פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1026)

ותנסה לתת צאנס.

מאד פוגע ומעצבן לחתוך אחרי טלפון בלבד. עשו לי את זה פעם.

בכל אופן עכשיו יש לה דמיונות ואם הוא ישחק אותה נכון בפגישה היא תבין שהוא לא כל כך קורץ ונוצץ.
והיא תחשוב מה היא כבר אמרה בטלפון שהוא החליט לזרוק אותה. וגם אם הוא יסביר שהוא לא רוצה לצאת עכשיו זה ישמע כמו סיבון.
אמנם אם הוא לא דיבר איתה עדיין אז באמת יכול להיות שעדיף להגיד לשדכן שבסוף לא.

אם יחתוך אחרי פגישה היא תאכל סרטים על מה נפסלה -
אם רק אחרי שיחה- היא יודעת שלא יודע עליה כמעט כלום לכן פחות פוגע, סיכוי גבוה מאודמשתבין שזה לא קשור אליה...
וחוץ מזה, עליו לחסוך ממנה את כל הטרחה, ההתארגנות, בניית תקוות..אסור לעשות דבר כזה!!!

לי זה קרה ונפגעתי מזה. כי לא נתנו לי אפילו צאנס וזרקו אותי אחרי שיחת טלפון

לפגוע זה להשלות אותה!

לדעתי - אם בכל מקרה אתה הולך להפסיק את זה אחרי פגישה אחת, אז כדאי לומר לה מראש.

אם אתה מגיע אם רצון לנסות ולראות איך היא ואם זה מתאים, זה משהו אחר.

 

בהצלחה!

איך הייתם אומרים את כך שזה לא ישמע שאני מסבן אותה. כי אני באמת לא מסבן היא היתה נשמעת בחורה טובה..

X, שומעת?

החלטתי ש...

זה לא קשור אלייך וכו'.

יכול מאוד להיות שהיא לא לגמרי תאמין, אבל אני לא רואה מה אתה יכול לעשות בקשר לזה.

אולי שעכשיו פחות מתאים אבל אחרי המבחנים אתה מתכנן לחזור אליה עם היא עדיין תהיה מוכנה להיפגש איתך 😅

היא יכולה להישאר תקועה במצב הזה רק בשביל לחכות לך וזה לא טוב כי אם מאוחר יותר פתאום לא יראה לך?

 

כבר קבעת פגישה, פשוט תגיד שהעומס בלימודים גם ככה כבד לך ומקרה אישי רק הגביר את המעמסה ואתה ממש מצטער אבל אתה חייב לבטל כרגע. 

תתקשר ותבטל, ותסביר את עצמך בכנות ותתנצל שנכנסת לזה כשאתה במצב כזה

לדעתי חבל למרוח. אם למרות זאת היא עדיין תרצה ותהיה מוכנה להתמודד, תחשוב עם עצמך עד כמה אתה באמת לא יכול כרגע ותחזיר לה תשובה.

היית בחור טוב.. חבל על דאבדין
תשוב לפה בעתיד?

עדיין אינני יודע... אולי.
במהלך הזמן מאז שעזבתי למדתי הרבה דברים על עצמי, ובכלל.
וביחס לפורומים, הדבר העיקרי שאותו למדתי הוא, שהם לא יכולים באמת להכיל את החיים. החיים הם מעבר למילים כתובות. לפעמים, יש כ"כ הרבה מה לומר, והפורומים מצמצמים מאוד.
כך שלפעמים זה מרגיש שהפורומים מפסידים את מטרתם, ככלי לחיות נכון יותר את החיים באמת. נשאבים לתוך הכלי, בלי היכולת לראות מה ההשפעה האמיתית שלו על החיים הממשיים.
וכשזה כך, אז אין באמת טעם...

כנראה שגם אני אעלם מפה בקרוב.
בקרוב השחרור ובישיבה פחות יהיה לי צורך בפורום.

לא שתעוף מפה שאני אסיים..

איזה סיום ענק אני אעשה חלומי

אני חושבת כמוך, אבל לי זה דווקא עוזר למתן את הרציונאליות קצת.

אם זה ממש מפריע זה לא יעזור להתעלם, אח"כ זה יחזור אליך כבומרנג 

והיה איזה שרשור בנשואים טריים שמישהו כתב על זה שהוא לא אוהב איך שאשתו נראית או משהו כזה 

לא בדיוק זוכרת (ה' ישמור!)

 

בקיצור, מה שאני רוצה להגיד שאם המראה ממש מפריע אין מה לעשות אבל אם זה כזה סבבה פחות או יותר תעשי עוד כמה פגישות ותבדקי אם זה כבר כמעט לא מפריע או עדין מפריע.

לפעמים היופי הפנימי מקרין על החיצוניות וכשמכירים מישהו אישי גם ממילא מתחברים למראה שלו

אבל שוב, את חייבת להתחשב בזה! אסור לך לוותר על זה כי את חייבת להתחבר גם למראה שלו, נכון שאם הזמן זה פחות משמעותי אבל אם זה יפריע, זה ימשיך להפריע ויכול לגרום לדחייה וחבל...

 

בהצלחה גדולה!!

להתבונן על התכלית, על העומק.

לחשוב איך היית רוצה שיסתכלו יבחנו ויסמנו אותך, ולהבין איך את רוצה לראות אחרים.

בהצלחה!

תביני שהרבה מההאדם עצמו והאישיות ה'טהורה' מחיצוניוס שלו מוגדרים ומושפעים מהמראה החיצוני.
זה חלק ממנו ולא חלק קטן...לדעתי אי אפשר להתעלם מדבר כזה

 

יצאנו פגישה אחת בינתיים , וקשה לי לחשוב בשכל הישר על המידות והתכונות ושהוא ירא שמים אמיתי כי המראה החיצוני מפריע לי מעט . ואם הוא באמת צדיק כרצוני ... ??

 

ואני כן יתחבר למראה שלו ע"י  שאתעמק בפנימיות והאישיות ?

