פורום שירות לאומי (עמוד 157)

מה בדיוק..??

דברי איתי..

 

מה שלומך?

הצלחת להירשם?

אם לא, יש עוד המון מקומות פנויים לסיירות בשבוע הבא.

תנסי לתת כיוון של מה שאת מחפשת ונעזור לך...

 

בהצלחה!

שח"ם- עולים לעתיד טוב יותר.. מאחר והתכנית פועלת ב 11 ישובים ועם למעלה מ 80 תקנים (!!)- יש עדיין מקומות פנויים. נשמח אם תרשמי לאחת הסיירות להיכרות. בג-ד-ו-ל- עבודה עם ילדים ומשפחות, בעיקר יוצאי אתיופיה. מדובר בחונכות אישית ואינטנסיבית, גם בבתי המשפחות, בשילוב עם פרויקטים ועשייה גדולה יותר בשכונות.
ראש גדול, רגישות ואהבה- חובה!
לפרטים נוספים, סיגי: 0525665072

יש לך ארנב מיוחד...

ובקשר לסיירות: אלה החיים! ככה מחפשים ומוצאים עבודה. בקטע הזה י"ב באמת כיתה קשה כי היא שונה מכל מה שהכרת. כי את צריכה להחליט מה איתך שנה הבאה.

 

טיפים לא יעזרו, כי כל אחת היא משהו אחר! ולא נראה לי שאפשר באמת לנסח בעניין הזה טיפים!

 

פשוט תהיי את. באמת. וזה גם יעזור לך להגיע למקומות הנכונים לך וכך תתקבלי ויהיה טוב

 

ותתכונני לתהליך ארוך. שלא תחשבי שזה הולך בקלות, ואפשר גם לעבור שירות באמצע שנה, זה לא כל כך נורא. העיקר שיהיה לך טוב באמת.

 

 אנדרלמוסיה- את כתבת בדיוק את מה שאני מרגישה.. גם אני ממש בלחץ.

אל תדאגי, ה' יעזור לנו.. יהיה טוב!

קודם כל, אני מקווה שההודעה הבאה שתכתבי תהיה תחת כינוי רגוע, מסודר ושליו יותר.

נכון, זה מלחיץ- אבל אני בטוחה שאם תתכונני בצורה נכונה ותבואי עם הידיעה שלא בוחנים אותך בתור אדם אלא את ההתאמה שלך לתפקיד- תדעי שבאמת שהכל לטובה!

את לא מציעה את עצמך למכירה אלא מחפשת מקום להעצים את עצמך ולתרום ממה שיש לך.

 

עכשיו כמה טיפים:

1. להגיע בזמן, להיכנס לשירותים, לשתות כוס מים ולחייך!!!

2. לשאול את הבנות שירות את כל השאלות שאת רוצה. כדאי להכין מראש כמה שאלות(כדי לא לשכוח)

3. להתרשם לא רק מהעבודה עצמה שאת הולכת לעשות אלא מהאוירה, מהצוות, מהאוכלוסיה שאת הולכת לעבוד איתה.

4. בראיון עצמו- לשבת בנינוחות(כל אחת והתנוחות הנוחות לה) אבל גם בצורה מכובדת.

5. לחשוב לפני שעונים- זה לא מבחן שהתכוננת אליו מראש0אבל גם לא שעה לכל שאלה)

6. מותר להגיד "לא יודעת"

7. להאמין שהכל מלמעלה ושאם זה- זה, זה יהיה ברור להם!

 

 

המון בהצלחה!

 

חיווווולה!!!!!

קחי חיבוק יעזור?

מתעלייך

זה דבר מבאס, אבל אין מה לעשות חוץ מלמכור את עצמך..

לדעתי תשתדלי לא להילחץ, לא לחשוב על זה יותר מידי מראש, לזרום בסבבה, ולקחת הכל באיזי.

מקסימום מה יקרה, לא יקבלו אותך? אז כנראה זה לא המקום בשבילך! כנראה יש מקום אחר שצריכים אותך ומחכה רק לך!! הכל לטובה!!!

מלא בהצלחה!! 

אז שיהיה הרבה בהצלחה !

ומנסיון אפשר לעבור גם בחודש האחרון של השנה למקום שרות אחר אז נכון זה לא תמיד מומלץ אבל עדיין אפשרי.

