כאן הוא ממש מלך מממש מדיניות משל עצמו אין הוא מוגבל לחוקי יסוד של מדינה שהרי הוא משנה אותם לפי רצונו.  שלא כמו היום שלחוק יסוד צריך רוב גדול מאוד של הכנסת כאן הוא חופשי להנהיג את המדינה כפי רצונו.

וזה חשוב כי המלך הוא איש חזון, אין זו פוליטיקה שצריך לשמור על הכסא. איש חזון מבין הרבה יותר מהעם לאן הוא רוצה לקחת אותם. לעומת ראש הממשלה שכל הזמן מתנהל בין קואלציה אופוזיציה הסכמים וכדו' ומנסה כפי האפשרות שיש לו לעשות מה שהוא יכל מעשית כאן המלך יכל לעשות כרצונו ולמרות זאת החוקי יסוד שלו מתואמים לרצון העם על ידי נציגי העם בכנסת ובממשלה. כך שאף אם יש לו רעיון "מבריק" אך העם לא מסוגל בכלל לעכל זאת. אז יצטרך להסביר את עצמו בכדי שהכנסת והממשלה תוכל לדעת כיצד לבצע כך שהביצוע יהא לפי יכולת העם להכיל את השינויים. ועדין זה משאיר מקום ללא עריצות כי הרי כל שנה צריך לעבור מעין המלכה מחדש. יש לו שנה אחת חופשית. אבל גם יהיה קשה להוריד אותו ממלכותו אם הוא כן מתאים כי צריך רוב וגם לאחר מכן העם צריך להחליט במשעל.

וכיון שהבצוע לא בידי המלך אלא בידי הממשלה. הרי שתפקידו להיות איש חזון של הכנסת. ולא כמו שקורה היום שכל אחד מזיז לצד אחר במדינה במקום לעשות מה שבאמת צריך לעשות

מלוכה זה שלטון יחיד שהדרך להפיל אותה עוברת רק דרך הפיכה בעם. מלוכה זה שלטון שאורך הראייה והמחשבה שלו הוא הרבה הרבה יותר קדימה מכל ממשלה או כנסת שתהיה, קצרת ימים יותר או פחות.
מלך לא "נבחר" כל פעם מחדש על ידי העם - מקסימום בפעם הראשונה בוחרים מי יהיה המלך אבל מאז הוא המלך וזה עובר בשושלת מאב לבן בלי יכולת של אחרים להתנגד לזה - אלא אם יבצעו מהפיכה כמו שהיו לא מעט במהלך ההיסטוריה.

בחירות דמוקרטיות מעקרות את כל משמעות המילה "מלוכה".

גם בבריטניה של היום המלך/מלכה הם לא באמת מלך/מלכה - אלא קישוט נוצץ וראוותני וזהו. אין להם את סמכויות המלך שהיו בעבר.

 

אין כאן בחירה מחדש של המלך, כי אין כאן כמה מועמדים. יש רק אפשרות שאם יש רוב מוחלט ניתן יהיה להעבירו למשעל עם שגם אז השאלה היא אם להוריד אותו מכסאו וגם אז יצטרכו רוב מוחלט. וזה משהו שקשה מאוד לשנות. וממילא תהיה אפשרות לעשות הפיכה וכו' רק לא בדרך הריגה ומלחמה. כי ההצבעה היא לא האם נבחר בו מלך שוב אלא האם נוריד אותו מהמלכות.

גם על פי התורה מה שבן יורש מאביו את המלכות אינו בכל מצב אלא רק אם ראוי לירושה. (ראה רמב"ם, הלכות כלי המקדש, פרק ד, הלכה כ. ) רק אצל הגויים הכל עניין של שליטה ביהדות מטרת המלך היא להיות מכובד במטרה שיוכל להדריך את העם לטובתו ולא בשביל לקבל כבוד כך שאם בנו לא ראוי אין ממשיך תחתיו.

ושיטה זאת שומרת הן על כך שאין לנו עריצות וגם שלא מצריכה הפיכה של העם. וגם שומרת על כוחו כמלך כל עוד הוא ראוי והעם חש שעומד להם איש משכמו ומעלה הרי שלא ירד ממעלתו בקלות. וכך יוכל להנהיג את העם על פי חזונו כמלך. שהרי העם על פי רוב לא מבין בהנהגת עם. הם יותר עסוקים בדברים קטנים ולא רואים רחוק אלא נתלים באנשים שהם סומכים יותר עליהם שהם רואים נכון את המציאות.

ומלך זה ל-א אדם שעומד לבחירה על ידי העם כל כמה שנים מחדש. לזה קוראים ראש ממשלה.

לא משנה כמה תנסה ללהטט, זה פשוט לא מלך. כמו שמלכת אנגליה היא לא באמת מלכה אלא סמל שנשאר מימים עברו שבהם מלך/מלכה היו באמת כאלו...
 

ולמה איך שהצגתי אותו, הוא אינו יכל לבצע את אותה מטרה. נכו,ן אתה לא רגיל לכך שיהיו מלכים כאלו. אך טוב, תמיד ישנם "חידושים" בעולם. השאלה היא: אם הוא יכל לבצע את העבודה הנאמנה של המלך באותו אופן או אפילו יותר טוב, אם כן הרי הוא מלך. אם למלך רגיל ישנם יתרונות שלו אין, תגיד מהם ומדוע?

בנושא של חוקי היסוד, יש עבודה רק לעיתים רחוקות.

לא אמורים להיות כל כך הרבה חוקי יסוד.

[איני יודע האם חוקי יסוד מתאימים להחקק על ידי אדם אחד, אני מניח שהמבנה שהמדיניות הפרקטית נקבעת בפורום מצומצם יחסית, והחקיקה בפורום רחב יותר, הגיוני].

בנושא של המדיניות הפרקטית, נראה לי שעלולה להיות בעיה בהפרדה של היישום הפרקטי מקביעת המדיניות. לפעמים, המדיניות הכללית קשורה בפרטים הקטנים. 