 

פשוט  בורא עולם יכוון אותי בדרך הטובה עבורי  

וכל הכבוד! את באמת ראויה להערכה!!

ככל שאת נפגשת איתו יותר, את צריכה לבדוק אם זה מפריע לך יותר או פחות. אם זה מפריע לך פחות, אז אפשר להמשיך, אבל אם זה רק הולך ומחמיר, וכל פעם שאת נפגשת איתו, זה יותר מפריע, אז צריך לחתוך, ובשום אופן לא להתעלם. !!!

למרבה הצער, כיום אצל הרבה אנשים המראה החיצוני תופס מקום מרכזי מדי בבחירה, בחוסר פרופורציות לחשיבותו.
ב. לדעתי, אם אדם באמת חי, מוטרד, ומתעניין בעיקר מהפנימיות של עצמו ושל מי שמולו, המראה החיצוני רק משרת את התפיסה הפנימית.
ג. צריך לדעת להתמקד בזה באמת. במה שבפנים. לחשוב על תכונות חיוביות שראית, להתעניין במה שמספר ובמה שחושב, לספר בעצמך. לבנות את הקשר בעולם הפנימי שלכם, לראות אם העולמות הפנימיים שלכם מתאימים זה לזו.
כשבזה מתעסקים, ומזה מוטרדים - ודאי גם לחיצוניות מתייחסים, ודאי גם היא חשובה. אבל במקום פחות מרכזי. הדברים לא סובבים סביבה, אלא היא מקבלת את מקומה: נקודה שיש להתייחס אליה, אבל לא מרכז האישיות של מי שמולך.
ד. כשבאמת העולם הפנימי הוא שתופס מקום מרכזי בקשר, אז היחס לחיצוניות מושפע ממנו: ככל שהולך טוב, המראה החיצוני מוצא חן יותר. ופתאום דווקא השוני ממה שציפית יכול להפוך למשהו שמפריד אותו מהאחרים, משהו שנותן לו ייחוד - שמזכיר לך את הטוב שבו...
ה. בצד הדברים, צריך לדעת שזה בסדר גם לפסול, כשיש דברים שבאמת מפריעים לנו. ראוי לשפר את עצמנו כך שנוכל להכיל דברים רבים יותר (ובעיקר כשמדובר בדברים שאינם מידות, או תפיסת עולם), אבל עלינו לדעת איפה אנחנו נמצאים: אם דבר-מה באמת מפריע לך, ולדעתך נכון לסיים בגללו, אבל את מכריחה את עצמך שלא לעשות את זה, כי "אולי הוא צדיק" וכי "רק לא להיות בררנית" - זה עלול לפגוע בשניכם.
ודאי, נישואין זה עולם של היפתחות לאחר, השתנות לקראתו והתחשבות. עלינו לעבוד על המידות כדי שנגיע לשם - אבל לא לעבוד על עצמנו. אם זה מעבר ליכולותינו, לא "לכפות את עצמנו"... אלא, לתקן את המידות באמת. שזה יהיה אמיתי, ולא כפוי.
(וממילא, כשמוכנים באמת לפסול - אם לא פוסלים אלא ממשיכים, הבחירה חזקה ואמיתית יותר. לא המשכנו כי חייבים או כי "אולי לא גיליתי כמה הוא טוב", אלא מפני שבאמת זה נכון.
ורק להדגיש, שאם היה בסיס מספיק רציני בשביל להיפגש, לדעתי בהתחלה ראוי לתת ניסיון להיכרות, גם אם ישנם דברים שבאמת מפריעים. אחרי פגישה או שתיים דברים עשויים להשתנות ולקבל פרופורציות אחרות, ואם כבר התחלתם בהיכרות - ראוי לתת את הסיכוי, ראוי לבחון ברצינות. כך לדעתי.
מקווה שדבריי הובנו נכון.
[עיקר דברי, בסעיפים הקודמים. כאן, זו נקודה כללית יותר, ובע"ה - שלא תשתמשי בה...]
ו. ב"הצלחה רבה!

אם יש לך בעיה רצינית שאתה חייב דווקא דוגמנית אז לך לפסיכולוג כי זה כנראה יתקע אותך הרבה זמן.
אם יצאת עם בחורה עם אף נשרי ואתה לא יכול שלא להתעלם לזה אז או שתיפרד ממנה או שעם הזמן תסביר לה שחשוב לך שתעשה ניתוח אף.
וכמעט שאין מום שלא ניתן לתקן בימינו לדברי @צורגי .

ולפעמים אחרי פרק זמן לא ארוך זה כבר נראה אחרת (כמובן שלפעמים גם לא)

לגמרי מהמראה החיצוני,
אם זה מפריע לך אז זה לא ישתנה וגם אם כרגע,בשלב של הפגישות, את תחליטי לא להתמקד בזה ושזה לא ממש מפריע לך זה לא אומר שלאחר זמן זה לא יציק לך...
אומרת לך מנסיון:היה משהו חיצוני מסויים שלא אהבתי ב"בחור שנפגשתי איתו" שהיום הוא בעלי....
במהלך הפגישות הנוספות הרגש שלי אליו התחזק והדבר החיצוני כביכול כבר לא הפריע לי... התחתנו ואני שמחה ואוהבת את הלב שלו ואת הפנימיות המיוחדת שלו.
א ב ל הדבר החיצוני ההוא שלכאורה היה 'שולי' כי הייתי מאוהבת אז, לפעמים ממש מפריע לי! כאילו אני אומרת לעצמי למה לא הקשבתי למחשבה על זה אז...כי אני כן רוצה לאהוב להסתכל עליו ולחשוב שהוא מהמם גם חיצונית.....
ולא שאני לא מעריכה את הפנימיות שלו!ממש לא!מעריכה ואוהבת אותו.
אלא החיצוניות היא חלק בלתי נפרד ממנו ולדעתי זה דבר שכן צריך לשים לב.....
מקווה שהובנתי.

