שרשור חדש
אחי הטוב אני זוכר את שתי עינייך והן פותרות חידההנורמלית
אני זוכרת אותו, היה לו חיוך מדהים, אני ואחותי דיברנו עליו, אמרנו שהוא מיוחד.
בפורים הוא היה פה, הייתי קטנה , לא הבנתי מה יפה בשכרות הזאת, בשיגעון,
אבל הוא לא היה רק שיכור, לא היה רק משוגע, הוא היה שמח בדרך כל כך אמיתי שלא הבנתי , הייתי קטנה מדי.
הוא היה גם שם, ביום שבו הייתי שמחה לגמרי, ביום שבו חייכתי כל כך הרבה שזה היה אמור לכאוב, אבל זה לא כאב.
והוא עמד לידינו, אמר שלום לאבא, והשמחה שהיתה לו פעם לא דהתה, נשארה חזקה, שלמה, מושלמת.
אתה לימדת אותי על שמחה בלי להגיד מילה, ואני כבר לא אוכל לעולם להגיד לך כמה אני מודה לך על השמחה שנתת לילדה לא מאושרת.
אז גם אם אתה לא פה, תודה.
ורק שתדע היום אני עצובה כמו שאתה היית שמח, עצב חזק, שלם, מושלם.
וגם אם אתה לא זוכר אותי, תדע שאותך יש מי שזוכר.
...אביגיל.
אמא תראי בנך לובש ת'מדים לבד
וקושר ת'שרוכים לבד
ומוכן כבר לכל פעולה

אמא תראי בנך יודע לטעון לבד
ולירות על כל מה שרק
יבקש מפקד הפלוגה

ואסור לי לבכות
ומותר לי למות

אמא תראי איך אני לא נושם לבד
איך אני לא הולך לבד
ואבדה לי בגוף התחושה

אמא תראי העלו אותי בדרגה
בנך גיבור של המחלקה
אמא האם את גאה?

ואסור לי לבכות
ומותר לי למות

אז אמא תראי איך אנחנו מתים גיבורים

ואסור לי לבכות
ומותר לי למות
אז אמא תראי
אבל יש עוד זמן עד ליום הזיכרוןפיתה פיתה
טוב?

ועל מי אני עובדת. כבר התחלתי לבכות על יום הזיכרון
למה לבכות? זה יום של גאווה.. אביגיל.
ממש לא יום של גאווהצריך עיון
עבר עריכה על ידי דתל"ש בתאריך כ"ז בניסן תשע"ה 10:34
זה יום של בכי, רק תחשבי על כל המשפחות של החללים...
גאווה זה ביום העצמאות, אל תערבבי את שני הימים!
גאווה ביום העצמאות? למה?אביגיל.
אני חושבת על המשפחות. ואני גאה ושמחה בשבילם שהבנים שלהם ידעו על מה למות.
שהם היו מספיק יהודים כדי לקחת אחריות על מה שקרה סביבם.
יש מוות יותר טוב מזה?
ביום העצמאות אנחנו גאים במדינהצריך עיון
ואין דבר כזה מוות טוב!
זה שהם מתו בשביל אידאל לא הופך את זה לטוב
מה שאת אומרת זה נשמע יפה, אבל תחשבי על אמא שקוברת את הבן שלה, על ילד שלא מכיר את אבא שלו! זה נגד הסדר הטיבעי הכי פשוט!
על מה אתה גאה במדינה?אביגיל.
אמרתי שאין מוות יותר טוב מזה, לא שמלכתחילה זה טוב. הבנת הנקרא.

ואם תנסה להתעמק בזה תבין כבר לבד שלהיות יהודי זה נגד הסדר הטבעי.
ב"ה לא חווית מוות של קרובצריך עיון
את לא מבינה את הכאב, עדיף שנעצור כאן
דווקא כן...אביגיל.
מתנצלת אם הכאבתי
"חלומנו למות בעד ארצנו.."אריאל דל"ת


חלומי הוא לחיותנפתלי הדג
ולמות בגיל מבוגר עם הרבה ילדים וחיים מלאי עשייה.
אני רק ציטטתי שורה מ"חיילים אלמונים" של יאיר שטרן.אריאל דל"ת

כמובן שחלומו של כל אדם הוא לחיות, אך כשיוצאים למלחמה צריך לקדש את המוות במידה מסויימת. אחרת כולם יברחו מתוך הרצון לקדש את החיים.

 

 

אולי צריך לקדש את החיים, אבל לא רק את החיים שלך.

 

תחשוב על זה.

 

[ולא, אני ממש לא חושב ששרקי היה צריך למות, ממש ממש לא..]

המוות הוא לא קדוש כשלעצמונפתלי הדג
לפעמים הוא הכרחי בשביל מטרה מסוימת, דבר שנוסך בו משמעות.

והאמת, שבדורנו נדמה שחשוב יותר להדגיש את משמעות לחשיבות החיים מאשר את אלו של המוות.
לא צריך לקדש את המוות זה עניין ציוני וממש לא יהודידי"מ
צריך לא להירתע ולחשוש מהמוות אך לא לקדש אותו
לא ציונינפתלי הדג
נוצרי ומוסלמי, בהקשרים שונים.
בדיעבד?אריאל דל"תאחרונה

אולי לכתחילה אתה צודק, אבל כל ההסטוריה היהודית מלאה בקידוש שמם של הרוגי המלכות.

 

 

אז יש בחינה לכאן ולכאן..

כן ולאטופי תות

(דוד שלי הי"ד חלל צה"ל)

 

זה יום כואב, בלי קשר לכך שנפלו על קידוש ה'.

 

וזה כואב בכל יום. גם אחרי שנים.

 

יש מוות יותר טו ב מזה? אם היה חי לא רק 21 שנה ומת בשיבה טובה אולי זה מוות יותר טוב?

 

 

ברור שזה כואבאביגיל.
אבל בשבילי מוות למען ארץ ישראל או עם ישראל הוא מוות משמעותי ומכובד. מוות שמעיד על האדם ועל התוכן שמילא את החיים שלו..

לי אישית הרבה יותר קל להתמודד עם אבל כזה מאשר עם אבל על אדם שהתאבד או נדקר בערב שבת באיזה רחוב..
ביום הזיכרון אין רק עצב, יש גם עוצמות ו"קבלת עול מסירות נפש". זה משנה המון.
את צודקתטופי תות

ויש הבדל בין בן אדם להתאבד מבחירה(או שלא...) לאדם שמת בשיבה טובה.

ברור שביחס לאדם שהתאבד או נדקר- מות קדושים זה בלי השוואה למוות שלהם, אבל עדיין...

 

שיבולע המוות לנצח.

ברור. ברור שמוות למען ארץ, למען עם מכובד.מישהי=)


..תות שדה...