שיהיה בהצלחה !

נ.ב. לא חייבים ללכת למקום הכי קשה ואתגרי אפשר למצוא בכל מקום אתגר, הכל תלוי בך אם את ראש גדול ? או ראש קטן?

ועל תהייה לחוצה כי זה לא עוזר תשאלי מה שבא לך ועדיף שתדברי עם הבנות שרות שנמצאות במקום כי הרבה פעמים מיפים הכל מסביב ואומרים שהכל מצוין היחס האנשים...וכו... למרות שיש מקומות שזה בדיוק ההפך.

 

חברה- אני ממליצה לך להישאר רגועה מאוד כי:

א'- תקחי את זה כתקופה הכי יפה שיש לך, כי  היא לא תחזור עוד...

ב'- וזה לא כזה מלחיץ באמת.... את תהיי באמת בסוף איפה שה' בחר לך!!!

ג'- אל תדאגי את תהיי בסוף במקום שתהיי מרוצה בו גם בלי הלחץ הנורא הזה...

                            שיהיה לך ב"הצלחה רבה

                                                                מחזיקה לך אצבעות שמיניסטית

בס"ד

אבל לכתוב משהו זה יהיה פשוט חזרה על מה שכולם כבר אמרו.

לחקור - את בנות השירות הנוכחיות וגם משנים עברו! הבנות של השנה יכולות להיות בסבבה עם המקום, או לסבול, והבנות משנים עברו יכולות לתת פרספקטיבה חיונית - של "הייתי שם, אז אני מכירה, אבל אני כבר לא שם, אז אני יכולה להיות יותר אמיתית".

להירגע - לא משנה כמה יגידו לךלהירגע, זה לא יקרה אם לא תרצי להירגע. לנקות את הראש, לשבת עם עצמך, לשתות כוס מים - דברים בלתי אפשריים, במיוחד אם את כל הלילה נשארת ערה מפאניקה, לא היית מסוגלת לשבת בנחת-רוח לרגע, ויש לך בחילה נוראית ואת לא מסוגלת לשתות כלום.
תחשבי על זה ככה - זה כמו זריקת רופא. זה מפחיד בהתחלה, אבל כשזה עובר - לא רק שזה נגמר, זה גם עושה לך טוב. בשונה מהזריקה, כל זיירת (גם אם לא התקבלת) היא טובה; זה נותן לך שיעור לחיים. זה מלמד אותך מה היה טוב ומה היה פחות עדיף לעשות, וגם מפתח כישורים בין-אישיים.

להשתתף - אם זה בדיונים קבוצתיים, פעילויות של המקום או פטפוט מתוח לפני הכניסה לראיון האישי, אל תבודדי את עצמך. הכיפה - מקומה בתיק, תחכי לאוטובוס חזרה הביתה בשביל לפרק עצבים ולסרוג. תדברי עם הבנות שגם באו לבדוק - על הפחדים, וסתם דיבורי סרק (ההכתרה הממשמשת ובאה, בגרויות, החברה שאתן בטוחות שתתארס עוד מעט, הקומונרית, המורה הזו שאתן תמיד תכתבו בהמלצות... כולכן שמיניסטיות, יש נושאים משותפים. לא קשה למצוא כאלה). תאמיני לי - אני עשיתי את זה כבר בסיירת הראשונה, ואני עדיין בקשר עם 2 שנות שהייתי איתן ב-2 סיירות כל אחת. זה כיף גדול.

להינות - אני הייתי ב-6 סיירות נפרדות, וסיירת המשך אחת. מתוך אלה, הסיירת היחידה שלא נהניתי בה, היתה לי הכי מזעזעת. אני פשוט זוכרת שהיה לי פרצוף עקום כל היום, ולמרות הנסיעה (ואני בד"כ אוהבת נסיעות), סבלתי.
בנות, תהינו! אם זה בגן, תשחקו עם הילדים. אם זה במדרשה, תדפדפו בסדנאות ותשאלו את הבנות על פעילויות קודמות. אם זה באולפנא, תסיירו בה קצת. אם זה במוזיאון, תצטרפו לקבוצת הדרכה. תפיקו מהמקום את המירב. טיפ מרכזי וחשוב - אם אתן מוצאות את עצמיכן משתעממות בסיירת, או סובלות, פשוט תקומו ותלכו. אם זה משפיע עד כדי כך שאתן חשות את זה תוך שעתיים-שלוש, בשנה הבאה אתן כבר תסבלו הרבה יותר.