בהצלחה

לדעתי צריך לנסות להכיר את הבנאדם, אם האישיות, התכונות והמידות נראות לך מתאימות, צריך לראות אם המראה החיצוני עדיין מפריע.
א. תחשבי שאם היית מתנדבת באיזו עמותה והוא גם היה מתנדב שם, והיית רואה את ההתנהלות שלו ומכירה קצת את האישיות, ואז היו מציעים לך אותו כנראה שזה היה פחות מפריע- כי כשאוהבים את הבפנים, החיצוני פחות תופס מקום.
ב. תחשבי למה זה מפריע לך:
אם זה בגלל שחברות יגידו שהוא לא חתיך... או שזה לא ירצה את המשפחה- או שזה באמת מפריע לך! הרבה פעמים אנחנו חושבים שצריך לספק אנשים אחרים ופה חשוב שתשימי לב למה חשוב לך (אגב זה גם על דברים אחרים, כמו המקצוע שלו, עדה וכו')
ג. עצה של הרב אוהד-
תרשמי במחברת את כל מה שמפריע לך חיצונית, תשימי אותה בצד לחודש ותבואי לפגוש את הבנאדם, הרבה פעמים החיצוני מפריע לנו לקלוט את הפנים, וכל פעם שתקפוץ לך מחשבה על הדבר שמפריע לך חיצונית, תגידי לעצמך שאת לא מתעלמת מזה אבל את לא מתעסקת בזה עכשיו רק בעוד חודש, עכשיו את מנסה להכיר את הפנימיות.
יש לי חברה שממש הפריעה לה החיצוניות שלו ועכשיו היא כבר לא שמה לב לזה...
בהצלחה רבה!!

שקר החן והבל היופי. אישה יראת ה' היא תתהלל- ע"י חן ויופי. כשיש יופי פנימי וכשמפתחים עין שיכולה לראות את היופי הזה (ע"י קיום תורה ומצוות), זה מקרין על היופי החיצוני של הבנאדם.

אין שום סיבה שתתעלמי מהמראה שלו, בעלך אמור להיראות טוב בעייניך. אחרת תיהיה כאן בעיה.. אל תתפשרי על מראה חיצוני..

להחליט..
רוב הבנים דווקא שנראו לי הם ממש לא על גבול החתיכים.. כי זה לא פונקציה מבחינתי יופי אז הוא חתיך אז בואי ננסה.. לא ממש לא!
קודם נראה אם אני אוהבת את האישיות שלו אם כן מעולה לו אני יחשוב עליו שכתוצאה מהאופי שלו אני אוהבת אותו..
ברור שאם הוא חתיך זה בונוס ונחמד

קשה לי לדמיין מצב שבן לא חושב שאישתו יפה ונשאר איתה

בן שעוזב את אשתו, מפרק משפחה, בגלל שאישתו פתאום לא יפה.

קוראים לזה ה פ ק ר ו ת.

בין חתיך למציאת חן בסיסית. לא יודעת מה את מגדירה חתיך אבל לדעתי מציאת חן בסיסית חייבת להיות וזה לא רק "בונוס" מבחינתי, כלומר גם אם האופי שלו מעולה לי והוא עם מידות טובות, אם לא תיהיה לי אליו מציאת חן אחרי תקופה מסוימת אז סביר להניח שאני לא אמשיך את הקשר..האופי זה לא מה ש" יכפה" על זה.

ואני לא מתכוונת לבלונדינים עם עיניים כחולות אלא שפשוט אין דחייה..

שבוע מעולה בעז"ה!

אני חושבת שכמה שיותר בתחילת הבירורים

אפשר לשאול על יראת שמיים, על הקפדה על תפילות ומצוות, על מידות 

לא להתבייש לבקש לשאול ולברר עוד במקרה הצורך!
ולערב את ההורים בכל צעד. 
כדאי. בהצלחה!

 

את לא צריכה לדעת כמה הוא תלמיד חכם או לא

מידות
אפשר לברר עם החברים

וגם עליהם לא לסמוך יותר מדי

מהרגע שהוא יביא לך את המספר של הרבנים שלו.
את רוצה לשלוח הודעה? מה כבר הוא יכול להגיד לך בס.מ.ס.? תתקשרי.
רעיונות ספציפיות? תלוי מה חשוב לך ומה רשימת המכולת שלך.
בהצלחה.

קודם כל,הקושי שלך הוא הכי טבעי בעולם.

סביר להניח שגם ככה קשה לך וההערות מהסביבה רק מוסיפות עוד נפט למדורה. 

לא עברתי ניסיון מהסוג הזה אבל הספקתי לעבור דבר או שניים בחיים ולמדתי שיש בעולם אנשים חסרי טאקט.הם יכולים להיות עם לב זהב עד הונלולו ועם כוונות טובות עד לירח אבל כן,חסרי טאקט.ברגע שמבינים שזה נטו חוסר טאקט אז מפסיקים להיעלב ואולי אפילו מתחילים לרחם עליהם קצת..

 

אבל לפני שמתמודדים עם התגובות\הערות,מבטים מהסביבה (כן.לפעמים המבטים האלה נוראים יותר ממילים),ההתמודדות מתחילה ממך. לדעת שאת עושה ותמשיכי לעשות את ההשתדלות שלך, להזכיר לעצמך שוב ושוב שזה שעוד לא התחתנת זה ממש לא הופך אותך ל"בעייתית" או שווה פחות.לתת לעצמך את המרחב הזה להרגיש את מה שאת מרגישה.כן,גם לבכות זה בסדר ואפילו מומלץ.

 

במיוחד בדברים גדולים,אין דרך לדלג על הכאב.רק מי שמצליח לשחות בתוכו יצליח להגיע אל האושר שבצד השני.לעבור-כן.לשקוע-לא. 

 

אל תתני לעצמך לשקוע-תקיפי את עצמך באנשים אוהבים,בעשייה ברוכה,בדברים שאת אוהבת.

ה' אוהב אותך.המון כוחות.

 

 

שהקב"ה יעזור לנו!!

