פורום נסיונות פעילים (עמוד 7507)

והלוואי שיצא מזה משהו... ואיזה כיף שחברות שלי לא חשבו שאני משוגעת, הן ממש זרמו ואהבו!
וואו אני מתה עליך ה'!

1. לא ראיתי שיכור אמיתי

2. לא שתיתי יין אמיתי.

אתם יודעים מה מסובך?

להיות סגנית יו"ר משמרת הכלבים.

זה אולי נשמע פשוט, אבל זה כולל נגיד 37 דקות ו42 שניות הליכה לסניף,

רק כדי לבדוק אם יושבת הראש המהוללה מכירה שם פרצופים.

או משהו לא ברור מהסוג הזה.

אז אל תהיו סגני יושבי וכו', אם שקלתם את זה ברצינות כשליחות חייכם.

(@מגדלור באפלה=))

 

אה, וגם. גם גם חרבונה זכור לטוב.

אני לא אוהבת נקודות תפר שבין שני ערים.

אני לא אוהבת שהפסנתר נשאר פתוח כל השבת.

אני לא אוהבת שאנשים הולכים ומשאירים חלל. רות סוף

 

אכלתי מדי הרבה לחם. הקיבה שלי בספק הרעלת לחם

 

אה! ואם נקלע לרשותכם טווס ואין לכם מושג מה לעשות בו,

הריני לגאול אתכם מייסורי הספקות ולגלות את אוזניכם.

אתם יכולים לעשות ממנו:

א. טווס צלוי.

ב. טווס משומר.

ג. טווס מוקרם.

ד. טווס מפוחלץ.

באם כל זאת אינו מספק אתכם פנו ליו"רית.

תודה למארחת התותחית שלי, ולילה טוב.

איזה מן קובץ של מלל מיותר.

 

פורים קדוש

והחזקתי ראש אחרי שני בקבוקים של 15%

כי זה היה אחר

פשוט הייתי עם דף ועיפרון ושפכתי לשם הכל

במקום לדבר שטויות

והיה תיקון הכללי בניגונים

והדק של יפרח

והיה שמחשמחשמח

וגם את "תחרות כלבים"

ויש אנשים מדהימים בעויילם הזה

ו8GB

ואיזה נס שמכל המקומות בעולם איכשהו יצא שעשיתי שם את פורים

ובאותה שנייה שפספסתי את האוטובוס האחרון עצרה לידי מישי שאני עובדת אצלה מהעיר שלי אפילו שהסתובבתי מרחק שעה וקצת משם ואפילו לא עצרתי טרמפים רק עמדתי שם מבולבלת ועליתי לאוטו בלי להבין שזה הרגע קרה.

פפ.. לא תכננתי שיצא ככה. אבל זה מה שיצא.
וכנראה שבאמת החלוקה הזאת וכל ההתוכחויות האלה שלהם באמת השפיעה,וזה בא עלינו..חבל.
ואוויש. פגשתי מישי ישנה וזה היה פשוט לאנעים. שתינו התביישנו כזה. ותמיד אני מסמיקה.חח. לאנעים..
ומעניין איך עכשיו לאחותי שם.. היא אמרה שאני יהיה זמינה.. אז נחכה..
היה אוכל טעיםם בסעודה.אבל זה היה חומרי.. מה שהיה בבאמת. בתוכי...(שלוש נקודות.. )
ואחכ, ראיתי את אבא שלי שיכור זה היה מפחיד. הוא אפעם לא הישתכר ככה..אז הלכתי מישם.
לא הרגשתי פורים. לא הרגשתי כלום. זה פשט מוזר. וגם מעצבן מאוד..
אולי הרגשת פספוס..אבל לרוב הדברים לא אני גרמתי. בכל חג בערך זה קורה ואז אני מרגישה הרגשה של פספוס. אבל זה בכלל לא בגללי, אז מה כבר אני יכולה לעשות עמזה?...|מתוסכל|.
ויש אנשים טובים בעולם! פשןט אחד הדברים.
אבל גם יש אנשים צבועים בעולם. לפני כמה ימים מישי נכנסה אלי לחדר עצבנית ממש ואז דיברה..כנראה שצביעות ממש יכולה לפגוע. היא בכתה לי שם.. היא היתה מסכנה. ממש ריחמתי עליה...לא ידעתי מה לענות לה..אני מקווה שהיא נרגעה יותר מאז..
וזהו.. כבר עודמעט שוב חוזרים לשגרה כביכול.. אינלי כוח לזה..
והצלחתי לשחרר היום משו מהלב ברוך ה' הטוב.
"מלך אב הרחמן רחם עלינו.. טוב ומטיב הידרש לנו.."
טויב.. זהו. לילטוב שיהיה..אה,גם שמח..בעזרת ה'.

כמה פעמיים בנות מצאו לנכון לפנות אלי בעיניי קשרים שלהם עם בנים, מטרות חתונה לא מטרות חתונה.
מעניין למה הם חושבות שאני מבינה בזה.
אני נראת מישהי שהיה לה קשר עם מישהו?
אשמח שתגידו לי אם כן. אני אשנה את זה.
אני צכה לברר את זה בהזדמנות. משום מה יש הרבה דברים בי, שלא ברורים לי- ולאחרים נראה שהם מאד ברורים.
לי בעצמי זה לא ברור, זה קשה לעזור ככה.