אם מישהי חולקת, היא מוזמנת להגיד לי... אבל אני כבר עברתי את זה. יש לי את צלקות הקרב... =]

ב"הצלחה! היכונו להיום בערב... XD

-גבריאלה

מה עם חיי נישואין? האוניברסיטה? חינוך הילדים??

כל זה מתגמד לעומת השירות הלאומי????

 

לא נראה לי.

בשיל"ת שרות לאומי תורני אין סיירות.

 

הבת נפגשת עם רכזת האזור שבו היא גרה לראיון אישי

 

שבו הן מחליטות ביחד מה מקום השירות המתאים ביותר לבת?

 

ואז הרכזת שולחת אותה לראיונות במקומות השרות.

 

הכול נעשה לטובת הבת וללא לחץ.

 

אנדרלמוסיה יקרה,

 

ראתי שאת גרה בפ"ת ולכן רכזת שיל"ת שלך היא ענבל

 

מספר הטלפון שלה הוא:  0508440560

 

בהצלחה,

חלילה לא כדי לזלזל, אלא באמת מעניין אותי

הוא המשך הלימודים שלך באותו מוסד. במהלך שנת שירות הרי לא תסיימי את התואר, אלא תספיקי מספר קטן יחסית של קורסים. ואז תישארי ללמוד באותו מוסד, ולשלם כמובן על המשך לימודייך. זה הניחוש שלי- וזה משתלם למי שמתעניינת בשילוב הזה.

טכני היקרה,

 

ראשית, אני שמחה שאת שואלת - וחושבת שתשובתה של נעה היא בהחלט חלק גדול מהעניין. באוניברסיטת חיפה ישנם תחומים מאוד חזקים - כגון פיזיוטרפיה, משפטים וכו'. מכיוון שבנות שירות נוטות לבחור בערים מרכזיות יותר - ופחות מתמקדות במקומות כמו חיפה, יש לאונ' אינטרס שיווקי. כפי שכתבה נעה, בת שתתחיל ללמוד באונ' ותראה שמדובר באונ' רצינית עם לימודים אקדמאים ברמה גבוהה - סביר להניח שתישאר.

 

ישנה עוד נקודה - והיא מבחינתנו לא פחות חשובה ואף יותר! חיפה זקוקה לחיזוק של צעירים דתיים! כפי שראית, הלימודים האקדמאים ניתנים בשילוב עם גרעין "יתד" - "צעירים למען חיפה". יש רצון עז להביא צעירים דתיים לעיר על מנת לתרום לאופייה. בנות שתגענה לשרת וללמוד בחיפה, קיים סיכוי שתישארנה - וזה שווה המון!

 

מקווה שעניתי לשאלתך 

תודה שוב לנעה ושיהיה יום נפלא!

אם כבר מדברים על פרוייקטים שנותנים ערך מוסף אז ישנו פרוייקט משותף של ע.שלומית  וע. על"ה למען העיוור.

מיועד לבנות ובנים עיוורים ולקויי ראייה אשר יש בידם תעודת עיוור ומעוניינים לעשות שירות לאומי. הם מקבלים ליווי צמוד וישלבו גם הם שירות עם השלמת בגרויות, פסיכומטרי, לומדים להיות עצמאיים, חלקם משולבים בדירות שירות.

 

אם אתם מכירים מישהו עם לקויי ראייה אז כדאי! זה פרוייקט מדהים ומרגש!

כל אחד עם תעודת עיוור יכול לקבל את התוכנית מכיוון שהתוכנית היא מטעם עמותת על"ה.

 

בהצלחה!

גרעין פשוט תותח!!ויש לנו מרכז להעמקת יהדות!!עם מנחה תותחית!

כדאי לכן לבוא!! מצפה לראותכם!

מי שרוצה פרטים,אז בשמחה!

 

יום שמח!

יש בו מרכז להעמקת יהדות וגם גרעין נפלא!!

גם במרכז (כ25 דקות מפתח תקווה) וגם עובדים בתוך העיר אריאל!

ממש כל מה שבקשת..

 

ובנוסף--> קהילה מקסימה, חמה ותומכת!! מומלץ!!