חושבים שהאושר נמצא בצד השני,

שהדשא של השכן יותר ירוק.
אבל לדעתי, טעם בחיים הוא באישיות. משהו בקלורקייט של הנשמה. הבנת?
טעם של פעם בחיים, אולי.
לא מומלץ לקחת את זה אישי.
נראה לך?
אני לא מצפה מעצמי להיות מטפל אישי,
אבל החיים מלמדים לחכות לקו הנכון.

זה משהו כזה במנטליות..

אוי,נשמע באמת מעצבן

זה עוד יותר יוצר תחושה של נואשות

צריך להמציא איזה נפנף כזה

 

 

 

 

כל מילה בסלע.
אנשים לפעמים לא חושבים על מה שזה יוצר אצלך.
תנסי להשתחרר ולא לשים לב לאנשים,לחזק את זה שבורא עולם יכול להוציא לך חתן גם מהאדמה.
ויותר מזה את לא מתעסקת בעניין,והשם הוא זה שיחליט מתי ואיך.
ודבר אחרון,להתפלל ולבקש כוחות,מה שכולנו צריכים במצבים כאלה.

רק שתדעי שזה נורמאלי מה שאת מרגישה..

יהיה טוב בע"ה

האם את באמת לא שמחה בשבילה, או שאת שמחה אבל בנוסף את גם מאוכזבת/עצובה/מתוסכלת בשביל עצמך שזה לגיטימי .
נ.ב.אני למדתי (ואני עוד יחסית קטנה) לענות "בעיתו ובזמנו!" מבטי רצח יעזרו מאוד

אשמח לשוחח איתך באישי..את מוזמנת..|חיבוק|

שימחתם אותי ועודדתם אותי ובעיקר גרמתם לי להרגיש נורמאלית ...

ומחדדת- בטח שאני שמחה בשבילה! זו אחותי! אבל... זה מורכב... והרגשות מבלבלים ומבולבלים וגם סותרים זה את זה. אבל אני באמת שמחה איתה ובשבילה ♡

ב"ה
תמיד יש את הגישה הצינית..לא הכי בריא אבל גם זה דרך של התמודדות..
#מצנזר_את_עצמי

אחותי התחתנה שבוע שעבר והתייחסתי לזה ממש בקלילות.אמרתי למי שדיבר איתי משפטים כגון:"ב"ה שעקפה אותי...שמשו יתחיל לזוז..."שיא השידרתי שימחה וצחוק ואנשים ספגו את זה והמשיכו הלאה

אם את ממש רווקה גדולה זה שיא הקשה ואם עקפה אותך והיא כולה בת 20 אז קחי את זה ממש בסבבה

מתוקה! זה לא פשוט ואני מאמינה שתחווי בתקופה זו רגשות שונים. מצד אחד שמחה ואושר על נישואיה של אחותך אך יחד עם זאת גם כאב, עצב, קנאה שתתגנב, בדידות רבה כשכולם עסוקים באחותך ואת בצד ועוד..תלוי (בין היתר) בגילך ובהפרשי הגיל ביניכן. אני מאד מתחברת לדבריה של 'חושבת' ובחרתי להגיב כדי לתת כוח מנסיוני האישי..אני עדיין רווקה, בת 30++, זכיתי ללוות שתי אחיות לחופה, אחת צעירה ממני בשנתיים כשאני בעצמי הייתי עדיין בתחילת שנות ה-20 ואחות נוספת הצעירה ממני ב8 שנים. וזה כשאני כבר בת למעלה מ30..מיותר לציין שזה הרבה יותר קשה. ביניהן היה גם אח הצעיר ממני בכמה שנים טובות..מניסיוני, את חייבת לתת מקום לרגשות השונים, לא להיבהל ממה שעולה. זה בסדר וטבעי שכך תרגישי. שתפי חברה קרובה ובקשי ממנה, אם אפשר, להיות זמינה עבורך בימים הסמוכים לחתונה, ביום החתונה, הימים שאת חושבת שיהיה לך בהם הכי קשה. בני המשפחה עסוקים בשמחת האחות ואולי פחות שמים לב אלייך וזה יכול להעצים את הקושי והבדידות. אל דאגה! עוד יגיע היום שבו את תקבלי את תשומת הלב המגיעה וישמחו גם בשמחתך!!
ענין נוסף, חתונתה של אחותי הצעירה עוררה קושי גדול ואפילו איום על ההערכה העצמית שלי. עלו בי מחשבות שונות כמו כמה אני מוצלחת לעומתה ומה לא בסדר איתי וכו'..לקח לי זמן להבין שהכל בסדר איתי! לכל אחד הזמן שלו וב"ה יש תחומים אחרים בהם אני מצליחה הרבה ומביאה לידי ביטוי את כישרונותי ויכולותי ובע"ה תגיע גם זוגיות! לכל אחד המסע שלו וזה דורש הרבה מאד(!!!) אמונה ותפילה. אם את מתחברת לתפילה (וגם אם לא..) תשקיעי בה, זה עוזר ומרגיע ומאד מנחם! יש עוד הרבה מה לומר אבל אקצר ואתן עיצה פרקטית אחרונה..אני מצאתי את עצמי מקנאה (לא צרת עין חלילה) והתקשיתי למצוא בתחילה את הכוח להיות קרובה לאחותי בתקופה זו. אחרי הרבה דמעות ותפילות החלטתי להיות שותפה להכנות שלה לחתונה הכי קרוב שאפשר. הצעתי לה שאלווה אותה ביום החתונה ובכלל בכל ההכנות, בקניות, בעיצובים, במדידות וכו'. נתינה מולידה ומגבירה אהבה ואצלי זה ממש עבד! נדבקתי בשמחה וביום החתונה שהיה אמור להכאיב הכי הרבה, שמחתי מאד והייתי משוחררת ומאושרת! זו עבודה לא פשוטה אבל שכרה בצידה! גם היום הגדול שלך יגיע ותראי אושר רב ומה שהרווחת בדרך, שלך לעד.
ובאשר לכל המעודדים והמנחמים- תמיד יהיו כאלה אבל אל תתני לזה להשפיע עלייך באופן שלילי. חשבי ע"כ שזה מגיע מתוך רצון טוב גם אם הדרך אינה ראויה או מכבדת תמיד. את לא חייבת לקבל זאת ואם זה מציק פשוט תתרחקי. שדרי חיוניות ואופטימיות ויש מצב שאנשים יגיבו לכך בהתאם..
מאחלת בהצלחה רבה ושולחת חיבוק

איזה משפט חזק! אשרייך!

