אני כותבת ספר, ויש לי קטע שבו אנשים בכלא מקללים.
אני נערה דתיה ואין לי כוונה לכתוב קללות מזעזעות וכו'.
איך אני מראה לקוראים שהבנאדם מקלל, מבלי להשתמש בקללות??
אשמח אם תוכלו לעזור ותודה..
אני כותבת ספר, ויש לי קטע שבו אנשים בכלא מקללים.
אני נערה דתיה ואין לי כוונה לכתוב קללות מזעזעות וכו'.
איך אני מראה לקוראים שהבנאדם מקלל, מבלי להשתמש בקללות??
אשמח אם תוכלו לעזור ותודה..

תחושת דחייה היא פיכסית לכל הדעות, במיוחד למי שחווה אותה.
אני הייתי מפרידה בין יוצר ליצירה. פסלו את היצירה ולא את היוצר,
וזאת משיקולים שונים, שאולי לא נשמעים לך.
קשה לחוות דחיה, אך לדעתי זו הזדמנות לצמיחה...
עבורי - שלג תמיד יגלוש על עורקי ליבי
ימים יפים ומכילים
כּנרת
-ציפור-
עפה לי מעל המרומים
מיתנוססת אי שם מעל גורדי השחקים
מביטה ממעל אל הבתים הקטנים
אל הניסיונות אל הקשיים
עכשיו נמצאה לי השלמות.
ציפור קטנה מתחילה את דרכה מול העולם הגדול, עפה נופלת קמה מתייאשת היא לומדת, לא מתאכזבת,רואה חלקים, רואה שברים.
אך כשתלמד ,היא תעוף גבוהה תביט ממעל ותראה את השלמות אך מיד היא תיזכר שהדרך אינה נגמרת אלא מוסיפה ומאריכה.
ב-כ"ה בשבט יחול יום השנה להירצחו של יאיר, מנהיג הלח"י, בידי הבריטים. יאיר היה לוחם ומשורר. בסדנה זו אתם מוזמנים לפרסם יצירות הקשורות אליו ואל פועלו. נשמח לשיתוף פעולה מלא ולרצינות בכל הנוגע לשרשור זה.
אברהם "יאיר" שטרן.
י"ח בטבת תרס"ח-כ"ה בשבט תש"ב
23.12.1907-12.2.1942
קורות חייו:
נולד בשנת תרס"ח למשפחה משכילה בעיר סוּבַאלק שבצפון-מזרח פולין וגובלת בליטא [אז חלק מרוסיה]. ביתו היה בית חילוני אך בעל מהות יהודית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כשהיה אברהם [לימים יאיר] בן שבע, נכבשה עיר-ילדותו בידי הגרמנים והוא ברח יחד עם אימו ואחיו לרוסיה.
את השכלתו הבסיסית רכש בהצטיינות שם ותוך כדי כך גם למד עברית. כשהיה בן 11 חזרו אימו ואחיו לסובאלק, לפגוש את אביו והוא נותר ברוסיה עד שסיים את בית-הספר היסודי והתחיל ללמוד בגימנסיה [המקבילה לבית-ספר תיכון]. באותה תקופה למד גם לנגן בפסנתר והחל להתפתח כאמן.
בשנת 1921, כשהיה בן 14, חזר לבית הוריו והמשיך ללמוד בגימנסיה העברית בסובאלק. הוא רכש ידע רב בעברית, תנ"ך וההיסטוריה היהודית. הוא פגש בהרבה תרבות ואמנות וגם ספר התנ"ך השפיע על התפתחותו כמשורר. באותן שנים היה פעיל גם בתנועת "השומר הצעיר".
הגימנסיה העברית בסובאלק נסגרה לפני שסיים את חוק לימודיו והוא החליט לעלות לארץ. ב-10 בינואר 1926 הגיע לארץ והמשיך ללמוד בגימנסיה העברית בירושלים, בעודו מתגורר בפנימייה שלידה. הוא למד שם עד 1927 והחל לספוג לתוכו את אהבת הארץ.
הוא קיבל תעודת בגרות ב-1927 ומאז ועד 1933 למד באוניברסיטה העברית בירושלים הוא למד ספרות עברית חדשה, שירת ימי הביניים, השפה והספרות היוונית, וההיסטוריה של יוון ורומא. בשנים אלו כתב את רוב שיריו והשכלתו ודעותיו התגבשו. באוניברסיטה נפגש עם רוני בורשטיין, לה נישא ב-1936 והייתה לאם בנו, יאיר, שנולד לאחר הירצחו.
תחילת דרכו הפוליטית הייתה בהקמת אגודת הסטודנטים "חולדה" שעקרונותיה היו נאמנות לתחיית האומה העברית. שם פגש בדוד רזיאל, בחור דתי, בוגר מרכז הרב, וצעיר ממנו בשלוש שנים שהיה לחברו הטוב. בהשפעתו של רזיאל התחיל אברהם לשמור כשרות והחליט להקים בית מסורתי. קשרו לדת מתבטא גם בשניים מן הכינויים המחתרתיים שאימץ במהלך השנים: "אריאל" ו"עזריה" ובשירתו ודעותיו.
פרעות אב התרפ"ט התרחשו כשהיה שטרן פעיל ב"הגנה" וערערו את אמונם של רבים מחברי ה"הגנה" בהנהגתה. שלוש שנים לאחר מכן הוקם האצ"ל, ארגון צבאי לאומי, ואברהם שטרן היה מראשוני הפורשים מה"הגנה". באותה תקופה בערך גם נכתב השיר "חיילים אלמונים" שהדי פרעות תרפ"ט נשמעים בו והפך להמנון האצ"ל ומאוחר יותר המנון הלח"י.
