פורום יוצרים (עמוד 30)

שאלה ראשונה:

יוצרים בוגרים סוקרים בבוז את יצירותיהם משנים עברו, ונהנים לראות את הפער ברמת הכתיבה, הנושאים וכד'

מעניין אותי לדעת מה את חושבת לגבי העתיד שלך. האם כפי שאת רואה את היצירות שלך עכשיו, בעתיד את צופה להשתפר או שמא הגעת מבחינתך לרוויה?

א. תמיד יש מה לשתפר, אפילו אצל גדולים בהרבה.

ב. מצידי, כתבתי גם שירים שלא ייבשו את גדולי המשוררים אבל בעז"ה אני מצפה מעצמי להשתדרג ולכתוב יותר, יותר טוב, יותר יפה ויותר מיוחד.

על הסביבה?

שירים שהקדשת לאנשים אחרים?

האם הם שונים ממה שאת כותבת לעצמך?

למקור פרנסה?

עד כמה זה רציני?

באילו רגעים בדרך כלל את כותבת? 

בכתיבה- ההשראה פשוט שורה עלייך בהפתעה או שבכל רגע שתרצי את יכולה לשבת ולכתוב?

מיחזור:

אם היית מפרסמת הכל בספר, מה היה שמו? ואיך הייתה נראית ההקדשה (אם הייתה כזאת)?

בעולם הלא וירטואלי, אנשים  סביבך קוראים את זה? משפחה? הם יודעים על זה שאת כותבת?

*עד כמה זה רציני? - מזתומרת? הכי רציני בעולם!! זה כמו אוויר לנשימה בשבילי!

*באילו רגעים בדרך כלל את כותבת?  - אפעם לא מתוך שעמום, בדר"כ ברגעים הכי מוזים, תוך כדי ארוחה, באמצע שיעור, בנסיעה וכו' זה בלתי צפוי.

*בכתיבה- ההשראה פשוט שורה עלייך בהפתעה או שבכל רגע שתרצי את יכולה לשבת ולכתוב? - פעם הייתי כותבת מתי שרציתי כרגע אני מחכה להשראה ואז, כשיש השראה אני יכולה לכתוב אפילו 5 שירים.

מיחזור:

*אם היית מפרסמת הכל בספר, מה היה שמו? ואיך הייתה נראית ההקדשה (אם הייתה כזאת)? - אין לי מושג, אפעם לא חשבתי על זה. אולי 'מעת לעט'. וההקדשה, בטח איזה משל שאבא שלי ימצא שקשור לשירה ותודה לה'.

*בעולם הלא וירטואלי, אנשים  סביבך קוראים את זה? משפחה? הם יודעים על זה שאת כותבת? -  אבא ואמא קוראות ובשנת הלימודים גם החברות והמורה. אבל גם מי שלא קרא ממש, יודע שאני כותבת כי אני מסתובבת כל הזמן עם הבלוק כתיבה שלי..

למישהו יש כח לזה?

(אבל צריך לתת לכם את רשימת ה-HEX CODES שם כדי שיהיה נוח להשתמש בזה אחר כך)

אבל זה עשוי להיות רעיון.

אם התמונה תהיה יותר גדולה, יהיה נחמד להיזכר ביצירות (חזותיות) ישנות ונשכחות. אני מתחיל לחבב את הרעיון.

(אפשר לעשות מערכת שתשים כל יום תמונה אחרת, מתוך הארכיון של היצירות המומלצות. כמו בויקיפדיה)

(אם צריךתומכים לרעיון, אני בינהם) זה יוכל להיות כמו "הבמה" רק לצילומים (וציורים).

נ.ב. איך ממסרשי"ם למשה?

ביום שישי, כמדומני. אם אתה רוצה לשלוח מסר למישהו - לחץ על שם המשתמש שלו (את של משה תוכל למצוא בשפע ב"INN משוב"), כך תגיע לכרטיסו האישי, שם תהיה לך אפשרות לפתוח שיחה עם מאן דהו המדובר, וגם לשלוח לו מסר.

