כולנו יודעים שזה תקלה במעבר הדופמין במוח (סוג של קצר חשמלי) אבל מה זה עושה :
אני אתוודה על האמת התחלתי לקחת ריטלין בגיל מאוחר יותר, מפוקח יותר, ונכון יש תופעות לוואי (שעוברות לאחר שימוש רציף) ויש את ההתכנסות הזאתי פנימה כמו איזה מערה שרק אני כאן (ואז פחות חברותיים) זה כי פתאום אנחנו יותר ממוקדים
ההגדרה השלי למה שהיה זה שכמו שנוסעים באוטו בגשם ואז מפעילים את המגבים... רואים הכל הרבה יותר טוב.
תחשבו על זה, אנחנו בעצם רואים את העולם בהילוך מהיר יותר מכל אחד אחר... בכמה "מסכים" - פיצול קשב.
ופתאום כיבו את הכל ושמו רק סרט אחד עם הילוך נורמלי. אז זה שקט, חסר לי משהו בעין/אוזן אבל כשמתרגלים כל הריכוז בא למקום אחד ואני אסביר.
(סבתא שלי מאבחנת היא אמרה את זה ככה... עוד לפני שידענו שאני כזה)
לכולם יש 100% ריכוז הם ממקדים 70-90% במשהו אחד וכל השאר בהסחות דעת.
אנחנו עם 400% אבל מפוזרים ל8 חלקים (לא מדוייק, +-) ואז כל אחד=50 אבל החברה שמדברת עם זאת שלידה מקבלת את אותו ריכוז כמו המורה שמלמדת ואותו ריכוז כמו הציפור בחלון.
הריטלין עוזר למקד את זה לאחד גדול. והשאר קטנים.
הייתרון הגדול הוא שהאחד הגדול שלנו שווה 300 פי שלש מאחרים ולכן מרגישים את ההתכנסתו לתוך עצמנו אנחנו מאד מאד ממוקדים!
הסכנה היא שנתמקד בכל ה300 על הציפור בחלון ואז המצב יותר גרוע מאשר ללא ריטלין. כך שזה לא קסם צריך לבחור במה להתרכז
אז נכון אם לומדים (ולומדים עם השנים) להתרכז במה שרוצים, גם בלי הריטלין ואז אפשר להתרכז בכמה דברים במקביל שזה ממש כיף, שימושי ומפתיע אנשים אחרים זה נקרא פיצול קשב