פורום נסיונות פעילים (עמוד 7406)

- כמובן רצון ה'

- לשמור על האישה (הנישואין הם מסגרת שמגנה ושומרת על הזכויות של האישה ולא הופכת אותה לדבר זול - הגישה שהאישה היא חפץ שנועד למלא את התאווה של הגבר)

- לקדש ולהבדיל את הנישואין (דווקא בגלל שבתוך הנישואין המגע בין האיש ואישה הוא כ"כ קדוש אז מחוץ לנישואין המגע הזה חמור כ"כ )

- אישה לפני נישואין היא נידה 

זה מה שעולה לי עכשיו בראש.... 

(תעשה חיפוש בגולל יש תשובות של הרבה רבנים בנושא)

בס"ד

סליחה. זה לא מכוון נגדך, אלא נגד מי שמנהל את התאולוגיה של כולנו בצורה חסרת אחריות כזו

בס"ד

ועוד כתבת שזה לא הכל

גברים - זורקים נקודה שבה כלול הכל . נשים -מפרטות הכל לפרטים קטנים ... בנת?

אני מתנצלת ..... 

התשובה החד משמעית היא - לא.

אנחנו נוטים לעתים קרובות מידי לשכוח את החיוב של המצוות ולהתמקד בהבנה או בהזדהות שלנו איתן.

(וזה מתוך הרצון החיובי להיות מחוברים לדבר ה' בפנימיות. אולם אסור לשכוח שלפני קומת האהבה צריכה להיות יציבה קומת היראה.)

התשובה לשאלה "למה לשמור נגיעה" היא - כי ה' אמר.

על גבי זה חשוב ללמוד את טעמי המצוות עד כמה שחכמים השיגו, ולזכור שגם אחרי כל ההבנות והפירושים - ערך המצוות הוא גדול ונעלה משכלנו, ויש לקיימן משום שהשם יתברך ציווה.

ברור שמותר וצריך להסביר עם תשובות מפורטות למה התורה ציוותה ... אבל עם זה חשוב לזכור ולהדגיש שאנחנו לא מקיימים את זה בגלל ההסבר ההגיוני של זה אלה בגלל שככה ה' ציווה!

לכתחילה, גם אם ההסבר הוא רק ש-ה' ציווה, זה מספיק כדי לקיים את המצוות בשלמות.

את מי אנחנו עובדים? את ה' או את עצמנו? אם אנחנו מערבים שיקולים אישיים (כמו עד כמה זה נוגע בנו, או כמה אנחנו מזדהים עם זה) אנחנו מנמיכים את המצווה מרובד אלוקי לרובד אנושי.

כל זה איננו מבטל את החשיבות הגדולה של הטעמים, אבל רק כקומה שנייה. לא כדבר שבלתי אפשרי בלעדיו.

אמנם בדיעבד, אחת הדרכים לשכנע אדם שאיננו מקיים מצוות יכולה להיות הסברים הגיוניים,

אך וודאי שבמובנים רבים זה מפחית מערך המצוות, ולכן לא בטוח שנכון לנהוג כך.

לכן, לעניות דעתי, אדם שמאמין באמת בבוראו אמור להאמין שחובה עליו לקיים מצוות ללא תנאי וללא סייג, ולאחר שהוא כבר מקיים - שיעמיק וינסה להשיג את הטעמים עד כמה שיוכל.

אדם שלא מאמין באופן מוחלט (ומתוך כך מתקשה בקיום המצוות כציות לדבר ה') -

לא נכון שיתחיל במצוות. שיבדוק קודם כל עם עצמו - מיהו אותו הקב"ה שאת מצוותיו אני מקיים? לחזק את האמונה.

לגשת אל שורש הבעיה ולא אל הענפים - אל האמונה ולא אל המצוות שהן סה"כ ביטוי של האמונה.

אמונה מתקבלת מתוך אהבה בלבד. עול מצוות מתקבל תחילה מתוך יראה (יראה מפני הא-ל שבו מאמינים מאהבה) ולאחר מכן רצוי שיהיה מתוך אהבה גם אל המצוות עצמן.

בס"ד

(אני חושב שאפשר לשים לב פה שוב לעניין ההוא של ליבוביץ')

חשבתי עד כמה ההבנה הזו, שמבחינתי תמיד הייתה מובנת מאליה, קריטית וראויה להיות מודגשת.)

מזה "העניין ההוא של ליבוביץ" ? |סקרנית|

דרשו חז"ל, למה כתוב "לא תקרבו לגלות ערוה", ולא 'לא תגלו ערוה', אלא זה בא לרבות ש"לא תקרבו לדברים המביאים לידי גילוי ערוה", ולכן אסור מן התורה (כי לדרשה יש דין דאוריתא) לגעת נגיעות של חיבה.

א אני לא מפסידה מת'

ב אני כבר בדרך ממזמן (במחשבה)

זה רעיון גדול. אבל צריך גבולות לפרוץ אותם.

ואיכשהו החשש הוא שאם הגבולות לא יהיו האיחורים והמבחנים, ייפרצו גבולות אחרים.

איזה? לא יודעת. של מצוות, של מוסריות בסיסית אולי אפילו.

רפוש 

קודם כל תשטפי היטב.

נסי להימנע כמה שיותר מלגעת בעין, בפרט בידיים שלא עברו שטיפה.

