(האבחון של הבגרויות כבר הבנתי שלא..)
ואם לא איזה אבחון כן מקבלים..(חוץ מזה של האוטנירסיטה שעולה טונות כסף..)
תודה מאוד מאוד!
(האבחון של הבגרויות כבר הבנתי שלא..)
ואם לא איזה אבחון כן מקבלים..(חוץ מזה של האוטנירסיטה שעולה טונות כסף..)
תודה מאוד מאוד!
אבל אני מניחה שזה תלוי איפה לומדים....
מה זה האבחון של קופ"ח???
TOVA?- איבחון נוירולוגי?
עדיף לך, אם אין לך כבר איבחון, לעשות אחד במקום טוב-
או פרטי או מת"ל (גוגל...)
אם יש, כדאי לבדוק במקום הלימודים אם זה באמת לא תקף, לפני ששופכים כסף.
כי יש מצב שזה כן.......
רציתי להגיד עוד משו אבל אני לא זוכרת... מחילה...
בכולופן- המון המון ב"הצלחה!!!!
חח יש לי אבחון ממזמן אבל משומה לא מקבלים את זה...(וזו באסה רצינית...מאוד...)חברה אמרה לי שאפשר ללכת לקופ"ח לבקש אבחון שזה כן תקף(לא יודעת איזה סוג אבחון),אבל היא לומדת רפואה ואני לא
אז לא יודעת אם זה כן או לא...
את יודעת אוטלי איפה אפשר לבדוק את העניין?לא מצאתי הסבר פשוט במילים נורמליות...
(נגיד כאן- http://www.openu.ac.il/melel/faq.html בסוף כתוב שזה לא עולה גכסף,אבל לפני זה רשום סכום שעושה שחור בעיניים...)
ו...אוף,קיצור כל העסק מבלבל לגמרי...
וממש סליחה שחפרתי...
בכלופן תןדה ענקית!!!שימחת רק בהתייחסות
תודה נשמה טובה
אבל נראה לי שקצת לפנים משורת הדין..
תשאלי אותם!
יש מכללות שמחליקים.
או שלא מחליקים אבל יעזרו לך במלגה כדי שתעשי איבחון דרך המכללה.
כדי לשבת עם המרכז שאחראי על לקויות למידה באונברסיטה/ מכללה לפני בואך לשם.
בעזהי"ת
במבחן עצמו או בלמידה למבחן?
[ז"א. אם יש לי כדור קונצרטה אחד. מתי עדיף לקחת אותו, בזמן שלומדים למבחן או בזמן המבחן?]
תיקחי רטלין במבחן...שלא ישפיע על כל היום אח"כ...
תלמדי פשוט כמה ימים לפני.
וביום של המבחן אל תלמדי ותקחי רק למבחן
בס"ד
אני מורה בבית ספר.
ולמדתי ממורים מנוסים להשתמש בטכניקות של ליקויי למידה גם לכיתה רגילה.
מין הסתם שיש בכל כיתה כמה ללקויי למידה שלא הובחנו.
ותקשיבו, זה ממש עוזר!
כמה שנים אני אומרת אותו.. והשתמשתי בזה בשרות לאומי ואמרתי גם למורים שם והתוצאות באמת מדהימות!!!
אם תהיו מעונינים אוכל לסרוק כל מיני דברים שקיבלתי
או לחפש אותם באינטרנט שיכולים לעזור לכם בהכנה למבחנים, עבודות וכיוצא בזה
ככה שבטח באיזה שהוא שלב יהיה לי את החומר הזה..
אבל אולי יועיל לאחרים, אף פעם אי אפשר לדעת...
תודה על הרצון
[כן, זה יעיל לתלמידים כשמורים משתמשים בזה..
השאלה אם זה יעיל בתור תלמידה לבד..]
כדי ללמוד הכי טוב!
יש מלא תכניקות... ולכל אחד יש את מה שעוזר לו...
א. יש לי מחר מבחן.
ב. אני לא מצליחה ללמוד.
ג. חברה הביאה לי קונצרטה.
האם יכול להיות גרוע יותר אם אקח?
תודה רבה
כי אם לא, לא נראה לי מומלץ....
בעיקר יום לפני מבחן.....
אבל אם את רוצה לנסות...... בכל אופן-
המון המון ב"הצלחה!!!!!

+ מי שלא צריך לקח זה יכול להיחשב כסמים והסתבכויות עם החוק. אז בהצלחה
צמח ברמזל שלא קראתי מה כתבתן אתמול..
נראלי מצאתי פתרון
ולא היו לי שום תופעות לוואי..
אולי קצת חוסר תאבון? קשור?
תודה אבל
בעזהי"ת
ואם לוקחים את זה כשזה לא המינון שלך, זה עושה אותך יותר היפרית..
[ואני לא חושבת שאת צ'כה. אני גם לא חושבת שאני צ'כה וגם לא שמוריה. ושזה מאוד כייפי ומרגיע ומשחרר- פעם בחודש גג.]
