משבט שאולץ להתאסלם אבל עדיין שמר על המסגרת שלו ויש סיכוי סביר שהם יהודים על פי הלכה - אמור לשנות משהו ביחס לפגיוע החמור שקרה אתמול?
#חמולת_מח'מארה
משבט שאולץ להתאסלם אבל עדיין שמר על המסגרת שלו ויש סיכוי סביר שהם יהודים על פי הלכה - אמור לשנות משהו ביחס לפגיוע החמור שקרה אתמול?
#חמולת_מח'מארה
ומאז קום המדינה מנסים להוכיח באמצעות עוינות ומעשי איבה שהתאסלמותם היתה כנה.
לא רואה שום צידוק בכך שפעם הם אולצות/הסכימו להמיר את דתם.
גם הממלוכים היו מוסלמים "חדשים" ולכן הרגישו צורך להחצין את הנאמנות שלהם לדת- מה שגרם להם להיכנס בצלבנים בכל כחם ולבנות מסגדי פאר בנקומות נידחים.
גם תושבי דרום הר חברון, מן הסתם חלק גדול מהם הם צאצאי יהודים. ודווקא שם יש עוינות גדולה ושנאה ואלימות קיצונית.
השמועות אומרות שסבתא של היטלר היתה יהודיה ושהשבט שממנו התחיל "אל קעידה" הוא גם כן מצאצאי יהודים.
למיטב ידיעתי אין משמעות יהודית לכך שיש יהודים במוצא המשפחה.
יכול להיות שבאיסלם יש לכך משמעות.
ייתכן שההתערבות בגויים זה מה שנותן להם כוח.
דבריו של ח"כ חזן מתוך הכתבה: ''מדובר בתופעה חסרת אחריות וחסרת תקדים. אין לי ספק כי בוחרי הליכוד ונבחריו יידעו לבוא עם אדלשטיין חשבון בקלפי". דברים לגיטימיים בהחלט לאור התרגיל שעשה לו.
העורך חזקי ברוך בחר לקחת 2 מילים מתוך דבריו של חזן ולהכניס כותרת משנה איומה לכתבה, חזן הבטיח "לבוא חשבון" עם יולי אדלשטיין. מי שלא קרא עד סוף הכתבה בטח יחשוב שאורן חזן איים לדפוק לו מכות או משהו.. הרי הוא בליין מועדונים ואיש הימורים.. נשמע שחזן הולך לסגור איתו חשבון בסטייל העולם התחתון, לא?
אז זהו שאורן חזן לא איים ואפילו לא אמר שיבוא הוא בחשבון עם אדלשטיין, דבריו של חזן ברורים! לטענתו בוחרי הליכוד לא אוהבים את איך שאדלשטיין חיפף אותו מהתפקיד וזה יפגע באדלשטיין בבחירות הפנימיות בליכוד.
לסיכום ילדים נראה אם הבנתם נכון את אורן חזן:
מי יבוא בחשבון עם אדלשטיין? מתפקדי הליכוד
איך הם יבואו בחשבון עם אדלשטיין, יזרקו עליו סדין ואז יפוצצו אותו מכות? לא, הם פשוט לא יתנו לו את הקול שלהם בבחירות בפריימריז.
אבסורד שאתם קוראים לעצמכם ערוץ חדשות.
כאשר יש את הכנסת שנבחרת דמוקרטית בידי העם ומטרתה לייצג את רצון העם.
ויש ראש ממשלה שהוא נציג הכנסת.
ויש את המלך שנבחר על ידי העם.
וכל שנה בראש חודש ניסן ראש השנה למלכים עושים חברי הכנסת הצבעה ואם יש רוב מוחלט נגד המלך הרי שיעשו עוד משאל עם האם חפצים במלך זה או לאו.
המלך יחוקק חוקי יסוד. (מלבד החוקי יסוד שקובע בבחירת המלך כגון הצבעה חשאית פעם בשנה להמשך המלוכה וכדו' שכל זה תהיה באחריות הכנסת בלבד.)
והכנסת תחוקק חוקים בהתאם לחוקי היסוד.
ולגבי המדיניות הפרקטית המלך ידריך את הממשלה כיצד לנהוג.
ראש הממשלה והמלך יחליטו יחד אם בוצעה מדיניותו (בממשלה- המעשית ובכנסת בחוקים שלה) ורק אם שניהם מסכימים שלא בצעו כראוי את מדיניות המלך הרי שהממשלה או הכנסת תחוייב לשנות.
השם הראוי לזה יהיה דמוקרטיה מלוכנית.
כאן הוא ממש מלך מממש מדיניות משל עצמו אין הוא מוגבל לחוקי יסוד של מדינה שהרי הוא משנה אותם לפי רצונו. שלא כמו היום שלחוק יסוד צריך רוב גדול מאוד של הכנסת כאן הוא חופשי להנהיג את המדינה כפי רצונו.
וזה חשוב כי המלך הוא איש חזון, אין זו פוליטיקה שצריך לשמור על הכסא. איש חזון מבין הרבה יותר מהעם לאן הוא רוצה לקחת אותם. לעומת ראש הממשלה שכל הזמן מתנהל בין קואלציה אופוזיציה הסכמים וכדו' ומנסה כפי האפשרות שיש לו לעשות מה שהוא יכל מעשית כאן המלך יכל לעשות כרצונו ולמרות זאת החוקי יסוד שלו מתואמים לרצון העם על ידי נציגי העם בכנסת ובממשלה. כך שאף אם יש לו רעיון "מבריק" אך העם לא מסוגל בכלל לעכל זאת. אז יצטרך להסביר את עצמו בכדי שהכנסת והממשלה תוכל לדעת כיצד לבצע כך שהביצוע יהא לפי יכולת העם להכיל את השינויים. ועדין זה משאיר מקום ללא עריצות כי הרי כל שנה צריך לעבור מעין המלכה מחדש. יש לו שנה אחת חופשית. אבל גם יהיה קשה להוריד אותו ממלכותו אם הוא כן מתאים כי צריך רוב וגם לאחר מכן העם צריך להחליט במשעל.
