אני זקוקה לטיפול שירים אותי ויחזיר לי את הביטחון שלי בעצמי.
כרגע הוא בריצפה.
מה הייתם ממליצים?
אני ממליצהילדה של אבא
1. להקשיב לעצמך ולדמיין איפה כן היית רוצה להיות עוד שנה.
2. להתייעץ עם אדם קרוב איך לעשות את השינוי בדרך הנכונה
..אנונימי (פותח)
רציתי להניח את זה פה, באנונימי.
באלי לשפוך פה את הלב דלי
הוא עבר טלטלה כל כך גדולה בשבוע האחרון.
הוא הרגיש אהבה (בעיקר התאהבות גם) והרגיש המון רגשות ועכשיו בעיקר מרגיש געגוע עמוק וניתוק מהמציאות וצריך לחזור לתפקד.
מחר היא הציעה לי לנסוע איתה לקבר רחל
כל כך שמחתי על ההצעה כי זה מה שאני צריכה עכשיו בגדול. מקום לבכות בו. לבכות עליו.
וגם זה בא לי בטוב כי הכנתי את עצמי לזה שאולי כדאי שאסע מחר קצת ואברח מהחדר שלי, אניח את הדברים שיש לי בלב, קצת מחוץ לכותלי הבית.
ועמוס לי נפשית אבל אני כאילו כבר בחופש. חוץ מיום אחד בשבוע שאני עובדת ואני רוצה להפחית את הלחץ ממנו.
ובעיקר מרגישה געגוע לאדם שיכולתי להכיר אבל זה לא.
והשכל כל כך מבין את זה כבל הלב מותש ורוצה את זה בצורה פשוטה.
ומלא טלטלות אלוהים.
והבטחתי לאבא שאסע אליו השבוע אבל נראלי שאני לא מסוגלת
אמאלה כמה בלאגן יש לי בפנים.
למה הלב שלי מרגיש בכזאת עוצמה.
באלי לבכות חזק.
אם יש לך הסבר שמצדיק את זהרוכב שמים
אז זה הגיוני בשבילך. תחשבי מה את רוצה להשיג מהטיפול, והאם בחירה בדמות לא רגישה תשרת אותך.
אני לא "כמוכם", אבל רוצה להגיב.תות"ח!אחרונה
לפעמים דווקא אדישות נובעת מהדחקה גדולה של הרגש של האדם. לי אישית קשה להאמין שיש "יקים" קרים בלי לב. אני מאמין (כן, אני יודע שזו אמונה, כי אין לזה כ"כ ביטוי במעשה, ובכל זאת) שגם להם בסתר ליבם יש לב. זה מה שכתוב שה' ימול את ערלת לבבינו, "...והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". בין אם בנבכי עצמוּתם מסתתר לב ובין אם לא, אני בכלל לא מקנא בהם, וברור שעדיף להיות עם עודף רגש (אף שלא אבין לעולם את ההתמודדות שלכם ואת הקושי שבזה, אבל לפחות במבט מבחוץ כך נראה לי) מאשר להיות חסר לב. אני אישית בתור ילד הייתי מאוד רגשן, בכיתי המון (אז הייתי רגיש מאוד...😉), והיום אני כבר לא כזה. אבל כבן-נוער (עד השביעית בערך) שערי הדמעות שלי עדיין היו פתוחים, והייתי בוכה בענייני דקדושה ב"ה. ואז בשביעית (זה היה ממש מעבר חד, ממש שמתי לב לזה) פתאום כבר ננעלו השערים. וכ"כ קינאתי בעצמי הקודם, וכ"כ רציתי שוב את המתנה הזאת. ועד היום לצערי לא ממש נפתח לי הלב (אני צריך יותר לעבוד על זה ולהתמקד בזה, לכן עכשיו בעז"ה אתחיל ללמוד על התפילה ולנסות לשפר את התפילה שלי), ואני כ"כ מקנא במי שהלב שלו פתוח, גם אם "פתוח מדי". זה הגיע למצב שעברתי לינץ', וזה פשוט לא כ"כ הזיז לי. לא בכיתי ולא כלום. רק עזר לי לכתוב שיר אחד וזהו. אז יש לי רק לומר שאני מקנא בכם, וזהו.