למרות שזאת תרופה שממה שהבנתי מוכרים אותה בלי מרשם...
(זה לפחות מה שאני זוכרת ממה שהחברה כתבה...)
לדוגמא:
משהו יכול להמליץ לי על מאבחנת דידקטית טובה, הגונה ומדויקת בירושלים??
אפשר במסר אאישי
תודה! זו ממש הצלה!
לגיל 23
אני לא ככ אם בכלל לא, לא מבינה בזה..
זה משנה איזה גיל?
נראה לי תבדקי אבחון מת"ל-
זה איבחון שמתאים ללימודים גבוהים ופסיכו'.
אני לא עשיתי- אבל תבררי....
אפשר לעשות בכל מיני מקומות- תעשי גוגל....
בהצלחהה!!!!!
כשיוצאים - מתי נראה לך שצריך לספר שאת לקוית למידה? אני פשוט חושבת שחלק ממני קשור לליקוי בצורה בלתי הפיכה וזה לא משהו פשוט כל כך ואני מפחדת לספר בזמן מוקדם מדי כדי לא להלחיץ מצד שני מבחינתי זה משהו שאני לא מתביישת ממנו והלקות היא אני ... אשמח לתגובות ...(שאלתי את זה בפורום הזה כי אחרים נראה לא יודעים כמה זה קשה להתגבר למרות שלא רואים את זה אצלי ... ) ![]()
אצלי אני יכולה נגיד להגיע למצב של כתיבה.
ואז להראות לו את הכתב יד שלי ולדבר על כל הלקויות.
אם את לוקחת רטלין את יכולה "בטעות" לשכוח אותו על השולחן.. או להגיד לו.. ואווי . שחכתי את הרטלין..
ואז לעשות הסבר..
אני זורמת.
וכן, אני גם חושבת שזה חשוב לספר עם הקשר רציני
רעיון טוב ....
בזכות זה קיבלתי את הניהול פה כי יש לי הכל 
מוזמנת להתייעץ או פה או באישי על כל נושא שיש לך.
ואני גם לומדת את זה.
כך שאני מבינה לא רק בגלל שאני לקויה
על כמעט כל סוג של בעיה/לקות אני חושבת אותו דבר - חובה לספר לפני שמגיעים לחופה, לא כדאי לעשות את זה בהתחלה. נכון שיקומו אלה שיגידו "אבל זה לא הוגן כלפי הצד השני" ואני אומרת - זה לא הוגן כלפי הצד שלכם. למה שאנשים שאינם מכירים אתכם עדיין ישפטו אתכם כלקויים או יסתכלו על המצב בצורה שונה מכפי שהוא באמת כי קיבלו את המידע מוקדם מידי. את צריכה לעשות כל מה שיעזור לך להאריך את הקשר ולא לסיים אותו מהר.
"אני לקוית למידה"
או "אני X, ויש לי המון דברים, יתרונות וחסרונות, אה, וגם קשה לי לעשות Y ו Z"
לקוית למידה זה ל-א ההגדרה שלך. ההגדרה שלך יותר רחבה..
אני חושבת שזה לא דבר כ"כ קריטי שצריך להושיב אותו לשיחה רצינית ולהגיד לו בצורה מרתחיעה אלא בדרך אגב, אתם מדברים על הבי"ס והלימודים? אז תזכירי את זה.
אני לא רואה את זה כדבר שהוא חייב לדעת לפני שהוא מחליט, זה שלך יש אבחון, ולי אין לא אומר כלום על הבנ"א שאת. ואני גם לא רואה כ"כ למה זה בא לידי ביטוי במציאות זוגית?
כי הוא יצטרך להזכיר לך לקחת ריטלין?
כי הוא זה שיצטרך לכתוב אישור למורה של הילד כי אחרת היא לא תבין מה כתוב?
כי בגלל זה לא הלכת להיות עורכת דין והוא נתקע עם ליצנית רפואית?
מי שיחליט להתחתן איתך- יתחתן עם האישיות הכוללת שלך, וגם עם הדברים שיקרו בעתיד..
ואם יש לך דברים שיש להם השפעה מאד מוחשית ומורכבת- אז מן הסתם לא תוכלי להתחמק מלדבר עליהם (אלא אם תתחתנו תוך חודש מהדייט הראשון..)
מודדת כובעיםאני יודעת. אני נשואה + 3 + ADD בעלי לא מאובחן אבל 99% שגם לו יש את זה או משהו דומה...
אובחנתי רק בגיל 24. לא קיבלתי שום עזרה או הקלות. התחתנו בני 28. אז כבר ידעתי שזה מה שעושה לי צרות ובעיות בלימודים. אבל לא היה לי מושג איזה צרות ובעיות זה יגרום בחיי נישואין! נראה לי שה' הטוב בככונה העלים זאת מאיתנו כדי שכן נתחתן. אם היינו יודעים מראש, אולי לא היינו מתחתנים! לא זה עם זו ולא עם אף אחד אחר, אף פעם!
