פורום נסיונות פעילים (עמוד 7650)

אני רוצה להחליף אותו...

כתבתי את זה מתוך בדיחה פנימית...

לעורר את הקהל.

למחות על העינויים.

להשפיע על מקבלי ההחלטות.

הדבר היחיד שזה באמת עושה, לדעתי, זה מוציא את כוחות הנפש. וקצת הורס, כי זה נותן לגיטימציה לשב"כ כי החסימות כבישים מוכיחות שהם שייכים לקבוצה אלימה של ימין קיצוני. שצריך לדכא אותה, וגם ע"י אלימות ועינויים.

המון אנשים לא יודעים בכלל..עמדנו שם על הכביש וחלק עצרו ושאלו מה הולך.. אז פסדר נהיה תקועים בפקק כזה שעה וחצי, יש אנשים שבעינויים כבר קצת יותר מזה..

בקושי אנשים מתעוררים מזה,

הרוב או שהם סתם מתעצבנים או שהם הזדהו עם זה כבר לפני כן.

ולרוב הציבור שרואה את זה דרך המסכים זה מגיע קצת שונה...

"מחאה אלימה של הימין הקיצוני"

"פעילי ימין קיצוני שוב מתפרעים"

ועליהם זה רק משפיע לרעה.

בסופו של יום, זה לא מטה את דעת הקהל לטובתנו.

יש דרכים אחרות לעורר את דעת הקהל בצורה שהם ירצו את זה;)

מזה בהרגשה ווואי עכשיו אני הולך לעשות עם זה משהו... וגם סתם יש מלא עצורים מההפגנות האלה. חבל.

@המצב חסה

@די"מ

@אביגיל.

@ותן טל

@אדם כל שהוא

@מרדכי

@יזהר

טוב ניראלי  סיימתי

לדעתי הפגנות בכללי לא מועילות.
חבל שאנחנו לא לומדים מהערבים באירופה

ואתה קצת מאחר,ואתה ברכב,זה בעיה.

(רמז?פקקים!)

מנסיון.

או נשברתי.

או שזה אותו דבר, לא חשוב.

 

|אובד עצות|

|מיואש|

|מאוכזב|

בס"ד

 

רוצה לדבר אולי?

אני אפילו לא יודעת על מה

סתם עצוב לי

בלי סיבה מוגדרת

ומיואש לי

ואין לי כוח לזוז

 

בס"ד

 

את רוצה שנחשוב יחד איך לצאת מהמצב רוח הזה?

בודד לי.

 

(ואת מקסימה)

בס"ד

 

כשאני רוצה לקום

אני מוצאת הסחות דעת

אני מכריחה את עצמי לקום ולעשות דברים

אני שועת מוזיקה ורוקדת מול המראה

אני מזייפת בקולי קולות

אני יוצאת להליכה

אני אופה

 

העיקרון החשוב ביותר הוא לעשות משהו

עשייה ממריצה ומשמחת

ישיבה בלי מעשה מדאכת

אתחיל להתארגן למחר.

אולי כשאסיים יהיה לי כוח ללמוד עוד קצת.

בד"כ אני נהנית, אבל יש מצבי רוח שמשתקים אותי..

השתפר קצת.

אולי עכשיו יהיה לי כוח.

 

תודה 

אין גבול לרשע ..הדור של ימינו !

:O

:L

:I

יש ביוטיוב.

הוא לא טוב בעיני בכלל בכלל
קודר וחשוך

אני צריכה משהו מאיר לנשמה. ורק האושפזין נחשב
אבל ראיתי מליון פעם

תודה אבל

@מגדלור באפלה

ואז ראיתי שניסית לתייג אותי.
זה באמת מצחיק
ולמה אני בפורום אם עוד רגע וקצת שבת.

תראי עלילות ארץ גושן

לא פלשתי מפה מפורום ילדודס |מוחה דמעה||מסדר את השיניים התותבות|

ואגב האמירה שלך לא נכונה בכלל בעיני
כמו שהאדם צריך גבולות, כך גם יצירה צריכה גבולות.
כל יצירה (שיר\אומנות) וכו' משקפת את המבפנים של האדם מאוד.

אם [או כש..] היא מעזה לבחון את הגבולות?

לשאול את השאלות שלא שואלים.

כי יצירה לא מוגבלת בכלל, לא שואלת שום שאלה על הגבולות שאין לה..

דווקא הגבולות מאפשרים ליצירה לפרוץ אותן.

 

כבר נגענו בדיון הזה לא מזמן..

(גם ל@שוברת גלים)

 

אני חושב שקודם כל צריך להבין מה היא יצירה. אני חושב שיצירה, בהגדרה פשטנית למדי היא תנועה הלוך וחזור (בכיוונים שונים), כלומר - תרגום ולקיחת (או הצגת, כי מדיום הוא מסר) המציאות למקום שונה והקרנה של המקום הזה על המציאות חזרה. להקרנה הזאת יש השפעה ישירה על המציאות שכולנו, כצרכני יצירה וגם כיוצרים, מכירים.

