פורום נסיונות פעילים (עמוד 7155)

אותם אלה שזה מספיק להם, לא מספיק חוו. בכלל לא מספיק. הם עוד לא הגיעו לחלק היפה של החיים, בו הם מחליטים על עצמם ויכולים לשלוט בחיים שלהם ולהכניס אנשים טובים.
כי תראי את כל האנשים הגדולים האלו, שהחיים שלהם בזבל, באמת בזבל, והם מאושרים. איך? כי בסוף מוצאים כוחות. אנחנו שורדים מטבענו, ובלי כוחות אנחנו מתים. אז מאיפשהו הם באים.

לילה טוב

בס"ד

 

את ממש אנושית עם עיניים אף ופה וכל זה

זהו מסתבר שאין לי עוד מה לומר. זה פשוט קשקוש במיץ ואני קוראת את האחראית לסדר

לפעמים אנחנו באמת מתנהגים גרוע ומתוסכלים מעצמנו ברמות. מבינה ממש.
אבל נעל זה ממש לא את, גם לא משהו בסגנון. על זה אני עומדת
את נפלאה ונהדרת ובין היתר בת אדם אנושית. אני אפילו חושבת שמצופה ממך להיות כזו (כאחת עם עיניים אף ופה וכל זה )

פעם עוד האמנתי לזה.
הוא הראשון והאחרון שהצליח לשכנע אותי בכך שאני לא נעל.
ומאחר שהסכמתי להוכחה אז, גיליתי שכנראה היא אבדה לה אי שם כשהוא אבד.
אז נשארתי נעל פה
עם עיניים אף ופה וכל זה

את לא. פשוט לא
ההוכחה היא שאני מאוד אוהבת אותך.

(ונכון שמתוסכל-מעצמו לבד זה הכי מתסכל? )

|מתאושש|
אמ.
מותק את.
גם אני אותך.

(אמ.לא הבנתי)

הכי הכי.

(שכשמתוסכלים מעצמנו בא לספר למישהו אהוב כמה קשה לנו עם זה ולהסביר לו את המצד אחד מצד שני ומצד מאה, ואז מוצאים את עצמנו לבד מתוסכלים חסרי אונים ושוקעים בזה. ככה לפחות זה אצלי)

את יודעת שפתאום שוב נורא קשה לי?
אולי כי פתאום אני מרגישה הצפה של אנשים שנעלמים לי מהחיים|מהורהר|)

עוברים עלייך כל כך הרבה דברים בבת אחת נראה לי צריך עצבי ברזל כדי להמשיך להיות בטוב)

נכון. ואבא לא דאג לתת לי אותם ואני כעוסת עליו)

זה רגעים שנגמרות המילים, לעצמך כבר אין לך מה לומר)

טוב אנסה בכל זאת.
בו זמנית אני אוהבת ולא אוהבת את מה שעובר עליי.
נדמה לי שהמדד היחיד שאיפשר לי אי פעם ודאות באמונות שלי הוא אישור פנימי. חיבור לעצמי שנותן לי גב ובעיקר מכוון ומדריך; יודע להתריע מפני סכנות ולדחוף אל כיוונים חדשים ומרעננים. כל מה שצריך לעשות זה לכרות אוזן ולהתאמץ להקשיב. אולי לשנות אפילו סדרי עדיפויות כדי להשקיע בהקשבה הזו.
אני מרגישה שנעלמה ממני ההקשבה. היכולת להעמיד את עצמי למבחן הכי טהור ואמיתי. משהו בי התחספס וזה כל כך כואב לי. אני נאלצת להיזהר מכיוונים חדשים שמא הם אשליה. אז אני כן זזה (הרבה), אבל בפחות התלהבות ובחשדנות גדולה. תנועה מדודה ומאוד מהוססת.

והי, פתאום עלה לי משהו ויכול להיות שהוא חסר בסיס, אבל אסוציאטיבית זה מתקשר לי.
עמוד האש זה העמוד שמורה לנסוע, עמוד הענן מורה לחנות.
עמוד הענן הוא מצב של ערפל, של אי ודאות. עוצרים ומתבוננים פנימה.
עמוד האש הוא מצב של תנועה. והתנועה הזו מתאפשרת בזכות העצירה וההתבוננות שלפניה.
כשמקשיבים לקול ה' שדובר אלינו יש בהירות פנימית מתי לעצור ולעשות חושבים ומתי להתניע ולעוף קדימה.
(וזה בסדר מבחינתי שהרעיונות לא מקבילים לגמרי. כך הצטייר לי)

הלוואי שאחזור לעצמי. לידיעה העוצמתית של ההזדהות הפנימית-נפשית עם כיוונים חדשים שהשכל מאשר.

