פורום נסיונות פעילים (עמוד 8221)

בס"ד

אל בלי אן הרחק לנדוד

פרחים לקטוף חפצתי

וננעץ לי קוץ לי בלב

אני מתה על מזרקים

תעשי שייצא דם

חשבתי שזה אבנים לבנבנות

ה-שיר של יום שישי

עברו הימים שגברים לא ידעו לבשל ולאפות.

אבל דבר אחד לא משתנה:

איך להחליף גלגל - הוראות לאשתי
* אחרי שהבנת שיש לך פנצ'ר ולא מצפצפים כי מתחילים איתך, אותתי ימינה, תשתלבי לנתיב הימני ועצרי בשוליים
* יופי, גילית שהאיתות פועל מאז שיצאת מהחניה
* עכשיו תשתלבי לנתיב הימני
* עכשיו את יכולה
* כן עכשיו, הוא עוד רחוק
* פספסת, תנסי עכשיו
* נו יש לך מלא זמן!
* יופי הגענו לשוליים, תרימי המברקס וכבי את האוטו
* אם את לא מצליחה להרים את ההמברקס, זה בגלל שהוא היה כבר למעלה, תשאירי אותו ככה. (תדאגי בהזדמנות שיבדקו לך את הבלמים)
* לבשי את האפוד הזוהר
* לא, זה לא משמין אותך
* נשבע נו
* את לא יכולה בלי
* אבל את חייבת
* את יפה בכל מקרה
* נו אני לא סתם אומר
* לא אל תבכי, את יכולה להוריד אותו כשתסיימי
* יופי
* תפתחי את התא מטען
* תסגרי את המכסה מנוע, התא מטען מאחורה
* תוציאי את הג'ק,המפתח ואת הגלגל הרזרבי
* זה פלייר, תחזירי אותו ותוציאי את הג'ק,המפתח ואת הגלגל הרזרבי
* תחזירי את זה, זה טסטר. תוציאי את הג'ק, המפתח ואת הגלגל הרזרבי
* עזבי, תוציאי את מה כל מה שיש מאחורה בלי המחצלות המזרון ים והמים
* יש לך בתיק פצירה בשביל הציפורן שנשברה
* גשי לגלגל ובעזרת המפתח פתחי את הברגים
* לא ככה, לכיוון השני
* במידה והפתיחה קשה, דחפי בעזרת הרגל
* את שוב סוגרת, לכיוון השני
* פספת את המפתח ונפצעת ברגל,קחי פלסטר מהתא כפפות
* אמרנו שזה המכסה מנוע, תסגרי אותו. התא כפפות נמצא בתוך האוטו, מימין לרדיו
* צאי שוב מהרכב והרימי יד ימין
* היד השניה
* חכי בסבלנות עד שגבר יעצור ויעזור לך
* במקרה ואישה עוצרת, אל תתני לה בשום אופן לעזור, זה רק יסתבך

נו במת. יש לי חברה שעובדת במוסך

למה שאת העלית או למה שאני העליתי?

....... (ותוסיפו עוד...)

בס"ד

• לבנות עם הילדים מלגו מלא בניינים
  אז כשמספרים על מכת בכורות לעזור להם להרוס את הבתים 
  שאין עליהם קוביה אדומה (שמסמלת את הדם)
• להכין כתרים עם  תמונה של  לבנים ו  לבנות ולחורר נותנים לפני התחלת סיפור ההגדה וזה גורם לילדים לשאול מה זה הכתרים עונים להם שאלו כתרים של בני חורין ואז מתחילים בהגדה  (בהתחלה היינו עובדי כוכבים ועבדים ובסוף ה' הוציא אותנו וכל הסיפור)
• נותנים לכל איש מהשולחן פתק לםפני מה נשנתנה שכתוב עליו מילה מהשיר ותנועה שהוא צריך לעשות כשאומרים את המילה (אני חשבתי לתת לאחד מהזורמים לקום כל פעם שאומרים הזה |מרושע| ואפשר עוד רעיונות)
• חשבתי לעשות חידות בציורים של קדש ורחץ וכו'