עוד רגע יוצאת מדעתיחצי משלם
שונאת שונאת שונאת שאני תלויה בתשובות של אנשים והם לא טורחים לענות במשך נצח ואני בלחץ זמןןןןןן אבל אין לי מה לעשות עד שיענו לי.
עשיתי לי מנהגמשה
כל פעם שאני נכנס ללופ הזזה ^ אני פשוט הולך לעשות משהו אחר. אחרת אני משתגעעעע.
אז זהו שזה קצת בעייתיחצי משלם
כי הדבר האחר שאני הולכת לעשות זה לישון או לראות איזה סרט/סדרה. בקיצור בריחה.
וכאמור, אני בלחץ זמנים אז זה דיי מטומטם שאני לא עושה בינתיים מה שאני כן יכולה לעשות בכ"מ.
לישון זה מבורךמשהאחרונה
סרט זה רק מחמיר את המצב על ידי הצפה חיצונית.
כן!משה
והדבר הנכון זה להיכנס לשם ולהיות שם. לא צריך לברוח מזה רק כי זה הצפה.
לגמריילדה של אבאאחרונה
באמת מדהים
מתנה..
אנרגיות של תשעה באבאנונימי (פותח)
פעם ראשונה שאני כותבת פה.
רגישה מאוד מאוד.
גם אתם מרגישים רע בסביבות ימים עצובים?
זה קורה לי ביום הזיכרון,
זה קורה בתשעה באב...
כשמתקרב היום מתחילות בגוף תחושות רעות, ממש הרגשה פיזית רעה ולא נעימה, כאילו משהו פנימי קולט את האנרגיה הכבדה יותר של היום.
זה רובד מיוחד של רגישות שלא הייתי מוותרת עליו, אבל ממש מסקרן אותי אם אני היחידה.
את לא היחידהמשה
אמצע הלילהאני פה דברו!
מרגישה רע להיות ערה ולא לישון, אבל יש לי תור חשוב מחר
צריכה לסדר את המקום שירות,טיפול רגשי
לא מצליחה לנשום
הייאני פה דברו!
עייפה ממש ומוצפת אני לא מצליחה לתפקד כמו שההורים שלי רוצים
מה מעסיק אותך?משהאחרונה
לכתוב לפחות 3-4 פסקאות על מה שמנהל לך את המוח עכשיו.
את לא היחידה, ויש עבודה שאפשר לעשות עם זהמשהאחרונה
עשיתי אותה בהצלחה לפני כמה שנים והיום אני יודע לזהות איזה כאב (פיזי!) הוא שלי ואיזה לא שלי.
מה אתם עושים כשמרגישים מרוקנים?כְּקֶדֶם
מנגןהוד444
או מתבודד
מה אתה עושה?
שומע מוזיקה/ישןכְּקֶדֶם
אבל לאהיה לי חשק לכלום היום
היי,קרן שמש~
הולכת למקום שקט, מנסה לארגן את עצמי ולראות מה קורה בתוכי.
בד״כ זה בשדות.
לפעמים גם מציירת,
מנגנת,
כותבת לעצמי דברים,
יוצאת לסיבוב נהיגה
הולכת לישוןרקאניאחרונה
אין לי סבלנות לעצמי
יש פה כאלה שמרכיבים משקפיים בלי מסגרת?מתואמת
קניתי משקפיים כאלה לראשונה, דווקא כדי שפחות יציקו לי בראייה (כלומר, שהמסגרת תציק לי), אבל אני מגלה שהחיבורים של המסגרת על העדשות עצמן גרועים יותר, וממש מרגישים כמו שריטות על העדשה...