של הר' מיכה הלוי, בנחלת יצחק בת,א.

משולב עם הגרעין של אביב התורה.

מקום קטן, חם ואוהב ממש! (עשיתי שם שירות לפנ כמה שנים.. זה המקום הכי כיפי בעולם...)

אם את רוצה עוד פרטים- את מוזמנת באישי...

טוב, יש פה בדיוק את מה שאת מחפשת- בבוקר מרכז לזהות יהודית ואחה"צ גרעין מקסים!!! (הייתי שם שנה שעברה ונהינתי מל רגע!)

אז אני אפרט קצת על כל אחד מהם.

מרכז לזהות יהודית- יש 4 בנות שמעבירות יהדות בגנים ובבתי ספר יסודיים ברמת השרון. בבוקר בד"כ יש מערכת קבועה של שיעורים, בצהריים הפסקה ואחה"צ  חוזרים למרכז להכין הדרכות או להתנדב בגרעין. לגבי ההדרכות, חלקן מוכנות ואת חלקן הבנות מכינות. לקראת החגים יש בד"כ יותר עומס של הדרכות וגם הרבה פעמים הביאו לנו מישהו שידבר איתנו על החג/ הארוע ואז אנחנו לומדות את הנושא לעומק וזה ממש מעולה ותורם.

לגבי הגרעין- גרעין מקסים, כ30 משפחות מדהימות וחמות, יש קשר מעולה איתם, לכל בת יש משפחה מאמצת ופעם בחודש כולם נשארים לשבת וזה ממש כיף!

לגבי הפעילויות של הגרעין- חלקן קבועות כמו- חונכויות לילדים, "חממיות" (שזה משפחות גרעין שמאמצות ילדי רווחה מס' פעמים בשבוע אחה"צ), פרויקט "פנימה" – זה בבי"ס רימון ועושים שם פעילויות המשלבות מפגש עם זמרים ועם מוזיקה יהודית וחברותות אישיות לסטודנטים הלומדים שם, פרוייקט "גרסא דינקותא" שבו מקיימים אירועים לילדים סביב מעגל השנה.

ויש גם פעילויות חד פעמיות כמו מסיבת ט"ו בשבט, חנוכה, סוכות, טיול לירושלים וכו...

לגבי האוכלסיה שאיתה עובדים, מדובר במשפחות מאד חילוניות, במצב סוציו-אקונומי גבוה, חברי כנסת, אנשי תקשורת וכו' וזה ממש מדהים להגיע דווקא לאוכלסיה כזו ולחזק אצל אנשים אלו את הצד היהודי שבהם...

בקיצור, ממליצה בחום!

[הצחוקים הוא שאל רוב הגרעינים-מרכזים שכתבו פה אני מתכוונת ללכת לסיירת, רציתי לשמוע על עוד נוספים. ב"ה החכמתן אותי, תודה!]

 

 

 

(אם מישי רוצה יותר פרטים אפשר באישי..)

יא' אללה איזה גרעין תותח!!!

רוצה יותר הסבר.. בכייף..

שלום לך, אם את מחפשת באמת גרעין חם ואוהב עם קהילה מחבקת שרק מחכה לבנות שרוצות לתת - כדאי לך לנסות את גרעין יבנה! ישנם עדיין מספר תקנים פנויים במרכז להעמקת יהדות ביבנה בשילוב עם הגרעין. כדאי לך לנסות...

לפרטים התקשרי לעידית: 052-8990456

ושיהיה בהצלחה!

בהחלט יש מצב שתתקבלי לשני המקומות. אין שום קשר לזה שמדובר באותה רכזת.

(בנות יכולות להתקבל גם ל5 מקומות, אין הגבלה בזה).

בהחלט יש מצב שתתקבלי לשני המקומות. אין שום קשר לזה שמדובר באותה רכזת.

(בנות יכולות להתקבל גם ל5 מקומות, אין הגבלה בזה.

בהחלט יש מצב שתתקבלי לשני המקומות. אין שום קשר לזה שמדובר באותה רכזת.

(בנות יכולות להתקבל גם ל5 מקומות, אין הגבלה בזה.

שלום לך "אנדרלמוסיה" (אני בטוחה שרק נדמה לך ש"האנדרלמוסיה" חוגגת... בסוף הכל מסתדר ב"ה!)