וכיון שהבצוע לא בידי המלך אלא בידי הממשלה. הרי שתפקידו להיות איש חזון של הכנסת. ולא כמו שקורה היום שכל אחד מזיז לצד אחר במדינה במקום לעשות מה שבאמת צריך לעשות
מלוכה זה שלטון יחיד שהדרך להפיל אותה עוברת רק דרך הפיכה בעם. מלוכה זה שלטון שאורך הראייה והמחשבה שלו הוא הרבה הרבה יותר קדימה מכל ממשלה או כנסת שתהיה, קצרת ימים יותר או פחות.
מלך לא "נבחר" כל פעם מחדש על ידי העם - מקסימום בפעם הראשונה בוחרים מי יהיה המלך אבל מאז הוא המלך וזה עובר בשושלת מאב לבן בלי יכולת של אחרים להתנגד לזה - אלא אם יבצעו מהפיכה כמו שהיו לא מעט במהלך ההיסטוריה.
בחירות דמוקרטיות מעקרות את כל משמעות המילה "מלוכה".
גם בבריטניה של היום המלך/מלכה הם לא באמת מלך/מלכה - אלא קישוט נוצץ וראוותני וזהו. אין להם את סמכויות המלך שהיו בעבר.
אין כאן בחירה מחדש של המלך, כי אין כאן כמה מועמדים. יש רק אפשרות שאם יש רוב מוחלט ניתן יהיה להעבירו למשעל עם שגם אז השאלה היא אם להוריד אותו מכסאו וגם אז יצטרכו רוב מוחלט. וזה משהו שקשה מאוד לשנות. וממילא תהיה אפשרות לעשות הפיכה וכו' רק לא בדרך הריגה ומלחמה. כי ההצבעה היא לא האם נבחר בו מלך שוב אלא האם נוריד אותו מהמלכות.
גם על פי התורה מה שבן יורש מאביו את המלכות אינו בכל מצב אלא רק אם ראוי לירושה. (ראה רמב"ם, הלכות כלי המקדש, פרק ד, הלכה כ. ) רק אצל הגויים הכל עניין של שליטה ביהדות מטרת המלך היא להיות מכובד במטרה שיוכל להדריך את העם לטובתו ולא בשביל לקבל כבוד כך שאם בנו לא ראוי אין ממשיך תחתיו.
ושיטה זאת שומרת הן על כך שאין לנו עריצות וגם שלא מצריכה הפיכה של העם. וגם שומרת על כוחו כמלך כל עוד הוא ראוי והעם חש שעומד להם איש משכמו ומעלה הרי שלא ירד ממעלתו בקלות. וכך יוכל להנהיג את העם על פי חזונו כמלך. שהרי העם על פי רוב לא מבין בהנהגת עם. הם יותר עסוקים בדברים קטנים ולא רואים רחוק אלא נתלים באנשים שהם סומכים יותר עליהם שהם רואים נכון את המציאות.
ומלך זה ל-א אדם שעומד לבחירה על ידי העם כל כמה שנים מחדש. לזה קוראים ראש ממשלה.
לא משנה כמה תנסה ללהטט, זה פשוט לא מלך. כמו שמלכת אנגליה היא לא באמת מלכה אלא סמל שנשאר מימים עברו שבהם מלך/מלכה היו באמת כאלו...
ולמה איך שהצגתי אותו, הוא אינו יכל לבצע את אותה מטרה. נכו,ן אתה לא רגיל לכך שיהיו מלכים כאלו. אך טוב, תמיד ישנם "חידושים" בעולם. השאלה היא: אם הוא יכל לבצע את העבודה הנאמנה של המלך באותו אופן או אפילו יותר טוב, אם כן הרי הוא מלך. אם למלך רגיל ישנם יתרונות שלו אין, תגיד מהם ומדוע?
בנושא של חוקי היסוד, יש עבודה רק לעיתים רחוקות.
לא אמורים להיות כל כך הרבה חוקי יסוד.
[איני יודע האם חוקי יסוד מתאימים להחקק על ידי אדם אחד, אני מניח שהמבנה שהמדיניות הפרקטית נקבעת בפורום מצומצם יחסית, והחקיקה בפורום רחב יותר, הגיוני].
בנושא של המדיניות הפרקטית, נראה לי שעלולה להיות בעיה בהפרדה של היישום הפרקטי מקביעת המדיניות. לפעמים, המדיניות הכללית קשורה בפרטים הקטנים.
כשהמלך הוא שקובע האם תהיה מדיניות של קיצוצים תקציביים, אבל לא צריך לעמוד מול השאלה איפה בדיוק הם יהיו, ומה ההשלכות שלהם, עשויות להתקבל החלטות שגויות.
כנ"ל בתחומים אחרים.
בדרך כלל החוקי יסוד מתנהלים על ידי רוב מוחלט יותר מפני שההשפעה שלו גדולה הרבה יותר.
מצד שני לשנות את החוקים האלה מאוד קשה גם אם מתברר שהם רעים בשביל העם. (יש בג"ץ רוב פוליטי שמצריך משחקים פולטיים להסכמה וכ')
לעומת זאת מלך הוא אדם שבחרו בו משום שסומכים עליו כאדם, לא כמו היו שבוחרים במפלגה ואל באנשים.
ועל סומכים על הראיה שלו לטווח ארוך וגם הוא יכל לשנות את החוקים אם יתברר שהוא טועה בכך.
נכון, פעמים שצריך להסתכל בהשלכות של המדיניות. אבל זה התפקיד של ראש הממשלה, להוות גשר ממצע בין הממשלה למלך. כדי שלא יהיו החלטות שגויות.
המלך דרך אגב לא סגרו לו את הפה הוא יכל לתת דוגמא אם כל הפרטים הקטנים אך בתור הצעה בלבד שהרי מי שיבצע זאת הממשלה לא הוא. כך שהממשלה תקבל את ההצעה ותבצע אותו לפי ראות עיניה. אך על ידי שגם המלך יוכל להציע לפחות בגדר הצעה את הדרך הפרטית לעשייה זה יאפשר לו לתת מדיניות עם הסתכלות רחבה הכוללת גם את הפרטים הקטנים על אף שאינם מחוייבים לילך לפי זה דוקא.
שלמה המלך, כשהתחתן עם בת פרעה השתכר ונרדם ובגלל זה מפתחות המקדש שהיו אצלו לא פתח ולא יכלו להקריב את קרבן התמיד וחז"ל אמרו שבגלל זה התפתחה מלכות רומי.
בן שלמה לא היה ראוי כל כך למלוכה עד שזה גרם למחלוקת.