תקופה לא ארוכה לאחר מכן השלים שטרן את לימודיו לתואר שני במדעי הרוח וקיבל מלגה ללימודי תואר שלישי בפירנצה, איטליה. בין הקמת האצ"ל והפסקת לימודיו בפירנצה, בסביבות השנים 1932-1934 כתב כ-45 שירים מתוך כ-50-60 שירים שכתב בסך-הכל. במהלך שהותו בפירנצה החליט לנטוש את הקריירה האקדמית הצפויה לו ולחזור לשורות האצ"ל.
בעקבות מאורעות נוספים ורצח אלפי יהודים התחילו להתגלות סדקים ופלגים גם בהנהגה החזקה של האצ"ל אך התנועה עדיין לא התפצלה ויאיר המשיך למלא תפקידים חשובים בפעילותה הצבאית. כמו כן הוא כתב יחד עם דוד רזיאל את הספר "האקדח" והם חתמו עליו בשם ד. ראש, ראשי התיבות של שמותיהם.
חילוקי הדעות באצ"ל התעצמו עד לשנת 1941, אז התפלגה קבוצה קטנה מתוך האצ"ל שקראה לעצמה בתחילה "הארגון הצבאי בישראל" ומאוחר יותר הפכה ללח"י- לוחמי חירות ישראל.
זמן רב לפני לכידתו ידע יאיר כי הבריטים מתכוונים להרוג אותו. בפגישתו האחרונה עם רעייתו רוני, שנשאה ברחמה את בנו היחיד, יאיר, שנולד לאחר מות אביו ונקרא על שמו, ביקש ממנה להיות אם טובה לילדו ובאותה תקופה אף כתב לה: "לא יכולתי ולא רציתי ללכת בדרך אחרת מזו שהלכתי בה. אינני מתחרט אף לרגע קט ולעולם לא אצטער על כך". ב-כ"ה בשבט תש"ב, 12 בפברואר 1942, הוקף הבית שבו הסתתר, ברחוב מזרחי ב' 8, ביתו של משה סבוראי ע"י הבריטים ויאיר נמצא ונרצח כשידיו כבולות.
מותו לא עצר את הלחימה העיקשת של המאמינים בדרכו וגם הלח"י, הקטן שבתנועות ההתנגדות לבריטים, תרם משמעותית להקמת המדינה.
ספרים רבים של שיריו פורסמו לאחר מותו בהוצאת "יאיר" הקרויה על שמו וכן ספרים העוסקים בפעילות הלח"י. רחובות ויישובים רבים בארץ נקראים על-שמו ולאזכרותיו מגיעים אנשים רבים, ביניהם שרים בממשלה, חברי לח"י לשעבר וצאצאיהם ואף הדור הצעיר- בני-הנוער.
________________________
תמונות:
20080121231052.jpg ->יאיר
20080121232356.jpg ->סמל הלח"י
20080121232500.png ->רוני, אלמנתו של יאיר, ליד תמונתו.
20080121232630.png ->המצבה של יאיר.
_____________________________
שיריו:
"הוא יבוא, בוא יבוא, הגדול בימים", בכתב ידו של יאיר:
20080121233718.png
_________________________________
חיילים אלמונים:
שם גורל אכזרי על דרכנו -
אך אויבים, מרגלים ובתי-אסורים
לא יוכלו לעצר בעדנו.
בימים אדומים...
ואם אנחנו נפול ברחובות, בבתים
יקברונו בלילה בלאט.
במקומינו יבואו אלפי אחרים
ללחום ולכבוש עדי עד.
בימים אדומים...
בדמעת אמהות שכולות מבנים
ובדם תינוקות טהורים
כבמלט נדביק הגופות ללבנים
ובנין המולדת נקים.
בימים אדומים...
___________________________________
לוותר,בס"ד
בן יאיר
בני על קברו של אביך
אל תכאב, דמעתך בל תִגר
רוחו מפעמת עוד - מרד!
אף כי מן השורה כבר שוחרר
מול מעצמת רשע כובשת
קיבץ הוא אנשי גונדתו
הניף אז אביך הדגל-
תחיית ישראל בארצו
בני איך הכריז אז אביך
כאלעזר בן יעיר בשעתו
מלֹא דמנו נקיזה
עד נשיב לעם חירותו
אחים מוקיעים אף בוגדים
ואביך נשאר הוא איתן
אך בני, לבסוף השיגוהו
כדוריו של אותו השטן
דמו שהותר ונשפך
היה שמן לאש התחייה
ויורשיו- האחד הניס אלף
ושניים רדפו רבבה
בני אביך איננו
אך רוחו בין השורות
מלכות, מקדש, גאולה
בלהט עיניו חרותות
בני בזכות דם אביך
עוד תיכון פה מלכות עולם
ויבוא יום נקם ושילם
ושבו בנים לגבולם.
זה מהעליה שהיתה מזמן(ענתיק)מכ"בתשרי התשס"ו לצפייה לחץ
זה מהעליה האחרונה בסוכות(י"ח תשרי) לצפייה לחץ
זה גם מהעליה של סוכות(י"ח תשרי) לצפייה לחץ
תמונות