 

אין שום בעיה לבדוק 2 מקומות שירות אצל אותה רכזת. קבלה למקום שירות הנה החלטה לא רק של הרכזת אלא גם של המקום עצמו. במידה ותתקבלי ב- 2 המקומות (או יותר) - תהיה לך האופציה לבחור מתוכם. אם לא תתקבלי לאחד מהם - בהחלט לא בטוח שהרכזת היא זו שפסלה אותך - כך שבהחלט כדאי לנסות!

 

מכיוון שאת מעוניינת במקומות שירות של אותה רכזת - אני ממליצה כן לוודא שיש לך "קליק" איתה. אם מסיבה כלשהי לא - יכול להיות שכדאי לך לבדוק גם תקנים של רכזות אחרות.

 

איך שלא יהיה - שיהיה בהצלחה!

אני לא מצליחה להירשם לסיירות!

למה כל שנה זה אותו דבר ואף שנה הם לא משנים את זה..

כרגיל האתר שוב קרס...

 

לי ולכמה חברות שלי זה עזר.(אפילו שלמעשה זה מצחיק, כי זה רק יוצר יותר עומס על המערכת..)

בתכל'ס כל שנה זה מתבלגן וכל ההרשמה הזו דרך האינטרנט לא שווה כלום

 

בלי לחץ, מקומות עוד נשארים פתוחים אחרי תקופת הסיירות!

טכני צודקת..

 

 

בהצלחה רבה לכולן!

אני שומעת מהרבה בנות שהן הולכות לאותם עשרה מקומות. הבעיה היא שלא לכולן יש מקום בקו לחיים, שמחה לילד, הגרעין באופקים, כפרי הנוער, ובתי הילד (כל זה- לצורך דוגמא). עוד בלי לשאול אם זה מתאים לכולן, ברור שאי אפשר שכולן יתקבלו- כי יש שם מספר תקנים מוגבל. בו בזמן, המון מקומות נשארים בלי בנות, למרות שהם מקומות טובים ומשמעותיים. כדאי להעזר בקשריות או במוקד של העמותות השונות, ולנסות לברר על מקומות נוספים, פחות מוכרים. המון סיירות עדיין לא מלאות. בהצלחה!

נאוה יקרה,

קודם כל, איזה כיף שהתקבלת!!!

לגבי תשובות, את ממש לא חייבת להחזיר עכשיו תשובה. לדעתי, תגידי לה את האמת ותספרי לה על המצב. אני בטוחה שהיא תבין.

במידה והיא תלחיץ אותך(מה שלא נראה שהיא עושה) תעשי חישוב מה כדאי לך לענות.

 

המון בהצלחה!

שמעתי שהוא גרעין מעולה!ממש! אם את מחפשת שרות אינטנסיבי ומשמעותי כדאי לך לברר עליו, שמעתי שהן עובדות ממש קשה אבל ממש נהנות, אני גם חושבת על שנה הבאה שם..היום ראיתי מצגת שלהן ב"יוטיוב" - נראה סבבה...בהצלחה!

תודה

אנחנו בעיצומן של הסיירות!

גרעין קטמונים פועל בשכונת קטמונים בירושלים שמטרתו היא עזרה לאוכלוסיות רווחה והתערות בקהילה תוך חשיפתה לתכנים יהודיים.

הבנות משרתות במגוון תפקידים: תיכון, בי"ס יסודי, בית אבות, "והדרת", גני ילדים, חינוך מיוחד ולשכות רווחה.

הגרעין מאוד אינטנסיבי, מלא פעילויות והפקות!

ועל כולם מנצחת הרכזת-אשירה-שנותנת את כל כולה לבנות ולגרעין.

מומלץ!!!

 

בהצלחה!

אני רוצה חינוך מיוחד.

תודה

תורידי לחץ

יש סיירת ביום חמישי ויש עוד סיירת שבוע הבא.

אם את לא מצליחה להירשם דרך המחשב-נסי להירשם טלפונית אצל אשירה הרכזת.

 

בהצלחה!

בס"ד

באתרים של בת-עמי, האגודה להתנדבות, ועמינדב - משום מה, הם שולחים אותי ישר ליחידה להכוונת חיילים משוחררים כשאני מקליקה על הקישור של 'זכויות והטבות'. טוב, נו...