לא תמיד המלך חש את כל ישראל.
אך כשיש גם נציגות לעם הרי כל הבעיות שיכולים להיות מצד שיש רק מלך, נעלמות.
ובכלל צריך ליצור דרך שיבא מלך המשיח.
גם לפי הקבלה המלכות לעתיד לבא יהא לה אור עצמי וכמו למלך ז"א שיש לו אור משלו.
וכמו שהלבנה שנמשלת למלכות הרי תאיר כמו השמש.
זה לא סתם, שיש דמוקרטיה. כי יש חיסרון בשיטת הדמוקרטיה, שאין מלך מורם מעם שמוביל את העם קדימה.
ויש חיסרון בשיטת המלך, שלא תמיד העם מוכן לקבל את הנהגת המלך כי לפעמים היא יותר מדי גבוהה יותר מדי דורשת וכמו בן שלמה שדרש הרבה זהב כמו אביו אך העם חש שזה כבר יותר מדי. ולפעמים הדרך לביצוע חזון המלך לא תמיד יודע המלך את רצון העם.
לכן צריך נציגים של העם כדי שלרצונם יהא בטוי גם כן בהנהגה.
זה רעיון טוב כי הוא יפתור את האנרכיה במדינה ואפשר לבחור לתפקיד אנשים נערצים ממשפחות טובות כמו ריבלין. יש את הבעיה עם האצולה שהמלך ימנה. כתוב מפורש הוא שזה תהליך טבעי
ז וַיֹּאמֶר השם, אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם. ח כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אלוקים אֲחֵרִים--כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם-לָךְ. י וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל-דִּבְרֵי השם, אֶל-הָעָם, הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ מֶלֶךְ... אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. יב וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ. יג וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת. יד וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו. טו וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו. טז וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ. יז צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים. יח וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא. שמואל א' פרק ח'
עתה, משפחתי מצד אבי היא בת 1100 שנה (מ-930), ואני מבוסס מאד. אבל אם מישהו עולה לגדולה וסתם לא ידוע, ראש רשות מקומית מושחת, או טייקון שקנה את התואר במיליארד ₪?
זה ייצור מעמד מלאכותי של אצילים ועוד שסע במדינה, שלא צריך אותו. מצד שני השבר של בית שני לא היה בגלל אצילים (כמעט ולא היו) אלא שסע עניים עשירים.
כך שעל ידי זה, יהיו לו רשת יועצים שעל ידם יוכל להחליט כיצד להציע.
זה דומה קצת למה שבנט רוצה מזכיר צבאי לכל חבר קבינט.
בכלל כבר היום יש מסים שלוקחים מהעם בשביל השכר הגדול שיקבלו בכנסת.
האמת היא שאם הדמוקרטיה תהיה בשיטת דמוקרטיה ישירה בשיטת יתרו.
כלומר שעל כל עשר אזרחים יבחר מהם נציג שיהא שר עשרות ומכל שרי עשרות יבחר מכל קבוצה של עשר נציג שהוא שר מאות וכן הלאה עד שיש לנו חברי כנסת. אז זו דמוקרטיה שמעודדת אחריות אישית. וכבר יש אחראים והמלך לא צריך למנות. אלא העם ממנה מתוך עצמו. (ולפי דמוקרטיה זו אין קואליציה ואופוזציה רק ראש ממשלה וממשלה וכנסת)
הרעיון בדברים י"ז :14 שהעם רוצה מלך " וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי...." השם לא אמר שחייב להיות מלך, זה רצון אנשים. או דברים ל"ג:5 "ויהי בישורון מלך" הפירוש המקובל הוא שהמשורר בקטע זה הוא משה רבנו, ואם-כן - המלך הוא ה', ומשה משבח את בני-ישראל על-כך שהתאחדו וקיבלו עליהם את עול מלכות ה' (כפירוש 1 בדברי רמב"ן).
חז"ל אמרו שהזקנים שאלו כהוגן במלך והעם שאל שלא כהוגן.
ועל זה שמואל מתרעם. אך מצד שני זו מצוה שכשנצטוו ישראל נצטוו למנות עליהם מלך.
ומכל מקום,כיום בכל זאת יש מלכות בלי מלך אמנם אבל אין שופטים ונביאים כבזמן שמואל שהיית יכל ללכת ישירות לפי הנביא ולכן צריכים מלוכה כל שהיא שלא תהיה אנרדלומסיה.
וראה ברמב"ם שאומר את התנאים להיות מלך המשיח אומר ואם יעמד מלך על ישראל עוסק וכו'
ואם לא נהרג הרי הוא ככל המלכים וכו' תראה שם משמע שיש מקום שיהיו לנו מלכים בתקוה שאחד מהם יהיה משיח צדקינו
איזו רמה גבוהה אתה. אם כולם היו כמוך... לא קראתי לימוד כזה כמה שנים!
באותה המידה.
מלך על פי תורה יכול להרוג אותך כי לא עשית מה שהיה בא לו שאותו הרגע. בלי שום קשר למדיניות כוללת והתייעצויות. ביקש ממך כוס תה. אמרת לא. מוות.
הרמב"ם:
כל המורד במלך, יש למלך רשות להורגו. אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך, או שלא ייצא מביתו ויצא--חייב מיתה; ואם רצה להורגו--יהרוג, שנאמר "כל איש אשר ימרה את פיך"
כך זה מלך על פי היהדות.
כך היה נהוג גם אצל הגויים (כולנו מכירים את הקריזות של אחשוורוש..) החל מתקופת התנך ועד לפני כמאה שנים!
מלכות זאת הממלכה. ומלך הוא השולט על הממלכה.
ולכן מרידה במלכות המלך מתפרשת מרידה במלך כשהמלך בידו השליטה הפרקטית של המלכות.
ואז מה שמלך הורג הוא כי מרידה במלך היא מרידה בעם כולו בממלכה כולה במיוצגת על ידי המלך.
אך לפי הדגם שהצגתי של דמוקרטיה מלוכנית. שישנם שתי גופים נפרדים מלכות ומלך. ושיתוף פעולה.
אם המלך באמת יגזור גזירה והממשלה תבצע לפי רצון המלך כל מי שימרוד במלכות כלומר במדיניות המלך. זאת אומרת שלא יבצע את פקודת הממשלה יהיה חייב מיתה.