בעצם שכחתי, כל מה שאני מדברת עם כולן, אצלי זה רק בתיאוריה. משמח לחשוב שלהן זה עוזר אח"כ.
לפחות הן.

בערב שבת הגענו למסקנה שאני יודעת הרבה על הרבה בנות. אבל אף אחת לא יודעת עלי כלום. גם חברותי הטובות. יש בודדות ממש שיודעות משהו.
בכללי, הרבה יותר קל להיות במקום המקשיב.
וגם חברות שלי אמרו שגם הן ככה, בקושי מספרות.

אז אני לא כל כך שונה בהכל.

אני מתלבטת אם מה שאמרו לי עלי זה פוגע או לא.
הם טוענות שזה מחמיא.
מצד אחד זה מרגיש קצ'קעס,
מצד שני זה לא אני בוחרת בזה, זה הן שבאות.
אני עוד אחשוב על זה.

היה בסעודה שלישית דיון. עיצבנו אותי ממש.
ואני שונאת לבכות מעצבים. תמיד כשאני עצבנית אני בוכה וכשאני עצובה אני לא, זה קשה.
וגם לבכות מול כל המשפחה זה לא נעים.

אמא רוצה לדבר איתי.
ביי

|או משמין|

 

 

 

 

צליל צלול

צלצל פעמון

מעל העיר העתיקה -

 

גמד קטן הגיע

גמד קטן כבר בא!

 

סוף סוף נזכר

אחרי אלפיים שנות ערות!

חרש מניח את מתנתו הצנועה

ובורח מכאן בזריזות...

 

מי הוא זה ואיזה הוא

אשר מלאו ליבו לא-לעשות דבר?

הבה נדון את רוחו מלפנים למשורה

בוודאי הוא עייף

בוודאי עסוק,

בוודאי לימודיו מפנים לו עורף

אולי נתפס לו העורף?

(ואז הוא לא יכול להקליד כי העורף נתפס בכיוון דפוק של הראש ועכשיו הוא רואה בעצם רק אחורה, וקשה להקליד בעיוורון, בטח שלא להעניק מתנות מרגשות לענקים מפחידים)

 

בקיצור, שלל אפשרויות

שלל סיבות להעדרויות

ולכן, מצטער הגמד מעומק ליבו

על שלא הכין עוד דבר

 

אמנם פורים כבר נגמר

אבל רשאי הוא על דעת עצמו

לחגוג פורים פעמיים בשבוע!

 

הגמד המאפשר הוא מקובל וידוע!

 

חסל חפירות,

חסל עניינים

הבה ניגש

ונסדר צלופנים:

 

 

 

 

זהו קטע קצר

(בעצם ארוך,

אבל הזמן עובר כשנהנים וזה)

עם הרבה שמחה

והרבה מוזיקה לנשמה

 

חיליק פרנק באמת מדהים

וקלרינט כזה בחיים לא ירדים!

 

 

ועוד סרטון,

לחלקנו נוסטלגי

(הגמד הקטן עליו גדל

אך נודע לו בסוד

כי יש כאלו שלא מכירים )

בו חוגגים חבורת הבובות

עם הטלוויזיה החינוכית

את חג הפורים בתופים ובמחולות!

 

צפי עד הסוף

זו הצעת ההגשה של הגמד הזעיר.

 

 

ולסיום חביב חביב

קצת נויה מנדל לקראת האביב

(סתם, נו, עכשיו רק אדר

אבל מה לא עושים בשביל חרוז נהדר?)

(|משמין מנחת מעצמו|)

בקיצור נמרץ -

רק לבנות המין הנקבי

כי אחרי הכל, צניעות וזה

וגם לא יאה ולא נאה

 

אז מזל שאת בת

כך לפחות שמעתי

שיהיה לך לבריאות

ושלא תשמיני מאוזני המן!

 

בכוונה אין חרוז

כי נמאס לי מחרוזים!

 

חג שמח ושבת שלום 

 

@דרשתי קרבתיך..

עד מתי הגמד וענק?

כאילו מתי מגלים?

@מי שזאת לא תהיה שאירגנה את זה..

(@פינג.?)

כנראה אני אעזוב.

אולי ייקח לי זמן לצבור כוח ואומץ, אבל זו המטרה הבאה לכבישה שלי.

(כל כך הרבה מלל מיותר ומתועד.

כמה יצירות הייתי יכולה לנגן בזמן הזה,

כמה ספרים ללמוד ולקרוא ועוגות לאפות. כמה לשיר, כמה לרקוד,

כמה לתקשר תקשורת נכונה ואמיצה.

כמה להתבונן וכמה לחלום, כמה להיות עצובה או שמחה או מבולבלת, אבל העיקר -

לא בורחת ממני רחוק כל כך.)

