פורום נסיונות פעילים (עמוד 7533)

מי כאן?

היה מוששששלםםםם הערב!!!!

 

כל הכבוד לכולם, לכל מי שמתנדב, תורם ועוזר, באמת לכולםםם.

איך היה כיפפ!!

גיטרה, בפארק בדשא.

שירים של ביני, הראל, שירי נשמה, קבלת שבת, קצת קררליבך..

פונדו

והם כ"כ חמודות!!

קצת אמונה, סיפורי מעשיות של רבי נחמן

מסילת ישרים

ושוב קצת גיטרה,

אוכל

מחשבות..

איזה פתיחה טובה לאדר!!!

הלוואי שיהיה אדר שמח

הלוואי

וואו.

ואיך אני שמחה שטוב לה!!

כי היא באמת אדם טוב.

והיא התקבלה לטהר!!!

היא בעננים

הלוואי שהיא תמצא את המקום שהכי מתאים לה.

אופפ רק שהיא לא קוראת אתזה..

ולפעמים צריך להפסיק לחשוב

זה מתסכל

וואי איזה טוב ה'!!!

 

מענייינים.

וזה היה טעות לספר לה. ובכללי אוחח 

אבל אוחח כזה טוב, של יהודים

מה קונים או מכינים לאח שמתגייס?

הלכתי לישון אתמול זתומרת היום במשו כמו 4.. לאמבינה בעצמי למה..בעצם כלמיני סיבות למינהם.
ראיתי אתמול כמה בנות שלא הייתי רוצה לפגוש. וזה היה מעצבן. ובעצם גם היום פגשתי אותם.
בזמן האחרון אני מייבשת אנשים וזה לאנעים לי בעצמי.(יש כאלה שנפגעים.)
אוף. משו הסתבך פיתום, וממש קשה לי עמזה.
והשעות שאני ישנה בהם נהיו ממש מאוחרות בזמן האחרון.
והרבה העירו לי עלזה שאני נראית כמו איזה לוידעת מה. בסהכ, קצת מעצבן לי..

מה לעשות שאיפשר להסתיר..?..

מתישו נראלי כל העניין של ה*** יגמר, ואז אולי יהיה יותר טוב, תלוי איפה נהיה. ואז אולי אולי החיים יהיו טובים.
למרות שגם עכשיו טובים ברוך ה'!

לא מבין כלוםלא מבין כלום.. רק מבין רק מבין שהכל זה לטובה..תודה רבה לך ה' יתברך על כל מה שאתה נותן לי.

יוואו. 
"קשה לי לעכל שזה אותו אני שככ מתבלבל.."

אתמול היה לי דיון עם איזה חברה.. ויש לה מחשבות ממש מוזרות..קצת לא מסכימה איתה.

אחרי התפילה וכלזה- היה בוקר מעצבן. היה חופר.

ואז נכנסתי לשיעור- הפסקה- ואז לא באתי לשתי שיעורים. והמורה התעצבנה כבר.מה אניעשה..

וגם חזרתי הביתה מאוחר. ומישי הסכימה לחכות איתי קצת..אז יופי.

ואני צריכה להפסיק לדחות מלאמלא דברים שאני צריכה לעשות.אחכ אני סתם מתבאסת.

ו..וואו. שמתי לב למלא דברים לאחרונה, לטובה ולרעה. אבל טוב שעכשיו ולא אחכ.

ויש משו שאני חייבת לומר למישי, אבל היא בטח תקבל אתזה בקטע אולי קצת נעלב, מה לעשות?..אוף. טוב, אולי אני אשלח לה הודעה..נראה כבר..

טוב, זהו.. לילטוב שיהיה..

 

כשאני צריכה לארוז, אפילו לטיפונת זמן, אני מורחת אותו ונהיה לי פיכס.

קבוע.

משומה לארוז עושה לי רע.