כלומר אם המלך אמר לעשות דבר מסויים והממשלה אישרה זאת! אז כל מי שיעבור על פקודת הממשלה יהיה חייב מיתה על פי תורה.
כמובן שאפשר שמיתה תתאפשר רק אם הוא בהסכמת הממשלה והמלך כאחת ואין כאן מחלוקת!
מה שאין כן היום שאף שיש ממשלה אין מלך כלומר אין איש חזון שמנהיג את המדינה אלא הכל משחקים פוליטיים לא שייך שיהרגו וכדו' אף שאצל הגויים לא נראה לי שזה מפריע להם אם יש להם מלך או לא! להרוג תמיד הם יכולים(מבחינתם איני יודע אם יכולים מבחינה הלכתית) כל עוד יש להם ממשלה.
ואף המדינה שלנו פסלה את עונש המוות כאפשרות של עונש.
אך כבר אמרנו שאני מציע דגם שבו למלך אין שליטה על שיטת הבחירה שלו ושל הכנסת אלא אם כן ישנו "רוב מוחלט של הכנסת שהם נציגי העם" שזה אפשרי אף היום לחוקק חוקי יסוד כאלה. ובאמת אם יצא שהוא "משוגע" שזה בלתי אפשרי שעם ישראל ברובו יבחר במשהו משוגע הרי שהכנסת בבחירות חשאיות תצביע נגדו!
ואפשר לשלול ממנו באותו זמן את מלכותו עד שהעם יצביע אחרת!
כל הדמוקרטיה תהיה בעיקר לגבי הכנסת שאינה מייצגת כראוי את העם. אך לא לגבי המלך!
לאחר שהעם בחר במלך הרי שהוא "סומך עליו" אם הוא אינו "סומך עליו" הוא לא להביחר.
הבחירות פעם בשנה באו להבטיח שאין כאן רודנות. אין כאן מלך שהוא לא מתאים!
והדמוקרטיה באה להבטיח שגם אם יש למלך חזון "מדהים" שתהיה פרופורציה. שלא יבצעו חזון שהעם לא מסוגל לעמוד בו ונציגי העם יהיו אחראים על כך!
כתוב שמלכותה דארעא כעין מלכותה דרקיעא.
המלכות כאן היא בבואה של מלכות ה'. שהוא שליט יחידי שאינו מתחלף.
זו הסיבה שמברכים- שחלק מכבודו לבשר ודם. הוא נתן מהכבוד שלו.
אדם שהוא מלך זהו משל שעוזר לנו להבין את מלכות ה' ואת ההתבטלות שאמורה להיות לנו כלפיו.
הקטנה של משמעות המילה מלך ממה שהיא הייתה עד היום עלול להביא לזלזול בכל פעם שאומרים על ה' שהוא מלך.
אם מלך זה משהו טכני שיכול להיבחר ויכול לרדת ועדיין יש לעם שליטה עליו וכו וכו אז גם מלך מלכי המלכים גם לא נשמע וואו כמו פעם.
המלך מבטא את המלוכה הגשמית כמו שכתבת. אבל ממש לא רק.
בראש השנה אנחנו ממליכים את ה' מחדש.
אין כאן זלזול במלך, שהרי הוא מקבל מלכות שלמה לשנה שלימה.
הפוך, בכך יש דמיון רב יותר למלכות ה' כי גם אנו צריכים להמליכו מחדש בראש השנה.
המלך אינו מושל כלומר תמיד צריך למלוך על העם ברצון העם. אם הוא מולך בכפייה, הרי שהוא מושל ואינו מלך.
מלכות ה' מחוייבת במציאות העולם, כי בלי הבורא אין עולם. וכל אחד רוצה לחיות ולכן בהכרח רוצה את ה' כמלך.
אף כאן יש בבואה למלכות ה' שהמלך בודאי נשאר יחידי.
לעומת זאת ההמלכה של ה', בקבלה מלכות ה' היא כנסת ישראל והיא נבנית בשלבים.
וכמו שאת שאול המליכו פעמיים פעם שניה בהסכמת כל העם.
הדגם שהצעתי הוא בבועה חיה יותר של מלכות ה'.
לעם אין שליטה על המלך! הוא לא מתמודד עם מלכים אחרים. יש כאן מלך אחד. ולא העם מצביע שוב אם לקבל את המלך או לא.
העם בוחר את נציגיו בכנסת כדי שיביאו את רצון העם אל המלך. כדי שרצון העם יתבצע. אם חברי הכנסת רואים שהמלך אינו מסוגל להרים "חזון". הרי שרק אם יהיה רוב מוחלט נגדו הוא יפול.
כך שעל ידי ש"קשה" להפיל את המלך הרי שהמלך הוא עצמאי ולא נתון תחת העם אלא יכל להוביל את העם למקומות שהעם לא יודע כיצד להגיע לבד.
אין כאן מלחמה נגד המלך, אלא להפך נתינה למלך כח למלוך מרצון.
הכנסת מייצג את המציאות העכשווית של העם. והמלך מייצג את המציאות האידאלית שאליו שואף להביא את העם. יש כאן דיאלוג מתמיד בין הרצוי והאידאלי למצוי אצל העם.
לפעמים העם מצליח לעלות לאידאולגיה של המלך וכמו שאנשי שלום עכשיו יכלו לעבוד על ה"עם" בחזון הפסודו שלהם של השלום. ולפעמים המלך מצליח להוריד את האידאולגיה לשפה פשוטה של העם כך שיוכל לקלוט.
וכך נוצר הקשר בניהם בלי כפיה ומשילה רק מלכות אמיתית.
אפשר להתפלסף על כל הפרטים אבל
א. רוב העם לא מונח בפרטים. מול הצאר ניקולאי אנשים הרגישו אפס. היו מוכנים לקפוץ למים ולמות כדי שיהיה לו גשר אנושי. מול מלכת אנגליה יש הערצה אבל אנשים לא ימסרו את נפשם בשבילה. אי אפשר להשוות בין תפיסת המלך בשלטון יחיד לכלאיים שמורידים מעוצמת המלוכה.
אתה לא יכול לטעון שתופסים אותם אותו דבר.