תודה על זה אהובה

שימחת אותי יקירה

אני לעזאזל
היחידה
שמעריכה
אותי
לפעמים?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני מעריכה אותך מלא.

פשוט המון

בוודאי לא בשביל מישהו או מישהם.

הדרך הנכונה היא להתעמת מול הרצון הזה, רגשית ורציונלית, ולעשות עבודה מול עצמך.

כי את רוצה. לא כי הם.

מותר לך, אבל לא הכל עושים כי מותר או אסור.

רק מחשבה ושיקלול של כל הנתונים, רק התחשבות אובייקטיבית בכל הפרטים שבתמונה תתן לך תשובה מה כדאי לעשות.

(ובכלל, לבעוט זה לא נשמע לי רעיון טוב.

אפשר להתכופף אל הרצפה, להרים את החפץ שלא מעוניינים בו ובעדינות להניח בצד.)

וזה מזכיר לי,
את התקף החרדה הראשון שלי.
כשהבנתי באיזה מצב הייתי
לאן יכולתי להגיע.
אבל אני עדיין לפעמים מתגעגעת לשם קצת.
רק קצת.

בס"ד

 

אילה שותה מים

מה לי ולה

אלא צוקי ליבי

אלא מעיין חיי

אלא נסתר

 

אילה

מה לי ולה

מה לי ולה

מה לי ולה

אילה

מה לי ולה

אלא אהבתי

 

(האיש הזה עושה לי טוב
מבולדוג גוסס בן מאה הפכתי לילדונת קטנה)

(מגיע לו שאעשה משהו שווה אבל אין לי שמץ של כוח להזיז את עצמי לזה)

(אז זה מגיע לי?)

בס"ד

 

כשאת רחוקה אני מתחיל לרוץ

את רואה בתוכי

אני רואה דרכך

את רוצה נקודות

אני רוצה רצוף

 

וכשאני מתפרק

אהההה

את יותר שלמה

גלים גלים בא הכאב

לב שובר

הוא לב שלם

לב שבור

הוא לב שלם

 

לפעמים את אצלי

ואני אצל כולם

לפעמים אני כאן אבל את כבר לא

את רוצה לחכות אני רוצה מידי

את רוצה קצת אוויר אני רוצה לנשום

 

יא

 

וכשאני מתפרק

אהה

את יותר שלמה

גלים גלים בא הכאב

לב שבור הוא לב שלם

לב שבור הוא לב שלם

 

 

בס"ד

 

תודה שאמרת אהובה

(ואם את רוצה לדבר, אז בכיף. נשמע קצת שבדד פתאום)

בס"ד

 

(אני אשמח

אכן בדד לי)

(את מוזמנת בשמחה.
רוצה לבוא לווצאפ?)

היה עוד הרבה נחמדונים כאלה.

שזה אומר-לפנים שנים רבות..

בטוח אין טעות בתיוג?

אלייך התגעגענו נשמה!

בחיים לא חשבתי שמישהו יתגעגע אליי |מוחה דמעה נסתרת|

 

 

איזה נחמד לשמוע!

אז לא! בכלל לא. בכלל בכלל בכלל ולא משנה מה עשית.

תתחדשי!!

איזה כיף.

תודה מותקק

היום קמתי מאוחררר!(הכל יחסי, כן?)
במקום בשבע בשמונה וחציי!
וואי זה היה חלומיי

אהובה

גמאני אותך נוורא

בכלל שיצאנו נעל של חומוס

וגם עכשיו
יצאתי חומוס לגמרי

קשה לי ממש ממש להפסיק לכעוס
אני מאוד כועסת.
ועכשיו עוד יותר כי לילה. וכי אני מתגעגעת אליו ואליה ואליה ואלי
ואוף
אני כועסת. כל כך כועסת.
אני מפחדת לעשות שטויות

הוא בכלל צהוב.









יש אנשים עם דם כחול
קרי למשל
אבל הם לא ממש אנשים

@יוסף למפרט

זה ממש מגניב כל הדברים האלה.
אולי אחד מהדברים הטובים שיצאו מהחיים הדפוקים שלי הוא שאני לא פוחדת מהדברים האלה.

(אבל רק בתוך צינורות או מזרקים. כשהוא נחשף לאויר ונקרש כבר לא.)

וואו. צבע מלכותי.
וכשזה בטיפות!

והפך להיות מחליא עד מזעזע