הבקרוב אצליך - היא תקיעת סכין בלב כל רווק/ה מתבגר/ת החפצים להתחתן, ולא מצאו את בני/בנות הזוג.
גם אני התחתנתי מעל גיל 30 ומכיר את התחושה,
אני לעולם לא חושב לברך בברכה זו רווק או רווקה בגיל מתקדם.
ברכה זו נאמרת או בתמימות (ע"פ רוב) ויש מיעוט השמח להכאיב, ולסובב את הסכין.
עליך לשמוח בשמחת אחותך, ולהשתתף...
אם את מקבלת את הברכה בקרוב אצליך, תחייכי, ותגידי תודה שאתה חושב עלי, אל תראי לכולם שאת עצובה.
תעצימי את עצמך, ותראי לכל העולם, שאת שווה ודומיננטית... והאביר על הסוס בסופו של דבר יגיע...
ודרך אגב, אם תהיי דומיננטית בחתונת אחותך, הרבה בחורים ירצו להכיר.

והשתדלתי לעזור להם ככל יכולתי. גם אחרי הנישואים

שאני התחתנתי ממש ראיתי את האושר בעיניים שלהם. זה היה ממש כיף לי לראות את זה

שני אחים תאומים שקטנים ממני, בהפרש של שלושה חדשים.

תופסת

מכירה את התחושה מקרוב. ב"ה זכיתי לחתן אחות קטנה יותר..

לא קינאתי בה על בעלה, קינאתי בה שהיא מצאה את שלה ואני עדיין מחפשת..

כתבתי לה מכתב בתקופה הזאת ותיארתי בו את הרגשות שלי, כתבתי לה שאני הכי רוצה לשמוח איתה ביחד אבל לא בטוח שאצליח ושתבין אם אהיה עצבנית/חסרת כוח וכו..

וב"ה היתה תקופה דווקא בסדר(:

החלטתי לצחוק על זה ולכן הוצאנו חולצות לחתונה לכל האחים של החתן והכלה הלא נשואים וכתבנו מקדימה "כן כן" ומאחורה "בקרוב אצלי"(: וב"ה למדתי להגיד אמן לכל האיחולים של בקרוב אצלך(:

כבר חשבתי בעבר לפתוח מועדון של האחים והאחיות העקופים(: בהחלט התמודדות...צריך הרבה אמונה!

היום יותר קשה לי באיזשהו מקום, כשאני מסתובבת איתה והיא עם ילדה..

 

כל מילה בסלע.
אנשים לפעמים לא חושבים על מה שזה יוצר אצלך.
תנסי להשתחרר ולא לשים לב לאנשים,לחזק את זה שבורא עולם יכול להוציא לך חתן גם מהאדמה.
ויותר מזה את לא מתעסקת בעניין,והשם הוא זה שיחליט מתי ואיך.
ודבר אחרון,להתפלל ולבקש כוחות,מה שכולנו צריכים במצבים כאלה.

ולהבין שמה' הכל

להתחזק ביר"ש שה' מנהל הכל ולשמוח.

ב"ה

עשית משהו כדי לברר אם דמיינת או לא?

המחסום העיקרי שלי במקרים האלו הוא המחשבה שאני סתם מגזים והיא לא באמת הסתכלה, שהיא לא מעוניינת

תפסיד!

אני חייכתי למישהו בחתונה השבוע... ואני כנראה אמות רווקה בגלל שהוא מתלבט!

אל תתלי בו הכל...
(ורק הערה. מפותח השרשור נשמע, שהוא מתלבט מכיוון שאולי איננה מעוניינת. כלומר, שיקול אמיתי - אם היא איננה מעוניינת, גם הוא מעדיף לוותר על כך, ואז מה הטעם?...
אבל אצלך, נשמע שאת יודעת שאת מעוניינת, רק מצפה שדווקא הוא יפעל... ואם הוא באמת מתלבט, סביר להניח שכאשר יידע שאת מעוניינת, יכריע שהוא רוצה. ואת אינך מתלבטת. אז מה הטעם לחכות שדווקא הוא זה שיפעל?
אם לא הבנתי נכון, אז מחילה, וקחי את תגובתי בחזרה)

ואני לא מפזרת אותם בלי חשבון

אם מישהי הייתה פונה אליי הייתי קצת נרתע... זה לא פוסל אבל הניסיון מוכיח שבנות שפונות לבנים הן קצת יותר שרוטות ופחות צנועות (מבחינת האופי). מקווה שלא הכללתי

זה לא מעיד על רמת צניעות לדעתי.
ויש בנים שלא מפריע להם דווקא שבנות יהיו היוזמות.. זה אינדיבידואלי כנראה..

העדפתי שמישהי תפנה אליי... עם הזמן הבנתי שזה אופי שאני פחות מתחבר אליו. אני חושב שבחורה שיוזמת שיחה עם בחור נתפסת כפחות צנועה, כי היא פחות ביישנית... לא בטוח שזו משוואה נכונה.
זה בהחלט אינדיבידואלי

חשבתי שאתה מתכוון לברר אחרי החתונה על הבחור
לא לגשת אליו......

קיצור, לברר אחרי החתונה זה אחלה+, גם מצד הבנים וגם מצד הבנות. לפנות ישירות - יש כאלה שפחות יאהבו, ואני ביניהם.
זו דעתי

חיוך איננו מספיק.