שבוע טוב.

מה משה אמר על הרעיון? מוצא חן בעיניו? אם כן, איך זה מתקדם?

נ.ב. שם המשתמש של משה זה "admin"?

בעזרתו יתברך.

ואני מזהירה אתכם מראש:
גם אם הוא אהב את הרעיון, זה יכול לקח שבועות אם לא חודשים עד שזה יבוצע.

הבחור עמוס בעבודה ויש סדר עדיפויות.

יצירה?

מה מיוחד בו?!

ב. שהוא ממוקד למטרה אחת בלבד.
ג. ש[אנחנו מקווים] הוא יהיה יותר פעיל מבחינת תגובות לשיפור וכדומה..

אבל בבקשה שיהיה במקום כמו ירושלים ועדיף ת"א..נגישות

השעה..השעה..

סתאם..אני לא באמת..פשואט לא ישנתי לילות קודמים כ"כ הרבה..אז..ככה..ש..

בעזהי"ת

אבל בתאריך אחר. לא יכולה בהוא..

תהיה הפעם הרביעית בי-ם באותו השבוע, ואמא שלי כבר תגיד משהו על טיולים על המשפחה.. 

כי ביום ראשון אני בי-ם, אחר כך ביום שני, כנראה שביום רביעי, ואז גם ביום חמישי?

באנו לקראתכן, אבל כפי שאתן רואות- מספר הנרשמות לא מספיק..

מה שאני יכולה להבטיח לגבי המפגש הוא ישיבה נפרדת.

נשמח לראותכן

רק צריך לדאוג שהצילומים ישלחו בגרסתם המקורית, שיישמר האקסיף.

אגב, יש לערוץ 7 איזו מערכת שיודעת לקרוא אקסיף מתמונות? 

כי ככה אי אפשר להוסיף מסגרת, או לחתוך את התמונה, וכד'.

לפעמים אין כח לעשות את זה. הרעיון הוא, ליצור מערכת ש"תדע" להוציא מתוך קובץ התמונה את הפרטים הדרושים (דגם מצלמה, חשיפה, צמצם, ISO, אורך מוקד וכו') ולהוסיך אותם לדף היצירה. (זה נראה לי מה שעמוד הימיני התכוון - תקן אותי אם טעיתי). עד כמה שידוע לי, יש מספר אתרים שעושים כזה דבר.

בקיצור, מסכים עם יויו ועמוד הימיני. וצריך לדבר עם משה...

בעזהי"ת.

נמצא ברשימת המטלות של משה.. |חושף סוד|

אלעד, אתה צריך לכתוב בקביעות בחתימתך משהו בסגנון "הייתי ציני. אנא מחל לי, אלופי". 

בדף הראשי של פסיפס למטה יש את שמות העורכים. לחץ על איזה עורך שבא לך לשוחח עימו ותגיע לכרטיס אישי שלו. לחץ על "שיחה חדשה" או על "הודעה חדשה"  ודבר עימו כאוות נפשך.
 

-ונה שכתבה ברצינות! |נעלב ונזעם מחוצפתו של ישראל מאיר|....

כנראה גם לא יודע מה אלו ראשי התיבות: ובמס"א

וגם לא ידע איך לעשות מס"א.

ועל זה נאמר: "אין המצוה נקראת אלא על שם גומרה"

במקום להיתקע שם ולהרוס אותו!

אז אולי הייתי שוקל להסכים איתך.

ויש  קווי חשמל ברקע זה יכול להוסיף לתמונה של התגשמות הציונות וההתפתחות של היהודים בארץ ישראל ומה שזה לא יהיה...

ובקטנה, זה אומר שאולי בתמונות מסוימות אני לא אטרח להוציא קווי חשמל מהתמונה (כל עוד זה בצורה נקיה, כלומר הם לא אלכסוניים וכד') כי הקווי חשמל זה דבר די נפלא, כמו שאמרתי.

