים לשמחה...

אני בכוונה פתחתי בפירגון!
אני פשוט לא כל כך בעניינים, לא קראתי את כל השירשורים ואני רק יודע שתוייגתי לשאלה ושמידי פעם הערתי משהו (איזה כולה פעמיים)
אז פירגון- כן.
סיפוק מהדיונים- לא יודע.
זלזול- חס ושלום!

ידעתי שאת עלולה להיפגע מזה... איזה טמבל אני.....

לכן כתבתי גם כהמשך-הסבר שאני לא יודע מה עוד מאחורי המשפט שלך.
(בנות נפגעות מזה יותר מבנים? לא בטוח... יש מצב...)
סליחה שפגעתי. זה ממש לא היה בקטע הזה...
(אם ל@ענבל לא אכפת- אני אשמח אם תצנזר את המילים הספציפיות האלו...)

תודה

זאת ההופעה הראשונה שלה שהייתי והיה לי כיף

חצי אולם היו אולפניסטיות והאמהות שלהן והחצי השני סמינריבטיות והאמהות שלהן היה מצחיק

כתבת המון אז לא היה לי כח

חיחח.

האישה הזאת מצחיקה אותי