ב. כיוון שמלך זו בבואה של מלכות ה' זה לא בחירה שלך או שלי איך להגדיר מלך. התורה כבר הגדירה את מעמד המלך. בתורה, בנביא, בחז"ל, ברמב"ם ועוד. על פי תורה מלך בן מלך לא זקוק למשיחה בכלל. זה משהו שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. והסמכויות שלו אמנם מאוזנות על ידי התורה כי הוא בכל זאת בן אדם, אבל בכל זאת,הן הרבה יותר עוצמתיות מהתכנון שלך כחלק מהמהות שלו. מלכות בית דוד זו הדרך של ה' להביא גאולה לעולם. ועוד ועוד.
על פי התורה, מלכות זו מהות.
אתה רוצה ליצור משהו גאוני אחר, בכיף. הדמוקרטיה לא הוכיחה את עצמה, לא מפריע לי. אבל מלך על פי תורה זה לא.
א. אצל הגויים המלך בא לקבל כבוד לעצמו בשביל לשלוט ולעשות כרצונו והם זקוקים למלך כי אם לא זה יהיה אנדרלמוסיה. לעומת זאת אצל היהודים, המלך הוא בדמות ה' ואומרים חז"ל שבמקום אתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כי הבורא הוא רם ונישא מלשמש כמלך, להיות מלך פירושו להשפיל את עצמך אל העם. הכבוד שלך הוא כבוד העם וזה חשוב בשביל להשפיע לעם. וכמו שאול שהיה נחבא אל הכלים. מלך אמיתי לא רוצה להיות מלך אלא שרוצה להשפיע אל עמו ובשביל כך דואג לכבודו כי כבוד המלך הוא כבוד העם. בחסידות פנימיות ספירת המלכות היא שפלות.
נכון, אין כאן כמו הצאר שהעם הוא רק סמרטוט בשביל המלך. מהיכן הערצה למלך תבא? מכך שהמלך הוא מי שהעם בחר בו! הוא רוצה בו! ולעומת דמוקרטיה המלך הוא איש חזון מרומם מעם ומוביל את העם לחזון בלי שום מונע. כשהמצב כך אז תהיה הערצה למלך ולא רק כי "חוקית" הוא מלך.
כי המלך כאדם מייצג את האומה כולה כל התקוות שלהם נעוצות במלך שהרי הוא המוביל את העם. לעומת דמוקרטיה שכל אחד רוצה משהו אחר ויוצא לא זה ולא זה.
כשהדרך להוריד את המלך מכסאו רצופה בקשיים. שהרי צריך שתי תנאים רוב מוחלט בכנסת נגדו ורוב מוחלט בעם נגדו. הרי זה מאפשר לו גישה חופשית להנהגת עמו.
ב. הסיבה שמלכות עוברת מאב לבנו הוא משום שהחינוך אותו קיבל מאביו הרי מכשירו להיות ראוי למלוכה.
וגם זה על פי ההלכה אין זה בכל מצב שאם אינו הולך על פי תורה אין הוא יורש את אביו במלכות.
וגם כאן כיון שלא אמרתי שיש בחירות למלך אלא רק בחירות להדחתו הרי גם הבן יהיה מלך במידה שיהיה ראוי לכך.
א. הבעיה בדמוקרטיה נובעת מחוסר אחריות שהרי כל אחד יכל לזרוק את האחריות על השני אחד על המפלגה שלו אחד על הסכמים קואלציונים וכו' וגם אין גישה ישירה של העם לחברי הכנסת.
כשאין אחריות יש רק תלונות ומחפשים רק זכויות.
ב. הבחירה הנכונה נובעת מחינוך לא מגיל אומנם הגיל משפיע על בגרות נפשית אך דוקא הזקנים יכולים להיות יותר מקובעים.
ג. אילוץ אנשים לבחור, מוציא אותם מאחריות בטענה שלא היתה להם ברירה. ואנשים שאין להם אחריות לא יועילו למדינה.
ד. הוצאת חלק מהאנשים מגיל מסויים לבטא את הקול שלהם במדינה, לא רק שאנשים לא יסכימו לכך. אלא אף ישנם אנשים רבים חכמים והם יותר צעירים מהגילים שציינת.
ה. הדרישה שלא עבר על החוק אינה דרישה מוסרית. החוק אינו מוסרי בהכרח. רבים מהאנשים שיושבים בכלא הינם חפים מפשע. וחוץ מזה החוק לא תמיד מייצג צדק לכל אחד יש את סיבותיו בחיים המטרה בחוק במדינתינו הוא לייצר סדר בלבד. הערכים של המדינה אינם מוסכמים על כל העם לדוגמא לגבי התורה הרבה מערכי המדינה הינם מושחתים בעליל וכמו לדאוג לאויב במקום לחייל ולאזרח.
ו. אם האנשים נבחרים על ידי הגרלה הרי שאנשים טובים רבים לא יוכלו להביע דעתם רק בגלל המקרה.
ז. כיון שהאנשים "הזקנים" רק בוחרים אנשים לבג"ץ הרי ממילא ישארו מי שנמצא במדינה בשליטת האנשים בלי ביקורת מיוחדת שהרי לא הזקנים שולטים אלא אנשי המדינה ומה עשינו?
ח. אף אם תמיד יבחרו זקנים חדשים כל פעם. הרי שאין זה שונה מדמקורטיה של היום שהרי רק צריך לעבוד על האנשים שיעשו כרצונם.
ט. ממילא הזקנים משפיעים על העם בדעותיהם על משפחתם וזה יוצר פחות או יותר איזון בין שני הגישות בבחירות במפלגות.
י. מה קורה אם יצא בהגרלה הרבה "גויים" נראה לך שהרבה אנשים יקבלו זאת. ואם יקחו את המדינה ליידיהם וימנו ממשלה של רוב גויים האם נשאיר את גורלנו ל"מזל"?.
אמת, יש בעיה בדמוקרטיה. כי היא מבוססת על חוסר אחריות. לכן יש רעיון ששמעתי, שאני פיתחתי קצת יותר, ואני עדיין עובד על זה, והוא דמוקרטיה ישירה בשיטת יתרו.
שבו אין קואלציה אין אופוזציה יש כנסת ויש ממשלה.