כשהמלך הוא שקובע האם תהיה מדיניות של קיצוצים תקציביים, אבל לא צריך לעמוד מול השאלה איפה בדיוק הם יהיו, ומה ההשלכות שלהם, עשויות להתקבל החלטות שגויות.

כנ"ל בתחומים אחרים.

בדרך כלל החוקי יסוד מתנהלים על ידי רוב מוחלט יותר מפני שההשפעה שלו גדולה הרבה יותר.

מצד שני לשנות את החוקים האלה מאוד קשה גם אם מתברר שהם רעים בשביל העם. (יש בג"ץ רוב פוליטי שמצריך משחקים פולטיים להסכמה וכ')

לעומת זאת מלך הוא אדם שבחרו בו משום שסומכים עליו כאדם, לא כמו היו שבוחרים במפלגה ואל באנשים.

ועל סומכים על הראיה שלו לטווח ארוך וגם הוא יכל לשנות את החוקים אם יתברר שהוא טועה בכך.

נכון, פעמים שצריך להסתכל בהשלכות של המדיניות. אבל זה התפקיד של ראש הממשלה, להוות גשר ממצע בין הממשלה למלך. כדי שלא יהיו החלטות שגויות.

המלך דרך אגב לא סגרו לו את הפה הוא יכל לתת דוגמא אם כל הפרטים הקטנים אך בתור הצעה בלבד שהרי מי שיבצע זאת הממשלה לא הוא. כך שהממשלה תקבל את ההצעה ותבצע אותו לפי ראות עיניה. אך על ידי שגם המלך יוכל להציע לפחות בגדר הצעה את הדרך הפרטית לעשייה זה יאפשר לו לתת מדיניות עם הסתכלות רחבה הכוללת גם את הפרטים הקטנים על אף שאינם מחוייבים לילך לפי זה דוקא.

שלמה המלך, כשהתחתן עם בת פרעה השתכר ונרדם ובגלל זה מפתחות המקדש שהיו אצלו לא פתח ולא יכלו להקריב את קרבן התמיד וחז"ל אמרו שבגלל זה התפתחה מלכות רומי.

בן שלמה לא היה ראוי כל כך למלוכה עד שזה גרם למחלוקת.

לא תמיד המלך חש את כל ישראל.

אך כשיש גם נציגות לעם הרי כל הבעיות שיכולים להיות מצד שיש רק מלך, נעלמות.

ובכלל צריך ליצור דרך שיבא מלך המשיח.

גם לפי הקבלה המלכות לעתיד לבא יהא לה אור עצמי וכמו למלך ז"א שיש לו אור משלו.

וכמו שהלבנה שנמשלת למלכות הרי תאיר כמו השמש.

זה לא סתם, שיש דמוקרטיה. כי יש חיסרון בשיטת הדמוקרטיה, שאין מלך מורם מעם שמוביל את העם קדימה.

ויש חיסרון בשיטת המלך, שלא תמיד העם מוכן לקבל את הנהגת המלך כי לפעמים היא יותר מדי גבוהה יותר מדי דורשת וכמו בן שלמה שדרש הרבה זהב כמו אביו אך העם חש שזה כבר יותר מדי. ולפעמים הדרך לביצוע חזון המלך לא תמיד יודע המלך את רצון העם.

לכן צריך נציגים של העם כדי שלרצונם יהא בטוי גם כן בהנהגה.

זה רעיון טוב כי הוא יפתור את האנרכיה במדינה ואפשר לבחור לתפקיד אנשים נערצים ממשפחות טובות כמו ריבלין. יש את הבעיה עם האצולה שהמלך ימנה. כתוב מפורש הוא שזה תהליך טבעי

ז וַיֹּאמֶר השם, אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ:  כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם.  ח כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אלוקים אֲחֵרִים--כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם-לָךְ.  י וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל-דִּבְרֵי השם, אֶל-הָעָם, הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ מֶלֶךְ...  אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  יב וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  יג וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  יד וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  טו וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  טז וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  יז צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים.  יח וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא. שמואל א' פרק ח'

עתה, משפחתי מצד אבי היא בת 1100 שנה (מ-930), ואני מבוסס מאד. אבל אם מישהו עולה לגדולה וסתם לא ידוע, ראש רשות מקומית מושחת, או טייקון שקנה את התואר במיליארד ₪?

זה ייצור מעמד מלאכותי של אצילים ועוד שסע במדינה, שלא צריך אותו. מצד שני השבר של בית שני לא היה בגלל אצילים (כמעט ולא היו) אלא שסע עניים עשירים.

כך שעל ידי זה, יהיו לו רשת יועצים שעל ידם יוכל להחליט כיצד להציע.

זה דומה קצת למה שבנט רוצה מזכיר צבאי לכל חבר קבינט.

בכלל כבר היום יש מסים שלוקחים מהעם בשביל השכר הגדול שיקבלו בכנסת.

האמת היא שאם הדמוקרטיה תהיה בשיטת דמוקרטיה ישירה בשיטת יתרו.

כלומר שעל כל עשר אזרחים יבחר מהם נציג שיהא שר עשרות ומכל שרי עשרות יבחר מכל קבוצה של עשר נציג שהוא שר מאות וכן הלאה עד שיש לנו חברי כנסת. אז זו דמוקרטיה שמעודדת אחריות אישית. וכבר יש אחראים והמלך לא צריך למנות. אלא העם ממנה מתוך עצמו. (ולפי דמוקרטיה זו אין קואליציה ואופוזציה רק ראש ממשלה וממשלה וכנסת)

הרעיון בדברים י"ז :14  שהעם רוצה מלך " וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי...." השם לא אמר שחייב להיות מלך, זה רצון אנשים. או דברים ל"ג:5 "ויהי בישורון מלך" הפירוש המקובל הוא שהמשורר בקטע זה הוא משה רבנו, ואם-כן - המלך הוא ה', ומשה משבח את בני-ישראל על-כך שהתאחדו וקיבלו עליהם את עול מלכות ה' (כפירוש 1 בדברי רמב"ן).

חז"ל אמרו שהזקנים שאלו כהוגן במלך והעם שאל שלא כהוגן.