לדעתי צריך לספר מפגישה שלישית ומעלה, לא בדרמטיות, אבל כן להשחיל. שלא יהיה מקח טעות בנישואין. ורק את יודעת עד כמה זה מקלקל לך את החיים, אם בכלל.
מה רמת הלקות,הטיפול שאת מקבלת,ההתמודדות ביום יום,האם לקחת בחשבון את יכולת ההתמודדות של בן זוג עתידי,מכיון שזה גנטי ועובר בתורשה אז עולה כאן הענין של ילדים שיולדו עם הלקות והאם הבחור יהיה מוכן לחיות עם זה כי זה אומר עוד התמודדויות לא פשוטות ביכלל,אני מציעה שתעשי לעצמך רשימה של הנקודות החשובות לך,תשאלי את עצמך בכנות מה רמת הציפיות שלך מכל בן זוג עתידי,תחליטי מראש שאת לא מתאכזבת ממי שירתע מפני שזה גדול עליו מבחינתו והרבה תפילות.
להחליט מתי לחשוף כשיצא לדבר על נושא דומה אז אני אגיד(ככה נראה לי עכשיו אבל כרגע אני לא ממש בגיל של דייטים אז קחי את דברי בעריבון מוגבל)
אח שלה:
אני כבר כן בגיל של שידוכין
אין בכלל בכלל מה להתבייש בזה, אני מספר את זה כאשר יוצא לדבר על הנושא.
חשוב מאוד כלל פסכולוגי, על כל דבר פחות טוב שמספרים מקדימים לפהני ואחרי סיפורים טובים ומצחיקים. תמיד עוזר.
ב ה צ ל ח ה ! ! !
האמת שאני מכירה את הנושא רק כמורה,
ותמיד נראה לי שזה יותר קשוב לצד הלימודי ולפעמים ההתנהגותי - בעיקר כילדים ונערים.
עד כמה זה משפיע/ישפיע כמבוגרים?
האם באמת זה דבר שצריך לספר?
לכל אדם יש קשיים ו"חסרונות"
האם הוא צריך לספר עליהם לבן הזוג?
זו לא מחלה, ובד"כ זה לא גנטי (אני טועה?)
אז מדוע צריך לספר?
בכלל לא מומלץ לספר לבן/בת הזוג יותר מידי דברים לא טובים על עצמנו,
למה להכניס מחשבות לא טובות לקשר?
רוצים להתחיל בטוב ולהמשיך בטוב,
ולפעמים אנחנו מקלקלים בעצמנו לעצמנו.
ובכל מקרה, לא חייבים לעשות מזה עניין גדול -
קשה לי קצת בזה וזה,
ברוך ה' מתגברים...
אני סיפרתי לבעלי בפגישה ראשונה כי הייתי אימפולסיבית (
) ולא יכלתי להתאפק..מה לעשות שזה היה בנושא שיחה?
אבל חשבתי לספר אחרי 3 פגישות בערך,
אחרי שהוא יכיר אותי באמת, את האופי שלי...
כי זה לא מום שצריך להודיע אותו מראש.
מצד שני- אני חושבת שצריך לספר את זה כמו כל תכונה אחרת שהייתי אומרת
כדי שהוא לא יהיה מופתע בחיים האמיתיים
כי הלקות כן משפיעה לנו על אופן התפקוד בחיים בפועל..
העיקר-
שיהיה המון בהצלחה!
(נכנסתי בעקבות ההפניה בראשי)
לפעמים יש התנהגויות שיכולות להפריע לבן הזוג, ודווקא הידיעה שהן נובעות מקושי אובייקטיבי יכולה לעזור לו לקבל אותן (לדוגמה: זה לא שאין לו סבלנות אלי, פשוט קשה לו לשבת במקום אחד יותר מדי זמן).
אבל אני חושבת שצריך להתייחס ללקות שיש לנו כתכונה!!!
זו תכונה שיש לך והיא לא הולכת להעילם אז זה מה שאת!!!!
ואת לא צריכה להתנצל על זה או להתבייש בזה!!!
לי אין בעיה להגיד שיש לי הפרעות קשב וריכוז-
מי שחי את זה יבין בדיוק למה אני מתכוונת ולמה אני עושה את מה שאני עושה בדרך שלי
ומי שלא- הפסד שלו!!!!
קיצור- לדעתי תזרמי עם זה כמו עם כל פרט אחר עליך...
וחוצמיזה- אולי גם לו יש איזשהי לקות?
זה לא רק אצל בנות...
ולדעתי האישית לכל אחד יש איזשהי לקות- מאובחנת או שלא.
ב"הצלחה!!