כל עשרה אנשים במדינה בוחרים נציג, שיהיה שר עשרות. וכל שרי עשרות, בוחרים מתוך עשר נציג שיהא שר מאות. וכן על זה הדרך עד שרי אלפים ריבוא וכו' ומשם בוחרים חברי כנסת כך יוצא שלכל אחד יש את החבר כנסת שבחר בו, ושם יוכל לעשות לו אתר ועל כל צעד שיכל להודיע יודיע וכל בוחר יוכל להצביע האם הוא בעד או נגד.
ויוכל לעקוב אחר חבר הכנסת.
יהיה לו שר ישיר שהוא בחר בו והוא יהיה תחת אחריות שלו. וכמובן חבר כנסת פרטי.
הגישה תהיה מתוך אחריות ושלום מי שיכל לייצג עשרה אנשים לא בנסיון להשלט עם מפלגתם על המדינה אלא רק להציג את דעתו. כך שיהיה נציגות אמיתית בממשלה. לא יהיו חברי כנסת שנבחרו משום שהיו זקוקים לכסף רב לפרסום וכך יהיו מחוייבים לדרישות בעל ההון אלא רק צריך לחפש עוד עשרה אנשים בעלי רעיון משותף. כך שאין תירוצים פוליטיים אין משחקים מלוכלכים אלא זה השר מול בוחריו. יש הכרה ישירה וכו' ויש הכרה נאמנת יותר של השר עם בוחריו ושל חבר הכנסת עם בוחריו.
דמוקרטיה הזאת הישירה היא מצויינת אך עדין חסר את המלך איש החזון שיוביל את העם כמו שהצעתי למעלה.
איך זה קורה? איך זה קורה שאנחנו מצקצקים בלשון וממשיכים הלאה?
איך זה שכולם קוראים את שורות האבל וממשיכים הלאה?
איך זה שעל מילקי וקוטג' מליונים יוצאים לרחוב והרצח זה כבר דבר ביומיום ובא פשוט נמשיך הלאה.
הלאה עד מתי? עד שזה יהיה בעלי? הבן שלי? אמא שלי? אחותי?
כשיקרה מקרה כזה הדם יהיה על הידיים של ביבי, על הידיים של ליברמן ועל הידיים של כל אחד מאיתנו שלא עשינו כלום.
והכי עצוב לי שאני זועקת מהלב אבל יודעת שמחר ומחרותיים וכל יום בחודש הקרוב אני ימשיך ללכת לעבודה, לקפל כביסה ולהכין אוכל כמו לפני הפיגועים הנוראים האלה כי אנחנו אנשים שממשיכים הלאה..
איך עוצרים את זה??? מה אנחנו יכולים לעשות?
שכל אחד ידמיין בראש שהאיש הבא הוא הבנאדם הכי קרוב אליו בעולם ונחליט מה אנחנו עושים כדי לשנות
כאשר ראיתי שמהכעס אלך להרוג מישהו חס וחלילה. התחלתי לעבוד היום בכוונה עם טעויות באיזה תחום של העבודה שלי. כול העובדים היו עצובים בגלל זה. מה זה נתן? הציל אותי מבית סוהר והציל ישמאעלי\ת מרצח או פציעה.
אולי להרוג
בכול אופן אני אתך
מה אתם אומרים על כך שיהודי ימני במדינת ישראל אינו יכול לבטא את דעותיו הפוליטיות ברבים מבלי להיעצר על כך?..
שלום עליזה!
בהחלט קיימת במדינת ישראל הבעיה שהצגת.
אך מנגד עלינו להתייחס לעובדה שלעיתים מתנהגים הפעילים הימניים הקיצוניים בצורה שאינה מוסרית ואינה מכבדת את ערכי ותורת ישראל.
אשמח לדבר איתך אחר כך בפורום יותר פרטי.
צודקת .. אך עדיין עלינו לזכור שלא משנה מה, מותר לכל אדם להגיד את דעותיו בקול כמו "מוות לערבים" גם עם זה לדעתך לא מוסרי!!
המדינה היא מדינה דמוקרטית לכל דבר. אבל. יש גם גבולות לדמוקרטיה! למשל: שג'מאל זחאלקה מגבה את חיזבאללה- זה מעבר לגבולות הדמוקרטיה!!! נכון שסתמנו לו את הפה, וטוב שכך!!! אסור לתת לזה לקרות!
אבל זה לא אומר שאנחנו לא מדינה דמוקרטית!
מסכימה עם כל מילה.
כל מילה בסלע!
ה' הוא המלך
אי אפשר ברוב אתרי החדשות באינטרנט לפרסם טוקבקים בכלל. מפרסמים 1 מ10 ויש כאלה שלא מפרסמים את הטוקבק שלהם בכלל כי האתרים יצרו רשימה שחורה.
אני מזדעק על הפשרה עם הרפורמים! בדת שלהם לא כתוב כלום על ירושלים!
הכל בשביל הפרובוקציות!
למרות שכפי שהוא מדבר היום- זה לא הולך לקרות אפילו לא בחלום.
כך בנט היום בראיון לערוץ 7.
חבל. למה אי אפשר להיות נאמן עד הסוף, אבל באמת עד הסוף.
להציע תוכנית מול כל ראשי המפלגות האחרים שתומכים ב 2 מדינות . אני בעד לגרש את האוייב , אבל הוא צריך להציג תוכנית שתוכל להתקבל .
הרמאדן הזה יהיה קטלני. יהיו בו כול כל הרבה פיגועים שנתגעגע לזמן שלפני ליברמן. השאלה לעם הנצח אם מוכנים להלחם עד חורמה בגזענות הערבית או לא.
ערביי יו"ש יוגדרו כגר תושב שבו לא יהיה להם זכות הצבעה. ויקבלו את כל הזכויות התושביות ביטוח לאומי וכו'
אך יוכלו לבחור להם נציגים ומספר הנציגים יהיה להם מגבלה לפי מספר הגרים תושבים.
ויבחרו בבחירות דמוקרטיות. ונציגים אלו יפעלו כחברי כנסת יוכלו להציג את דעתם בסדר היום יוכלו להציע חוקים וכו' אך לא יוכלו להצביע כלומר לקבוע לא אבל להציג את צרכי המוגדרים כגרים תושבים כן!
ואם "גר תושב" מתחתן עם אינו יהודי הרי שבנו יהיה "גר תושב" כך זה ימנע מהם להתחתן עם בעלי אזרחות ישראלית בגידול כח ההצבעה ואף יגדיל את הרוב היחסי של היהודי של התושבים.