כעיקרון, אם את עושה שנתיים, ההטבות עולות, וכמעט משתוות לאלה של חיילים משוחררים. שנה אחת מזכה אותך בפיקדון ומענק, אבל שנתיים מזכה בנקודות במשרד השיכון, זכויות עם ביטוח לאומי ומיסים, ועוד.

איזה מין זכויות את רוצה לדעת? כי אם זה קשור לדברים יותר ספציפיים, שאלות כאלה צריך להפנות למוקד של אחת מהאגודות (אם את שמינסטית) או לרכזת שלך (אם את כבר עושה שירות).

ב"הצלחה! =]

-גבריאלה

שמותאם לבנות שירות [על משקל מסלול חיילים]?

צריך להביא להם צילום של הכרטיס שירות לאומי, ואז אפשר לקבל מסלול חיילים 

כי בלי זה חשבון הטלפון החודשי שלך הוא יותר מ300??????

 

בד"כ התפקיד הוא לשחק עם הילדים ולעזור להם להשלים את החומר הלימודי שהם מפספסים במהלך תקופת האישפוז.

כמובן שנוצרים גם קשרים מאוד מיוחדים עם הילדים החולים ובני משפחתם.

 

בהצלחה!

לא הייתי שם ממש בשירות אבל הייתי במרכז להעמקת יהדות ולימדנו שם. האמת שלי לא ממש יצא ללמד שם אבל חברות שלי שהיו שם סיפרו שזה בית ספר ממש חמוד, מורות אכפתיות, מנהלת חמודה וילדים ממש טובים ומושקעים

שבוע אחרי תקופת הסיירות כל המקומות צרכים להחזיר תשובה לבנות דרך אתרי האינטרנט.

בפועל, יש מקומות שמודיעים גם בטלפון

צודקת..

 

אמרו שפשוט לא נצליח להרשם..

ההגבלה היא עד 5 סיירות חינוך- אח"כ לא תצליחי להירשם.

 

בהצלחה!

ואני בכלל בהתחלה נרשמתי רק לסיירת אחת.

הי!

רציתי לעדכן אותך שסיירות לתקנים של עיריית ירושלים אינם בהרשמה כוללת של חמש הסיירות אלא פניה ישירה למקומות השירות, מה שיכול לתת לך יתרון ופתיחת אופציות נוספות. כנסי לאתר העירייה ותראי את כל התקנים שלנו. בטח חלק מהם יעניינו אותך!

בהצלחה רבה!!

ההורים המקסימים שלי נותנים לי חופש מוחלט בהחלטות שלי

כשאני מבקשת מהם- הם יושבים איתי ועוזרים לי, והם נורא מעורבים בסיירות שלי ובמה שאני רוצה- אבל הם נותנים לי להחליט מה טוב לי.

(מבחינת המיקום בעיקר..) אבל בסופו של דבר אני כן הולכת.

ז"א: הם לא יימנעו ממני, הם ייתנו לי לנסות ויתפללו שאתחרט....

מה שכן - ממש אין תמיכה מצידם וזה מבאס. =\

 

אוהבת את ההורים שלי!

בס"ד

אמא שלי בחרה שלא להתערב בתהליך הסיירות, אבל היא דאגה להביע את דעתה כל פעם שהודעתי לה על סיירת במקום שהיא לא חשבה שיתאים לי.

אני הלכתי בכל זאת, והתוודעתי לעובדה שהיא אכן צדקה בהערותיה...

למרות זאת, אני לא חושבת שהבדיקה שלי באותן מקומות היה כזה רע. יצאתי קצת מבועת האולפנה, ראיתי את הארץ (הייתי בצפת, גליל תחתון וערד, בנוסף ל-3 מקומות בירושלים) והיה נחמד... אולי לא לכיס של אמא שלי... אחרי הכל, לא היו לי הסעות חינם... =\

בקטע של המרחק - נראה לי שבמשפחה שהבת היא בכורה, זה יותר משחק. אני שניה, ואחי חייל, לכן הוריי רגילים לזה שאנחנו נעלמים מהבית חודש ימים. חוצמזה, הייתי בפנימיה, אז זה לא מכה כ"כ קשה.

כדאי מאוד לשבת עם ההורים ולשאול את דעתם. את כבר בי"ב, את בורחת להם בין האצבעות... אז לשתף אותם קצת יהיה נחמד.