זה מהעליה האחרונה בסוכות(י"ח תשרי) לצפייה לחץ
זה גם מהעליה של סוכות(י"ח תשרי) לצפייה לחץ
תמונות


זה מהעליה האחרונה בסוכות(י"ח תשרי) לצפייה לחץ
זה גם מהעליה של סוכות(י"ח תשרי) לצפייה לחץ
תמונות


אני רוצה לבקש בקשה.
כשאני משוטטת באתר (ירק אקראי), אני נתקלת לפעמים בשיר או בסיפור שמצית אצלי משהו.
לפעמים זה הרעיון של השיר, לפעמים זה משפט או ביטוי בו.
ואז אני כותבת על השיר או הסיפור- שיר אחר.
יש אנשים שקוראים לזה גניבה, ולכן אני פונה אליכם:
מי שהדבר מפריע לו, שיפנה אלי.
אמנם לא אמנע מלכתוב על שיריו, אך לא אפרסם אותם כאן.
בתקווה לשיתוף פעולה,
אני.
בס"ד
מה שרציתי לורמ שציטוט מקומי תוך ציון העובדה לא מהווה בעי'ה כלל
וזה דבר נהוג כדברי תה[י]לה מעלי.
יעקב.













אני צריכה להגיש לוח שנה בתור פריקט בפוטושופ וזה צריך להיות בעל נושא מאחד (לא כל חודש נושא חדש)
אין לי בעיה לצלם את התמונות הדרושות (יש לי מצלמה דיגיטלית איכותית) אבל אין לי רעיון לנושא!!
למישהו יש?
בעז"ה.
העקבות כלמיני דברים החלטנו השבוע להפסיק לפרסם את הסיפור "ואת עפרה יחוננו" ולשמור אותו אצלנו (במחברות המסכנות *מוקדש* שלי ובמחשבים המאובקים של האולפנא).
סליחה לכל המאוכזבים.
רחל.
בס"ד
"כמו בלדה"/ נתן יונתן
אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת,
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב.
ואם שירים אהבת,
רק שכתובים באבן-
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז, כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה,
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב
אותי, האיש הזה.
*מה משתמע מהשיר בקריאה ראשונה?
**איזה סוג אהבה קיים בשיר?
בס"ד
בעוד פחות מחודש - כ"ט שבט, חל יום הרצחו של מייסד ומפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) מגדולי מעוררי התחיה הלאומית, מנהיג, חוזה, הוגה ומשורר. (אין צורך לפרט, עוד חומר אפשר למצוא בגוגל)
מה דעתכם על סדנא כללית (ז"א כל סוגי היצירות) למורשתו לדמותו ולזכרו?
אני חושב שזה המעט שאנו יכולים לעשות להנצחתו והנצחת מורשתו.
בס"ד
עשרה יוצרים פעילים לכל הפחות לכל אורך הסדנה ויש אישור. זו לא באמת בקשה גדולה מידי.
עשרה יש כבר?
יעקב.
[כן, עשרה שפשוט ירשמו את עצמם כאן.
נשארו תשעה]
השיר נותח במסגרת הקורס "צורות השירה המודרנית" היישר מהאקדמיה (החוג לספרות), והוא מונח פה לפניכם.
מצאתי לנכון להעלות פה את "ספר שירי" של רחל, שיר ארספואטי במהותו.
וכולם מוזמנים להביע עמדתם.
"ספר שירי"/ רחל
"צרחות שצרחתי נואשת, כואבת
בשעות מצוקה ואובדן
היו למחרוזת מילים מלבבת
לספר שירי הלבן.
נגלו חביונות לא גיליתי לרע,
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש.
**כיצד מתארת המשוררת את תהליך הכתיבה? (האם הוא קל/ קשה)?
סוד היצירה
ראיתי את הסרט של אולפנת עפרה. אם מישהי מיוצרות הסרט או שקשורות אליו תוכל לענות לי- אני אשמח מאוד.
עצם פירסום הנושא של בעיות יחוד שעלולות לקרות במיוחד בסניפי בנ"ע הוא נכון, אבל- האם זה מתאים שבנים ישחקו בסרט כזה?
גם ככה הנושא הזה הוא בעייתי ורגיש ועצם זה שבן משחק בסרט כזה ביחד עם בת הוא התקרבות לבעיה שמעלה הסרט!
אני כותבת את זה לא כדי לפגוע, חס וחלילה, אלא בשביל להעלות שאלה ולקבל תשובה, אם אפשר.
תודה!