כנראה שהיכן שהדברים עומדים היום, וכפי שהשב"כ יוצא מגידרו כדי להבהיר, הכף נוטה להאמין לשב"כ.
השילטון במקרה הזה לא מסוגל ל"הכיל" מה שהוא קורא טרור יהודי "בעצימות נמוכה"...גם לא מסוגל לראות את הדברים בצורה רחבה, בתוך ההקשר שלהם.
מבחינת השילטון זה איום גדול יותר מ"טרור הבודדים" שאיתו הוא מסוגל לחיות (בידיעה מראש שהוא הורג את חלקנו טיפין טיפין).
מבחינת השילטון זו לא פחות ממרידה במלכות, כך כנראה גם התבטאו העצורים, בין שהתכוונו לכך בכל הרצינות מבחינה מעשית כמהלך ישים נכון לעכשיו, ובין שהתכוונו לכך באופן כללי, כמו כל יהודי שמתפלל על מלכות דוד ובנין בית המקדש, ועל השבת שופטינו כבראשונה.
ולכן, כל מי שרואה עצמו חלק מהשילטון (ושילטון החוק), או תופס את השילטון בעתיד, מוכרח לגבות את השב"כ ללא היסוס ובדחיפות. גם רבנים מהציונות הדתית.
אבל יש נקודות אור בסיפור הזה. רוב מי שמתייצב לימין השב"כ, גם פרשנים פוליטיים מכובדים שאינם באים מהציבור הדתי לאומי, מסייג את דבריו בכך שבתום החקירה יהיה צורך לחקור את פעולות השב"כ והוא יצטרך לתת את הדין על שיטות החקירה שלו. לצערנו, לא ניתן לעשות זאת תוך כדי החקירה שהשב"כ מנהל- כרגע השילטון (וכו') נותן לו קרדיט מראש וחבל ארוך.
הכל יהיה תלוי בתוצאות החקירה ובאמינות של השב"כ בעיני הציבור.
אומנם זה יהיה מאוחר מדי בשביל הנערים העצורים כרגע, אבל הסערה הציבורית שכבר התחוללה, ולא רק בציבור שלנו, מאיימת על הלגיטימציה של השב"כ וסודקת את האמינות שלו. ויתכן שהיא כבר נותנת את אותותיה וגורמת לשילטון לרסן ולמתן את שיטות החקירה.
להערכתי, אף אחד לא יוצא ללא פגע מהפרשה הזו. לא חוננו שגם האמינות שלהם ושל בן גביר מוטלת בספק, השב"כ וכל מי שמגבה אותו מנסה להטיל בה ספק ולערער אותה.
לא השב"כ כאמור, לא נפתלי בנט, שרת המשפטים שלו, וחברי הבית היהודי, לא הפרקליטות ובית המשפט, וגם לא ביבי ובוגי שיצטרכו להסביר גם את ההוראה על החקירה האגרסיבית, ומעתה ואילך גם את היכולת להכיל טרור ערבי בעצימות זו או אחרת לעומת מה שהם קוראים לו טרור יהודי.
כך לעניות דעתי.