תוהה אם יש לי מה להתאמץ להתרגל לזה, או שבאמת זה מציק וזהו ואני צריכה לחפש משקפיים אחרים...
וגם תוהה אם זה באמצ קשור לרגישות של אדם רגיש מאוד 
(זה ודאי קשור מהצד של קושי בשינויים...)
מתרגליםביישן נ
מנסיון
תוך כמה זמן? ובכמה התמדה של הרכבת המשקפיים?מתואמת
כשחייבים אז חייביםביישן נ
למשקפיים שלי דיי מהר
תודה.מתואמת
זה מאוד אישינקדימון
לי זה הפריע ובסוף חזרתי למשקפיים חצי מסגרת הרגילות, אבל אחותי למשל, התרגלה יזה ממש נוח לה. תן לזה תקופת ניסיון.
תודה.מתואמתאחרונה
מוצצצפתתתתתחצי משלם
יצאתי מדעתי, תכף אשוב😔
דיברתי שיחה חברית ופתוחה עם אחד המנהלים בעבודהרוכב שמים
הודיתי בפניו שאני חושש ממנו. וזה קצת מצחיק, כי הוא טיפוס ממש חמוד ולא מאיים, פשוט הוא מאוד בטוח בעצמו והפוך ממני בכמה תכונות.
מאז בכל אינטראקציה שלנו הוא מזכיר לי את זה בחיוך, ואני רק יותר מובך ונסגר.
לא נעיםילדה של אבא
ואיך הוא הגיב?נושאת עינייםאחרונה
רעיונות למקצועות לאנשים רגישים מאודאנונימי (פותח)
קצת עליי:
חכמה מאוד אך לא ריאלית, נטיה לרבי מלל, סקרנית מאוד, אוהבת ללמוד, יצירתית, בעלת מעוף, לא מסגרתית, מסודרת, מאורגנת, תקתקנית, אחראית, ראש גדול, אוהבת לעבוד לבד ואת השקט שלי, מחפשת עבודה עם התחדשות, גיוון ומצד שני - שיכולה לייצר לעצמי שגרה סבירה בתנאים שקטים ונוחים ולא מציפים...
מחפשת להרגיש משמעות/ משמעותית. משמעות לא בהכרח מתוך עבודה עם אנשים, רוצה לעזוב את עולם החינוך כי הותשתי נפשית בטירוף, גם לא מאתגר אותי שכלית וגם קשה מאוד לשרוד עם רגישות במשרד החינוך, בנוסף כמובן לא מתגמל כלכלית... אפילו עדיף מקצועות לא עם אנשים בצורה אינטסיבית.. זה גומר עליי.
מצד שני - כן להרגיש את המקום שלי להיות ראש גדול, יוזמת, להביא לידי ביטוי את האחריות והיצירתיות והמעוף שלי, שארגיש תורמת ונתרמת ובעיקר אהנה ואתפרנס לביתי 
כלפי חוץ למדתי עם השנים לשדר ביטחון עצמי ואפילו אסרטיביות, כך שאני מאוד "עוברת מסך" וכלפי חוץ תופסים ממני בחורה מרשימה, מבפנים כמובן מאוד רגישה ושברירית ועדינה. מצד אחד אפשר עבודות שצריך לשחק בהם את המשחק, מצד שני - שרוב היום אני בשקט שלי ולא באינטרקציה אינסופית כדי לא להגיע להתשה ושחיקה.
אשמח לשמוע כיוונים רגע לפני שמתייאשת ונשארת בכלוב הזהב של ההוראה והוא כל כך לא בשבילי...
תודה מראש!
מזדהה ממשאחווות
בדיוק מחפשת גם להחליף מקצוע
אבל אני כן מאוד אוהבת אינטראקציה עם אנשים
אז נראה ...
זה הם הדפוקיםאגוז16
יש ערבים שפשוט מתנהגים כמו תת אדם . לא ברור למה הרופאה לא עצרה אותם מלהידחף בכח
גם לכם קפה עוזר להרגיש יותר מחוזקים לכמה שעות?מב'
ושאלה שנייה.