ישיבת בין הזמנים תורת יונתן

לע"נ יונתן מנדל בן דוד תורג'מן

אנו מזמינים את הציבור לישיבת בין הזמנים

איפה? בסניף אריאל בנים, רחוב מרגולין 24[במקלט]

מתי? שבוע הבא בימים שני עד חמישי י-י"ג בניסן

מה יהיה? תפילה ב 8:30

שיעור מפי רבני העיר 10:00

סדר לימוד לאחר מכן

למי? לתלמידי חטיבות הביניים

ובני הישיבות התיכונית והגבוהות

                                                        כיבוד קל ופינוקים      

מלגות למתמידים

לפרטים 054-8318277

במחילה מכבוד הכדורגלנים,

לרוב נראה כאילו העיסוק התמידי בפעילות גופנית גוזל קצת מתפקוד המוח שלהם.

בס"ד

יש לך הזדמנות פז ללמוד איך בנוי העולם האמיתי. של הבורא האמיתי. ואת הולכת לקרוא איך חשבו היוונים והרומאים של לפני מלאנתלפים שנים שבנוי העולם המגוחך של האלילים המזוייפים שלהם.

אבל תהני מהבחירה שלך, אני בספק האם הייתי עומד בניסיון הזה בעצמי.

פליזז!
יואואואו אין תספר הזה בשום מקום בארץ הזאת!

גמלי יש אותו גמלי גמלי

אני מתחיל אותו הלילה. יש לי תחושה שריק הולך לתקן כמה טעויות. והעיקר- ניקווו

יש לניקו פרקים |מרוגש|

סיימת אותו כבר?

היה נחמד בסה"כ

וניקו במת יצור חמדמד

אני בעמוד שמונים בערך. מתכוונת לגמור אותו בשבת

הפרקים של ריינה נוראיים. של ג'ייסון לא משו. של ליאו מושלמים. מחכה לניקו

וג'ייסון ופייפר חופרים

חבל שאין את הייזל, פרסי ואנבת'.

וכן, כולם אומרים שיש יותר מדי ג'ייסון ופייפר

העיקר שיש ניקו וליאו

זה רק ג'ייסון, פייפר, ריינה, ניקו וליאו

ולכן הספר היה רק נחמד ולא יותר

חוץ מלניקו ולאיו אני לא אוהבת אף אחד

הספר היה סתם מבאס

למעשה ספר כך כך אדיר שעדיין לא יצא לי לקרוא אותו
קראתי את כל הקודמים..כולל פרסי ג'קסון

התמונה לא נראית ממש הכי צנועה...

בס"ד

ואני די מסכימה עם זה. ועם הראשון

ליכולת לעשות שטויות, ללא כל דאגה.

("אין שכל אין דאגות..)

אתה עדיין יכול

בס"ד

ולכן נראה שצריך לומר כך: יש דברים שהייתי שמח לא לדעת, יש נסיונות שהייתי שמח לוותר עליהם. הייתי רוצה שוב ללכת לישון מוקדם בלי יצר שמורח אותי עד שעות כמו זו, ולסיום הייתי רוצה חצי מהאהבת תורה שהיתה לי אז.

בס"ד

(לי תמיד היה מצפון מפותח כך שלא יכולתי לעשות שטויות בלי רגשות אשם)

(רק בלי הדמעות)

יש לי אוסף כזה

טוב לשקיעה

לפעמים נמאס לי מהכאב הזה,

הכאב שבוער כל הזמן.

צף ועולה מעל פני השטח ברגעים הכי פחות צפויים.

מתחפר לו עמוק עמוק בלב, ויושב שם כאין שאין לו הופכין.

כמו אדם שמוכרח להשאיר בחדרו חפץ המאוס עליו,

אם מחמת זיכרונות כאובים, אם מחמת הזכרת חטאי עברו

ואם מחמת כל מה שהיה יכול להיות ולא היה.

במקרה שלי זה גם וגם וגם.

ולפעמים אתה רוצה שהכל ישרף,

ואם לא הכל אז לפחות אתה.