דוד שלי הי''ד נהרג

ויש בזה נחמה שהוא מת בשביל משהו חשוב וקדוש

מי מכיר/ה סיפור ממעניין על השואה?מיכל =>


יש לי סיפורים של סבתא רבתא שלי. הם יותר מחזקים ממענייניםריעות


רוצה לספר לי ?מיכל =>


בשמחהריעות

0אגב, את הסיפור הזה סיפרתי בטקס עשרה בטבת שעשינו כשהייתי בכיתה ו', ואחרי שפירסמו אותו בעיתון של הקריה, משתמשים בו בטקס של בית הספר. בלי רשותי)

לסבתא רבתא שלי קראו חנה, והיא בילתה חלק ניכר מהמלחמה במחנה העבודה וההשמדה אושוויץ. אושוויץ היה מחולק לשניים: מחנה העבודה, בו הייתה סבתא שלי, ומחנה ההשמדה, מעבר לגדר, שמשם אף אחת לא חזרה.

יום אחד הגיע קבוצה חדשה של נערות למחנה. אחד המפקדים אסף את כל הנערות הוותיקות, שיוכל להחליף את החלשות מביניהן בבנות חזקות ובריאות יותר. הוא עבר בין כל הבנות ושאל לגילן. חנה ענתה שהיא בת עשרים ושתיים. למעשה היא הייתה בת חמש עשרה.

המפקד צחק, כמובן, והעביר אותה לקבוצת הבנות שעמדו להישלח לתאי הגזים. כמה דקות אחר כך הן הובלו לעבר הגדר. בדרך, חנה הרהרה. היא שאלה את הקב"ה למה הוא עושה לה את זה, למה הוא הורג אותה לפני שחייתה חיים שלמים.

ואז היא ידעה, שכל מה שהשם עושה, הוא עושה לטוב. ואם זו ההחלטה של הקב"ה, אז היא שמחה בה. והיא באמת שמחה, שהקב"ה בחר לה משהו.

היא נעמדה בתור לאת הגזים. הבנות נכנסות ונכנסות, אבל כשהגיע תורה, עצר אותה החייל שעמד בפתח והורה לה לחזור למחנה.

וזהו, בעצם.

ווווואוו איזה סיפור חזק,תודה!!מיכל =>


יש את הסיפור של סבא שליrakonto


סבא שלך??מיכל =>


סבא שלי.rakonto

הוא היה ילד בשואה

וואי באמת?! ..אז בן כמה הוא?מיכל =>


78rakonto

הוא הונגרי.

יש לי את כל הסיפור שלו מוקלד מראיון במחשב

גדול! ..יש מצב שאתה שולח??מיכל =>


בשמחה.rakonto

זה כולל גם את הסיפור של סבתא שלי, ולא ערוך עד הסוף.

20150416220747.docx

ווואו חחח תודה!!!מיכל =>אחרונה


פעם היה פה תמונה מיוחדת ליום העצמאותBA_BA

בתמונה של הפורום צוללן

תכף אני יחפש אותהBA_BA


ישןן.. מזל ששמרתי אותם..BA_BA

 

 

()חמוד!..זה ככה כזה קטן?מיכל =>


זה היה תמונות של הפורוםBA_BA


אה חחח ..מיכל =>אחרונה


מחמם ת'לב BA_BA

http://www.peacenow.org.il/OutpostsLegalized

 

נתניהו הקים 20 התנחלויות חדשות

Home

 

12/3/15

להורדת הדו"ח המלא בפורמט PDF, לחצו כאן. 

בדיקת שלום עכשיו מראה כי בשנים האחרונותובמיוחד מאז 2011:

  • ממשלת ישראל החליטה על הקמת 25 התנחלויות חדשות בדרך של "הכשרת מאחזים", 20 מתוכן תחת שלטון נתניהובהתנחלויות האלה מתוכננותלהיבנות לפחות 4,053 יחידות דיור חדשותוהן צפויות לאכלס למעלה מ-20,000 תושבים (בשלב ראשון) – גידול של למעלה מפי שלושה מהמצבכיוםההחלטה להקים 20 מההתנחלויות החדשות התקבלה בתקופת נתניהושלוש התנחלויות נוספות אושרו לפני ממשלת נתניהו (שדה ברגבעתהבריכה וטל מנשה). בשני מאחזיםגבעת התמר וגבעת הדגןהיתה תכנית מתאר שאושרה בשנות ה-90 אך ממשלת נתניהו היא זאת שהוציאהמכרזים למימושה.   
  • 70% מההתנחלויות החדשות הן התנחלויות מבודדותממזרח לתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה (17 התנחלויות). רק התנחלות אחת נמצאת בשטחשמיועד כשטח ישראלי בתוואי של יוזמת ז'נבה.
  • לצורך הקמת 3 מההתנחלויות החדשותהפקיעה הממשלה קרוב ל-2,000 דונםע"י הכרזה על אדמות מדינה.
  • מאז הודיעה ממשלת נתניהו על מדיניות "הכשרת המאחזים" (מארס 2011) חל גידול של 33% בבנייה בכל המאחזים (מ-14 יח"ד בממוצע בחודשל-19 יח"ד בממוצע בחודש).  
  • 90% מההתנחלויות החדשות הוקמו ללא דיון רשמי בממשלה – 22 מההתנחלויות הוקמו על דרך של חתימת שר הבטחון על תכנית בניה כאילומדובר ב"שכונהשל התנחלות קיימת, ללא כל פרסום או דיון ציבורירק 3 התנחלויות זכו להחלטת ממשלה רשמית.
  • לראשונה מאז דו"ח ששון מ-2005, הוקמו שלושה מאחזים חדשים לאחר שהממשלה הכריזה על מדיניות ההכשרה (נחלי טלצופים צפוןנחלת יוסף). אחד מהמאחזים החדשיםנחלי טל, כבר הוכשר ונמצא בתהליכי תכנוןבנוסףאישרה הממשלה הקמה של שתי חוות חקלאיות (גבעת עיטם מדרוםלבית לחם, ושחרית באזור קלקיליהשעלולות להוות בסיס להקמת התנחלות חדשה, כפי שקרה במקרים דומים בעבר.

לניתוח מעמיק של ההליכים המשפטיים והדרכים שבהן הוקמו ההתנחלויות החדשות ראו: "מתחת לרדאר", דו"ח יש דין על מדיניות הכשרת המאחזים,מארס 2015.