אשמח לשמוע האם יש פה עוד אמהות בקבוצה שמרגיש להם מאוד מאתגר להיות אמהות
....תות"ח!
אבל אם הקפה לא הפוך אז הוא כן עוזר....😜?
אני לא סןבלת קפה... אבל שוקולד עוזר ליאנונימי (3)
לא יודעת אם קשור דווקא לרגישות או פשןט לתאווה🤷♀️
לגבי האימהות, אז כן, זה בהחלט מאתגר... והכי קשה לזהות ילדים שלי שגם רגישים ובכ"ז אני לא מצליחה להגיע אליהם כמו שצריך 
ואני גם לוקחת ללב כל כישלון עם הילדים... (אבל אחרי עבודה עצמית וגם בטיפול רגשי המצב טוב יותר)
וברור לי שהילדים מושפעים מהרגישות שלי, גם אלה שלא רגישים בעצמם...
אני מדמיינת את האמא היציבה והחזקה הזאתמב'
שכל אחד רוצה לעצמו
שלא לוקחת קשה שום דבר
ולא מושפעת יותר מידי ממצבי רוח
האמא שהייתי בטוחה שיום אחד אגדל להיות
ו...
מגלה שאני לא אהיה ככה לעולם
במה הם מושפעים לדעתך?מב'
אחד הדברים הכי קשים (גם מהצד וגם בפועל)משה
כשילד מוצף ומשתגע, וההורים שלו מוצפים ולא מצליחים לתפקד עם זה.
סיפור חיי, במידה רבה, ואולי אחת הסיבות שבגללה הבכור שלי מכור באופן קיצוני למחשב שלו. הוא למד מאבא (וגם מאמא) איך בורחים למסך.
קפה עושה לי חרדות במיידי.אנונימי (5)
ומסתבר שזה קיים ולא רק אצלי...
אמהות זה מאתגר? מאד
מצד שני- לי, הילדים זה החיים
הן אלו שהחזיקו אותי ברגעים הכי קשים
הצורך להיות איתם, לגונן, לשמור... שמר עלי.
הבעיה מתחילה כשהם גדלים וצריכים אותי פחות ופחות...
יש לנו קשרים מצטיינים, אבל הם פחות בבית, מסתדרים
ואני נשארת המון שעות לבד ובמיטה כי הם גם ככה לא רואים..
בני כמה הילדים שלך?משהאחרונה
במה הם מתעניינים?
הי לכם מרגישים ורגישיםמתייעצת גירושין
הי מעדכנת בקשר לבית הדין - אנשים רגישים מאוד
שיתפתי פה על דיונים. והנה הדיון הבא מתקרב.
ממה שאני מבינה הדיונים לא פשוטים רגשית לכל הצדדים.
אשמח לעיצות איך להתמודד במינימום הכאבה לאחר ולעצמי
משפט זה לא התחום המועדף עלי. מטבע הדברים.
להביא איתך מישהו שיתמוך בךפרח-אש
לקחת זמן לפני להתכוונות ואחכ לאוורור.
לנשום הרבה
לשים על היד או בגד ריח שעושה לך טוב
(ב''ה לא כותבת מניסיון אלה פשוט המלצות לזמנים אינטנסיביים רגשיים וקשים)
תוך כמה זמן אתם מתאוששים מקונפליקיטים?מתייעצת גירושין
תלוי אם הקונפליקט הסתיים באמת...אנונימי (3)אחרונה
או שתוצאותיו ממשיכים למשך השנים הקרובות.
אם מדובר במשהו חד פעמי שהגענו אליו בטעות, ואחר כך הצלחנו לפתור אותו בדרך כלשהי/שיש לנו רעיון איך לרדת מהעצים ולפתור אותו, זה כמובן הרבה יותר קל.
רוב האנשים נוחים לסלוח ולפתיחת דף חדש (גם אם כמובן לא הכול נמחק לגמרי אף פעם).