מאורסת בעתידהתכוונתי בהתחלה להגיב לא באמיתי אבל אם את מבקשת ........צוחקת נשמה
אז ככה אני גם לקוית למידה וגם חשבתי אל נושא זה אבל קודם ברשותך למה את רושמת "שהלקות היא אני" נכון זה משפיע על כל מיני תחומים בחיים. אבל הלקות זה לא את!!!!!! את זה הרבה תכונות טובות..... שמה לעשות כל אחד נולד עם קושי מסוים להתמודד איתו בשביל זה הגענו לעולם לא?מקווה שהבנת מה ניסתי להגיד כאן....
ולשאלתך לדעתי בדיטים האחרונים. מתי שאת מרגישה מספיק בטוחה שהבחור רוצה אותך. ותאמיני לי שהבחור באמת ירצה אותך זה לא יזיז לו .
בהצלחה מותק
בס"ד
לא משהו כזה כבד.
זו לא מגבלה.
האם צריך לספר שאני גם "מת" על שוקולד לפני החתונה?
הרטלין עוזר אבל גם מכניס לדיכאון.................מה אפשר לעשות??
שיניתי כבר מינון וזה לא עזר...
[ווואיי.. לא הגבתי כאן שנים
]
אפשר להילחם בהשפעה של החומר הזה. באמת
כמו כשאדם עצבני, אין מצב שכל העולם יפסיק לכמה שעות-ימים עד שהבנאדם יירגע.. יש דברים שחייבים לקרות גם אם אנחנו לא בדיוק במצברוח לעשות אותם.. אז מתמודדים, דוחים את המצברוח לאח"כ.. מביעים אותו בדרך הגיונית.
אם בנאדם מודע לזה שהוא מצוברח בגלל הכדור, אז בכח צריך לשכנע את עצמך להיות קצת נורמאלי.. בהפסקות לקום, ללכת, לנסות לחשוב מה הייתה מגיב אם לא הייתי עם הכדור- ולעשות את זה! [במידה וזה לא לזרוק כיסא על המורה
]
קצת הסתבכתי עם עצמי.. מקווה שהובנתי
נושה לדיון בדרך כבוד וחביבות
יש אנשים שלא לוקחים רטלין כי לה לא בריא וכו, אבל מנגד כל היום אוכלים ממתקים תזונה לא נכונה
מה אתם חושבים זה צביאות או יש ממה לחשש
ומי שלא זקוק לא זה אכן בעייתי.
מבחינתי כמו שיש לו סכרת ולוקח אינסולין
כך אדם שיש לו הפרעות קשב וריכוז לוקח רטלין
ומבחינתי אין בכך משהו לא בריא אם אתה באת זקוק לכך ויש לך אישור מרופא
באינסולין יש סיכון מסוים לא כל כך בריא אבל ברטלין הטענה היא שאין טעבון וכו שזה מפריע לגדילה האם הרבה שוקלד יותר מסוכו?
כי שוקלד הרופא לא נותן לך כדי לרפא משהו.
החוסר תיאבון ברטלין אומנם נמצא אבל אם פועלים על פי הוראות הרופא
אז לא אמור להיות בעיה.
יש כל כך הרבה תרופות שכביכול "מסוכנות" שזה מצחיק אותי כל פעם מחדש שנטפלים דווקא לרטלין
אני גם חושב כך שצריך את כל הידיולוגיות לשור לזמן אחר ולא על חשבון הילדים!!!!!!!!!
ראשית אכתוב שאני מורה ויש לי 3 תלמידים שצריכים רטלין, 2 לא לוקחים, ו1 לוקח במינון ממש נמוך.
ועם כל הקושי והתסכול, ישבתי ושמעתי הרצאות על הרטלין ביוטיוב, ובאמת זה יותר מזיק ממזיק...
נכון שהסוכר הוא מכה, אבל הרטלין הוא ממש סם, וחוץ מהתופעות העכשויות, הוא משפיעה על כל המערכות בגוף...
אני לא יודעת מה להגיד, אבל האמת שקשה מאד לא לאכול סוכר, אבל הרטלין הוא יותר נשלט, או שלוקחים או שלא. זו החלטה. הסוכר --- עם כל הכבוד להחלטות, הוא נגיש מדי...
ישבת וראית הרצאות ביוטיוב ומהם הסקת את מסקנותיך........................לא חבל לברבר שטיות על נושא שלא מבינים???????????
אני חושבת שכל מילה בסרט הזה אמת!!!
אני אשכרה הרגשתי חלק גדול מהילדות שלי כמו "זומבי"
כשלקחתי רטלין אכן הציונים שלי עלו אבל הייתי כמו אוטיסטיית הרגשתי מנותקת מהסביבה
כל היום בתוך בועה עם בחילה וסחרחורת..
חוסר תיאבון נוראי..
רטלין לא נותנים סתם.
וגם כאשר הרופא מחליט לתת צריך להיות כל הזמן במעקב.
אם זה גורם לחוסר בתאבון זה אכן בעיה ויש תחליפים.
אני בתור מורה כל הזמן עוקבת, בהתחלה ממש מעקב כתוב.