א. מתוך 25 ההתחלויות החדשות שהוקמו ע"י הכשרת המאחזים:

  • שלוש התנחלויות – הממשלה הודיעה באופן רשמי לבג"צ על הכוונה להכשירן אך ההליך התכנוני טרם החל (רמת גלעדמעלה רחבעםהרואה).
  • שלוש התנחלויות הקרקע הוכרזה כאדמת מדינה כדי לאפשר את התכנון (דרך האבותהיובלחרשה), אך ההליך התכנוני טרם החל.
  • 19 התנחלויות הוכשרו וקיבלו אישור של הדרג המדיני להקמתןשלוש התנחלויות (ברוכיןסנסנה ורחליםאושרו כהתנחלויות עצמאיות חדשות,והיתר אושרו כ"שכונותשל התנחלויות קיימותההליך התכנוני של 11 מההתנחלויות שהוכשרו הושלם ויש להן תב"ע בתוקף (אלישעברוכיןגבעתהבריכהגבעת הדגןגבעת התמרטל מנשה, כפר אלדדמגרון החדשהמצפה אשתמוענופי נחמיה, שדה בר). שמונה מההתנחלויות שהוכשרו עדייןנמצאות בהליכי תכנון שטרם הושלמו (אלמתןגבעת סלעית, זית רענןמצפה לכישנחלי טלסנסנהרחליםשבות רחל). 
  • בנוסף, היו בשנתיים האחרונות פרסומים בתקשורת על כוונות הכשרה של הממשלה לגבי התנחלויות נוספות, אבל עד כה לא ידוע לנו על אישור רשמילכך. 

לרשימה המלאה של ההתנחלויות החדשות לחצו כאן.


ב. עליה של 33% בבניה במאחזים

מנתוני שלום עכשיו עולה כי מאז הצהירה ממשלת נתניהו לבג"צ על מדיניות הכשרת המאחזים במארס 2011, לפיה מאחזים שנבנו על אדמות מדינהיוכשרו ומאחזים שנבנו על אדמות פרטיות של פלסטינים יפונוניכרת עליה של 33% בקצב הבניה במאחזיםכולל במאחזים שלא הוכשרובעוד שבשנים2006 עד 2010 נבנו במאחזים 14 יח"ד בממוצע בחודשבשנים 2011 עד 2014 נבנו 19 יח"ד בממוצע בחודש.

עוד עולה כי בכל אחת מהשנים 2011, 2013 ו-2014 נבנו יותר יח"ד במאחזים מאשר בכל אחת מהשנים בין 2006 ל-2010.

 

יש לציין כי למעט המאחז מגרון, שפונה בהוראת בית המשפט, אף מאחז על קרקע פרטית לא פונה, למרות הצהרת הממשלה לפיה מאחזים על קרקע פרטית יפונו. בחלק מהמאחזים, בלחץ בית המשפט, הוזזו כמה מבנים מאדמה פרטית, אך בכל המקומות שבהם אין הליך משפטי הממשלה לא עשתה דבר לפינוי. 
 

ג. המאחזים שהוכשרו – התנחלויות שקמות בלי דיון ציבורי בחתימת שר הבטחון

כדי להקים התנחלות או להכשיר מאחז בלתי חוקי נדרשים שלושה מרכיבים:

  1. הסדרת הבעלות על הקרקע– לא ניתן להקים התנחלויות על אדמות פרטיות של פלסטינים. לצורך הקמת 3 מההתנחלויות החדשות (היובל, חרשה ודרך האבות), השתמשה המדינה בהליך דרקוני של "הכרזה על אדמות מדינה"והשתלטה על 1,988 דונמים כדי לאפשר את הקמת ההתנחלויות. התנחלות נוספת (הרואה) נמצאת בהליכי הכרזה על אדמות מדינה.
  2. החלטת ממשלה על הקמת התנחלות כדי להקים התנחלות חדשה נדרשת החלטת ממשלה מפורשת המאשרת את הקמתהעל מנת לעקוףאת הצורך בהכרזה פומבית על הקמת התנחלויות חדשותוכדי להימנע מהביקורת הציבורית על כךהממשלה הגדירה את רוב המאחזיםכ"שכונותשל התנחלויות קיימות (גם אם לעתים יש מרחק רב בין המאחז לבין ההתנחלות). כדי להקים שכונה ביישוב קייםנדרש רק אישור שלשר הבטחון על קידום התכנון.
  3. הליך תכנוני – בנוסף לבעלות על הקרקע ולהחלטת ממשלה נדרש הליך תכנוני של אישור תכנית בניהכל שלב בשלבי התכנון דורש את אישורשר הבטחון.

ב-90% מההתנחלויות שהוקמו, הדבר נעשה ע"י החלטת שר הביטחון לאשר קידום תכנית בניה למאחז, ללא כל פרסום וללא כל דיון ציבורי. חתימת השר על התכנית לא דורשת החלטת ממשלה או אף ליידע את הממשלה. האישור מתגלה רק כאשר התכנית מגיעה לאישור במועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי. בשלושה מאחזים (סנסנה, רחלים, ברוכין) נאלצה הממשלה לקבל החלטת ממשלה על הקמתן כהתנחלויות עצמאיות בשל המרחק הרב בינן לבין ההתנחלות הסמוכה.


להורדת הרשימה המלאה והמפורטת לחצו כאן

סה"כ אושרו לפחות 4,053 יח"דבהתנחלויות החדשות, וכן שתי התנחלויות שהן מוסדות חינוכיים (ישיבות) עם מאות תלמידים ואנשי סגל. צפי האוכלוסיה בתכניות ראשונות אלה מגיע לכ-20,000 תושבים בהתנחלויות החדשות. גידול של פי שלושה מהמצב הקיים כיום. 

רקע: הקמת ההתנחלויות במסווה של "הכשרת מאחזים

השיטה: הקמת התנחלויות בניגוד להחלטות הדמוקרטיות ("מאחזים")
בגלל המחלוקת הציבורית העמוקה לגבי מדיניות ההתנחלויות ובשל ההשלכות מרחיקות הלכת של הקמתן על הסיכוי להגיע לשלום ולפתרון של שתי מדינות לשני עמים, בחרו ממשלות ישראל להצניע את מדיניותן, וביצעו את הבנייה והפיתוח של ההתנחלויות בדרכים מפוקפקות במחשכים הרחק מעיני הציבור. מאז ראשית שנות ה-90, נמנעו ממשלות ישראל מלהחליט באופן רשמי על הקמת ההתנחלויות כדי להימנע מהדיון והביקורת הציבורית. באופן זה, הקימה הממשלה למעלה ממאה התנחלויותבניגוד לחוקים ולכללים שקבעה הממשלה עצמה, תוך עקיפה של ההליך הדמוקרטי ויצירת עובדותבשטחהתנחלויות אלה כונו "מאחזיםאו "מאחזים בלתי מורשים".