הכוונה לקווי חשמל תת קרקעים, או משהו אחר?

כמובן שזה יותר בטיחותי. גם יותר אמין - לעיתים כבלי חשמל נקרעים בסערות החורף. וזה גם לא מכער את הסביבה. 

וזה יהיה בשעות הבוקר-צהריים - אשתדל לבוא, אם לא יהיו לי סיבות אישיות כאלו ואחרות.

השאלה האם זה יהיה ביחד או בנפרד מאוד חשובה...

כי אני מניח שזה חשוב לרוב היוצרים פה.

רק שהבעיה פה היא כמות היוצרים הבנים ביננו...

אני מניח שהם בכמות מצומצמת !

אני בסך הכל הייתי רוצה ללכת מה איתכם?!

(ובעדשות )

הייתי מעדיפה נפרד.  ובמקום נורמאלי.

יש פה כמה וכמה בנים, אבל הם לא מוכנים לבוא- ע"ע תגובתו של ישראל מאיר..

סתם, אין לי שום בעיה עם זה. אבל אני לא אהיה שם
הסיבות הרבות שמורות במערכת (אלעד)

תהנו!

אבל בעקרון- בשמחה.

[כשיהיו פרטים, נוכל להתחייב..]

יש יותר סיכוי אם מישהי שאני מכירה גם באה (יהודיה מהצפון, אורחת בעולם, לדוג')

בעז"ה אגיע, תלוי כמובן במקום ובשעה.

שכבר די נמאס לי מהאנונימיות הממכרת שלי.

------------ומצד שני, אם מישהו כאן מכיר אותי איכשהו, ובכל זאת הציץ לי לנפש? ועכשיו הוא גם יחבר את הגוף לנשמה שלי????-------------

ככה שזה מאוד תלוי במצב רוח שלי בשעה שתיקבע.

אבל שתדעו, שלולא האנונימיות הייתי מגיע בכיף ...

אה, ודרך אגב - מההודעה נראה שרק בנות יכולות לרצות נפרד... סתם נקודה למחשבה.

אסף.

למפגש הקודם שתוכנן [ובוטל] נאספו כמה וכמה בנות שביקשו נפרד, אבל הבנים לא נקפו אצבע.

אתם מוזמנים להתאגד גם כן

בעזרתו יתברך.

[באמת חשוב מידי פעם להודות למשה ולכל הצוות הטכני פה... תודה!]

כיף.

עוד יגיעו השאלות

מה את מעדיפה- לקרוא, לכתוב: פרוזה או שירה?

איך הדת נכנסת ביצירה שלך- אם היא נכנסת? עד כמה את מרגישה שזה מגביל אותך? מעצים אותך?

בתור יוצרת בפסיפס- את מרגישה שהיצירות שלך והסגנון שלך השתנה בעקבות החשיפה פה?

בתור עורכת- האם זה גורם לך לבקר את עצמך בצורה חריפה יותר?

האם את קוראת יצירות גם בשביל הכיף, או שאת לא יכולה לעשות את זה בלי לחשוב על הפן המקצועי של העניין?

איך אפשר להביע חזק יותר רגשות לדעתך- כתב או ציור?

זהו לבינתיים, אני עוד אחזור ^.^

מה את מעדיפה- לקרוא, לכתוב: פרוזה או שירה?

מעדיפה לקרוא פרוזה, וגם לכתוב, אבל מוצאת שלפעמים הרבה יותר קל לי לכתוב שירה [ג'אנק ארט]

איך הדת נכנסת ביצירה שלך- אם היא נכנסת? עד כמה את מרגישה שזה מגביל אותך? מעצים אותך?

לא נכנסת. אני לא רואה א תעצמי כדתייה, ולכן- לא מוגבלת מהבחינה הזו בשום מצב.