אבל האחריות היא על ההורים ועל הילד עצמו, אם הוא מסוגל לכך.
אגב, ילד שמתפרק ללא רטלין וכל היום מקבל גערות וכו' כו' מהמורים, הורים, חברים, שכנים ומי לא?
גם זה לא ממש בריא
יש מלא אנשים שבזכותו יש להם בגרות.
ובוא לא נשכח שהוא עושה מחלות נפש...
בס"ד
כל ילד מגיב אחרת....
יש ילדים שזה עושה להם כל כך טוב, ויש ילדים שתופעות הלוואי הן לא רק חוסר תאבון, אלא דכאון.
כשבן של חברה שלי (בן שש) לאחר פעם 1 שלקח ריטלין אמר שהוא רוצה למות, ומילד שמח חייכני וחמוד (ושובב כמובן...) הפך לילד קצת אפטי, עם כאלה אמירות היא החליטה שעדיף שהוא ילמד בבית ספר מיוחד ללא ריטלין, מאשר בבית ספר רגיל ויעשה מה שלא מתאים לו.
לא כל אחד נולד להיות אקדמאי, לשבת שעות וללמוד.
איך היא אומרת :שיהיה שיפוצניק, אבל מאושר ושמח".
ויש כמובן ילדים שזה עושה להם טוב, והם מגיעים להרבה הצלחות שבלי הריטלין לא היו מגיעים אליהן.
כמו שכתבו פה האימא צריכה להיות קשובה וערנית למה שעובר על הילד שלה...
אין לי באמת בעיות קשב או ריכוז, סתם אין יותר מידי סבלנות.. וזה מרגיע אותי יופי. (לא לוקחת את זה כמו כדורי הרגעה שכדור אחד הופ משפיע, אלא לוקחת קבוע כל יום כולל שבתות וזה כבר נשאר בדם)
חוץ מיזה שב3-4 שעות הראשונות אחרי אני לא מסוגלת לאכול אני לא מרגישה שום השפעה אחרת. בחילה באה רק אם אני בולעת אותו בלי אוכל, ותאמינו לי שב"ה אני רחוקה מאד מלהיות זומבית
( - דומה לזומבי קצת)
לכל אחד ממנו יש דרך שונה להתמודד עם הלקות למידה / הפרעות קשב שיש לו.
אותי ממש מעניין לשמוע :
א. מה הלקות שלכם
ב. דרכי התמודדות - הן במבחנים והן בסדר יום שלכם.
אני מאמינה שחלקנו מצאנו שיטות להתמודד איתם שיכולות לעזור לאחרים.
מאורסת בעתידאני דיסגראפית- שזה אומר שהכתב יד שלי לא קריא בכלל.
אני כותבת במחשב את כל העבודות/ מבחנים שיש לי כרגע באונברסיטה.
אני גם מנסה תמיד לבוא מאורגנת לבנקים/ תאומי מס וכל הטפסים .
למדתי להכין את המרצים מראש לבעיות. להראות להם את כתב היד ולהסביר שזה לא מתוך עצלות אלא שזה בעיה מוחית.
לחלקם קשה לקלוט שאני סופר איטלגנטית אבל מאחר ואני יושבת בשיעורים ועונה על תשובות הם קולטים את זה מהר מאוד.
מה אתם לוקחים..
וכמה זה עולה לכם
אבל לא לוקחת קבוע כי לא משפיע ליותר משעתיים ורבע..
ואחרי זה אני נהיית עייפה ויותר לא מרוכזת וחבל....
כי רגיל משפיע ל4 שעות וLA משפיע ל8..
אבל הרבה זמן לא לקחתי, כי אין לי למה (לא לומדת...)
בהרגע שבו בלעתי את הכדור עד שהתחיל להשפיע- 19 דקות.
מתחילת ההשפע עד שמתחילה להיגמר- שעה ושלושת רבעי בערך
ואז בערך עוד 10 דקות עד שההשפעה נגמרת לגמרי....
החישוב די פשוט....
כרגע אני לא לוקחת כי ההשפעה קצרה ועוד לא עשיתי איבחון נוסף.....
סתם כי לא בא לי שזה ישפיע הרבה זמן...
לסרט קוראים: "בחזית הכיתה"
זה מדבר על אדם שנולד עם "תסמונת טוראט"- כדי לדעת מה זה תיאלצו לראות את הסרט.......
(זו תסמונת שמתפרצת- אצלו התפרצה בגיל 6...)
רואים איך הוא מתמודד עם זה, עם הקושי, התסמונת.
רואים בעיקר שהוא לא נותן למחלה הזו לנצח!!!!!
תסמונת טוראט היא מחלה נוירולוגית- כמו כל הלקויות וההפרעות או התכונות, אם תרצו, שלנו.
הכל בראש!!!!
בקיצור- ממליצה ממש ממש לראות אותו, ואם תגיבו פה על זה, בכלל טוב!!