שנות ה-90 - הקמת מאחזים וביסוס השיטה
בשנות ה-90 הוקמו לפחות 42 המאחזים הראשונים הרחק מהעין הציבורית. בשלום עכשיו החלו לתעד את התופעה ולהביאה לתודעה הציבורית. בשנת 1998 הגיש מזכ"ל שלום עכשיו, מוסי רז, יחד עם ח"כ דדי צוקר עתירה בדרישה לפנות את 42 המאחזים שהוקמו עד אז (בג"צ 8287/98). עתירה זו נמחקה לאחר שראש הממשלה, אהוד ברק, הציג הסכם עם המתנחלים לטיפול במאחזים ובו פינוי מוסכם של חלק מהם תמורת הקפאה והכשרה של אחרים (ראו להלן).  

1999 – 2002 – "פינוי בהסכמה" - על הנייר בלבד
ב-1999 כשנבחר אהוד ברק לראש ממשלה, הוא הכריז על טיפול במאחזים הלא חוקיים בדרך של הידברות והסכמה עם המתנחלים. באוקטובר פורסם כי ברק הגיע להסכמה עם ראשי המתנחלים לפיה 10 מאחזים יפונו, 19 מאחזים יוקפאו ולא יפותחו, 2 מאחזים יועתקו למקום חדש ו-11 מאחזים יאושרו. בסופו של דבר כל 10 המאחזים שפונו בהסכמה נבנו מחדש כעבור זמן מה, וכל יתר המאחזים אוכלסו והתפתחו.
ביוני 2001 דווח בתקשורת כי שר הבטחון דאז, בנימין בן אליעזרהגיע להסכמה עם המתנחלים לפינוי 15 מאחזיםבסופו של דבר התברר כי אמנם 13נקודות שבהן היו מכולות ריקות בלתי מאויישות הוזזואך לאחר מכן, חלק מהן חזרו והתפתחו.
ביולי 2002 הגישה שלום עכשיו עתירה לפינוי כל 93 המאחזים שהיו קיימים אז (בג"צ 6431/02), אך עתירה זו נדחתה בטענה כי מדובר בעתירהכוללנית המתייחסת לעשרות מאחזים שלא ניתן לדון בהם ביחד.

2003 – מפת הדרכים - התחייבות מדינית לפינוי מאחזים
במהלך האינתיפאדה השנייה נעשו מאמצים בינלאומיים רבים כדי להביא לרגיעה באזור ולמצוא מתווה שיביא את ישראל והפלסטינים להידברות. אחרי דו"ח טנט ודו"ח מיטשל, גובשה ע"י הקווארטט "מפת הדרכים" ובאפריל 2003 שני הצדדים התחייבו באופן רשמי לקיימה. בהחלטת ממשלה רשמית התחייבה ישראל, בין השאר, להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולפנות את כל המאחזים שקמו מאז הוקמה ממשלת שרון במארס 2001.
מרגע שהתקבלה מפת הדרכים ע"י שני הצדדים, החל השיח הציבורי והבינלאומי לעסוק ביישום ההתחייבויות והחל מו"מ סביב השאלה מה נחשב בגדרהקפאת הבנייה ומהם אותם מאחזים שהוקמו מאז מארס 2001.

דו"ח ששון – ה"חשיפה" הרשמית של שיטת המאחזים
כדי להדוף את הלחץ הבינלאומי ולהראות התקדמות בנושא, במקום פשוט לפנות את המאחזים, מינה רה"מ שרון את עו"ד טליה ששון, לשעבר בכירה בפרקליטות, לבחון את נושא המאחזים. במארס 2005 הגישה עו"ד ששון דו"ח שבו מנתה 102 מאחזים בלתי חוקיים וחשפה את מערך האי חוקיות שהביא להקמתם, כולל בנייה על קרקע פרטית של פלסטינים, העברת תקציבים בלתי חוקית ועבירות על חוקי התכנון ובניה שנעשו על ידי רשויות ומשרדי ממשלה. הדו"ח כלל גם שורה של המלצות לתיקון המצב.
הממשלה קיבלה את המלצות הדו"ח, וסמוך לאחר מכן הקימה ועדת שרים מיוחדת ליישום הדו"ח, או במילים אחרותדחתה ולמעשה קברה את מימושההמלצותהמדיניות הרשמית של הממשלה הפכה ברורה מאי פעם: המאחזים הם בלתי חוקיים ואין להם מקום להתקייםאך בפועל לא נעשה דברלפינויים.

2005 – עתירות לבג"צ לפינוי מאחזים – השיטה נעצרה
בעקבות דו"ח ששון שנתן אישור רשמי לאי החוקיות של המאחזים, ואף חשף כי חלק מהמאחזים נבנו על קרקע פרטית של פלסטיניםהגישה שלום עכשיוכמה עתירות לבג"צ בדרישה לפינוי המאחזיםמשהגיע הדבר לבית המשפט נאלצה הממשלה להתמודד עם התופעה ולקבל החלטה רשמית לגבימדיניותה כלפי המאחזיםבתשובותיה לבג"צ התחייבה המדינה שוב ושוב לפנות את המאחזיםאך ביקשה לדחות את ביצוע הפינוי בתירוצים שונים(להרחבה ראו דו"ח יש דין "מתחת לרדאר"מארס 2015).
כתוצאה מהלחץ הציבורידו"ח ששוןהעתירות לבג"צ והלחץ הבינלאומיהשיטה של הקמת מאחזים בשטח באופן לא חוקי – נפסקהבמשך כשש שניםלא הוקם ולו מאחז חדש אחד של ממש. המתנחלים המשיכו לנסות להקים התנחלויות חדשות בשטח, "נערי גבעותהקימו נקודות שונות ברחבי הגדההמערבית, אבל ללא התמיכה של הרשויותהם לא הפכו לישובים של ממש. במקביל גם הצטמצמה מאוד הבנייה על אדמות פרטיות של פלסטיניםלאורהעתירות לבג"צ.

2011 – מדיניות ממשלת נתניהו: הכשרה של המאחזים.
ההליכיםבעתירות שהוגשו נגד המאחזים התקדמו בעצלתייםולאחר שהממשלההצליחה לדחות שוב ושוב את מועד הפינויהוקמה ממשלת נתניהו.במארס 2011 הגישה הפרקליטות לבג"צ תגובה בעתירת שלום עכשיו נגד ששה מאחזים, ובה שינוי מהותי במדיניות הממשלהבמקום לשוב ולהתחייבלפנות את המאחזיםהצהירה המדינה כי בכוונתה להכשיר את המאחזים שאותם ניתן להכשיר (כלומרכשמדובר בקרקע שלא נחשבת בבעלות פרטיתשל פלסטינים).
הכשרה של מאחז משמעה למעשה הקמה של התנחלות חדשהעמדה כזאת אינה פופולרית במיוחד בציבורוזוכה לביקורת בינלאומית קשה. לכן, בחרההממשלה להימנע ככל הניתן מלהכשיר באופן רשמי את המאחזים ולהכריז על הקמת התנחלויות חדשותותחת זאת בחרה להחשיב אותן כ"שכונות"בהתנחלויות קיימות. שוב, כמו בשיטת המאחזים עצמהמעדיפה הממשלה להוליך שולל את הציבורלהצניע את מדיניותה האמיתית ולהציג מצג שוואכאילו מדובר "בסך הכל" במתן אישור פורמלי לבניה בלתי חוקית, ולא בהקמת התנחלות חדשה עם זכויות בניה גדולות ומרחיקות לכת.