בתור יוצרת בפסיפס- את מרגישה שהיצירות שלך והסגנון שלך השתנה בעקבות החשיפה פה?

כמובן. לא כתבתי בכלל לפני שהגעתי הנה. תמיד נחמד להעתיק סגנון כזה או אחר..

אני מאמינה שרק ככה אפשר לבנות סגנון משלך.

בתור עורכת- האם זה גורם לך לבקר את עצמך בצורה חריפה יותר?

למרבה הבושה, לא. אני ביקורתית מאוד בלי קשר, כך שקשה לי להוסיף על הבקורתיות שכבר יש בי.

האם את קוראת יצירות גם בשביל הכיף, או שאת לא יכולה לעשות את זה בלי לחשוב על הפן המקצועי של העניין?

בטח. בעיקר סיפורת, אבל אחר כך גם מבקרת

איך אפשר להביע חזק יותר רגשות לדעתך- כתב או ציור?

כתב, כמובן. ציור הוא עסק מבלבל כל כך. אתה אף פעם לא יודע האם הצייר בכלל התכוון להעביר משהו או שהכל בראש שלך.

בת שמש בכבודה ובעצמה

מממ. שאלות.

הציור והמוזיקה משפיעים על הכתיבה שלך איכשהו? או הפוך?

סתם מעניין אותי - כשאת מתחילה לכתוב סיפור, יש לך את כולו בראש?

תגובות שאת מקבלת - משמחות? משנות משהו?

יש מישהו שמשמש לך מודל, או שאת שואבת ממנו השראה? [מעבר ליוצרים בפסיפס.. ]

הציור והמוזיקה משפיעים על הכתיבה שלך איכשהו? או הפוך?

לא מאמינה בקשר לציור, אבל כמובן שהמוזיקה. אני מקפידה מאוד על משקלים מסויימים ועל כמעט- חריזות, כי זה נעים לי באוזן וכי אני יכולה לדמיין איך זה נשמע.

סתם מעניין אותי - כשאת מתחילה לכתוב סיפור, יש לך את כולו בראש?

לפעמים כן, לפעמים לא. "עד שתחפץ" התחיל כמשהו אחר בכלל, אבל מהפרק השני ידעתי. "שתיקה רועמת" היה ברור מההתחלה, וכך גם סיפור ארוך מאוד שאני עובדת עליו עכשיו.

תגובות שאת מקבלת - משמחות? משנות משהו?

הי, תלוי ממי! סתם. תמיד משמח לקבל פידבק חיובי- וזה המקום להודות לגדול וקטן על התגובות המושקעות לכולם- וביקורת בונה תמיד עוזרת ונותנת נקודות מבט נוספות.

יש מישהו שמשמש לך מודל, או שאת שואבת ממנו השראה? [מעבר ליוצרים בפסיפס.. ]

יש אנשים מעבר ליוצרים בפסיפס?

אני מניחה שלא, אין אדם כזה.

הגעת פעם ליצירה שכתבת וראית אותה שיקרית לגבי ההווה?

הגעת פעם ליצירה מלפני זמן ארוך וראית אותה ילדותית?

את רואה את עצמך מפסיקה לכתוב יום אחד?

מה גורם לך לפרסם יצירה/ לא לפרסם אותה?

(מיחזור זה חשוב: )

אם היית מפרסמת הכל בספר, מה היה שמו? ואיך הייתה נראית ההקדשה (אם הייתה כזאת)?

בעולם הלא וירטואלי, אנשים  סביבך קוראים את זה? משפחה? הם יודעים על זה שאת כותבת?

מעניין- איך הגעת להיות עורכת בפסיפס?

בעזרת קשרים מאוד קרובים עם צוות העריכה ותזמון מדוייק

הגעת פעם ליצירה שכתבת וראית אותה שיקרית לגבי ההווה?