כתבת שאת חושבת שהוא בספקות. אם הוא אכן קלט את זה ונכנס מלכתחילה להתלבטויות - חיוך לא מספיק... בנים לא מבינים רמזים.

אז לברר אחרי החתונה זה מקובל משני הצדדים.
ואני ספציפית במקרה הזה לא רוצה להיות הראשונה שמבררת.. זבש"ו.

לא עבד

עשית המון!

במה זה מתבטא?..

לדעתי צריך לבנות את זה במקביל..אי אפשר לחכות עד שתבנה את עצמך נפשית - לבנייה הנפשית אין סוף..

זה תלוי גם בגיל..בן כמה אתה, אם אפשר לשאול? הגיוני שאם אתה צעיר אז תרצה לחכות קצת עם זה..וזה בסדר!

אתה עדיין במסגרת של ישיבה? בגלל זה אתה מרגיש שיש לך עוד כמה שנים שם אולי? ורק כשתסיים תהיה פנוי?

 

במידה ונמצאים בקשר טוב, אז כמובן שזה מאד מרומם נפשית. 

וגם תקופה של סתם דייטים שבאים והולכים מהר, זה דבר נחמד לדעתי (יש כאלו שדווקא מתוסכלים מזה). 

 

מבחינת מה קורה במהלך הקשר מבחינה רוחנית? 

זה כנראה תלוי בבחורה ברמה הרוחנית של הבחורה שאתה יוצא איתה, ובמצב הרוחני שלך לפני שהתחלתם לצאת (מה שמעביר לנושא הבא). 

 

האם לצאת לפני שמרגישים מספיק חזקים רוחנית ונפשית? 

 

מבחינה רוחנית - באופן אישי אני יכול לומר שלפני תקופה מסוימת היתי פחות חזק רוחנית מאשר היום, ובכל זאת נכנסתי לקשרים. כאשר הבחורה היתה ברמה דתית גבוהה, זה רומם את המצב הרוחני (ואפילו היה קשר שאין ספק שיש לו חלק בכך שאני במצב רוחני הרבה יותר טוב, עד היום, גם אם באותה תקופה ההשפעה החיובית שלו היתה פחותה).

 

לגבי מוכנות הבחינה הנפשית, אגיד משהו מאד פשוט שלדעתי כולל את הכל : 

 

1. כמה שיותר תפילה לבורא עולם. 

2. הבנה שבאמת, אבל באמת הכל ממנו והכל לטובה. 

 

כל המצב הנפשי של מוכנות לזוגיות (מידות, רצון להתחתן, הבנה שאתה יודע מה אתה מחפש וכו'), נגזר מכך.

 

ב"ה אני אכתוב בפורום משהו לכבוד שבת קודש בנושא של הצורך בזוגיות. 

 

בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

 

 

שאלה גבוהה שאלת.

אני אומר לך לא אענה הכל.

אבל דע לך קשר מתחיל בהורים טובים.
בהורות. וקשור באופן ישיר לאבותינו אברהם יצחק ויעקב ( לא תיאורטי)
ובמיוחד לאברהם אבינו ראש המאמינים והענק
בקשר ישיר ללא מחדלים, ללא סילופים, ללא התחכמויות. קשר ישיר הבנוי על יסודות ושורשים
של כן אמת ואור.
לא דחפים. לא שטויויות. הבנת? זהו.
אשמח אם תשיב לתגובתי ואבין יותר. תודה.

הוא מחזק את המקום של השאיפות, האידיאלים, ההסתכלות קדימה.
גם מסיבה מאוד פרקטית- שיחות עם מדוייט יגיעו למקום כזה.
וגם יותר מזה, לכוון מטרה לבית שרוצים לבנות זה דבר עצום וגדול.

עניתי על חלקיק קטן, והשאלות שלך מעוררות מחשבה מאוד.
תודה ובהצלחה

היא טרוליזם מתקדם

ממקרה קיצוני של אימפוטנציה כמו אצלך

אבל הוא צודק בהחלט.
מנגד גם התנסות במין בגיל צעיר ורמת למגוון רחב של בעיות.

הוא אמר דברים נכונים.

אבל חוץ מעצם נכונות האמירה, יש גם נכונות למקום שבו היא נאמרת, ולמי שאומר אותה.

 

אגב, גם מה שאני אמרתי נכון, חלק מאיפיוני הפרופיל של "טרול" הוא חסכים, בין היתר מהסוג המוזכר.

ואם הוא חושב שזה קשור שיסביר למה ולא יתחמק.
דבר שני, יכול להיות שהוא התכוון שאתה פשוט צריך מטפל נפשי אבל הוא נגד הפניה לעולם הזה.
או שהוא פשוט מניח שהסערות ירגעו עם החתונה כי יש פשוט יותר מידי דברים לדאוג להם כנשוי באופן בסיסי כמו לדאוג להביא אוכל הביתה או לדאוג לתלות כביסה אז הסערות מופנות לאחר כך.
אבל האמת שזה חוסר אחריות אם כך, כי אם הסערות לא ירגעו עם הנישואין אתה תחיה בגיהנום.

בס"ד

 

זה עניין אישי מתי להתחיל ומה זה ממלא בנו כי אם הנפש של כל אדם שונה מחבירו, הוא גם יקבל את הקשר בצורה שונה.. לענ"ד אני חושבת שברורים תמיד יהיו לך בעזהי"ת כך שלא צריך לדאוג מזה, אתה כן יכול ללמוד מזה על עצמך לדוגמה שאתה אדם 'מברר' וזה חשוב לך בחיים. 

בכל אופן- אין ספק שזה: 

א. נתחיל מהדברים היותר "שכליים/טכניים". בצורה הכי שטוחה ופשוטה- אנחנו יכולים לשים לב שכאשר אנחנו מדברים עם חברים, אומרים את המחשבות שלנו בקול, פתאום אנחנו מבינים דברים שלא הבנו לפני זה כשרק חשבנו על זה בראש, אז ק"ו כשזה בקשר עם מישהו/י שיכול להיות שאיתו/ה אקים את ביתי.