2012 – היום: התנחלויות חדשות ומאחזים חדשים
מאחזים חדשים - אחרי כשבע שנים שבהן לא הוקם אף מאחז אחד של ממש, בשנת 2012 קמו שלושה מאחזים חדשיםנחלי טל מערבית לרמאללה,צופים צפון (מצפון לקלקיליהונחלת יוסף צפונית מזרחית לשכםבמאחזים אלה ניכרות עבודות תשתיתנפרצו דרכיםהובאו מבנים יביליםחוברותשתיות של מים וחשמל והביאו להתבססות של המאחזים החדשים.
במקבילהחלה הממשלה "להכשירמאחזיםבעיקר כאלה שהיתה לגביהם עתירה בבג"צ. הכשרה שכזאת אינה רק הכשרה אלא הקמה של התנחלותשל ממש, כמפורט לעיל.  
בנוסף, אישרה הממשלהלראשונה מאז דו"ח ששון הקמה של נקודות התנחלות חדשותחוות חקלאיות, ליד הכפר א-נחלה מדרום לבית לחם ("גבעתעיטם"), וליד כפר א-דיכ באזור קלקיליה ("שחרית"). הנסיון מלמד כי התנחלויות שמוקמות כחוות חקלאיות הופכות עם השנים להתנחלויות של ממש, עםעשרות תושבים, וכל קשר בינן לבין חקלאות נשכח ואיננו (למשלמבואות יריחומצפה יאיר, שדה בועזחוות סקאליהרואה ועוד).

כמה שקרים בכתבה אחת..המצב חסה

מצד שני יש בזה הרבה מן האמת

לא קראתי הכל, אבל מצחיק שהכניסו את סנסנה כהתנחלותאביגיל.
נו שויין. אלה שלום עכשיו..
הכניסו אותנו כהתנחלות? מוזיקה? מוזיקה
את מסנסנה? |נפעם|אביגיל.
יאפמוזיקה? מוזיקהאחרונה
עבר עריכה על ידי מוזיקה? מוזיקה בתאריך כ"ז בניסן תשע"ה 21:09
אבל אנחנו פה רק שנתיים אז אני לא סנסנאית עד הסוף
וזה מתיר לי לצחוק עלינו
סיפורוןבת אדם
עבר עריכה על ידי בת אדם לעניין בתאריך כ"ד בניסן תשע"ה 00:35

בס"ד

-מבוסס על סיפור אמיתי-

 

כולנו חבבנו אותו,את השכן השתקן. 

הוא היה גלמוד. יודעי דבר סיפרו, שבעבר היה ביתו הקטן הומה ושוקק חיים,אך שרשרת טרגדיות מחרידה הותירה אותו בודד. בודד בעולם.

אשתו וחמשת ילדיו נפטרו כתוצאה מהרעלה קטלנית במים. הוא, פרפר בין חיים למוות, אך גופו החסון גבר על הרעל הכימי שגדע את בני משפחתו.

הוא היה מסתובב בין קירות ביתו הלוך ושוב, פיו חתום. הוא לא שיתף אותנו בחייו.

אנו התבוננו בו בעיניים מרחמות, והעזרה היחידה שיכלנו להגיש לו- הוא ארוחות מזינות מידי יום ביומו. כשהיה רואה את המזון המוגש לו, היה מתקרב, חוטף את מנתו, ומהנהן בראשו. בזה הסתכם הקשר שלנו.

ואז- הגיע חג הפסח. השכנים כולם טרודי בניקיון, בקניות, בהכנות.... איש מאתנו לא זכר אותו.

לא היה לא אוכל לליל הסדר, לא היה לא אוכל בכלל. והוא היה רעב יום, ויומיים, ושלוש. אז הוא מת. כמה ימים אפשר לשרוד בלי מזון?!

וכשהגיע השכן עם מנה בשבילו- היה זה מאוחר מידי.

השכן החוויר, ומלמל בלחש: "ידינו שפכו את הדם הזה"הוא הזעיק שכנים נוספים,

ובידיים רועדות הם גררו אותו החוצה,

מהאקוואריום שלו.

אא-איי.בלה לטקס


|דורש יחס|בת אדם


כותבת מדהים..קול דממה
איזה סיפור עצוב
וזה עוד מבוסס על סיפור אמיתי
את מבטאת המון רגש בכתיבה שלך.
אוף. לא הבנתם. זה היה דג זהב...בת אדם
עבר עריכה על ידי בת אדם לעניין בתאריך כ"ז בניסן תשע"ה 19:37


שירה, במסר.(אנלא יכולה לפתוח אישית. תודה!)בת אדם


אה קול דממהאחרונה
אבל עדיין ממש יפה
קחי מעיל יהיה לך קרמוזיקה? מוזיקה
ואם את נוסעת לאן את נוסעתמוזיקה? מוזיקהאחרונה
הנצח הוא רק אפר ואבק
עזרה דחוףףףף!!מיכל =>

אתם לא מבינים אחותי לחצה ALT משו וכל המסך הסתובב...אני רואה הכול הפוך!

אני מקווה שכתבתי טוב כי אני לא רואה את זה ....

מישהו פה גאון יודע מה ללחוץ בשביל שזה הסתובב בחזרה ????

דחוף!!...

|הופך את המחשב נייד בשביל לקרוא|

ctrl+alt+חציםיהודי!!


איזה מלך!!!...ייייש תודה!מיכל =>אחרונה

 

החדשות כישוף כושל

בס"ד

 

אני לא מסוגלת לשמוע

איך אפשר להאמין?

 

כשהרב נפטר ישבתי ובכיתי שעות

לא האמנתי שהעולם מסוגל בלעדיו

ואפילו לא באמת הכרתי אותו

רק ידעתי שהוא רב גדול

וכאבתי את מותו

 

ועכשיו

זה מרגיש כמו בגידה

איך יכול להיות שרב כזה גדול מואשם בכאלו דברים?

נזכרתי למה אני שונאת לשמוע חדשות

זה כל כך כואב

אני יודעת שכל אחד חוטא

אבל בסדר גודל כזה?

ואולי הם סתם מוציאים אותו רע?