ב"הצלחה! =]

-גבריאלה

ברור לי מה הדעה של ההורים שלי-ומה הם חושבים. אין להם בעיה להגיד אותה. אבל הם לא אומרים ומביעים אותה בצורה מעצבנת, הם לא לוחצים. כלומר-אני רוצה דברים מסויים, הם חושבים על הדבר המסויים הזה כל מיני דברים, אבל לחלוטין הבחירה בסוף היא שלי. וברור לי שגם אם אלך למקום שהם לא ישמחו בו-תהיה לי תמיכה מהם..

הם אפילו לא ידעו מתי אני נוסעת ולאן-לפעמים ערב קודם או בבוקר אמרתי שאני נוסעת לסיירת...

 

אם יש לך קשר טוב עם ההורים, אני ממליצה לך כן לשתף ולשאול את דעתם.

 

בהצלחה!

איפה שאני עשיתי-מתוך אנושיות יש עקרון ששולחים לכולן מכתבים, ומשתדלים כמה שיותר מהר(לפעמים תוך פחות משבוע)

אבל בעקרון המוסדות לא חייבים לשלוח-תשובות מגיעות באתר אינטרנט(אם אני לא טועה, לוקח בערך חודש לתשובה)

שבלולה יקרה,

בני עקיבא היו אמורים להחזיר ך תשובה עד היום.

אם התשובה לא נמצאת באתרי העמותות של השירות הלאומי וגם לא קיבלת תשובה,

אשמח אם תפני למקשרת שלך או תעבירי לי את הפרטים שלך ובלי נדר- תקבלי תשובה עוד לפני פתיחת הסיירות.

זה גם מצריך מיונים מוקדמים?

 

מה בדיוק התפקיד שלה?

 

הבנתי שיש דבר כזה שנקרא 'רכזת נוער' - זה אותו דבר?

בד"כ זו יוזמה שמישהי לוקחת על עצמה (בגרעינים)

זה לא קשור לתפקיד רכזת נוער - ששם את צריכה לעבור ראיון לתפקיד עצמו

והעיקר שהם רוצים קומונריות רציניות...

לפי מה שזכור לי, הם לא שוכחים אף אחד..

 

וגם שתדעו שלפעמים לוקח להן זמו לשבץ, אז לשים לב לזה ולא להלחץ!!

בסוף כל אחת מוצאת את מקומה!

 

אין על כח אדם. קכ"א.. כשתגדלו תבינו..;)

יכול להיות שיש בעיה בדואר, ולכן המכתב מתעכב..

אני אדם שמסתדר טוב מאוד גם עם אנשים ששונים ממני

או האורח חיים שלהם שונה משלי.

לדוג' אצלנו יש בעיה בחדר שיש בת אחת שהיא די מפוזרת

וכל הבגדים והחפצים שלה מפוזרים בחדר וזה מאוד שונה

מהחדר שלי לדוג' בבית.

ולגבי הדירה אז כן יש לפעמים דבירם מעצבנים שלא כולן שותפות

כלים\מורידות פחים.

אבל אני ב"ה לומדת להסתדר עם זה למרות שזה שונה מימה שחונכתי

ומימה שהורגלתי בבית וכו'..

 

לומדים להסתדר, מה אני יכולה לומר לך?

וחוץ מיזה אם יש ממש בעיות אז אפשר לפנות אל הרכזת שלך והיא

תטפל בבעיות..

בע"ה לבוא עם מחשבות טובות ולא עם חששות ופחד ומחשבות שליליות

ויהי רצון שהשנה הזאת תהיה שנה מעולה בכל התחומים ותצליחי בכל

מה שתעשי..

 

 

 

אצלנו לא ממש היינו דירה כי היינו בתוך פנימיה, ובכ"ז, עצות שבעז"ה יכולות רק להויעיל- מנסיון!

 

להיות ראש גדול! ממש! אחריות, אכפתיות, יוזמה. (לא פראיריות). ואני אסביר:

 

אצלנו בנות היו רבות מי תשטוף כלים ומי תנקה (כי כל אחת הסבירה למי דווקא היא צריכה לשטוף ולא אחרות).פשוט ראית שיש כלים- שטפי. צריך לטאטא או לנקות קצת יותר-נקי (לפחות את החלק הציבורי של הדירה, ובכלל לא מזיק גם את החדרים של האחרות, אם הן בנות אכפתיות, הן ישתפו פעולה וינקו פעם הבאה בשבילך).