ועל זה שמואל מתרעם. אך מצד שני זו מצוה שכשנצטוו ישראל נצטוו למנות עליהם מלך.

ומכל מקום,כיום בכל זאת יש מלכות בלי מלך אמנם אבל אין שופטים ונביאים כבזמן שמואל שהיית יכל ללכת ישירות לפי הנביא ולכן צריכים מלוכה כל שהיא שלא תהיה אנרדלומסיה.

וראה ברמב"ם שאומר את התנאים להיות מלך המשיח אומר ואם יעמד מלך על ישראל עוסק וכו'

ואם לא נהרג הרי הוא ככל המלכים וכו' תראה שם משמע שיש מקום שיהיו לנו מלכים בתקוה שאחד מהם יהיה משיח צדקינו

איזו רמה גבוהה אתה. אם כולם היו כמוך... לא קראתי לימוד כזה כמה שנים! 

באותה המידה.

מלך על פי תורה יכול להרוג אותך כי לא עשית מה שהיה בא לו שאותו הרגע. בלי שום קשר למדיניות כוללת והתייעצויות. ביקש ממך כוס תה. אמרת לא. מוות. 

הרמב"ם:

כל המורד במלך, יש למלך רשות להורגו.  אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך, או שלא ייצא מביתו ויצא--חייב מיתה; ואם רצה להורגו--יהרוג, שנאמר "כל איש אשר ימרה את פיך"

כך זה מלך על פי היהדות.

כך היה נהוג גם אצל הגויים (כולנו מכירים את הקריזות של אחשוורוש..) החל מתקופת התנך ועד לפני כמאה שנים! 

מלכות זאת הממלכה. ומלך הוא השולט על הממלכה.

ולכן מרידה במלכות המלך מתפרשת מרידה במלך כשהמלך בידו השליטה הפרקטית של המלכות.

ואז מה שמלך הורג הוא כי מרידה במלך היא מרידה בעם כולו בממלכה כולה במיוצגת על ידי המלך.

אך לפי הדגם שהצגתי של דמוקרטיה מלוכנית. שישנם שתי גופים נפרדים מלכות ומלך. ושיתוף פעולה.

אם המלך באמת יגזור גזירה והממשלה תבצע לפי רצון המלך כל מי שימרוד במלכות כלומר במדיניות המלך. זאת אומרת שלא יבצע את פקודת הממשלה יהיה חייב מיתה.

כלומר אם המלך אמר לעשות דבר מסויים והממשלה אישרה זאת! אז כל מי שיעבור על פקודת הממשלה יהיה חייב מיתה על פי תורה.

כמובן שאפשר שמיתה תתאפשר רק אם הוא בהסכמת הממשלה והמלך כאחת ואין כאן מחלוקת!

מה שאין כן היום שאף שיש ממשלה אין מלך כלומר אין איש חזון שמנהיג את המדינה אלא הכל משחקים פוליטיים לא שייך שיהרגו וכדו' אף שאצל הגויים לא נראה לי שזה מפריע להם אם יש להם מלך או לא! להרוג תמיד הם יכולים(מבחינתם איני יודע אם יכולים מבחינה הלכתית) כל עוד יש להם ממשלה.

ואף המדינה שלנו פסלה את עונש המוות כאפשרות של עונש.

אך כבר אמרנו שאני מציע דגם שבו למלך אין שליטה על שיטת הבחירה שלו ושל הכנסת אלא אם כן ישנו "רוב מוחלט של הכנסת שהם נציגי העם" שזה אפשרי אף היום לחוקק חוקי יסוד כאלה. ובאמת אם יצא שהוא "משוגע" שזה בלתי אפשרי שעם ישראל ברובו יבחר במשהו משוגע הרי שהכנסת בבחירות חשאיות תצביע נגדו!

ואפשר לשלול ממנו באותו זמן את מלכותו עד שהעם יצביע אחרת!

כל הדמוקרטיה תהיה בעיקר לגבי הכנסת שאינה מייצגת כראוי את העם. אך לא לגבי המלך!

לאחר שהעם בחר במלך הרי שהוא "סומך עליו" אם הוא אינו "סומך עליו" הוא לא להביחר.

הבחירות פעם בשנה באו להבטיח שאין כאן רודנות. אין כאן מלך שהוא לא מתאים!

והדמוקרטיה באה להבטיח שגם אם יש למלך חזון "מדהים" שתהיה פרופורציה. שלא יבצעו חזון שהעם לא מסוגל לעמוד בו ונציגי העם יהיו אחראים על כך!

כתוב שמלכותה דארעא כעין מלכותה דרקיעא.

המלכות כאן היא בבואה של מלכות ה'. שהוא שליט יחידי שאינו מתחלף.

זו הסיבה שמברכים- שחלק מכבודו לבשר ודם. הוא נתן מהכבוד שלו.

אדם שהוא מלך זהו משל שעוזר לנו להבין את מלכות ה' ואת ההתבטלות שאמורה להיות לנו כלפיו.

הקטנה של משמעות המילה מלך ממה שהיא הייתה עד היום עלול להביא לזלזול בכל פעם שאומרים על ה' שהוא מלך.

אם מלך זה משהו טכני שיכול להיבחר ויכול לרדת ועדיין יש לעם שליטה עליו וכו וכו אז גם מלך מלכי המלכים גם לא נשמע וואו כמו פעם.

המלך מבטא את המלוכה הגשמית כמו שכתבת. אבל ממש לא רק.

בראש השנה אנחנו ממליכים את ה' מחדש.

אין כאן זלזול במלך, שהרי הוא מקבל מלכות שלמה לשנה שלימה.

הפוך, בכך יש דמיון רב יותר למלכות ה' כי גם אנו צריכים להמליכו מחדש בראש השנה.

המלך אינו  מושל כלומר תמיד צריך למלוך על העם ברצון העם. אם הוא מולך בכפייה, הרי שהוא מושל ואינו מלך.

מלכות ה' מחוייבת במציאות העולם, כי בלי הבורא אין עולם. וכל אחד רוצה לחיות ולכן בהכרח רוצה את ה' כמלך.