שבוע טוב ומבורך לכולנו![]()

]מישי' מאפושו'רק באסה שיש אותו ביוטיוב רק עם תרגום לספרדית.. כבר עדיף בלי!
איזה באסה!!!
לי יש אותו עם תרגום לעברית.....
לפחות המסר מועבר שם בצורה חזקה
מאת ישראל אפרתי (איש חינוך מדהים, בעל ניסיון רב בעבודה עם נוער ומתבגרים..)
אם אתם מעוניינים להתעדכן באופן שוטף אתם יכולים לעקוב אחריו בדף הפייסבוק שלו ולעשות לו לייק-
הערה למתבגרים בעצמם, שזו רוב אוכלוסיית הפורום: 
קראתי את זה בתור ADD בעצמי.
אני חושבת ששווה גם לכם, זה לא מאוד ארוך..
וזה מעניין!
ואשמח שיהיה פה גם דיון:
האם באמת מה שהפריע לכם בתור מתבגרים זה שלא התייחסו לחוויות שלכם ואליכם עצמכם,
אלא התייחסו רק לצד התפקודי?
אשמח לשמוע!
גם בתור מורה, אחות ואמא לעתיד בע"ה..

(ואם תוכלו להציע פיתרון, זה בכלל יהיה נחמד
)
"לראות את הילד"
(או "איך הורים אוהבים עוזרים לבנם להיכשל")
"אני רוצה לראות אותו סוף סוף מצליח" אומרת לי בפנים דאוגות אמא לנער בעל הפרעות קשב וריכוז. במומחיות רבה היא מפרטת את אסטרטגיות הלמידה הנחוצות להצלחת בנה. ניכר שהיא השקיעה זמן ומאמץ בלימוד הנושא. אני מגניב מבט לנער היושב בפינת השולחן. הוא שומע את התוכניות הנרקמות לשם הצלחתו. משום מה התקווה לא ניכרת בעיניו. ראשו מורכן ומבטו מסגיר חוסר עניין בשיחה כולה. נראה כאילו לא מדובר בו, כאילו כל הדאגה ההשקעה והממון אינם נוגעים אליו כלל. הוא יאובחן במכון מקצועי ויקר, מוריו ישתמשו באסטרטגיות הלמידה המומלצות, הוא יטופל בתרופות במינון המדויק, ובכל זאת, ככל הנראה- עדיין לא יצליח.
הצלחה. זוהי המטרה הנכספת. ההורים מוכנים להתאמץ רבות בכדי להביא את בנם להצלחה. אך מה שהבן באמת צריך הוא משהו אחר לגמרי. למעשה, נראה שמאמצי ההורים עלולים אף לפגוע בהצלחת בנם.
מגיל צעיר מאוד חווים ילדי adhd את עולם המבוגרים כמתעניין בעיקר בתפקוד ובתפוקה שלהם. כאשר הם נפגשים בסוף יום ארוך שואל אותם האבא "האם הקשבת בשיעור?", "למה אתה לא מעתיק מהלוח?" מתעניינת המורה בהפסקה, "הכנת מערכת למחר?" מזכירה אמא...
ההתעניינות בתפקוד ולא בחוויה היא הפגיעה הקשה ביותר בילד. הוא חוזר מבית הספר מלא בחוויות, סיפורים, מראות ורגשות. אך ברוב השיחות עם המבוגרים כל אלה נדחקים הצידה. העיקר הוא התפקוד הלימודי, הפרקטי והטכני. הילד מבין שהוא הוא עצמו- לא מעניין. הוא חש עלבון וחוסר ערך. הוא כלי (לא מוצלח) לביצוע משימות. לא באמת רואים אותו. תחושה זו פוגעת בנפש הילד פגיעה קשה.
מקובל לייחס את הקושי הרגשי של ילדי adhd לתסכול מהקשיים שהם חווים בלימודים. לדעתי הפגיעה האמיתית היא חווית העלבון הנובעת מהתמקדותם של המבוגרים במעשיהם ולא בהוויתם דווקא הנסיון לעזור ולפתור את התסבוכת הלימודית מעצים תחושה זו. ככל שהמבוגרים מתגייסים יותר למשימת ה"הצלחה" כך הילד מאבד אותם בזירת ה"הוויה".
הבן היושב למולי, לצידה של אמו המודאגת, חווה עתה מנה גדושה של אותו רגש קשה- מדברים עליו אך לא רואים אותו. מנסים לעזור לו אך לא מתעניינים בו. הוא אוהב מוסיקה מסויימת, יש לו כישרון בציור ומעניין אותו מאוד ללמוד קראטה. עבר עליו יום קשה בבית הספר ויש לו חוויות רבות לספר מתנועת הנוער. הצעקה שהוא היה צועק לו היה יכול- "אל תתעניינו במעשי- התעניינו בי".