אז מה הפתרון?
אם ניסוגים, נכנסים למלכודת של גבולות אושביץ.
אין פתרון לעת עתה,וצריכים בינתיים להמשיך במצב של היום. אולי עם הזמן יהיה פתרון.
בעצם, יש כמה פתרונות יצירתיים, רק לזה צריכים להקטין כמותית ואיכותית את כוחו של השמאל שלא יפריע לזה.
ויש שתי דרכים לכך:
אחד להזכיר את האנטישמיות והצורך למדינה יהודית שלשם כך.
שני היא לקחת אחריות: כלומר הכרת עם ישראל כמי שאחראי להטיב לכל העולם. כולו ולהוות דוגמא אישית ועל כן עלינו להיות מדינה יהודית שפועלת לפי המוסר והצדק.
ונתינת מקום לגויים להיות גרים בגרים תושבים היא עצמה היחס הראוי בין ישראל לעמים. נעמיד שאנו צריכים לשמוע את הצרכים של הגויים כולם לעזור להם במקום לברוח מאחריות.
עד עכשיו היהודים דואגים יותר לערבים מכל מקום אחר. אפילו במדינות של הערבים הם לא זוכים לאותו יחס כמו אצלינו ויש להזכיר שוב ושוב עד כמה היהודים טובים לעולם.
מה קורה עם מימון משרד הביטחון|???
הרי ליברמן עצמו גם גר מחוץ לקו!
למה הוא אמור להיות חריג?
טוב שהוא נזכר רק אחרי ההדסטארט!
זו בדיוק הבעיה!
מה שמפתיע, שגם ליברמן גר באיזור שהמדינה לא מכירה בו לצערי!
לא משנה... הימין שולט!
מתי ראית שהשמאל שולט פה במדינה?
מי שדוחף את ביבי לדבר על 2 מדינות וכו' זה אובמה!!!
זה לומר לכל אחד מה שהוא רוצה לשמוע. נתניהו תותח בזה: "שתי מדינות...", ולהתכוון לחלוקת ממלכת ירדן לשתי מדינות או שלוש... או חמש.
לזכותו יאמר שהציף את הסוגיה האירנית כדי להרויח זמן, ועד אז- או הפריץ ימות או הכלב ימות.
ואכן הגענו לחמישה חודשים לפני הבחירות באמריקה. אם אובמה יתחיל בהליך "שלום" חדש, במקרה הכי טוב מבחינתו יסתיים אחרי שיעזוב את הבית הלבן. המקסימום שהוא יכול לעשות חמישה חודשים לפני הבחירות, זה להפריע לחברה שלו קלינטון בתחרות על הקול היהודי.
לפזר את צעדת הריקודגלים הוא לא יכול. לא עכשיו.
מדובר במסורת וותיקה והמשטרה חייבת לפצות אותנו אחרי מצעד הגאווה (להבדיל בין הטמא לטהור).
מצד שני לפטור בלא כלום אי אפשר- אחרת מה ישאר מג"ץ?
אז הוחלט, בהרכב של שלושה אישים מדופלמים בעלי לפחות 4 תארים כל אחד -
להקדים ברבע שעה את המצעד!
שמעתם? רבע שעה!
אסור לאחר 
הצועדים יעברו בסך והאחרון שבהם יתחיל לנוע בדיוק בשעה היעודה



המולד היה ביום ראשון אז מתחילים היום.
(בארץ הם מבררים אצל היהודים מתי לחפש את הירח..)
יש בית ספר שהיא מכירה בו כבית ספר פרטי, שיכול לקבוע בדרכו שלו בערך הכל - והיא נותנת לו את זכות הקיום (שכן, המדינה היא ששולטת על האפשרות להקים מוסדות כאלו ואחרים במדינה - בעצם, הכל. החל מהחנות הכי קטנה שצריכה רישיון עסק, ועד נמל תעופה, וכן, גם בתחום החינוך...) - אבל הוא בוחר להיות פרטי ולא להיות כפוף למדינה ועל כן המדינה גם לא צריכה להערב בו כלכלית.
ויש מוסדות פטור שהמדינה מכירה בהן, והם מסכימים להתחייב לקריטריונים כאלו ואחרים של המדינה, ועל כן מקבלים תקצוב מסויים.
ויש בתי ספר שהם ממלכתיים באופן מלא, כפופים בצורה מלאה למשרד החינוך ולמדינה ועל כן מקבלים תיקצוב גבוה.
כמו שהמדינה מחליטה מה יכול להיקרא בית ספר (למה בית ספר שלומדים בו קארטה, ריקמה וסריגת כיפות הוא פחות בית ספר מבית ספר אחר? כי אתה החלטת? כי אתה קבעת שהוא מתנ"ס? מי נתן בידך את הכוח? אני רוצה שזה ייקרא בית ספר חוקי לכל דבר ושהוא יקבל מימון מלא מהמדינה. למה אתה כופה עליי שלא? כי לך נוח לקרוא לזה חוגים?) ככה היא גם יכולה לקבוע את סוגי בתי הספר השונים ועל י זה את אפשרות תיקצובם.
אם אתה רוצה לחייב את המדינה לממן בתי ספר שפטורים לגמרי מכל חובה אליה, אתה חייב להסביר למה שלא תהיה חייבת לממן גם את בית הספר הדימיוני שאני הקמתי מעלה. תירוצים שזה "מתנ"ס", כאמור, לא מתקבלים. אתה קבעת שזה מתנ"ס. בשבילי זה בית ספר לכל דבר ואם לחרדי שלא לומד לימודי ליבה ולא כפוף למדינה מגיע תקצוב, אז גם לבית הספר לקארטה, ריקמה וסריגת כיפות שלי, מגיע אותו התיקצוב.
בינה לבין מה שכתבתי קודם, וגם לא טיפת תשובה לטענה ולו אחת שהצגתי.
סתם פרסת עוד מניפסט שלך בתחום הזה בלי שום קשר לתגובה הקודמת.
נו שוין, אם זה עושה לך טוב, שיהיה לך לבריאות...
(נ.ב: אפילו אם בכל זאת נדבר על מה שכתבת כאן - אתה אומר מה שאתה אומר על סמך הנחות אישיות ובטח לא על סמך נתונים - בטח לא בדברים שעוד לא קרו, ואם קרו - אז בבקשה, עולם ההוכחות מחכה לך
)
התביעה הייתה נגד מדינת ישראל שבתורה במהלך קצת נכלולי הוציאה הודעת צד ג' נגד ההורים.