אבל שמענו את השיחה

ריבונו של עולם

צריך להיות מישהו אחד

מישהו אחד שיהיה אפשר לסמוך עליו

אחד שלא מתלכלך בכל הדבר הזה

 

מוזר לי שהשוותי בין שתי הדברים

הרי אחד נפטר בקדושה

והשני מואשם בעברה חמורה

אבל יש קשר

משתיהם התאכזבתי

(כן אני מתאכזבת מאנשים שנפטרים

כן זה מטופש

אבל זאת התחושה)

שתיהם גרמו לי להיות מבולבלת

להרגיש אבודה

בלי מנהיג

כששתיהם לא היו מעולם המנהיגים שלי

 

הפיתוי גדול

אני יודעת

אבל

באמת

הרב?

|מאוכזב עמוקות|

 

|מבולבל|

|אבוד|

|בוכה|

אני לא יכולה. אני לא יכולה עם הריח.גיברת פלסף.
זאת הדודה מרים.


את רוצה לעשות סצנה?! את רוצה לעשות סצנה על זה עכשיו?!גיברת פלסף.
אל תתחתן אחי.אושר תמידי
לא, איפה.אושר תמידי
מי תרצה אותי?

כן. |אנחה|מירי ט.
היייייייי זה מניר וגליייייייייייייימי נהר!


לא נכוןאושר תמידי
כעעעעע רוץ תראה ניר וגלי על האש!מי נהר!


מי נהר, היא לא התכוונה ברצינות.מירי ט.
היא ענתה בסרקאזם.


(היא התכוונה כאילו: לעע..ברור שזה מניר וגלי, דה?!)


אויש, זה מצחיק להסביר ציניות.
אההה.. בדרך כלל אני מזהה צינים קצת קשה לזהות במחשבמי נהר!


אהבתי את התרגוםיוניאחרונה


יזכורנתןהגבר
סליחה אם אני אפגע ברגשות של מישהו.דורשת קרבתך
כן. כמה סמלי. יהודי קדוש נרצח ביום השואה.
ע"י חיה. שלא ראויה לתואר בן אנוש.
וכן זה ממש ממחיש לי את חוזקה של מדינתנו " ראשית צמיחת גאולתנו".
פה, יהודים מןגנים
פה, יש צבא חזק.
פה, יש מדינה שתמצה את הדין עם הרוצח.
בדיחה. בדיחה שעוד יש אנשים שמאמינים שזה מה שיקרה כאן. לא לזה התפללנו. לא זאת המדינה שהנשרפים באוושויץ קיוו לה.
למות מתים שם. לא במדינת היהודים.
ואולי כבר נפקח עיניים ונצפה לגאולה האמיתית.
שלצערנו, עוד לא הגיעה.
ארץ יהודה תתעוררי.
ה' ינקום דמו.
זהו זה נגמרשחקנית
כואבשחקנית
זה פשוט כואב
לחשתי במקומךכיסופית

לחשתי במקומך:

"שמע ישראל שמע"

"שמע ישראל שמע"

ואתה הסתכלת אלי,

פניך בפני

אם יהיה לנו רגע אחד

תחזיק לי ביד

ונצעק:

"שמע ישראל ה'

אחד"

(אודי דוידי "חמש שניות")

*פתאום נזכרתי שזה גם מתאים. יום הזיכרון. 

קלות הראש הזאתכיסופית

קלות הראש הזאת,

עלתה לי לא פחות

עכשיו אני אובד דרכים

אובד עצות

אין לי פתחון פה

ולא פתרון ל..

מודה בפה מלא

(ישי ריבו-"הניסיון הזה")

....קול דממהאחרונה

אז תן לי את הדעת

להבין הכל

כי רק אתה יכול לתת לי

את הדעת

לשנות ולשפר ולתקן...

אופ.למה ה' עשה תשואה?Tal.
למה את שואלת שאלות קשות?!Masterpiece
לא מתערבים בחשבונות שמים.

כמו שאת לא יודעת גם אנחנו לא יודעים. ואין אף אחד שיודע.

וסליחה שתקפתי..פשוט שאלות מהסוג הזה אני ממש לא אוהבת.
לקב"ה יש את הדרכים שלו לניהול העולם..ואם הוא עשה את זה כנראה שיש סיבה. ואנחנו לא חייבים לדעת את כל הסיבות להכל.
מותר לשאולכישוף כושל
אף אחד לא עושה חשבונות שמיםמאיר.
אבל זו לא סיבה להשאר בור
יש שאלות שצריך וחשוב לברר זה בונה את האמונה
בכל מקרה השואה הייתה פתח חשוב בדרך לגאולה והקמת המדינה זה חלק מהתקומה שלנו
כי היה משעמם מדידי"מ
אם תשתוק אולי יחשבו שאתה חכםיוני


שאלה..אור השחר..
הרב סולוביצ'יק כתב מאמר על 6 הדפיקות של הדוד בפתחה של הרעיה.
מתוכו -
"לפני שמונה שנים, בעצם ליל בלהות מלא זוועות מיידנק, טרבלינקה ובוכנוולד, בליל של תאי גז וכבשנים; בליל של הסתר פנים מוחלט, בליל שלטון שטן הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסייה הנוצרית; בליל חיפושים בלי הרף ובקשת הדוד - בליל זה גופו צץ ועלה הדוד. האל המסתתר בשפריר חביון הופיע פתאום, והתחיל לדפוק בפתח אוהלה של הרעיה הסחופה והדוויה, שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים וייסורי גיהינום. עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל!"
ושמעתי משל מקסים,אור השחר..
לאבא שלבן שלו נכנס קוץ לרגל, ולבן כואב והאבא מביא פינצטה כדי להוציא את הקוץ, והבן בוכה והאבא לא מצליח להוציא. אז הוא מבין מחט מלובנת ומחטט בתוך הרגל, והבן בוכה וצועק והאבא בוכה יחד איתו כי כואב לו להכאיב לבן שלו! אבל הוא חייב, והוא מוציא את הקוץ אבל זה לא נגמר כאן, כי הפצע מדמם וצריך לחטא אותו, והבן בוכה והאבא מורח אלכוהול והבן ממשיך לבכות, כי כואב לו. והאבא יחד איתו. וגם כשהפתע סוף סוף נרפא עדיין נשארת צלקת כואבת, ואז שוב נכנס לבן קוץ לרגל ושוב הם בוכים ביחד..
קוץ, מסמר, אל תתפסי למילים. הרעיון הוא אותונרעיוןאור השחר..
כן שמעתי את המשל הזהקול דממה
אני לא אוהבת את הרעיון
לא יודעת..קול דממהאחרונה

משו בו לא מסתדר לי

|מאוכזב|נפתלי הדג
ציפיתי ממנו ליותר

וברצינות -
"מי שהיה שם בגיא ההריגה לא יכול היה שלא לראות את יד ה'. הדברים היו כל כך בלתי טבעיים, כל כך בלתי מובנים, כל כך בלתי הגיוניים...
את יד ה' ראיתי אבל לא את הפשר, את המשמעות. הוא דיבר אליי - אבל לא הבנתי מילה."
(עולם בנוי וחרב ובנוי, הרב יהודה עמיטל, עמוד 116)
תקוו שייצא מזה משהוריעות.