ב. בגלל שבעניין של בית הבן אדם פתאום מקבל אחריות על מעשיו, הוא צריך להתחשב בעוד אנשים, יש משמעות הרבה יותר גדולה לכל דבר שהוא עושה בעולם אז זה גורם לו לחשוב הרבה יותר ברצינות וככה הוא יכול לשים לב במה הוא יותר מאמין ולהתמודד עם שאלות שלפני זה הוא התמודד איתם.

ג. עצם זה שיש עוד צד בעניין, (דעה של עוד אדם) דווקא בגלל שיש לך הרבה שאלות, זה יכול לעזור לך לשים לב האם אתה מסכים איתה/לא  נראה לך וכד'.. מה שלפני זה יותר קשה לשים לב..

ד. והכי משמעותי- כל עוד אתה נפגש עם מי שלא מתאימה לך- אתה יכול ללמוד מזה המון, אבל כשאתה נפגש אם מי שכן מתאימה לך- (בעזהי"ת בעיתו ובזמנו בקרוב! ) זה פותח בנפש מקום שפשוט לא הכרת, שהמשפט הראשון שעולה להרבה מאורסים/אנשים שב"ה מצאו את שאהבה נפשם: איך חייתי עד עכשיו בלעדייך??

אז חשוב לדעת שלא כולם מרגישים ככה, ובטחגם שהרבה פעמים לא על ההתחלה, אבל כן חשוב לדעת שקשר אמור להביא הרבה שמחה!!

אני כותבת בתור מישהי שביטלה אירוסין, ואני חושבת שלמרות שבסוף הבנו שזה לא בדיוק מתאים, כן היו הרבה דברים כן אמיתיים שאני יכולה ללמוד מהחוויה שעברנו.

ואם משהו במה שכתבתי לא מובן אשמח להסביר בעזהי"ת. בהצלחה גדולה!  

בס"ד
קראתי את שאלתך וברצוני לנסות ולענות לך.
כאשר אדם מגיע לגיל בו הוא כבר פוזל לכיוון של חתונה ובניית בית עם בחירת ליבו, עליו לשים דגש על מצבו הרוחני. אדם שהבסיס הרוחני שלו מעורער יתקשה מאוד לבנות את הבית אליו הוא שואף. ישנם המון חבר'ה דתיים מלאים ברצון להקים בית, אך עדיין קשה להם להקפיד על תפילות ועוד כמה דברים שנמצאים בבסיס ההליכה בדרך ה' יתברך, אנשים אלו צריכים לנסות ולהשלים את בניית הבסיס בעצמם ואז לגשת להקמת הבית. אני אומר את זה כי הבניין הרוחני של האדם לא אמור להיות תלוי באף אחד, הוא יהיה מושפע, אך לא תלוי. אם הקשר מביא אותי לידי רוחניות מבלי שהייתי דבק וקפדן כל כך לפני כן, זה סימן בעייתי, כי כאשר ייגמר הריגוש (הלוואי שלא, אך זו המציאות) יכולה גם להגיע הדעיכה הרוחנית בתוך הקשר.
בניגוד לאנשים מן הסוג הזה ישנם כאלו שהבסיס שלהם מוצק ועומד בפני עצמם, אנשים אלו יכולים לצרף אליהם את בחירת ליבם ואיתה לבנות קומה רוחנית שאותה לא הכרת (בוודאות). כאשר האדם מתחתן פתאום תוקפת אותו שלווה מסויימת, האווירה הזאת נותנת לו להשיג השגות שהוא לא הצליח כשהיה רווק. בנוסף, יש לאדם אחריות של בניית בית והנחלת הדרך עם אשתו לילדיו, האחריות הזאת מביאה אותו לרמה יותר גבוהה ונחישות גדולה יותר להצליח.

זו דעתי האישית ואני מאמין ודבק בה!

שא ברכה..

• מא-נ
• סא-ע
•  
• קא-קיב
•  

אבל הוא בא עם משקפי שמש

הסיבה העיקרית שאני הרבה פעמים
מצטלם עם משקפי שמש.

יש בהן משו אינטימי
שחושף הרבה יותר מידי מהאישיות שלי
אני לא רוצה להיחשף לכולם
אני די קנאי לפרטיות שלי...

אבל זה חלק מה"אני".
וכאתה מצטלם עם משקפי שמש זה מסתיר חלק מאוד ניכר ממך.
זה משלים גם חיצונית, את פרצוף האדם.

וגם ברוב הפעמים, בתמונה הפרטיות לא משתקפת.

זה מזכיר לי את החיילים בהתנתקות

וזאת באמת הסיבה העיקרית שהם היו עם משקפיים.
אולי אתם באמת לא מבינים כי אין לכם ידע בפסיכלוגיה או שפת גוף...

|מהורהר|

גם למי שלא היתה טיפה הבנה בפסיכולוגיה ובשפת גוף היה קשה לפספס את האטימות...

 

ולכן בדיוק זה הזכיר לי אותם. 

 

אבל אם את רוצה להיזכר ולהתעצבן
זאת זכותך.
רק שאודה לך אם לא תעשי אתזה בשירשורי

מה נסגר אתכם? כתוב בניק שלי "עוד סתם אחד", לא "עוד סתם אחת". 

 

חשוב להכיר גם את הצדדים השליליים של כל מיני תובנות שמעלים. א"א להתייחס רק לצד החיובי שלהן. וזה מה שהתייחסתי אליו. 

אבל אתה כמובן מוזמן להמשיך לחיות בבועה. אני לא אפריע יותר לשרשור המתקדם. 

להיות חזקים, להכנס לצל, להרים את המשקפיים או כל פתרון טכני כלשהו.

לי יש עיניים בהירות ואני גר בדרום, רוב השנה אני הולך בחוץ עם משקפי שמש כי אני לא יכול לסבול אחרת, המפקדים הנ״ל לא עובדים אצלך ומי שיצטרך להתמודד זה החיילים ואתה.