 

אני רוצה להתחיל ולהתמקד בהתחלה של ההגדרה שהצגתי - התרגום. התרגום, שקורה מספר פעמים בתהליך היצירה הוא ההמרה של משהו מ'שפה' אחת לאחרת - ההמרה של המציאות אל שפתו האישית של היוצר, ההמרה של שפתו האישית של היוצר ליצירה (ולאחר מכן, כמובן, ההמרה של שפת היצירה אל שפתו האישית של הצרכן).

אם כך, חלק משמעותי ביותר ביצירה הוא התנועה החוצה ופנימה, החלקה דרך צינורות התפיסה אל תוך היוצר והחוצה, סינתזה בין המציאות ובין היוצר ולאחר מכן בין היוצר לבין המציאות שוב.

 

התנאי ההכרחי לסינתזה כזאת בצורתה החלקה ביותר היא הכנות. ללא כנות, עצם התרגום הוא שגוי ופרדוקסלי - גם בשפה רגילה, כדי להיות מתרגם מוצלח צריך לחיות את שפת היעד (לאו דווקא את שפת המקור), להתקיים בה.

 

אם כך, כדי ליצור יצירה כמה שיותר 'גבוהה', כי המונח החסידי הזה היה נראה לי המתאים ביותר כאן, ישנו צורך במפתח הכנות. כנות, בעצם טבעה, היא פורצת גבולות. הגבולות הם תוסף חיצוני לאדם, שהוא בריא הכרחי ונכון - אך פעמים רבות אינו מהווה חלק מהאדם עצמו - וכשהוא כן מהווה כזה אז ממילא הוא אינו גבול, הגבלה, כי אם טבע.

 

התפיסה הדתית דורשת פעמים רבות שימת גבולות. אמנם כנות היא ערך משמעותי בעבודת ה', אבל בעניינים כשל יצירה היא נדחית הרבה פעמים מסיבות תרבותיות - גם אם האדם הבודד יכול לגשר בין הכנות לבין חיי הדת, הדת כתרבות וכמערכת חינוכית אינה יכולה להרשות זאת לעצמה.

 

אפשר לראות את העניין הזה כבר במילה 'יצירה' עצמה. יצירה, באופן מילולי, היא בריאה, חידוש, פריצה של גבעול מתוך האדמה, דבר שסותר במובהק את התרבות הדתית המחוייבת לשמרנות כערך כמעט-עליון.

 

אקבל בהחלט יוצר שכאקט יצירתי מגביל את עצמו, ועשו זאת רבים וטובים - אם ניקח את אלתרמן שכבל עצמו בכבלי המבניות, או את ההייקו היפני שמנציח בדיוק את היופי במשחק שבגבול הקשה והלא מתרכך. אך כל אלו הם בחירות יצירתיות שנבחרו מתוך עולם היצירה, ולא קדמו לו.

זה מעניין מאוד.

 

אני ממש לא מסכימה עם שתי הפסקאות שלפני זו האחרונה

 

פאפ פיפ פופ.

העולם שלנו הוא גבולות. ולרצות עולם חסר גבולות זה מפגר.

מה הופך ציור ליצירה? התרבות.
אם במאה התשע עשרה מישהו היה מצייר בסגנון ריאלי, אנשים כמו שהם, ולא ממעמד גבוה, זאת לא הייתה אומנות.

אם בתקופת הרומנטיקה מישהו היה מכריז על כיסא עם גלגל אופניים מעל כיצירת אומנות, הוא היה עף ממזמן מכל מקום.

יצירה זה תרבות.

אתה יכול לאמור שהתרבות הדתית אין בה מקום ליצירה, ובאמת עד לא מזמן לא הייתה אומנות דתית וגם עכשיו זה מאוד מוטל בספק.

להגיד שאין מקום ביהדות לאומנות ויצירה זה פשע.
אין בתרבות הדתית מקום-סבבה, אני יכולה לקבל.

ודווקא, יצירה חסרת גבולות זה פחות יצירה, לפחות בעיניי הציבור.

מכיר יצירות מתקופת הניאו-קלאסיקה? יש גם כלליים נוקשים מאוד. רשימת מאפיינים שכמעט ואין ציור שחורג מהם.

וציורים מופשטים-מה כבר אנשים מחזיקים מזה? כלומתאק מרובע.

וממילא התעשיה הזו מתקשה להתפתח.

פשוט אסור לך.

אצלכם זה לא חד"פ, זאת דרך חיים!

קראתי לבנות האולפנא שלי שקמו לפנות בוקר לאכול.

או שנשארו ערות כל הלילה.

לא נשארנו ערות. קמנו בארבע וחצי.. ואכלו טוסטים😁😁

אבל התכוונתי שברגעים קשים צריך עוד יותר, ובאופן ספציפי על המצב...

כן, צחקתי

 

קריאת פרקי תהילים עם כל עמ״י. אני לא יודע איך פותחים קריאה כזאת, אבל אם משהו יודע..

שקוראים על תקופת האינקיווזיציה מתרחשים בימינו

בס"ד

 

כדי שזה לא יקרה שוב.

ומה בנוגע לחפים מפשע?