כן, כמובן. אתה תמיד כותב דברים שמשתנים. אני אף פעם לא מפסיקה להשתנות בעצמי, להתבגר [מקווה], לפתח קשרים מסויימים ולנתק אחרים, וכמובן שגם זוויות הראיה שלי את העולם משתנות.

הגעת פעם ליצירה מלפני זמן ארוך וראית אותה ילדותית?

וואו, כן. אבל היא באמת היתה ילדותית!! מצחיק אותי שבגיל חמש עשרה, כשעוד הייתי ילדה קטנה וטפשה, התיימרתי לכתוב כאישה.

את רואה את עצמך מפסיקה לכתוב יום אחד?

פעם הייתי כותבת המון, היום כבר פחות. אבל אני לא רואה את עצמי מפסיקה לכתוב, אף פעם אף פעם אף פעם.

מה גורם לך לפרסם יצירה/ לא לפרסם אותה?

סיבות לחוסר פרסום הן בעיקר אם התוכן של היצירה לא מתאים לפסיפס או אם הן אישיות מדי ואנשים יזהו פרטים אישיים מאוד. לפעמים ישנן יצירות שאני פשוט לא מרגישה צורך לפרסם. אני מרגישה שהן טובות אצלי, בדיוק ככה. אבל אין לי בעיה שיקראו אותן.

אם היית מפרסמת הכל בספר, מה היה שמו? ואיך הייתה נראית ההקדשה (אם הייתה כזאת)?

המממ. שאלה קשה. אולי משהו בסגנון של יהודה אטלס. הוא משורר מדהים.

הקדשה- למי? למה? |מבולבל|

בעולם הלא וירטואלי, אנשים  סביבך קוראים את זה? משפחה? הם יודעים על זה שאת כותבת?

אמרת שיצירות ישנות שלך ילדותיות. את מפחדת שעוד כמה שנים תסתכלי כך על יצירות שבת כותבת עכשיו?
יכול להיות. מפחדת? לא. אנשים משתנים. אבל בהחלט יכול להיות.

לפעמים כתבת כתגובה (גם אם לא רשמית) או בהשפעת יצירה אחרת של יוצר אחר- באתר או במקום אחר? ואיזו יצירה? ולמה?
כן, כמה פעמים. היה שיר שכתבתי בעקבות שתי תמונות מאוד דומות מבחינת העיצוב והתוכן שעלו לאתר בערך באותו הזמן..

/Mosaic/Read/8057#59300

בתגובות יש קישור לתמונות.

/Mosaic/Read/9036

זה, שנכתב אחרי סיפור של מישהו על האינטרנט. לא זוכרת מי ומה.

האם יש סגנון שהיית רוצה לאמץ לעצמך אבל את לא מצליחה? איזה?
הייתי רוצה שהכתיבה הפרוזאית שלי תהיה פחות עניינית ויותר רעיונית, אבל אני לא מצליחה. זה מנוגד לאופי שלי..

מה את עושה אם עלית על שורה מצויינת באמצע הלילה במיטה?
לא מתעצלת, קמת אחת ושתיים וכותבת שיר שלם

למדת כתיבה באופן רציני?

ז"א מסודר או שבמשך השנים הכתיבה השתפרה וכו...

נראה לי שהכתיבה רק גורמת לי להתחפר עמוק יותר בתוף הבאסה שעליה אני כותבת..

אבל לעפמים, בעצם, זה כן משחרר.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f374

sx100

sx20

של canon אבל תפרט יותר מה אתה מחפש..

(ובפורום הנרחב הזה )

בתקציבך - או אולימפוס SP590, שנותרה אקטואלית גם היום, או פוג'י S3200. השנייה יותר זולה - החל מ-1100 ש"ח, והאולימפוס, אם עדיין מוכרים אותה, תעלה לפחות 1400 שקלים. אני הייתי הולך עליה.

אם אתה יכול להוציא קצת יותר (1600 לכל הפחות, דומני) לך על SX20 של קנון. תותחית.