אף כאן יש בבואה למלכות ה' שהמלך בודאי נשאר יחידי.

לעומת זאת ההמלכה של ה', בקבלה מלכות ה' היא כנסת ישראל והיא נבנית בשלבים.

וכמו שאת שאול המליכו פעמיים פעם שניה בהסכמת כל העם.

הדגם שהצעתי הוא בבועה חיה יותר של מלכות ה'.

לעם אין שליטה על המלך! הוא לא מתמודד עם מלכים אחרים. יש כאן מלך אחד. ולא העם מצביע שוב אם לקבל את המלך או לא.

העם בוחר את נציגיו בכנסת כדי שיביאו את רצון העם אל המלך. כדי שרצון העם יתבצע. אם חברי הכנסת רואים שהמלך אינו מסוגל להרים "חזון". הרי שרק אם יהיה רוב מוחלט נגדו הוא יפול.

כך שעל ידי ש"קשה" להפיל את המלך הרי שהמלך הוא עצמאי ולא נתון תחת העם אלא יכל להוביל את העם למקומות שהעם לא יודע כיצד להגיע לבד.

אין כאן מלחמה נגד המלך, אלא להפך נתינה למלך כח למלוך מרצון.

הכנסת מייצג את המציאות העכשווית של העם. והמלך מייצג את המציאות האידאלית שאליו שואף להביא את העם. יש כאן דיאלוג מתמיד בין הרצוי והאידאלי למצוי אצל העם.

לפעמים העם מצליח לעלות לאידאולגיה של המלך וכמו שאנשי שלום עכשיו יכלו לעבוד על ה"עם" בחזון הפסודו שלהם של השלום. ולפעמים המלך מצליח להוריד את האידאולגיה לשפה פשוטה של העם כך שיוכל לקלוט.

וכך נוצר הקשר בניהם בלי כפיה ומשילה רק מלכות אמיתית.

אפשר להתפלסף על כל הפרטים אבל

א. רוב העם לא מונח בפרטים. מול הצאר ניקולאי אנשים הרגישו אפס. היו מוכנים לקפוץ למים ולמות כדי שיהיה לו גשר אנושי. מול מלכת אנגליה יש הערצה אבל אנשים לא ימסרו את נפשם בשבילה. אי אפשר להשוות בין תפיסת המלך בשלטון יחיד לכלאיים שמורידים מעוצמת המלוכה. 

אתה לא יכול לטעון שתופסים אותם אותו דבר.

ב. כיוון שמלך זו בבואה של מלכות ה' זה לא בחירה שלך או שלי איך להגדיר מלך. התורה כבר הגדירה את מעמד המלך. בתורה, בנביא, בחז"ל, ברמב"ם ועוד. על פי תורה מלך בן מלך לא זקוק למשיחה בכלל. זה משהו שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. והסמכויות שלו אמנם מאוזנות על ידי התורה כי הוא בכל זאת בן אדם, אבל בכל זאת,הן הרבה יותר עוצמתיות מהתכנון שלך כחלק מהמהות שלו. מלכות בית דוד זו הדרך של ה' להביא גאולה לעולם. ועוד ועוד. 

על פי התורה, מלכות זו מהות.

אתה רוצה ליצור משהו גאוני אחר, בכיף. הדמוקרטיה לא הוכיחה את עצמה, לא מפריע לי. אבל מלך על פי תורה זה לא.

א. אצל הגויים המלך בא לקבל כבוד לעצמו בשביל לשלוט ולעשות כרצונו והם זקוקים למלך כי אם לא זה יהיה אנדרלמוסיה. לעומת זאת אצל היהודים, המלך הוא בדמות ה' ואומרים חז"ל שבמקום אתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כי הבורא הוא רם ונישא מלשמש כמלך, להיות מלך פירושו להשפיל את עצמך אל העם. הכבוד שלך הוא כבוד העם וזה חשוב בשביל להשפיע לעם. וכמו שאול שהיה נחבא אל הכלים. מלך אמיתי לא רוצה להיות מלך אלא שרוצה להשפיע אל עמו ובשביל כך דואג לכבודו כי כבוד המלך הוא כבוד העם.   בחסידות פנימיות ספירת המלכות היא שפלות.

נכון, אין כאן כמו הצאר שהעם הוא רק סמרטוט בשביל המלך.  מהיכן הערצה למלך תבא? מכך שהמלך הוא מי שהעם בחר בו! הוא רוצה בו! ולעומת דמוקרטיה המלך הוא איש חזון מרומם מעם ומוביל את העם לחזון בלי שום מונע. כשהמצב כך אז תהיה הערצה למלך ולא רק כי "חוקית" הוא מלך.

כי המלך כאדם מייצג את האומה כולה כל התקוות שלהם נעוצות במלך שהרי הוא המוביל את העם. לעומת דמוקרטיה שכל אחד רוצה משהו אחר ויוצא לא זה ולא זה.

כשהדרך להוריד את המלך מכסאו רצופה בקשיים. שהרי צריך שתי תנאים רוב מוחלט בכנסת נגדו ורוב מוחלט בעם נגדו. הרי זה מאפשר לו גישה חופשית להנהגת עמו.

ב. הסיבה שמלכות עוברת מאב לבנו הוא משום שהחינוך אותו קיבל מאביו הרי מכשירו להיות ראוי למלוכה.

וגם זה על פי ההלכה אין זה בכל מצב שאם אינו הולך על פי תורה אין הוא יורש את אביו במלכות.

וגם כאן כיון שלא אמרתי שיש בחירות למלך אלא רק בחירות להדחתו הרי גם הבן יהיה מלך במידה שיהיה ראוי לכך.

א. הבעיה בדמוקרטיה נובעת מחוסר אחריות שהרי כל אחד יכל לזרוק את האחריות על השני אחד על המפלגה שלו אחד על הסכמים קואלציונים וכו' וגם אין גישה ישירה של העם לחברי הכנסת.

כשאין אחריות יש רק תלונות ומחפשים רק זכויות.

ב. הבחירה הנכונה נובעת מחינוך לא מגיל אומנם הגיל משפיע על בגרות נפשית אך דוקא הזקנים יכולים להיות יותר מקובעים.