אז נכון- אנו חיים בעולם מציאותי. החוויות של הבן מבני עקיבא נחמדות אך על מנת להצליח הוא צריך תעודת בגרות. העניין הוא שכאן טמון הפרדוקס- ככל שהילד יקבל מרחב להוויתו, ככל שיחוש קבלה ללא תנאי, ככל שהילד ירגיש שעולמו מעניין וחשוב עבור המבוגרים- כך יהיה עולמם חשוב גם לו. כך יסיר את התנגדותו לקבל מהם את עזרתם, כך יוכלו לעזור לו יותר לממש את מלוא יכולתו הייחודית גם בעולם המעשים.
אז מה??
אני יודע להתסתד יופי בחיים גם בלי העצות ה- 'יפות' שלכם.
Iסוף פריקהI
אגב, אני עם ADHD חמור.....
יש אנשים עם לקויות למידה שהם הרבה מעל האינלגנציה.
בנוסף ADHD זה לא לקות למידה..
יש הבדל בין השניים.
(יש לי מספיק עובדות למה..........)
נכון ששניהם יכולים להפריע ללמידה.
אך להפרעות קשה וריכוז (ADHD או ADD) יש טיפול תרופתי .
לעומת זאת ללקויות למידה כמו: דיסלקציה, דסקלקוליה ודיסגראפיה אין טיפול תרופתי..
הבנת את ההבדל?
1.תרשמי את הדקה שבה לקחת את הכדור
2. מתי התחילה ההשפעה
3. מתי ההשפעה מתחילה להתפוגג
4. מתי ההשפעה נגמרת לגמרי.
תסתכלי על השעון!!!!
ככה תדעי לכמה זמן הכדור משפיע עליך אישית
8 שעות זה סטטיסטיקה.
בהצלחה!!!!
[לא כי אני מתפדחת להציג את השאלה כשאלה שלי אז אני ממציאה שחברה שאלה.. זאת באמת שאלה של חברה שלי שביקשה שאשאל כאן
]
מישו' פה יודע משו' על "שמן צכיה מרווה אומגה 3"?
תודה..
אם את רוצה מקם שאפשר לקנות בו- באישי
]מישי' מאפושו'כן.. סבבה גמור [במידה שזה באמת באמת נצרך ומאובחן ובדוק ואין הרבה מה לעשות חות מזה
]
כל עוד הבנאדם יודע ללמוד, לעבוד, לחיות.. בלי זה. וזה בא רק ככלי עזר נטו כדי להקל קצת [ועדיין קשה!] זה סבבה..
או חברות שהחלו באונברסיטה.
כל עוד זה מאושר על ידי גורם שבדק את זה.
זה בסדר
התחלתי בלימודים האקדמאים
שלום לכולם אני די חדש פה .
שמתי לב שהפורום די רדום (כן גם הוא עם הפרעות!!!!!!!!!!!)
חשבתי אולי יש לחברים ראיונות כיצד לפתח אתו
הביא רק ראיון קטן שאשים יספרו על מקרים שקורים במהלך היום כך אולי יבצר דיון בפורם תודה
בעבר הצאתי שאני יביא מאמרים ונדון עליהם.
הרעיון שלך נשמע לי יותר טוב.
אתה מוכן להיות הראשון?
אז כולם מוזמנים לכתוב ולשתף
מן הסתם אם יש לך ברמה זו או אחרת את תהיי מודעת לכך-יש סימנים.................
מדויקת
ממנו..
בזמן מבחנים- את פתאום לא זוכרת כלום,
או כשיש רעש מסביב ואת מרגישה שאת לא מסוגלת להתרכז
או שאם מצטברים לך יותר מידי ש.ב את לא מסוגלת להתרכז באף אחד ופשוט לא עושה כלום
או שאותיות או מספרים או שורות קופצים לך...
יש לי עוד המון דוגמאות.. אבל אין לי כוח לכתוב את הכל במחשב (גם בעיה...)
קיצור- תחשבי עם עצמך איפה יש קושי ותלכי להורים, למחנכת ליועצת של בית הספר ותדאגי שישלחו אותך לאיבחון- יש נוירולוגי, דידקטיTOVA ויש עוד אבחונים
ושיעשו לך איבחון כמה שיותר מהר כדי שלא תגדלי עם תחושה של חוסר הצלחה כשיכולת לגדול אחרת...
המון בהצלחה!!!!!
ואני זמינה אם צריך
![]()
ישנו תהליך אבחון הפרעת קשב מסודר: פגישה עם נוירולוג או פסיכולוג שם מבצע איש המקצוע מספר דברים:
מילוי שאלון ע"י הנבדק וכן ע"י הורה ומורה (במידה ומדובר בילד), שיחה אישית, מבדק אוביקטיבי לאבחון הפרעות קשב (מבדק ממוחשב)- כדוגמת מבדק ה-MOXO, הערכת קוגניטיבית ולעתים מתבצעת בדיקה גופנית לשלילת בעיות אחרות.
מומלץ לבצע אבחון מלא ולא רק מבדק ממוחשב.