ללכת ברחוב האבנים המרוצף, ריחות מי השופכין סביבו מערטלים כל חוש, מעולם לא גרם לו סלידה גדולה יותר מאשר עכשיו. חתולים שחורים סובבו את גדרות הבתים השבורים, וזקנים חסרי בתים ושיניים ישבו מכווצים תחת ערימות שמיכות מטונפות והזילו ריר. הלילה הקר רק הגביר את תחושת הסירחון, שכן כל הזבל היה מרוכז סביב המנורות הדולקות, כאילו מישהו כיוון הכל שיהיה רע יותר.

הוא מביט בגועל על נעליו, המכוסות פיח ונוזל חום כלשהו. משתדל לא לחשוב על מה כבר הספיק לדרוך. הוא מביט בפיסת הנייר הקטנה והקמוטה שנחה בכיס מעילו. רחוב הפרחים 10. אילו פרחים? על שלט בבניין לימינו נכתבה הספרה תשע, ולפיכך, הוא הסיק, הבניין שלשמאלו הוא בניין מספר 10. הוא דוחף את דלת הברזל בדחיה ונכנס פנימה. ריחות מעופשים סובבים אותו, חונקים אותו, גורמים לו לרצות לחזור לאחור.

אבל מה יגידו עליו? למחרת ייכתב בעיתון שעורך הדין המפורסם נטש לקוח עני, לאחר שהבטיח כי יעזור. הוא עולה במדרגות השבורות לקומה השניה, ונוקש על דלת עץ. ילדונת עייפה פותחת את הדלת.

"כן?" היא שואלת בקול עצוב.

"אבא בבית?" הוא שואל.

"אבא מת." היא עונה, קולה נטול כל רגש עכשיו, אך עיניה עירניות מעט יותר.

"אז דוד או סבא אפילו? האם יש גבר בבית?"

היא מביטה בו מספר שניות, ולאחר מכן מפליטה "רק רגע" ונכנסת אל פנים הבית

הלקוח מגיע כעבור כמה דקות, עטוף סמרטוטים וכובע משוך על שיערו השמנוני.

הוא פגש אותו יום לפני כן, בשעות אחר הצהריים, בכיכר המרכזית של העיר. הלקוח, שסירב לומר את שמו המלא ופשוט אמר אלפרד, מצא סכום עתק שעורך הדין הצליח איכשהו לאבד. בתמורה, הבטיח לו עורך הדין שייענה לכל קריאה שלו. אלפרד הזמין אותו לבקר בייתו למחרת בערב, כיוון שיש לו רשימה של עניינים שויכל לטפל בהם. עורך הדין בבירור סלד ממנו, אך בלית ברירה הסכים.

עכשיו, הוא עמד מולו וניסה להחליט אם עדיף שפוט לעזוב את כל העניין ולקוות שיישכח במהרה, אבל הילדה הקטנה הביטה בו במבט חודר ומצמית, עד שנכנס פנימה.

ילדים נוספים ישבו שם, עיניהם חלולות. אשה שמנמנה ונמוכה, מיניקה תינוק, ישבה בפינת החדר ובהתה בשאר הילדים. 

אלפרד הושיב את עורך הדין על כורסא שבורה שקפיציה בולטים בחוצה, והתיישב מולו על שרפרף עץ. הוא שפשף ידיו בהנאה, ואז הושיט ידו ללחיצה.

"להתחלת דרך מצויינת" הוא הכריז, ועורך הדין, על אף סלידתו, לחץ את ידו בקצה במהירות, ומיהר לנגבה במכנסיו. נדמה שאלפרד לא הבחין בכך. הוא החל לספר את סיפורו.

"נולדתי ממש כאן, לפני חמישים ושניים שנים, 'תה יודע. אמא שלי לא הייתה משהו מיוחד, אבל אבא שלי ידע לבנות דברים. הוא היה בונה לי ולאחי משחקים וצעצועים, דברים של ילדים, 'תה יודע. כשאמא שלי מתה הוא בנה לה קבר, כאן מאחורי הבית. והוא נהיה עצוב, 'תה יודע איך זה. האשה מתה, הילדים רעבים, הקור נכנס לעצמות ומקפיא אותם. 'תה יודע איך זה."

הוא הביט לרגע בחליפתו של עורך הדין ובכרסו, ואז הניד בראשו. "אולי 'תה לא במת יודע"

הוא התנער, והמשיך: "בכל אופן, כשאחי גדל אבא התחיל להרביץ לו כי הוא היה גונב. אני ברחתי מהבית כל פעם שזה היה מתחיל, אבל אחי המסכן מת בסוף. אבא בנה גם לו ארון. ואחרי כן אבא בנה ארון אחר, גדול יותר. חשבתי שזה בשבילי, אבל כשאבא סיים הוא נכנס לתוכו וסגר ונעל מבפנים. לא יכולתי לפתוח, אבל אחרי כמה ימים היה שם ריח מסריח, אפילו יותר ממה שכבר היה בבית. הורדתי את הארון וקברתי אותו באדמה, ליד אמא ואח שלי, 'תה יודע."

כמה שניות של שתיקה, ואז צחקוק נבוך. "חיים מעניינים, הא? הכי חשוב, שגדלתי והתחתנתי עם תרזה הזו שכן וכבר נולדו לנו שש ילדים. שש, כולל התינוק החדש הזה. בן ארבע חודשים, 'תה יודע. אבל אנחנו אספנו המוני ילדים מהרחוב ואנחנו מגדלים אותם על פרוסת לחם ביום וקצת מים, 'תה יודע. אני צריך בשבילם אוכל ובגדים. תתן לי בשבילם אוכל ובגדים?"

עורך הדין הביט בו במבט מזועזע. "התכוונתי לעזור לך במשפט, לא לחלק נדבות." הוא אמר, וקם ממקומו.

"אם זה כל מה שיש לך לבקש-"

"לא, לא, חכה!" קרא אלפרד במבט מבוהל. "אתה התקווה שלנו, אל תלך."

אבל עורך הדין יצא משם, ממהר במורד המדרגות, והחוצה מן הרחוב.

ובבית הנטוש, חייך בעצב אלפרד אל ילדיו הרבים ואל אשתו. "יהיה בסדר" הוא אמר, ועצם עיניו בייאוש.

ועכשיו ריעות.