ג. אילוץ אנשים לבחור, מוציא אותם מאחריות בטענה שלא היתה להם ברירה. ואנשים שאין להם אחריות לא יועילו למדינה.

ד.  הוצאת חלק מהאנשים מגיל מסויים לבטא את הקול שלהם במדינה, לא רק שאנשים לא יסכימו לכך. אלא אף ישנם אנשים רבים חכמים והם יותר צעירים מהגילים שציינת.

ה. הדרישה שלא עבר על החוק אינה דרישה מוסרית. החוק אינו מוסרי בהכרח. רבים מהאנשים שיושבים בכלא הינם חפים מפשע. וחוץ מזה החוק לא תמיד מייצג צדק לכל אחד יש את סיבותיו בחיים המטרה בחוק במדינתינו הוא לייצר סדר בלבד. הערכים של המדינה אינם מוסכמים על כל העם לדוגמא לגבי התורה הרבה מערכי המדינה הינם מושחתים בעליל וכמו לדאוג לאויב במקום לחייל ולאזרח.

ו. אם האנשים נבחרים על ידי הגרלה הרי שאנשים טובים רבים לא יוכלו להביע דעתם רק בגלל המקרה.

ז. כיון שהאנשים "הזקנים" רק בוחרים אנשים לבג"ץ הרי ממילא ישארו מי שנמצא במדינה בשליטת האנשים בלי ביקורת מיוחדת שהרי לא הזקנים שולטים אלא אנשי המדינה ומה עשינו?

ח. אף אם תמיד יבחרו זקנים חדשים כל פעם. הרי שאין זה שונה מדמקורטיה של היום שהרי רק צריך לעבוד על האנשים שיעשו כרצונם.

ט. ממילא הזקנים משפיעים על העם בדעותיהם על משפחתם וזה יוצר פחות או יותר איזון בין שני הגישות בבחירות במפלגות.

י. מה קורה אם יצא בהגרלה הרבה "גויים" נראה לך שהרבה אנשים יקבלו זאת. ואם יקחו את המדינה ליידיהם וימנו ממשלה של רוב גויים האם נשאיר את גורלנו ל"מזל"?.

אמת, יש בעיה בדמוקרטיה. כי היא מבוססת על חוסר אחריות. לכן יש רעיון ששמעתי, שאני פיתחתי קצת יותר, ואני עדיין עובד על זה, והוא דמוקרטיה ישירה בשיטת יתרו.

שבו אין קואלציה אין אופוזציה יש כנסת ויש ממשלה.

כל עשרה אנשים במדינה בוחרים נציג, שיהיה שר עשרות. וכל שרי עשרות, בוחרים מתוך עשר נציג שיהא שר מאות. וכן על זה הדרך עד שרי אלפים ריבוא וכו' ומשם בוחרים חברי כנסת כך יוצא שלכל אחד יש את החבר כנסת שבחר בו, ושם יוכל לעשות לו אתר ועל כל צעד שיכל להודיע יודיע וכל בוחר יוכל להצביע האם הוא בעד או נגד.

ויוכל לעקוב אחר חבר הכנסת.

יהיה לו שר ישיר שהוא בחר בו והוא יהיה תחת אחריות שלו. וכמובן חבר כנסת פרטי.

הגישה תהיה מתוך אחריות ושלום מי שיכל לייצג עשרה אנשים לא בנסיון להשלט עם מפלגתם על המדינה אלא רק להציג את דעתו. כך שיהיה נציגות אמיתית בממשלה. לא יהיו חברי כנסת שנבחרו משום שהיו זקוקים לכסף רב לפרסום וכך יהיו מחוייבים לדרישות בעל ההון אלא רק צריך לחפש עוד עשרה אנשים בעלי רעיון משותף. כך שאין תירוצים פוליטיים אין משחקים מלוכלכים אלא זה השר מול בוחריו. יש הכרה ישירה וכו' ויש הכרה נאמנת יותר של השר עם בוחריו ושל חבר הכנסת עם בוחריו.

דמוקרטיה הזאת הישירה היא מצויינת אך עדין חסר את המלך איש החזון שיוביל את העם כמו שהצעתי למעלה.

והפעם המפלגה תקבל יותר, כי וינטר, הנדל, מעוז ולייטנר כבר לא יוכלו לספר את הצ'יזבטים שלהם לאף אחד...

או הרבה (לפחות בימין).

רוב מי שהצביע וינטר והנדל לא יעבור לצה"ד אלא כנראה לבנט

מי שחשב להצביע להם והוא מהימין המובהק בדרך כלל כבר הצה"ד בגלל קמפיין הגוועלד שלא עוברים

מעוז אולי רבע יעברו לצה"ד

השאר ישארו אצלו

וממילא אין שום בסיס לקמפיין של וינטר. גם הטענה ש'העם' רוצה 'חדשים', התגלתה כקשקוש, העם, מכל הכיוונים הצביע לישנים.

כנ"ל הנדל שניכס לעצמו את המילואימניקים.

כנ"ל נעם שצ'יזבטו על המונים שתומכים בהם.

ההנחה הפשוטה שלי, שכל אלו לא יתמודדו שוב. וינטר ממש איבד את עולמו, בשעה. עכשיו אף אחד לא יתן לו פרומיל ממה שהיה יכול לקבל אם היה מתאחד. גם נעם - הפריכו לחלוטין את הטענה שמגיע להם אפילו מקום ריאלי אחד.

תתלונן על זה שסמוטריץ החוצפן ניכס לעצמו את הציונות הדתית בעוד שהוא הצליח להביא בין חצי לשליש מהם להצביע לו.

תמיד היו דתיים לאומיים שהצביעו לכל המפלגות האחרות וגם היו ח"כים בכמעט כולן. עדיין זו היתה המפלגה הדתית לאומית, וגם היום מאז שהמפד"ל/הבית היהודי סיימה את דרכה - זו מפלגת הציונות הדתית.