למידע נוסף על אבחון הפרעת קשב אל מול אבחון לקויות למידה: http://www.moxo-adhdtest.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A9%D7%91_%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96_6
בהצלחה!
וחוצמיזה- למה לא ריטלין, או קונצרטה????
זה יכול ממש לעזור ולהשפיע משמעותית!!!
רק לבדוק כמה זמן זה משפיע- מבליעת הכדור עד להתחלת ההשפעה ועד שההשפעה נגמרת
כי זה יכול להיות גם שעה (ולא 8 כמו שכתוב) ואז מה עשית עם זה?...
תחשבי שיש אנשים שמשקפים עוזרים להם לראות.
ויש אנשים שחסר להם ויטמין.
ולך חסר משהו שבגללו נותנים לך את הרטלין וזה עוזר לך.
את ממש ההמשך שלי אפילו שאני לא פה...
קיצור, אנונימי,
זה באמת לא כזה עצוב לקחת ריטלין...
תלוי איך אתה מסתכל על זה.
ותיקח כי יש הרבה דברים טובים שיוצאים מזה
(יהיה לך כיף ללמוד והבטחון העצמי שלך יעלה ועוד..)
רות014יש הרבה דרכים להתגבר על בעיות קשב וריכוז שלא כוללות טיפול תרופתי. כדאי לך לנסות לבדוק
הנה - אני לוקחת רטלין משהוא כמו עשר שנים ויותר ואני עדיין לא הפכתי לחיזר או משהוא כזה....=]
אם את רוצה עידוד באישי - בשמחה...
אני חייייב להגיד שזה ממש ממש לא נורא את/ה תרגישי את זה רק אם תירצי
אבל אם לא תירצי זה כמו ליקפוץ פעם אחת על הבוקר
זה כלום ואם את מרגישה שזה לא שווה את יכולה לא להגיד לאף אחד
הם מודים לקב"ה שיש את ההמצאה הזאת!!
פתאום הם הצליחו להיות בשיעורים, הציונים שלהם קפצו ובאמת שהכל הכל נהיה להם לטוב!!
לצערי הרב ריטלין השפיע עלי לרעה, הייתי עצבנית ממנו ולא יכולתי לשבת, ניסו לתת לי מינון גבוהה יותר, ולא עזר.
אבל יש כוח רצון 
וב"ה הכוח רצון הזה עזר ובענק!! ישתבח שמו עכשיו יש לי תעודת בגרות, אחרי שאף אחד חוץ מההורים שלי והמחנכות המדהימות שלי של כיתות ז-יב (ז-ח מחנכת אחת, ט-י מחנכת אחת ויא-יב עוד מחנכת) שהאמינו בי ישלי תעודת בגרות 
עם 5 יח"ל ביולוגיה, שגם זה היה להוכיח לכולם שגם עם בעיות קשב וריכוז וקשיי למידה אפשר!!
ריציתי לומר לך שיש דברים יותר גרועים...{סתם איזה איום אירני....}רציתי להגיד שאני לקחתי ריטלין בגיל יחסית צעיר {כיתה ה'} זה רק גרם לי לעריך את עצמי יותר כי קיבליתי ציונים טובים יותר {זה מה שעושה רטלין טוב...} והרגשתי טוב יותר אבל התנגדתי לרטלין עד הבנתי עד כמה הוא עזר לי. יש חששות ויש דעות סותרות כי הוא עוזר אבל יש תופעות לוואי ... אני שמעתי שמי שמתאים את הרטלין הנכון נדיר שהוא סובל ממנו{לא התאימו לי אותו... יש המון סוגים ....} אני חושבת ששוה לנסות ואם את ממש לא רוצה אין מי שיכפה אבל זה לוקח לו זמן להשפיע ובנוסף את צריכה להבין שהוא עוזר גם אם לא מרגישים. חוץ מזה נותנים לך סמים {קלים} לא תקחי ?
לפחות תדעי שאת לא עצלנית \מפגרת יש לך בעיה שיש לה פתרון למה שאת חשה לפעמים...בגיל גדול יותר מרגישים את החשיבות הזהות העצמית שלי יש בעיה שיש לה פתרון ןאני יכולה להתגבר ואנשים לא מרגישים בכלל ..
אני בעצמי חשבתי על לקנות ריטלין לתקופת המבחנים..
זה רק עוזר..
לא צריך להתבייש בזה
זה מה שהיה בזמני (לפני מעל עשור).
האחוזים נוסקים במהירות עקב הציוויליזציה שהתפתחה בטירוף בעשור האחרון.
אל תרגיש/י לא נעים עם עצמך.
תעזרי לנו להבין למה זה כן מפריע לך?
זה לא בושה וזה אפילו חיובי!!
זה עוזר מאד!!
אף אחד לא האמין שזה יקרה אבל בזכות זה יש תעודת בגרות......
שיהיה מלא בהצלחה!!