אף אחד בעולם לא עובד אצלי.
עובדות: אני מפקד. מפקד על מפקדים.
רואה בסגל מפקדים שלא במקרה, ולא בגלל שהעניים שלהם בהירות, לובשים משקפי שמש, כשהם מדברים עם חיילים.

אין לי בעיה עם משקפי שמש. מכל סיבה שהיא, וזה לא ענייני. מי שמשתמש במשקפיים בשביל להיות עליון מעל חייל שלו-כן, זה מעצבן אותי. זו לא דרך פיקודית!

את המשפט האחרון לא הבנתי, מי יצטרך להתמודד?

זה לא סותר את הטענה.

לא רק מפקדים.
זה ממש להרגיש שמדברים עם משקף. ולא עם בנאדם.

לא רק מפקדים.
זה ממש להרגיש שמדברים עם משקף. ולא עם בנאדם.

רק שאני מעולם לא הצלחתי
להגדיר לעצמי
מה ראיתי בעיניים של השני.

כאילו, ראיתי הכל אבל לא ראיתי כלום.

אם לא, אז זה לא עוזר ויוצא שפשוט רואים זוג עיניים, את צבען וזהו.

לצאת מהקופסא, לשבור את הקרח!
להכין משחקי היכרות אחד על השני כמו למשל כל אחד מביא חפצים ואז הבן זוג מנחש מה זה.. כל מיני כאלה

אני אחשוב על זה. אם יש לך עוד דוגמאות אז אני אשמח!

לצאת מהשגרה, צאו לפגישה באזור שאתם לא מתפדחים לגן שעשועים, לבאולינג, משחקית וידאו(עם הכרטיסים), טיול אפניים, תכינו ארוחה בטבע, פק"ל קפה, ללמוד משהו ביחד-לא כבד משהו קצר ונחמד.. משחקי קופסא, משחקי קלפים, משחקי חברה למשל משחק הכתרים ועוד המון רעיונות יש בגוגל, השמיים הם הגבול!

וגם יש משחק כזה שאתה מכין כרטיסים עם שאלות כמו קולה או ארסי? שעון דיגיטלי או אנלוגי? עט שחור או כחול? ועוד כול מיני שאלות בסגנון.. ומדברים על כל שטלה קצת למה היא/אתה מעדיפים משהו מסוים

חווייתים, לעשות דברים כיפיים שאתם אוהבים שישרו אווירה טובה ביניכם.
נגיד סתם דברים שעולים לי: פקל בים, פויקה, פיקניק במעין, מסלול, תצפית מרהיבה, מוזיאונים, באולינג, סרט

לספר על היומיום, להביא את היומיום לפגישות. לא להפוך אותן ל - פגישות מחוץ לזמן...

אולי צריך לעשות פסק זמן?!
להפסיק להיפגש לתקופה מסוימת, ולראות איך זה משפיע על הרגש ביניכם.
זו היתה עצה של הרבי מליובאוויטש במקרים שהקשר היה "תקוע", ולא ידעו איך להמשיך.

זה די התחלתי (לפחות מצידי), אז לעשות פסק זמן נראה לי יהיה קצת בעייתי.

בית, לכייף. תעשו משהו כיף, יש לכם מספיק לחץ בחיים שדייט טוב צריך ויכול לשחרר.

שיעור מטורף שלי עזר הרבה...

השיעור מיועד למי שמרגיש שהקשר תקוע! תפיצו לכמה שיותר

בטח שזה ירגיש תקוע ומאולץ כי זה לא לכאן ולא לכאן...

וברור שזה מאולץ כי אי אפשר ממש להיפתח ולזרום עם מישהו שלא באמת נוצרת קירבה ומחוייבות לקשר...

שמעתי מהרב יוני לביא נראה לי שפעם בשבוע זה כמו לבשל סיר על אש נמוכה מידי. זה לא עובד.

 

לדעתי צריך פעמיים או שלוש בשבוע+ שיחות טלפון בין לבין.. סביר שאז הקשר  יתפתח ויתפוס כיוון..

מה זה פעם בשבוע? בהתחלה זה מעניין כי זה להכיר אדם חדש, אבל אחכ זה מעיק כי זה לא לפה ולא לפה...

 

גם את הפגישה הזו אנחנו בקושי מספיקים.

רוצים להגיע לחתונה?

צריך ליזום, לגוון בעצמכם,

זה לא קורה "לבד".

גם אם הקשר הזה לא יוביל לחתונה, לפי איך שתארת, נראה שגם קשר אחר יראה כנ"ל.

אם לא פנויים נפשית ומעשית-

לא מאפשרים התקדמות.

 

כמובן!!! שהכל נכתב בלי להכיר אתכם,

ואולי הכיוון שלכם שונה-

אך זו נקודה למחשבה לרבים...

ולפעמים כשמתקרב המשהו האמיתי,

נתקעים, וכד',

מהחשש הפנימי לפני הצעד הגורלי והנהדר

אפשר להתארח לשבת במקום משותף- אתה אצל חבר/ משפחה והיא אצל אחרים,

ולהפגש באוירה של שבת.

זה גם משנה משהו... מאפשר.

 

בהצלחה,

החלטות טובות ונעימות בע"ה.

 

לעניות דעתי, אם אין משהו קריטי שגורם לךלפסול,

לא כדאי לעצור קשר כי נתקע. סבלנות...

אולי הקצב שלכם שונה, ועוד מעט משהו יפתח גם אצלה

החכמתי מאוד מהתגובות שלך.

אנשים צריכים להעריך את משמעות וערך השתיקה יותר ולהפסיק לנסות לברוח ממנה לעיתים.

שהיא יצאה עם מישו שהחליט לעשות דייט בשקט ושניהם פשוט ישבו ביחד שתקו וחשבו.
היא חשבה שזה רעיון חמוד.
ואני חשבתי שהנה הפיתרון האידיאלי למי שאין לו כח לדייט חופר

אבל צריך להפסיק לברוח משתיקות.
זה לא חוסר ולא דבר רע.