ירדתי משלושים ושלושה עמודים לתשע עשרה. אבל נכון שזה אפשרי?
אני צריכה חדר עבודה משלי.

פרפר לבן.בס"ד
הזמן קצת נגמר לנו
-משהו משעשע-
-פרצוף-
אוקי
שרשור שירים?
לא מתחייבת וכו'
בס"ד
את הדמעות האלה איש כבר לא סופר
וזה לא עוזר
נדנדות שבורות בתוך הלב שלי
הילדות שלי קבורה באיזה שיר
שאני לא זוכר
זה אני שמתקתק כמו פצצה
הפסיכולוג יושב מולי ומחכה
וכלום לא יוצא
אני סולח כי כבר לא נשאר לי זמן
גאתה הולך ולא רואה אותי בוכה
ילד חולה
כאב על כאב
כולם אומרים לי שאני דומה לך
מקווה שלי יהיה מסלול שונה
אתה בטח רוצה
בלי ************
הייתי כל כך עייף
דבר אליי בלי חרוזים ובלי כבשים
תחבק אותי כמו אבא ששומר
ולא עוזב
אני סולח כי כבר לא נשאר לי זמן
גם מעט נראה המון אם אתה רעב
אם אתה כל כך אוהב
כאב על כאב
קראת לי אביב
אז למה קר
כל הזמן
יונתן
חזר הביתה
אליי
בס"ד
אם זה נגמר זה חבל
בלעדיך הכל מסורבל
וחשבתי ששנינו ביחד נוכל
רק אני ויובל
מעכשיו
עד בכלל
ליאור
אל תישאר מאחור
כשהלכת נהיה לי שחור
אל תשכח נשיקה שהבטיחה לשמור
ואותי רק לזכור
אל תלך לי ליאור
מרים
מה שביננו לא תם
איפה שתבקשי אני שם
את הכי מיוחדת בכל העולם
כשאני עם מרים
זה תמיד מושלם
עודד
למה אתה מפחד?
אותי אתה לא תאבד
כשאנחנו ביחד אתה לא בודד
כשאני עם עודד
זה תמיד עובד
רחל
ביננו זה לא יתקלקל
אם תלכי אני רק אתאבל
את כמו פרח עדין שגדל וגדל
כשאני עם רחל
כל אחד מסתכל
איתי
אל תוותר עוד עלי
אהבנו כמעט עד בלי די
כשאנחנו ביחד רק לנו כדאי
להנות עד בלי די
רק לי ולאיתי
אוסנת
בואי מהר כמו שאת
ונהיה שוב רק שנינו לבד
כשאנחנו ביחד הזמן זז לאט
כשאני עם אוסנת
זה הכי מיוחד
ו
אבנר
למה אתה מסתתר
אלי עוד אל תוותר
כשאנחנו ביחד הכל מסתדר
כשאני עם אבנר
זה סיפור אחר
אורית
את אל תנסי להחליט
את בחורה אחראית
וקולך בתוכי כמו גלים הוא מרטיט
ואני של אורית
מעכשיו לתמיד
ירון
אתה תישאר הראשון
מה שתגיד זה נכון
כשנשארתי לבד רק עם הזיכרון
זה היה כמו אסון
בוא הביתה ירון
(אני רוצה לכתוב כזה משלי עם האקסיות ששברו לי את הלב יהיו איזה ארבע בתים
עצוב לי
בודד לי
ואני חושבת שאני מוכנה)
בס"ד
זו הצרחה הכי גדולה
שבי
השתיקה שלי
זה הכאב הכי כואב
אצלי
וכשהשקט יפול
כמו חול
קולי לאיש לא יגיע
אני יכולתי לבכות אבל
פחדתי שזה יפריע
(פעם ראשונה שאני מזדהה עם תיאטרון רוסי
לעזה
פעם ראשונה שאני ממש רוצה לצטט את זה ולדחוף לכם את זה בפנים)
בס"ד
|בוכה|
אני ברצינות
לא יכולה יותר
לא יכולה
|מתפרק|
בס"ד
הוא צעד חדש
שום דבר לא מת
הכל נשאר
חי
צעד
צעד
כל צעד חדש
הוא אהבה נגלת
שירה נראת
הכל חסין לאש
מתפורר למגע
שום דבר לא מת
הכל נשאר
כאן
כל אבן שפגעה בי
היא עוד אבן
שאיתה אבנה את הגשר
כל צעד
הוא צעד חדש
מחר נקום מוקדם
נצא מיד
מה שהיה הוא לא
מה שיהיה
שום דבר לא מת
הכל נשאר
חי
כל אבן שפגעה בי
היא עוד אבן
שאיתה אבנה את הגשר את הגשר את הגשר
את
הגשר
-גיטרה מגניבה-
(נורא קשה לי עכשיו לא להוציא את כל מלאי המגעילות שלי
שכחתי שזה קיים
אבל זהקיים
וזה קשה
ומכאיב
אבל אני לא אהיה האדם הזה
אני אשתוק
חוץ מפה
בשקט)
בס"ד
אני לא רוצה להיות דוחה
לא רוצה
אני אוהבת
באמת שכן
גם אותך וגם אותה
בס"ד