כשיהיה לי כסף, מקווה להתקדם למשהו ציני יותר.

בעזהי"ת.

מומלצת ביותר!!

(אם הם חושבים שיצירה ממש טובה - הם שמים אותה בבמה.)

או שהיוצר התעלה על עצמו בצורה מיוחדת.

ועוד שיקולים כנ"ל

מה גורם ליצירה להיקרא "ממש טובה"?

מסקרן אותי מאוד-

את כותבת את השירים בעיקבות ארועים שקורים?

ואם כן השיר מתאים לארוע, ז"א ח"ו קרה משהוא עצוב אז השיר עצוב או קרה משהוא משמח אז השיר עליז???

------------------------------------

אני פה כבר יממה וחצי,ו...רק שאלה אחת? |נעלב!!|

יאללה אנשים,להתעורר!!

וימית יקרה-באמת הרבה פעמים הכתיבה היא בעקבות אירועים שקרו,ואז באמת הרגש שיבוטא בהם יתקשר לאירוע( כך למשל השיר"ועת עלית למרום ילדתי" שכתבתי לאחר הרצח באיתמר-/Mosaic/Read/20933)

אבל מעבר לזה,הרבה פעמים השירים פשוט מבטאים את מה שקורה לי יותר בלב ובנפש,ופחות את מה שקרה/קורה בחוץ..

האם יש לך תחביבים נלווים לכתיבה?

ניכר שהכתיבה -בשלל צורותיה- מעסיקה אותך וממלאת את חייך לפחות כתחביב אם לא יותר. שאלתי היא האם זכית בכישורים נוספים בם את עוסקת במקביל ובתוספת לכתיבה, או שהכתיבה לבדה מעסיקה אותך עד תום?

[השאלות מועטות גם בגלל שעל רובן כבר ענית בהודעה הראשונה, ובעיקר מפני שהתרגלנו לקדם ני יוצר דווקא בימי חמישי]

אז באמת,הכתיבה מעסיקה אותי מאוד,אבל אתה מכיר מישהו שיש לו רק תחביב אחד?!

חוץ מלכתוב אני גם מציירת,ועוסקת בעוד תחומים שונים של אומנות( אבל לא נראלי שאעלה לפה יצירות שלי..)

אה,אני גם אוהבת מאוד לבשל,לוידעת אם זה נחשב..

אנשים שמכירים אותך, יודעים שאת כותבת?
יש נושאים שאת יותר כותבת עליהם?

את מאמינה שהכתיבה יכולה לגרום לאנשים לפרוק תסכולים, ולפתוח דלתות חדשות?

את אוהבת לכתוב? את רוצה בזה? מה יקרה אם יום אחד זה ייעלם פתאום, מה תעשי? איך תרגישי?

רוצה לקחת את זה למקומות יותר מקצועיים?

איזה משוררים מפעם את אוהבת? יש שיר שבמיוחד תפס לך את העין?

איזו מן התק' את יותר אוהבת, של אלתרמן ושות' או ימינו?

ראיתי שלא שאלו אותך, אז נתתי משלי

את נותנת לפעמים לאנשים קרובים אלייך (חברות, משפחה) לקרוא את מה שאת כותבת? לחוות דעה?
את כותבת הרבה?
כמה בממוצע את כותבת?
את מרגישה שהכתיבה שינתה אותך?

בנתה אצלך משהו אחר?

* מסתפקת: כן,רוב אלה שמכירים אותי בצורה קרובה יודעים שאני כותבת.

נושאים שאני יותר כותבת עליהם? אממ.. אולי על העמידה שלי מול ריבוש"ע (לא כ"כ יודעת איך נכון לנסח את זה..)

אני בהחלט מאמינה שהכתיבה יכולה לעזור לפרוק תיסכולים,יש בה משהו מטהר,מנקה..