תשאל כל ראש אולפנה, מי הכתובת שלו. תשאל כל ראש ישיבת הסדר - גם אם יש לו ר"מים תומכי נעם, אל להפך - כותבים נגד סמוטריץ' בעלון ליצני הדור. תשאל את ארגוני השירות לאומי, את המכינות, אירגוני הזהות היהודית בגוש דן, מפעל ההתישבות ביש"ע והגרעינים בעוטף עזה ובגבול הצפון.

כשיהיו לך תשובות - כבר לא תערער על זה שזאת 'מפלגת הציונות הדתית'. אגב, גם המילואימניקים יחתמו על זה.

ורק בגלל וינטר/לייטנר/מעוז לא הצביעו לכם. ייתכן שיש סיבה אחרת...

אולי אנשים פשוט לא רוצים את הסחורה שאתם מספקים.

מזכיר לך שהמפלגה התרסקה משבעה מנדטים לחמישה מה שלא מעיד על אטרקטיביות גבוהה.

אפילו למפדל חמש מנדטים היה נחשב שפל...

אם נניח שבבחירות הבאות לא יהיו איבוד קולות לימין ונקבל אפילו תוספת של 4 מנדטים.

ואם השבכ יפתור את בעיית גניבת הקולות הערביים ונרוויח עוד 3 מנדטים.

ונצליח לקבל 61 מנדטים, לא נפתור את בעיית השמאל והחרדים.

לכן הפיתרון היחיד שאני רואה באופק,

הבטחה של ביבי לקדנציה אחרונה לרצות את השמאל

ולצאת לממשלת אחדות ואין ברירה אחרת.

בס"ד

אבל במידה ואכן זה יקרה לבסוף - בוודאי שלא אשנה את הצבעתי.

הפעם ימינה?

בס"ד

ממשלה ללא יאיר גולן מצד אחד וללא בן גביר* מצד שני. כמובן ללא חרדים וללא ערבים.

*לגבי סמוטריץ' בצד השני יותר קל להכיל אותו. פייגלין לדעתי פחות. אבל גם אם מבחינת אייזנקוט סמוטריץ' הוא בסדר - אני לא יודע אם מבחינתו הוא ירצה להיכנס או לא.

הצעות כאלו נדחו על ידו בעבר, עוד לפני שהתגלה לעין כל, כמה עברינות נעשתה על ידי גורמי החקירה בדרך להעמדתו לדין.

אחרי שהפכו את כל הבחורים שלהם לעריקים

כל תוצאה אחרת זה הישג מבחינתם

די מצחיק שעדיין סופרים אותם עם הגוש של ביבי

אם לטווח הקצר, כן, יהיה להם שקט, אם לטווח הארוך, אין סיכוי בעולם, שהשמאל שמפחד מהדמוגרפיה שלהם לא יזרוק אותם לאופוזיציה ויעביר חוקי גיוס ומעצרים שלא יביישו את רוסיה. והסבסוד? כנראה החרדים מתגעגעים לברית האחים של בנט ולפיד.

הסיבה שאני אדישה היא שברור לגמרי שזו תוכנית דו שלבית, לי אישית לא אכפת שהחרדים יהיו שלב בדרך להקמת ממשלת אחדות.

המכות שפוצצו את החאדים בהפגנה נועדו לשכנע אותם, הם ירוצו לזרועות השמאל ויחסכו לו את הצרות של להישען על המשותפת. ביבי הולך, 30 מנדטים יכנסו תחת גוש השינוי.

החרדים, הערבים, סמוטריץ ובן גביר באוזיציה.

אבל רוב הסיכויים, שזה לא יצליח, כי 41 )ליברמן לא מצטרף) עם חרדים וערבים לא ילך, אליסף פרץ ועוד יעזבו, אין הקמת ממשלה עם 41 אצבעות, גם לא עם 48, בתוספת יהדות התורה.

אין להם ברירה, הם חייבים את הליכוד, 30 מנדטים שלא צריך לסבסד, שמשרתים בצבא, ושיושבים תחתיהם...

בממשלה והציונות הדתית בחוץ? וגם בן גביר?

כמעט הכל בממשלה האחרונה

מעצרים לא תלויים בממשלה

אלא בלוגיסטיקה בלתי אפשרית

ובעלות תועלת

אין שום תועלת לעצור אותם

זה לא גורם להם להתגייס ובטח לא להיות לוחמים

סבסוד? מצחיק

גם לפיד נטש את איפה הכסף

אני חושבת שהפחד עכשיו שייך יותר לימין הדתי

שאולי החלום הרע שלו יתגשם

והשמאל והחרדים ילכו יד ביד וישארו אותם מאחור

הרי זו האפשרות הכי הגיונית להקמת ממשלה

אבל כמעט ולא מדברים עליה

כנראה השמאל צריך להתרגל לרעיון

והימין מחרדה גדולה

השמאל מתעב אותם והוא לא יכול לאורך זמן לשבת איתם בגלל הפער הענק באידאולוגיה. שבת, להטב, נישואים אזרחיים. לכן אין מה לעשות.

לגבי הימין, הם יפסיקו להתפצל לאלף מפלגות, ואז יהיו כוח משמעותי. ממשלת האחדות גם תתפרק, כל צד ירצה למשוך אידאולוגית לכיוון שלו. ואז יהיו שתי מפלגות גדולות, ימין ושמאל. גם לחרדים יהיה זמן לחשב מסלול מחדש אחרי ישיבה באופוזיציה.

אנחנו אפילו לא אופציה

לא יודעת מי יותר ומי פחות

לא רואה את ביבי/ בן גביר/ סמוטריץ

מסתדרים עם גוש השמאל

יהדות התורה כבר אמרו רשמית שהם יכולים להמליץ על איזנקוט

נדמה לי שהאידאולוגיה הגדולה של השמאל כרגע זה רק לא ביבי

ושל ג זה פתרון לעריקות

זה יכול ללכת ביחד

והיא תמליץ על איזנקוט.

אז מה?

המטרה של גוש השינוי היא לא הרכבת ממשלה עם החרדים. הם העדיפו את הערבים, למרבה הבושה.