שתשרוף את הכאב הבוער הזה,תוציא תקיא אותו מתוכך.

ולו תשרף בעצמך יהיה זה תשלום זעום תמורת ההפטרות מאותו הכאב.

אך הוא שם, עודנו חי.

לוחש ונושך, מסתתר באפילה.

אפילת הנפש

מצוקי התהום

חשיכת הלילה

שיר בלי קול.

ואתה אבוד ונבוך, נתפס לזיכרונות מעורפלים,

מנסה למצוא מפלט לעצמך,

מנסה למצוא מפלט מעצמך.

אך כמה שתברח, כמה שתרחיק נדוד,

המסע שלך לא באמת יסתיים.

יש הרבה דברים ושדים שאתה יכול (לנסות) לברוח מהם.

כולם, חוץ מאחד,

אתה.

לו גם אם תברח עד המדבר, תפרוש כנפיים ותדאה אל על,

הוא תמיד יהיה עימך, נוכח, נמצא ומזכיר שוב ושוב במנטרה שטנית

את קיומו.

ואף בריחת האלכוהול הארורה לא תעזור, כי לכשתתפקח הוא ישוב,

ויהיה שם ביתר עוצמה וכוחות.

מחייך אליך את החיוך הממזרי שלו, כמו שמחייכים שתי שונאים-אוהבים זה לזה.

ברור לך שאתה חייב לגבור אך בד בבד ברור לך שאתה לא באמת יכול בלעדיו.

ולו רק מהסיבה שבמקום כלשהו התרגלת אליו.

אתה מעדיף שונא מוכר מאשר ספק ידיד לא ידוע.

גם לרע מתרגלים בסופו של דבר (או לפחות משלים את עצמינו שהתרגלנו)

אולי כי באמת פשוט אין לנו ברירה אחרת, המוח מדחיק את הרוע

שהוא לא יכול להתמודד עימו, בסופו של יום גם השכל שלנו מנסה לברוח.

"רובם של האנשים רק שורדים, מעטים מאוד הם אלה שבאמת חיים"

כמה פשוט ככה נכון, חד, סכין ישר לבטן.

לא קהה, חדה, ובקצה יהלום, מלוטש כברק, משסע עצמות,

עוקר שקרים וחושף אמת.

אנחנו עסוקים בלברוח, במירוץ שאין לו באמת התחלה ובטח שלא סוף.

משלים את עצמינו שוב ושוב שתכף- ממש עוד מעט אנחנו שם.

שכמעט הגענו לסוף,

סוף המסלול.

אם רק... ואם רק... 

עוד נגיע לזרי הדפנה,

גם אם אינם אלה זרי המוות,

עטופים בנייר צלופן מרשרש מצופה שקרים מנצנצים

ועלי מלמלה ריחניים.

ואנחנו מתפתים ומתאווים כמו זבוב שנמשך אל האור הסגול

הגם שמשמעותו הוא מוות בעבורו.

אך בעוד את הזבוב ניתן אולי להצדיק בהיותו חסר בינה.

כיצד זה ניתן להצדיק אותנו?

אותי, אותך, אותם.

מכלול של אנשים מכל סוג צבע ומין.

נהים להם אחר הבלתי מושג, ממשיכים כחמור השב אל קיאו,

כעדר.

זה אחר זה, ומדי פעם קם לו מנהיג חדש (או לפחות אחד שחושב שהוא כזה)

על תקן האליל התורן. המוני העדר רודפים אחריו,

רוצים לגעת ולקחת חלק מהאושר המזויף שלו.

עדי כדי איוולות של ממש (תסרוקות כמו שלו, חיקוי צעדיו והבעות פניו וכו')

אנחנו כמו שאנחנו, לא נשתנה בבסיסינו.

העולם ישתנה- הטכנולוגיה החדשה תחליף את עצמה בחדשה יותר,

האדם יציא שיטות חדשות, משוכללות ואכזריות יותר להרוג את עצמו,

בתקווה שיגיע איזשהו קוסם וישים קץ לכל זה בטרם נחריב את עצמינו לחלוטין.

"ואין כל חדש תחת השמש...."