ואפשר גם לסדר אחת לשניה את הדברים, מיטה, וכו'. (אם זה לא מפריע לה שנוגעים לה בדברים).

[מנסיון-חזרתי פעם לדירה עיפה מכל היום וממה שהייתי צריכה לגמור בערב, וממש לא היה לי כוח לחשוב על לסדר את הדברים שלי ולפרק את התיק שנשאר מהבוקר-יום ראשון. מסתבר שחברות שלי סדרו לי את המיטה, ואת הבלאגן הגדול, שאני אוכל ללכת לישון, את השאר סדרתי למחרת... אין לך מושג מה זה עושה! פשוט כיף ומשמח!)

 

היינו עושות הפתעות משמחות אחת לשניה- אם רואים שמישהי בלי מצב רוח, אז מתעניינים, מפנקים אותה, (היינו ליד העיר אז יכולנו לקפוץ בקלות ולקנות גלידה או משהו כזה)., צ'ופר/פתק קטן וכו'.

 

אם אחת מכן חולה, ואתן עושות שירות באותו מקום, אפשר לבקש מהילדים (בעיקר אם זה ילדים) שיכתבו/יציירו לה מכתבי רפואה שלמה (כן, כמו שעושים בגן). אפילו שהיא תראה את זה רק כשכבר תחזור לדירה בריאה.

 

ימי הולדת- כנ"ל, לא צריך הרבה יותר מכמה בלונים ועוגה- העיקר היחס.

 

עזרה גם בדברים הקטנים, ביום יום: בלהכין פעילות, צ'ופרים, רעיונות, סתם (וזה אף פעם לא סתם) הקשבה, עזרה בעבודות כמו גזירה, צביעה וכו' (שיכולות לקחת הרבה זמן, וביחד תמיד הרבה יותר נחמד).

 

לעשות ביחד דברים שאתן אוהבות: ללכת ל'הליכה' בערב, קניות, סרט,שירה בציבור, מה שאתן אוהבות. תביאו את הכיף לדירה.

 

הוואי של דירה- ארוחות ביחד, בישול וכו'- אין כמו הארוחות לקרב את הלבבות. (וזה יכול להיות אפילו לשבת ביחד עם כוס קפה או תה- סתם כזו שהכנתן בשניה בדירה, ופשוט לשבת ביחד! ולדבר...(כמו שבנות יודעות..)

 

אה, וכמובן-, פשוט להרחיב את הקשר (לפחות קצת) גם מעבר לדירה ולחובות השרות.

 

אם אין לכן בכלל שבתות ביחד, אז תעשו שבת פעם ביחד בדירה או אצל אחת מכן.

 

קשטו את הדירה בדברים קטנים ומשמחים. שלטים לדלתות, מוביל נחמד, פינת קפה, לא צריך הרבה יותר מזה- לתת תחושה של בית.

 

אם מישהי לא חזרה לדירה וכבר ממש מאוחר (נגיד אחרי 12,1.. בלילה, ואתן לא יודעות אם היא אמורה לחזור או לא, מותר להרים טלפון ולשאול אם הכל בסדר, אם יש לה איך לחזור, וכו'- אבל כמובן בשכל, לא להעיק יותר מידי. אתן לא ילדות קטנות).

 

זהו- פשוט תיהיו יצרתיות, אתן בנות שירות-לא?!   ותעשו לכן כיף! רק אתן תרוויחו מזה בסופו של דבר.  תיצרו אווירה טובה, שיהיה לכן כיף להיות בה. מקום שתרגישו שאתן באות איך שאתן, בלי שישפטו אתכן, אווירה שתמיד תשמחו אחת עם השניה, בלי מתחים ועצבים. עם הרבה מקום לכל אחת!

 

 

(נ"ב: לא חובה לעשות ישיבות לקבל כאלה החלטות, ברגע שמישהי תתחיל, האחרות יצטרפו, ואם לא, אז דברו- תעלו רעיונות וכו'. אבל לא בכבדות!  ותזכרו "אין הדבר תלוי אלא בי")

 

המון ב"הצלחה!

גרעין תורני = גרעין של משפחות

 

גרעין משימתי = גרעין שירות לאומי