המטרה שלהם להעיף את ביבי, ויהדות התורה מאפשרת, את רוצה להאמין שעכשיו יאהבו את ההשתמטות ויעריצו את הבטלנות אז תאמיני.

לגבי סמוטריץ ובן גביר, אכן, הם לא באים בחשבון אפילו בתור שלב ביניים. אבל הליכוד? כל המטרה היא שהליכוד ונתניהו יפרדו. ואז לשמאל נהיה ממש פשוט. הם יפסיקו את הסבסוד כי הם מפחדים מהדמוגרפיה, מה את לא מבינה? הם ישמרו על עולם התורה? את רוצה להאמין בזה - תאמיני.

בסוף, כל מי שבעד אלוקי ישראל יצטרך להיות בצד אחד, וכל מי שלא בצד השני. וזה לא קשור לנתניהו.

לגמרי מבינה את הרצון שלך לעצום עיניים ולהאמין שהשמאל יחזיק את עולם התורה.

אני חושבת שהם צריכים להתגייס

אבל לא ככה בכוח

אלא בתוכנית מקצועית

ואני לא טרודה במה יהיה

כל דבר שיהיה הוא בסדר

כבר היינו בדיוטא התחתונה לפני 3 שנים

כזו שלא היתה גם בימי רבין ואהוד ברק

רע"מ, זה בטוח...

אבל לא בטוחה שהמתמטיקה מסתדרת... 41, כי ליברמן לא ישב עם החרדים, צריכים 20 מנדטים, החרדים 20 מנדטים?

כדי לפרוץ את מחסום ה-61 ולהקים ממשלה בלי "ישראל ביתנו", גוש איזנקוט והחרדים חייבים להשיג עוד 7 מנדטים לפחות, והדרכים לעשות זאת כמעט בלתי אפשריות פוליטית:

1. קואליציה עם המפלגות הערביות (חד"ש-תע"ל או רע"ם): המפלגות הערביות מחזיקות יחד ב-19 מנדטים (הרשימה המשותפת עם 11 ורע"ם עם 8). תוספת של אחת מהן או שתיהן מעבירה את הממשלה בקלות מעל רף ה-61. הבעיה: החרדים (במיוחד ש"ס) וחברי הכנסת הימניים בגוש השינוי לא יסכימו לשבת בממשלה שנשענת אקטיבית על חברי כנסת ערבים.

2. עריקים מהליכוד: הליכוד מחזיק ב-26 או 27 מנדטים. אם איזנקוט והחרדים יצליחו לשכנע קבוצה של חברי כנסת מהליכוד "למרוד" בנתניהו, לעזוב את המפלגה ולהצטרף אליהם – יש להם ממשלה ציונית רחבה ויציבה של 61. הבעיה: קשה לראות קבוצה כה גדולה של חברי ליכוד מתפצלת יחד עוד לפני שנתניהו עצמו מפנה את מקומו.

השורה התחתונה

גם אם החרדים אכן רוצים להמליץ על גדי איזנקוט כדי לפתור את המשבר האישי והכלכלי שלהם – המספרים מראים שליברמן נשאר לשון המאזניים הבלתי ניתן לעקיפה של גוש השינוי. בלי 7 המנדטים שלו, או בלי כניסה אקטיבית של המפלגות הערביות/עריקים מהליכוד, המשוואה של איזנקוט והחרדים תקועה על 54, והמערכת חוזרת ישירות לתרחיש של בחירות חוזרות.

איזנקוט הפנים את תוצאות הבחירות : ממשלת אחדות

אופורטוניסט בשנקל שמשנה הבטחות ומחנות. תזכורת:

מוכן לפנות את ביתי בנוקדים אם יהיה הסכם

וזה לא בהכרח רע שהם לא מרוצים מתפקוד הממשלה..

אני מסכים כמובן שיש ל"גוש נתניהו" במה להשתפר, אבל עדיין רוב הציבור היהודי תומך בממשלה הזאת.

לא מרוצים מהממשלה?

איך אפשר לחיות במדינה שלמעלה ממחצית המצביעים אינם מרוצים?

אני מסכים שצריך להקים ממשלת אחדות ולא ללכת לעוד בחירות

גם למשה רבנו התנגדו המווווווווון. "עם נבל ולא חכם", אמרנו?

נמצאים בצד של האויב ולא של עם ישראל, אחרי שלוש השנים הללו. מילא קאטר הוציאה את הערבים להצביע, נגד הממשלה שפגעה בנציגיה, אבל למה יהודים מתנדבים להצטרף לצד הזה?!

א. לאחר המעטפות הכפולות, לצה"ד חסר 6K כדי להעביר מנדט עודפים מהליכוד אליה.

ב. וינטר לקח מנדט ממצביעי ט' בפעם הקודמת.

אבל לפחות לפי החשבון של חדשות מהרגע, גם נעם לבד, שרפו את העוד מנדט למחנה הלאומי.

לא יודע לבדוק את זה בעצמי.

בבעיות החינוך שהם צועקים עליהם - בחוץ. (מעוז לא טרח להגיע לישיבות, אז הוא כנראה לא ידע שיש מי שעוסק במורות הערביות, בחוסר החינוך ליהדות ועוד...).

בעוד כ20-30 שנה, כאשר הם ירגישו מספיק חזקים, תהיה מלחמה קשה מאוד. ואנחנו נצטרך לנצח במלחמה הזו, אחרת יהיה חורבן באמת. ניצחון ערבי בתוככי המדינה היהודית הוא השמדה לעוד עידן של גלות.

מדינת הלכה. לא בג"ץ ולא בצלם.

מלחמה על פי חוקי התורה

הקם להרגך השכם להרגו

הם לא ירימו ראש.

בתקווה שהמשיח יגיע עוד קודם

צריך את לייטנר בכנסת, רק שיהיה ברשימה ריאלית שלא שורפת קולות.

החרדים ימשיכו לשבת בספסליהם ולצעוק על שאר היהודים שימותו בקרבות כדי שהם לא יצטרכו להתגייס. במדינה חרדית פתאום יוציאו בחורים ללכת לעבוד כדי שיהיה כסף באותה מדינה? הרי אסור לעזוב את הצורה אפילו לשעה אחת.