ואין ספק שעצם ההוצאה של הדברים החוצה עוזרת המון.ועוד נקודה- הרבה פעמים הכתיבה לוקחת אותנו למקומות שלא חשבנו שנגיע אליהם,אתה מתחיל לכתוב,ובסוף,כשאתה קורא את הדברים,אתה לא מצליח להבין מה כ"כ תיסכל אותך/הכאיב לך/הכעיס אותך.. פתאום אתה מגלה בעניין צדדים חדשים שלא גילית כשהכל ישב בבטן.אז כן,אין ספק שיש בכתיבה גם צד טיפולי..( יש אפילו הדרכה כזו באיזשהו ספר,לא זוכרת כרגע,שפשוט לכתוב מה שמעצבן אותך ואח"כ לקרוא את הדברים.)

כן,אני אוהבת לכתוב( למישו היה ספק בזה?),ואם זה יעלם לי יום אחד? אני ארגיש זוועה זה בטוח..בטח אני אהיה כמה ימים בדיכי,אבל בסופו של דבר נראלי אני פשוט אחפש דרכים אחרות לבטא את עצמי,ואולי אתמקד יותר בציור. אני רוצה מאוד לקחת את הכתיבה למקום מקצועי יותר,אבל אולי זה עוד לא הזמן ..

משוררים מפעם? מפעם ממש אני נורא אוהבת את התקופה של הפיוטים,בעיקר ריה"ל,שכל שיר שלו הוא לדעתי אוצר בפני עצמו.. ושיר אחד במיוחד?"יפה נוף" של ריה"ל,שיר מדהים בעיני.

ויותר מהיום- נעמי שמר,נתן אלתרמן("מגש הכסף" למשל זה שיר שהתחברתי אליו נורא..)

לגבי שאלת התקופות-אין לי מושג,לא חשבתי על זה אפעם.. אבל אין ספק שפעם יותר העריכו את הכתיבה והשירה,

והיום זה הרבה פעמים דבר מאוד זול..

פיו.. יצא לי ארוך,תחזיקו מעמד....

לחיוכים אני כבר אענה מאוחר יותר,שתתאוששו קודם..

כן,לפעמים לפעמים אני נותנת לאנשים לקרוא מה שאני כותבת.

אני כותבת המון.. אני פשוט הולכת עם מחברת לכל מקום..,ואז אם יש לי מוזה לכתוב,אני אוטומטית כותבת (חח..באזכרה של הרב אליהו גיליתי פתאום שלא לקחתי מחברת,וכ"כ הייתי בהלם מעצמי!! כאילו,איך יכול להיות שזה קורה לי?!)

ממוצע? לוידעת להגיד בדיוק,זה עניין של מוזות,בתקופות הטובות בין 3-5 קטעים בשבוע.

 אם הכתיבה שינתה אותי? לא כ"כ יודעת.. אולי גרמה לי להסתכל אחרת על העולם ולחפש בו זוויות מעניינות לכתיבה..

את חייבת לכתוב בצורה מסוימת?

אני עושה במלא יותר יפה

ללא קשר לגיל

הזכיר לי--

יש לנו ציור בסלון--ורק לפני יומיים הצלחתי להבין שמצויר שם אופניים. (וזה כי גילו לי.)

עד היום הייתי בטוחה שמצוייר שם סבא עם קוקו שמספר לנכדים שלו סיפור במטבח.

טוב, אבל אולי זה כל היופי.

ואולי זה באמת היופי ביצירות כאלה, הסיפור המופרע שכל אחד מסוגל להמציא לעצמו...

מכל סוג.

זה מדהים.

והיא מציירת מאוד יפה! וואלה, אהבתי תקטע שהיא מסבירה על הציורים איזו חמודה

קישור לוואלה...=)

1. לא סביר שאתה היחיד.

2. לעניות דעתי זה לא קבוע. נראה לי שזה קורה, בגדול, כשנחה עליהם הרוח, והם מחוברים מהניק הנכון.