 

פורים הזה היה לי טוב בהרבה מן הצפוי, היתה תפילה והיו דמעות,

ואיכשהו הייתי פנויה מספיק להכיל אותי,

וזאת המסקנה העולה:

האם טמונה התשובה בהכלה עצמית או בשינוי?

(כמובן שגם וגם, תמיד גם וגם, השאלה היא המידה.

וגם, האם יש לקבלה העצמית תנאי סף או שהיא אמורה להיות בלתי מוגבלת?

ותודה ל@מישי' מאפושו' שבכלל בלי לשים לב עזרה לי לחדד את הנקודה הזאת.)

 

אתמול אמר מישהו משהו חסר משמעות שהיה לי בעל משמעות רבה מאד.

תודה למישהו שהיית כנה.

וגם אתמול אמר שיכור אחד משהו משמעותי מאד.

אני מקווה שהוא לא זוכר כי זה יכאיב לו וגם לי. אבל תודה.

 

(בורכתי מפי ארבעה שיכורים בזווג הגון. אחד ברך שהוא יהיה מבוגר ממני בשש שנים,

אחד ברך שהוא יהיה זך מחטא, אחד ברך שיהיה מכיל ובעל מידות טובות,

ואחר שיהיה לו 'שקיעוס בלימוד'.

חוץ מהשש שנים הכל מוצא חן בעיניי. אמן כן יהי רצון)

 

למדתי לימוד מרתק;

כלי נכון, יהיה נכון בכל שדה.

יש שדות שיזדקקו באופן דחוף למחרשה, אמנם,

אבל כשהמעדר הוא מעדר וקניתי אותו בכל הוני,

כל שדה אפל ובלתי מעובד הכלוא בי, יוכל להיעזר בו.

 

שבת שלום. תישנו היטב.

שתדעי שאני מתגעגעת. מאוד.

וכתבתי לך הודעה מהפלא של אמא ואז נזכרתי שבכלל החלפת מספר

והפלא שלי נאבד, לכן אני לא מתקשרת. 

אני חושבת עלי'ין המון. שתדעי.

ואני לא מצליחה לפתוח שיחה אישית, סליחה אם כתבת לי משו ולא עניתי.

באמת אני מתגעגעת.

אשמח לדבר איתך מתישהוא, איכשהוא.

המון נשיקות ואהבה

שי'הי'ה לך חודש טוב, מלא בשמחה של קדושה. המון טוב אמיתי.

יואו היה אדיר אדיר ומרומם ומצמיח ומלא בתובנות וקשה וקל ומאיר וטוב. הכי טוב שיכול להיות.

וישנתי כל השבת כי הייתי מחוקה מעייפות. ועדיין גמורות לי הרגליים משני פורים מטורפים.

והייתי שיכורה בלי יין בכלל. אפילו לא טיפה.
ממש לבשומי בפוריא- התבשמתי מפורים!


לחגוג פורים פעמיים, עם חברות קדושות שאני אוהבת זה ככ מיוחד!!

עם ישראל טהורים

ועוד מלא אבל זהו.

לאורך? לעומק? 

זה כמו עכשיו למול כאילו-עתיד

אז לא כזה?

 

(מיאו'ים על כל העולם, מותר להאבד בלי להודיע

מה גם שלא חשוב)

איזה חג נהדר!! הוא כ"כ כיפי!

 

משלוחי מנות, מגילה ו"המן" רועש, סעודת מצווה עם השכנים הכי שווים בעולם, שירים,    ילדים מחופשים, 

 

עדלאידע של חברון הכי שמחה שיש, 

 

ויש יומיים פורים (גם בשישי) וזה הכי כיף שבעולם! 

סעודה עם כללללל המשפחה המורחבת אצל סבא וסבתא בחברון, שוק פורים ענק ושווה.... ושוב משלוחי מנות... 

 

 

זה החג הכי כיף בשנה!!! 

תישאר 😘

כשאני מתרגשת אני מתמסטלת

ואז מזרימה יותר מדי מילים, ואנשים פוערים פה ומרימים גבות יאללה שיהנו להם

וואו שיכורים במידה זה חמוד נורא הם אומרים דברים חכמים

 

אז ככה.

*לפרוץ הגבלות. אל תענו לי תענו לעצמכם (מהן)

*אז אם מישהו מלכלך עליי, אז מה?

לנגב ולהמשיך הלאה. זו עבודה אבל

 

 אנשים!! צאו מהגבולות שלכם! זהו זה. פורים עילאי ומנשא

 

 

 

המגן מאה, הפרויקט תשעים ושמונה, הלחץ בשמיים.
ביום רביעי מתכונת ראשונה בתנ"ך. לא אכפת לי. אני אלמד עם אימא עד שאתעייף. כל השאר לא חשוב.
אני צריכה את הלוח מבחנים.
כואבת לי הבטן מהבוקר. כאבים מייסרים ללא סיבה נראית לעין.
אני רוצה ל
הלוואי שדברים טובים יקרו היום

מכל מי שאני מסננת אותה כרגע. זה ממש אבל ממש לא אישי. סליחה.