כל האנשים שיודעים\אוהבים לכתוב ורוצים לעזור לי ויש להם כוח, אני אשמח אם תעשו העתק הדבק ותעברו על זה ותשנו כל מה שבא לכם, כך שזה יהיה טוב יותר. זה יכול להיות מעניין ומועיל ואני ממש אשמח אם תעשו את זה

חן חן מראש

וואו סיפור מדהיםקול דממה
את כתבת?
את כותבת מדהים
אין לי מה לשנות בו..
הוא מדהים לא יודעת אם יש מה לשפרהנורמלית

רק בשורה ה18 את כתבת שפוט במקום פשוט אז...

חוץ מטעויות הקלדהריעות.
קחו את הסיפור ופשוט תכתבו אותו מחדש
רעות, יפהפה!בת אדם
עבר עריכה על ידי בת אדם לעניין בתאריך כ"ו בניסן תשע"ה 23:34

כשרון אמיתי! מרתק, מכניס לאווירה, מסקרן...נהנתי.

הערותי:*דעתי דללי את המילים משורש סלד, המירי אותן בתארים אחרים.(נרתע, הסתייג, הבחיל...)

          *למה הילדים עם עיניים חלולות, וקולה של הילדה עצוב?

 

(אהבתי את הקטע של האבא שנעל ת'צמו בארון, הוא מקורי ומצית דמיון.)

והמשפט האחרון עצמתי.

איכסה. זה בכלל לא רעיון טוב ריעותאחרונה

תנחשי למה שיהיו עצובים וחלולים קצת

עוד חצי שעה לשרודריעות.

אבל הייתי צריכה לעבור מחשב אז הלך הסרט

אני צריכה סרט!

העולם שלי.גיברת פלסף.
סרט חובה
ראיתי אותו כבר.ריעות.

מדהים ברמות. אבל עצוב נורא. בכיית את כל הסוף. אני כל כך שונאת אלצהיימר

כוכבים על פני האדמהגיברת פלסף.
מורה לחיים.גיברת פלסף.
תעביר את זה הלאהגיברת פלסף.
חוץ מתעביר את זה הלאה ראיתי הכלריעות.

ואין יל איך לראותצ אותו. אולי יש לך אותו על המחשב ואת יכולה להעלות לדרייב?

אופ. אני צריכה אותו. למרות שגילו לי את הסוףריעות.


הסוף נוראי.גיברת פלסף.
אבל הסרט ממיס.
אוך. בא ליריעות.


תחפשי באינטרנט. בטוח יש איפשהואגיברת פלסף.
בטח יהיה בסרטילריעות.

אבל האתר הזה נדפק

בגוזלן אולי יהיה.גיברת פלסף.
תעביר את זה הלאה זה סרט מדהיםנפתלי הדג

ואני זוכר את זה למרות שראיתי אותו מתישהו ביסודי.

ישליהנסיך הקטן.

כשאני אהיה בבית אני אוכל לעלות

אם את עדיין צריכה

אני אשמח...קול דממה
אני רוצה לראות אותו
אנימגםריעות.
אז מחר כשאני אגיע הביתה אני יעלההנסיך הקטן.


וואי ממש ממש תודה. איזה כיףריעות.

והיום אני הולכת לראות את כמה טוב להיות פרח קיר. אני במרתון סרטי לוגן לרמן

אני לא מצליחה לעלות את הסרטהנסיך הקטן.אחרונה

לוידת למה..מצטערת

פאטצ' אדמסגיברת פלסף.
מה זה? שם מוכרריעות.


סרט מדהים.גיברת פלסף.
סרט חובההנסיך הקטן.


בחזית הכיתהגיברת פלסף.
ראיתיריעות.


גמלי בא שרשור דמויות מסרט/ספר.גיברת פלסף.
מכירים את ארתור?!(כן כן הארנב ההוא..)
יופי.

איזה דמות אתם הכי אוהבים/לאיזה דמות אתם הכי מתחברים??
ראשונה גיברת פלסף.
אני הכי מתחברת לבסטר. הארנב הלבן ההוא.
הוא כזה תמים וחמוד ושובב בעל דמיון מפותח והוא פשוט מזכיר לי את עצמי.
פרנסיןדי"מ
גבר גבר!

אחותי! ארתור הוא לא ארנב ...הוא כלב!מיכל =>


אותה חרטה.גיברת פלסף.
לא נכוןריעות.
הוא שנבוב!! אתם לא מבינים את היופי שבדבר
...
אני הכי מזדהה עם~~>מיכל =>

בסטר בגלל שהוא תמיד אוכל ליקוק והא מצחיק כזה וחבר טוב חח ודמיוני בעולם משלו

עם ה..איך קראו לו...הארנב הביוני בוכה/צוחקמשו כזה..

 

והוא גם מזכיר לי את פליקס -♥- חחחח נוסטלגייה!!!!!

ארתור הוא שנבובריעות.
ואני הכי מתחברת לפרנסין
מלא. עכשיו- פיטר פןטופי תות


שאלה קשה (ותשובה ארוווכה )בן-ציון

ד"א - לא אמרת סרט\ספר ילדים, אז אפשר מכל דבר העולה על הדעת

 

מסדרה (מצויירת) - שיקאמרו (עזבו, לא משנה ) מנארוטו. 

אני ממש מתחבר לדמות שלו

(כן, אני עדיין רואה את הסדרה הזו, למרות שהרבה יגידו שעברתי ת'גיל )

 

מסדרה (מצולמת) - ג'ואי (חברים)

אין עליו. כל מילה מיותרת

 

מספר(פנטזיה) - דריזט האלף האפל (ממלכות נשכחות), גדילן הקנדר (רומח הדרקון).

 

מספר (כל השאר) - ג'ק ראיין (ספרי טום קלנסי למיניהם).

 

מסרט (מצוייר) -  בגס בני ודפי דק (לוני טונס).

 

והגדולים מכולם:

מסרט (מצולם) - ג'יימס קרטר ולי (שעת שיא)[כריס טאקר וג'קי צ'אן].

הם אגדות, ולא קיים מישהו טוב מהם.

  

 

בטח שאמרתי.גיברת פלסף.
ארתור. תקרא שוב
אה.בן-ציון

אז לא 'כפת לי, ואמרתי בכ"מ

אתה מואשם.גיברת פלסף.
בהריסת שרשור.
סליחה... בן-ציון

מנהלים!צריך עיון
עבר עריכה על ידי Short Shadow בתאריך כ"ז בניסן תשע"ה 11:15

טפלו בו!!

 

עריכה: רק להזכיר לך מי אני

ג'ואי! אין עליוהנסיך הקטן.אחרונה


עצומה חשובה מאוד, לחתום ולהפיץ!אנונימיות...
על?..צריך עיון
קצת פירוט
בלי להתייחס לתוכן {המוטעה}BA_BAאחרונה

תפסיקו לחשבו שהעצומות האלה משנות משהו!

 

@אנונימיות...