אל תהי מגעילה-אל תהי מגעילה-אל תהי מגעילה-אל תהי מגעילה
אוקי
זה נגמר
הי
לפחות עכשיו אני יודעת את זה סופית
זה חביב
בס"ד
זה מוזר שפתאום ממש בא לי לדבר עם כפיר? |תוהה אם לסמס|
בס"ד
ושקט עכשיו
בא געגוע
לראות לחבק אותך
מה שעובר בי
זה יותר ממילים
יש כאן הכל
אבל אין אותך
את
שוב עוברת
ימים לא קלים
איך את שומרת
ומה עם החיוכים
מה את חושבת
זה קשה במילים
יש כאן הכל
אבל אין אותך
עוד ניפגש ויהיה לנו טוב
כן זה יהיה בקרוב קרוב
בנינו ביחד יהיה לנו טוב
אל תדאגי
זה קרוב קרוב
מה נספר לך
וזה רק מכתב
מה לתאר לך
ואיך לעניין אותך
מה לספר לך
לא מוצא בי מילים
יש כאן הכל
אבל
אין אותך
(אני ממש גאה בעצמי שעברתי את הלילה הזה
זאת נקודת ציון ממש חשובה
ומסתבר שאני חזקה ומדהימה ואני יכולה לעמוד בהכל
בערך)
(מחר חייבים לעבוד על שישי זה נורא חשוב
זה מגיע לו
צריך להשקיע ולארגן משהו מטורף)
(אין כמו תחיה בסוף)
(וכן
אני תמימה ואני תמיד מאמינה
ואפילו עכשיו אחרי שנים אני עוד חושבת שאני ורננה יכולות לחזור
אני יודעת
אבל
אבל אולי זה סוג של חלק מתוק בי)
(ובדיוק שנה שעברה הוא ציטט לי "וזה מה שאהבתי בה
שבכל פעם כל הרוע שבעולם מקיף אותה
מקיף את כל כולה
ואף פעם לא יכול לנגוע בה"
ואז מה
אם לשיר שממנו זה נלקח
קוראים
טרף קל)
בס"ד
כולם הלכו
בבת אחת
טרף קל
כל כך קל לפגוע בך
מי באמת
אהב אותה באמת
כל הזמן אמרו שמשהו מפריע בה
וזה בדיוק מה שאהבתי בה
טרף קל
מי גנב לך הפעם
את הצבע מהרחובות
את המלח מהמדמעות
כל הזמן אמרו שמשהו מפריע בה
וזה בדיוק מה שאהבתי בה
שבכל פעם כל הרוע בעולם
מקיץ את כל כולה
ולא יכול אף פעם לגעת בה
(אני חושבת שאני מתאהבת סדרתית (בחברות טובות))
(יש לי כוח לכתוב אבל רק בקיצור
שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית אז הם קצת כמו אנשים בלי עור שפשוט מרגישים הכל הרבה יותר חזק ולא יודעים להתגונן מהדברים הפשוטים שבעולם
ואולי אתה קצת דומה
אבל סביר יותר שלא @רב מג של מילים)
ובאלי לכתוב ולכתוב ולצרוח ולשיר ולקפוץ ולשאוג ושהכל ייגמר. ושדי. וזהו.
ובאלי לבוא ולהיות ולהרגיש. ולשמוח ולבכות.
נהיה לי פתאום היום יצר כתיבה ויצר ציור. זה מוזר.
תקופות תקופות תקופות.
חולפות עוברות.
ותמיד ההרגשה הקטנה בלב שנשארת.
ממתינה לפרוץ את הסדקים.
אוכלת את הרגש.
מאכילה את הפחד.
מאכילה את הרעד.
מאכילה את הכאב.
ודי, חשבתי שעברתי.
חשבתי שבניתי כבר בניין חדש על ההריסות.
אבל מסתבר שזה היה רק מגדל מקלפים.
ברגע שרק נגעו בקלף אחד, הבניין התמוטט מחדש.
ודי, נמאס כבר.
ובכלל שזה היה אמור להוציא אותי מהחדר כבר.
אבל גם זה לא עזר.
וועה פפ
התייאשתי.
לוכפת לי שזה גרוע.
שזה רק סולם למטה.
זה קשה לעלות.
היא צודקת כל כך.
נכון. נכון.
ובכלל שאמרתי לה את זה במפורש, אז מה הרעיון להגיד את זה שם מול כולם ולהביך אותי?
וועה וועה.
פפ.
אני יודעת שהן לא הבינו.
אני נזכרת באותו מבט,
המבט התוהה שלה,
אבל מבין שזה לא עניינו וביי.
והמבט שלה, שאני לא ישכח.
והמבט השני שלה שאני לא ישכח.
וועה מה ישלי?
פפ
מטומטמת שכמותי.
אין באמת שום סיבה.
וועה, די כבר.
יואוו יואוו
אז לא.
וביי.
אני צריכה לדבר איתה.
אבל אני לא רוצה בכלל.
אני יודעת כבר שזה יגמר ברע.
פופ.
בעע |טובע|