לכי לרופא לקבל תרופה כדי שלא יחמיר בינתיים.

כשזה מוזנח זה הופך גרוע מרגע לרגע..

רפו"ש! 

תודה!

בס"ד

הגדרה די לא ברורה, אם לומר את האמת. למרות שמישהומנסה להסביר את זה בדף השיחה, אני בכלל לא הבנתי.

אבל לי בכלל יש בעיה עם זכיות

ניסוחית או תוכנית?

טוב. אז אני לא מסכימה עם הגדרת הזכות בשום אופן ותחום, כתלויה באופן כלשהו בנורמטיביות.

ומה הבעייה הבכללית?

בס"ד

וההגדרה כולה נראית לי קצת כוללת וריקנית, כי אין לה כמעט שום גבולות או הצבעַ.

שוב, זו לא תלות. זה .. מה שלא הבנתי.

לא בטוח. לכן ההגדרה מעניינת אותי.

בס"ד

רציתי להתעמק מעט בנושא של מגילת העצמאות. תכנים, פירושים, תוקף חוקי וכדו'. (אגב, גם בלי קונספירציות זה נושא לגיטימי בשבוע של יום העצמאות). וויקיפדיה הובילה אותי דרך הביטוי "זכותנו הטבעית וההיסטורית" לדיון על סוגי זכיות. אבל כפי שאמרתי יש לי בעיה כללית עם זכיות, כך שנתקעתי בהגדרה.

בס"ד

אני לא בטוח שנביעה זה העניין. יותר מתוך הסתכלות של מוסר או נורמה. השאלה היא מה זה אומר.

בס"ד

לא מבין..

בס"ד

""נורמטיבית", שמשמעותה קרובה יותר לזכות משפטית, נוהלית, נוהגית, הלכתית, או מה שלא יהיה." מה שאומר שמראש העסק לא מאוד ברור.

בס"ד

אפשר להצליח. זה תלוי רק במה רוצים

אני מתחרפנת מהם כל פעם מחדש.

וזה עוד כל יום שלישי..

גרר ארר

אולי הם לא מודעים, ואם תגידי להם הם ילמדו את הילדים איך מתנהגים לבייביסיטר..

אני לא חושבת שזה צריך להיות ערב תותים, אבל בגבול הטעם הטוב

האמא בערך יודעת,

כלומר אמרתי לה שהילד זרק עלי משחקים מפלסטיק,

והיא אמרה שהיא תטפל,

אבל הפעם הבאה אחרי זה היה היום,

והיום ב"ה ב"ה הוא כבר ישן מלפני,

אז אני לא יודעת אם זה עוזר..

שמעי, זה פאדיחה להגיד לאמא,

הילדה שלך לא מפסיקה לצווח ביביסיטר ולהסתובב בכל הבית

או

הילדה שלך מרביצה לי

או

מנסה לנשוך אותי

או לצבוט או לוידעת מה

זה לא נעים..

וגם כשהילד זורק דברים,

זה לא פוגע בי,

אמרתי כבר,

הוא לא יודע לכוון

אבל אני מפחדת שהןא ישבור את הבית

אקיצר,

הם לא ממש יודעים שהילדים ממש חצי מהבייביסיטר מסתובבים להם בסלון ובורחים ממני

אבל הם בטח יודעים שזה לא קל,

הם הרי משכיבים אותם כל לילה..

איך שאני מרחמת עליהם..

יש בזה אטרקציה, אז הם עושים שטויות

יכול להיות שסתם ככה הם טאטאלאך, אבל כשאת באה הם מוציאים את מלאי הקונדסיות שבהם

שווה בדיקה.

אם זה יקרה עוד פעם תגידי לאמא שאת לא מוכנה להמשיך לבוא, בפשטות, אם זה לא ישתנה.

אני חושבת שילד לא אמור לזרוק צעצועים על בייביסיטרית.

(זה באמת יכול לפגוע במקומות רגישים כמו עיניים או סתם לתת מכה כואבת מידי...)

אבל חוץ מזה, שגם אם זה יימשך ככה,

זה לומשנה,

כל פעם שהאמא תבקש ממני ואני יוכל,

אני בכל זאת יבוא..

המון פעמים קשה מאוד לראות אתזה,

אבל חשוב לזכור

כיפלך.

באלי ללמוד. ממש.

זה מעצבן?

אבל באלי ממש ממש ללמוד.

אופ..

בהצלחה

והייתי בישיבה שלך אבל לא כזה שווה כי עוד לא התחיל הזמן

התכוונתי לבתי ספר אחרים שהייתי בהם וגם אחרים שאני מכירה פחות או יותר

כלומר. לדתיים אין מונופול על אלוקים |ממלמל|

לא. למצב רוח צריך במבה. כאילו, אם רוצים מצב רוח, אז במבה. ועדיף במבה אדומה ואם לא אז נוגט

הכי שווה נוגט, ואם אין אז אדומה או רגילה (ובהחלטה הסבוכה הזו יש להיעזר בריכוז פנימי)

איזה כיף זה שכיף לקיים מצוות. זכות.

ושתראה את טוביה? הצחקת אותי.

נגמר הטוב.

לפחות לשבוע הקרוב.

אהההההההההה

השבוע עוד צעיר!