בקיצור, גם תחת רוב חרדי יהיו כאן אדונים ומשרתים.

הם עוברים לפריפריות, שם , יאלצו להיקהל ולעמוד על נפשם.

עכשיו אאולי הם לא יהיו צבא סדיר אבל להרוג מחבלים בלי יסורי מצפון ואסא כשר הם יהרגו. חוצמזה, הם התחננו שילמדו אותם להשתמש בנשק בפיגועים של ממשלת בנט ולא שעו לבקשות שליהם. בגילה, ברמות, בכל עוטף ירושלים הם רצו אז מאד

עדיף להחכים מוקדם יותר, להשתחרר מטהרנות מטופשת (שלא לומר תאוות שררה וכוח - לפחות אצל חלק), ולדרוש את מה שמגיע להם בצבא כדי שיוכלו לשרת כראוי להם כחרדים וכראוי לכולנו כמדינה.

הוא לא הסכים לטירונות קצרה.

ובכלל, ראשי הצבא מאד מפחדים שזה יגמר בהיפוך כידונים. אתה לא יכול לבוא עם מוסר מעוות לחרדי - הוא קיבל חינוך נכון זה לא יקלט לו בראש, גם הציות למפקד פחות קריטי, מבחינתו,הוא ישמע לרב שלו.. עכשיו מוכנים לקבל אותם כבשר תותחים, לשירות מלא.

לתת להם נשק שיהרגו מחבלים? אולי בן גביר יצליח דרך המשטרה והמג"ב, בממשלה הבאה...

אצלם לא יהיה מחבל מנוטרל. יהיה מחבל מת.

יכול לשרת בצבא כמו גדול, לדרוש את תנאי השירות שלו, ולקיים גם את המצוות בתורה שלא נוחות לו.

אפשר היה להאשים את הצבא כאשר הציבור החרדי היה חלש וקטן. הימים האלה נגמרו. אם אפשר לאיים להרוס את המדינה על כספים, אפשר לקחת את הכוח המשחית הזה כדי לקדם את המדינה ולתקן אותה.

ובלי שום מחילה, הדיבורים על בשר תותחים הם שפל המדרגה ואטימות לב שחורה. אלפי חיילים נפלו בקרבות כדי שהחרדים יוכלו לחסום צמתים ולצרוח "נוח'בות" ו"עמלק" ו"נמות ולא נקיים מצוות" עם קצף על השפתיים. בשר תותחים? את לא מתביישת לפתוח את הפה!?

מי שמחליט איך צריכה להירית הכשרה צבאית זה מי שמבין בצבא, כמו שמי שמחליט איך צריך להירות טיפול רפואי זה מי שמבין ברפואה, ומי שמחליט איך צריך לבנות בניין זה מי שמבין בהנדסה. אפשר לדרוש עד מחר טירונות קצרה רק אם באמת רוצים לקיים את הסיסמא הטפילית "נמות ולא נילחם".

ורב שחושב ש"דעת התורה" שלו רלוונטית גם בנושא שבו הוא לא מבין כלום הוא לא רב חכם אלא רב טיפש, לא מלאך ה' צבקות אלא גאוותן מלא יוהרה, לא דעת של תורה אלא חסר דעת שלא יודע את מקומו. חז"ל לא אהבו את החכמים שלא יודעים את מקומם. צבא ואומנות המלחמה זה לא תורה אלא חוכמה, ו"חוכמה בגויים - תאמין".

לילה.

החרדים רואים את זה ככה:

הם מוכנים לשאת נשק להגן על עצמם וזהו.

ברור שזו לא דעת תורה.

הם לא רוצים לצאת למלחמה.

כי הם מבינים שישלחו אותם למות. סליחה על הביטוי, לקחת את זה לפרשנות מאד לא נכונה. טעות שלך.

האם זה חכם לא לתת להם גם אפשרות להגן על עצמם ומתוח את השירות לאינסוף ימים? לדעתי לא.

ועכשיו תיקח בבקשה את המילים שלך בחזרה כי חשדת בכשרים.

סליחה

סליחה

סליחה.

זו ממש לא הייתה הכוונה.

החיילים שלנו קדושי עליון.

רוב עם ישראל הוא לאומי, ציוני, ערכי וימני

ודווקא משום כך הם חשובים מאד

ודווקא משום כך יש לשים אליהם לב טוב טוב ולאפשר להם את אותה רווחה שיש לכל אזרח אחר

ולדחוק אותם החוצה בהתמדה עקבית עד שיאבדו כל תקווה וחלום על ארץ ישראל. אני מוכן לתת להם את אותה הרווחה שהם מוכנים לתת ליהודים תחת מגף האיסלאם, וזה כולל לזחול על הארץ כדי לתת את מס הג'יזיה על כל ראש בכל בית אב.

הם מיעוט קטן ושולי בין אדרחי ישראל

ואגב, לא ידוע לי שיהודים בארצות מוסלמיות מקופחים בזכויותיהם

ספר לי על ההוה.

מעניין

או על המדינות בהן היהודים כלואים בלי יכולת לעזוב? או על המדינות בהן היהודים הם תושבים אך לא אזרחים?

או שאתה מעדיף שנדבר על היודריין שהערבים רוצים שיהיה במדינה הפלסטינית שהם יקימו? גזענית, פשיסטית ואכזרית שבה אסור ליהודי להיות אפעלו לא תושב מסכן.

שתענה על השאלה כפשוטה

נתניהו הגוש היותר גדול. והמפלגה הגדולה ביותר בכנסת. האוייב הערבי לא נחשב. ונתניהו לא מה שחשוב. חשוב שהשמאל בכנסת רק שמונה מנדטים. זה מה שחשוב.

המספרים מדברים בעד עצמם, הם לא זקוקים לפרשנות.

אם אתה רוצה להתעלם מהמציאות

זו זכותך המלאה

53-48זה רוב וזה רצון העם לצערנו ובושתינו נותנים לגוים לבחור לשקר ןלתמוך בהשמדת ישראל.כדאי שנשאף לשנות זאת