כתיבה מאוד יפה!
ובאיזשהו מקום זה נותן כח.
לוידת, הרגיש לי אופטימי ונותן כוחות..
וזה כיף להרגיש ככה ביחס לחיים 
זריחהבס"ד
כמו הירח צהובה אל תוך הלילה
ולא עכשיו אין מגדלור באפלה שלי מאיר
פרפר לבן חותך כוכב כמו רחפת
לי קול דממה נסיך קטן עתה משמיע
כשחסדי הים שוב מתחנן לרחמים
חח אני נמצאת פה |מרגיש מכובד|




אהבת ישראל אינה כישוף כושל כי עם ישראל חי
וכשכבשה תצפצף "ציף ציף"
שדות של אמת יוארו באור מגדלור
כמו הירח
והריעות תמנע קריאות מוות לערבים כי היא תרצה פיתה
פיתה
כשיונה על הגג מתבודדת
והדסי שושה תועה בשדה
כשהפסיקית נמצאת בשלולית
ובננית נמצאת במעין
רב מג של מילים הופך נדנדה כתומה לצהובה

ענקריעות.
חלילית אלטכמו פרפר אל מול מגדלור באפלה
כמו הירח אל מול הכבשה
פוסעת בשדות, אם זה כישוף כושל תוהה
האם אלו שדות של אמת או סתם תעתוע?
תועה בשדה, דורשת קרבתך
וואי זה טוב..כבשהכולם משתמשים בי
כמו כישוף כושל
היא מחפשת מעיין לנחמה
הרי היא מתבודדת
שרק צריכה את המגדלור באפלה
תועה בשידה,
מפחדת לעשות שטות
וכמו הירח-
גם לה נאבדה הריעות.
יומנים נשרפים
שאגצריכה שעה שינה
הלוואי
לאכול
לאכול עוד
לקחת ארנק פלאפון וחבילה עוברת
לדבר עם סימבה מתושלחית וזמברורה
לתפוס טרמפ
ועוד טרמפ
להגיע
להיות מוגעת
לארגן ברים לפעולה
לפעל
לתפוס טרמפין חזרה הביתה!
לארוז
לישון (???)
לקום
לנסוע למחניים
לעלות על ההסעה
לחרופ
להגיע
למסלל
להיות
לילה
עוד בוקר
לחיות
הגיע הערב
שירה וחוה באות אלי טרילילילי
לישון(?)
שישי-בטח מסלולון,
ואז להגיע הביתה
להתקלח
לנסוע לשבת!
כיף חיים פחות או יותר
שבת
מוצש לחזור הביתה
שתדעו שני הכי הכי הכי אוהבת בעולם את שירה שלי
בס"ד
אתמול איכשהוא
אל תשאלי איך
געתי למאחורי הקלעים של תחיה
ואפילו יותר התאהבתי
חלילית אלט
אני חושבת שאני לא באה.. |לוחש בשקט מאוד מאוד|
זה תלוי בכמה דברים.
1. כמה בנות באות חוץ ממני?
2. מי באות?

אני תכף ידבר איתך..
חלילית אלט


תחשוב טוב...איך הייתם מתנהגים בתור הורים לילד ששינה דרך בעבודת ה'
לא ירד מהדרך,שינה את הדרך-עדיין דתי במגזר/ בדרך שונה,
ומבחינת הילד הוא כרגע מתחזק ומתחבר להקב"ה יותר טוב מהדרך שלכם?
(ולא כזו שכל מטרתה לקנות אמון שיאפשר השפעה)

פרפר לבן.
פינג.אחרונה