לא תוכל לחנך את כל משוגעי העולם (שוב, בהנחה שנאמץ את התפיסה שזה נעשה בידי יהודים).

בס"ד

 

אבל יש סיבה שנעצרו אנשים ספציפיים ולא אני, לדוגמא.

ובכל זאת הגישה הזאת לא מספיקה.

כי חוץ מלהיות חכם, מותר גם לצפות שהצדק יעשה.

 

אין אף הצדקה להתעלל בחפים מפשע (ולדעתי גם באשמים, אבל נניח לזה כרגע),

אפילו אם הם הביאו את זה על עצמם.

האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אך ורק כלפי הגורמים שמאפשרים את הזוועה הזו.

עינויים סטייל ימי הביניים לא קבילים בשום אופן.

בס"ד

 

 

אבל לנו אין שום יכולת השפעה בנושא.

 

המדינה אטומה

כל כך אטומה

אוך, נשמע יום מרגיז ממש מחר

את חייבת להשתתף במבחן הכולם וזה?

 

 

 

במאמר מוסגר:

אני לא אוהב שאנשים שאני לא מכיר מוזגים לי קרונפלקס בצלחת.

הם לא יודעים כמה חלב אני אוהב.

הם לא מכירים אותי.

הם לא יודעים מה עברתי.

 

אבל באלי

כי אם אני אעבור אותו זה יהיה ממש מרגש. אבל ממש סביר להניח שאני אהיה מהאחרונים ברשימה של המתמודדים.

אבל צריך לנסות, לא?

כי בטח לא סתם עברתי את השלב הראשון

 

 

 

 

 

 

אז אולי תחשבי רק על הכיף של ההצלחה?

לאורך כל הנסיעה וההתגלגלות בדרכים והצום והסוף צום והחננים או לא,

תחשבי איזה מגניב ומרגש יהיה כשתעברי!

 

 

 

 

 

 

(פופ אני לא אני עכשיו)

 

אבל אני אנסה.

 

ואני בכלל לא רוצה לעבור.

כי אז זה להתמודד מול גאוני מתמטיקה שאין להם חיים

וזה יהיה עצוב,

כי עדיף להיכשל בקטנה מאשר להיכשל עם שק תקוות מאחור.

ואת באמת לא רוצה לעבור, או שפשוט מפחדת להצליח?

(יש דבר כזה)

מה זה לפחד להצליח?

אם לא היה לך מוח מתמטי, מסכימה איתי שלא היית נכנסת למבחן הזה בכלל?

כן?

יופי.

 

המ

האמת שאינלי כוח להסביר 

תוותרי לי הפעם?

 

 

בס"ד

 

נראה לי זה טוב ולו רק כדי ללמוד את המסר הזה

אם כן, חבל שתשלי את עצמך.

בנות השירות בשב"כ חסרות השפעה. הן רק ממלאות תפקיד..

אבל בדרכלל זה מכוער לדבר שיבושי

 

ואת אומרת שזה מספק?

יא

נשמע מעניין

רוצה להרחיב?

בדיוק באותה מידה שאני מחבבת מילים גבוהות אני מחבבת מילים שיבושיות.

הן לרוב נשמעות מעולה

(כמובן לא כל סוגי השיבושיות, אבל וודאי שאפסוסי ומאד ביותר והטיות שאינן קיימות ושאר ירקות.

צריך לדעת לברור)

 

מספק, מבחינת פריצת הגבולות שבעניין

שיבושי שפה אמיתיים הם בעייתיים למדיי.

אבל מי שמכיר את הכללים - מותר לו לשבור אותם.

 

אגב, המילה 'קצת' מופיעה בדיוק פעמיים בקטע המקורי של שרשור זה ובכלל בכלל לא רומזת שיש לי 'קצת' מה להגיד.

אני לא ילדה שמרוצים ממנה, לא מצטערת (לא)

 

המ, זה כן

אני נורא מחבבת הטיות שאינן קיימות

לא ידעתי שמאד ביותר נכלל אצלך ברשומה |לא מתנצל|

 

הו, אה, יש לנו עסק עם חובבת גבולות פרוצים

או שרק לפרוץ אותם?

 

אי ההתנצלויות המרובות פה משעשעות למדי. ומחשידות למדי

 

אני? או-אה.

בעיקר חובבת פריצות. אבל עדיף עדינות ולבביות,

כמו עוגות קישואים או מילות חצילים או חילולי חליל באמצעי שיעורים, בחדרי הקבצה אפלים, וכו'

שנמאס לי לרצות אנשים

 

 

חדרי הקבצה אפלים! אכן כן

רק ש

|מתחיל להיות דג בשיעורים|

|לאעושה שטויות יותר|

 

(אני כל כך מדמיינת אותך ילדה טובה ומנומסת ומחונכת ועדינה ודגיגת השיעורים. יואו!)

רק ש, מה?

פפ

אני כלכך לא

הלוואי

עובדים על זה לאט ובעצבנות (להתאפק)

 

רק ש^^

ואני מפסיקה לפרוץ כל פריצה אף חביבה ונחמדה ככל שתהיה