הם גנבי גבול!
והם לא ימותו שם
ולא אמרתי להתייחס אליהם כמו אל חיות אלא כמו אל פושעים (ואל הילדים כאל קורבן לפשע שיש לתקנו)
זה מתחיל ונגמר בהגדרה שלנו אליהם, אני רואה בהם כלי מלחמה נגד עם ישראל ואת רואה אותם בתור פליטי רצח עם. אני די בטוח בזה שהם לא יותר מגנבי גבול, אני ממליץ לך לבדוק את הנושא לעומק מכל הכיוונים ולנסות להבין את זה.
אני לא בעד להתנהג אל הילדים האלו בצורה לא אנושית אבל להפוך אותם לחלק מהציבור הישראלי זאת הנצחה של הטעות הזאת (שנעשתה כנגד עם ישראל). חייבים לשלוח אותם בחזרה למדינות מהם הגיעו
צריך להעיף אותם עם ההורים שלהם!! להטיס אותם איך שהם באו!!
המסתננים הימ"ש האלו, לא מועילים!! גנבים, רוצחים, פושעים, חולים, חוצפנים, מסיגי גבול, טרוריסטים!!!
חוץ מהכסף שעושים עליהם, יאללה שיחזרו לסודן!!
אחד התנאים לגר תושב הוא לא לעבוד ע"ז. הם מחשיבים את עצמם לנוצרים. וכן הם לא קיבלו על עצמם 7 מצוות בני נוח.
עפ"י תוה"ק אסור לתת לגויים שאינם גרים תושבים להיות בארץ.
לא מאמין שיצא מזה משהו
על יסוד אותם בישולים מאחורי הקלעים הסכים בוז'י להצטרף לקואליציה. ההצטרפות נכשלה בגלל מלחמות פנימיות במפלגת העבודה בהובלת "נשיאת הפייסבוק".
למשהו שמתבשל מובטחת תמיכה לכאורה של מפלגות המרכז והשמאל, ומובטח עדכון לקבינט באמצעות המזכיר הצבאי.
בזה נעוץ כל ההבדל בגישות
או כדברי אריאל, שראש המל"ל מדווח לשרים, בפירוט, גם לאלה שאינם חברי קבינט.
או כדברי בנט, שראש המל"ל שותק כמו דג, ו/או לא מדווח מספיק.
בנט אינו שר יחיד בקבינט, קל וחומר בממשלה.
אף אחד מהשרים לא תמך בגרסה של בנט, חוץ משקד, ואת טעמיה לא צריך לנחש.
לשר המתפטר יעלון היתה שעת כושר לתמוך בגרסת בנט, ועל הדרך לנגח את נתניהו. זה לא היה.
אז מה יש לנו?
בנט צריך לגייס טיעונים יותר טובים לנמק את הדרישה שלו למסלול עוקף ראש המל"ל.
כאשר לא היתה טענה אמיתית אחת כנגד תוכן הצעתו.
אפילו רה"מ הודה שזה כבר בטיפול,
ויו"ר הקואליציה רק תמה על העיתוי
אז אתה שואל מדוע שאר יושבי הקבינט לא מחו?
מסתומא בער להם הישבן
להתיישר לצד מצ"ח ושר הבטחון (במיל.) בפרשיית החייל היורה מחברון
אני עוקב אחר הפרשיה כפי שהיא מוצגת בערוץ מאז אירוע הירי - סקירה מוטה בכל קנה מידה
הערה:
ניתן להתרשם כאילו לאחרונה אני מבקר באופן קבוע את דסק החדשות של ערוץ 7.
ברצוני להבהיר שדווקא משום שאני כן מעריך את הערוץ ותפקידו בתקשורת הישראלית אני ביקורתי כלפיו. לא להפך.
בעיקר שומרים על רוח המקור. כשיש כתבה שבמקור הייתה טקסט שכתב העו"ד שלו היא תצדד בחייל, כשיש כתבה שיצאה מדו"צ במקור לפני שעובדה - היא תהיה נוטה לכיוון דו"צ.
זה שיטה שקיימת פה מאז ומתמיד, לתת לכותב/הדובר המקורי לדבר.
לא חסרות תמונות של החייל, תמונות של המשפט או תמונות של החייל בבית המשפט
אבל הערוץ בחר תמונה שבה החייל נראה עייף ותשוש מה שיכול לשדר חרטה ואשמה אם זה בא בתור תמונה ראשית של הכתבה. ובצירוף הכותרת שבה מצטטים את החייל כאילו מודה באשמה, למרות שבכתבה עצמה מובן שזה ראש צוות החקירה שמספר על מסרון שהחייל שלח לאביו ומספר לו שקרה אירוע שבו הוא הרג מחבל.
כולנו יודעים שהחייל ירה במחבל והרג אותו, מובן שהחייל אחרי אירוע כזה יעדכן את אביו במה שקרה (בטח במדינה הזאת שצריך ישר להתארגן על עו"ד בכל מקרה), הכותרת ההזאת היא לא יותר מאשר שירות יח"צ לפרקליטות הצבאית ובזה ערוץ 7 לא שונה מערצי חדשות אחרים (אלו שהערוץ רוכב עליהם בפרסום שלו ומכנה אותם "תקשורת שמאלנית")
הי אורלי הררי שלא ראיתי את שמך אף פעם אבל הוא כתוב שם בראש הכתבה, הנה מספר כותרות חלופיות:
"החל שלב ההוכחות במשפטו של אלאור אזריה"
"מצח: החייל שלח מסרון לאביו מיד לאחר הירי"
"התובע: החייל לא היה תחת סכנה"
"לא הייתה סכין ליד המחבל"
וכו'
וזה רק מתוך המלל היחצני הזה שאת קוראת לו כתבה...
למה סתיו שפיר מגיעה עם גופייה לעבודה!!!
בזיון לכנסת!
אם כן, אז זה עוד יותר בושה!
זה רק מראה מה ערך הקדושה של ברכת הכוהנות המשונה הזו.
הכנסת לא בטוח.כמו שוועד העובדים לא.
ומי אמר שזה בגדי כהונה?