שתדעו שזה גועל נפש מה שכתבתי עכשיו אבל לא נורא
ביי
שוברת גליםאחרונה
אדירה!
תולעת השני
קול דממהתעדכני אם מצאת! 

תולעת השניזה פשוט מתסכל.
"אמא"
--
"אמא"
--
"אמא"
"מה?"
"איך פותחים את הפרוייקט?"
--
--
--
"אמא!"
"מה רצית? פרוייקט? הנה"
--
--
--
"אמא, הפרוייקט..."

זה עצוב ומתסכל ומעצבן.
כי כשהדור של היום עסוק בטלפון ולא עונה כשקוראים לו זה כבר ממש מחדל... אבל למבוגרים מותר.
ועוד כשהיא ביקשה ממני לעשות משהו אבל כשאני מבקשת פירוט היא לא עונה.
איזה תסכול 

וגם הפרוייקט המעצבן הזה שאני שונאת-שונאת-שונאת לערוך (אבא שלי התעצבן כשהוא שמע את זה)
וגם הספרות הזאת ש- שמונה (!) עמודים לקרוא, בכתב קטנטן, שחור, פונט לא ברור ואותיות מחוברות!
וגם הנבואה המפחידה הזו שמגשימה את עצמה בדיוק כשלא צריך. בעצם אף פעם לא צריך, אבל היא רק גורמת לי ליותר תסכול.
שיישרף הכלללל
(נתחיל... מהתחלה)
כל מי שרוצה להשתתף (תשתתפו!), בוחר את אחד השירים האהובים עליו והופך אותו לסיפור.
אני מתחילה.
סיפור.
היא ישבה על הכיסא הנוח, זקופה וקודרת. עצי הגן הירוקים לא יכלו להעלות על פניה חיוך. שום דבר לא יכול. איש פשוט עמד בגן, מביט בחלונה. לבוש דל היה כל רכושו, ואהבה אחת גדולה.
היא הניחה ידה ברכות על מסעד הכיסא, והתרוממה. היא נשכבה במיטה תוך אנחה ועצמה עיניה.
אהבה.
כמה כאב יש בה, כמה עוצמה.
דמעה זלגה מקצה עינה, מרטיבה את הכר. שומרים כבדים סבבו סביבה, לא נותנים לה לנשום.
איש פשוט ניגן לה שיר.
קשה לה כל כך, אבל היא קמה. היא ניגשת אל החלון, מביטה בו. הוא מחייך.
נסיכה רבת עוצמה שכבה במיטה. איש פשוט צעק לה אהבה, אבל שומרים כבדים סתמו את אוזניה.
געגועים!!,כמה שניים לא הייתי אצלך!!!![]()
![]()
מה אתם מציעים?
לסוע שבת למקום כל שהוא שמגיעים אליו דרך ירושלים(ויש לי רצון עעזז לבקר בה אחרי איזזה חודש לפחות!)
או לסוע עם אחותי לטיול אררווך ועסיסי עם הישיבה של בעלה(הם אמריקאים אז זה לא יהיה פאדיחות..
) מיום חמישי-מוצ"ש,להיות איתה ולעזור לה עם אחיינית שלי?(טיול לים המלח ולאזור שם..)
לעצום עיניים ולנשום עמוק.
להרגע.
לאלכעוסלאלכעוסלאלכעוס.
שתפסיק כבר לדבר.
המשפטים האלה שלה חותכים אותי.
שתפסיק כבר. שתפסיק.
לא רוצה לא רוצה לא רוצה.
די כבר די.
איזה מעצבנים.
פפ.
מזמן לא התעצבנתי עליהם ככה.
מאז לפני איזה חודשיים.
למה זה חזר פיתום? 
אסוראסוראסור
אני יתן לעצבים להציף, ואז לצרוח החוצה.
ואז זהו, נכון?
אני יצליח?
פפ לא.
ממש לא.
אופ.
זה נורא.
בעע
צרחתי עליהם שלא ידברו איתי עכשיו, ושאני עצבנית ושדי
הם יודעים.
ואני תוהה אם אתה בכלל יודע על מה אני מדברת..?
לפחות לפי מה שכתבת פה.
בכל אופן, זה לא ככ אפשרי לדבר.
וזהו.
וזה עבר.
וזהו.


וצעקו עלייך מי שצעק
על המקום שבו התלוננת
אולי פשוט תכתוב ברור יותר באישי? 
מאבדת
את שיווי המשקל

|בוכה|קול דממה

עוד שנה בכלל לא תזכרי את המשבר הזה
.
כמו הירח.
כמו הירח.
הנסיך הקטן.