 

אני צריכה לעלות על הבעיה 

אתם יודעים משו?
אבדה לי השמחת חיים.
וזה מאד עצוב.
אין לי חשק לכלום, גם לדברים שאני אוהבת.
זה בכלל לא כיף.
והיום ישנתי עד מאוחר ולא קמתי להלל.
רות היא מותק, אף אחד לא מכיר את רות האמיתית.
רות האמיתית זה דבר עצום.
אני אוהבת אותה.
ואתמול בכלל היה דפוק בקושי באו בנות וביזבזתי סתם את היום שלי.
ונורא עצבנו אותי. וזה בכלל לא נכון.אני סתם הייתי עצבנית. בעצם לא סתם.
ודיברתי עם חברה, על חברות שהייתה לי.
הגעתי למסקנה, שהחברות הזאת הרסה לי המון בחיים.
אוף.וזה קשה בכלל שזה ככה, כי אז לא ראיתי שזה מזיק, וזה הייתה תקופה ארוכה מאד.
איך לא קלטתי את הנזק?
אני שמחה שזה בסוף נגמר, ובצורה טובה, אבל זה לא שווה את זה בכלל.
ואולי אפילו, זה מה שגרם לי למשו מסויים.
הידעת? קושי זה דבר מדבק, עצבות גם. לכן כדאי להיזהר ולפקוח עיניים שחלילה אתה לא נדבק במחלה הזאת.
מנסיון.
ועצוב לי, יש לה חברות דומה. יש בה הרבה דברים משותפים אבל זה לא אותו דבר, שם יש אומץ.יש תשומת לב לבעיה. אצלי לא היה את הערנות הזו, לא היה מי שיעיר, לא היה את כל זה.
ופה הבעיה, החוסר דיבור אמיתי גורם לנזק.
אני באמת משתדלת, לאט לאט.
אבל זה קשה נורא.
וגם יש דברים שנגרמו כבר, וקשה לחזור מהם.
היום דיברתי ממש קצת קצת. אבל זה גם משו, ואני שמחה בזה. וגיליתי שיש הערכה, יש.
זה שימח אותי, זה הוסיף לי עוד ליום.
חודש אדר התחיל צולע, צולע+.
אבל אני מקווה שאני יצליח לעלות, להתקדם.
זה קשה, אין כח לכלום ומצברוח ברצפה.
מצב מוזר וחסר היגיון.
ויש לי קטע מוזר, שאני יחסוך ממכם.
ואוף. טוב לונורא.
יש אנשים שאני אוהבת, ויש אני שאני לא יכולה לראות.
אני קצת קיצונית, אבל רק קצת.
וואי. אתמול גם דיברנו על מה שהרב של הצהריים אמר לי באחד השיעורים.
מעניין אותי ממש אם בנות דיברו על זה ומה הם חושבות.
אני חייבת לברר את זה איכשהו.
המזל הגדול שלי שהשביעית לא היו באותו יום, מזל שזה רק הכיתה שלי.
לחזור לשגרה עשה לי טוב.
פחות זמן לחשוב.
אתמול זה היה לי קשה,
היום ב"ה כבר יותר טוב.
והפרוייקט חסד הזה, מעיקק.
אין לי כח אליו, אין לי זמן אליו ואין לי מצברוח אליו.
ואני בטכני זה הכי חפירה.
צריך להשיג דברים, והכל בחינם.
טוב. אבל זה חסד, אז שווה תמאמץ.
משו בי התקלקל.
מפגינה התעלמות ישירה מידיי.וחוסר תשומת לב.
אני צכה שיחה איתו.
הבעיה שאין לי איך לבקש.
וואי תסבוכים.

















|יש לי הרגשה שמשהו בחשיבה שלי השתנה, משהו חיובי. הלוואי.|

המנגינה מעלה בי תחושה נוסטלגית.

 

שממצמצים את הדמעות, וקמים.

אלו שתמיד נותר להם מקום בשביל עצמם.

(אלו שרגליים דוחקות, אפים עקומים או מילים -

לעולם לא יהוו אבנים במשקולת הדימוי שלהם.)

 

עכשיו, למשל.

אני מרגישה ג'וק ג'וקי כל כך.

מי ממשיך/ה אותי?

מי כאן?

ימין שמאל קפיצה ירידה סיבוב קפיצה יד מונפת

וואאעעהה

ארבעים וחמש עמודים מלאים בטקסט

וזה עוד פחות משבוע

שמונה עשרה להכתרה

 

זה לא ייגמר לעולם |מיואש|

 

@פינג היא החברה שפויה שלי

ההכתרה של השנה!!!! יואווו איך שאני מתרגשת... 

היום יש לילה לבן  

עסוקים כל הזמן

אין שניה מיותרת

 

איזה כיף!!!!!!!